Skip to main content

Full text of "Sefer zikaron li-ḳehilat Radzimin"

See other formats


זא [ ס 1 7 € ; 1 . 1 . 1 ס € ^ 600 1;11 ¥12X011 זאנ 571:1 ^ ¥1 . 5¥1 סזא[ ^ ס ¥1 ^ ס 


871;¥1:] 1 10 0 0 מ; 11:1.61 ? 8 זא X^1. ¥11)01811 X^6X^X¥ 

] 5 9 13 . ס זא ^ 


€[ 800 11 ) 1 ז 10 ?ז 16 /\ 1 מ / 7 מ / ו 2 ^^^ [ 

01:21111111 ^^ 1 ן 01 ' 1 ^:>[ 1 ; 2 ' 56£61 


? 0 £ 01 £ 60010 ¥100150 ?^ ¥ 0 ^ ?11600 ? 16 ?^¥ - 0 ^ X 100 ^\£] א [ 111 £ 

01 £ 01 ? ? ? 600 ? ¥12100 


¥011118£778 צ ¥88 צ 1 \ [ , 87 מ 11£ ]^¥ צ סזאנ ^ ^מ ¥0 ¥\£זא נ ,^^ ¥0 ^¥£זא [ 


£5 ס 1 ז\ 0 גנ ? ¥גנ^גנ 116 1511 סס ¥1 1 ^ 0 0101X גנ: 11:161 ? 5 : 1111 


1511 סס ¥1 ? 0 115 ל[ 1 גנ?£ג נ 

¥?^? 16 ? 116110 ? ^גנ ¥0 ¥\ 1£ ל [ 11£ ז 2003 @ 
? 6 ? 1 ל[ 06 ^ 600 1511 סס ¥1 6 ^ 1 ל[ 10 ?^ 1 ל [ 116 ? 


116 ? ? 60 10 ל[ 1 ס 1 ל[ 611 

: 6¥ ס 6 ס 1 ז\ 0 ? ? 5 ^¥ \ ? 60160 ? ? 600 ? ¥12X0 
1 ) 1 ז ¥11 1 ז 1 ) 1 ז 17 ) 66 ז ¥ 1 ז 1 )} 11 } 1 1 ) 1 ז 1 ) /\זז 1 )} 1 
1 ז 1110 ) 1 ) 1 ז ¥011 1 זז 3€11110 ז}} 1 8. 1 ) 1 ז 1 ) ^)}סי 1 ) 0 
111163 ^ז 1 )^\ 1 1 )ז 1 )( 1 ז 1 ) 8 1 ) 1 ז 1 ) ^)}סי 1 ) 0 
1 ז 10 [ 1 ) 1 ) 1 ז ¥011 /\ 1 } 1 זז 1 ) ¥ 1311 ) ¥1 [ 711€ 

1 ז ¥03€ [ 13 זז 1 )] ¥ 

ז 16 ז 61 [ 5 1 ) 01 ' 1 ^\ 5 1 ) 1 ז 1 ) ^)}סי 1 ) 0 
1 ז 1 ) 1 ז 7 ( 1111 ) ¥ ¥[ ¥11 


1 ) 11 ) ^ 1 ז 1110 ) 116 ( 111 ק - 1111 ז 1 § 1 ז 0 


. 061311011 1161 , 11 >[ 016 '- 113 / 121111111 ) 3 ^ 1 : 11-156111131 .ת 0 ? 3 >[ 21 ? 56£6 
. 1975 ,: 01 ז{.ס 31 §- 311 31161 113 ז{ 1 ) 6 ק £111:311510 : 31 ' 1101:33 : ¥1¥ ^- 61 ' ד 880-02 
. 0111 31 ;. 111 : 13163 ק 1631 01 [ 1 ] ,. ק 72 , 389 

. 111111 ^ 12 ) 3 ? — 1 ) 01311 ? — ¥3 \ 6 ץ 
. 1613110113 1111110 ? — ( 1 ) 01311 ? ) 11111 ?{ 12 ) 3 ? 

. 113111 ^ 12 ) 3 ? — 1 ) 01311 ? — ( 1939-1945 ) ? ¥13 \ 6 ץ , 11010031131 

. 011 ? 610 .ס 1161, 0 

113111 ^ 12 ) 3 ? 16 ) 111¥6 ץ 00113111111131116 13 16 ) ¥61111 .ס 30 111 ) ¥16 ! ? 


?1?16 

065061?? 

601 ן 5116 


1 'סס ^ 

16 ? 1 ? 1 'סס ^ 


06 ? 5 ס 6 ^ס 1 )?^? 5 . 1.5.1 )?. ^ 5 ? 166 \ [ 6006 1115 ? 
. 10 )? 1 ס 1 )? 61 6¥ ^ 1166 106 )? 16 )?^ 1 \[ 66 ? 66 ?^ ? 


.^. 11.5 116 ? 1 )? 1 ס 6 ? 1 )? 61 ? 





17 פ ר זכרו ו לקהיל ת רדז<מ< ו 




ספ ר זכרר ן 



העור ך 

גרשו ן ה ל 



הוצא ת "אנציקלופדי ה ש ל גלויות׳ / ירושלי ם—תל־אגי ב 



תמו ו תשל״ ה 


תל־אבי ב 


יול י 197$ 


חבר י 


וע ד הספ ר : 

אלת ר וורובל , 
שלמ ה ז׳ליכובסקי , 
מרדכ י יוניש , 
שלמ ה פוטש , 


מיכא ל קוסובר , 
מרדכ י קוסובר . 
שלו ם קוסובר , 


דפו ס ״מופת״ , רחו ב עי ן הקור א 6 , ת ל-אבי ב 
גלופו ת : צינקוגרפי ה "אורית " בע״מ , תל־אבי ב 





תוכ ו העניני ם 


אינהאל ט 


רדזימי ן לדורותי ה 

לקורו ת העייר ה והקהיל ה / גרשו ן ה ל 17 

סקיר ה כללי ת / מ . ק . וג . ה 22 

שושל ת אדמו״ר י רדזימי ן / גרשו ן ה ל 28 

שלוש ה דורו ת רבני ם / ארי ה כ ץ 42 

סופרי ם ואמני ם בנ י עירנ ו 

יצח ק בשביס־זינג ר / ג. ה 47 

אליעז ר ברגמ ן / ג.ה . 50 

גטע־ירוח ם ברלינ ר / ג. ה .... . 53 

שלמ ה גילבר ט / ג . ה 55 

חיי ם נעמ ן / ג . ה 57 

שלו ם פוסטולסק י / ג . ה 58 

פרק י עבר , טיפוסי ם ודמויו ת 

א ביס ל זכרונו ת וועג ן רארזימי ן / יצח ק באשעוויס־זינגע ר . .. . 63 

דמויו ת מ ן העב ר הרחו ק / מש ה ברו ך וגמ ן 65 

״דא ס פויליש ע שטעטל ״ / אליעז ר בערגמא ן 69 

ער ב שב ת אי ן ראדזימי ן / נטע־ירוח ם בערלינע ר 76 

אמאלי ק ראדזימי ן / מש ה ברו ך אשמא ן 80 

מיינ ע זכרונו ת / אברה ם סאלארז ש 89 

מעשי ם ואנשי ם בעייר ה / חיי ם נעמ ן 99 

״קבוצ ת פוסטולסקי ״ עול ה ארצ ה / חיי ם נעמ ן 100 

מיי ן געבוירן־שטעט ל ראדזימי ן / נ ח צוקערמא ן 105 

בית־סב י — ר ׳ הערש־בע ר יוני ש / יצח ק עמיק ם 112 

בית ־ אב י — זר ח קמינסק י / נחמ ה יונגשטיין־קמינסק י . ... . 115 

זכרונו ת וועג ן מיי ן ברודע ר שלמ ח גילבער ט / פנח ס גילבער ט . . . 118 

בית־סב י — ישרא ל ליבז ר / נפתל י הער ץ ליבז ר 124 

העייר ה שלנ ו / פייגל ה ורשבסקי־בן־צב י 127 

יוס ל חנ ה איטה׳ ס / מש ה ברו ד אשמ ן 128 

ז ? שמח ה אי ן שטעט ל / העלע ן מילגרא ם 130 

אונדזער ע מלמדי ם / גרשו ן הענדע ל 132 



ראדזימיגע ר לערע ר / שמוא ל ה . קושמיערסק י (שמיר ) . .. . 137 

ימ י השתוללו ת אנטישמי ת / מרדכ י קוסוב ר 145 

שנו ת נעור י / שבתא י קליינבר ג 147 

רחמני ם בנ י רחמני ם ! חיי ם אייזנפי ש 149 

מאורעו ת הילדו ת בעירנ ו / מרים־לא ה גינגולד־גרבוי ס 151 

ע ל חט א שחטאנ ו לפני ך ביריד ה מ ן האר ץ / גרשו ן ה ל 155 


רדזימי ן שנ ת 1920 

ד י פויליש־באלשוויסטיש ע מלחמ ה ] שמעו ן קאנ ץ . 

ד י בלוטיק ע קאמפ ן אי ן שטא ט / רבק ה קאסאווע ר 
גורשנ ו ליאבלוננ ה / מרים־לא ה גינגולד־גרבוי ס . 

אי ן יענ ע מלחמ ה טע ג / פאי א פוטאש־ראדזינע ר . 


163 

167 

169 

171 


ארגוני ם ציוניים , תנועו ת נוע ר ומוסדו ת תרבו ת 


ההסתדרו ת הציוני ת בעירנ ו / מיכא ל קוסוב ר 177 

״החלוץ ״ ופעל ו / שלמ ה ז׳ליכובסק י 181 

סני ף ״החלוץ ״ ובעיותי ו / שלמ ה פוט ש 185 

ק ן ״השומר־הצעיר ״ / דו ד דמבסק י 188 

״השומר־הלאומי ״ (הנוע ר הציוני ) / שלו ם קוסוב ר 193 

ברית־הצה״ ר ובית״ ר / ה . גרשו ן 197 

ראדזימינע ר יוגנ ט / מענד ל גינגאל ד 202 

קיבו ץ הכשר ה ״אחוד. ״ ברדזימי ן / יצח ק כספי־סרבני ק . .. . 206 

דע ר פראפעסיאנעלע ר פארי ת או ן ד י קאמוניסטיש ע יוגנ ט / אלת ר וורובע ל 210 

לראשונד . בחירו ת דמוקרטיו ת לעיריד . / שלמ ה פוט ש 215 

מקהל ת הנוע ר / דו ד ואל י דמבסק י 217 

דראמאטיש ע קרייז ן / שמוא ל הער ש קושמיערסק י(שמיר ) . .. . 220 

יחיא ל פיעני ק — אי ש העליד . השני ה / ג . ת . . . . . . . 225 


מוסדו ת צדק ה וחסד , וארגוני ם מקצועיי ם 

הסטרוקטור ה הכלכלי ת בעירנ ו / מיכא ל קוסוב ר 231 

ד י טעטיקיי ט פו ן חבר ת ״תומכ י עניים ״ / משה־וועלווע ל מילגרא ם . . 236 


חורב ן יהוד י רדוימי ן 

דע ר חורב ן / מיכא ל קאסאווע ר . . . . 

חיסו ל גיט ו רדזימי ן / מרדכ י זילברשטיי ן . . 

המחנר . ״איזאבלין ״ / מרדכ י זילברשטיי ן . . 

פורי ם אי ן געטא , לוויו ת / שלו ם קאסאווע ר . . 




245 

264 

270 

273 


♦ 


♦ 


♦ 


♦ 



רדזימי ן — נתי ב הבריח ה לעב ר הבו ג / מרדכ י קוסוב ר . 276 

מיי ן טעטיקיי ט אוי ף דע ר ארישע ר זיי ט / אמלק א קאסאווער־ראזענצוויי ג . 285 

אל י ראדזימינסק י — מגיבור י המר ד בגיט ו ורש ה / ח . ל . ויינשטיי ן . . 281 

״אמילקה ״ לבית־קוסוב ר / ד״ ר ראוב ן בן־ש ם 295 

ספרו ת השוא ה ע ל ״אמילקה ״ / ג . ה 298 

לחמת י בשורו ת הפרטיזני ם / מרדכ י יוני ש . 299 

איבערלעבעניש ן אוי ף דע ר ארישע ר זיי ט / שושנ ה שאפראן־גאלדשטיי ן 312 

הרפתקאות י ע ל הצ ד האר י / אסת ר אופנהיים־פויא ם 320 

אחר י השוא ה ל א רצית י לשו ב ליהדו ת וליהודי ם / אסת ר וסרשטיי ן . . 331 

ד י עפאפעי ע פו ן מיי ן געראטעווע ט טעכטער ל / גרשו ן יאני ש . . . 336 
אומפארגעסלעכע ר צע ר או ן ווייטי ק / דו ד קולא ס — גייס ט . . . 349 
אפיל ו דע ר בית־עול ם אי ז מע ר נישט א / ד״ ר חיי ם שאשקע ס ז״ ל . . 352 

אח י — לייב ל מקוב ר / רח ל יוניש־פלדמ ן 353 

ע ל אל ה אנ י מוכי ה / אברהם־אהר ן רדזינ ר ז״ ל 354 

ערשטע ר באריכ ט קיי ן ארץ־ישרא ל וועג ן חורב ן ראדזימי ן / שלו ם קאסאווע ר 361 


לזכ ר נעדרי ם 

יוצא י רדזימי ן בישרא ל שהלכ ו לעולמ ם / שלמ ה ז׳ליכובסק י • .. . 375 

בתפוצו ת 

אגוד ת יוצא י רדזימי ן בצרפ ת / שלמ ה פוט ש 387 


מדו ר בצרפתי ת . 


9—75 . 




לקהיל ת רדזימי ן 


11 


דב ר העור ר 


אייכ ם יהוד י רדזימין ? איכ ה נכחד ה קהיל ה מעטיר ה 
ומפורסמת , חולית־ח ן ביהדו ת פולי ן המפוארת ? אייכ ם 
יהוד י עירנו , למדני ם ובני־תורה , אנשי ם ירא י שמים , פשו - 
טי ם ותמימים , חסידי ם ומשכילים , אורתודוכסי ם וציוני ם 
לארגוניהם , סוחרי ם ובעלי־המלאכה , מתפלל י ה״שטיבלעך ׳ 
ומתפלל י בית־המדר ש וה״שול ״ — מקו ם תפילת ם ש ל 
"עמד" , סוציאליסטי ם אתאיסטי ם שדבק ו בחזו ן ש ל עול ם 
טו ב יות ר שיקו ם ויתכונ ן בעזר ת הכוחו ת המתקדמי ם 
במדינ ת פולין , ובנ י האמונ ה הצרופ ה בשיבת־ציו ן ? 
אייכם , היהודי ם מהרחו ב "ההוא " והיהודי ם מהרחו ב 
״הזה ״ — כפ י שהגדרנ ו א ז א ת אזורי־המגורי ם בעייר ה ? 

איפ ה אתם , השלמה׳לע ך והמשה׳לעך , תינוקו ת דבי ת 
רבן , שנקטפת ם באיבכ ם ז ואת ם הצא ן מ ה חטאת ם ? 
בתו ך נפשנ ו הננ ו מטפחי ם אמונ ה מיסטי ת שהנכ ם קיימי ם 
באיז ו צור ה על־טבעי ת אי־שם , חר ף העובד ה שהמרצחי ם 
ההמוניים , שליח י האשמדא י הנאצי-הגרמני , דאג ו ל א להש - 
אי ר אפיל ו א ת הקברי ם ע ל קורבנותיהם . 

קהיל ה יהודי ת מפואר ת הית ה קהיל ת רדזימין , ממרכז י 
החסידו ת במדינ ת פולין . שמע ה ש ל שושל ת אדמו״ר י 
רדזימין , ע ל מחולל ה ומייסד ה ר ׳ יעקלה-ארי ה גוטרמ ן 
זצ״ל , יצ א בכ ל תפוצו ת ישראל ; דרכ ה ש ל ה״חצר " ה - 

% 

חסידי ת הזא ת הצטיינ ה ל א בטיפו ח גדולי-רוח , בנ י עלי ה 
רוחנית , השואפי ם לגדולות , אל א בסליל ת דר ך לגן-עד ן 
לכ ל יהוד י באש ר הוא , ברחמי ם רבים , באהב ה ובחמלה ; 
בהיכלו ת האדמו״רי ם הרדזימינאי ם נתייח ד מקו ם לחסי - 
די ם משור ה שני ה ושלישי ת ולפשוטי-עם , אליה ם יר ד 
הרב י מה ר קודשו . 

רדזימי ן היתד . מקו ם תור ה ול״ישיבה " ש ל הרב י נהר ו 
נערים-בחורי ם מרחב י פולין . בי ן כותל י בית-המדר ש ש ל 
הרב י הרדזימינא י גדל ו עילויי ם ולימי ם נתפרסמ ו כגדול י 
תור ה ששמ ם הול ד לפניד.ם . 


יהוד י רדזימי ן הצטיינ ו בחו ש סוציאל י ע ר ומפותח . 

ל א בכד י היתד . האגוד ה הראשונ ה ש ל קהיל ת רדזימי ן 
אגוד ת "לינת-הצדק" , ולאח ר מכ ן אגוד ת "ביקו ר חולים" , 
שדאג ו לחולי ם העניי ם בעיר , סיפק ו לה ם תרופו ת וטיפו ל 
רפוא י וחבר י האגודו ת לנו , בתורנות , אצ ל החולי ם העניי ם 
כד י לסעד ם ולשרת ם כאש ר בנ י המשפח ה כשל ו מרו ב עמ ל 
וטיפו ל בחול ה מש ד שעו ת היום , 

בדחיל ו ורחימו , בחרד ת קודש , קיבלנ ו ע ל עצמנ ו א ת 
המשימ ה להצי ב יד-וש ם לקהיל ת רדזימי ן ע ל יד י הוצא ת 
ספר-יזכור . א י הסופר , המשור ר וד.מקונ ן שיוכ ל להגי ש 
לל ב הקור א א ת תמצי ת הכא ב ע ל קהילתנ ו שנחרבה , כאש ך 
אדמ ת אירופ ה רוב ה נעשתד . גיא־הריג ה לבית-ישרא ל ז 
עשינ ו מ ה שעשינ ו בכוחותינ ו הדלי ם לכבודכם , אחינו - 
אחיותינ ו הקדושי ם והטהורים , בהתא ם לאפשרויותינו . 
בוודא י שאי ן המלאכד . מושלמת , ישנ ם לל א ספ ק ליקויי ם 
שקש ה מאו ד למנע ם בהוצא ת ספ ר מעי ן זה . מפא ת ניתו ק 
ממקורו ת ארכיוניי ם בעירי ת רדזימי ן ומגנזכי ם בביר ת 
פולין , חסרי ם פרטי ם בעל י ער ך לתולדו ת הקהילה , ע ל 
ארגוני ם ואישי ם ועוד , ל א היד . לנ ו כ ל סיכו י להרכי ב 
רשימ ה ש ל קדוש י עירנ ו שהתענ ו בגיט ו ונשלח ו למחנ ה 
ההשמד ה טרבלינקי . יקירנו , מנכבד י יוצא י רדזימי ן ב - 
ישראל , אברהם־אהר ן רדזינ ר ז״ל , עמ ל וטר ח מש ך שני ם 
והגי ע לרישו ם ש ל כאל ף שמו ת בלבד , שה ם כשלי ש מ - 
קהיל ת רדזימי ן שנכחדד. . א ת רשימת ו החלקית , כאמור , 
מס ר בזמנ ו המנו ח לרשו ת הזכרו ן לשוא ה ולגבור ה "י ד 
ושם " בירושלים . תוד ת כולנ ו נתונ ה ל ו ולזכר ו ע ל מפע ל 
יחי ד זה . מ ה שעשינ ו אנ ו עשינ ו למעל ה מכוחותינ ו בהשג ת 
החומ ר ובאיסו ף מיסמכי ם לד.וצא ת ספ ר זה . 

יה א הספ ר מצבת־זכרו ן שני ה לאח ר חורש ת קהי - 
ל ת רדזימי ן שנטענ ו ביער-הקדועזי ם בהרי־יהוד ה בואכ ה 
ירושלים . אנ ו מדמי ם שעצ י חורש ת קהיל ת רדזימי ן 



12 


ספ ר זכרו ן 


ע ל ענפיה ם המרקיעי ם ומתנשאי ם מו ל עי ר הנצ ח והשלו ם 
ש ל ביר ת מדינת־ישרא ל — כ ל אח ד מה ם הינ ו סמ ל נצח י 
לכ ל אח ד מיהוד י קהילתנ ו שבדר ך יסורי ם ארוכ ה ומתע - 
תע ת הולי ד אות ו השטן־המשחית־הגרמני־הנאצ י ע ד ש - 
נפע ר לפני ו פי־שאו ל במקו ם ההר ג ההמוני . 

שא ו קינ ה והרימ ו קו ל נה י וא ל דנ ד לנו ! 

¥ 

נציי ן בהכר ה ובתוד ה א ת כ ל אל ה שעמל ו וטרח ו 
והושיט ו י ד להופע ת הספ ר לזכ ר קהיל ת רדזימין . ברא ש 
וראשונ ה נתונה , תוד ה לבנ י עירנו , שהעל ו בכת ב א ת 
פרקי־זכרונותיהם , א ו רשמ ו סקירו ת והערכ ה ע ל מוסדו ת 
ואישי ם ואל ה מופיעי ם בספר . יעמד ו ע ל התוד ה מש ה ברו ך 
אשמ ן ושמוא ל הר ש קושמיירסק י שצייר ו נופי ם מהוו י רדזי ־ 
מין , וזא ת לפ י הזכרון . תוד ה מיוחד ת לחבר י ועד-הספר , 
ובעיק ר לשלמ ה פוטש , אש ר מא ז עליית ו ארצ ה מפאריז , 
התמס ר למטר ה נעל ה זו . וכ ן למשפח ת לייב ל מילגרו ם 
מפאריז , שסייע ה במימו ן הספר . יוצא י רדזימי ן בישרא ל 


ובתפוצו ת חייבי ם ג ם תוד ה והערכ ה לאלת ר וורוב ל 
ולרעית ו ע ל שמד י שנ ה בשנה , ביו ם ה״יארצייט " לחיסו ל 
הגיט ו ברדזימין , מארגני ם א ת האזכר ה באול ם פומב י ב ־ 
תל-אביב , כששריד י קהילתנ ו מתייחדי ם ע ם זכר ם ש ל 
קדושינ ו המעונים . 



גרשו ן ה ל 


לקהיל ת רדזימי ו 


13 


א פארוואר ט פו ן רעדאקטא ר 


וו ו זענ ט אי ר ראדזימינע ר יידן ? וו י אזו י אי ז פאר ־ 
ניבטער ט געוואר ן א באוווסט ע קרוין־קהילה , א חנעוודיק ע 
איינהיי ט אי ן פראכטפול ן געוועזענע ם פויליש ן יידנטו ם ן 
וו ו זענע ן ד י ייד ן פו ן אונדזע ר שטאט , למדני ם או ן בני ־ 
תורה , גאטספארכטיק ע מענטשן , פשוט ע או ן ערלעכ ע 
באשיידענע ; חסידי ם או ן משכילים ; ארטאדאקס ן או ן ציו ־ 
ניסטן , ארגאניזירט ע אי ן זייער ע פארשידענ ע באוועגונגע ן ; 
סוחרי ם או ן בעלי־מלאכה׳ס , דאוונע ר אי ן ד י "שטיבלעך " 
או ן דאוונע ר אי ן בית־המדר ש או ן אי ן דע ר שו ל — ד י 
תפילה־מקומו ת פו ן ״עמך ״ ? וו ו זענע ן ד י סאציאליסט ן או ן 
אטעאיסטן , דורכגעדרינגענ ע מי ט דע ר שטרעבונ ג וועג ן א 
בעסערע ר וועלט , ווא ס ווע ט אויפשטיי ן צוזאמע ן מי ט דע ר 
היל ף פו ן ד י פראגרעסיוו ע כוחו ת פו ן דע ר פוילישע ר 
באפעלקערוגג , או ן ד י אל ע ערלעך־גלויביק ע אי ן שיבת ־ 
ציון ? וו ו זענ ט אי ר אהינגעקומען , ד י ייד ן פו ן "יעגער " 
גא ס או ן פו ן ״דער ״ גא ס — וו י מע ן הא ט באצייכנ ט ד י 

וווין־ראיאגע ן אי ן שטאט ? 

וו ו זענ ט איר , ד י שלמה׳לע ך או ן משה׳לעך , וועלכ ע 
זענע ן אויסגעריס ן געוואר ן אי ן אנהוי ב פו ן בליע ן או ן 
שפראצן ? איר , יונג ע קלייג ע שעפסעלע ך — ווא ס אי ז 
געווע ן אייע ר זינד ? אי ן הארצ ן בויע ן מי ר א מיסטי ש 
גלויב ן א ז אי ר אל ע עקזיסטיר ט נא ך ערגעץ־וו ו אי ז וועל ־ 
כע ר ע ם אי ז איבערנאטירליכע ר פארם , טרא ץ דע ם ביטער ־ 
לעכ ן פאק ט א ז ד י מאס ן מערדער , ד י שליחי ם פו ן נאציש ־ 
דייטש ן אשמדא י האב ן באצייטג ס געזארג ט א ז אפיל ו קיי ן 
קברי ם פו ן זייער ע קרבנו ת זאל ן ניש ט איבערבלייבן . 

א פראכטפול ע יידיש ע קהיל ה אי ז געווע ן ד י ראדזימי ־ 

נע ר קהילה , פו ן ד י צענטער ם פו ן פוליש ן חסידיזם . ד י 
דינאסטי ע פו ן ד י ראדזימינע ר רביים , או ן ספעציע ל דע ר 
גרינדע ר פו ן דע ר דאזיקע ר דינאסטיע , ר ׳ יעקלע־ארי ה 
גוטערמא ן זצ״ל , אי ז געווע ן באוווס ט אי ן גאנ ץ פויל ן או ן 


אי ן אל ע יידיש ע תפוצות * ד י שיט ה פו ן דע ם חסידיש ן 
"הויף " אי ז געווע ן ניש ט פלעג ן דווק א גרויס ע רעליגיעז ע 
גייסטע ר או ן קאנצערטריר ן אדו ם זי ך א ן עליט ע פו ן בכבו ־ 
דיק ע לומדי ם מי ט גרויס ע גייסטיק ע שטרעבונגען , נא ר 
מי ט בויע ן א ווע ג צו ם גן־עד ן פא ר יעד ן ייד , או ן פארנע ־ 
מע ן זי ך מי ט אי ם מי ט פ ל רחמנות , מי ט פי ל ליבשאפ ט או ן 
דערבארעמדיקייט . אי ן ד י היכלו ת פו ן ד י ראדזימינע ר רביי ם 
אי ז געווע ן פלא ץ פא ר חסידי ם פו ן צווייט ן או ן דריט ן ראנ ג 
או ן פא ר פשוט ע פאלקס־יידן , או ן צ ו זי י אי ז דע ר רב י ארא פ 
פו ן זיי ן אלימפום . 

ראדזימי ן אי ז געווע ן א תורה־צענטע ר או ן אי ן דע ר 
ישיב ה פו ן רבי ן האב ן געלערנ ט יינגלעך־בחורי ם פו ן גאנ ץ 
פולן . צוויש ן ד י בית־המדר ש ווענ ט פו ן ראדזימינע ר רבי ן 
זענע ן אויסגעוואקס ן עילויי ם וועלכ ע זענע ן שפעטע ר בא ־ 
וווס ט געוואר ן אל ס גרויס ע לומדי ם אי ן פארשידענ ע שטע ט 
או ן שטעטלע ך אי ן פוילן . 

ראדזימינע ר ייד ן האב ן זי ך אויסגעצייכנ ט מי ט א ן 
אקטיוו ן נעפי ל פא ר סאציאלע ר היל ף פא ר יעד ן נויט ־ 
באדערפטיקן . ד י ערשט ע געגרינדעט ע חבר ה אי ן ראדזימי ן 
אי ז געווע ן אגוד ת "לינ ת הצדק" , או ן שפעטע ר אגוד ת "בי - 
קו ר חולים" , וועלכ ע האב ן געזארג ט פא ר ארעמ ע קראנק ע 
ייד ן אי ן שטאט , צוגעשטעל ט זי י רפואו ת או ן מעדיציניש ע 
הילף . ד י מיטגלידע ר פו ן ד י חברה ס האב ן גענעכטיק ט בי י 
ד י קראנק ע אי ן שטוב , כד י זי י צ ו באדינע ן ביינאכט , ווע ן 
ד י משפחו ת פו ן ד י קראנק ע האב ן שוי ן ניש ט געהא ט קיי ן 
כו ח צוליב ן ארומגיי ן בי י זייער ע קראנק ע אי ן ד י טא ג 
שעהן . 

מי ט שרעק , ליבשאפט , יראת־הכבו ד או ן מי ט א 
היליק ן ציטע ר האב ן מי ר גענומע ן אוי ף זי ך ד י מיסי ע 
צ ו פאראייביק ן ד י ראדזימינע ר קהיל ה מיט ן ארויסגעב ן א 
יזכור־בוך . צ י עקזיסטיר ט א שרייבער , א דיכטע ר א הספד ־ 



14 


ספ ר זכרו ן 


זאגע ר ע ר זא ל קענע ן אריינדדימע ן אי ן הארצ ן פו ן ליינע ר 
בלוי ז מי ט א טי ל פו ן גרויס ז ווייטי ק צולי ב דע ר פארניב ־ 
טונ ג פו ן אונדזע ר קהיל ה ז מי ר האב ן געטו ן מי ט אונדזער ע 
ארעמ ע כוחו ת דא ם מא 8 מי ד האב ן נא ר געקענ ט טו ן * 1 ר 
אייע ר כבו ד או ן פא ר אייע ד אנדענק , ברידע ר או ן שוועס ־ 
טע ר אונדזערע , קדושי ם או ן טהורים . מי ר האב ן געטו ן אל ץ 
ווא ט אי ז מעגלע ך געווע ן מי ט אונדזער ע באגרענעצט ע 
מעגלעכקייטן . זיכע ר אי ז דא ס דאזיק ע יזכו ר ־בו ך ניש ט 
קיי ן פולקאמ ע שאפונג , ע ם זענע ן זיכע ר פארא ן אי ן בו ד 
געוויט ע פעלערן , ווא ט האב ן ליידע ר ניש ט געקענ ט אויסגע ־ 
מיט ן זוער ן ביי ם ארויטגעב ן אז א בוך . צולי ב ד י אוממעגלעכ ־ 
קייט ן אי ן ד י לעצט ע יאר ן זי ד צ ו פארבינד ן מיט ן ראדזימי ־ 
גע ר מאגיטטרא ט או ן מי ט ארכיוו ן או ן מוזייע ן אי ן ווארשע , 
פעל ן אי ן בו ך פארשידענ ע וויכטיק ע פרטי ם פו ן דע ר 
געשיכט ע פו ן ראדזימינע ר קהיל ה או ן וועג ן געזעלשאפטן , 
יחידי ם א . א . וו . 

מי ר האב ן אפיל ו ניש ט געהא ט קיי ן מעגלעכקיי ט צונוי ־ 
פצושטעל ן א רשימ ה פו ן אל ע קדושי ם וועלכ ע האב ן זי ך 
געפייניק ט אי ן ראדזימינע ר געט א או ן זענע ן דערנא ך אומגע ־ 
בראכ ט געוואר ן אי ן ד י גאז־קאמער ן פו ן טרעבלינק א או ן 
אי ן אנדער ע ערטער . אונדזע ר טייערע ר פריינ ד אברהם ־ 
אהר ן ראדזינע ר ז״ ל הא ט יארנלאב ג געארבע ט או ן צונוי ־ 
פגעשטעל ט לויט ן זכרו ן א רשימ ה פו ן בער ך טויזנ ט נעמען , 
ווא ט אי ז בלוי ז א דריט ל נפשו ת פו ן דע ר אומגעבראכטע ר 
קהילה . מי ר זענע ן אי ם דאנקבא ר או ן דערמאנע ן מי ט כבו ד 
זיי ן אנדענ ק פאר ן גרויט ן אנשטרענ ג ביי ם צונויפשטעל ן 
ד י טיילווייז ע רשימ ה פו ן ד י קדושים . ד י רשימ ה אי ז איבער ־ 
געגעב ן געוואר ן אי ן "י ד ושם " אי ן ירושלים . 

דא ט יזכור־בו ך אי ז א צודיט ע מצבה , נאכ ן וועלד ל 
ווא ט מי ר האב ן געפלאנצ ט אי ן יע ר הקדושי ם אוי ף ד י בער ג 


פו ן יהודה , אויפ ן ווע ג קיי ן ירושלים . ד י ביימע ר פו ן וואל ד 
לזכ ר "קהל ת ראדזימין " או ן זייער ע צווייגן , ווא ט וואקט ן 
אי ן דע ר הוי ך הינטע ר ד י הימלע ן פו ן דע ר אייביק ע שטא ט 
או ן טימבא ל פו ן דע ם שלום־חלו ם — ירושלי ם — יעדע ר 
צוויי ג או ן אפצוויי ג אי ז א ן אייביקע ר אנדענ ק פא ר יעד ן 
קדו ש פו ן אונדזע ר אויטגעראטענע ר קהילה . 
שא ו קינ ה והרימ ו קו ל נה י וא ל דמ י לנ ו ! 

זא ל דערבי י אויטגעדריק ט ווער ן א דאג ק אונדזער ע 
לאנדטלייט , וועלכ ע האב ן זי ך באמי ט או ן געלייטטע ט פאר ן 
דערשיינע ן פו ן דאזיק ן בוך , איינשליטלע ך ד י וועלכ ע האב ן 
געשריב ן זכרונות , אפהאנדלונגע ן או ן איבערבליק ן איבע ר 
אינטטיטוציעט , ארגאניזאציע ט או ן פערזענלעכקייט ן פו ן 
אונדזע ר געוועזענ ע קהילה . א דאנ ק קומ ט טפעציע ל מש ה 
ברו ך אשמא ן או ן שמואל־הער ש קושמיערטק י (שמיר) , 
וועלכ ע האב ן געצייכג ט פאר ן בי ד טיפ ן או ן היטטאריש ע 
געביידע ט פו ן ראדזימינע ר קהילה . א טפעציעל ן דאנ ק דע ם 
חב ר שלמ ה פאטאש , ווא ט זיי ט ע ר אי ז עול ה געווע ן פו ן 
פראנקרייך , הא ט ע ר זי ך איבערגעגעב ן דע ר מיטי ע ארויט ־ 
צוגעב ן דא ס יזכור־בוך , וו י אוי ך דע ר פאמלי ע פו ן לייב ל 
מילגרא ם פו ן פארי ז ווא ט הא ט געהאלפ ן מאטעריע ל 
פארעפנטלעכ ן דא ט בוך . 

ד י ראדזימינע ר לאנדטליי ט אי ן ישרא ל או ז אי ן אויט ־ 

לאנ ד דאנקע ן אוי ר דע ם חב ר אלת ר וורובע ל או ן זיי ן פרו י 
פא ר דעם , ווא ט יעדע ס יא ר אי ן יארצייט־טא ג פו ן דע ר 
ליקווידאצי ע פו ן ראדזימינע ר געט א ארגאניזיר ן זי י ד י 
אזכר ה אי ן א ן עפענטלעכ ן זא ל אי ן תל־אביב . 

גרשו ן ה ל (הענדעל ) 



רדזימי ן לדורותי ה 




לקהיל ת רדזימי ן 


17 


גרשו ן ה ל 


לקורו ת העייר ה והקהיל ה 


העייר ה רדזימי ן נוסד ה ע ל פ י פריבילגי ה ש ל המל ך 
הפולנ י ולאדיסלא ב הרביע י (לוקייטק ) משנ ת 1635 , כ - 
עייר ה פרטית , בגלי ל ורשה , מחו ז סטאניסלאבו ב (להבדי ל 
מסטאניסלאבו ב שבגליציה ) שבאזו ר מינסק־מזובייצ ק (יהו - 
די ם קרא ו למקו ם "סטנסלבו") . 

רדזימין , השוכנ ת 20 קילומט ר מוורשה , הית ה ישו ב 
עתיק-יומי ן שבבעלו ת משפח ת רדזימינסק י ואח ר כ ך בבע - 
לו ת משפח ת לשצ׳ינסקי . המלך , שהעני ק לישו ב א ת ה - 
סטאטו ס ש ל עיירה , העני ק ל ה ג ם זכדו ת רחבו ת יות ר 
ובכל ל ז ה הסמי ך א ת ה״ ה ינדז׳ י ראפאלוף , וולאדיסל ב 
ראפאלוף , האחי ם לשצ׳ינסק י והפריצי ם ש ל המקו ם להנהי ג 
4 ימ י "יריד " בשנה , ולאח ר מכ ן שש ה "ירידים " בשנה . 

בימ י המל ך אוגוס ט השנ י יצ א שמע ה ש ל רדזימי ז 
כמקו ם ב ו מתנוס ס לתפאר ת ארמו ז נהד ר מוק ף ג ן מרהיב ־ 
עי ן שהשתייכ ו לשליטה-הנגיד ה ש ל ליטא-הגדולה , אליאו - 
נור ה צ׳ארטוריסקה , שהית ה דודת ו ש ל המל ך אוגוסט . 
הנסיכה-הנגיד ה בא ה תכופו ת מוורש ה להתגור ר בארמו ן 
של ה ברדזימין . כ ן ב א לעתי ם קרובו ת המל ך לבק ר א ת 
דודת ה בימ י שהות ה ברדזימין . לפ י בקש ת הנגיד ה העני ק 
המל ך לעייר ה זכויו ת וחירויות ׳ בחלק ן מחודשות , בשנ ת 
1785 . הנגיד ה צ׳ארטוריסק ה פעל ה רבו ת למע ן תושב י 
העיירה , ובי ן השא ר הקימ ה במק ש בית-ספר , בית־חולי ם 
ובנת ה א ת הכנסי ה בשנ ת 1781 . 

ממשפח ת צ׳ארטוריסק י עבר ה העייר ה למשפח ת אד - 
וות - לובומירסק י וע ם מות ו הורי ש לובומירסק י א ת ה - 
ארמון , יח ד ע ם סכומ י כס ף רבי ם וגדולים , לצרכ י סע ד 
ומוסדו ת ציבור . א ת הארמו ן רכ ש בכספ ו הברו ן מוהרנהיים , 
ן רכ ש א ת בעלו ת העייר ה (בשנ ת 1825 ) , וכעבו ר שני ם 


עבר ה הבעלו ת ליד י האצי ל קרושבסקי . בשני ם 62 — 1843 , 
היינ ו מש ך 19 שנים , הי ה קיי ם ברדזימי ן מכו ן (סמינר ) 
למורי ם בבת י הספ ר היסודיים . הסמינ ר הועב ר לרדזימי ן 
מלויביץ׳ . לימי ם הפ ך בית־המכו ן למשת י המחו ז ("פובי ־ 
אט״) . מעמ ד ש ל עיר-מחו ז הוענ ק לרדזימי ן בשנ ת 1867 , 
ומחצי ת מחו ז סטאניסלאבו ב צורפ ה למחו ז ר-־ן . 

בראשי ת המא ה ה- 19 גר ו ברדזימי ן 3069 נפ ש ב- 186 
בתים , ופעל ו ב ה בית-המשפ ט ש ל מחו ז סטאניסלאבוב , 
מועצ ת עירי ה ותחנ ת דואר . כ ן פעל ו בעי ר בית-חרוש ת 
לסבון , מפע ל לייצו ר שמנים , שמ ש טחנות־רוח . באות ה 
תקופ ה הי׳ ו במקו ם ג ם ביח״ ר לחרסינ ה (הייצו ר הי ה 
מהטי ט המקומי ) ובש״ ר למקלות , א ך שניה ם חוסלו . ב - 
תקופ ה ההי א היתד . רדזימי ן עייר ה עניה , רחובותי ה הל א 
סלולי ם התרכז ו סבי ב שת י ככרות , ובתיד . רוב ם ככול ם 
בתי-עץ . במקו ם היד . מחסו ר במים , הי ו בתזימי ן 45 בא - 
רו ת בחצרו ת פרטיו ת וד.מי ם ל א הי ו טובים . 

העייר ה צצ ה וצמח ה בתו ך יערות-ע ד שהשתרע ו בכ ל 
הסביבד . הקרוב ה ש.רחוקד . ע ם אוכלוסי ה קטנ ה שהתפרנסד . 
ברובד . מיערנות . בגל ל שטח י היערו ת הגדולי ם שמרחקי ם 
בי ן הישובי ם הי ו תנא י הבטחו ן ברדזימי ן ובסביבת ה ירודי ם 
מא ש * ומכא ן מיחסי ם הש ם "רדזימי ך לדבר י אזהר ה שחר ת 
ע ל אח ד העצי ם במבואו ת העיירד. , נוסע-עובר־אור ח : 
"ראדזע ן אומינונץ׳ " (בפולנית : אנ י מייע ץ לפס ש ע ל 
המקו ם הזד.... ) יצויי ן שעו ד בשנ ת 1880 היוש . שלי ש ש ל 
כ ל מחו ז רדזימי ן שט ח יערות . 

ראשי ת ד.קד.יל ה הש׳שי ת ברדזימי ן ע ש במחצי ת ה - 
שנש . ש ל המאד . ה- 18 . לצערנ ו ל א עלד . בשנ ו לאת ר 
מיסמכי ם ומקורו ת ע ל חי י היהודי ם ברדזימי ן בתקופ ה ד.ד.יא . 



18 


ספ ר זכרו ן 


המקורו ת הפולניי ם הרשמיי ם והרשמיים־למחצ ה מצייני ם 
א ת ראשי ת הקהיל ה היהודי ת בעייר ה בראשי ת המא ה ה־ 19 . 
בשנ ת 1827 גר ו כב ר ברדזימי ן 432 יהודי ם שהיו ו 35.7 
אחוזי ם מכל ל האוכלוסיה . בשנ ת 1840 הקימ ו יהוד י רדזי ־ 
מי ן בית־כנס ת ברשי ץ מיוח ד ש ל השלטונות . 

שלב י ההתפתחו ת ש ל העייר ה בכלל , וש ל הקהיל ה 
היהודי ת בפרט , החל ו בית ר שא ת במחצי ת השני ה ש ל 
המא ה ה־ 19 כאש ר העייר ה נתפרסמ ה בכ ל רחב י מדינ ת 
פולין ׳ ובעול ם היהוד י כולו , בזכו ת רבה , ר ׳ יעקב־ארי ה 
גוטרמן , אבי ה ומחולל ה ש ל שושל ת אדמו״ר י רדזימין . 
המונ י חסידי ם ממקומו ת קרובי ם ורחוקי ם נהר ו לעייר ה כד י 
להסתופ ף בחצר ו ש ל ד יעקלה , כפ י שקראוה ו בחיב ה 
ובהערצה . הח ל מהמחצי ת השני ה ש ל המא ה ה־ 19 הי ו 
תקופו ת בה ן היו ו היהודי ם רו ב האוכלוסי ה המקומית . 


הנ ה הטבל ה ש ל התפתחו ת אוכלוסיי ת רדזימי ן ו ה 
קהיל ה היהודית : 


באחוזי ם 

יהודי ם 

תושבי ם 

השנ ה 

35.7 

432 

1213 

1827 

69.9 

1278 

1828 

1856 

59.3 

1324 

2250 

1857 

53.6 

1281 

2389 

1858 

60.7 

1962 

3232 

1870 

53.4 

2133 

3991 

1897 

64.1 

2507 

3909 

1908 

52.6 

2209 

4201 

1921 

52.5 

3559 

6780 

1931 


ב־ 1 בספטמב ר 1939 , בפרו ץ מלחמת־העולם־השניה , 

הי ו ברדזימי ן 3867 יהודים . 






לקהיל ת רדזימי ו 


9 נ 


כאמו ר יצ א שמע ה ש ל קהיל ת רדזימי ן בכ ל תפוצו ת 
ישרא ל כמרכ ז הסיר י שמייסר ו ומחולל ו הי ה ר ׳ יעק ב ארי ה 
גוטרמ ן זצ״ל . לאח ר פטירת ו בשנ ת תרל״ ר ( 1874 ) , נבח ר 
במקומ ו בנו , ר ׳ שלמה׳ל ה זצ״ל , שנפט ר בשנ ת תרס״ ג 
( 1903 ) ! המשי ך אחרי ו בנ ו ר ׳ אהר ן מנח ם מנרל , א ו ר ׳ 
מנרלה , שנפט ר בוורש ה בשנ ת תרצ״ ר ( 1934 ) . ר ׳ מנרל ה 
יש ב ררך־קב ע בררזימי ן ע ר מלחמ ת העול ם הראשונה , 
וקיי ם בחצר ו ישיב ה מפורסמת . אחרי ו הוכת ר כרב י ררזימי ־ 
נא י בן־אחות ו ש ל הנפטר , ר ׳ יעקב־ארי ה מורגנשטרן , הר ב 


כרבנ י העי ר ר ׳ שמח ה יאי ר רוזנפל ר (מחב ר הספ ר "אור ה 
ושמחה") , ר ׳ נחמי ה אלת ר וויסוקינסקי , בנו , ר ׳ בן־ציון , 
נכרו , ו " לייבלה . האחרו ן ניספ ה בשוא ה במחנ ה המוו ת 
טרבלינק י יח ר ע ם רו ב יהור י ררזימין . 

ער ב מלחמ ת העול ם הראשונ ה (בשנ ת 1910 ) נוסר ה 
בררזימי ן חבר ת "לינת־הצרק " שמטרת ה חית ה לת ת טיפו ל 
רפוא י ורפואו ת לחולי ם עניי ם בעיר . במקבי ל נוסר ה ג ם 
חבר ת "ביקור־חולים " ולעתי ם פעל ו שת י חחברו ת ב - 
משותף , ואות ם העסקנים , בערך , התמסר ו לשת י חחברו ת 



ור.ארמו״ ר מווישקוב . ישיב ת הרב י מררזימי ן היתר . . מה ־ 
גרולו ת שבפולי ן בשעתה , אליר . נר.ר ו בחורים־לומרי ם מכ ל 
רחב י המרינה . 

בניגו ר לאב י השושלת , ר ׳ יעק ב זצ״ל , שהחזי ק ר ק זמ ן 
קצ ר ג ם בכ ס הרבנו ת וג ם שימ ש אב-בית-רי ן בררזימין , הח - 
זיק ו צאצאי ו בכ ס הארמו״רו ת בלבר . ע ל כס א הרבנו ת ישב ו 
(לפ י המיסמכי ם המצרי ם בירינו ) ר ׳ שלמר . אשמ ן זצ״ ל 
(סב ו ש ל משה־ברו ך אשמן , יבר ל לחיים) , שהסתופ ף וגר ל 
בחצר ו ש ל ר ׳ יעקל ה זצ״ ל וכאש ר הרב י הסתל ק מכ ם 
מר א ראתרא , הוטל ה הארר ת ע ל ר ׳ שלמה , אחרי ו כיר,נ ו 


ג ם יחר . בשנ ת 1916 נוס ר בעי ר "בית־עם " (מוערו ן ר 
ספרייה ) ש ל החוגי ם הציוניים ! בשנו ת העשרי ם פעל ו 
בעי ר ספריית־״תרבות " שנור,לר . על • יר י החוגי ם הציוניים , 
וספריי ת י . ל . פרץ , שב ה התרכז ו צעירי ם בעל י השקפו ת 
שמאליות , הח ל בפועלי־ציו ן שמא ל וכל ה בבנ י נוע ר 
קומוניסטיים . 

בשנו ת העשרי ם והשלושי ם היר . רוב ו ש ל הנוע ר ה - 
עירונ י מאורג ן בארגונ י נוע ר ציוניים , כג ץ "ר.חל ח ה - 
צעיר" , "ר,שומר-ר.צעיר" , "השומר-ר,לאומי" , "השומר- ד,עב - 
ר י הטהור" , בית״ר . כ ן פעל ו סניפי ם ש ל "ר,חלח" , ציונים - 



20 


ספ ר זכרו ן 


כלליי ם (רדיקלים) , ברית־הצה״ ר (רביזיוניסטים) , המזרחי , 
פדינתאי ם (גרוסמניסטים) , אגודת־ישראל . הסוחרי ם ובע - 
ל י המלאכ ה בעי ר התארגנ ו לפ י מקצועותיה ם ועמד ו בקש ר 
הדו ק ע ם המרכזי ם בוורשה . הסוחרי ם א ף ארגנ ו קופ ת 
גפ״ ה שהיתר . לעז ר לסוהרי ם ובעל י מלאכ ה זעירים . 


די ם (מריט ת זקני ם ופגיעו ת גופניו ת אחרות) . בדצמב ר 
נגז ר ע ל היד.ודי ם לענו ד סר ט מגדדו ד ור.וכר ז ע ל עוצ ר 
בי ת משע ה 7 בערב . 

בשנ ת 1940 נגז ר ע ל הקמ ת הגיט ו ברדזימין . האוכל ד 
סי ה היר.ודי ת רוכזר . בשכונר . אחת , שכלל ה א ת החל ק 



שג ת 1916 . קבוצ ת פעיל י ״בית-ע ם — קדימד," . דו ד גלז ר אוח ז בדג ל 


מוסדו ת הקהילר . כללו : בית־כנס ת (שול) ׳ בית־מדרש , 
בית־עלמי ן (יש ן וחדש) , תלמוד־תורר . וישיבה . כ ן פרש ה 
הקהילד . א ת חסותד . ע ל כעשרד , "חדרים " פרטיים . 

ב־ 3 בספטמב ר 1939 , ביו ם השליש י למלחמ ת העול ם 
השניה , הפציצ ו מטוסי ם גרמניי ם א ת רדזימי ן ונהרג ו שלו - 
שי ם יר׳ודי ם (במקר ה ל א נפג ע אי ש מתו ך האוכלוסייר , ה - 
סולני ת במקום) . ב־ 24 בספטמב ר 1939 , כאש ר נכנס ו ה - 
גרמני ם לרדזימין , ה ם ההל ו מי ד להתעל ל באכזריו ת ביד. ר 


הדרומ י ש ל סטארי־רינעק , בסמו ך לחצ ר בית־ד׳מדרש , כו - 
ל ל כמ ה גוש י בתי ם הגובלי ם ע ם החצ ר הזאת . נוס ף לאוב ־ 
לוסייד . היהודי ת •המקומי ת שנכלא ה בגיטו , הגיע ו לגיט ו 
הרדזימינא י פליטי ם מסרוצק , פולטוסק , ווישקוב . לאח ר 
מכ ן המשיכ ו להגי ע לגיט ו פליטי ם ממקומו ת הגירו ש ב * 
פערבר . ש ל פולין , כג ץ מלאוור. , פראשניץ , ניישטאט , ריפי ן 
ועוד . ביול י 1941 הי ו בגיט ו כ- 3000 נפש , בה ם כ- 800 פלי - 
טים . במר ס 1942 מנ ה הגיט ו 2800 נפש , מז ה 550 פליטי ם 1 


לקהיל ת רדזימי ן 


21 


כלומ ר תו ך פר ק זמ ן קצ ר בלב ד מת ו כמאתיי ם נפ ש מרע ב 
ומסיפוס . 

מא ז ראשי ת הכיבו ש הגרמני , עו ד לפנ י הקמ ת ה ־ 

גיטו , ביצע ו הגרמני ם והפולני ם מעש י שו ד וביז ה בבתי ם 
ובהנדו ת ש ל יהודים . ע ל הקהיל ה היהודי ת הוט ל קנ ס 
כספ י שלו ש פעמי ם תו ך תקופ ה ש ל כמ ה חודשים . ע ם הקמ ת 
הגיט ו הוט ל ע ל היודנרא ט לספ ק מכס ה יומי ת ש ל 300 
עובד י כפיה , שהועסק ו בחטיב ת עצי ם ביער ׳ ובחפיר ת 
כבול . כ ן בוצע ה אקצי ה ש ל החרמ ת פרוו ת ובגדי ם חמי ם 
בגיט ו המוכ ה רע ב ומגיפות . 

קצ ה ש ל קהיל ת רדזימי ן ב א בשמחת־תור ה תש״ ג 
( 3.10.1942 ) . כ ל יהוד י הגיט ו רוכז ו לי ד תחנ ת הרכב ת 
שבקרב ת בי ת המטבחיי ם שמאחור י העיר . כמ ה עשרו ת 
מתפללי ם עטופ י טליתו ת וספרי־תור ה בידיה ם צעד ו מ״הק ־ 
פות " שבבית־הכנס ת למקו ם הריכ ח לי ד התחנה . המפק ד 
הגרמני , שניצ ח ע ל מיבצ ע חיסו ל הגיטו , הרש ה א ת תהלו - 
כ ת היהודי ם ע ם ספרי־התורה.. . לרדזימי ן הובא ו ג ם יהוד י 
וולומי ן ולגיונובה , ויחד , כ- 12 אל ף נפש , שולח ו לטרבליג ־ 
קה . לפ י עדות ו ש ל אח ד הניצולי ם (סטארדינר , אי ש סר ד 
צק־רדזימין) , הוכנס ו יהוד י רדזימי ן לתא י הגזים , חלק ם 
ב ו ביו ם וחלק ם למחרת . 


בלי ל שמחת ־ תורה , ליל ה לפנ י היו ם ש ל חיסו ל הגיטו , 
הצליח ו כמ ה עשרו ת צעירי ם לפרו ץ א ת גד ר הגיט ו שמ ־ 
אחור י בנידהמקוה , שבחצ ר בית־הכנסת , ולהתפז ר ביערו ת 
שבסביבה . כמ ה רדזימינאי ם השתתפ ו במר ד גיט ו ורשה , 
ואח ד מהם , אל י רדזימינסק י הי״ד , נפ ל ע ל משמרתו . עו ד 
אחדי ם לחמ ו כ״ארים " במר ד ש ל בור־קומורובסקי . ר ק ביד י 
חל ק זעו ם מהנמלטי ם מגיט ו רדזימי ן על ה להסתת ר בצ ד ה - 
ארי ׳ א ו לעבו ר לאזו ר הכיבו ש הרוסי . ע ם סיו ם המלחמ ה 
הצליח ו לעלו ת לישראל . 

גימ ל ה . 


ביבליוגרפי ה : 

אנציקלופדי ה פולנית , ורש ה 1865 . 
מילו ן גיאוגרפ י ש ל מלכות־פולין ׳ ורש ה 
1887 . 

אנציקלופדי ה רוסית־יהודית , 1901 . 
אנציקלופדי ה יודאיקה , ירושלים , 1971 . 
ברוסטין־ברנשטיין , פרסומ י "י ד ושם" . 

א . קליש , רדזימין , ישראל , 1963 . 



בית״המדרש , ומימי ן צמו ד ל ו בית״והר ב — ציי ר מ . ב . אשמ ן 



22 


ספ ר זכרו ן 


סקיר ה כללי ת 


רדזימי ן הית ה עייר ה יהודי ת טיפוסית , עייר ה חסידי ת 
ומבצ ר ש ל תורה , מקו ם ידו ע ומפורס ם בכ ל מדינ ת פולי ן 
רבתי , וא ף מחוצ ה לה . פרסו ם עולמ י ז ה ל א ב א ל ה אל א 
בזכו ת שושל ת האדמו״רי ם הרדזימינאית , שכ ל יל ד בעייר ה 
יד ע א ת שמותיה ם וה ם הוזכר ו בחיב ה ובהערצ ה מיוחדת , 
מבל י לשכוח , חלילה , א ת סיומ ת החיב ה המקובל ת בהיגו י 
ש ם ש ל יל ד קטן , חבי ב ונחמד . אפיל ו התינוקו ת דבי ת 
רבן , וסת ם עולי־ימים , ידע ו בע ל פ ה סיפור י נסים , מעשיו ת 
ואגדו ת ע ל כ ל אח ד ואח ד משושל ת האדמו״רי ם בעיירד , 
שלנו . חסיד י "חצרות " אחרו ת (ואלד , היו ו הרו ב בעיירה , 
כגו ן חסיד י גור , אלכסנדר ׳ וורקה , סקיירנייבי ץ ועוד ) 
השתדל ו ל א להתווכ ח ע ל הרב י המקומ י וע ל חסידיו , חר ף 
הקנאו ת המקובל ת ש ל כ ל חסי ד וחסי ד לרב י שלו . 

עשרות־עשרו ת בשנים , הח ל במחצי ת השני ה ש ל ה - 
מא ה הקודמת , ובמיד ה מסויימ ת ע ד פי ח מלחמ ת העול ם 
השניד " ראשי ת החורב ן ש ל יד,דו ת פולי ן המעטירד , וד ד 
מפוארת , נשמד , העיירד , א ת ה ד,וו י ש ל "חצר " הרבי . טוב י 
התלמידי ם מהמקו ם (לרבו ת בנ י החסידי ם ש ל אדמו״רי ם 
אחרים ) הי ו גאוו ת ד,וריד, ם כאש ר נתקבל ו לישיב ה המפור - 
סמ ת ש ל הרבי , ר ׳ מנדלד , זצ״ל . בנין-ד,ע ץ הגדו ל ש ל בית - 
המדר ש בחצ ר הרבי , שהוק ם עו ד בימ י מייס ד השושלת , 
ר ׳ יעקל ה זצ״ל , ושלוש ת בניינ י הע ץ הקטני ם שניצב ו 
בצל ו ש ל המיבנד , הגדול , ואש ר שימש ו מקו ם מגורי ם 
ש ל הרבי , בנ י משפחת ו וקרוביו , היו ו מש ך כמד , תקופו ת 
המרכ ז הרוחנ י התורת י ש ל המקום , ואבן-שואב ת לאלפ י 
חסידי ם שנהר ו לרדזימי ן מקרו ב ומרחוק , בעיק ר לימים ־ 
נוראי ם וללי ל נ ר ראש ץ ש ל חנוכד, . תחנ ת חרכב ת חקטנ ה 
היתד , פולט ת כ ל כמ ה שעו ת חבורות-חבורו ת ש ל חסידי ם 
ובניד, ם האברכים , כשפנ י כול ם לחצ ר ש ל הרב י ; באמתח - 
ת ם ובמזוודותיד, ם ארוזי ם קאפוטת-מש י שחורד , ושטריימל . 
ממש , מחזו ת זהי ם לחצ ר גור , אל א במד,דורד , קטנ ה יותר.. . 


עיירד , יד,ודי ת מובהק ת חיתד , רדזימין , וזא ת ל א ר ק 
בש ל חסידי ם ולומדי-תורד , מפורסמים ׳ כ י א ם ג ם בש ל 
"עמך׳ , יד,ודי ם פשוטי ם א ך ירא י שמים , מאמיני ם בנ י 
מאמיני ם שנשא ו עיניה ם בתקוו ח וברט ט לחצ ר הרבי , ב - 
אמונ ה זכד , שגאול ת ישרא ל וביא ת הגוא ל יעש ו דרכ ם דר ך 
"החצר " הזאת . יד,וד י המקו ם הי ו חדור י גאווד , ע ל הלומ - 
די ם התלמידי ם המצטייני ם בישיב ת הרבי . יהוד י רדזימי ן 
דש ו תכופו ת בראשי ת המאד , הזא ת בשמו ת כמ ה תלמידי ם 
שהוגדר ו כעילויי ם וניבא ו לה ם עתי ד כגדול י תורד , ב - 
ישראל . ע ם התלמידי ם המצטייני ם האל ה נמנ ה העילו י 
מפראגה , שמח ה פיטרושק ה ז״ל , לימי ם עור ך "היינטיגע - 
נייעס " בוורשה , ומ י שתרג ם אח״ כ כמ ה כרכי ם ש ל ששד , 
סדר י משנ ה לאנגלית . מספ ר ל א מוע ט ש ל תלמיד י הישיב ה 
ש ל הרב י מרדזימין , התפרסמ ו לאח ר מכ ן במשרתי ם בקוד ש 
ע ל כ ס הרבנו ת בערי ם ובעיירו ת שונו ת בפולין . 

חצ ר הרב י ודא,שטיבל " הי ו עול ם בפנ י עצמו . 
שררד , ש ם אחדו ת בי ן הגבי ר ובעל-ד,בי ת העני , כול ם 

פנ ו ז ה לז ה בלשו ן ,׳אתד," . לרבי ם הי ה המקו ם הזד , בית ם 
השנ י ולאחרי ם בית ם הראשון.. . לחצ ר ול״שטיבל " נמלט ו 
ג ם כד י לשכו ח א ת הדאגו ת היומיומיות , להינת ק מהצרו ת 
המשפחתיות . כא ן מצא ו נוח ם ושביב י תקווד , שהגאול ה 
קרוב ה לבוא , גאול ת הכל ל וד,פרט . ב״שטיבל " נתקיימ ו 
לעתי ם קרובו ת סעודות-מצווד " "ברית-מילה" , יארצייט , 

סת ם יומ א דפגרא , ול א חס ר היד , המזג , כוסי ת י״ ש נדד ה 
מי ד ליד , תו ך איחולי ם לבעל-ד,שמחד, . חסיד י רדזימי ן אהב ו 
לשמוח , להרי ם כוסי ת ולסעו ד בחברותא . 

מוקפ ת שטח י יערות-קדומי ם חיד , העיירד , היוזודי ת 
הזא ת א ת חייד , האופייניי ם ש ל ישו ב קט ן בגלי ל וורשה , 
א ך נהנתד , מד,יותד , אח ד המרכזי ם ש ל תורד , במדינד , 
כולה . יד,וד י המקו ם התפרנס ו ממסח ר זעי ר וממלאכד, ׳ כש - 
המקו ר העיקר י לפרנס ה היווד , ה״יריך ׳ השבועי , ביו ם 



לקהיל ת רדזימי ן 


23 


רביע י בשבת , ומנסיעו ת ל״ירידים " בעיירו ת הסמוכות . והסנדלרים , סוחר י עורו ת וסוחר י אריגים . הרע ב פק ד 

מקצ ת מיהוד י רדזימי ן סחר ו ע ם וורש ה וסיפק ו ללקוחותיה ם הרב ה בתי ם בעיירה . התארג ן מטבח־ציבורי , ביוזמ ת טוב י 

פירו ת עונתיים , קמח , דגי ם ועוד . הי ו בינינ ו יהודי ם שהי ו ונכבד י אנש י הקהילה , והמטב ח סיפ ק ארוחו ת חמו ת במע ט 

עחבי ם בראשי ת עונ ת הקי ץ א ת בתיה ם בעייר ה ועוברי ם לשנ י שלישי ם מתושב י המקש . ל א מע ט יהודי ם העדיפ ו 

לגו ר ע ם בנ י משפחותיה ם בצריפי־ע ץ ארעיי ם שבבוסתני ם לעקו ר מהמקו ם ולעבו ר לוורש ה הסמוכה , א ו למקומו ת אח ־ 



ע ל י ד האנדרט ה ש ל קושצ׳ושק ו : שמח ה שיטרסק י ושלו ם קוסוב ר 


אות ם חכר ו אצ ל אכר י הסביבה . יבו ל הפר י — ע ל פ י רו ב רים , בה ם גר ו קרוביהם , מתו ך תקוו ה שש ם יעל ה ביד ם 

נשיר ש — הי ה מקו ר פרנסת ם בכ ל ימו ת השנה . למצו א מקו ר לקי ש ולפרנס ה בדשק , לפחות . בע ת ובעונ ה 

מלחמ ת העול ם הראשונה , א ם כ י רדזימי ן הית ה רחוק ה אח ת הגיע ו לרדזימי ן פליטי ם מעיירו ת אחרו ת שמכ ת ה ־ 

מהחזית , פגע ה במט ח לחמ ם ש ל רו ב התושבי ם היהודים . מלחמ ה ותוצאותי ה המיידיו ת פגע ו ג ם בהם . המחזו ת ש ל 

פס ק פדיון , הצטמצ ם הסחר , אכר י הסביב ה דאג ו ל א להוצי א יהודי ם נודדי ם ע ם צרורותיהם;_הדלי ם וע ם ילדיה ם הרכי ם 

פרוט ה אל א לצרכ י אוכ ל בסיסי . הראשוני ם נפגע ו החייטי ם ומתגוללי ם בחצרו ת ובפרוזדורי״ י בית־הכנסת , שבר ו א ת 


24 


ספ ר זכרו ן 


הלבבות . יחוד י רדזימין , כרחמני ם בנ י רחמנים , נחלצ ו 
חי ש מח ר לעזר ת אחיחם . פונ ו מחסני ם ועליות־ג ג ואוכסנ ו 
בר. ם הפליטים . ג ם כמר . "שטיבלעך " בעי ר הצטמצמ ו ר 
איכסנ ו פליטים . בלי ת ברירד . נאל ץ היר . המטב ח הציבור י 
להגדי ל א ת היק ף התבשי ל הח ם ולספק ו ל א ר ק לעני י ה - 
עיר ׳ אל א ג ם לפליטי ם אש ר בתוכנו . 



המקוו ה 


שחרור ה ש ל פולי ן מעו ל הכיבו ש הרוסי , בשנ ת 1918 , 

הוח ג ע ל יד י הפולני ם בעי ר ובסביבתר . בר׳שתוללו ת וב - 
פגיעו ת גופניו ת ביר׳ודי ם בתי ד העי ר ומחוצ ה לה . ע ל פ י 
רו ב פגע ו ביהודי ם שעש ו א ת דרכ ם ברכבת-הקטנ ה ("קוליי - 
קר," ) מרדזימי ן לוורשה , ומ ר,בירר . לעיירר. . ע ם שו ך סער ת 
"תהיית ה ש ל פולי ן העצמאית" , התאוש ש לא ט לא ט המסח ר 
במקום , נוצר ו אפשרויו ת חדשו ת למקו ר פרנסר , ; ג ם החיי ם 
הציבוריי ם קיבל ו תנופר . רב ת היקף , אנשי ם החל ו לר׳ידב ק 
בית ר שא ת באידיאלי ם שונים , מתו ך אמונ ה ותקוור , בעול ם 
טו ב יותר , ובפתרו ן ש ל הבעיר , היד׳ודי ת ע ל יד י הקמ ת בית - 
לאומ י בארץ-ישראל . 

ברם , ל א הספיקד , ד,קד.ילד . היהודי ת המקומי ת להיכנ ס 
למסלו ל חיי ם מסודרים , וקפצד , עליר , אימ ת פליש ת הצב א 
האדו ם לפולין , בקי ץ 1920 . "זכתד. " רדזימי ן והמקו ם היוו ה 
קט ע החזי ת האחר ץ שהצב א הפולנ י עצ ר ובל ם ב ו א ח 
מצע ד הסובייטי ם לעב ר ביר ת פולין . בעי ר התלקח ו קרבו ת 
עזים , רדזימי ן עברד , פעמי ם אחדו ת מיד י הפולני ם לסוביי - 
טי ם וחוז ר חלילה . כתוצא ה מר,קרבו ת על ו בא ש עשרו ת 
בתי־ע ץ יד.ודיים , וחנויו ת ש ל יר,ודים , ע ל כ ל רכוש ם ר 
רד,יט ם הדל . בי ן קר ב לקר ב פינ ו הפולני ם א ת מרבי ת ה - 
אוכלוסיד , ד,יד.ודי ת תקני ם (הצעירי ם גוייס ו לצב א הפולני) , 


נשי ם וילדי ם רכי ם הובל ו ע ל יד י חיילי ם פולניי ם מזוייני ם 
ביו ם ח ם ש ל שלה י הקי ץ מרח ק ש ל כמא ה קילומט ר ל ־ 
יאבלוננר " ב ה נכלא ו אזרחי ם יד,ודים , וחיילי ם יהודיים , 
במחנר , סגור . הסיב ה להקמ ת המחנ ה : החש ש ו״ההוכחות " 
שהיהודי ם מסייעי ם לצב א האדו ם הקומוניסטי , שכ ן רא ש 
הצב א האדו ם הו א היהוד י טרוצק י (ברונשטיין).. . 

נסתיימר , מלחמ ת 1920 ושו ב הוח ג הנצחו ן הפולנ י ב - 
פרעו ת ביד,ודים , בעלילו ת ובמאסרים , ועב ר זמ ן מד . ע ד 
ששככ ה האר ץ ונרגע ו הרוחו ת ג ם ברדזימין . שו ב חז ר 
הקיב ח היהוד י המקומ י לחיי ם כתיקנם . ביוזמ ת העיריד , 
הוח ל בפיתו ח המקום , נסלל ו מידרכות , ניטע ו עצי ם לאור ך 
הרחובו ת המרכזיים , נבנ ו יות ר ויות ר בנינ י אבן , במקו ם 
מיבנ י ע ץ שמט ו ליפו ל מעומ ס ש ל עשרו ת בשנים . ג ם 
הכניסו ת לעיירד " מכבי ש ווישקו ב ומכבי ש וורשה , פשט ו 
צורר , ולבש ו צורה . הפיתו ח גר ם לד,תעוררו ת כלכלי ת ו - 
יד,וד י המקו ם הי ו לגור ם ל א מבוט ל במצ ב החד ש הזה . אזו ר 
"סטארי-רינעק" , שכתשעי ם אחו ז מתושבי ו הי ו יד,ודים , 
נעש ה המרכ ז המסחר י ש ל העי ר כולה . ג ם החיי ם הציבוריי ם 
המודרניי ם קיבל ו תנופד , וצעירי ם יד,ודי ם התארגנ ו בגופי ם 



ההקד ש 


פוליטיים , בעיק ר ציוניים , תו ך קש ר הדו ק ע ם המרכזי ם 
שלהם . שליח י ד,מפלגו ת וד,ארגוני ם בביר ת פולי ן החל ו 
לפקו ד תכופו ת א ת סניפיד, ם ברדזימי ן וד,ופיע ו בהרצאו ת 
פומביו ת באול ם "אוכראנד," , בואכד , משרד י המח ת (סטא - 
רוסטבו) . 


לקהיל ת רדזימי ן 


25 


כשעל ה השח ר ע ל העייר ה הופי ע מי ד הניצני ם ש - 
בישר ו לידת ו ש ל יו ם ש ל עמ ל ופעלתנות . נפתח ו תריס י 
חלונו ת ודלתו ת הבתים . יהודי ם ע ם שק י טלית־ותפילי ן 
תח ת בי ת השח י צועדי ם לאיט ם בדרכ ם לבית־המדר ש ל - 
תפיל ת שחרי ת במני ן הראשון . רבי ם מבי ן החרדי ם במקו ם 
מעדיפי ם תפיל ה ע ם שח ר ממש , כאש ר חל ל העול ם ל א 
זוה ם עדיי ן בדבר י הבל , וקולו ת המתייחדי ם ע ם הבור א 
עושי ם א ת דרכ ם לשמי ם ב״שבילים " זכי ם וטהורים . אח - 
רי ם באי ם לבית-המדר ש להתפל ל במני ן הראשו ן כד י 
להתפנו ת בעו ד מוע ד לעיסוקיהם , לפתו ח פוקד ם א ת הח - 
נות , להיו ת מ ן הראשוני ם בשו ק ולהיפג ש ע ם הלקוחות , 
איכר י הסביב ה הפוקדי ם א ת העי ר ג ם ל א ביו ם "יריד" . 


בשנו ת העשרי ם תסס ו חיי ם ציבוריי ם אינטנסיביי ם ב - 
כ ל התחומי ם בעיר . פעל ו אגוד ת בעלי-מלאכה , ארגו ן ה - 
סוחרים , הוקמ ו קואופרטיבי ם למלאכה , נוסד ה קופ ת גמי - 
לו ת חסדים , הורח ב היק ף הפעילו ת ש ל ״לינת-הצדק ״ — 
"ביקו ר חולים" . החוגי ם החרדי ם התמסר ו לשיפו ר הלימ ר 
די ם והסדרי ם האדמיניסטרטיביי ם בבית-הספ ר החרד י "תל - 
מוד-תורה ״ וא ף גוייס ו מורי ם מוורש ה ללימוד י חו ל — 
במסגר ת כל ל הלימודי ם התורתיי ם — וזא ת כד י לגונ ן ע ל 
הור י התלמידי ם מפנ י החו ק ש ל לימו ד חוב ה בבתי-הספ ר 
הכלליי ם הממשלתיים . כ ן הוק ם בית-ספר-חרד י לנערות , 
"בית-יעקב" ! בבית-המדר ש הוקמ ה "ישיבה " וא ף נתקבל ו 
ב ה בחורי ם ממקומו ת מרוחקים . 



ה״שול ״ — בית־תפיל ה ש ל "עמד ׳ 


בסת ם יו ם ש ל חו ל (ל א יופ-״יריד" ) בבוק ר אפש ר לקנו ת 
בל י מיק ח וממכ ר מיות ר אצ ל האיכרי ם ש ק דגן , עופות , 
ביצים , עג ל וצרכ י תוצר ת חקלאי ת אחרים . 

יהוד י רדזימי ן ניהל ו אור ח חיי ם צנוע , רחוקי ם מרדיפ ה 
אח ר מותרו ת ובזא ת הצטיינ ו ג ם בעל י היכולת . כול ם העדי - 
פ ו לחמו ד פרוט ה לימי ם קשי ם יות ר לכשיבואו . 


בתקופ ה ההי א החל ו יהוד י המקו ם להיגר ר לפעילו ת 
מדיני ת כלל-ארצי ת ולפת ח תעמול ה בבחירו ת ל״סיים " 
(פרלמנט ) הפולני . כ ן שיתפ ו עצמ ם בבחירו ת למועצ ת ה - 
עירי ה המקומית . בבחירו ת ל״סיים " גדול ה היתר , המחלוק ת 
בי ן הרשימ ה הלאומית , שבראשות ו ש ל יצח ק גרינבוים , 
לבי ן רשימ ת האורטודוכסי ם ש ל אגודת-ישראל . כרגי ל 











26 


ספ ר זכרו ן 


התלכר ו כ ל הארגוני ם הציוניי ם למאג ק למע ן הרשימ ה 
הלאומית , בעו ר שההררי ם פיתה ו תעמול ה ב״שטיבלעך " 
למע ן רשימ ת האורטורוכסים , ומ ה ג ם שהופי ע "קו ל קורא " 
מיוח ר עלי ו חתמ ו ארמר׳רי ם שונים , ביניה ם הרב י מגור , 
הקוראי ם א ת אנשי־שלומ ם להצבי ע בע ר ה״אגורה" . הית ה 
ז ו הפע ם הראשונ ה ש ל מלחמת ־אבות ־ ובנים , כששנ י רו ־ 
רו ת במשפח ה אח ת עמר ו משנ י צר י המיתר ם במלחמ ת 
בחירו ת לפרלמנ ט הפולני . 


התנועו ת הציוניו ת השונו ת התגא ו בסניפי ם בררזימין , ש - 
הי ו ירועי ם כסניפי ם חזקי ם ופעילי ם שבה ם חומ ר אנוש י 
טו ב ומסור . התנוע ה הלאומי ת בעירנ ו הקיפ ה א ת כ ל צבע י 
הקש ת ש ל ההתארגנו ת הציוני ת ונתקיימ ו קורסי ם לעברי ת 
(זמ ן מה , א ף נתקיי ם בי״ ס עברי , כשהמור ה הי ה שמח ה 
גולרשטרן , חני ך "תחכמוני " בוורשה ) שלי ר ספריי ת "תר - 
בות" . 

צעיר י ררזימין , וא ף חררי ם מבנ י הרו ר המבוגר , תרמ ו 



קי ץ 1933 . יהודי ם ופולבי ם בהפגנ ה משותפ ת בככר־הכנסיה , 
כמחא ה נג ד דריש ת היטל ר לקרו ע שטחי ם מפולידהמערבי ת 


במחצי ת השני ה ש ל שנו ת העשרי ם הופיע ו היהורי ם 
ז ו הפע ם הראשונ ה בכמ ה רשימו ת נפררו ת בבחירו ת למוע - 
צ ת העיריה . הית ה א ז רשימ ה משותפ ת ש ל ציוני ם וסוח - 
רים , רשימ ת בעל י מלאכה , ורשימ ת פועלי-ציו ן שמא ל 
(חוג י ספריי ת י . ל . פרץ) . בשנו ת השלושי ם הופיע ו לרא - 
שונ ה כמ ה רשימו ת פוליטיו ת בבחירו ת לוע ר הקהילה ׳ בי ן 
השא ר רשימו ת ש ל הציונים , הרביזיוניסטי ם ואגורת - 
ישראל . 

הארגוני ם הציוניי ם 

בשנו ת העשרי ם והשלושי ם הית ה ררזימ ץ מבצ ר ש ל 
ארגוני ם ותנועו ת ציונייס . בוערי ם המרכזיי ם בוורש ה ש ל 


א ת חלק ם בבני ן הארץ , הח ל מהעלי ה השני ה המהולל ת 
(ב ה אנ ו מיוצגי ם בררזימינא י אחר , יחיא ל פיעניק , הח י 
באח ר הקיבוצי ם בעמק) , והעלי ה השלישית , רר ך ייסו ר 
בני-בר ק (ר ׳ משר־ברו ך וגמן , ב ן עירנו , נמנ ה ע ם מייסר י 
בני-בר ק וע ם ראשונ י המתנחלי ם במקו ם בשנ ת 1924 , ב - 
ראשות ו ש ל איטשהל ה גרשטנקור ן ז״ל ) — ובנ י עירנ ו 
שעל ו ארצ ה בשנ ת 1920 , עבר ו בסליל ה כבישי ם ונמנ ו ע ם 
מייסר י עין-חרו ר — וכל ה בעלי ה האחרונ ה לפנ י קו ם 
המרינה . ררזימינאי ם על ו ארצ ה בכ ל הררכי ם ובכ ל ה - 

תנאים , ה ן כעולי ם בעל י סרטיפיקטי ם וה ן במעפילי ם ב - 
עלי ה ב׳ , (עליי ת "א ף ע ל פי") . יוצא י רדזימי ן באר ץ נמנ ו 


לקהיל ת רדזימי ן 


27 


ע ם פעיל י ההגנ ה והמחתר ת הלוחמת , לחמ ו במלחמ ת ה - 
שחרו ר ובכ ל מערכו ת ישראל . 

הי ה הית ה קהיל ת ררזימין , עייר ה יהורי ת מעטיר ה 
ומפוארת , מרכ ז תור ה וחכמ ה שתסס ו ב ה חיי ם יהוריי ם 
רבי־אנפין ) חי ו ב ה דורו ת יהורי ם שגירל ו א ת צאצאיה ם 
לתורה , למצוו ת למעשי ם טובים , למידו ת תרומיות , להיו ת 
ערבי ם ז ה לזה , לקב ל א ת כול ם בסב ר פני ם יפות , להיו ת 
מכניפי־אורחים . בתקופ ה האחרונ ה הי ה רו ב הנוע ר היהוד י 


המקומ י פעי ל בארגוני ם הציוניי ם לסוגיה ם ומכשי ר עצמ ו 
להגשי ם א ת חלו ם העלי ה והחיי ם באר ץ ישראל . ה ם ל א 
זכ ו לכך . פרצ ה מלחמ ת העול ם השניה , ששמ ה ק ץ לחייה ם 
ולחלומותיהם . ה ם ל א זכ ו לעשו ת א ת דרכ ם לציון . דרכ ם 
האחרונ ה הית ה למחנה־המוו ת בטרבלינקה . 

ה ׳ ינקו ם דמ ם הקדו ש והטהור ! 

מ ם קו ף וגימ ל ה א 



28 


ספ ר זכרו ן 


גרשו ן ה ל 

שושל ת אדמו״ר י רדזימי ה 
ר ׳ יעק ב אריה , מייסד ה 


ז ה כמא ה ושלושי ם שנ ה ידוע ה ומפורסמ ת בכ ל תפי ' 

או ת ישרא ל שושל ת אדמו״ר י רתימין . בפולי ן שלפנ י 
מלהמ ת העול ם השני ה ל א הי ה כמע ט יהוד י אח ד של א 
יד ע א ת שמ ה ש ל העייר ה הזאת , השוכנ ת כעשרי ם קילו - 
מט ר מצפו ן לוורשה . מייס ד השושל ת והראשו ן לאדמו״ר י 
רדזימין , רב י יעקל ה ארי ה גוטרמ ן זצ״ל , התפרס ם כאח ד 
מאדיר י החסידו ת בפולי ן ומחוצ ה ל ה וכבע ל מופ ת גדול , 
"מהגדולי ם שבדורו" , כפ י שקובע ת הספרו ת החסידי ת ה - 
ענפה . בי ן תכונותי ו והנסי ם שלו , שזקנ י חסידי ו שחי ו 
בדור ו סיפר ו ע ל רב ם : נמו ד-קומה , שופ ע חו ם ואהבה , א ך 
קצ ת קפדן , מתכע ס לפעמי ם וא ז אפיל ו מקלל.. . א ך 
קללותי ו עזר ו כמ ו הברכות.. . כ ן רגי ל הי ה לבר ך גויי ם 
שפנ ו אלי ו וביקש ו א ת עצת ו וא ת עזרתו . התפרס ם כמ י 
של א יד ע צור ת מטב ע מימיו . סכומי ם עצומי ם הי ה תוב ע 
ונוט ל מחסידי ו והו א עצמ ו ח י חי י עוני . 

דרכ ו החסידי ת ש ל ר ׳ יעקב־ארי ה מרדזימי ן הית ה 
שונ ה מהשיט ה הקפדני ת והחריפו ת הקיצוני ת ש ל פשיסח ה 
וקוצק . דרכ ן ש ל השתיי ם האחרונו ת נועד ה לחסידי ם 
גיבורי-רו ח השואפי ם לגדולות . ר ׳ מנדל ה הקוצקאי , 
השרף , הי ה תובענ י דומרנ י להפו ך אר ץ לשמים . ואיל ו 
בחצר ו ש ל האדמו״ ר ר ׳ יעקל ה מרדזימין , כמ ו שיט ת 
אדמו״ר י אלכסנד ר מרקי , נתייח ד מקו ם לחסידי ם משור ה 
שני ה ושלישיי נ וא ף לפשוט י עם , והרביי ם ירד ו מ ן הה ר 
א ל העם , להשתת ף בסבלותי ו ולפתו ח א ת שער י גן־עד ן 
לפנ י כ ל יהודי . 

ר ׳ יעקל ה הי ה נער ץ מאו ד ע ל יד י גדול י אדמו״רי ם 
וצדיקים , אפיל ו שדרכיה ם נפרד ו בשיט ת החסידו ת וב * 
מהותז ד כד , למקזל , צויי ן בספר י החסידו ת שר ׳ מנדל ה 


מקוצק , בע ל החריפו ת הקיצוני ת בדר ך החסידות , התבט א 
פע ם בפנ י קה ל חסידיו : "מהיכ ן לוקחי ם בדורנ ו שנ י 
צדיקי ם כמ ו רב י יעקל ה מרדזימי ן ורב י אברה ם מצ׳כנוב" . 
בעודנ ו ר ׳ יעקל ה תלמיד ו ש ל ר ׳ שמח ה בוני ם מפשיסחה , 
א ד כב ר ידו ע בעול ם החסידי , אמר ה עלי ו הצדק ת "הבתול ה 
מלודמיר" : "אצ ל הרב י בוני ם מפשיסח ה ישנ ם שלוש ה 
תלמידים : האח ד שור ף א ת כ ל העול ם — זה ו ר ׳ מנח ם 
מנד ל מקוצק ; האח ד מאי ר א ת העול ם — הו א ר ׳ יצח ק 
מוורקי , והשליש י — ר ׳ יעקל ה ־־ • כשהו א מסתוב ב בעיגו ל 
בבית־המדר ש כשמקטרת ו בפי ו רועדי ם לפני ו מלאכים , 
שרפי ם ואופני ם בשמים" . 

ר ׳ יעקב־ארי ה נול ד בשנ ת תקנ״ ב ( 1792 ) , בעייר ה 
וורק י הסמוכ ה לוורשה . אביו , ר ׳ שלמ ה גוטרמן , הי ה סוח ר 
אריגים , למד ן מופל ג ובע ל צדק ה גדול . מילדות ו הצטיי ן 
בחריפו ת מוח ו ובהתמדת ו בלימו ד תור ה ובעבוד ת שמים . 
עו ד בימ י נעורי ו נמש ך א ל החסידות , התחי ל לנסו ע ע ם 
חסיד י לובלי ן מעיר ו ל״חוזה " מלובלי ן (ר ׳ יעק ב יצחק ) 
ודב ק בו ; לפעמי ם נס ע ג ם א ל "המגיד " מקוז׳ניץ . בשנ ת 
תק״ ע ( 1810 ) נש א לאש ה נערה , בת ו ש ל נגי ד מריצ׳יוול , 
שהי ה מחסידי ו ש ל "המגיד " מקוז׳ניץ . "המגיד" , למרו ת 
חולשת ו הרבה , טלט ל א ת עצמ ו וב א לחתונת ו ש ל ר ׳ 
יעקב־ארי ה בוורקי . המאור ע הז ה נרש ם בפנק ס הקהיל ה 
בוורקי . אחר י פטירת ו ש ל "המגיד " התחי ל ר ׳ יעקב־ארי ה 
לנסו ע לפשיסחה . הרב י שמח ה בוני ם הכניס ו לפנ י ולפני ם 
וגיל ה ל ו סודו ת וסתר י תור ה ע ל פ י החסידות . 

אחר י נישואי ו הי ה ר ׳ יעקב־ארי ה סמו ך ע ל שולח ן 
חותנ ו בריצ׳יוו ל ועס ק בתור ה ובחסידו ת ונעש ה בקי א 
בנגל ה ובנסתר . לימי ם יר ד חותנ ו מנכסי ו והאבר ד הצעי ר 



לקהיל ת רדזימי ן 


29 


יעקב־ארי ה נשא ר מחוס ר פרנס ה ובל י משען . תחיל ה 
נעש ה מלמ ד בפשיסח ה ולאח ר מכ ן קיב ל עלי ו א ת כהונ ת 
הרבנו ת בריצ׳יוול . משכורת ו הית ה שלוש ה זהובי ם לש - 
בוע , סכו ם זעו ם ע ד מאוד , שכ ן הקהיל ה היתד . דל ה ול א 
יכל ה לפרנ ס א ת הר ב בכבוד . הו א ח י לכ ן חי י דוח ק 
ומחסור . זוגת ו הרבני ת חי ה נאלצ ה להיו ת ל ו לעז ר ב - 
פרנסה . הי א היתד . הולכ ת א ל הכפרי ם הסמוכי ם למכו ר 
קדרו ת ותמורת ן היתד . מביא ה הביתד . מע ט תפוחי-אדמ ה 
דרקות . לפ י שמסופ ר בספר י חסידי ם ל א השיג ה יד ו ש ל 
הר ב יעקב-אריד . לקנו ת לעצמ ו כוב ע לראש ו וד.י ה מכסה ו 


למ ה אתביי ש בה ״ — היתד . תשובת ו ־ - "כלו ם גנבתיד . 
מאי ש ז " 

ומעש ה שהבי א ל ו פע ם אח ד ממקורבי ו מלבו ש חדע ז 
ול א רצ ה ר ׳ יעק ב אריד . ללבשו . אמ ר ל ו האי ש : "ל א יפד . 
להתד.ל ד קרו ע ובלו א כענ י מרוד" . השי ב ר ׳ יעקב־אריד . 
כנגדו : "בדלותי , מתנ ת הבורא , אתבייש , ובמלבו ש יפה , 
מתנ ת בש ר ודם , אתהדרז... " 

וא ף זאת , באות ם הימי ם שהיד . בעצמ ו ענ י מרו ד 
וכמע ט רע ב ללחם , הרב ה לעסו ק בצרכ י צדקה , והיד . 
מחל ק א ת פרוטותי ו האחרונו ת לנצרכי ם אחרים . פע ם 



כתב־הי ד ש ל ר ' יעקב־ארי ה 


ברא ש ש ל כרוב , כדר ך האיכרי ם העניים . למרו ת העונ י 
ודימחסו ר היד . ר ׳ יעק ב אריד . תמי ד שמ ח בחלקו , ד.תד.ל ד 
כשהכרו ב לראש ו זקוף-קומ ה ובמצ ב רו ח טוב . שאלוה ו 
פעם : ״רבנו , כלו ם אינ ו מתבייע ז בדלותו? ״ — "וכ י 


שאל ו אח ד מעשיר י ריצ׳יוו ל : "מ ה לך , רבי , ולצדקה , הר י 
ענ י הנ ך בעצמ ך וכידו ע שענ י פטו ר ממצוו ת צדקה? " 
השי ב ר ׳ יעקב-אריד . לשואלו : "א ם כ ן הדבר , הר י זוד. י 
באמ ת מצוו ה שלמ ה ואקיי ם ןאו\ן ה לשמה",. . 



30 


ר ׳ יעקב״ארי ח נבח ר כר ב ברדזימי ו 

בתקופ ת עוני ו ז ו המלי ץ עמית ו רב י יצח ק מאי ר מגור , 

בע ל "חידועז י הרי״מ" , בפג י יהוד י רדזימי ן לבחו ר ביעק ב 
ארי ה כר ב עירם . פרנס י רדזימין , שהקהיל ה שלה ם נותר ה 
א ז לל א מר א דאתרא , פנ ו ביוזמת ם לר ׳ איטשה־מאי ר 
מגו ר .ושאל ו אות ו במ י יבחר ו לר ב עירם . בע ל "חידוש י 
הרי״מ " יע ץ לה ם לנסו ע לריצ׳יוו ל ולהזמי ן א ת ר ׳ יעק ב 
אריה . ה ם עש ו כ ן ושלח ו שליחי ם לריצ׳יוו ל (לצער י ל א 
על ה ביד י למצו א מיסמ ד כלשה ו ע ל שמו ת פרנס י רדזימי ן 
ושליחיה ם לריצ׳יוו ל — ג״ה) . בר ם השליחי ם ל א הצליח ו 
לשד ל א ת ר ׳ יעקב־ארי ה לקב ל א ת כ ס הרבנו ת ברדזימין , 
חר ף העובד ה שהי ה ח י בעיר ו חי י דוחק . 


ספ ר זכףו ן 

מסופ ר בספר י חסידי ם שבעלי־הבתי ם הרדזימינאי ם לקחוה ו 
כמע ט בע ל כורחו , הושיבוה ו בעגל ה והביאוה ו לעיר ם 
להיו ת ר ב אצלם.. . 

שני ם אחדו ת הי ה ר ׳ יעק ב ארי ה ר ק ר ב בקהל ת 
רדזימין . בימי ם הה ם קיב ל עלי ו א ת מרות ו ש ל האדמו״ ר 
ר ׳ יצח ק מוורקי . כ ל עו ד רב ו הי ה בחיי ם הי ה ר ׳ יעקב ־ 
ארי ה כפו ף ל ו ול א חש ב להיו ת למנהי ג עד ת החסידים . 
מעיקר ו ל א ביק ש ל ו אדמו״רות , כפ י שהו א מעי ד ע ל 
עצמ ו במכת ב שכת ב כעבו ר שני ם לע ת זקנתו , בשנ ת 
תרל״ ג ( 1873 ) , כשנ ה לפג י פטירתו . ר ק כאש ר נתבק ש 
האדמו״ ר מוורק י לישיב ה ש ל מעלה , בשנ ת תר״ ח ( 1848 ) , 
נענ ה ר ׳ יעקב־ארי ה להפצרותיה ם ש ל חסידי ם רבי ם להיו ת 



כעבו ר זמן־מ ה הוזמ ן ר ׳ יעק ב ארי ה ע ל יד י אנש י רבם . במכתב ו הנ״ל , שהי ה מיוע ד א ל מחותנ ו ר ׳ יעק ב 
שלומ ו לסיו ם ספר־תור ה בפראגה . לטק ס הסיו ם בא ו ג ם יצח ק מביאלה , מסבי ר ר ׳ יעקב־ארי ה מדו ע סיר ב בזמנ ו 

אנש י רדזימין . ה ם שו ב דיבר ו ע ל לב ו שיאו ת לעלו ת ע ל להנהי ג עד ת חסידי ם ונכנ ע לאח ר מכן . 

כ ס הרבנו ת בעירם . ואיל ו ר ׳ יעקב־ארי ה עדיי ן עמ ד "ל א רצית י להיו ת מנהי ג בישראל . ר ק אח ר שלמדת י 
בסירובו . התער ב בדב ר הצדי ק ר ׳ ישעיה ו מושקט , רב ה בזוהר־הקדועז , שהציפורי ם עש ו צ ל לרשב״ י ותלמידיו , 

ש ל פראגה , והשפי ע עלי ו לקב ל א ת הרבנו ת ברדזימין . וכאעו ר ב א רב י פנח ס בן־יאי ר .חמי ו ורא ה זאת , ואמ ר 



לקהיל ת רדזימי ן 


31 


ל ו (לרשב״י ) שיגר ש הציפורי ם מחמ ת צע ר בעל י חיים , 
ואמ ר ל ו רשב״ י ,הר י משמי ם נתנ ו כ ל זאת , שהר י אנחנ ו 
ל א רצינ ו כל ל זאת , וטוב ה שנותני ם לנ ו מ ן השמי ם אי ן 
אנ ו רשאי ם להרהיק׳ , וא ז — מדגי ש ר ׳ יעקב־ארי ה 
מרדזימי ן במכתב ו — קיבלנ ו עלינ ו הגדול ה הזא ת להיו ת 
מנהי ג ישראל" . 

תו ך זמ ן קצ ר התפרס ם בכ ל הסביב ה הקרוב ה וה - 
רחוק ה כצדי ק ובע ל מופת , שברכת ו מתקיימת . שמע ו יצ א 


סיפור י מופתי ם אין־ספו ר פזורי ם בספר י החסידו ת 
ע ל הרב י מרדזימי ן ר ׳ יעקלה . רבי ם מהסיפורי ם ה ם ה ד 
לזמ ן ההוא , כאש ר יהודי ם הי ו חוכר י אחוזו ת אצ ל "ה - 
פריצים " הגויי ם והלל ו ביקש ו לנש ל א ת היהודי ם מפרנסת ם 
ולהחכי ר א ת אחוזותיה ם למ י שהרב ה בדמ י החכירה . ר ׳ 
יעק ב ארי ה הית ה ל ו דר ך מיוחד ת להשפי ע ע ל "הפריצים " 
הלל ו של א ינשל ו א ת החוכ ת ממקומו . "הפריצים " כב ר 
ידע ו שא ם יד ו ש ל "הרב י הקדוש " מרדזימי ן בסכסוך , 



בכ ל רחב י פולי ן ול א ר ק *צוטי־ע ם נהר ו אלי ו לרדזימין , 
כ י א ם ג ם חסידי ם ידועי ם וג ם גאוני ם וצדיקי ם ידועי-שם . 
רב י יעקב-ארי ה נה ג להשמיע , ב״שולחנות " שניהל , אמר י 
שפר , פשטי ם למקראו ת התור ה שהי ו גורמי ם להתרוממו ת 
הנפ ש אצ ל החסידי ם שהסתופפ ו בצילו . בדבר י תורת ו נה ג 
להשמי ע ג ם דבר י סניגורי ה ע ל המונ י בי ת ישרא ל הסוב - 
לי ם בגולה , והראויי ם לרהמ י שמיים . ע ם זאת , כשנשא ל 
פע ם ע ל יד י מישה ו : "כלו ם אפש ר לתר ץ א ת מעשי ו ש ל 
הקב״ ה אחר י הצרו ת המרובו ת שבא ו עלינ ו מיד י הגויים? " 
השי ב רב י יעקב-אריה : "א ם מאמיני ם בחסד ו יתברך , 
אי ן קושיות , וא ם ל א מאמינים , באמ ת אי ן תירמים... " 


ל א יועיל ו לה ם כ ל תהבולותיה ם לפט ר א ת החוכר . ה ם 
פחד ו מפנ י הרב י והי ו מספרי ם שבללו ת נרא ה לה ם 
"הרב י הקדוש " בהלו ם כשהו א מאיי ם עליה ם בכ ל מינ י 
איומים , א ם יפטר ו א ת החוכר . וכ ך התפרס ם הרב י מרדזימי ן 
כבע ל מופ ת ג ם בי ן הגויים . 

"אי ן יחי ה האד ם בל י צדק ה ן " 

החסידי ם שנהר ו לרחימי ן רא ו אצ ל הרב י עין-בעי ן 
מופתי ם גלויים , ממ ש צדי ק גוז ר והקדו ש ברו ך הו א מקיים . 
וע ם שוב ם למקומותיה ם הפיצ ו א ת סיפוריה ם ע ל הנסי ם 
והמופתי ם ש ל ר ׳ יעקלה . לפעטח ן השתמ ש הרב י בקמיעו ת 



32 


ספ ר זכרו ן 


ובסגולוי ^ וציוו ה אי ד להתנה ג בעניינ י רפוא ה וטיפו ל 
בחולים . 

הזכרת י בשורו ת הראשונו ת שברשימ ה ז ו שלעתי ם 
רגי ל הי ה הרב י "לקלל" , א ך קללותי ו עזר ו כמ ו ברכות.. . 
בהקש ר לכ ך מסופ ר מפ י זקנ י חסיד י רדזימי ן : פע ם ביק ר 
ר ׳ יעקב־ארי ה בקהיל ה אח ת ואד ם נדח ק מאו ד בי ן המו ן 
האנשי ם וניס ה בכו ח להיכנ ס הראשו ן א ל הרבי . הרב י 
הבחי ן בכך , וכאש ר הו א נכנ ם לחדרו , אמ ר ל ו הרבי : 
"ל ך לכ ל הרוחות!".. . נבה ל האי ש לשמ ע "ברכה " ז ו 
(הל א התפר ץ לחד ר הרב י ע ל מנ ת שהרב י יברכו ) ופר ץ 
בבכ י מר . אמ ר ל ו הרבי : "למ ה תבכ ה ז ה ן זא ת הי א 
הברכ ה ש ל אלוהי ם ליעק ב אבינ ו "ופרצ ת ימ ה וקדמה , 
צפונ ה ונגבה " (בראשי ת כ״ח , י״ד) , וזה , כפ י שאמרת י 
אנ י — "ל ך לכ ל הרוחות!".. . 

זקנ י חסידים , שבספרי ם שוני ם נרשמ ו מפיה ם קווי ם 
לדמות ו ש ל ר ׳ יעקלה , ציינ ו במיוח ד שבית ו ש ל הרב י 
הי ה פתו ח לכ ל דיכפין . עניים , קשיי־יו ם וכ ל נשברי־ל ב 
נתקבל ו ע ל יד ו בחביבו ת רבה . הו א הי ה מקשי ב לאנקתם , 
מבר ך ומשי א עצות . למחוסר י זע!צעי ם הי ה מפז ר מכספו , 
היינ ו מהכספי ם שהעניק ו ל ו חסידיו , בי ד נדיבה . במגעי ו 
ע ם חסידי ו בעל י האמצעי ם השתד ל לעודד ם למת ן צדקה . 
פע ם קב ל בפנ י הרב י אי ש עשי ר שהו א מתעיי ף ממת ן 
צדקה , "אנ י נותן , וחוז ר ונותן , ואי ן לדב ר סוף" , טע ן 
העשיר , "התעייפת י מזה" . 

חיי ך ר ׳ יעקל ה ואמ ר לאיש : "ולאכו ל אינ ך עייף ? 

את ה אוכל , חוז ר ואוכל , ואי ן לדב ר סוף".. . 

״אי ר יחי ה האד ם בל י אוכ ל ? ״ — הצטד ק העשיר . 

״ואי ך יחי ה האד ם בל י צדק ה ? ״ — החזי ר ל ו הרבי . 

ל א ר ק המונ י הע ם וחסידי ם העריצ ו א ת הרב י מרדזי ־ 

מין , אל א ג ם אדמו״רי ם שוני ם ומפורסמי ם שהתייחס ו 
אלי ו בכבו ד ר ב כא ל זק ן הצדיקי ם בדו ר ההוא . ה ם א ף 
הי ו שולחי ם אלי ו "פתק " ע ם "פדיון " ומבקשי ם ממנ ו 
לזכר ם בתפילתו . ביחו ד ח י עמ ו בידידו ת גדול ה ר ׳ איטש ה 
(יצחק ) מאי ר אלתר , (בע ל "חידוש י הרי״ם") , לימי ם 
האדמו״ ר מגור , שיש ב א ז בוורשה . הרב י מרדזימי ן הי ה 
ב א לעתי ם מזומנו ת לוורש ה ברכבת־הקטנ ה שהית ה מהלכ ת 
בי ן רדזימי ן ופראג ה ומד י בוא ו הי ה מתרא ה ע ם ידיד ו 
ר ׳ איטש ה (יצחק ) מאי ר אלתר . ג ם לאח ר שר ׳ יצח ק מאי ר 


נעש ה אדמו״ ר מגור , משנ ת תרי״ ט ( 1859 ) וע ד פטירת ו 
בשנ ת תרכ״ ו ( 1866 ) , ל א נפסק ו ביניה ם קשר י הידידות . 
ה ם הי ו מבקרי ם ז ה אצ ל זה , ומשתתפי ם בשמחו ת אי ש 
אצ ל רעהו , ומחליפי ם מכתבי ם ביניהם . בי ן ית ר האדמו״רי ם 
שהי ו ממעריצי ו ש ל הסב א קדיש א מרדזימי ן י ש לציי ן א ת 
האדמו״ ר המפורס ם מאלכסנד ר ר ׳ ישרא ל יצח ק (בע ל 
"ישמ ח ישראל") , האדמו״ ר ר ׳ שמח ה בוני ם קלי ש מאוט ־ 
בוצק , האדמו״ ר חנוך־הענע ך מאלכסנדר , ועוד . 



האוה ל ש ל ר ׳ יעקל ה 

בבית־ד,עלמי ן ברחו ב גנש ה בוורשה . נהר ס ע ל יד י הנאצי ם 


בשבו ע פרש ת פנחס , שנ ת תרל״ ז ( 1877 ) תקפת ו 
מחל ה אנושה . חסידי ו העבירוה ו לרופאי ם בוורשה , שניס ו 
להצי ל א ת חייו . מצב ו הל ך והחמי ר וביו ם הששי , י״ ח 
בתמוז , שנ ת תרל״ ז נפט ר אב י שושל ת רדזימין , בהיות ו 
ב ן שמוני ם ושתים , שב ע ימי ם ומוק ף מעריצי ם מכ ל שכ ־ 



לקהיל ת רדזימי ן 


33 


בו ת העם . רבבו ת אנשי ם התאבל ו ע ל מוחו . האוה ל שהוק ם 
אבי״ב , כול ל בתוכ ו ראש י תיבו ת : יעק ב ארי ה ב ן 
בינא . ר ק אחדי ם מחיבורי ו הרבי ם הופיע ו בדפוס . 

ר ׳ יעקל ה נוד ע ג ם כגאו ן בתור ה וכמתעמ ק רבו ת 
בספ ר הזוה ר ("כ ל גדלות י הו א מספ ר הזוהר , וע ל יד י 
התלהבו ת ששאבת י מתוכ ו הגעת י להיו ת רבי") . הו א כת ב 
דבר י חסידוו 4 וחידושי ם בהלכה , אש ר מקצת ם נדפס ו 
בקוב ץ "דרושי ם וחידושים " מטע ם אגודת־הרבני ם בוורשה , 
תרפ״ ח ( 1928 ) . הצטבר ו אצל ו בחיי ו הרב ה מחיבורי ו 


ובה ם דבר י חסידות , חיהושי ם בהלכ ה ופירושים . א ת 
חיבורי ו קר א הרב י מרחימי ן בש ם "דבר י אבי״ב" , "חידוש י 
אבי״ב" , "ביכור י אבי״ב " וכיוצ א בזה . הו א אמ ר כ י 
רב ו הקדו ש מפשיסח ה רמ ז ל ו כ י י ש לשמ ו סימ ן בתורה . 
קבר ו בבית־העלמי ן בוורש ה נהפ ד למקו ם תפיל ה ושי ח 
לכ ל נשבר י לב . לאח ר חיסו ל גיט ו ורש ה בשנ ת 1943 , 
הרס ו הנאצי ם ופירק ו א ת האוהלי ם ע ל קברו ת הצדיקי ם 
בבית־העלמי ן ברחו ב גנש ה מורשה , בתוכ ם האוה ל ש ל ר ׳ 
יעקל ה זצ״ל . 



אימרות , משלי ם ופניני ם מפ י ר ׳ יעקל ה זצ״ ל 


המציא ה 

ברה ם הי ה מ ן האבו ת והאבו ת הי ו מושכי ם א ת 
השי״ ת להיו ת א ב לישראל , שיחזי ק א ת ישרא ל 
לבני ם וישרא ל יחזיק ו א ת השי״ ת לאב . כמ ו בן , 

שעוש ה לאבי ו הכ ל מחמ ת אהב ה גדול ה להאב , 

כ ך ישרא ל ישר ף לב ם מחמ ת אהב ה גדול ה 
להשי״ת , וז ה הו א מחמ ת ומצא ת א ת לבב ו באמ ן 
והורי ש כח ו לכ ל ישרא ל לאהב ה גדול ה להשי״ת . 

ולכ ך הו א יכו ל לית ן לה ם אר ץ ישרא ל 
שיכבס ו בקדוש ה גדולה . ולכ ך מצ א מציא ה 
באברהם , אב ל א י הי ה אברה ם ר ק שיאמ ר 
השי״ ת ד י ל י מחמ ת אהב ה שהשי״ ת אוה ב 
ישראל , ל א הי ה ל ו כ ח גדו ל להורי ש 
ישבנים , והי ו ישרא ל ג״ כ ר ק בז ו הבחינ ה 
שהי ה ר ק שיאמ ר השי״ ת ד י ל י ול א הי ו 
יכולי ם ליכב ס לקדוש ה גדולה . 

וכ ן דו ד שנאמ ר ומצאת י דו ד עבדי , 
עבד י מחמ ת שהי ה מל ך והי ה עוב ד א ת 
עצמ ו בכ ל הספירו ת ע ד שהי ה בספיר ת 
מלכו ת שהי ה ממלי ך להשי״ ת והי ה מוש ך 
ז ו הבחינ ה לכ ל ישרא ל להיו ת ממלי ך 
להשי״ ת ולעבו ד א ת עצמ ו לבו א לספיר ת 
מלכות . כ י יסו ד מלכו ת יסו ד הו א.להתקש ר 
בכ ל הסדו ת ה ן ספירו ת ומדו ת הל ב להת ל 
.קש ר בד . כ י כ ל הספירו ת יכנס ו במד ת 
יסוד . וא ם יתקש ר א ז הו א בספיר ת מלכו ת 
זצמסלי ד לד״שי״ח . א״ כ דו ה שהנשמד . של ו היתד . מסוגל ת לזה , ובז ה 
שהי ה עוב ד א ת עצמ ו כ ן הי ה מוש ך לכ ל ישראל , שהמל ך הו א הרא ש 
ע ל כרלם , 

ולכ ן מצ א השי״ ת מציאה , כ י ה ם הי ו עובדי ם א ת עצמ ם כן , כ י 
הל ל ביד י שמי ם חו ץ מירא ת שמים , אב ל א ם ל א הוסי ף א ת עצמ ו 
ר ק שהי ה אומ ר ד י ג^ א היד . בכת ר להמשי ך כ ל כ ך ר ק כמ ו בכח ו שהי ה 
וג ם ישרא ל במדב ר ג״ כ הי ו מציאה , שבכ ל הדורו ת שבר א השי״ ת 
בעול ם ל א הי ה דו ר שיד.י ה ראו י לקב ל תור ה ר ק הם , א״ כ נחש ב 
כמו •מציאה . (ביכור י אבי״ב , בראשית ) 

בזמ ן שעוש ה די ן באומו ת 

מדר ש—ועו ז מל ך משפ ט אה ב אימת י נות ן עו ז להשי״ ת בזמ ן שעוש ה 
די ן באומו ת העולם . ככ ר כתבת י ע ל זה , אב ל נרא ה לפר ש עו ד עפמ״ ש 
דירמי ׳ ודניא ל ל א אמר ו הגבי ר והבור א שאמר ו אי ה גבורותיו . כב ר 
כתבת י דהפירו ש הו א כמ״ ש בגמר א שתנ א א ׳ הי ה מרבד . בשבחי ם 
ש ל השי״ ת ור.יד . תנ א אח ר אומ ר ל ו סיימ ת .בשבח י דמארך , מש ל 
למל ר שי ש ל ו אלפ י אלפי ם דנר י זה ב ופ ז וד״י ה א ׳ משב ח למל ך שי ש 
ל ו אל ף כסף ׳ גנא י הוא . א ף כ ך שמרב ה בשבח י השי״ ת דהוא'אי ן 
סו ף ושבחי ו אי ן סוף , וא״ כ כ ל שמרבד . הו א דב ר מע ט מזעי ר וגנא י 
הוא . ור ק ע ל מ ה שעוש ה השי״ ת טובו ת לישרא ל משבחי ם אות ו בזה , 
כד י של א נהי ה כסוי י טוב ה מ ה שצו ה כ ן השי״ ת ומז ה י ש ל ו כביכו ל 
נח ת דוח . 

וזה י שירמי ׳ ל א אמ ר גבו ר דאי ה גבורתי , דא״ כ הו א של א מחמ ת 
עשיי ת טוב ה ר ק שב ח הו א והו י כמ ר מרב ה בשבחים , וד.ו א כמ ו גבא י 
דמשמ ע שאי ן עו ד יותר . ובאמ ת אי ן לאד ם ידיע ה בשבחי ם ש ל ד.שי״ ת 
כמ״ ש בשי ר היחי ד את ה לבד ך מכי ר בשבחך . ואי ן שו ם מלא ך ושר ף 
יוכ ל להשי ג להשי״ ת כש״ ב אדם . ע״ כ גנא י הו א להרבו ת בשבחו , 
שיסבו ר שמספ ר כ ל שבח ו ואינ ו א ף התחלה , כיו ן שהשי״ ת הו א אי ן 
סוף , ר ק מ ה שהשי״ ת עוש ה טובו ת לישרא ל משבחי ן אות ו להודו ת ל ו 
ע ל הטוב ה שעשה . 

וע״ ב גם * כא ן הפירו ש הוא . אימת י נות ן העו ז להשי״ ת בזמ ן שעוש ה 
די ן באומות , אב ל בזמ ן שאי ן עוש ה די ן דיו י כמרב ה בשבח ו ש ל 
השי״ ת וד.ו י כגנאי . וא ף שאמר ו אנש י כנס ת הגדול ה שז ו גבורותי ו 
שאומ ה א ׳ תוכ ל לד.יו ת בי ן שבעי ם אומו ת רשעים . זה ו ג״ כ הטע ם 
שעוש ה בכ ל פע ם גבורו ת מע ט באומו ת של א ניכ ר להעול ם ומשפי ל 


הקליפ ה ימ״ ש ע ד שאי ן לד. ם כ ח גדו ל ע ל ישרא ל לעשו ת לה ם רע . 
ביות ר נראה , שהשי״ ת הו א מופש ט מכ ל המדו ת ולמעל ה מכ ל חמדות , 
ע״ כ האי ר יכו ל אד ם לשב ח שהשי״ ת הו א גבו ר כיו ן שהשי״ ת בד א 
הגבורד . וא״ כ הו א למעלד . מזה . וכ ן לשב ח בשא ר המדו ת להשי״ ת 
ל א שייך , כיו ן שהשי״ ת בר א כ ל זה , ור ק א ם השי״ ת רוצ ח למש ל 
לעשו ת גבורו ת מתלב ש באות ה מדה , דד.יינ ו גבורה , וכ ן א ם ךוצד . 
לעשו ת חס ד מתלב ש במד ת הס ד וא ז משבחי ן אות ו במר ה ז ו וכ ן 
בשא ר מדות . וד ש אימת י נות ן עו ז להשי״ ת בזמ ן שעוד ה די ן 
באומר ת א ז משבחי ו אותו , אב ל בל א ז ה השי״ ת מופש ט מב ל חמדות , 

(שם , משססים ) 

תפיל ת הצדי ק עוש ה שע ר 

כשצדי ק הו א בצר ה ומתפל ל לדושי״ ח 
והשי״ ת מושי ע ל ו א ז עוש ה שע ר לז ו 
הצרה , שהשי״ ת יצי ל אותו . עוש ה בשמי ם 
שע ר שיהי ה פתו ח ע ל עול ם שכפע ם 
ראשונ ה היד . צרי ך תפל ה בעבוד ה רב ה 
ויפת ח שע ר הישועה . אב ל א ם הי ה פות ח 
פע ם אח ת א ם תזדמ ן ל ו עו ד פע ם צר ה 
כזא ת א ם יבק ש מהשי״ ת בק ל יכו ל לפעו ל 
■כיו ן שהו א פתו ח מ ן הפע ם ראשונה . ר ק 
בפע ם שיתחי ל לפתו ח צרי ך לאסוש י 
ברחמים , וכ ל צר ה וצר ה הו א כן . ע ל צרר . 

אחר ת ד כ צדי ק יפת ח שער . צדי ק ג ם 
יפת ח שע ר ע ל ב ל ישראל , א ם תזדמ ן ח״ ו 
צר ה ע ל ישרא ל בק ל א ם יתפל ל להשי״ ת 
השי״ ת מושי ע אות ו א ם נפת ח השע ר ע״ י 
צדי ק פ״א . ולכ ד אומרי ם מ י שענ ה לדניא ל ומ י שענד . לז ה שכאד א 
היד . עוש ה שער . ז ה היד . עוש ה בצר ה ז ו שע ר וצדי ק אח ר בצר ה אחר ת 
היד . עוש ה שער . (שם . אחרי ) 

הצדי ק נמש ל לנפ ח 

מדר ש — מש ל לנס ח שרא ה הרב ה חבילו ת קוצי ם שבא ו ואמ ר האי ד 
יכנס ו הרב ה קוצים , הי ה ש ם פיק ח אמ ר מאל ו את ה מתייר א ג ץ אח ד 
ממ ך וג ץ אח ד מבנ ך יהי ה יוצ א וישרו ף הכל . כ ך יעק ב היד . מתייר א 
מעש ו ומאלופיר , אמ ר ל ו השי״ ת מאל ו את ה מתייר א יצ א ג ץ אח ד 
ממ ך וג ץ אח ד מ ן בנ ך וישרו ף הכל . י״ ל שהעול ם הז ה הו א מש ל 
לעבוד ת השי״ ת ולוק ח רמיז ה דחכמ ה ליד ע מז ה עבדו ת הבורא . וי״ ל 
דלכ ך נק ט המש ל מנפח , הצדי ק ן:מש ל לנפ ח כמ ו נס ח ששור ף בת ל 
כא ש ומכ ה בפטי ש כד י להכות ו ולעשו ת מ ן ברז ל כלים . היצ ר הר ע 
נמש ל לברז ל כמ ו שכתב ו א ם ברז ל הו א מתפוצץ , וצדי ק שלומ ד תורה , 
והתורד . נמשלד . לאש , כמ ו שכתו ב הל א כד . דבר י כאש , וא ש התור ה 
שלומ ד שור ף א ת היצ ר רע , שור ף א ת תאו ת היצ ר רע , תאו ת עול ם 
הזה , ומכ ה א ת היצ ר הר ע כמ ו שמכ ה בפטיש , כד י להכו ת א ת הברזל . 
כ ך אח ר לימו ד תורד . מתרכ ך היצ ר הרע . והפיק ח אמ ר לד.נס ח של א 
ייר א מ ן הקוצים , כ י ג ץ אח ד יכו ל לשרפן . וד.מש ל ש ל העול ם הז ה 
שרואי ן ג ץ אה ד שור ף עצים , הו א לרמז , שכ ל מ ה שנעש ה בעול ם הז ה 
הו א לרמז . הרמ ז חו א כמ ו שג ץ אח ד שור ף א ת הקוצי ם כ ן הו א 
בעבוד ת השי״ ת שהצדי ק ל א יהי ה יר א מ ן הרשעים , שהרשעי ם נחשב ו 
ר ק כמ ו קוצים . רמ י שלומ ד תורד . ועוס ק בעבוד ת השי״ ת ל א יהי ה 
יר א מהרשעים , כ י ל א צרי ך לה ם הרבה , כ י בג ץ אח ד יכו ל לשרפן , 
כ י התורד . ועבוד ת השי״ ת הו א האד ם הבוע ר כא ש מ ן התור ה והעבוד ה 
ויכו ל לשרו ף אותן . 

ע״ כ אמ ר השי״ ת ליעק ב למ ה אתר . ירא , כ י בז ה נרא ה ממ ך שרשעי ם 
הו א לה ם ממש , למ ה ל א תד ע שה ם נחשבי ם כס ו קוצי ם ואי ן בה ם ממש , 
בק ל יכולי ם לשרו ף אותן , כ ן ראו י לצדי ק כשרוא ה רש ע יה א נדמ ה כ י 
ל א רוא ה אד ם ר ק ע ץ בעלמא . 

וג ם מרמ ז שצרי ך כ ל דב ר להיו ת בביטו ל אצ ל הצדיק , כמ ו שכתו ב 
בחוב ת הלבבו ת ד ד,יד . חסי ד אח ד ל ן במדב ר לבד ו והי ו שואלי ם אות ו 
האי ד ל א ירא ת מפנ י חיו ת רעות , אמ ר שמתביי ש ליר א מפנ י דב ר 
ח ח מפנ י השי״ת , והי ה כ ל דב ר אצל ו בביטול , ר ק רוא ה בכ ל דב ר כ ח 
אלקי , כ״ ש רש ע שאינ ו כלו ם ול א שיי ר מנר א מפני ו ורו״ק . (שם , וישב ) 



רב י יעק ב אוי ה גוטרמ ן נול ד בשנ ת תקנ״ ב לאבי ו ר ׳ 
שלמ ה בעל־בי ה וסוח ר יר א שמי ם בווארק א שע ל י ד 
ווארשה . בעודנ ו צעיר , רביהכשיונות , נש א אש ה הריט ־ 
שעווא ל ויש ב ע ל שולח ן חותנ ו הגבי ר והתמי ר בלימודיו . 
משהור ע מצב ו בש ל הדלדלו ת חותנ ו קיב ל א ת רבנו ת 
ריטשעווא ל וממשכורת ו הזעומ ה ח י חיי־דחקו ת ועוני . 
אשת ו הרבני ת נאלצ ה לעסו ק במסח ר לש ם השלמ ת 
הפרנסה . הי ה סחסיר י קווני ץ ואהוב ו ש ל המגיד . אח ר 
פטירת ו פנ ה לפשיטח ה והפ ר לתלמיד ו המובה ק ש ל רב י 
ש מ ז ה בונם . ע ל פ י וזמלצח ו ש ל בע ל "חידוש י הרי״ם " 
נתקב ל כר ב בראדזיחין . 

הי ה גדו ל בנגל ה ובנסת ר ואלפי ם הלכ ו לאורו . בי ן 
תלמידי ו האדמורי״ ם רב י יחיא ל מאי ר נזגאסטינין , רב י 
ברו ד מטשיועוו , רב י ירחמיא ל ישרא ל יצח ק מאלכסנדר , 
בע ל "ישמ ח ישראל" , רב י אלעז ר הכהן , רב ה ש ל 
סוכאטשוב . וגדולי ם אחרים . מחיבורי ו הרבי ם שהשאי ר 
בסזב׳יד , נדפ ס ר ק הספ ר "ביכור י אבי״ ב ע ל מד ר 
פרשיו ת התורה . 

נפט ר בי״ ח תמו ז תרל״ ן וא ת מקומ ו מיל א בנ ו רב י 
שלמה . 



רחמ י שמי ם 

מדר ש בשע ה שעבר ו ישרא ל א ת הי ם בקש ו המלאכי ם לומ ר 
שיר ה אמ ר השי״ ת לגיונות י נתוני ם בצר ה ואת ם מבקשי ם לומ ר שירה . 
וסשו ס דקא י ע ל מצרים , ואפש ר דהי ה דיבו ר ז ה ש ל השי״ ת להורו ת 
אהב ת ישראל , דהי ו סבורי ם דז ה שהי ו נקמו ת גדולו ת במצרי ם הי ה 
מחמ ת שהי ו רשעי ם גדולי ם מאו ד ובל א ישרא ל ג״ כ מגי ע לה ם עונ ש 
זה , ומב ח ז ה של א הני ח לה ם לומ ר שיר ה ׳מחמ ת שנתוני ם בצר ה 
מוכ ח של א הי ה להשי״ ת כביכו ל קור ת רוח , ר ק עש ה לאהב ת ישראל , 
כ י השי״ ת י ש ל ו רחמנו ת ע ל רשעי ם ג״כ . 

ועו ד י״ ל משו ם דאוקו ת העול ם ל א רצ ו לקב ל התור ה כמד ש במדר ש 
יתרו , מחמ ת שהי ו יראים , שא ם יעבר ו דב ר אח ד מ ן התור ה יהי ה 
העונ ש גדו ל מאו ד וקש ה לכבו ש א ת היצ ר הרע . א״ כ א ם ירא ו ישרא ל 
א ת העונ ש ש ל המצרי ם שהי ה ר ב מאו ד ע ל שעבר ו ע ל שב ע מצוות , 
א ז יהי ו ג״ כ יראי ם לקב ל תור ה של א יענש ו מי ד שיעבר ו איז ה עביר ה 
אפיל ו בשוגג . ובז ה של א הני ח השי״ ת למלאכי ם לומ ר שיר ה מחמ ת 
הלגיונו ת הנתוני ם בצרה , ניוכ ח דא ף שמצרי ם הי ו רשעי ם גדולי ם 
ועבר ו כ ל עבירו ת שבעול ם וג ם שהית ה הנקמ ה לאהב ת ישרא ל לשל ם 
לה ם .(ד ה כנג ד מדה , שהשליכ ו בני ם ש ל ישרא ל לתו ך המים , אעפ״ כ 
ל א הית ה קור ת רו ח כביכו ל להשי״ ת להעני ש אות ם בעונ ש ז ה כמ ו 
שכתו ב כ י ל א אחפו ץ במו ת רש ע כ י א ם בשוב ו מדרכ ו וחיה . קריע ת 
י ם סו ף הי ה רמ ז לכות ן תורה , שהי ה מרמ ז שיקר ע בשמי ם הי ם החכמה , 
מחמ ת דהי א עלמ א דאתכסי א ונקר ע להיו ת יור ד התור ה למטה , שהו א 
חכמ ה להיו ת נות ן התור ה לישראל , ומשו ם כ ך הי ה מרא ה לה ם השי״ ת 
עת ה של א יהי ו יראי ם לקב ל התור ה מפנ י שיענש ו א ם יזדמ ן שאח ד 
יעבו ר פעמי ם ע ל איז ו עבירה . מז ה מוכ ח שקש ה לפנ י השי״ ת לענו ש 
מי ד מפנ י רחמנות ו הגדול ה שאי ן שיעו ר לרחמנו ת שלו , ר ק הכ א 
הי ה העונ ש מחמ ת אהב ת ישרא ל לנקו ם מה ם מ ה שהי ו מצערי ם הרב ה 
לישראל , ואעפי״ ב ל א הי ה ל ו קור ת רו ח כביכו ל מזה , .ודו״ק . 

וא ף שישרא ל בודא י הי ו מקבלי ם התורה , א ף שידע ו שא ם איזד , 
פעמי ם יעבר ו ויענש ו הרב ה ג״ כ הי ו מקבלים , ר ק אעפ״ כ אפש ר 
של א יהי ו מקבלי ם בשמח ה ובנח ת כמ ו שצריכי ן לשמו ח בשמח ת 
קבל ת התורה , מחמ ת שהי ו הרב ה מצוו ת תרי״ ג וא״ א שאיז ה פעמי ם 
ימע ט ח״ו , שכ ח היצה״ ר גדול , וע״ כ מחמ ת ז ה הי ו *יודעי ם שהשי״ ת 
א ץ רצונ ו ית ׳ לענוש , כ י לרחמי ם של ו אי ן שיעור . 

(שם , בשלח ) 

מתו ר של א לשמ ה ב א לשמ ה 

ובשמאל ה עוש ר וכבוד . כתב ו לעול ם ילמו ד אד ם תור ה של א לשמ ה 
שמתו ך של א לשמ ה ב א לשמה , מחמ ת דתור ה א ף שילמו ד של א לשמ ה 
נותנ ת ב ו קדושה , וג ם שילמו ד לזכו ת לבו א לשמה , כס ו שכת ב בספ ר 
נוע ם אלימלך , שא ף שילמו ד של א לשמ ה שא ם ילמו ד פע ם אח ת לשמ ה 
יעל ה ג ם הלימו ד שלמ ד של א לשמ ה ונעש ה כול ה לשמה , וז ה מתו ך 
של א לשמ ה געש ה לשמה , א״ כ ע ל ז ה שלמ ד ע ד עת ה של א לשמד • ע ד 
שלמ ד לשמה , ישל ם ל ו השי״ ת עוש ר וכבו ד חו ץ השכ ר שיק ח ג״ כ 
מחמ ת שנעשי ת לשמה . 


ועו ד י״ ל לפ י מ ה שפירשת י כב ר לעול ם ילמו ד אד ם של א לשמ ה 
שמתו ך של א לשמ ה ב א לשמה , שאד ם ילמו ד של א לשקה , של א 
יבי ן הקליפ ה ינד ש שילמו ד לשמ ה שיגנוב , כמ ו שכתב ו על ו ז ה בנגב , 
בנג ב הו א אותיו ת גנב , שיעש ה עבוד ת השי״ ת בגניבה . כמ ו מ י שמולי ך 
אוצ ר שמכס ה של א יפגע ו גזלני ם ויגזל ו אותו , וכמ ו שאברה ם הל ך 
למצרי ם אמ ר שד״ול ך שהו א רע ב וכוונת ו הי ה להשפי ל הקליפ ה ימ״ש , 
וכמ ו שכתב ו ואברה ם הל ך הנגב ה ג״ כ אותיו ת גניבה , וכל ב בכ ל הדר ך 
הי ה נדמ ה למרגלי ם שהו א ג׳״ כ עמה ם בעצ ה אח ת לגבו ת א ת אר ץ 
ישראל , ע״ כ ישמו ר אד ם שיהי ה בסו ד הכוונ ה לשמה , שא ם יהי ה 
מכי ר היצ ר ר ע שילמו ד לשמ ה יבלב ל אות ו ול א יני ח ל ו לבי א 
לשמה . ע״ כ י״ ל ע ל ז ה שמכס ה הלשמ ה בשל א לשמ ה ישל ם ל ו 
השי״ ת בעול ם הז ה עוש ר וכב־וד . 

(שם , חי י שרה ) 

יצ ר הר ע אינ ו שו ה בכ ל אד ם 

מדר ש — כל י חמ ס מכרותיהם , אמ ר לה ם הכלי ם הלל ו גזולי ם ה ם 
בידכ ם למ י ה ם ראוי ם לעש ר שמכ ר הבכורה . י ש לפר ש משו ם דיצ ר 
הר ע אינ ו שוד . בכ ל אדם , דהיינ ו באד ם פשו ט שאינ ו עיס ק בת^׳־ ה 
ובעבוד ה מפת ה ל ו בעבירו ת המורות , דהיינ ו גניב ה ורציח ה וניאוף , 
אב ל באד ם שעוס ק בתורד . ובעבוד ה איב ו מפת ה ל ו בדברי ם גהי ם 
בעבירו ת חמורות , שיוד ע היצ ר של א ישמ ע לו , ר ק שמסע ה אוי.ר . 
שמרא ה ל ו ע ל עביר ה שהו א מצוה . א ו שמשלי ך ב ו גאות . אב ל ל א 
שיי ך לומ ר שיהי ה מפת ה אות ו ברציחה , וג ם שיפעו ל אצל ו באד ם 
שעוס ק בעבוד ת השי״ ת שהו א צדי ק יפעו ל היצ ר רע , אב ל באד ם ז ה 
שהו א צדי ק יפעו ל אצל ו לעשו ת דב ר רציח ה ז ה תמיד • הוא . 

ע״ כ אמ ר הכלי ם הלל ו אינ ם שלכם , שאת ם צדיקי ם ואי ן גא ה לכ ם 
יצ ר ר ע כז ה לעשו ת רציחה . יצ ר ר ע ז ה שיי ך לעש ו ואי ן נא ה לכ ס 
להפתו ת ממנו , וכש״ ב לפעו ל אצליכ ם לעשו ת כזא ת — ולכ ך אמ ר 
גזול ה הו א בידכם . 

(ש ם ויחי } 

בדי ד שהל ר בד , 

ובחר ת בחיים , הפירו ש הוא , פשאד ם תוע ה כדר ר ויוד ע שתו א תועד , 
אז י צרי ך ליל ו בחזר ה באות ה דר ר שתל ו ותעה , אב ל א ם אד ם תער . 
מדר ך החיי ם זה ו התור ה אי ן צרי ך לחזו ר ר ק באש ר הו א ש ם ינו ל 
לבחו ר בדר ך החיים , ב י באות ה תשוק ה שחוש ק להבל י עו ד," ז יבו ל 
ליק ח אות ו להשי׳ת . 

(בכור י אבי״ב , ב 6 וף ) 

סגול ה 

זד • הש ם שמ ש מש ה רבינ ר ע״ ה וכ ל מ י שיוליכנ ו עמ ו ל א יהי ה ניז ק 
לעול ם וזה ו השם : 

י ה יהי ה יה ו ח ל ח י א ה א ה א ה ב ב יהוד • יהו ה יהוון . 

(בכור י אביב , בסוף ) 


מעול ם ל א שק ר 


תחיל ה היד • הצדי ק רב י יעק ב נוס ע למגי ד מקוזני ץ זצוק״ ל ואח״ כ 
הי ה מסתופ ף בצל ו ש ל רב י שמח ה בונ ם מפשיסח ה זצוק״ל . הו א הי ה 
תלמיד ו המובהק . כידו ע הי ד רב י שמחד • בונ ם סגי״בהור , לכ ן הי ה 
הוא , תלמידו , אומ ר א ת שיעור ו לפניו . פע ם הגיע ו למקו ם שמדוב ר 
ב ו ע ל תחיי ת המתי ם — אמ ר התלמי ד : רוצנ י שמור י ורב י יגל ה ל י 
א ת הש ם ש ל תחיי ת המתים . השי ב לו : סו ד ז ה א ץ מגלי ם אל א 
לצנועים . אומ ר התלמיד : הר י צנו ע אנכ י ול י מות ר לגלות . השי ב 
רב י שמח ה בונם ; אגל ה ל ך בתנא י שלעול ם ל א תשתמ ש בש ם זה , 
כ י אפש ר להחיו ת ב ו מתים . הבטי ח רב י יעקעל״ ה והמור ה גיל ה ל ו 
א ת הרז . 

פע ם ב א לרב י יעק ב חסי ד מקור ב ע ם מתקאייבקש ה ע ל חול ה הגוס ם 


ר״ל . נג ע הדב ר ללב ו ש ל הצדיק , הו א הס ר א ת הבטחת ו לרב ו 
וד״שתמ ש ב״שם" , כ י מ ה ל א יעש ה למע ן חול ה מסוכ ן ז כעבו ר זמ ן 
חל ה הצדי ק רב י יעק ב וימי ם אחדי ם הי ה גוס ס ושכ ב לל א הכרה . 
משנתעור ר שאלוד. ו מקורבי ו מד • רא ה — וד.ו א סיפ ר שרצ ו לדונ ו 
למוו ת משו ם שהשתמ ש ב״שם" . ב א מלא ך והצדיקו . הו א הטי ל האשמ ה 
ע ל רב י שמח ה בונם , ע ל שלימד ו א ת ה״שם" . הביא ו א ת הפשיסחא י 
וד^ו א הצטד ק בכ ך שרב י יעק ב הבטיח ו ל א לגלו ת א ת הסוד . קב ע 
הבי״ ד ש ל מעלד . ; יחפש ו ויבדק ו א ם מעול ם ל א שיק ר דב ר וד.יד • ול א 
שיק ר יסול ת ל ו עוונ ו זה . בדק ו ול א מצאו , להפ ר פע ם א ת הבטחת ו — 
וסלח ו לו • 


(מעשיו ת נוראי ם ע ל הרה״ צ רב י יעק ב ארי ה מראדזיפין) . 



36 


ספ ר זכרו ן 


האדמו״ ר השנ י - ר ׳ שלמה׳ל ה 


לאח ר פטירת ו ש ל ר ׳ יעקל ה המשי ך א ת שושל ת 
אבי ו בנ ו ר ׳ שלמה־יהושע־דוד . הו א הי ה עני ו ומצני ע 
לב ^ ע ם זא ת הצטיי ן מלב ד גדולת ו בתור ה ובחסידו ת ג ם 
בפקחותו , והשפעת ו ע ל אנש י סביבת ו היתד . גדול ה מאוד . 
בימי ו נתרב ו חסיד י רחימי ן שיסד ו "שטיבלעך " בערי ם 
שונו ת בפולין ♦ 

חוקר י החסידו ת בפולי ן מצייני ם ב י בניגו ד לאביו , 

ר ׳ יעקלה , זק ן מל א רחמים , היתד . ניכר ת חריפו ת כלשה י 
בדרכ י החסידו ת ש ל ר ׳ שלמה׳לה , חריפו ת נוס ח קוצק , 
חסידו ת בנוס ח גיבור י רו ח השואפי ם לגדולות . קירבת ו 
לקוצ ק גדל ה באשר , עו ד בחי י אביו , השי א א ת בת ו לרב י 
הערש ל מורגנשטרן , נכד ו ש ל ר ׳ מנדל ה מקוצק , שנוד ע 
לימי ם כאדמו״ ר מלומז . 

ר ׳ שלמר.׳לד . ל א חיב ב א ת העשירים , לפעמי ם א ף 
רד ף אותם . פע ם שאלוד. ו : "ד.ל א שנינ ו ,רב י מכב ד עשי - 
רים ׳ ?״ . השי ב ואמ ר : ״כעשירי ם לב ד — שפיר . אול ם 
— כשבאי ם עשירי ם ודורשי ם שאכבד ם כחסידים , כלומ - 
דים , כחכמים , א ו בצדיקי ם — שאנ י ; ולכב ד עשי ר עם - 
האר ץ בע ד "למדנותו" , גס -רו ח בע ד ה״חסידות " שלו , קל - 
עול ם בע ד ״צדקתו ״ — א ת ז ה איננ י רוצה".. . 

פע ם החליט ו פרנס י קד.יל ת רדזימי ן לבט ל א ת קופ ת 
הצדק ה ש ל הקהילד. , א ו שפרנסי ם אחרי ם יטפל ו בד. . ה ם 
הופיע ו בפנ י ר ׳ שלמד.׳לד . וסיפר ו ל ו ע ל החלטתם . "אנ ו 
ל א נמשי ך יות ר לחל ק צדק ה לעניי ם שבעיר , הנוהגי ם 
כעשירים" , אמרו . אח ד הפרנסי ם הוסי ף וסיפר : פלונ י 
הנד.נד . מקופ ת הצדק ה קנד . לאשת ו שבי ס נא ה ויק ר שמחיר ו 


שלוש ה רובל . השני , ד.נד.נד . א ף הו א מקופ ת הצדקה , הל ־ 
ביע ז א ת בת ו מעי ל יפר . ויקר , מעש ה עשיר.. . 

השי ב לה ם רב י שלמה׳ל ה : בש ם שא י אפש ר לקהיל ה 
בל י עניים , כ ך א י אפש ר לעניי ם בל א קופד . ש ל צדקה . 
תאמר ו לבטל ה — יתעור ר רע ש בשמי ם : קד.ילר . בישרא ל 
בל י קופ ה ש ל צדקה ? יירד ו מלאכי ם לכאן , לרדזימין , 
יחקר ו בדבר , ויווכח ו : עול ם הפו ך ברדזימין . העניי ם יוד - 
עי ם הלכו ת עשירים , וד״עשירי ם יודעי ם הלכו ת עניים , 
ומשו ם כ ך בוטל ה הקופר." . מ ה יעש ו המלאכים ? יחזר ו 
לשמי ם ויציע ו להעמי ד א ת הדב ר ע ל מכונו : העשירי ם 
היודעי ם הלכו ת עניים , ייהפכ ו לעניים , העניי ם היודעי ם 
הלכו ת עשירי ם ייהפכ ו לעשירים , ושלו ם ע ל ע ם ישרא ל 
וע ל רדזימי ן בתוכו.. . "כד י לר.פ ר הצע ה כז ו ש ל מלאכים" , 
המשי ך הרבי , "מוט ב שתמשיכ ו לנד. ל א ת קופ ת הצדקה , 
וא ל תביא ו לשינו י סדר י בראשי ת ברדזימין... " 

במש ך עשרי ם וש ש שני ם הנהי ג ר ׳ שלמה׳ל ה א ת 
קה ל חסידי ו ע ד שנסתל ק לעולמ ו ביו ם ט״ ו בשב ט תרס״ ג 
( 1903 ) ור.וב א לקבור ה בבית-העלמי ן ברדזימין . ע ל קבר ו 
הוק ם אוה ל ומד י שנד. , ביו ם ה״יארצייט" , הי ו משתטחי ם ע ל 
קבר ו מאות-מאו ת חסידי ם מרחב י פולין . בימ י הכיבו ש 
הנאצ י וחיסו ל גיט ו רדזימי ן הרס ו הנאצי ם לחלוטי ן א ת 
בית-העלמין , עקר ו א ת העצים , פירק ו א ת הגדר , עקר ו 
א ת אבנ י המצבות , ובמש ך השני ם התכס ה כ ל שט ח בית - 
העלמי ן דש א וכ ל הקברי ם נעלמ ו מע ל פנ י האר ץ כאיל ו 
בלע ה אות ם האדמה , לרבו ת קבר ו ש ל הרבי.. . בארב ע 
הפינו ת ש ל שט ח האוד. ל לשעב ר נותר ו סימנ י "קרחת " 
בדש א כר.וכחר . שאי־פע ם הי ו אל ה אבני-יסו ד ש ל מיבנד... . 



לקהיל ת רדזימי ן 


37 


האדמו״ ר השליש י - ר ׳ מנחם־מנד ל גוטרמ ן 


לאח ר פטירת ו ש ל ר ׳ שלמה׳ל ה על ה ע ל כסא ו והמשי ך 
א ת השושל ת בנ ו ר ׳ אהר ן מנח ם מנד ל שנחש ב כדמו ת 
פא ר ליהדו ת פולי ן האורטודוכסי ת לפנ י השואה . במש ך 
שני ם שימש ה ג ם אישיות ו ש ל הר ב הרדזימינאי , השליש י 
בשושלת , מטר ה לפולמוסי ם ולוויכוחי ם עמו , לרבו ת התק - 
פו ת אישיו ת ע ל יד י חוג י ה״בונד" , ואישי ם מהחוגי ם 
החילוניים . ר ׳ מנדל ה עס ק בפעילו ת ציבורי ת רבה , פע ל 
לחיזו ק שמיר ת שב ת וכשרו ת והתנג ש משו ם כ ך ע ם חוגי ם 
אלה . 

בזיוו ג ראשו ן הי ה חתנ ו ש ל האדמו״ ר מביאלה , רב י 
יעק ב יצח ק רבינוביץ . ר ׳ מנדל ה הי ה בע ל הופע ה מרשימה , 
גבה־קומה , רחב־גר ם ובע ל זק ן אדמוני . בשע ת התפיל ה 
בבית־המדר ש של ו הי ה מוח ה כף , רוק ע ברגליו , מרי ם 
קולו , ממ ש "כ ל עצמות י תאמרנה" , אשת ו הרבנית , בת ו 
ש ל האדמו״ ר מביאלה , מטל ה הי ה שמה , הית ה ידוע ה 
כלמדנית . אמר ו עלי ה שהי א בקיא ה בד ף גמר א ע ם 
"תוספת" , השיח ה דבר י 1 תור ה ודבר י חסידיות , כתב ה 
מכתבי ם בלשון־קוד ש בנוס ח רבני . הי א הית ה ב ת רמ ת 
יחש , יפ ה ומרשימ ה כנסיכ ה ממש . א ך הזיוו ג ל א על ה יפה , 
שכ ן מטל ה ל א ילד ה לרב י צאצא , והחל ה פרש ה ש ל דיני ־ 
תור ה ובירורי ם אצ ל אדמו״רי ם שוני ם בתביע ת הרב י ר ׳ 
מנדל ה לגט , המקר ה גר ם להרב ה בזיונו ת ולדבר י בל ע ע ל 
השליש י שבשושל ת רדזימין . 

בזיוו ג שנ י נש א ר ׳ מנדל ה לאש ה א ת בת ו ש ל ה ־ 
אדמו״ ר רב י יעק ב מש ה ספריו , מקומורנה , א ך כ ל ימי ו 
ל א נפק ד בבנים . בהקדמ ה לספר ו "חינו ך בנים " הו א "מבק ש 
ומתחב ט לפנ י כ ל אח ד מישרא ל שירא ה ז ה המאמ ר לעור ר 
רחמי ם ג ם על י לפנ י בעל־הרחמי ם שיזכנ י גם־כ ן בבנים , 
ושאזכ ה לגדל ם לתורתנ ו הקדושה , כ י ז ה כ ל האדם... " 

מצעירות ו הצטיי ן ר ׳ מנדל ה בגאונות , הי ה בק י בחדר י 
תור ה ומפלפל , מחד ש חידושי ם עמוקים . קצ ת מה ם נדפס ו 


בספר ו "עלי ם לתרופה " ע ל מסכ ת ביצה , ב״צמ ח מנחם " 
ע ל ההגד ה ש ל פס ח (בהקדמת ו לספ ר נאמ ר שקיב ל מפ י 
סב ו ר ׳ יעקל ה ששמ ע א ת הרב י שמח ה בוני ם מפשיסח ה 



ר ׳ מנדל ה 


מעי ד בוודאו ת כ י א ת הנוס ח המקור י ש ל ההגד ה לפס ח 
חיב ר אליה ו הנביא) . ית ר חידוש י התור ה של ו טמוני ם 
בעשרו ת כתבי־י ד שהני ח אחריו . 




38 


ספ ר ' ז כ דו ן 


שני ם אחדו ת לאח ר פטיר ת אבי ו יס ד ר ׳ מנדל ה ב ־ 
רדזימי ן ישיב ה גדול ה שנקרא ה "אורחו ת חיים׳ / ע ם 
פגימי ה מסודר ת לאש״ל , שנועד ה לבט ל א ת מנה ג "אכיל ת 
ימים" , כפ י שהי ה מקוב ל בישיב ה שהית ה קיימ ת לפנ י 
כ ן בחצ ר הרדזימינאית . הרב י עצמ ו נה ג להשמי ע לעתי ם 
שיעו ר בפנ י הבחורים , והי ה בוח ן תכופו ת א ת בחור י 
הישיב ה ועוק ב אחר י התפתחותם , כד י להכשיר ם כגדול י 
תורה . שמע ה ש ל הישיב ה ש ל הרב י מרדזימי ן יצ א ברחב י 
פולי ן ובחורי ם נהר ו אלי ה ממקומו ת קרובי ם ורחוקים . 


עלי ו כע ל אח ד האדמו״רי ם העשירי ם ביות ר בפולין . הדב ר 
על ה ל ו ל א במע ט קיטרוגי ם עליו , ותכופו ת הותק ף באח ד 
מעתונ י וורשה , בשנו ת העשרים , ע ל שהרב י הרדזימינא י 
מתנכ ר לדיירי ם עניי ם הגרי ם בבתי ם של ו ול א פע ם הגיש ו 
האדמיניסטרטורי ם בבת י הרב י בקשו ת לבית־המשפ ט ל - 
השג ת צ ו לפינו י מהדיר ה נג ד דיירי ם עניי ם שפיגר ו ב - 
תשלו ם השכירו ת החדשית , 

בוורש ה נעש ה הרב י מרדזימי ן לאח ת הדמויו ת ה - 
מרכזיו ת ש ל חוג י האורטודוכסי ה בפולין . הצטיי ן בפעילו ת 



ר ׳ מנדל ה ברחובו ת ורשו , 


בתקופ ת מלחמ ת העול ם הראשונ ה נט ש ר ׳ מגדל ה א ת 
העיירה , שישב ו ב ה אבותי ו ועב ר לוורשה . הו א העתי ק א ת 
"חצרו " המפואר ת לרחו ב פאוויה , ופת ח שני ת א ת ה - 
ישיב ה של ו אות ה כלכ ל מכספ ו הפרטי . מיו ם שנתמנ ה 
לאדמו״ ר סיר ב ר ׳ מנדל ה ליהנו ת מ״פדיונות " וממת ת 
חסידים . הו א נכנ ס כשות ף לעסק י מסח ר ע ם כמ ה ממקור - 
ביו , ותו ך זמ ן לא-ר ב התעש ר מאוד . א ף רכ ש בתי ם 
גוזלי ם בוורש ה שהכניס ו ל ו הו ן עת ק בכ ל שנה . דיבר ו 


ענפ ה בשטחי ם שונים , לרבו ת בתחו ם הסוציאלי . עו ד 
בתקופ ה הצארית , היינ ו ער ב מלחמ ת העול ם הראשונה , 
של ח חבילו ת מצו ת לפס ח לחיילי ם יהודי ם במחנו ת המ ^ 
רוחקי ם ביות ר בכ ל רחב י רוסיה . בוורש ה עמ ד ברא ש 
גופי ם חרדיי ם שפעל ו לימי ן "שומר י שבת" , שתפקיד ם 
הי ה להשגי ח ע ל סגיר ת החנויו ת לפנ י הדלק ת הנרות , 
הרב י עצמ ו הי ה רגי ל לצא ת לפנ י הדלק ת הנרו ת לרחובו ת 
וורש ה והי ה מתחנ ן לפנ י מחלל י שב ת שיסגר ו א ת חנויו - 




לקהילתרדזימי ן 




הרג י ע ם השמ ש אברהם־יצח ק וייגשטיי ן בא־טבוצ ק 





40 


ספ ר זכרו ן 


תיהם . בשנ ת 1930 הזמי ן אלי ו הרב י א ת עורכ י העתוני ם 
היהודיי ם בוורשה , ותב ע מה ם לחדו ל מחילול י שב ת בדפו ס 
ובמערכו ת העתונים . 

פר ק מיוח ד בעסקנות ו תופס ת התמסרות ו לחיילי ם 
היהודי ם ששרת ו בצב א הפולני . הו א הי ה דוא ג לה ם ומספ ק 
לה ם מזו ן כשר . בשט ח ז ה תר ם הרב ה כספי ם מכספ ו 
הפרטי , וזא ת בניגו ד ליריבי ו שטענ ו שהרדזימינא י קופ ץ 
א ת ידי ו ואינ ו ממה ר לתרו ם לצרכ י צדקה . 

כמ ו אבותי ו גיל ה ר ׳ מנדל ה חיב ה לארץ־ישרא ל ואחר י 
פטיר ת אביו , נבח ר ג ם כנשי א לקופ ת רב י מאי ר בע ל 
הנס . כ ן ביק ר פעמי ם אחדו ת בארץ . בקי ץ תרפ״ט , 
בע ת ביקור ו האחרו ן בארץ־ישראל , ש ם לב ו לעזוב ה ה - 
שורר ת לי ד הכות ל המערב י והחלי ט לפעו ל לתיקו ן המ - 
עוות . הו א חזמי ן ע ל חשבונ ו הפרט י פועלי ם שסייד ו א ת 
הרחב ה לפנ י הכותל , התקינ ו פנסי ם להאי ר בלילה , העמיד ו 
ספסלי ם ורהיט י עץ , ולבסו ף סיד ר הרב י מחיצת -ב ד נמוכ ה 
להפרי ד בי ן הנשי ם ובי ן הגברי ם המתפללי ם לי ד הכותל . 

לפעל ו ז ה הי ו הדי ם בכ ל העולם , לרבו ת העול ם הל א 
יהודי . חערבי ם בראשות ו ש ל חמופת י אל-חוסייני , פתח ו 
בהסת ה ובמחאו ת ע ל שהיהודי ם שינ ו א ת ה״סטאטוס-קוו " 
לי ד הכותל , בכ ך שהציב ו במקו ם מחיצ ת ב ד בי ן נשי ם 
וגברים.,. . בעקבו ת מחאו ת הערבי ם הגיע ו שוטרי ם בריטיי ם 
והרס ו א ת מחיצ ת הב ד שלי ד הכות ל שהקי ם הרב י מרדזימין . 
ביגתיי ם התקר ב יו ם ט ׳ בא ב ובית״ ר ירושלי ם ארגנ ה 
תהלוכ ה ברחובו ת העי ר שפנת ה לכות ל שבעיר-העתיקה , 
כמחא ה ע ל חרחק ת מחיצ ת הב ד לי ד הכות ל וכהפגנ ה 
והוכח ה נג ד הערבי ם שיהודי ם ל א ירתע ו מלבק ר לי ד 
הכותל . בעקבו ת התסיס ה פרצ ו מאורעו ת תרפ״ ט ומא ז 
חלוקי ם ביניה ם עסקנ י הישו ב העבר י מהימי ם הה ם בשאל ה 
מ ה הית ה סיב ת מאורעו ת הדמי ם בא ב תרפ״ט . חל ק 
טוע ן כ י הערבי ם ניצל ו א ת מחיצת-הב ד שהקי ם הרב י 
מרדזימי ן לי ד הכות ל כד י להסי ת ולפתו ח בהתקפ ת דמי ם 
ע ל הישו ב ; וחל ק אח ר טוע ן שמאורעו ת תרפ״ ט פרצ ו בש ל 
הפגנ ת בית״ ר בירושלי ם לכיוו ן הכותל , 

ההתנכרו ת ש ל השלטו ן הבריט י באר ץ יעזרא ל לישו ב 
העברי , שהתבטא ה א ז בי ן השא ר בהסר ת מחיצ ת הב ד לי ד 
הכות ל ובהרחק ת רהיט י הע ץ שהעמי ד הרב י מרדזימין , 


עורר ה ג ל ש ל מחאו ת באר ץ ובתפוצו ת ישרא ל נג ד ה - 
גזירו ת ע ל הכות ל ש ל ממשל ת בריטניה . השבועו ן "העולם" , 
בטאו ן ההנהל ה הציונית , כות ב בגליו ן כ״ ח תשר י תרפ״ ט : 
"האסיפ ה שנערכ ה בירושלי ם השתתפ ו ב ה למעל ה מעשר ת 
אלפי ם אי ש והרב י מרדזימי ן שנמצ א באות ה אסיפ ה פר ץ 
בבכ י בעמד ו ע ל הבמ ה ובנשא ו א ת נאום-המחאה" . באח ד 
מביקורי ו באר ץ נפג ש הרב י ע ם המשור ר חיי ם נחמ ן ביא - 
ליק . כ ן ביק ר בעירי ת תל -אבי ב ושוח ח ע ם רא ש העירי ה 
דו ד בלו ך בלומנפל ד ע ל הגבר ת שמיר ת השב ת בתל-אביב . 

יצוי ן כ י הרב י מרדזימי ן הי ה פעי ל זמן־מ ה בוע ד 
החסידי ם בוורש ה שיס ד אחר-כ ך א ת בני־ברק . הרב י התנג ד 
לרכיש ת קרק ע לייסו ד ישו ב חרד י באזו ר תל-אביב , אל א 
לי ד אח ת מארב ע הערי ם הקדושו ת ; ירושלים , חברון , צפ ת 
וטבריה . וכשל א נענ ו לפניית ו ז ו הסתל ק הרב י מפעילו ת 
בוע ד המייסד . בקש ר לכ ך מספ ר בי ן השא ר המנו ח איט ־ 
שהל ה גרשטנקורן , יו״ ר הרע ד לייסו ד בגי־ברק , בספר ו 
"זכרונות י ע ל בני־ברק" . 

״אחר י ח ג הסוכו ת תרפ״ ב ( 1922 ) מס ר חב ר הוע ד 
שלנו , ר ׳ יצח ק זאלר , בש ם הרב י מרדזימין , אדמו״ ר ר ׳ 
מנח ם מנד ל גוטרמ ן זצ״ל , שי ש א ת נפש ו להתראו ת פני ם 
אתנ ו כד י לעמו ד ע ל טי ב עבודתנ ו למע ן ארץ-ישרא ל 
ולהכיר ה ע ל בוריה . הלכת י לבק ר אצ ל הרב י בביתו . לאח ר 
שהרצית י לפני ו ע ל הנעש ה וע ל העומ ד להעעזו ת התעניי ן 
בכ ל פרט י העבוד ה שלנ ו והבי ע א ת משאלת ו לבו א אלי ו 
ע ם כ ל חבר י הוע ד שלנו . הואי ל ובדעת ו להיכנ ס כחב ר 
לאגודתנ ו רוצ ה הי ה להכי ר פני ם א ל פני ם א ת כ ל חבר י 
הועד . 

חבר י הוע ד בא ו אח״ כ לבי ת הרב י בשע ה מאוחר ת 
בערב . לאח ר שהשמ ש הגיע ז לאורחי ם כיבו ד ש ל יי ן 
ועוגיו ת הוצי א הרב י מכיס ו 65 אל ף זהובי ם ובהתלהבו ת 
מס ר א ת הכספי ם לחבר י הועד . וכ ל כ ך הית ה גדול ה 
התלהבות ו ש ל הרב י ממת ן יד ו לאגודתנ ו לתמכ ה ולסעדה , 
שדור ש הי ה במפגי ע להתכנ ס אצל ו לישיב ה מד י שבו ע 
בשבוע , בשבי ל שיה א סיפ ק ביד ו לסיי ע לנ ו בפעולו ת 
ממשיו ת כרו ב תשוק ת נפשו . באות ם ימו ת החור ף תרפ״ ב 
שרת ה ברכ ה בעבודתנ ו בוורשה , ומד י שבו ע בשבוע , ע ד ז ׳ 
אדר , יו ם הנסיע ה לארץ־ישרא ל לש ם קני ן קרקע , היינ ו 
מתכנסי ם כ ל חבר י הוע ד לישיב ה בהשתתפו ת הרב י מ - 



לקהיל ת רדזימי ן 


41 


רתימי ן בביתו . פע ם אח ת טר ח בכבוד ו ובעצמ ו וב א אלינ ו 
לבית־החסידי ם ברחו ב נאלבק י 43 כד י להשתת ף אתנ ו 
באסיפ ה כללית , כאח ד החברים" . 

כאמו ר ל א הי ה וע ד מייסד י בני־בר ק מוכ ן לקב ל א ת 
הדריש ה התקיפ ה ש ל הרב י ל א לקנו ת א ת הקרק ע אל א 
לי ד "ד ׳ ארצות" : ירושלים , חברון , צפ ת וטבריה . לכ ן 
התרח ק הרב י מפעילו ת באגודה . 


בשני ם האחרונו ת לחיי ו סב ל הרב י ממחל ת הסכרת . 

נוס ף ע ל כ ך נפג ע בדלק ת הריאו ת בקי ץ האחרו ן לימ י 
חייו , בשנ ת תרצ״ ד ( 1934 ) . מצב ו הור ע והרופאי ם יעצ ו 
לנתחו . הרב י התגור ר א ז באוטבוצ ק וסיר ב להינתח . ביו ם 
ח ׳ באד ר תרצ״ ד נפט ר הרבי . ב ן 74 הי ה בפטירתו . רבבו ת 
אנשי ם ליווה ו בדרכ ו האחרונ ה וקבר ו אות ו בבית־העלמי ן 
בוורש ה באוהל ו ש ל סב ו ר ׳ יעקל׳ה . 


האדמו״ ר הרביע י - ר ׳ יעק ב ארי ה מורגנשטר ן 


פטירת ו ש ל הרב י ר ׳ מנדל ה זצ״ ל גרמ ה אב ל ר ב 
אצ ל קה ל חסידיו , שכ ן ל א הותי ר אחרי ו צאצא , כ י הי ה 
חשרך־בנים . מאי ן יור ש לרב ם פנ ו חסידי ם לב ן אחות ו ש ל 
המנוח , רב י יעק ב ארי ה מורגנשטרן , שכיה ן כר ב וכ ־ 
אדמו״ ר בווישקוב , והכתירוה ו כאדמו״ ר מרדזימין . הרב י 
הרביע י לשושל ת רדזימי ן עב ר לרדזימין , א ל חצר ו ובי ת 
מדרש ו ש ל סב ו ר ׳ שלמה׳ל ה ואב י סב ו ר ׳ יעקלה , מייס ד 
השושלת . הרב י הרביע י השתד ל לחד ש נעורי ה ש ל החצ ר 
הרדזימינאית , כמ ו בשנותי ה היפו ת והטובות . שו ב המת ה 
"החצר " ש ל בנ י משפח ת הרב י המסועפת , וש ל חבורו ת 
חסידי ם ממקומו ת שונים , קרובי ם ורחוקי ם ; נתחדש ו המחזו ת 
בערב י שבתו ת ובערב י חגי ם כשחבורו ת חסידי ם ובודדי ם 
נפלטי ם מקרונו ת ה״קולייקה" , ועמוס י מזוודו ת וקופסאו ת 
עגולו ת בה ן ארוזי ם "שטריימלים" , ה ם שמי ם א ת פעמיה ם 
בחופז ה לחצ ר הרבי . ברם , פרצ ה המלחמי ^ הגרמנים ־ 
הנאצי ם פלש ו לפולי ן וכבשוה . כשפרצ ה המלחמ ה שה ה 
הרב י ע ם כ ל בני ו ובנותי ו בוורש ה כד י להשתת ף 
בחתונ ה ש ל אח ת הנכדו ת שלו . הרב י ובני ו נשאר ו 
בבי ת בנ ו רב י אלימל ך ברחו ב מיל א 9 . בשלב י 
החיסו ל ש ל גיט ו וורש ה הוב א הרב י ע ם בנ י משפחת ו 


הענפה , (הי ו ל ו שמונ ה בנים) , למשרפו ת טרבלינקי , ע ם 
שא ר רבבו ת קדושי ם ומעונים . נשאר ה בחיי ם ר ק בת ו 
היחידה , הרבני ת איטה־טויב ה קאליש , אש ת האדמו״ ר 
ר ׳ ירחמיא ל יהוד ה מאי ר קאליש , האדמו״ ר מאמשינוב , 
הח י כיו ם בירושלים . 


כיכליוגרפי ה : 

תי/לדו ת בית־רדזימין , אהר ן סורסקוי , 
ירחו ן "בית־יעקב" , גליו ן אדר־ניס ן 
תשל״ד . 

"ספ ר החסידות" , מא ת יצח ק רפאל , 
ירושלים . 

אדמו״רי ם בשואה , מא ת מנש ה אומר . 

מגדול י התור ה והחסידות , מא ת הר ב 
א . י . ברומברג , הוצא ת המכו ן לחסידות , 
ירושלים . 

"זכרונות י ע ל בני־ברק" , מא ת יצח ק 
גרשטנקורן . 



42 


ספ ר זכרו ן 


ארי ה פ ץ 


שלוש ה דורו ת רבני ם ברדזימי ן 



סב י (אב י אמי , פייגה־רבק ה ע״ה) , הר ב הגאו ן ר ׳ 
נחמי ה אלת ר זצ״ל , הי ה בנ ו ש ל הרה״ ג ר ׳ שמוא ל זצ״ל , 
רב ה ש ל צ׳בנובצה . בגי ל צעי ר נפטר ו הור י סב י והו א 
התחנ ך לתור ה ויראה , אצ ל גיס ו הרה״ ג ר ׳ מרק ל שלמ ה 
זצ״ל , שעל ה לכ ס הרבנו ת בצ׳כנובצ ה לאח ר פטיר ת חותנ ו 
ר ׳ שמוא ל זצ״ל . ר ׳ מרק ל שלמ ה זצ״ ל נוד ע בעול ם הרבנ י 
ולומד י תור ה כמחב ר הספ ר (שאלו ת ותשובות ) "יד־שלמה" . 

הר ב נחמי ה אלת ר זצ״ ל 

אחר י נישואי ו נתקב ל סב י כר ב בעייר ה ויזנ ה שלי ד 
לומדה . ש ם ל א מצ א כ ר לפעולה ; היתר . ז ו עייר ה קטנ ה 
ואנשי ם ב ה מעט . בינתיי ם הל ך שמ ו לפני ו כר ב למד ן ואי ש 
פיק ח ור.ו א נתקב ל כר ב בקהיל ת רדזימין . לפ י שיקול י 
וחישוב י הי ה ז ה בער ך בסביב ת שנ ת תר״ מ ( 1880 ) . לפנ י כ ן 
כידי ן כר ב ברדזימי ן ר ׳ שמח ה יאי ר רוזנפל ד זצ״ל , שהיר . 
מחב ר הספ ר "אור ה ושמחה" . (לפנ י ר ׳ שמח ה כיר. ן כמורה ־ 
הורא ה ר ׳ שלמה , סב ו ש ל מש ה ברו ך אשמ ן — העורך) . 

ברדזימי ן מצ א סב י ר ׳ נחמי ה אלת ר זצ״ ל כ ר נרח ב 
לפעולה , התמס ר להנהג ת העי ר ברו ח התור ה והיראד . ודא ג 
לכ ל צרכי ה הדתיי ם ש ל הקהיל ה המקומית . בתקופ ת כהונת ו 
כרב ה ש ל רדזימי ן עמ ד בקשרי ם ע ם גדול י התור ה כשאלו ת 
ותשובו ת ובדיאר ת דבר י תורדי . חל ק מדברי ו נדפס ו בספרי ם 
"אבני־נזר " ש ל הגאו ן ר ׳ אברה ם מצ׳כנובצד . זצ״ל , וב ־ 
"דבר י מלכיאל " ש ל הגאו ן מלכיא ל מלומדר . זצ״ל . 

ע ד מד.רד . התפרס ם שמ ו ש ל ר ׳ נחמיר . אלת ר זצ״ ל 
בכ ל הסביב ה הקרובר . ורירחוק ה כר ב הבק י בהוויו ת העולם , 


וגדול י הסוחרי ם מוורש ה והסביב ה פנ ו אלי ו בבקשו ת 
לפש ר ביניה ם בסכסוכ י עסקיהם . בער ך בראשי ת המא ה 
הזא ת נבח ר סב י לר ב במלאווה . הו א התלב ט קשו ת א ם 
לקב ל א ת המינוי , שכ ן מלאווד . היתד . ידוע ה כעי ר מתקדמ ת 
יות ר מרדזימי ן והו א חש ש שהאוויר ה בעי ר החדש ה תשפי ע 
לרע ה ע ל חינו ך בני ו לפ י רוחו . בעו ד הו א חוכ ך בדעת ו 
הודי ע שר־המחו ז שד.ו א מטי ל "וטו " ע ל המינו י למלאווד. , 
בנימו ק שאינ ו מסכי ם שר ב פיק ח כמ ו "רבי ן נחמיד . ויסו ־ 
קינסקי " יפרו ש מקהיל ת רדזימין . 

ב ן 11 היית י כשסב י זצ״ ל נפט ר (הי ה ז ה כנראד . 
בשנ ת תרע״ ז — 1917 ) , וכמע ט של א הספקת י להכיר ו 
ולהסתופ ף בצלו . ראיתי ו ועשית י במחיצת ו ר ק מספ ר פע - 
מים : בזכרונ י נחרתד . הדרת־פני ו וד.ופעותי ו המעוררו ת 
כבוד , כשחו ט ש ל אהב ה וטו ב ל ב משו ך ע ל פניו . זכורנ י 
שב ת אח ת בבית ו ברדזימין , א ת "החדוות א דזעי ר אנפין " 
בשלו ש סעודות . אח ר שאמ ר דבר י תורה , רקד ו הנאספי ם 
בדביקות , נדמ ה הי ה ל י שג ם הקירו ת רוקדים , וד.כ ל 
אומ ר שירה . 

סב י היד . א ב מא ד מסו ר לבנ י ביתו . שתי ם מבנותי ו 
לאח ר שהתחתנ ו גר ו;? 1 ל י ד ביתו . בלילו ת החור ף היד . נעמ ד 
תח ת חלו ן בית ן כד י לשמו ע א ם הילדי ם כב ר שכב ו לישון . 
בפרו ץ מלחמ ת העול ם הראשונ ה היינ ו מנותקי ם ממנ ו וד.ו א 
הי ה מכת ת א ת רגלי ו ברחובו ת וורש ה בחיפו ש אח ר 
הזדמנו ת להעבי ר אלינ ו מלו ת קשר . ע ל לוח־שנת י קטן , 
שהי ה עוב ר מי ד ליד , רש ם כמ ה מלי ם בה ן הודי ע ע ל שלומ ו 
ושא ל לשלומנו . 


ל ק ה י ל ת ץ * ד ז י מ י ן 


43 


בחיי ו המשפחתיי ם המ ר ל ו גורלו . אשת ו הראשונה , 
בריינ ה ע״ה , שהנהיג ה א ת בית ו כבי ת פתו ח לרווח ה לכ ל 
שכבו ת העי ר — וקיבל ה בסב ר פני ם יפו ת עניי ם ומר י נפ ש 
שהתדפק ו ע ל דלת ו ש ל הר ב — מת ה עלי ו בצעירותה . 
אסו ן רד ף אסון : בת ו הבכירה , זלט ה שר ה ע״ה , שהית ה 
נשוא ה להר ב ר ׳ אברהם־ד ב ברלינ ר זצ״ל , מת ה והי א ר ק 
ב ת 33 . זמ ן קצ ר לאח ר מכ ן נפט ר ג ם בעלה , הרב , ונשאר ו 
4 יתומי ם רכים . הר ב ברלינ ר הי ה ב ן למשפח ת רבני ם 
ואדמו״רי ם מפורסמים , למד ן גדו ל ובע ל מידו ת תרומיות ; 
בגי ל צעי ר נבח ר לר ב בעייר ה קיקול , והנ ה נקט ף באבו . 
הב ת הבכיר ה ש ל הר ב אברה ם ד ב ברלינ ר זצ״ל , פרידה ־ 
ברכה , נכדת ו ש ל סב י ר ׳ נחמי ה אלתר , נפטר ה בגי ל צעי ר 
מאו ד ברדזימין . ותיק י רדזימי ן זוכרי ם שהית ה נאמנ ה 
ומסור ה לרעיו ן הציונ י ועובד ה ז ו נחרת ה ע ל המצב ה שלה . 


אסונו ת גדולי ם אל ה וצע ר גידו ל היתומי ם העיק ו קשו ת 
ע ל לב ו והו א נפט ר באופ ן פתאומ י בל א עת . הי ה ז ה בער ד 
בשנ ת תרע״ ז ( 1917 ) . 

הר ב גן־ציו ן זע״ ל 

אחר י מו ת הסב א על ה לכ ס הרבנו ת ברדזימי ן בנו ־ 
בכור ו הר ב בן ־ ציו ן זצ״ל . הו א הי ה למד ן מופל ג וקיי ם 
מ ה שנאמ ר "והגי ת ב ה יומ ם ולילה" , בכ ל הזמני ם ובכ ל 
התנאים , א ם כ י מצ ב בריאות ו הי ה מעורע ר ותמי ד הי ה 
חל ש בגופו . 

הר ב בן־ציו ן זצ״ל , — כ ך מעידי ם עלי ו זקנ י ושריד י 
קהל ת רדזימי ן החיי ם עמנ ו באר ץ — א ם כ י כיה ן ברבנו ת 
בעי ר בשנו ת העשרי ם ובראשי ת שנו ת השלושים , כאש ר 
רו ב בנ י הנוע ר השתלב ו בחיי ם ציבוריי ם ומפלגתיי ם 



אב׳דפ ה ראדומי ן 


ג'ול\כ'/.ן ) א\דארא ^ ^י^-יסא^ ׳ איי ׳ י 'י . ר ן א ד 

י_איר א .^זאדא-י א ן׳.י\א < ^^'א^ א \די\יז < ^אא׳א ד ?׳י^א'.'\\\י 0 א\ ן 

^<*א ^ א\י א .י^איגזא ר א 0 <ה.ג׳ ^ (?׳.יאא^׳{ ) יא ^ ^ 

- א 


הר ב ברצי ה מאש ר סמיכו ת לרבנו ת לגראזזות ו 



44 


ספ ר זכרז ן 


והתרחק ו מהוו י החיי ם הדתיי ם — ניס ה בנוע ם ובדברי ־ 
שיכנו ע לעמו ד בפר ץ ולבלו ם א ת שינו י ההוו י המסורת י 
בחי י הקהילה . כאי ש חכ ם ונו ח לבריו ת ל א נת ן עצמ ו להיו ת 
מוס ת ע ל יד י קנאים . אנ י חוז ר וקוב ע ; כ ך מעידי ם יהוד י 
רדזימי ן שהכיר ו א ת דודי , הרב , מקרוב : כאמו ר הו א 
ניס ה להשפי ע במק ל נוע ם ; ומאיד ך פע ל רבו ת למע ן חיזו ק 
הד ת והיראה , לרבו ת ע ל יד י חידו ש "ישיב ת רדזימין" , 
שהפסיק ה להתקיי ם ע ם תו ם מלחמ ת העול ם הראשונה . 
ואמנ ם הי א חודש ה לזמ ן מ ה בשלה י שנו ת העשרי ם , כש ־ 
כיתותי ה מתרכזו ת בבית־המדר ש העירוני . 

בית ו ש ל הר ב בן־ציון , הסמו ך לבית־המדר ש העירוני , 

הי ה בי ת וע ד לחכמי ם ולנכבד י העי ר שהרב ו לעסו ק 
בפלפו ל בסוגיו ת התלמוד ; ה ם ג ם התיעצ ו תכופו ת כיצ ד 
לחז ק ולבס ס א ת הלימודי ם בכיתו ת ש ל "תלמוד־תורה " 
(כפ י שנקר א "החדר") . מאידד , החליפ ו דעו ת ע ל מכלו ל 
הבעיו ת הציבוריו ת ש ל הקהיל ה המקומי ת וע ל בעיו ת כלל ־ 
יהודיות , בפולי ן ובעולם ; וכרגי ל — ע ל הגזירו ת נג ד 
יהודי ם מצ ד שלטונו ת הרש ע הפולניים . א ם כ י הר ב בן ־ 
ציו ן זצ״ ל הי ה חסי ד גו ר נאמ ן ומסור , הי ה נער ץ ג ם ע ל 
יד י חוג י החסידי ם מ״חצרות " אחרות , ואפיל ו ע ל יד י "ה - 
מתנגדים" . ג ם ״החופשיים ״ כיבדוה ו — כפ י שמעידי ם 
שריד י קהיל ת רדזימי ן בארצנ ו — בגל ל היות ו אוה ב 
הבריות , מקב ל א ת כול ם בסב ר פני ם יפו ת ופוע ל רבו ת 
לריסו ן מחלוקו ת בעיירה . 

ע ל משכב י בלילות , בהקי ץ ובחלום , עול ה בזכרונ י 
ביקור י האחרו ן בבי ת דודי , הר ב בן־ציו ן זצ״ל , בראשי ת 
שנו ת השלושים . הגעת י לרדזימי ן ב״קולייקה " מוורשה ־ 
פרגה , והנ ה אנ י חוצ ה א ת הכביש־הראש י המובי ל לבירה , 
נכנ ם לסימט ת בית־הכנסת , וממנ ה לבית־הרב , חרש־חר ש 
אנ י פות ח א ת דל ת חדר ו("הבית־די ן שטוב") , הר ב גחו ן ע ל 
דוכ ן ("שטנדר" ) ועלי ו מסכ ת חולין . הו א ל א הרגי ש 
בכניסתי , וכשהתעור ר והרי ם עיני ו מתו ך דפ י הגמר א 
והבחי ן בי , עב ר מי ד להסבי ר ל י א ת חידושי ו בסוגי ה ש ל 
"אות ו וא ת בנו" . תו ך כד י חילופ י הערו ת בינינ ו ע ל 
המסכת , הו א ניג ש למדפים , הורי ד מש ם ספרים , ש ם אות ם 
ע ל י ד החלו ן והסבי ר ל י א ת חידושיו . 

ל א הארי ך ימי ם ע ל כס א הרבנות . גבר ו עלי ו המחלו ת 
ונפט ר בגי ל צעיר , בער ך בשנ ת תרצ״ ד ( 1934 ) . 


הר ב אריה־ליי ב (ר ׳ לייבל׳ה ) זצ״ ל 

ע ם פטירת ו ש ל הר ב בן־ציו ן זצ״ ל פרצ ה מחלוק ת 
בעיר . אח ד העסקני ם הבולטי ם בקהיל ת רדזימי ן וכמ ה 
מתומכי ו תיכננ ו להזמי ן לכ ס הרבנו ת ר ב ידו ע מעי ר סמוכ ה 
שהי ה ג ם קשו ר קשר י משפח ה ע ם מספ ר משפחו ת מכובדו ת 
ברדזימין . בר ם — כפ י שמספרי ם ותיק י הקהיל ה הזא ת 
החיי ם עמנ ו כיו ם באר ץ — לאח ר שהוקרא ה הצווא ה ש ל 
הר ב הנפט ר (עו ד לפנ י הקבורה ) בפנ י הקה ל הר ב בבית ־ 
המדרש , ב ה ביק ש למנו ת במקומ ו א ת בנו־יחידו , הר ב 
אריה־לייב , כרב , נעתר ו כול ם לעשו ת א ת רצונ ו ש ל רב ם 
בן־ציו ן זצ״ל . ומ ה ג ם שאבי ו העי ד עלי ו בצוואת ו שבנ ו הו א 
יר א שמים . 

לרבי ם בעי ר הי ה תחיל ה "מוזר " הדב ר שלייבל׳ ה הינ ו 
ר ב הקהילה . הסיב ה לכ ך הית ה שהכ ל הכירוה ו עו ד בהיות ו 
ילד , ב ן מפונ ק וחלו ש ש ל הרב , ורבי ם למד ו עמ ו ב״חדר " 
ואח ר כ ך נפרד ו דרכיה ם בלימודים , שכ ן לייבל׳ ה למ ד בעיק ר 
אצ ל אבי ו הרב . נדמ ה הי ה שמ א ל א יעמד ו ל ו הכישורי ם 
הדרושי ם לכה ן בקוד ש כמר א דאתר א ש ל קהיל ה בימי ם 
סוערי ם כמ ו בימי ם הה ם — תקופ ה שהצריכ ה כישורי ם 
ומר ץ כד י להטי ל מרו ת ע ל חוג י הדתיי ם המפוצלים , לפש ר 
בי ן הדתיי ם וה״חופשיים" , לרבו ת מגעי ם ע ם השלטונות . 

א ך ל א חלפ ה אל א תקופ ה קצר ה מאו ד ור ׳ לייבל׳ ה 
זצ״ ל הי ה ר ב לכ ל דבר . חיש־מה ר נכנ ס לתו ך תוכ י העניי - 
ני ם ש ל הקהילה , השמי ע דרשו ת ענייניו ת מע ל במ ת 
בית-המדרש , הפתי ע לטוב ה וכב ש א ת ל ב הציבור . כ ן 
גיל ה נטי ה לסד ר ציבור י ואדמיניסטרטיב י בנכס י הקהילה , 
וידיד י אבי ו עו ד ציפ ו לגדולו ת ונצורו ת בהמש ך דרכ ו ע ל 
כ ס הרבנוו נ והנ ה פרצ ה השוא ה ורב ה ש ל רדזימין , יח ד 
ע ם בנ י משפחת ו וע ם בנ י הק״ ק שלו , מ ת מו ת קדושי ם 
וטהורי ם בטרבלינק ה ביו ם שמחת ־ תורה.. . תש״ב . 

והבי ת הזה , בית־הר ב ברדזימין , שממנ ו יצא ו תורה , 
הוראה , וירא ה במש ך שלוש ה דורות , שממנ ו בק ע קו ל 
התור ה יומ ם ולי ל — הבי ת הז ה נחרב ; ול א שועלי ם 
מהלכי ם בו , כ י א ם הרוצחי ם שעזר ו לגרמני ם להשמי ד א ת 
בנ י עמנ ו — רצח ו וג ם ירשו . 

ובאי ן אפשרו ת לבו א להשתט ח ע ל קבר ם ולהתייח ד ע ם 
זכרם , מפנ י של א הובא ו לקבורות , תה י נ א הרשימ ה הזא ת 
במקו ם מצב ה ע ל קברם . 



סופרי ם ואמני □ בנ י עירנ ו 




לקהיל ת רדזימי ן 



יצח ק בשבים־זינג ר 


הסופ ר הנוד ע יצח ק בשביס ־זינגר , א ף ע ל פ י שנול ד 
בעייר ה לענצ׳י ן שבסביב ת נובי־דבו ר — זקרוטשים , ביל ה 
א ת שנו ת ילדות ו ברדזימי ן והתגור ר ע ם הורי ו ב״חצר " ש ל 
הרבי , בימ י ר ׳ אהר ן מנח ם מנד ל זצ״ ל א ו כפ י שחסידי ו 
קרא ו לו : ר ׳ מנדל׳ה . בשביס ־ זינג ר (א ת הכינו י הספרות י 
״בשביס ״ הו א בח ר לעצמ ו לפ י נטיי ת ש ם אמ ו : בת־שבע , 
וזא ת לש ם הבחנ ה ומניע ת בלבו ל בינ ו לבי ן אחי ו הסופ ר 
הנוד ע י . י . זינג ר שנפט ר לפנ י שני ם אחדות) , עש ה ב ־ 



רדזימי ן בער ך מראשי ת המא ה הזא ת וע ד מלחמ ת העול ם 
הראשונה . בתקופ ה ז ו כיה ן אבי ו כראש ־ הישיב ה ודיי ן 
בישיב ת הרב י 

בספר ו "מיי ן טאטנ׳ ס בית־ד ץ שטוב " (חד ר בית־הדי ן 
ש ל אבי ) מתא ר יצח ק בשביס ־ זינג ר א ת ההוו י ברדזימי ן 
בימי ם הה ם ומעל ה זכרונו ת ע ל "החצ ר הרדזימינאית" . 
וכ ך הו א מתא ר א ת דמות ו ש ל האדמו״ ר ר ׳ אהר ן מנח ם 


מנד ל וההתרחשויו ת סביבו . אנ י מצט ט מספ ר קטעי ם במקו ר 
ביידי ש ע ם תרגו ם חפשי . 

"דע ר רב י אי ז געווע ן א ריזיקע ר פארשוין , הויך , דיק , 

מי ט א געוואלדיק ן בוי ך או ן א ברייטע ר געלע ר בארד . 
ווע ן ע ר הא ט געדאוונ ט אי ן בית־המדרש , הא ט ע ר געפאטש ט 
מי ט ד י הענט , געטופע ט מי ט ד י פיס , געמאכ ט קולות . 
שב ת בייטא ג הא ט דע ר רב י געפיר ט טי ש אי ן בית־המדרש . 
חסידי ם האב ן געזונגע ן או ן דע ר רב י הא ט צוגעמאכ ט ד י 
אויג ן או ן געזאג ט תורה . איינע ר פו ן ד י רבי׳יג ס שמשי ם 
הא ט אויסגעטא ן ד י שטיוו ל או ן אי ז ארומגעגאנגע ן אויפ ן 
טישטו ך אי ן ד י זאקן . ע ר הא ט געטייל ט דע ם עול ם וויין . 

"דע ר רב י הא ט געהא ט א היפש ן הויף . ע ם אי ן ד א 
געווע ן א בית־המדרש , א מקווה , א פלומפ , א גרוי ם הוי ז 
וו ו ס׳הא ט זי ך אויפגעהאלט ן ד י יונג ע רביצין , דע ם ביאלע ר 
רבי׳נ ס טאכטער , או ן א קליי ן הייז ל וו ו ע ם הא ט געוווינ ט 
ד י אלט ע רביצין , דע ם רבי׳נ ם מוטע ר (ר ׳ שלמה׳לע ס 
ווייב) , ווא ם אי ז גיש ט געווע ן קיי ן מיוחסת , נא ר א טאכטע ר 
פו ן א פאכטער . 

"ד י אלט ע רביצי ן או ן ד י יונג ע רביצי ן האב ן געלעב ט 
שלעכט . ערשטנם , זענע ן שוויגע ר או ן שני ר סאי־וו י זי ד 
שונאים . צווייטנם , אי ז ד י יונג ע רביצי ן שוי ן געווע ן צופי ל 
מיוחסת . ז י הא ט זי ך אויפגעפיר ט שיע ר ניש ט וו י א 
פרינצעסין , א קעניגן . דריטנס , הא ט ד י יונג ע רביצי ן ניש ט 
געהא ט קייי ן קינדער . ווא ס אי ז ארויסגעקומע ן פו ן אי ר 
שיינקייט , אי ר קענטעניש , איר ע געשליפענ ע ריי ד או ן 
הויכ ן יחוס , א ז אי ר טראכ ט הא ט ניש ט געבויר ן קיי ן יור ש 
פא ר דע ר ראדזימינע ר דינאסטיע ז 

"ד י אלט ע רביצי ן הא ט אפ ן גערעדט , א ז אי ר זו ן דאר ף 
אפ׳גט׳ ן ד י ביאלע ר יחסנ׳ט ע או ן חתונ ה האב ן מי ט א 
ווייב , ווא ם קא ן האב ן קינדער . אזו י הא ט געטענה׳ ט ד י 
אלט ע רביצין . אבע ר דאקטוירינ 4 -או ן פראפעסאר ז האב ן 




48 


ספ ר זכרו ן 


געזאג ט א ז שולדי ק אי ן ניש ט ד י רביצין , נא ר דע ר רבי . 
פרעמד ע חסידי ם האב ן מעג ן דע ם זי ד גע׳סוד׳ע ט או ן 
געלאכט . ד י אויפגעקלערט ע יונגעליי ט אי ן ראדזימי ן האב ן 
געזאג ט דערוועג ן וויצ ן או ן ד י מיידלע ך זענע ן געוואר ן 
רויט" . 

(הרב י הי ה בע ל קומה , שמן , ע ם כר ס גדול ה מא ד 
וזק ן אדמונ י רחב . כאש ר התפל ל בבית־המדר ש הי ה מוח ה 
כפיים , רוק ע ברגליי ם ומרי ם קולו . בשב ת בצהריי ם ער ך 
הרב י "שולחן " בבית־המדרש . חסידי ו שרו , הו א עצ ם א ת 
עיני ו ואמ ר דברי־תורה . אח ד השמשי ם חל ץ א ת מגפי ו 
והתהל ך ע ל המפ ה בגרביים . הו א חיל ק יי ן לקה ל החסידים . 

לרב י הית ה חצ ר גדולה . הי ו ב ה בית־מדרש , מקווה ־ 
טהרה , משאב ת מים , בי ת גדו ל ב ה גר ה הרבני ת הצעירה , 
בת ו ש ל האדמו״ ר מביאלה , ובי ת קט ן ב ו התגורר ה הרבני ת 
הזקנה , אמ ו ש ל הרב י ר ׳ אהר ן מנח ם מנד ל — אלמנת ו 
ש ל האדמו״ ר הקוד ם ר ׳ שלמה׳ל ה זצ״ל . הרבני ת הזקנ ה 
ל א היתד . מיוחס ת כל ל וכלל ; הי א היתד . בת ו ש ל חוכ ר 
כפרי . 

היחסי ם בי ן הרבני ת הזקנר . ור.צעירד . הי ו מתוחים . 
ראשית , כ ך דרכ ו ש ל עול ם ; חותנ ת וכלתר . שונא ת ז ו א ת 
זו ; שנית , הרבני ת הצעירר . היתר . כב ר יות ר מד י מיוחסת . 
הי א ר.תנר.גר . כנסיכד. , ואול י כמ ו מלכר. . שלישית , הרבני ת 
הצעיר ה ל א ילדד . ילדים . מ ה בצ ע ביופיר. , בידענותה , 
בכוש ר התבטאות ה בשי ח ושי ג ע ם אנשי ם וביחו ס שלה , 
כאש ר אי ן הי א יולד ת יורש־עצ ר לשושל ת רדזימי ן ? 

הרבני ת הזקנר . דיברר . בגלו י שבנ ה חיי ב להתגר ש 
מד.מיוחס ת מביאל ה ולהתחת ן ע ם אשד . שתולי ד ל ו צאצאים . 
כ ך טענר . הרבני ת הזקנר, . ברם , רופאי ם ופרופסורי ם אמר ו 
שר.רבני ת הצעירד . אינר . אשמ ה כל ל וכל ל בכ ך שאי ן הי א 
יולדת , כ י א ם הרבי . חסידי ם מחצרו ת אחרו ת התלחש ו 
ביניר. ם ע ל כ ך וצחקו . צעיר י רדזימי ן המתקדמי ם השמיע ו 
בנידו ן בדיחות , וד.בנו ת ששמע ו זא ת הסמיקו) . 

¥ 

כאש ר נפגשת י ע ם הסופ ר יצח ק בשביס־זינג ר לפנ י 
כשנד . ומעלה , באח ד הביקורי ם של ו באר ץ (מ ר בשביס , 
היוש ב בקביעו ת בניו־יורק , מבק ר תכופו ת בארץ ) וביקש - 


ת י ממנ ו משה ו מפר י עט ו ל״ספ ר יזכו ר רדזימין" , הו א קיבלנ י 
בסב ר פני ם יפות . כעבו ר ימי ם ספורי ם היתד . הרשימ ה 
של ו מוכנד. . הסופ ר הדגול , שספרי ו המרובי ם מתורגמי ם 
מיידי ש לאנגלי ת בארר.״ב , העי ר ל י כ י למרו ת שנול ד 
בעייר ה לעאנצ׳ין , הו א רשו ם בדרכונ ו כילי ד רדזימין , 
ב ה התגורר , כאמו ר בלדותו ; וג ם בשנו ת העשרים , כ ל 
אימ ת שהיד . זקו ק לאיז ו תעוד ה רשמי ת בקש ר לזהותו , היר . 
מגי ע מוורש ה לרדזימי ן כד י להתי א א ת התעודד. . כ ן 
הבי ע תקווד . כ י עו ד תר.יר . ל ו אפשרו ת להיפג ש ע ם בנ י 
עירנ ו באזכר ה ביו ם השנ ה להשמד ת קהיל ת רדזימי ן ה - 
נערכ ת מד י שנד . למחר ת ח ג שמח ת תורה . 

♦ 

הסופ ר יצח ק בשביס-זינג ר תופ ס בפרוז ה ד.יד.ודי ת 
מקו ם בלעד י כמ ו שתפס ו מקו ם אקסקלוסיב י מנדל י מוכ ר 
ספרים , שלו ם-עליכם , שלו ם א ש וי . י . וייסנברג . מבקרי ם 
ספרותיי ם מוסמכי ם וידועי־ש ם מצייני ם אות ו ל א ר ק כאמ ן 
דגו ל ש ל הפרוז ה בשפ ת יידיש , אל א בעיק ר כמ י שהכני ס 
לתוכד . ממ ד חד ש לחלוטי ן המשלי ם א ת האידיא ה הכללי ת 
ש ל ספרותנו . בשבי ס העמי ד בצ ד א ת השכלתנו ת (רציונ - 
ליזם ) והעמי ק לנשמד . ד.יד.ודי ת בפרט , ולנשמ ה האנושי ת 
בכלל . "יצח ק בשביס-זינג ר הינ ו הגוא ל ש ל ממ ד הנשמ ה 
בספרו ת יידיש . כאמ ן על ה ביד ו להבקי ע א ת הקליפד . 
ולהבחי ן ולראו ת א ת האורו ת המסנוורי ם א ת המיסתורי ן 
ש ל המתרח ש בתו ך נשמ ת האדם" , כות ב עלי ו העור ך ש ל 
היומו ן הייד י "לעצט ע נייעס" , מרדכ י צאנין . הכות ב (צא - 
נין ) מתיח ס ג ם למניעי ם האל-טבעיי ם וד.אלמנ ט ש ל שדי ם 
ביצירותי ו ש ל יצח ק בשביס -זינגר . 

* 

סיפור ו הראשו ן ש ל יצח ק בשביס -זינגר , "אוי ף ד י 
עלטער״ , הופי ע ב״ליטעראריש ע בלעטער ״ בשנ ת 1925 
ולאח ר מכ ן הסיפו ר "ווייבער" . מא ז דר ך כוכב ו בשמ י ה ל 
ספרו ת היידי ת והו א פרס ם מפר י עט ו בכתבי-ע ת ספרותיי ם 
שונים , פעמי ם רבו ת בכינו י "י . וורשבסקי " ו״ד . סגל" . שמ ו 
יצ א לתדדל ה ע ם פרסו ם ספר ו "מיי ן טאטנ׳ ס בית-די ן 



לקהיל ת רדזימי ן 


49 


שטוב " וב ו תיאור י דמויו ת ופרק י הוו י ש ל החיי ם היהודיי ם 
בפ י שהשתקפ ו בבירורי ם ובדיוני־תור ה אצ ל אבי ו הדיי ן 
בתקופ ת היות ו דיי ן וראש־ישיב ה ברדזימין , ולאח ר מב ן 
ברחו ב קרוכמלנ ה בוורשה . יות ר מאוח ר רא ו או ר ספרי ו 
"דע ר שט ן פו ן גאריי " (אוס ף ש ל סיפורי ם קצרים) , "דע ר 
יי ד פו ן בבל " (פולקלו ר וקבלה ) ובאחרונ ה הופי ע ספר ו 
״מעשיו ת פו ן הינטער ן אויוון ״ ( 17 סיפורים) . 

סיפורי ו הופיע ו במש ך שני ם ב״פארווערטס " בניו ־ 
יורק , וה ם תורגמ ו ג ם לאנגלי ת בצור ת ספר , כגו ן 
"משפח ת מושקט" , "בע ל מופ ת פו ן לובלין" , "דע ר קנעכט" , 


"גימפ ל ת ם או ן אנדער ע דערציילונגען" . (ספ ר ז ה נחש ב 
לאח ת הטובו ת ביצירותיו ) "קורצע ר פרייטיק" , "דע ר שפי ־ 
נאז א פו ן מארק־גאס" . בש ל ריבו י התרגומי ם ש ל ספרי ו 
לאנגלי ת הינ ו כיו ם יצח ק בשביס־זינג ר הסופ ר הייד י 

המפורס ם ביות ר אצ ל הקור א האמריקני . 

המבק ר והמספ ר האמריקא י אדמונ ד ווילסו ן המנו ח 

,המלי ץ ע ל יצח ק בשביס־זינג ר כחת ן פר ס נוב ל לספרות . 
.פעמיי ם זכ ה לפר ס הספרו ת הלאומ י בארה״ב , והו א נוש א 
פופולאר י למחקרי ם אקדמאיי ם ולמסות־ביקורת . 

ג . ה . 



50 


ספ ר זכרו ן 


אליעז ר ברגמ ן ז״ ל 


אליעז ר ברגמ ן ז״ ל נול ד בוורש ה בשנ ת 1888 למש - 
פח ת רבני ם וסופר י סת״ם . בנעורי ו עב ר לגו ר ברדזימין , 
ש ם נש א א ת בת ו ש ל ר ׳ יוס ל מרחן , סוח ר שמני ם ומייצ ר 
נרות . זמן־מה . נמנ ה אליעז ר ברגמ ן ע ם עובד י ה ־ 
״ג׳וינט ״ — בעיק ר בתקופ ת מלחמ ת העול ם הראשונה . 



מש ך שני ם התפרנ ס כקומיסיונ ר וכמקש ר בעניינ י מסח ר בי ן 
סוחר י רדזימי ן והסיטונאי ם בוורשה . 

עו ד בתקופ ת מלחמ ת העול ם הראשונ ה הח ל בעבוד ה 
עתונאי ת וספרותי ת בשפ ת יידיש . בחתימ ת "א . קונדס " 
פרס ם סיפורי ם והומורסקו ת להקרא ה בנשפי ם וערב י בילוי . 
כ ן פירס ם כמ ה ספרי ם בשמ ו המלא , כגו ן "ניקאלאי ס גזי - 
רות " (גזירותי ו ש ל ניקולאי ) — תאורי ם רוויי ם הומו ר ע ל 
צרו ת היהודי ם תח ת שלטו ן הרוד ן הצארי ; "דא ס פויליש ע 
שטעטל ״ (העייר ה הפולנית ) — שעיקר ו תיאור י הוו י ש ל 


מבריח י מזו ן מרדזימי ן לוורש ה בימ י הכיבו ש הגרמנ י ה - 
ראשו ן בפולין , בשני ם 1916 — 1918 ; "קאצקע ר מעשיות" , 
רומ ן מחי י החסידי ם ועוד . 

אליעז ר ברגמ ן הי ה מבונ י החיי ם הציבוריים-התרבותיי ם 
בעירנו ; הו א נמנ ה ע ם מייסד י המועדו ן התרבותי-ציבור י 
הראשו ן ברדזימין , "בית-עם" ; פע ל רבו ת בחוג י תרבו ת 
והקי ם ספרי ה למבוגרי ם ובנ י נוע ר ; התמס ר להבא ת מרצי ם 
— סופרים , אמני ם ואיש י תרבו ת ידוע י ש ם — מוורש ה 
הביר ה להרצאו ת בפנ י חוג י הנוע ר היהוד י ברדזימין . 

מש ך כמ ה שני ם כיה ן כחב ר מועצ ת עירי ת רדזימין , 
כנצי ג רשימ ת פועלי-ציון-שמא ל והנוע ר היהוד י המתקד ם ; 
הרצ ה בפנ י חוג י תרבו ת ע ל נושאי ם ציבוריי ם שונים . בע ת 
ובעונ ה אח ת פרס ם תכופו ת מפר י עט ו (בשמ ו וג ם בכינוי ו 
"א . קונדס" ) רשימו ת וסיפורי ם בכתבי-ע ת שונים . אליעז ר 
ברגמ ן נספ ה בגיט ו וורשה . 

באח ר המדורי ם בספר-יזכו ר ז ה אנ ו מפרסמי ם כמ ה 
פרקי ם מספר ו ש ל אליעז ר ברגמ ן ז״ ל "דא ס פויליש ע 
שטעטל " ובה ם תיאור י הוו י ש ל ראשי ת החיי ם הציבוריי ם 
התרבותיי ם ברדזימין . 

והנ ה המבו א לסיפורי ו שהו א רישו ם ציור י ש ל העיירה . 

אנ י מצט ט א ת המקו ר מהספ ר ע ם תרגומ י החופשי . 

"דע ר אריינפאר . נעב ן שטעט ל געפינ ט זי ר א ברויעריי , 

א יידישע . ז י געהער ט צו ם באווסט ן גבי ר ר — סקי ; א 
ייד , א ן עושר . ע ר הא ט א מי ל ביי ם ברויהוז , א ס ד פעלד , 
אייג ן קארן , ווייץ , קארטאפל , א ס ד פערד , בהמות . ע ר 
זע ט אוי ס וו י א דעמב , היי ד או ן פעס ט געבויט , מי ט א 
ווייסע ר זלבערנע ר ברייטע ר באר ד ; ד י קינדע ר זיינ ע אוי ד 
אזלעכ ע וו י ער . 

"ווייטע ר צו ם שטעט ל געפינ ט זי ך א גרויסע ר גארטן . 

ע ר געהער ט צ ו ד י "אגראדניקעם" , ארומגעצוימ ט מי ט 
א הויכן , הלצערנע ם פארקן , פו ן שמאל ע ברעטלעד . ד י 


לקהיל ת ר ד ז י 0 י ן 


51 


"אגראדניקעס " זענע ן ניש ט ד י אייגענטימע ר פו ן גארטן . 
זי י זענע ן מיטגלידע ר פו ן א געזעלשאפ ט פו ן פרומ ע קריסט ן 
צ ו וועלכע ר ע ם געהער ט דא ס אייגענטום . ד י געזעלשאפ ט 
שיק ט אוי ר אהע ר שוואכ ע צ ו קוריר ז זיד , או ן יונג ע צ ו 
לערנע ן גערטנעריי . 

״קיי ן ייד ן נעמ ט מע ן אהי ן ניש ט אדיי ן ; ס׳רו ב פו ן ד י 
"אגראדניקעס " האב ן ניש ט חתונה ; דאר ט זענע ן קיי ן 
פרויע ן נישט א אל ם "אוראדניצעס" , נא ר זי י דינגע ן צ ו 
שיקסע ס אוי ף צ ו זעצ ן קרויט , או ן אוי ף אנדער ע קלענער ע 
פרויען־ארבעטן . זי י צאל ן זייע ר קליינ ע פרייזן , נא ר זי ר 
געב ן צ ו ד י ארבעטערינ ס א ביס ל פראדוקט ן פא ר ביליק ע 
פרייזן . זי י פיר ן צוויש ן זי ד א קאמוניסטיש־לעב ן — 
שותפות ; אל ע ארבעטן . צ ו ווא ס איינע ר אי ז פעי ק — 
ארבע ט ער . ס׳אי ז ד א א קי ך פא ר אלעמען ; דע ר גלא ק 
רופ ט פרישטיק , מיטאג , אוונטברויט ; זי י האב ן אייגענ ע 
פעלדער , אייג ן ברויט , קארטאפל , גרינווארג . ס׳רו ב פרנס ה 
האב ן זי י פו ן גרויס ן גארטן , פו ן ד י פרוכט , ווא ס זי י היט ן 
שטאר ק אם , או ן ווא ס האב ן דעריבע ר א ש ם ; — מ׳קומ ט 
פו ן גאנצ ן שטעט ל צ ו זי י קויפן ; בי י זי י וואקס ט דא ס 
שענסט ע אויבסט . זי י פארקויפ ן ע ם אליין , אי ן זייע ר אייג ן 
געוועלב ל געב ן גארטן . זי י געב ן א "נוט ע וואג" , אל ע 
סחורו ת זענע ן ב א זי י ריין , גוט . צו ם שטעט ל האב ן זי י 
א קנאפ ע שייכות , זי י פיר ן פא ר זי ך א באזונדע ר וועלטל . 

"נא ך זייע ר גארט ן געפינ ט זי ד ד י סטאצי ע פו ן דע ר 
קאלייקע . ד א הייב ט זי ד א ן ד י קאלייק ע בי ז ו ו — ע . ד י 
קאלייק ע אי ז דע ר לעבעדיקע ר נערו ו פו ן שטעט ל ר— ן 
ווא ם פארבינד ט ע ס מי ס דע ר גרויסע ר שטא ט ו ו—ע . ד י 
קאלייק ע גיי ט פי ר מא ל אי ן טאג . 

"ארו ם וואקזאל , רעכטס , זענע ן פארא ן סקלאדעס , 
ס׳רו ב יידישע . אי ן יעד ן סקלא ד גייע ן אריי ן רעלסן . 
אנטקעג ן דע ר סטאצי ע געפינ ט זי ד ד י ״סקארבאוו ע קאסע ״ ; 
א ביס ל ווייטע ר ד י "מיליץ" , לינק ס דערנעב ן ד י "שול" , 
א הילצערנ ע אלט ע שו ל ; אויסערלע ך — ניש ט גא ר שיין , 
אינערלע ך — ניש ט מיאו ס געמאלט , אבע ר א ן געשמאק , 
מי ט שרייענדיק ע קאלירן : הימלען , פייגל , חיות . 

"נעב ן דע ר שו ל גיי ט דע ר "ראוו " מי ט ניש ט קיי ן 
געשמאק ן ריח.. . ניש ט וויי ט געפינ ט זי ר ד י מקוה , או ן 
ווייטע ר א ביס ל דע ר בית־המדרש , — בייד ע געמויערטע , 


אוי ד ניש ט קיי ן שיינע , ניש ט פארענדיקטע , — ע ס פעל ט 
דע ר טינק" . 

(התרגו ם לעברית : בכניסה . בכניס ה לעייר ה נמצ א 
בית־חרוש ת לבירה , שבעלי ו הו א יהודי . המפע ל שיי ך 
לגבי ר הנוד ע ר—סקי , יהוד י בע ל רכו ש רב . ע ם רכוש ו 
נמנה : טחנת־קמ ח בסמו ך לביהח״ ר לבירה , שטח י שדו ת 
רבים , שיבול ת וחיט ה משלו , תפוחי־אדמה , סוסי ם ובהמו ת 
רבים . הו א נרא ה כע ץ אלו ן — גב ה קומ ה ואיתן , בע ל זק ן 
כס ף רח ב ; כמוה ו כ ן בניו . 

הלאה , לכיוו ן העייר ה משתר ע ג ן עצ י פר י גדול . הג ן 
שיי ך ל״גננים" , מוק ף בגד ר גבוה ה עשוי ה קרשי ם צרים . 
ה״גננים " אינ ם בעל י הגן . ה ם חברי ם באגוד ה נוצרי ת 
שהי א בעל ת הרכוש , האגוד ה שולח ת לכא ן ג ם אנשי ם 
חלושי ם להחלמ ה וצעירי ם ללמו ד גננות . 

יהודי ם אינ ם מתקבלי ם לעבוד ה שם . רו ב "הגננים " 

אינ ם מתחתנים ; ג ם נשי ם אינ ן מתקבלו ת כ״גננות" , אל א 
מזמיני ם צעירו ת נוצריו ת לעבוד ה בגנ י היר ק ולעבודו ת 
קטנו ת המיועדו ת לנשים . ה״גננים " משלמי ם שכר־עבוד ה 
נמוך , א ך מוסיפי ם לפועלו ת קצ ת מיצ ו כי ם במחירי ם זו - 
לים . ה ם מנהלי ם חי י קומונ ה שיתופיים . כ ל אח ד עובד , 
כ ל אח ד לפ י כישורי ו הוא . י ש מטב ח משות ף ; פעמו ן קור א 
לארוחת־בוקר , צהרי ם וערב . לה ם שדו ת משלהם , לח ם 
משלהם , תפוחי־אדמה , ירקות . מקו ר פרנסת ם העיקר י הו א 
ג ן עצ י הפרי , אות ו ה ם מטפחי ם ועזומרים ; לפר י שלה ם 
מוניטין , ומכ ל העייר ה באי ם לקנו ת אותו . בגנ ם הגדו ל 
והמטופ ח גד ל הפר י היפ ה ביותר . ה ם מוכרי ם א ת הפר י 
שלה ם בחנו ת מיוחד ת שלי ד הגן , מוכרי ם ע ם עוד ף משקל , 
הכ ל אצל ם נק י וטוב , כמע ט ואי ן לה ם קש ר ע ם העיירה , 
ה ם מנהלי ם עול ם בפנ י עצמם . 

מאחור י הג ן נמצא ת תחנ ת ה״רכב ת הקטנה" . פ ה 
מתחיל ה מסיל ת הברז ל המוביל ה לוורשה . "הרכב ת הקטנה " 
הי א העור ק המרכז י ש ל העייר ה ר— ן המקש ר אות ה ע ם 
העי ר הגדול ה ו—ה . "הרכב ת הקטנה " נוסע ת ל־ו ו— ה 
ארב ע פעמי ם ביום . 

סבי ב התחנה , מצ ד ימין , נמצאי ם מחסנים , רוב ם שיי - 
כי ם ליהודים . לכ ל מחס ן נמתח ת מסלת-ברז ל המחובר ת 
ע ם המסל ה הראשי ת שבתחנה . מו ל התחנ ה נמצ א "משר ד 
האוצר" , קצ ת הלא ה "המיליציה" , סמו ך ל ה מצ ד שמא ל 



52 


ספ ר זכרו ן 


מתנוס ס בני ן בית־הכנסת ^ בי ת יש ן מעץ . חיצוניות ו אינ ה 
מרשימ ה ביותר ; מבפני ם — הו א מצויי ר ד י יפה , א ך 
לל א טע ם מיוחד , הצבעי ם צעקניי ם מדי : שמים , ציפורים , 
חיוו 4 

סמו ר לבית־הכנס ת מתפתל ת תעל ת מי־שופכי ן וצחנ ה 
עול ה ממנה.. . ל א הרח ק נמצ א המקוו ה וקצ ת הלא ה — 
בית־המדרש , שנ י הבניעי ם עשויי ם לבנים , א ך ג ם ה ם 


אינ ם מרשימי ם ביותר , בלת י מושלמי ם — אי ן עליה ם 
עדיי ן טיח) . 

כ ך הנצי ח אליעז ר ברגמ ן ז״ ל א ת העייר ה רדזימי ן 
בספר ו "דא ס פויליש ע שטעטל" . כאמור , הקטעי ם שציטטת י 
ה ם מבו א לכמ ה פרקי ם המתפרסמי ם ב״ספ ר יזכור " זה . 

ג . ה . 



לקהיל ת רדזימי ן 


53 


נטע־ירוח ם ברלינ ר ז״ ל 


לרבי ם מבנ י עירנ ו זכור ה היט ב דמות ו האצילי ת ש ל 
נטע־ירוח ם ברלינר , אבר ך המשי , השק ט וההדו ר בלבושו , 
שכינוה ו "נט ע דע ם רב׳ם " (נט ע ש ל הרב) , וזא ת בש ל 



היות ו נכ ד ש ל "הר ב הזקן " ר ׳ נחמי ה אלת ר ז״ל , ובן ־ 
אחו ת ש ל הר ב בן־ציו ן ז״ל , שעל ה לכ ם הרבנו ת לאח ר 
פטיר ת אבי ו ר ׳ נחמי ה אלתר . 


נטע ־ירוחם , שנול ד ברדזימי ן בשנ ת 1897 , התית ם 
מאמ ו בהיות ו יל ד קט ן והתחנ ך בבי ת סבו , "הר ב הזקן " ר ׳ 
נחמי ה אלת ר ויסוקינסקי . מעזח ר נעורי ו גבר ה ב ו הנטי ה 
לעסקנו ת ציבורית , ובהיות ו על ם ב ן 19 , בימ י מלחמ ת 
העול ם הראשונה , יס ד ברדזימי ן "חו ג נוע ר אורתודוכסי " 
וחי ש מה ר השתל ב בקר ב עסקנ י צעיר י אגודת־ישרא ל 
בוורשה . בשנ ת 1921 נתמנ ה נטע־ירוח ם ברלינ ר מזכיר ־ 
כלל י ש ל "אגוד ת שלומ י אמונ ת יעזראל " וניה ל א ת "משר ד 
הצעירים " ש ל אגודת ־ ישרא ל בפולין . 

התחי ל לפרס ם מאמרי ם וחוברו ת הסבר ה (ע ל פ י רו ב 
בכינו י "נת ן הסופר") , ער ך קבצי ם מטע ם מוסדו ת אגודת ־ 
ישראל , ובעיק ר ש ל תנוע ת הנוע ר שלה , והתמס ר למפע ל 
החינו ך האגוראי . שריר י התקופ ה ההי א מבי ן עסקנ י אגורת ־ 
ישרא ל שעבד ו במחיצת ו ש ל נט ע ירוח ם ברלינר , בוורש ה 
ובלודד , מגדירי ם אות ו כאח ד מראשונ י בוני ה ש ל תנוע ת 
צעיר י אגודת ־ ישרא ל ומראש י החלוצי ם ש ל מפע ל החינו ך 
האגודאי . 

נתפרס ם כנוא ם ר ב ח ן וקסם , ע ם זא ת הי ה עני ו ונחב א 
א ל הכלים ; ל א פע ם נאלצ ו חברי ו העסקני ם לסוגיהם , 
לדרב ן אות ו לעלו ת ע ל הבמ ה ולשא ת א ת דבר ו באסיפו ת 
ובועידות . א ת סירוב ו להיעת ר להם , לעתים , רא ו ל א ר ק 
כמ י שבור ח מ ן הכבור , אל א ג ם כפינו ק ש ל אבר ך ־מש י 
המתלב ט תכופו ת במצב י הרו ח שלו . ע ם זא ת כבדוה ו וידע ו 
להערי ך א ת כשרונותיו , א ת אוצרותי ו הרוחניי ם וא ת אישיו - 
ת ו הקורנ ת אהב ה ויראת־שמי ם ומשפיע ה באופ ן סוגסטיב י 
ע ל כ ל אח ד ואח ד שב א את ו במג ע ובחילופ י דברים . אי ן 
תימ ה שנט ע ירוח ם ברלינ ר הי ה מבוק ש בכ ל עי ר ועייר ה 
בה ן נעש ו הכנו ת להקמ ת בית־ספ ר חרד י לילדו ת "בית ־ 
יעקב" , א ו לארג ן סני ף ש ל "אגודת־ישראל" . 

שמע ו יצ א לתהיל ה בקר ב צעיר י אגודת־ישרא ל בפולי ן 
בשנו ת העשרים , כאש ר פרס ם א ת שיר ו המפורס ם "הקכצו״ ן 


54 


ספ ר זכרו ן 


השי ר שהפ ך להימנונ ם ש ל ה״צעירים " בכ ל ועיד ה וועיד ה 
ובכ ל אסיפ ה ואסיפה . וז ה ההימנון : 

הקבצ ו אחי ם צעיר י יהוד ה 
כ ל גבור י הרו ח המתנדבי ם בעם , 
מארצו ת פזוריכ ם התקבצ ו לאגוד ה 
ממזרח , מתימן , מצפו ן ומים . 

הקבצ ו העיז ו א ל תח ת דגלנ ו 
דג ל התור ה המתנומ ם ברו ח 
בציל ו נשבע ה במוע ל כפינ ו 
שבוע ת אמוני ם לתור ה ולאום . 

התורה , התור ה הי א חיינו , 
התור ה המסור ה מדו ר א ל דור , 

ב ה נחזיק ה ע ד אחרו ן ימינ ו 
וא ך באור ה נרא ה אור • 

גט ע ירוח ם ברלינ ר ז״ל , שבחיי ו הפרטיי ם המ ר ל ו 
גורלו , התמס ר ג ם לספרו ת אורתודוכסית־אגודאי ת ונמנ ה 
ע ם מייסד י הוצאת־הספרי ם "ישורון" , ארג ן סמינ ר למחנכים , 
ופרס ם מפר י עט ו בקוב ץ הספרות י ש ל צעיר י אגודת־ישחןל , 
"דגלנו" , ביומוני ם ובכתבי־הע ת "אידישע ר טאגבלאט" , 


"ארטאדאקסיש ע יוגענ ד בלעטער " (הי ה עורכ ו הראשון ) 
ובעיק ר ב״בית־יעקב־זשורנאל" . השתת ף בחיבור ם ש ל 
שלוש ה כרכ י ספר־הלימו ד לבית־הספ ר "בית־יעקב " בש ם 
"יידי ש-לשון" . ער ב מלחמ ת העול ם השני ה חיב ר בעצמ ו 
א ת הכר ך הרביע י והחמיש י ש ל ספ ר לימו ד ז ה — שנ י 
הכרכי ם האחרוני ם הי ו מיועדי ם לכיתו ת העליונו ת ש ל רש ת 
"בי ת יעקב " א ך ל א רא ו או ר כ י בינתיי ם פרצ ה המלחמה . 

בסו ף שנו ת השלושי ם נתמנ ה נט ע ירוח ם ברלינ ר 
מנה ל רש ת בתי־הספ ר "בית־יעקב " בלודז ׳ וחב ר ההנהל ה 
הארצי ת ש ל רש ת בי ת ספ ר ז ה בפולי ן כולה . הו א ניצ ח ע ל 
מפעל ו החינוכ י ג ם לאח ר הקמ ת הגיט ו בלודז ׳ ע ל יד י 
הפולשי ם הגרמנים . ע ם גבו ר הסכנ ה ארג ן בחשא י כיתו ת 
בתי־ספר . שריד י גיט ו לודז ׳ החיי ם אתנ ו באר ץ מספרי ם 
כ י ג ם בתנאי ם המחרידי ם בגיט ו המשי ך נט ע ירוח ם ברלינ ר 
להתנה ג באצילו ת שבגבור ה כמימי ם ימימה . 

בספטמב ר 1944 נמנ ה נט ע ירוח ם ע ם אחרונ י המשלו - 
חי ם מגיט ו לודז ׳ למחנ ה ההשמד ה אושווי ץ ומש ם הועב ר 
למחנו ת עבוד ה שלי ד דאכאו . שבועו ת ספורי ם לפנ י השחרו ר 
חל ה במחנ ה העבוד ה קאופערינ ג שלי ד לנדסבור ג ומתו ך 
אפיס ת הכוחו ת גוו ע והחזי ר נשמת ו למרומים . 

הש ם ינקו ם דמו ! יד ד זכר ו ברוך! ! 

נ . ה . 



לקהיל ת רדזימי ן 


55 


שלמ ה גילבר ט ז״ ל 


הסופ ר שלמ ה גלבר ט נול ד ברדזימי ן בפברוא ר 1885 . 

הי ה נכד ו ש ל ר ׳ יוס ף גימפ ל (יהוד י בע ל עב ר מיוחד , 
התגור ר תקופ ה מסויימ ת בסיביר , התפרס ם כנג ן וכמחב ר 
מנגינו ת בשמחו ת בבת י היהודים , בעיק ר בחתונות . ג ם 
המור ה חיים־שפס ל קלוסקי , שהיה , כידוע , מנג ן בכינו ר — 
התכונ ה המשפחתי ת — הי ה מנכדי ו ש ל ר ׳ יוס ף גימפל) . 
כמקוב ל אצ ל ילדי ם ונערי ם בסו ף המא ה הקודמ ת 



ובראשי ת המא ה הזא ת למ ד היל ד שלמ ה בבית־המדר ש ש ל 
האדמו״ ר מרדזימי ן (הי ה ז ה בימ י ר ׳ שלמה׳ל ה זצ״ל) , 
ובי ן שא ר לימודי ו התעמ ק בספר י זוה ר וקבלה . בבי ת 
השתל ם בנגינ ה בכינור . 

בנעורי ו עב ר לוורשה , ובשנ ת 1905 הח ל לפרס ם מפר י 
עטו : יצירו ת בה ן הבי ע א ת הלכ י רוחו , כגון : "צ ו דע ר 
זון" , ו״אי ן שטאדט" , וכ ן סקיצ ה בשי ר "פו ן לאנ ד שווינד ־ 
זוכט" . אגב , זמן־מ ה סב ל ש . ג . ממחל ת ריאו ת והתגור ר 
באוטבוצ ק לצרכ י ריפוי . 


בשנ ת 1922 הופי ע בוורש ה אוס ף ראשו ן של ו וב ו 
סיפורי ם ונובלות . הספ ר יצ א לאו ר ע ל יד י אגוד ת הסופרי ם 
והעתונאי ם היהודים . 

הדמויו ת והנושאי ם באוס ף ה ם מ ן ההוו י ברדזימין . הו א 
נפת ח במחז ה בש ם "שבת י מוח" , הדמו ת השמור ה בזכרונ ם 
ש ל זקנ י עיירתנ ו החיי ם עמנ ו בארץ . מתואר ת ב ו 
דמו ת דיוקנ ו ש ל שבת י מוח , כשהו א מוק ף חבור ת נערי ם 
ויהוד י העייר ה עוברים־ושבים . אנ י מצט ט מתו ך הספ ר 
במקו ר ביידיש , ע ם התרגו ם החפש י שלי : 

ד י סצענ ע שטעל ט פא ר א ווינק ל פו ן א פראווינץ ־ 
שטעדטעל . רעכטס : עטלעכ ע שטיגלעך , ווא ס פירן־ארוי ף 
אי ן א געוועלב . ד י שויבן־טהי ר פערמאכט . אוי ף דע ר 
דרויסן־טהיר , אנשטא ט א שילד , אי ז צוגעקלאפ ט אנ׳אל ט 
שטיק ל לעדער . פארענ ט א מארק־פלאץ . ארו ם פלא ץ — א 
קיי ט מי ט אלטע , הלצערג ע הייזלעך . 

שבת י מו ח — א הויכע ר דארע ר ייד : אלענגלעך ־ 
בליי ך פני ם או ן א שווארץ־פערפלאנטער ט בערדל . ע ר 
זיצ ט אוי ף ד י שטיגלעך , האלב־צולעג ט או ן לעדיג . דא ס 
היט ל צוקנייטש ט או ן פערדרע ט א ן א זייט . בי י ד י שטיגלע ך 
שטעה ט חבר ה יונגלעך . דע ר עלסטע ר טרייב ט זי י אב , און ' 
אליי ן קוק ט ע ר מי ט צופרידענע ר נייגעריקיי ט אוי ף שבת י 
מוח׳ן . אויפ ן פלא ץ געה ט א יידל . 

בעברי ת : (המחז ה מתרח ש בפינ ה בעייר ת שדה . מימי ן : 

כמ ה מדרגו ת המובילו ת לחנות . דל ת הזכוכי ת של ה סגורה , 
ע ל הדל ת החיצונית , במקו ם שלט , צמוד ה חתיכ ת עו ר ישן . 
בחזי ת — ככ ר השוק . מסבי ב ל ה — שרשר ת ש ל בתי ־ 
ע ץ ישנים . 

שבת י מו ח — יהוד י רז ה וגבוה : פני ו ארוכות ־ 
חיוורו ת וזקנק ן שחו ר מדובלל . הו א יוש ב ע ל המדרגו ת 
בצור ה מרווח ת ולל א מעש . כובע ו המעו ך שמו ט לצד . לי ד 
המדרגו ת נעמד ה חבור ת ילדים , המבוג ר שביניה ם מגר ש 



56 


ספ ר זכרו ן 


אות ם מהמקום , ואיל ו הו א עצמ ו מסתכ ל ע ל שבת י מו ח 
בסיפו ק ובסקרנות . בככ ר עוב ר יהודי) . 

* 

מתו ך תוכ ן המחז ה אנ י נמצ א למ ד (מ ה שתוא ם בער ך 
א ת הסיפורי ם ששמעת י בילדות י מפ י זקני ם בעיירה ) 
ששבתי־מו ח הי ה טיפו ס מיוה ד במינו : יהוד י למדן , א ך 
שתיי ן שתמי ד החזי ק בכיס ו בקבו ק י״ש , ספ ק חצ י משוגע , 
ספ ק מבולב ל וספ ק מעמי ד פנים ; הסתוב ב בט ל והרב ה 
בשיח ה ע ם כ ל אח ד בככ ר השוק , השי א עצו ת ופיז ר "אמרי ־ 
שפר" . הי ה מטי ף לצד ק סוציאלי , הקני ט א ת הגבירי ם וא ת 
בעל י המעמד־הבינונ י ע ל שאינ ם דואגי ם לעניי ם ולחסר י 
כל . הי ה רגי ל להטפ ל לבעל י האמצעי ם בעי ר ולהפתי ע א ת 
בעלו ת הבי ת העשירו ת במטבחיה ן ולקח ת בחצ י כו ח נתח י 
בש ר ועוגו ת ("מעשר " כהגדרתו ) לעניי ם א ו ליולד ת עני ה 
ודלה . א ף רגי ל הי ה להטפ ל לר ב ש ל העייר ה ולהוכי ח ל ו 
הלמא י הו א נוה ג לפא ר בנוכחות ו שמחו ת משפחתיו ת ש ל 
הגבירי ם ואינ ו מכב ד א ת העניים . כאש ר נוד ע ל ו שמישה ו 
מעני י העי ר שוכ ב חולה , הי ה מי ד ס ר לבית ו ומטפ ל בו.. . 
בעי ר התלחש ו ששבת י מו ח מתעס ק ע ם שדי ם ורוחות.. . 

♦ 

בסו ף שנו ת העשרי ם ובשנו ת השלושי ם הופיע ו הספרי ם 
הבאי ם ש ל שלמ ה גילבר ט : "משיח׳ ס טריט" , "דראמאטיש ע 
פאעמען " "דע ר קעלער " (קומדי ה בשלו ש מערכות) , סיפו - 
רי ם ומחזות . מל ך רביץ׳ , מ י שהי ה מזכי ר אגוד ת הסופרי ם 


והעתונאי ם היהודיי ם ברחו ב טלומצק ה 13 בוורשה , מתא ר 
א ת שלמ ה גילבר ט באח ד האישי ם המעניני ם ביות ר במועדו ן 
ז ה ש ל אנש י העט . הסופ ר הנוד ע המנו ח זלי ג סגלוביץ ׳ 
מציי ן באח ד הספרי ם של ו ששלמ ה גילבר ט הי ה מבא י בית ו 
הקבועי ם ש ל י . ל , פרץ , ברחו ב צגלנ ה מספ ר 1 , בוורשה , 
יח ד ע ם בנ י גיל ו ותבריו : יוא ל מסטבוים , אלת ר קציזנה , 
יהוש ע פרל ה ואחרים . 

מא ז עז ב שלמ ה גילבר ט א ת רדזימי ן ועב ר לגו ר 
לוורש ה כמע ט ל א ב א לבק ר בעיירה , א ם כ י הי ו ל ו בנ י 
משפח ה שם . ידיד י וחבר י מיכא ל (מנדל ) קוסוב ר נפג ש את ו 
פע ם באקראי . הו א הי ה נמו ך קומ ה וד ל בש ר והי ה נרא ה 
כאד ם ל א בריא . 

הסופר , המבק ר והפרש ן הנוד ע שמוא ל ניג ר כת ב ע ל 
שלמ ה גילבר ט : "הו א נמנ ה ע ם אות ם הסופרים־המשוררי ם 
המעטים , של א אבד ה לה ם זעןונתם . הו א היפ ש א ת האלוהי ם 
ביציר ה האלוהית , א ך חיפ ש א ת האלוהי ם ג ם ביצירו ת 
המופ ת ש ל בנ י אדם . שלמ ה גילבר ט הי ה איע ז הטב ע ואי ש 
האמנות . השונ י שלו , המקוריו ת של ו השתקפ ו בהתנהגות ו 
האישי ת ובצור ת כתיבתו" . 

בפרו ץ מלחמ ת העול ם השני ה ולאח ר הקמ ת הגיט ו 
בוורשה , נשא ר שלמ ה גילבר ט תקו ע בי ן חומו ת הגיט ו וסב ל 
חרפ ת רע ב ומצוקה . בחוד ש אוגוס ט 1942 גור ש באח ד 
המשלוחי ם לטרבלינק ה וש ם הומ ת ע ל יד י המרצחי ם 
הגרמניים . הי״ד ! 

(רא ה ג ם הפר ק "זכרוגו ת וועג ן מיי ן ברודע ר שלמה" , 
בעמו ד 118 ) . 

ג . ה . 



לקהיל ת רדזימי ן 


57 


עו״ ד חיי ם נעמ ו (רדזימינסקי ) 


עו״ ד חיי ם נעמ ן (רדזימינסקי) , ילי ד עירנו , בנ ם ש ל 
איטש ה (יצחק ) וריישה , נמנ ה ע ם החוגי ם הציוניי ם ה - 
ראשוני ם ברדזימי ן בשנו ת מלחמ ת העול ם הראשונ ה וע ם 
הפעילי ם ש ל הקורסי ם לעברי ת ״עבריה״ . ע ד גי ל 14 קיב ל 
חינו ך מסורת י ב״חדר " ובישיב ת הר ב ריינ ס ז״ל , מייס ד 



"המזרחי" . לאח ר מב ן למ ד בגימנסי ה ש ל קרינסק י בוורש ה 
(בית־הספ ר התיכו ן היהוד י שהוצי א ספר י לימו ד בעברית) . 

ממייסד י ״צעיר י ציון ״ ו״החלוץ ״ בפולי ן בשני ם 1920 
— 1918 . על ה ארצ ה בשנ ת 1920 , עב ד כפועל־בניי ן ביפו , 
כקוו ן בהנח ת קו־הטלפו ן ראש־העי ן—תול־כרם . 

בשנ ת 1925 הי ה חב ר קיבו ץ עין־חרו ד ונמנ ה במש ק 
ע ם פעיל י "הפועל־הצעיר" . בגל ל ידיעותי ו בשפ ה האנגלי ת 
הי ה המקש ר בי ן הקיבו ץ לבי ן המינה ל המחוז י הבריט י 
בבית־שאן . בקיבו ץ עב ד כרוע ה צאן , כאופ ה ועוד . 


בשנ ת 1926 הי ה ממייסד י חבור ת ״השומרון ״ בחדר ה ; 

ש ם ג ם ניה ל א ת עניינ י מפלג ת "הפוע ל ־הצעיר " במקו ם 
ובסביבה . 

למ ד משפטי ם בבית־הספ ר למשפטי ם ש ל ממשל ת ה - 
מנד ט בירושלים , בשנ ת 1928 סיי ם א ת חו ק לימודי ו והוסמ ך 
כעורך־דין . לאח ר מכן , בשני ם 1931 — 1929 , למ ד מדע י 
המזר ח באוניברסיט ה העברי ת בירושלים . 

בימ י מלחמ ת העול ם השני ה פע ל למע ן שיתו ף יהודי ־ 
ערבי , הי ה ממייסד י "הליג ה להתקרבו ת ושיתו ף יהודי ־ 
ערבי" , נבח ר כחב ר המרכ ז ש ל ה״ליגה " ויו״ ר הסני ף של ה 
בירושלים . ביזמת ו כיו״ ר הופיע ו כמרצי ם וכאזרח י ה״ליגה " 
אישי ם ערביי ם ידועי־שם , ביניה ם מוצטפ א והבי־אל ־ 
ת ל (ש ר הטקסי ם בחצ ר המל ך עבדאלל ה ברבת־עמו ן 
ומוש ל מחו ז סאל ט — אבי ו ש ל מ י שהי ה רא ש ממשל ת 
ירד ן ווספי־תל , שנרצ ח ע ל יד י אנש י "הספטמב ר השחור " 
בקהיר) , מוחמ ד עזמי , לימי ם נצי ג מצרי ם באו״ ם ועוד . 

עו״ ד חיי ם געמ ן הו א יו״ ר סני ף חיפ ה ש ל החבר ה 
"המזר ח החדש " שע ל י ד האוניברסיט ה העברית . מש ך שני ם 
פרס ם מאמרי ם ב״הפועל־הצעיר " ובעתו ן הערב י "אל־יום" , 
בעיק ר ע ל נושא י התקרבו ת יהודית־ערבית . כ ן מפרס ם 
מפר י עט ו בשבועו ן "אות " וב״בצרון " בחו״ל . 

פרס ם שנ י ספרי ם : "עברייני ם צעירים " (ירושלים , 
1933 ) ; ו״עבדאללה , אמי ר עבר־הירדן " (הוצא ת "קרי ת 
ספר " בע״מ , ירושלים , תש״ב) , 

ע ם קו ם המדינה , כיה ן זמן־מ ה במימש ל הצבא י בגלי ל 
המערב י ופע ל רבו ת לחידו ש השירותי ם הציבוריי ם בישו - 
בי ם הערביי ם בגליל . מופי ע תכופו ת בהרצאות , לרבו ת 
ביחידו ת הצבא , ע ל בעיו ת המזרח־התיכו ן ועניינ י ערב . 

ג . ה . 


58 


ספ ר זכרו ן 


שלו ם פוסטולסק י ז״ ל 


ז ה כיוב ל שני ם מושרי ם מנגינותי ו ושירי ו ש ל בן ־ 
עירנ ו שלו ם פוסטולסק י ז״ ל בפ י ילדי ם וגדולים , בכפ ר 
ובעיר . אחדי ם משירי ו ה ם מ ן הנפוצי ם והאהובי ם באר ץ 
ובתפוצות , כמ ו ההור ה "קומד . אחא" . שירי ו ומנגינותי ו 
מרניני ם א ת מסכ ת חג י הטב ע בישרא ל ונשמעי ם בבתי ־ 
הספ ר ובגני ־ ילדים . אול ם ל א רבי ם יודעי ם א ת ש ם המלחי ן 
והמעב ד ש ל המנגינות , כ י צנו ע הי ה האי ש בחייו , ויצ ר 
בשק ט ובהסתר . 



שלו ם ב ן אייזי ק פוסטולסק י נול ד בשנ ת 1893 . א ת 
שנו ת הילדו ת עש ה באחוז ת סבו , זליג , בכפ ר דיבו ב 
שבמבואו ת רדזימין . אח״ ב עבר ו הורי ו לרדזימי ן וש ם 
מת ה עלי ו אמו . למרו ת שקיב ל חינו ד אורתודוכס י חמו ר 
בבי ת אביו , אי ש יפה־רו ח ונפש , נסח ף בזר ם ההשכל ה 


שהצי ף מעטי ם ובודדי ם בעיירו ת פולי ן בראשי ת המא ה 
הנוכחית . 

מנעורי ו הית ה ל ו נטי ה לבלו ת א ת מרבי ת שעו ת היו ם 
בפיזו ם אימפרוביזציו ת מוסיקליות . לכ ן גמ ר אומ ר לרכו ש 
השכל ה מוסיקלי ת יסודי ת ומקיפה . "דרכ י ברכיש ת השכל ה 
מוסיקלי ת ל א הית ה סוג ה שושנים . לקונסרבטוריו ן בוורש ה 
הגעת י בגי ל מאוחר , באופ ן יחסי" , כות ב הו א במכת ב 
אוטוביוגרפ י שרש ם לפנ י מותו . 

בתקופ ת לימודי ו המוסיקליי ם בוורש ה פירס ם נובלו ת 
ורשימו ת בעתונו ת היומי ת בשפ ת יידיש . ב ד בב ד השתל ם 
בעברית , נעש ה פעי ל ב״החלוץ " שסניפי ו הרבי ם נוסד ו 
בער י פולי ן ע ם ראשי ת העלי ה השלישית , ואירג ן מקהל ה 
בעיר ו רדזימין . שלו ם פוסטולסק י מחלי ט לשרו ף א ת כ ל 
הגשרי ם ש ל העבר , ובקי ץ 1920 על ה ארצ ה כאח ד מקבוצ ת 
החלוצי ם הראשונ ה מרדזימין . "פוסטולסק י הי ה האידיאולו ג 
ש ל החלוצי ם ברדזימין , וג ם באר ץ קרא ו א ת הרדזימינאים ־ 
החלוצי ם בש ם "קבוצ ת פוסטולסקי" , כות ב עלי ו חיי ם 
נעמן , 

ממיסד י עין־חרו ד 

ע ם בוא ו לאר ץ עב ד כשלוש ה חודשי ם בעטרו ת שלי ד 
ירושלים , לאח ר זא ת — כמחצי ת השנ ה במנחמיה ; מש ם 
הגי ע ל״גדו ד העבודה " שחנ ה במגדל . כאש ר על ו אנש י 
הגדו ד להתיישבו ת בעין־חרוד , בספטמב ר 1921 , נמנ ה 
שלו ם פוסטולסק י עמם . 

״א ם כ י היית י שקו ע ראש י ורוב י בעבוד ה החקלאי ת — 
היית י רגי ל לצא ת לטיולי ם בשיפול י הגלבו ע ולפז ם לעצמ י 
נגינות , א ו בשע ת חריש ת יחי ד בשדה ״ — רש ם ש . פ . 
במכתב ו האוטוביוגרפ י שהני ח אחריו . לפ י בקש ת הגננו ת 
במש ק הי ה מחב ר מנגינו ת לילד י הגן . כעבו ר זמן־מ ה 


לקהיל ת ר ד ז י מ י ן 


59 


חיב ר מנגינ ה לשי ר "השבלי ם פנימה " ש ל לו י בן־אמת י 
מדגני ה ב׳ . המשי ך לחב ר מנגינו ת לשיריה ם ש ל המשוררי ם 
הצעירי ם דא ז : זרובב ל גלעד , יצח ק שנבר ג (שנהר) , מש ה 
טבנקין , ש . שלו ם — וא ף לשיריה ם ש ל ח . נ . ביאלי ק 
והמשורר ת רחל . 

"ע ל החקלאו ת ל א ויתרתי . עדיי ן אנ י שור ך א ת דרכ י 
בני ר ול א נטשת י א ת מחרשתי ; אב ל ח ש אנ י מי ן מזיג ה 
שבא ה א ל תוכ י ב ץ עבודת י החקלאי ת למוסיקלית" , כות ב 
שלו ם פוסטולסק י ע ל ימ י פעילות ו האינטנסיבי ת בשד ה 
ההלחנ ה ועיבו ד מנגינות . כאש ר תכפ ה יצירת ו המוסיקלי ת 


כא ן באר ץ צרי ך להלביש ו מחלצו ת חדשות , מותא ם לדופ ק 
החיי ם החד ש ולהוו י המתחדעז . למעורי ם בארץ , טע ן ש . פ. , 
קש ה לשי ר א ת השי ר הגלות י בערטילאות ו הגלותית , אל א 
א ם שזורי ם ב ו חוט י הלח ן ש ל ההוו י החד ש שלנ ו הנוצ ר 
בארץ . לכ ן רא ה כמ ה שירי ם מיצירותי ו כטיפוסיי ם לדר ד 
ז ו שציין , כגו ן "קומ ה אחא" , "אל ף ליל ה ועו ד לילה" , 
"שי ר העולים" , שיר י פס ח (הבא ת עומ ר וההגדה ) לפ י נוס ח 
שהונה ג בעין־חרוד . 

הי ו ל ו לשלו ם פוסטולסק י הרב ה תוכניו ת מוסיקליות , 

אול ם מסיבו ת שונו ת וג ם מפאת • מחלת ו הקש ה שכרסמ ה 


ש . 



לימי ך — לצבו ר — למקהל ה 



קיב ל חופש ה ממש ק עין־חרו ד כד י לצא ת להשתלמות . הו א 
שה ה שנ ה בתל־אבי ב ולמ ד אצ ל אנש י מוסיק ה מובהקים , 
כגו ן הקומפוזיטו ר פרופיסו ר רוזובסקי . כ ן השתל ם בעזר ת 
ספרי ה מוסיקלי ת שקרוב י אשת ו (מגרמניה ) רכש ו בשבילו . 

יצירותי ו האופייניו ת 

באח ת ההזדמנויו ת חיוו ה שלו ם פוסטולסק י א ת דעת ו 
ע ל השי ר הארץ־ישראל י החדש . לדידו , צרי ך שורש ו להיו ת 
נעו ץ בשי ר העממ י היהוד י ש ל אח ת מארצו ת הגולה , ב ה 
נמצ א קיבו ץ יהוד י גדו ל מושר ש מש ך כמ ה דורות ; אול ם 


בגופ ו עו ד בשנ ת 1948 , ה ן ל א יצא ו לפועל , הו א מ ת בער ב 
יום־הכיפורים , ט ׳ בתשר י תש״ י והוב א לקבור ה בבית ־ 
יצח ק הסמו ך לנתניה , המוש ב ב ו התגור ר לאחרונ ה וב ו 
עב ד במשקו . 

דבר י ההערכ ה ע ל פעל ו המוסיקל י 

"אי ן ספ ק שסגנונ ם המוסיקל י ש ל שיר י פוסטולסק י 
דור ש מחק ר מעמי ק מיוחד . פגיש ה מופלא ה וחד־פעמי ת בי ן 
מורש ת העב ר ונו ף המולד ת החדשה , נו ף עמ ק יזרעאל , 
לובש ת כא ן צור ה במנגינו ת עדינו ת לרוב , חגיגיו ת לעתים , 



60 


ספ ר זכרו ן 


ותמי ד רוויו ת סגגו ן איש י ספציפ י מובהק . אי ן כא ן חזר ה 

ע ל מוטי ב ידו ע מכבר , כ ל שי ר מבי א את ו א ת האויר ה 

המיוחד ת שהי א ר ק שלו , וזה ו מ ה שעוש ה א ת השירי ם האל ה 

יקרי ם כ ל כך ! השמו ת המעטי ם שבחרנ ו למדורי ם בספ ר 

השירי ם הז ה מצייני ם א ת עולמ ו הרוחנ י והמוסיקל י ש ל 

ש . פוסטולסקי . האר ץ והאד ם — ה ם המרכז . האר ץ הי א 

בסי ס הבני ן וההגנה , א ך ציו ר הנו ף — הו א אש ר מעניי ן 

א ת המלחי ן ביותר , והחגי ם הקמי ם לתחי ה ע ל קרק ע 

המולד ת — ובעיק ר ח ג הפס ח וח ג הביכורי ם — ה ם 

קשורי ם יות ר לנו ף ב ו חוגגי ם אות ם מאש ר לאד ם החוגג" . 

(ארנס ט הורביץ , עור ך קוב ץ שירי ם ש ל שלו ם פוסטולסקי , 

הוצא ת מרכ ז להסבר ה ולתרבו ת ש ל ההסתדרות , תשי״ג) . 

¥ 

"טעו ת הי א לראו ת א ת היציר ה המוסיקלי ת ש ל 
פוסטולסק י כיציר ה ברו ח עממית . הו א העל ה א ת הרו ח 
העממי ת לדרג ה מוסיקלית , ונס ך ב ה מעדינו ת נפשו , וג ם 
מכו ח יצירת ו האינדיבידואלית . במיוח ד מצטייני ם בז ה 
הקטעי ם המוסיקליי ם של ו לח ג הפסח . הלח ן המסורת י של ו 
ש ל העייר ה קיב ל עו ז קדומים ; והו א יד ע למסו ר א ת רו ח 
התקופ ה החדש ה באות ו לחן , ששורש ו בעייר ה החסידי ת 
ונופ ו בשדו ת יזרעאל" . 

נ . בנארי , לדמותו , ספטמב ר 1949 , עין־חרוד ) 


"חלוץ , מראשונ י העלי ה השלישית , חב ר גדו ד העבו - 
ד ה ע״ ש יוס ף טרומפלדור , מכובש י העמק . הו א מיז ג א ת 
העבוד ה והשירה . אחר י יו ם עבוד ה מפר ך הי ה יוש ב בלילו ת 
ו״מנצח ״ ע ל המנגינו ת שהתנגנ ו בקרבו . ירושת ו — שיר י 
קצי ר העומ ר ו״סדר ״ פס ח — תלוו ה אותנ ו דורות . האקורדי ם 
הבוקעי ם בפתיח ת ה״סדר" , ע ם כניס ת הילדי ם מביא י העומר , 
משרי ם רו ח קדוש ה ע ל כ ל המסובים . 

"גבו ה וצנו ם וקומת ו בולט ת תמי ד בי ן הרוקדי ם ושרים . 

ע ם כ ל קפדנות ו הי ה אי ש רעים , טהו ר לב , עדי ן ונדיב ־ 
רוח" . 

(י . גור־אריה , עי ן חרוד , תשר י תש״י ) 

"בנו ף העמק , לי ד המחרשה , בעבוד ה החקלאית , נארג ו 
ופרח ו צליליו . במנגינותי ו נשמעי ם הדי ם נאמני ם לחוויו ת 
חלוצ י הדור , אנש י האדמה . כ ך הזמ ר "לל ה פלא " ושיר ו 
"בחשא י ספינ ה גוששת" , שהי ה לשי ר העפל ה והמעפילים . 
פוסטולסק י הצלי ל פסוקי ם וקטעי ם תנ״כיי ם כמ ו "ברכ ת 
הגשם " וכולי . מעניי ן ג ם מחזו ר מנגינותי ו לשיר י ביאליק . 

"באישיות ו ש ל שלו ם פוסטלסק י נתגלמ ה דמות ו ה - 
אידיאלי ת ש ל זמר-הע ם האלמוני , היוצ ר בצנעה , ואלמוניות ו 
הופכ ת לעממיות , לנחל ת האומ ה ותרבותה" . 

(מש ה גורלי , "דב ר השבוע" , י׳ א מזשו ן תש״י ) 

ג . ה . 



פרק י עבר , טיפוסי ם ודמזיז ת 




לקהיל ת רדזימי ן 


63 


יצח ק ב><שעווי ס 


א ביס ל זכרונו ת וועג ו ראדזימי ו 


אי ך בי ן געבויר ן געוואר ן אי ן א פיצעל ע שטעטעל ע 
לענטשין , נעב ן ראדזימין , אבע ר בי י מי ר אי ן פא ס אי ז 
פארשריבן , א ז אי ד בי ן פו ן ראדזימין , וויי ל דאר ט הא ב אי ד 
פאקטי ש איבערגעלעב ט מיינ ע ערשט ע יארן . מיי ן פאטע ר 
אי ז געווע ן א ראש ־ישיבה , ביי ם ראדזימינע ר רבי׳ן , ר ׳ מנח ם 
מענדל . אי ד געדענ ק דע ם רבי׳ן , דע ם רבי׳נ ס וויי ב — ד י 
יונג ע רביצי ן או ן דע ם רבי׳נ ס מוטע ר — ד י אלט ע 
רביצין , ר ׳ שלמה׳לע ם אלמנה • אי ד געדענ ק דע ם רבי׳נ ס 
משמשים , ר ׳ אייזש ע ( א יי ד א זקן , ווא ם הא ט ניש ט פיינ ט 
געהא ט דע ם ביטער ן טראפן) , ר ׳ אביגדו ר או ן ר ׳ ישרא ל 
אלי . מי ט דע ם לעצט ן בי ן אי ד געוואר ן באפריינדע ט 
שפעטע ר אי ן ווארשע . א טאכטע ר זיינ ע געפינ ט זי ד אי ן 
מאנטעווידעא . מי ר דאכ ט זיד , א ז א ן אנדער ע טאכטע ר אי ז 
אי ן ארץ־ישראל , אבע ר אי ד בי ן ניש ט זיכער . 

אי ד געדענ ק ד י שריפ ה אי ן ראדזימין . ז י אי ז אוים ־ 
געבראכ ן פרייטיק . אי ד געדענ ק אוי ד שבתי ם או ן ימים ־ 
טובי ם אי ן רבי׳נ ם הויף • אי ד בי ן פאקטי ש דערצויג ן גע ־ 
וואר ן אי ן דע ם דאזיק ן הויף , או ן יעדע ס מאל , ווא ס ס׳קומ ט 
מי ר אוי ס צ ו שרייב ן וועג ן א רבי׳ש ן הויף , שטיי ט מי ר פא ר 
ד י אויג ן ראדזימין . אי ד הא ב דאר ט אנגעהויב ן גיי ן אי ן 
חד ר צ ו א מלמד , ווא ט אי ז אוי ד געווע ן מי ט א ס ד יאר ן 
פריע ר דע ם רב׳ ס מלמד . געהייס ן הא ט ע ר ר ׳ פישל . צו ־ 
לי ב עפעם , ווא ם אי ך קא ן ניש ט דערקלערן , זענע ן צ ו 
אי ם אי ן חד ר אוי ד געגאנגע ן מיידלעד • ווייז ט אוים , א ז זי י 
האב ן געלערנ ט בי י ר ׳ פיעזל׳ ס ווייב . געשפיל ט האב ן מי ר 
זי ד אל ע צוזאמען . אי ד הא ב אי ן יענע ם חד ר באקומע ן 
צווי י פריינדינעם , אסתר׳ ל או ן שיינדעלע . מי ר זענע ן גע ־ 
ווע ן אזו י יונג , א ז קיינע ר הא ט ניש ט געזע ן דערי ן קיי ן 
שו ם עבירה . אויפ ן הוי ף זענע ן געלעג ן קלעצער , או ן אוי ף 


ד י דאזיק ע קלעצע ר האב ן מי ר זי ד געשפלט . ד י מיידלע ד 
האב ן אנגעקליב ן שערבלע ד או ן געמאכ ט דערפו ן א "קיד" . 
ס׳הא ט געהייסן , א ז אי ד בי ן דע ר מאן , או ן איינ ע פו ן זי י 
(אדע ר אפש ר ביידע ) אי ז דא ם ווייב . זי י האב ן מי ד געשיק ט 
דאוונע ן או ן צוגעגריי ט פא ר מי ר א "מאלצייט" . ס׳אי ז 
דאר ט אויך ■ געווע ן א ציג , או ן מי ר האב ן זין ־ געשפל ט 
מי ט דע ר דאזיקע ר ציג . 

אי ן מיי ן בו ד "אי ן מיי ן טאטענ׳ ם בית־דין־שטוב " 
דערציי ל אי ד א ס ד פרטי ם וועג ן מיינ ע יאר ן אי ן ראדזימין . 
אי ד געדענ ק ד י גאנצ ע אטמאספער . 

איינע ר פו ן מיי ן פאטער׳ ם תלמידי ם אי ז געווע ן דע ר 
שפעטע ר בארימט־געווארענע ר שמח ה פיעטרושק א ע״ה . 
ויע ן אי ד הא ב געטראפ ן פיעטרועזקא ן אי ן אמעריקא , הא ט 
ע ר מי ר דערציל ט א ז ע ר געדענק ט מיד , ווע ן אי ד בי ן 
אל ט געווע ן איי ן יאר . ע ר הא ט טילמא ל געגעס ן בי י אונד ז 
שבת . דע ר דאזיקע ר פיעטרושק א הא ט געהא ט אל ע סימני ם 
פו ן א גאון . מיי ן פאטע ר פלעג ט דערציל ן וועג ן אי ם נסים . 
איינמא ל אי ז ע ר אי ן איי ן נאכ ט דורכגעגאנגע ן צווי י 
מסכתו׳ ס זבחי ם או ן מנחות . צומארגג ס הא ט אי ם דע ר 
טאט ע פארהערט , או ן ע ר אי ז געווע ן בק י אי ן ד י בייד ע 
מסכתה׳ס , או ן אפיל ו אי ן תוספו ת או ן ד י מפרשים . 

אי ד הא ב באזוכ ט ראדזימי ן אי ן ד י צוואנציקע ר יארן . 

אי ד בי ן געקומע ן אהי ן ארויסנעמע ן מיי ן געבורטשיין , ד י 
מעטריק ע 

אי ד הא ב אי ן ראדזימי ן געהא ט א חבר , א יינגעל ע 
אי ן מיינ ע יארן , או ן זיי ן נאמע ן אי ז געווע ן בנימין . דארט , 
וו ו מי ר האב ן געוווינט , אי ז געווע ן א סאד , או ן מי ר האב ן 
אי ן א שיינע ם טא ג א ן ער ב שבועו ת אנגעריס ן אומציי ־ 
טיק ע אגרעסן . אזו י וו י מיי ן מוטע ר הא ט מור א געהאט , א ז 



64 


ספ ר זכרו ן 


מי ר זאל ן זי ר ניש ט פארדארב ן ד י מעגעלע ך או ן באקו ־ 
מע ן בויר־ווייטי ק פו ן דע ם אומצייטיק ן אויבסט , הא ט ז י ד י 
אגרעס ן אריינגעווארפ ן אי ן א גרוב , וווהין , מע ן הא ט גע ־ 
שאט ן מיסט . ווע ן מיי ן מוטע ר אי ז צורי ק אדיי ן אי ן שטוב , 
זענע ן מי ד ביידע , בנימי ן או ן איד , אדיי ן אי ן גרו ב או ן גע ־ 
נומע ן צורי ק אויפקלייב ן ד י אגרעסן . מי ד האב ן זי ך דאר ט 
שרעקלע ך פארשמיר ט און , ווע ן מיי ן מוטע ר הא ט אנט ־ 
דעק ט ווא ם מי ד טוען , אי ז געוואר ן א גרויס ע בהלה . מ׳הא ט 
מי ך אויסגעטא ן נאקעט , געוואשן , געריבן , או ן אי ר הא ב 
דערבי י געמאכ ט ווילד ע קולות . אי ך הא ב ניש ט לי ב געהא ט 
דא ס וואשן־מי ד או ן ס׳אי ז מי ד געווע ן א שאד , ווא ס מע ן 
לאז ט מי ד ניש ט עס ן ד י אומצייטיק ע אגרעסן , ווא ס זענע ן 
פא ר א צולא ג געווע ן פארשמיר ט מי ט אומריינקייט . 
בנימיג׳ ס מאמ ע הא ט מסתמ א געטא ן דא ם זעלב ע מי ט אי ר 
זונדעלע . 

מי ט דע ר שיינדעלע , ווא ס אי ר הא ב דערמאנט , הא ב 
אי ד איינמא ל א שב ת אינדערפר י געהא ט א קאנפליק ט 
איבע ר א שטי ק פאפי ר צו ם פאק ן ליכט , או ן אי ד בי ן גע ־ 
וואר ן אזו י אי ן כעס , א ז אי ד הא ב אי ר א קלא פ געטא ן 
מי ט א שטי ק בלעד , ווא ס הא ט זי ד געוואלגער ט אי ן הויף . 


אי ד הא ב ז י צעבלוטיק ט או ן שפעטע ר באקומע ן קלעפ . דא ס 
אי ז דע ר איינציקע ר פאל , ווע ז אי ר הא ב עמיצ ן געשלאגן . 
באקומע ן געשלאג ן הא ב אי ד אפט . 

וו ו זענע ן זי י אל ע ? אי ז נא ד פארא ן עמי ץ ד א אוי ף 
דע ר וועל ט פו ן ד י אל ע ווא ס אי ד געדענק ז שיינדעלע , 
אי ד בע ט איבע ר דיי ן הייליק ע נשמ ה פא ר דע ר עוולה , 
ווא ס אי ד הא ב די ר געטאן . 

אי ד גלויב , א ז אל ץ ווא ס הא ט אמא ל געלעבט , לעב ט 
בי ז היינט . זי י זענע ן אל ע ערגע ץ דא . קיי ן שו ם חשבו ן 
ווער ט ניש ט פארלוירן . א שרייבע ר אי ז א מענטש , ווא ס 
פל ט שטארקע ר פו ן אנדער ע דע ם אמ ת פו ן השארת ־ 
הנפש . ראדזימינער־לאנדסלייט , א ל באגרי ס אי ל א ת 
אידענטיפיצי ר ז ל מי ט איל . פארגעס ט ניש ט ראדזימי ן 
או ן דא ס יידיש ע לשון , ווא ס מע ן הא ט דאר ט גערעדט . ע ס 
צי ט א דירעקט ע ליני ע פו ן יציאת־מצרי ם בי ז ראדזימין , 
בי ז ארץ־ישראל . יעדע ר סאר ט פארגעס ן אי ז א זינד . לא - 

מי ר געדענקע ן או ן פאראייביק ן אל ע יידיש ע שטעטלע ד 
או ן לאמי ר קיינמא ל ניש ט פארשוועכ ן או ן איגנאריר ן דא ס 
יידיש ע לשון , ווא ס מע ן הא ט דאר ט גערעדט . 



לקהיל ת רדזימי ן 


65 


משה־ברו ן וגמ ן 


דמויו ת מ ו העב ר הרחו ק 


משה־ברו ך וגמן , מנכבד י יוצא י רדזי ־ 
מי ן בארץ , הינ ו ממייסד י בני־בר ק ומ - 
ראשונ י המתנחלי ם במקום , בראשות ו ש ל 
ר ׳ איטשה׳ל ה גרשטנקור ן ז״ ל בקי ץ 
תרפ״ ד ( 1924 ) . 

העור ד 


בהיות י יל ד ב ן 12 (ואני , ב״ה , עברת י כב ר א ת גי ל 
הגבורו ת שע ה שאנ י מעל ה בכת ב א ת זכרונות י אלה , ב - 
שנ ת 1973 ) , אהבת י לרו ץ תמי ד בשבתו ת לחצר ו ש ל ה ־ 
אדמו״ ר הרדזימינא י — בימי ם ההם , הי ה ז ה ר ׳ שלמה׳ל ה 
זצ״ ל — ולהסתופ ף בבית-המדר ש סבי ב השולח ן כשהרב י 
הס ב ע ם חסידיו-מקורבי ו לסעוד ה ולאמיר ת תורה . ניסית י 
א ז לקלו ט משה ו מדבר י התור ה שהשמי ע ר ' שלמה׳ל ה 
באוזנ י הקהל , כשכול ם נדחקי ם כד י להיו ת קרו ב יות ר 
לרב י ועועזי ם אוזניה ם כאפרכסת . 

כב ר א ז הספקת י לעכ ל ולהבי ן א ת הסיפו ר ששמעת י 
בבי ת הור י ומפ י אחרי ם שהרבנית , חנה , אשת ו ש ל ר ׳ 
שלמה׳לה , איננ ה כל ל וכל ל בעלת-יחוס , ול א ר ק שאי ן ל ה 
יחו ס-אבות , ואי ן מוצא ה מחצ ר ש ל אדמו״ ר מפורסם , 
אל א להיפ ך : הי א בת ו ש ל חוכ ר אחוז ה בכפ ר נידח , יהוד י 
פשו ט לחלוטין . וכיצ ד קר ה הדב ר שר ׳ יענקלה , אב י ומייס ד 
השושל ת ש ל החצ ר הרדזימינאית , יעזי א א ת בנ ו ר ׳ שלמה׳ - 
ל ה לבת ו ש ל חוכ ר אחוז ה כפרי ת י ע ל כ ך סיפר ו המספרי ם 
א ת המעש ה הב א : 

פע ם נכנ ס לחדר ו ש ל הרב י ר ׳ יענקל ה חוכ ר אחוז ה 
מאח ד הכפרי ם ובעזות-מצ ח הצי ע ל א פחו ת ול א יות ר 
שהרב י יאו ת שבנ ו (ר ׳ שלמה׳לה ) יש א א ת בתו , הנער ה 


הכפרית , לאשה . ר ' יענקל ה הנדה ם הקש ה בנימת-לע ג 
ל א מעטה : "הא ם י ש ל ד חבי ת גדול ה ומלא ה מטבעו ת 



זהב? ״ - • "כן , י ש לי , ואנ י מוכ ן לת ת אות ה כנדוני ה 
לבנד" , השי ב היהוד י בשק ט מוחלט . ואמנ ם השידו ד יצ א 

ז 

לפועל . 



66 


ספ ר זכרו ן 


זה ו הסיפור , והוסיפ ו המספרי ם שמאז , כאש ר ר ׳ 
שלמה׳ל ה (זוכרנ י שהי ה נמוך־קומה ) נבח ר כרב י לאח ר 
פטיר ת אבי ו הגדו ל והדגו ל הי ה משל ב תכופו ת בדברי ־ 
התור ה שהי ה משמי ע באוזנ י קה ל חסידי ו לי ד השולח ן 
בשבתו ת ובחגי ם כ ל מינ י הסברי ם שיחוס־אבות , כפ י ש - 
נחש ב בקפדנו ת בימי ם ההם , אינ ו כ ה חשוב.. . 

ואנ י זוכ ר ע ד היו ם הז ה דברי ־ תור ה שהשמי ע פע ם ר ׳ 
שלמה׳ל ה של א בזכו ת היחו ס בבחיר ת בן־זו ג א ו בת־זוג . 
הי ה ז ה בשב ת פרש ת "ויצא" . (לימי ם נוד ע ל י שהרב י 
חוז ר ע ל גירסת ו ז ו מד י שנ ה בשנ ה בפרש ת "ויצא") . ה - 
רב י השמי ע א ת הפרשנו ת הבא ה והקש ה : "הכיצד , יעק ב 
אבינו , השליש י באבות , הל ך חרנ ה כד י להיו ת חתנ ו ש ל 
לב ן הארמי ? כלו ם ל א יכו ל הי ה לדאו ג לעצמ ו לשידו ד 
יות ר טוב , לקח ת ב ת ממשפח ה טוב ה יות ר ומכובד ת ? ״ 
וכרגי ל הי ה הרב י משי ב בעצמ ו ע ל קושיית ו שלו . התשוב ה 
הית ה מעוגנ ת בנאמ ר ב״שי ר המעלות ״ : "אש א עינ י א ל 
ההרי ם מאי ן יבו א עזרי" . ושו ב שאלה : "איז ה קש ר י ש 
להרי ם כאש ר מבקשי ם עזר ה מ ן השמי ם ? ״ ע ל כ ך בא ה 
התשוב ה ש ל הרבי , והיא : "כן , י ש קשר . שמי ם ואר ץ 
נברא ו יחדיו , יו ם לאח ר יום . נאמ ר בפרש ת בראשי ת 
"ויקר א אלוהי ם לרקי ע שמים , ויה י ער ב ויה י בוקר , יו ם 
שני" . למחרת , כפ י שנאמר , "ויקר א אלוהי ם ליבש ה ארץ " 

ויה י ער ב ויה י בוקר , יו ם שלישי" . ועת ה המסק - 

נ ה הסופי ת בפ י ר ׳ שלמה׳לה : "אלוהי ם זיוו ג בכ ך א ת 
השמי ם וא ת הארץ , למרו ת ש״היחוס " ש ל האר ץ אינ ו 
כמ ו היחו ס ש ל השמים".,. . א ם ככה , המשי ך הרבי : "יכו ל 
הי ה יעק ב אבינ ו להיו ת חתנ ו ש ל לב ן הארמי , מבל י 
להתחש ב שאי ן ז ח שידו ך ש ל יחוס".. . ברי , שהחסידי ם 
הבינ ו מפרשנו ת ז ו מ ה שהרב י ל א השלים , שהכוונ ה ג ם 
לאשת ו ולחמיו . 

בימ י נעור י הי ה המר א אתרא , הר ב הזקן , הו א ר ׳ 
נחמי ה אלת ר וויסוקינסקי , אביה ם ש ל הר ב בן־ציו ן וחנוך ־ 
הענעך . הי ו ל ו ג ם שת י בנו ת ושמו ת חתני ו הי ו אברה ם 
וד ב בער . אנ י זוכ ר א ת ר ׳ מש ה ברו ך אלנברג , חתנ ו ש ל 
אבי , אברה ם יעק ב הכה ן וגמן . ר ׳ מש ה ברו ך אלנבר ג הי ה 
בנ ו ש ל הר ב מרדכ י משליד ב שלי ד צ׳כוצ׳ינק . ר ׳ מש ה 
ברוך , שהתפרנ ס מחנו ת לקמ ח בכבי ש הוורשאי , הי ה 
תלמיד־חכ ם ובע ל צדקה . 


יהוד י העייר ה גר ו במרוכ ז (ואנ י מתכוו ן לתקופ ה ש ל 
סו ף המא ה הקודמ ת וראשי ת המא ה הזא ת וע ד לאח ר מל - 
חמ ת העול ם הראשונה) , סבי ב הכיכר , מו ל ה״חצר " ש ל 
הרבי , וב״סטארי־רינעק" , וכ ן משנ י עבר י הכבי ש לוורשה . 
תושב י הסביב ה הזא ת קרא ו לאזורי ם שמחו ץ לתחו ם הז ה 
"הרחו ב ההוא " ("יענ ע גאס" , "פלונ י ג ר ברחו ב ההוא") , 
ואיל ו תושב י הסביב ה המזרחי ת ש ל העייר ה קרא ו לאזו ר 
״סטארי-רינעק ״ — "הרחו ב ההוא" . 



ר ׳ הענע ך הנד ל 


בימי ם הה ם הי ו היהודי ם המכובדי ם ביות ר בעייר ה 
ר ׳ שלמ ה אלנט , א ו כפ י שקראוה ו שלמ ה עובדיה׳ס , (ש ם 
חותנ ו הי ה מאי ר עובדיה) , ר ׳ הענע ך הנדל , שהיית י מבא י 
ביתו , כ י בנ ו בכורו , אלעזר , הי ה חבר י משח ר ילדותנו , 
ולמדנ ו תמי ד יח ד אצ ל אות ם המלמדי ם ור ׳ משה־ברו ך 
אלנברג . מש ה ברו ך הו א שהקי ם א ת בי ת המדר ש החדש , 
(הבני ן מלבני ם שעמ ד ע ל תיל ו ע ד פרו ץ המלחמ ה וה - 
שואה) . לפנ י כ ן עמ ד במקו ם ההו א בני ן ע ץ קטן , שהי ה 
צ ר מלהכי ל קה ל מתפללי ם גדול . ר ׳ מש ה ברו ך בנ ה א ת 
ביהכ״ נ החד ש יח ד ע ם הר ב הזקן , ר ׳ נחמי ה אלת ר וויסו ־ 


לקהיל ת רדזימי ן 

קינסקי . יצדי ן כ י ה״שוהל" , הבנו י מעץ , היוו ה בית־תפיל ה 
עתיק ־ יומין , עו ד לפנ י שנבנ ה בית ־ המדר ש מעץ . ר ׳ משה ־ 
ברו ך א ף הקי ם גד ר ש ל לבני ם סבי ב בית־העלמין . לפנ י כ ן 
הי ה שט ח בית־העלמי ן מוק ף גד ר ש ל קרשים . ר ׳ משה ־ 
ברו ך נפט ר בהושענה־רב ה תרע״ ח בדירת ו שבבי ת ליכטנ - 
שטיי ן בכבי ש וורשה . הלווית ו התקיימ ה בשמחת ־ תורה . 

המחלוק ת ע ם הרב י מנח ם מנד ל גוטרמ ן זא״ ל 

הית ה תקופ ה סוער ת בעייר ה לאח ר פטיר ת הר ב הזקן , 

ר ׳ נחמי ה אלתר , כאש ר האדמו״ ר הרדזימינאי , ר ׳ מנדלה , 
בנ ו ש ל ר ׳ שלמה׳לה , רצ ה לכה ן בעי ר ג ם כר ב במקום , 


67 

צ ם קה ל החסידי ם וה״פדיון " שהחסידי ם משאירי ם לרב י 
הו א זעו ם ביותר , הו א מעוני ן בהחזר ת העטר ה ליושנה , 
היינ ו לכה ן ג ם כרב . דומ ה שז ה הי ה ער ב סיו ם מלחמ ת 
העול ם הראשונה , א ו כב ר בסיומה . 

נכבד י בעל י הבתי ם בעייר ה ל א הסכימ ו לכך , וזא ת 
מטע ם אנוש י פשוט : הר ב נחמי ה אלת ר הני ח אחרי ו 
יתומים , לרבו ת יתומי ם נכדי ם שלו , שנשאר ו לל א מקו ר 
מחיה . לכ ן העדיפ ו שתח ת הר ב הזק ן הנפט ר יכה ן כר ב בנ ו 
ר ׳ בן־ציון , ול א הרב י הרדזימינא י שהי ה בכ ל זא ת בע ל 
רכוש . זכורני , שפע ם אח ת החזי ק אות י ר ׳ מנדל ה ליל ה 
של ם באח ד החדרי ם שבחצר ו ודיב ר ע ל לב י שנסכי ם שהו א 



צעירו ת שעבד ו במטבח־הציבור י בהתנדבו ת 


תח ת הר ב הזקן . לר ׳ מנדל ה הית ה טענ ה חזק ה לכאור ה 
והי א : סב ו ר ׳ יעקלה , נבח ר למעש ה כר ב העייר ה ובש ל 
כ ך ב א להשתק ע במקום . לימים , כאש ר שמע ו יצ א ברחב י 
המדינ ה וקה ל חסידי ם הח ל נוה ר אליו , וכ ך הוקמ ה "החצר " 
ש ל שועזל ת רדזימין , הפסי ק הרב י להיו ת רב . ג ם יורשו , 
ר ׳ שלמה׳לה , הי ה ר ק רב י ול א מר א דאתרא , עתה , טע ן 
הרב י ר ׳ מנחם־מנדל , נכד ו ש ל ר ׳ יעקלה , כאש ר מצב ו 
הכספ י אינ ו טוב , ובש ל מלחמ ת העול ם הראשונ ה הצטמ ־ 


יהי ה ר ב הקהילה . בי ן השא ר טע ן שהרב ה אנשי ם (שמשים , 
מלמדי ם בישיב ה של ו ועוד ) תלויי ם בו , עלי ו לפרנס ם ואי ן 
יד ו משג ת לכך . א ך הי ה מנו י וגמו ר עמי , וע ם ידידי , נכבד י 
בעלי־הבתי ם בעיירה , שר ק הר ב בן־ציו ן יכה ן כמר א 
דאתרא , וכ י חוב ת הקהיל ה כלפ י היתומי ם ש ל הר ב הזק ן 
מחייב ת זאת . 

בפרו ץ מלחמ ת העול ם הראשונ ה ירד ו יהודי ם רבי ם 
בעייר ה מנכסיהם . למעש ה זה ו ר ק ביטו י לתפאר ת ה ־ 



68 


ספ ר זכרו ן 


מליצה , שכ ן רו ב יהוד י העייר ה ל א הי ו בעל י נכסי ם כל ל 
וכלל , אל א התפרנס ו בעיק ר ממלאכ ה וממסח ר זעיר . והנ ה 
פרצ ה מלחמ ה ואנשי ם החל ו לרעו ב ללחם . בשנ ת 1915 , כ - 
שנ ה לאח ר פרו ץ המלחמה , הוק ם וע ד עזר ה לנצרכים . 
הוע ד הי ה מורכ ב מר ׳ זלמ ן רדזימינסקי , הערש־בע ר יו ־ 



קלצ׳ ה וגמן , עסקני ת במוסדו ת תרבו ת בעי ר 

ניקז , ובנו־בכור ו ש ל הערש־בער , ישעיהו־איטש ה יוניש . 
הוע ד הקי ם מטב ח ומינ ה אות י כמנהל־המטבח . המטב ח 
הי ה בבי ת בכביק ו הוורשאי , מו ל תחנ ת ה״קולייקה " (רכב ת 
קטנ ה וצרה) . בעזר ת כספ י ה״ג׳וינט " מאמריק ה קנינ ו 
מיצרכים , וביקזלנ ו ארוחו ת לחלוק ה לציבור . הסתב ר ש - 
כמע ט כ ל תוקזב י העייר ה וילדיה ם נזקק ו לתבשי ל ח ם 
וכ ך חילקנ ו מאו ת ארוחו ת חמו ת יו ם יום . ברם , היהודי ם 


המכובדי ם התבייש ו לבו א כשכלי ם בידיה ם למטב ח ה - 
ציבור י ולקב ל תבשי ל חם . כד י להתגב ר ע ל התקל ה הזא ת 
ולבלו ם א ת הרעב , מכרת י מיצרכי ם וא ת הכס ף חילקת י 
בצור ת מת ן בסת ר לנכבדי ם שהתרוקזש ו במלחמה , 

כאמור , התפרנס ו רבי ם מבי ן יהוד י רדזימי ן ממלאכ ה 
והי ו הרב ה חייטים , סנדלרים , נפחי ם — וג ם סוחרי ם בעל י 
חנויות . הי ה ג ם קומ ץ ש ל גבירי ם ממש , כגון : ר ׳ זלמ ן 
רדזימינסקי , אלי-הער ש פינקלשטיין , חותנ ו ש ל יקזעיהו - 
איטש ה יוניש , שהי ה בע ל אחוזה , אבי , ר ׳ אברה ם יענק ל 
הכה ן וגמן , שהי ה אחי ו ש ל שמוא ל דו ד הכה ן וגמן . אברהם - 
יעק ב וגמ ן הי ה בעב ר ה״פריץ " ש ל הכפ ר הסמו ך לעיירה , 
אלכסנדרוב ה וש ל הכפ ר ליפ ק בסביב ה קצ ת יות ר רחוקה . 
ברי , שגדו ל הגבירי ם הי ה ר ׳ זלמן , בע ל המפע ל לייצו ר 
ביר ה (תחיל ה הקי ם א ת המפע ל הז ה בכפ ר הולדת ו שלזי■ - 
אן) , בע ל טחנת-קמח , והי ו ל ו ג ם אורוו ת לסוסי ם ופרו ת 
ושדו ת שהשתרע ו למרחקים . ע ם חבור ת הגבירי ם ובעל י 
הרכו ש נמנ ה ג ם ר ׳ לייב ל פוסטולסקי , חותנ ו ש ל ר ׳ 
הענע ך הנדל , שהי ה בע ל אחוז ה גדול ה ו״הפריץ " ש ל 
הכפ ר דיבוב , בואכ ה העי ר ווישקו ב ע ל נה ר בוג . כ ן 
הי ה הו א בע ל אחוז ה שבקרב ת בית-העלמי ן היהוד י ב - 
רדזימין . 

"המרכזי ם הרוחניי ם הדתיים " שבעייר ה היו ו ה״שטיב - 
לעך " למיניהם . ש ל גור , סקרנייביץ , אלכסנד ר וקז ל 
חסיד י הרב י מרדזימין . שני ם לפנ י מלחמ ת העול ם הראשונ ה 
יסדנ ו בעייר ה א ת חבר ת "לינת-הצדק" , שי ש ל י הזכו ת 
להיו ת אח ד ממייסדיה . דומ ה שזא ת הית ה האגוד ה הסוציא - 
לי ת הוותיק ה ביות ר בקהיל ת רדזימי ן שנכחד ה יח ד ע ם כ ל 
בי ת יקזרא ל בגלו ת פולין . 


לקהיל ת רדזימי ן 


69 


א לעז ר בערגמא ן 


"דא ס פויליש ע שטעטל " 


אויסצוג ו פו ן בו ך מיט ן אויבנדערמאנט ן נא ־ 

מען , דערשינע ן אי ן פארלא ג ל . בערגמא ן (דע ר 
מחבר) , ווארשע , 1925 . דא ס זענען , אייגנטלעך , 

זכרונו ת פו ן ראדזימין , דע ר עיק ר פו ן ד י יאר ן 
פו ן דע ר ערשטע ר וועלט־מלחמה . 

מי ר ברעגגע ן דע ם טעקס ט מי ט קליינ ע סטי ־ 

ליסטיש ע ענדערונגען . 

דע ר #*ריינפא ר 

נעב ן שטעט ל געפינ ט זי ך א ברויעריי , א יידישע . ז י 
געהער ט צו ם באזווסט ן גבי ר ר—סקי ; א ייד , א ן עושר . ע ר 
הא ט א מי ל ביי ם ברויהויז , א ס ך פעלד , אייג ן קארן , ווייץ , 
קארטאפל , א ס ך פערד ; בהמות . ע ר זע ט אוי ם וו י א דעמב , 
הוי ך או ן פעס ט געבויט , מי ט א ווייסע ר זלבערנע ר ברייטע ר 
בארד ; ד י קינדע ר זיינ ע אוי ך אזעלכ ע ■וו י ער . 

ווייטע ר צו ם שטעט ל געפינ ט זי ך א גרויסע ר גארטן . 

ע ר געהער ט צ ו ד י "אגראדניקעס" , ארומגעצוימ ט מי ט א 
הויכן , הילצערנע ם פארקן , פו ן שמאל ע ברעטלעך . ד י "אג ־ 
ראדניקעס " זענע ן ניש ט ד י אייגנטימע ר פו ן גארטן . זי י זע ־ 
נע ן מיטגלידע ר פו ן א געזעלשאפ ט פו ן פרומ ע קריסט ן צ ו 
וועלכע ר ע ס געהער ט דא ס אייגנטום . ד י געזעלשאפ ט שיק ט 
אוי ך אהע ר שוואב ע אוי ף צ ו קוריר ן זיך , או ן יונג ע צ ו 
לערנע ן גערטנעריי . 

קיי ן ייד ן נעמ ט מע ן אהי ן ניש ט אריי ן ; ס׳רו ב פו ן ד י 
״אגראדניקעם ״ האב ן ניש ט חתונ ה ; דאר ט זענע ן קיי ן פרויע ן 
נישט א אל ם "אגראדגיצעס" , נא ר זי י דינגע ן צ ו שיקסע ס אוי ף 
צ ו זעצ ן קרויט , או ן אוי ף אנדער ע קלענער ע פרויען־ארבעטן . 
זי י צאל ן זייע ר קליינ ע פרייזן , נא ר זי י געב ן צ ו ד י ארבע ־ 


טערינ ם א ביס ל פראדוקט ן פא ר בליק ע פרייזן . זי י פיר ן 
צוויש ן זי ך א קאמוניסטי ש לעב ן — שותפו ת ; אל ע ארבעטן , 
צ ו ווא ס איינע ר אי ז פעי ק — ארבע ט ער . ס׳אי ז ד א א קי ד 
פא ר אלעמען , אויסע ר פא ר ד י געדונגענ ע ארבעטערינם , 
ווא ס קריג ן ניש ט קיי ז עסן ; דע ר גלא ק רופ ט פרישטיק , 
מיטאג , אוונטברויט ; זי י האב ן אייגענ ע פעלדער , אייג ן 
ברויט , קארטאפל , גרינווארג . ס׳רו ב פרנס ה האב ן זי י פו ן 
גרויס ן גארטן , פו ן דע ר פרונט ; ווא ס זי י היט ן שטאר ק אפ , 
או ן ווא ם האב ן דעריבע ר א שם ; — מ׳קומ ט פו ן גאנצ ן 
שטעט ל צ ו זי י קויפן ; בי י זי י וואקס ט דא ס שענסט ע 
אויבסט . זי י פארקויפ ן ע ם אליין , אי ן זייע ר אייג ן געוועלב ל 
נעב ן גארטן . אל ע טא ג שטעל ט זי ך דאר ט אזוע ק א ן אנדע ר 
"אגראדניק " אל ם פארקויפער . זי י געב ן א "נוט ע וואג" , 
אל ע סחורו ת זענע ן בי י זי י ריין , גוט . צו ם שטעט ל האב ן 
זי י א קנאפ ע שייכות , זי י פיר ן פא ר זי ך א באזונדע ר וועלטל . 

נא ך זייע ר גארט ן געפינ ט זי ך ד י סטאצי ע פו ן דע ר 
קאלייקע . ד א הייב ט זי ך א ן ד י קאלייק ע בי ז ו ו—ע . ד י קא ־ 
לייק ע אי ז דע ר לעבעדיקע ר נערו ו פו ן שטעט ל ר— ן ווא ס 
פארבינד ט ע ס מי ט דע ר גרויסע ר שטא ט ו ו—ע . ד י קאלייק ע 
גיי ט פי ר מא ל אי ן טאג . 

ארו ם וואקזאל , רעכטס , זענע ן פארא ן סקלאדעם , ס׳רו ב 
יידישע . אי ן יעד ן סקלא ד גייע ן אריי ן רעלסן . 

"דא ס פויליש ע שטעשל " 

אנטקעג ן דע ר סטאצי ע געפינ ט זי ך ד י "סקארבאוו ע 
קאסע ״ ; א ביס ל ווייטע ר ד י "מליץ" , לינק ם דערנעב ן ד י 
״של״ , א הילצערנ ע אלט ע שו ל ; אויסערלע ך — ניש ט גא ר 
שיין , איגערלע ך — ניש ט מיאו ס געמאלט , אבע ר א ן גע ־ 



70 

שמאק , מי ט שרייענדיק ע קאלירן : הימלען , פייגל , חיות . 

נעב ן דע ר שד ל גיי ט דע ר "ראוו " מי ט ניש ט קיי ן גע ־ 
שמאק ן ריח.. . ד א גיש ט ודי ט געפינ ט זי ך ד י מקוה , או ן 
ווייטע ר א ביט ל דע ר בית־המדרש , — בייד ע געמויערטע , 
אוי ך ניש ט קיי ז שיינע , ניש ט קיי ן פארענדיקטע , — ע ם 
פעל ט דע ר טיגק . 

פא ר דע ר ערשטע ר וועלט־מלחמ ה 

קיי ן פאבריק ן זענע ן אי ן שטעט ל ניש ט פאראן . ס׳רו ב 
איינוווינע ר זענע ן קליינהענדלער , אייגנטימע ר פו ן שניט ־ 


ספ ר זכרו ן 

זי ך צ ו בילד ן זענע ן אי ן שטעט ל ניש ט געווען , קיי ן הויז ־ 
לערע ר אפיל ו נישט.. . 

האר ט פא ר דע ר מלחמ ה הא ט זי ך שוי ן געפונע ן א 
"משכיל" , ווא ס אי ז אוועקגעפאר ן לערנע ן קיי ן ליט ע אי ן 
א ישיב ה — או ן אי ז צוריקגעקומע ן א ן ״אפיקורס ״ — א ן 
א בארד , ע ר לייענ ט שוי ן א צייטונ ג אל ע טאג , א בוד , 
טראג ט אי ן שטו ב א מארינארקע . 

קיי ן ביבליאטע ק אי ז אי ן שטעט ל נישטא . פרווו ט מע ן 
גריגד ן א ״חברה ״ צ ו עפענע ן א ביבליאטע ק — באהאלטן , 
אי ן געהיים , פארשטיי ט זי ך — בי י א פריש ן לערע ר ווא ס 



אליעז ר בערגמא ן מי ט זיי ן פאמילי ע 


געוועלבער , צעלניק , טישלע ך אויפ ן מאר ק ; א טיי ל זענע ן 
שוסטער , שניידער , אנדער ע — לופט־סוחרי ם — האנדלע ן 
מי ט תבואה , האלץ . דא ס שטעט ל צי ט זיי ן פרנס ה פונע ם 
״מיטוואך ״ — דא ן אי ז מארק־טאג , קומע ן א ן פויערי ם פו ן 
ארו ס מי ט תבואה , קארטאפל , עופות , אייער ; פארקויפ ן 
זייער ע פראדוקט ן או ן קויפ ן זי ך איי ן ווא ס זי י באדארפן . 

ס׳רו ב ייד ן פו ן שטעט ל זענע ן חסידים . דא ס רעש ט — 

סת ם פרומ ע מענטשן . ד י יוגנ ט אי ז פא ר דע ר מלחמ ה נא ד 
געווע ן זייע ר אפגעשטאנען : געלערנ ט אי ן בית־המדרש . 
צייטונגע ן הא ט מע ן ודיני ק געלייענט , קיי ן'יידיש ע שול ן 


אי ז נא ר ווא ס אנגעקומע ן אהע ר מי ט א קאפעלוש . דאר ט 
קומ ט מע ן זי ד צונוי ף שבת , מע ן פלאנעווע ט צ ו קויפ ן יידיש ע 
ביכער . דע ר לערע ר מיט ן משכי ל זענע ן ד י אנפירער , זי י 
שאפ ן א ביס ל געלט , מע ן פאר ט אריי ן קיי ן ווארשע , מע ן 
קויפ ט א האל ב ט ח ביכלעך , או ן מע ן טיל ט זי י פונאנדע ר ; 
יעדע ס מיידל , ווא ס לערנ ט זי ך ביי ם לערער , נעמ ט א ביכל , 
צאל ט פינ ף קאפיקע ס א וואד ; ביסלעכודי ז גנבע ט זי ר 
אריי ן ד י קולטו ר אי ן שטעטל . 

דע ר קריי ז ווער ט גרעסער , מ׳קויפ ט צ ו נא ד א ביס ל 
ביבער , מע ן מאכ ט א שענקעלע , וו ו צ ו האלט ן ד י ביכער . 


72 


ספ ר זכרו ן 


צומארגנ ס הא ט אי ן שטעט ל געקאכט . וו ו מע ן אי ז 
געגאנגען , הא ט מע ן גערעד ט פו ן דע ר "חתונה" , ווייבע ר 
האב ן געבראכ ן ד י הענ ט : 

— ודי , וויי , ניש ט בחינ ם שטארב ן קליינ ע קינדער , 
מנגע ן מי ט מייד ן קומע ן זי ר צונוי ף צו ם לערע ר אי ן שטו ב 
אריי ן אל ע נאכט , ווע ר ווייסט.. . ווע ר ווייסט.. . 



יענק ל שפיגנע ר או ן זיי ן פר ד חנטש ה 


יונגוואר ג אליי ן זענע ן געווע ן שטאר ק נידערגעשלאגן . 

זי י האב ן שד ן מור א געהא ט זי ך צונויפצוקומע ן ; העכע ר 
צוד י וואכ ן הא ט מע ן מור א געהא ט זי ד צונויפצוקלייבן . 
דע ר לערע ר אי ז דערוויי ל אהיימגעפאר ן צ ו זיינ ע עלטערן . 
יונגוואר ג הא ט זי ד דור ך דע ר ציי ט פארזאמל ט בי י א 
פארפאלק , ווא ס האבן . ניש ט לאנ ג חתונ ה געהאט , או ן 
דאר ט הא ט מע ן ארומגערעדט , ווא ס מע ן זא ל ווייטע ר 
טון . דע ר משכ ל אי ז נעבע ך געווע ן שטאר ק נידערגע ־ 


שלאגן . ע ר הא ט מור א געהאט : זיי ן טאט ע הא ט אי ם גע ־ 
דרא ט ארדסצוווארפ ן פו ן שטוב . 

נא ר ד י מיידלע ך אליי ן האב ן באשלאסן , א ז ד א בי י 
דע ם פארפאל ק אי ן שטו ב ווע ט זיי ן דא ס בעסט ע ארט , 
וו ו צ ו האלט ן ד י ביכער . ד א ווע ט מע ן ארויפקומע ן שפיל ן 
אי ן קארטן , או ן אי ן איינוועג ס ווע ט מע ן טויעו ן ד י ביכ ־ 
לעך . 

איינמאל , פארנאכט , הא ט מע ן געדונגע ן א טרעגער , 
גענומע ן דא ס שענקעל ע פו ן לערע ר — דע ר לערע ר אי ז 
צוריקגעקומע ן או ן געמוז ט צוזאג ן דע ם רב , א ז ע ר ווע ט 
שוי ן מע ר זי ד ניעז ט פארנעמע ן מי ט אזעלכ ע זאכן.. . ע ר 
הא ט אראפגעבראכ ט זיי ן פרו י או ן זי ר אריינגעצויג ן אי ן 
שטעט ל אוי ף ״סטאלע״.. , — או ן דא ס שענקעל ע הא ט 
מע ן ארויפגעטראג ן צ ו שיינדלען , — אזו י הא ט געהייס ן 



אל י גינגאל ד 


דא ס יונג ע ווייבל , — דאר ט הא ט מע ן איינגעארדנ ט צו ־ 
רי ק ד י ניי ע "ביבליאטעק" . 

ד י איבערקערעני ש 

ד י מלחמ ה אי ז אויסגעבראכן . דא ס שטעט ל הא ט א 


לקהיל ת רדזימי ן 


73 


ציטע ר געטו ן ! מע ן הא ט געמיינט , א ז ד י וועל ט גיי ט אונ ־ 
טער . ע ם הא ט זי ך אנגעהויב ן ד י מאביליזאציע . ד י ערשט ע 
ציי ט הא ט מע ן גארניש ט געזען . דע ר מלחמה־פלא ץ אי ז 
געווע ן ווייט , מע ן הא ט גענומע ן זי ך אינטערעסיר ן מי ט 
״נייעס״ . דע ר משכי ל הא ט געקויפ ט אל ע טא ג א בלאט . — 
ע ר פלעג ט ע ם שוי ן לייענע ן בי י דע ר קאלייקע ; ניש ט 
וו י פריער , — ויע ן ע ר פלעג ט זי ד באהאלט ן אי ן שטו ב 
הינטער ן אויוון . איצ ט שטייע ן קופקעלע ך מי ט איי ן אויע ר 
ציגעבויג ן צ ו אי ם או ן מי ט ד י אויג ן סת ם אי ן דע ר וועל ט 
אריי ן פארטראכ ט אי ן מחשבות . ע ר שטיי ט או ן לייענ ט 
הוי ך ד י "גרויס ע נייעם" . ייד ן שלינגע ן יעדע ס ווארט : 
מע ן הא ט גענומע ן ד י שטאט.. . שרעקלעכ ע שלאכט ן ד א 
או ן דא.. . טויזנטע ר געהרגעטע , טויזנטע ר געפאנגענע , גאנצ ע 
דערפע ר פארברענט , מ׳טרייב ט ארוי ס ייד ן פו ן ד י או ן ד י 
שטעטלעך.. . — ייד ן זיפצן . טיי ל אינטערעסיר ן זי ר נא ד 
מער , מע ן לייג ט זי ך צונוי ף או ן מ׳קויפ ט א בלא ט בשותפו ת 
— דא ס שטעט ל הייב ט א ן צ ו לייענע ן צייטונגע ן ! 

ד י קולשו ר 

דא ס שטעט ל הא ט איבערגעלעב ט עטלעכ ע שלעכט ע 
וואכן . ד י רוס ן זענע ן אפגעטראטן . קיי ן גרויס ע שאדנ ס 
האב ן זי י ניש ט אנגעטן , נא ר שרע ק הא ט מע ן געהא ט גע ־ 
נוג . דא ס רו ב ייד ן זענע ן נא ך פריע ר אווע ק פו ן שטעט ל 
קיי ן ו ו—ע . או ן ווע ן זי י זענע ן צוריקגעקומע ן נאכדע ם 
וו י ד י דייטש ן האב ן פארנומע ן ר . הא ט שוי ן אנגעהויב ן 
ווער ן אנדערש . 

יונגוואר ג הא ט זי ך גענומע ן פיל ן שלעכט : מע ן קע ן 
גארנישט ! דע ר דייט ש רעדט , או ן מע ן קע ן אי ם ניש ט 
ענטפערן , וו י מע ן דארף.. . ע ס בלייבט , א ז מ׳זא ל עפעגע ן 
,,אוונטקורסן " פא ר דערוואקסעגע , מ׳זא ל לערנע ן דייט ש 
או ן העברעיש ; או ן אי ן אייגוועג ס זא ל מע ן איינארדנע ן 
א ביבליאטעק ; אבע ר וו ו נעמ ט מע ן ביכער ? 

ד י יוגנ ט אי ז געווע ן א חסידיש ע פו ן ד י שיכט ן ווא ס 
האב ן בי ז דא ן קיי ן בו ך ניש ט געלייענט , או ן איצ ט הא ט 
מע ן זי ך געגומע ן "בלדן" . מ׳הא ט געעפנ ט אי ן א באזוב ־ 
דע ר שטיב ל א ן אנפאנג־שולע , מ׳הא ט אראפגעבראכ ט 
א לערער , א סטודענט , ווא ס קע ן העברעיעז , ד י יוגנ ט 
הא ט זי ך פאראייניק ט מי ט דע ר גרופ ע מיידלעך , ווא ס 


הא ט פריע ר געגרינדע ט א קליינ ע ביבליאטעק , או ן ס׳אי ז 
געעפנ ט געוואר ן ד י ביבליאטע ק אי ן זעלב ן צימער . ד י 
חברי ם האב ן געשאנקע ן ביכער , או ן דא ם שטעט ל הא ט שוי ן 
איצ ט געהא ט דרך ־ אר ץ פא ר זיי ; הג ם אינערלע ך הא ט 
ע ם ד י מיידלע ך געקרענק ט : מ׳הא ט בי י זי י צוגע ־ 



ערשט ע שילע ר ביי ם ערשט ן לערע ר 


נומע ן ד י מאכט , אבע ר זי י האב ן גארניש ט געקענ ט 
מאכן , ד י בחורי ם האב ן א דערלויבני ש פו ן קרייז־שעף . 
ד י קולטו ר אי ז געוואר ן צוטריטלע ך פא ר אלעמען . 

ד י בחורי ם האב ן זי ך געלערנט . דע ר לערע ר הא ט 
זי י איינוועג ס געלערנ ט א מא ל "עפעס־אנדערש " אויך . 
מ׳הא ט גענומע ן פיל ן אנדערש . דע ר פלא ץ אי ז געוואר ן 
ענג , ד י מיידלע ך האב ן אוי ך געוואל ט לערנען , אבע ר לער ־ 
נע ן צוזאמע ן הא ט מע ן מור א געהאט.. . הא ט מע ן געדונגע ן 
דרי י גרויס ע צימער ן או ן זי י א נאמע ן געגעב ן ״פית־ע ם — 
?דימה" . 

ד א הא ט מע ן ד י ווענ ט אויסגעהאגגע ן מי ט בילדע ר 
פו ן אל ע יידיש ע שרייבערם , מי ט א גרוי ם הערצל־־בלד , 
או ן מע ן הא ט אוי ך גרעסע ר געמאכ ט ד י ביבליאטעק . 



74 


ספ ר זכרן ן 


בי י נאפ ט אי ן "בימ-עם " 

דע ר "בית־עם " אי ז געוואר ן א מאד ע אי ן שטעטל . 
יעדע ם מיידל , ווא ם הא ט ניש ט געהא ט קיי ן לעגיטימאצי ע 
פו ן "בית־עם" , הא ט זי ר געשעמט.. . 



סשה־ברו ד אשמ ן או ן אליעז ר בערגמא ן אויפ ן ווע ג קיי ן קראקאוו , 

אי ן יא ר 1918 

דאר ט הא ט מע ן געעפנ ט אוונטקורס ן פא ר מיידלע ך 
מי ט בחורי ם צוזאמען , ד א הא ט מע ן ניש ט מור א געהאט . 
דא , הא ט מע ן געוווסט , ווע ט קיי ן טאט ע ניש ט וואג ן קו ־ 
מע ן זי ר פאטש ן או ן רייס ן ביכער.. . 

ד י דרי י צימער ן זענע ן איינגעטייל ט געוואר ן אויפ ן פאל ־ 

גנד ן אופ ן : דא ס ערשט ע צימע ר פא ר א ביבליאטעק , דא ס 
צווייט ע צימע ר פא ר א לייען־זאל , או ן דא ם דריט ע צימע ר 
פא ר אוונט־קורסן ; דאר ט הא ט מע ן גליי ך געשטעל ט 
"לאווקעס" , פו ן פארנ ט א טיש ל מי ט א גלעק ל פאר ן לע - 


רער . יעד ן אוונ ט זענע ן באשטימ ט געוואר ן צווי י מיטגלי ־ 
דע ר אל ם "מפקחים" . זי י פלעג ן פארקויפ ן איינגאנגס ־ 
בילעטן : א קאפיקע , פא ר לייענע ן צייטונגען . ד א זענע ן 
געווע ן אל ע ווארשעווע ר בלעטער ; איינע ר פלעג ט אכטונ ג 
געבן ׳ ע ס זא ל זיי ן שטיל . ד י קורס ן פלעג ן דויער ן צווי י 
שע ה ; שפעטער , נא ך ד י לעקציעס , פלעג ט מע ן אריינגיי ן 
אי ן צודיט ן צימע ר לייענען . דאר ט אי ז געווע ן ליכטי ק או ן 
לעבעדיק . יונגוואר ג הא ט זי ד צוגעוווינ ט צו ם "בית ־עם" ; 
וו י נא ר ס׳פלעג ט ווער ן אוונט , פלעג ט זי ד אנהייב ן דא ס 
גיי ן אי ן ״בית ־ עם ״ אריין.. . פריע ר — בחורי ם או ן שפע ־ 
טע ר — מיידלעך ; מ׳פלעג ט ארויפקומע ן זי ך געב ן ד י 
הענט.. . אי ן גא ס הא ט מע ן נא ד מור א געהאט . צו ם ערשט ן 
פלעג ט מע ן סת ם אריינגיי ן אי ן לייען־זאל , שפעטע ר — 
צ ו ד י קורסן ; גא ך ד י קורס ן פלעג ט מע ן פלירטעווע ן א 
ביסל . יונגוואר ג הא ט זי ד געשריב ן בריוולעך . מיידלע ך 



יהושו ע אפשטיי ן 


פלעג ן זי ך נעמע ן לייענע ן א ביכל , או ן יינגלע ד אויר ; 
פלעג ן זי י זי ד אונטערוק ן ברי׳וולע ד דור ך ד י "לאווקעס " 
או ן לאבן ; צעריס ן או ן שרייב ן ענטפער ; אזו י פלעג ט 
מע ן פארברענגע ן ב ת צע ן אזייגע ר אל ע אוונט . נא ד צע ן 
פלעג ט מע ן אפיציע ל פארמאכ ן ד י ביבליאטע ק או ן ערש ט 


לקהיל ת רדזימי ן 


75 


איצ ט פלעג ט מע ן אנהייב ן לעבן.. . חבר ה פלעג ן זי ך ארויפ ־ 
כאפ ן מי ט ד י פי ס ארי ף ד י "לאווקעס " או ן אנהייב ן זינגען . 
ד א הא ט מע ן זי ך געלערנ ט זינגע ן העברעיש ע לידע ר ; 
אמא ל פלעג ט ווע ר ברענגע ן גיי ע לידער ; געווע ן איי ן 
בחיר , א גוטע ר זיגגער , פלעג ט ע ר זיי ן דע ר אנהייבער , 
או ן אל ע נא ד אים ; דא ס זינגע ן פלעג ט קלינגע ן איבער ן 
גאנצ ן שטעטל . ד י יינגלע ך מי ט ד י מיידלע ך פלעג ן זיג ־ 
גען , או ן מי ט דע ר ציי ט אי ז פו ן דע ם אנטשטאנע ן א כאר . 

טילמא ל פרייטיק־צונאכטס , א ז קיי ן לעקציע ם זע ־ 

נע ן ניש ט געווען , פלעג ט מע ן גו ט אונטערהייצ ן דע ם 
אויוו ן או ן זי ך ארומשטעל ן ארו ס אי ם אי ן א רא ד או ן זינ ־ 
גען , זאג ן וויצ ן או ן לאכן . 

ד י ניי ע ער> * : פוילנ ס פרייהיי ש 

אוי ף אל ץ קומ ט א סוף , או ן צ ו דע ר מלחמ ה הא ט 
אוי ד געמו ט קומע ן א סוף . או ן — מ׳הא ט דערלעב ט ס׳אי ז 
געוואר ן שלום . ד י דייטש ן זענע ן אווע ק מי ט חרפה : מע ן 
הא ט זי י אנטוואפנט . קליינ ע קינדע ר פלעג ן צוגיי ן צו ם 
גרעסט ן דייטש , אי ם אויסטוע ן דע ם פאסיק , צונעמע ן דע ם 
רעוואלווער , או ן טיילמא ל אראפציע ן פו ן אי ם דע ם שינע ל 
אפילו.. . 

באזונדער ס הא ט פויל ן "געפייערט " איר ע ערשט ע פריי ־ 
הייטס־טע ג או ן אי ר זעלבסשטענדיקיי ט אוי ף יידיש ע פליי ־ 


צעס.. . קוד ם כ ל הא ט מע ן אוי ף דע ר קאלייק ע גענומע ן 
רעד ן וועג ן ייד ן אוי ף אז א מי ן שפרא ה א ז ווע ן א יי ד 
פלעג ט דערזע ן א וואגא ן מי ט בלוי ז קריסטן , פלעג ט ע ר 
אנטלויפ ן זוכ ן א ייד.. . אפיל ו אי ן "יידיש ע וואגאנעס " אי ז 
מע ן ניש ט זיכע ר געווע ן מיט ן פלא ץ או ן מי ט דע ר סחורה , 
ווא ס מע ן הא ט געפיר ט — או ן טאק ע אוי ר מי ט זי ד אליין.. . 
מע ן הא ט געשלאגן , שיקאנירט , צוגענומע ן פעקלע ך סת ם 
אזוי ; ייד ן האבן , וו י וויי ט מעגלע ך זי ד אפגעהאלט ן אינ ־ 
גאנצ ן פו ן פאר ן מי ט דע ר קאלייקע . 

אחו ץ דע ם הא ט זי ך דעמאל ט באוויז ן ד י "מאדע " 

פו ן שנייד ן בערד.. . יעד ע "יאזדע " הא ט געהייס ן איינו.ע ־ 
שטעל ט דא ס לעבן.. . אפיל ו פרדע ן האב ן מור א געהא ט צ ו 
פארן!.. . ס׳רו ב חסידיש ע ייד ן זענע ן א ציי ט לאנ ג ניש ט 
געפאר ן קיי ן ו ו— ע קויפ ן סחורה ; או ן די , ווא ס זענע ן י א 
געפארן , האב ן ניש ט איינמא ל אריינגעכאפ ט קלעפ ; אדע ר 
מ׳הא ט סת ם געריס ן ד י בערד , אדע ר אפגעשניט ן א שטי ק 
באר ד מיט ן פליי ש צוזאמען , געשפאלט ן דע ם קאפ , צוגע ־ 
רויב ט א פעקל ; יעד ע נסיע ה הא ט באדיי ט זי ך שפיל ן 
מיט ן לעבן.. . טאמע ר פארגלוס ט זי ך א "קנעפל " ארויסצו ־ 
ווארפ ן א יי ד פו ן וואגא ן אינמיט ן גאנג.. . 

א ט אזו י האב ן ייד ן אי ן ר—ן , גענו י וו י אי ן גאנ ץ 
פוילן , "גענאסן " ד י ערשט ע טע ג פו ן דע ר פוילישע ר פריי ־ 
הייט.. . 



76 


ספ ר זכרו ן 


1 ט ע בערלינע ר 


ער ב שב ת 

(פ^גמעג ט פו ן ״שכ ת א ץ שטעפזל״ ) • 


ד י נאכ ט ליג ט נא ד רואי ק אי ן טאל , ערגע ץ א ן א זייט , 

גיי ם ראנ ד וואלד , ווא ט צי ט זי ד לענג־אוי ס דע ם טייר , 
קוק ט נא ד אפע ר פו ן הינטע ר אקזשאק , א בלייכ ע או ן מיד ע 
לבנה . נא ד דאר ט אוי ף יענע ר זיי ט פו ן בארג־שטעטל , הויב ט 
שוי ן א ן צאפלע ן דא ם אוי ג פו ן טאג . ע ם וועקט , דוכ ט זיד , 
היינ ט פריע ר דא ס שלאפנדיק ע שטעטל , ווא ס טוליע ט זי ד 
אזו י קינדי ש אי ן ד י ברייט־געעפנט ע בארג־ארעמס . ס׳אי ז 
ער ב שבת . 

א לאדן , פו ן וואנע ן ס׳הא ט זי ד נא ד מי ט עטלעכ ע שע ה 
פריע ר דוי ד א שפאר ע א די ן פאסיק ל ליכט־שיי ן געצויג ן 
או ן א שטי ל געוויי ן פו ן א ן אלט ן זיידן , ווא ם הא ט אפ ־ 
געריכ ט "הצות " הא ט זי ד אדורכגעריס ן אי ן דע ר שטומע ר 
נאכ ט אדיין , — פראל ט ס׳ערשט ע אויף : 

טאג ! 

אי ן דרויס ן אי ז פרידלעד־קל , יעשיענדיק . דע ר גרינ ־ 
לעד־בלאסע ר מזר ח באצי ט זי ד ביסלעכוויי ז מי ט א פור ־ 
פור־רויט ן קאליר . ע ר זע ט אוי ס וו י א יונ ג חתנדל , ווע ן 
מ׳גי ט אי ם צו ם ערשט ן מא ל א פ מזל ־ טו ב אי ן גאס . 

ס׳ווער ט א באוועגונג . ד א או ן דאר ט הייב ן זי ד א ן צ ו 
באווייז ן מענטשן , ווייבער , בכבוד ע בעל־ביתטעס , או ן 
אפל ו מאנספערשוינען ׳ פרומ ע יידן , ווע ר מי ט א קוישל , 
ווע ר מי ט א שיסל , לאז ן זי ד ארא פ צו ם וואסע ר קויפ ן פי ש 
לכבו ד שבת , א מייד ל לויפ ט אילנדי ק אדול ד דע ם מאר ק 


* דע ר פראגמענט , דערשינע ן אי ן ד י דרייסיקע ר יארן , 

אי ז געווידמע ט ראדוימיז ! נא ר ד י נעמע ן פ ת ד י העלד ן זע:ע ן 
געענדערט . 


מי ט א מילטע ר חלו ת או ן ווער ט פארשווונד ן אי ן א זייטי ק 
היתל , פו ן וואנע ן ס׳שפאר ט זי ר דורכ ן קוימע ן צ ו דע ר 
דרויסנדיקע ר מארגן־בלויקייט , א ווייסע ר שיטערע ר רויד . 

אויפ ן מאר ק קומען־א ן צ ו פאר ן פויעריש ע פורלע ד 
פו ן ד י נאענט ע דערפער . זי י ברענגע ן עופות , אייער , 
גרינוואר ג או ן אויבם . זי י שטעל ן זי ד אוי ס אי ן מיט ן מאר ק 
ארו ם דע ר פלומפ , או ן ע ם ווער ט א גאנצע ר יאריד , 

פו ן דע ר שציאנקע , ווא ם פרי ט צו ם בית־מדרקז , קומ ט 
א ן חיי ם יונ ה מלמד , א נידעריקע ר מי ט א גרויםע ר האלב ־ 
שווארצער , האלב־שוין־גרוילעכער , באר ד או ן נעמ ט זי ד 
אויםדינגע ן א ן עו ף בי י יאנעק ן פו ן ד י קאלאניעם . דע ר 
גו י וו ל בי י אי ם גאנצ ע פינ ף גלדן . דערזע ט ע ם פערעלע , 
איטשע־שלמה׳ם , ד י "גבאיטע " או ן ז י אי ז שוי ן בי י דע ר 
פור . ז י קע ן ניש ט פארלייד ן אז א רציחה : ם׳טייטש , ווא ם 
אי ו ער , ר ׳ אב א דע ר גבי ר ? פינ ף גילד ן ! א חוצפ ה או ן 
א העז ה א גו י הא ט זיד.. . יאנע ק ווער ט באל ד זוייכע ר 
או ן לאז ט א פ אוי ף דרי י גילדן . ע ר קע ן ז י שזי ן מי ט אי ר 
"געשליפ ן צינגל" , ווא ם פיר ט ארו ם דא ם גאנצ ע שטעט ל 
בי י דע ר נאז . ז י קע ן אי ם ד א צורעכט־מאכ ן א מארק , א ז 
וויי־און־ווינ ד ווע ט זיי ן צ ו זיי ן פנים . א שטראלנדע ר 
לויפ ט חיי ם יונ ה אהיי ם מיט ן עו ף אי ן דע ר האנט , שעפ ־ 
טשנדי ק פרום : "לכ?מ ־ שבת ; לכבו ד שבת" . 

א יי ד אי ן א קורטק ע אייל ט זי ד אהיי ם מיט ן טלי ת 
או ן תפילי ן אונטער ן ארעם , טרעט־א פ בי י א פורל , קוק ט 
אריין , נעמ ט ארוי ם א הון , טאפ ט ז י ארום , פרעג ט וויפ ל 
מ׳וו ל פא ר איר , קא ן זי ד ניש ט משוו ה ווער ן או ן גיי ט 
צ ו צ ו א צוויי ט פורל . 



לקהיל ת רדזימי ן 


77 


אויפ ן גא ם באווייז ט זי ר ראמא ן פאשינסקי , א דארע ר 
גוי , א ברונעט , מי ט צוו י לויפנדיק ע כיטר ע אויגן . ע ר 
רעד ט יידי ש וו י א ייד , להבדיל , שי ט שטענדי ק מי ט לשון ־ 
קודש׳ ע ווערטע ר או ן זינג ט גו ט דע ם חזנ ם "זאכן" . ע ר 
שטעל ט זי ך אווע ק מי ט זיי ן וועגעל ע געטריקנט ע פלוימע ן 
או ן בארנעלע ך קעגנאיבע ר אלקאווסקע ם פיעקארני ע או ן 
נעמ ט שרייען : "געטריקנט ע בארנעלעד , פלוימע ן לכבו ד 
שבת ! קויפט ס יידעלעך , קויפט ס לכבו ד שבת . לכבו ד 
שבת! " באל ד ווער ט ארו ס אי ם א רעדל , ייד ן קוועל ן א ן 
פו ן דע ם גוי : "ע ר הא ט א יידי ש קעפ ל אוי ף זיך , שטאמ ט 
אוודא י פו ן יידן" . ווייס ע חברהניקע ס רוק ן זי ך צו , כאפ ן 
מי ט אי ם א שמוע ט אוי ף מאמע־לשו ן או ן דע ר עול ם 
ווער ט גרעסער . ע ר לייז ט או ן פייפ ט זי ר אונטע ר א "יש - 
מחו " אדע ר א "כבקרת" . ד י גויי ם אויפ ן מאר ק קוק ן מי ט 
אויג ן פו ל קנאה , וו י ע ר "זשאובט " דע ר "פולזשידעק".. . 
ע ר דערזע ט ע ם או ן אי ן ד י אויג ן צינד ט זי ר אי ם א ן א 
וויל ד פייערל : " א מית ה משונ ה אוי ף זיי ! זע ט נא ה וו י 
זי י האב ן ע ס אל ע אוי ף מי ר אויסגעשטעל ט ד י גאלעס".. . 
חבר ה גי ט א זע ץ ארוי ם מי ט א געלעכטער , או ן ע ר צע ־ 
לאז ט זי ך ווידער , וו י ד י גויי ם אוי ף צו־להכעים , מי ט 
זיי ן ״לכבו ד שבת , לכבו ד שב ת!״ , ווא ט צעשי ט זי ך איבער ן 
ברייט ן מאר ק או ן פארליר ט זי ך טי ף אי ן ד י זייטיק ע געם ־ 
לע ך אריין • 

# 

נאכמיטאג , ד י פויערי ם צעפאר ן זי ך שוין , איבער ־ 
לאזנדי ק ד א או ן דאר ט קופע ם מיטט . חדר־יינגלע ך גייע ן 
אהיי ם פו ן חד ר מי ט ד י חומשי ם או ן ד י גמרא ם אונטער ן 
ארעם , כאפ ן זי ך צ ו צו ם רעד ל יונגע ן בי י פאשינטקי ט 
וועגעלע . א רי ח פו ן געפעפערט ע פיש , ווא ט מ׳הא ט אוועק ־ 
געשטעל ט ערגע ץ אוי ף א פענצטע ר אויטצוקילן , בלאנ ־ 
דזשע ט ארו ם אי ן מארק . ד י גויים , ווא ט שטייע ן ארו ם 
נא ד ד י איבערגעבליבענ ע פורלעך , שמעק ט ע ם אן . זי י 
צערעד ן זי ך איבע ר ד י מאכלים , ווא ט ייד ן גרייט ן א ן אוי ף 
שב ת מי ט אז א "ראזקאש".. . א ן עלטערע ר גוי , ווא ט שטיי ט 
שוי ן גריי ט אהיימצופארן,שלעפ ט ארוי ם פו ן בוזע ם א האל ב 
פלעש ל בראנפן , פארווארפ ט דע ם קא פ אוי ף הינט ן או ן 


זויפט ׳ זויפ ט בי ז צו ם דנא . דע ר קאר ק ווער ט בי י אי ם 
רוי ט או ן ד י אויג ן פארגלעזער ן זיך . נעמ ט ע ר ארוי ם 
פו ן א פאפי ר א שטי ק שינק ע או ן פארבייטט , או ן גי ט א צ י 
ד י לייצעם . דא ם פארחלומ׳ט ע פערד ל גי ט זי ר א כאפ ־ 
אויף , א שלע פ דא ם פור ל או ן א צעבריקעוו ע זי ר איבער ן 
מאר ק בארג־אראפ , בארג־אראפ . 

אויפ ן מאר ק ווער ט ווא ט א מא ל ליידיקע ר או ן שטי ־ 

לער . ראמא ן פאשינטק י פאר ט שוי ן אוי ר אהיי ם צ ו זיי ן 
כאטק ע אונטער ן שטעטל , איבערלאזנדי ק א לעצ ט מא ל 
א פריילער־קלינגענדיק ן "לכבו ד שבת" ! 

ט׳קומע ן שוי ן א ן ד י קארעטקעם ; ברייט ע בריט ש 
קעם , איבערגעדעק ט מי ט לייווענטענ ע דעקעם . זי י שטעל ן 
זי ך א פ בי י דע ר בריק , קעגנאיבע ר כודע ם שענק . פו ן 
אינעווייני ק דערהער ט זי ד א גראטשקע . א גאנצ ן ווע ג גע ־ 
זעט ן איינגעפרעט ט וו י אי ן א פא ט הערינג , ניש ט גע ־ 
קענ ט א ריר־טא ן מי ט קיי ן אבר , פאק ט זי ך איצ ט יעדע ר 
איינע ר פריע ר אויטצושטייג ן ; שפעט , שוי ן באל ד ליכט ־ 
צינח . 

איינגעפרעטטע , מי ט צעקנייטשט ע מלבושים , בא ־ 
לאדנ ט מי ט פע ק או ן פעקלעך , אייל ן זי י זי ך אהיים , קינ ־ 
דע ר לויפ ן אנטקעג ן צונעמע ן ד י פעקלעך . 

ט׳שטייג ן אוי ם אוי ר געט ט : יונג ע בעל־מלאכהם , שוי ן 
גרויטשטעטיק ע פאצעטלעד , ווא ט זענע ן אוי ף א שטע ל 
אי ן ד י גרויט ע שטע ט ; א חתן , ווא ט אי ז געקומע ן צו־גאט ט 
אוי ף שבת , ד י מחותני ם האב ן אי ם אפגעוואר ט בי י ד י 
קארעטקע ם או ן פיר ן אי ם צופרידענ ע אהיים . נייגעריק ע 
לויפ ן ארוי ם פא ר דע ר טי ר אי ם אנקוקן , זאג ן מבינות . 

ע ם דערהער ט זי ר א ראשי ק פארן . א בכבודיק ע פול ־ 
געפאקט ע בריטשקע , געשפאנ ט צ ו צווי י שיינ ע פער ד מי ט 
גאווהדיק־פארריטענ ע קעפ ׳ קומ ט אנצופאר ן אי ן מארק . 
אלעמענ ם אויג ן קער ן זי ר או ם צ ו דע ר בריטשקע , כאט ש 
אל ע ווייטן , א ז דא ם קומ ט ע ם אנצופאר ן ר ׳ אבא , דע ר 
נגי ד פו ן שטעטל , ווא ט חאל ט אי ן ארענד ע ד י דעמבע ר 
וועלדער , ווא ט קער ן צו ם כראבי ע פאטאצקי . ט׳אי ז זי ד 
טשעקאוו ע צ ו זען , וועמע ן ע ר הא ט ע ם היינ ט געברענג ט 
אוי ף שבת , א רבץ , א משול ח אדע ר טת ם א וועלכ ן ם׳א מ 
"אור ח חשוב" . דא ם שטעט ל קע ן זי ר שוי ן אי ר "ליבן " 
ר ׳ אבא׳ן , מי ט וועלכ ן ע ם שטאלצירט , או ן ווייטט , א ז ע ר 



78 


ספ ר זכרו ן 


אי ז דע ר גרעסטע ר מכני ס אור ח אי ן גאנצ ן געגנט , אי ן 
קומ ט ניש ט אליי ן אהיי ם אוי ף שבת . 

אוי ף דע ר בריטשק ע זיצ ט ר ׳ אבא , שוי ן א יי ד פו ן 
א יא ר עטלעב ע או ן פופציק , מיטל־וווק ס מי ט א ברייטע ר 
בלאנדע ר בארד , קלוג ע שווארצ ע אויג ן או ן א הויכ ן 
לומדיש ן שטערן . ארו ס אי ם זיצ ן געפאקט ע פרעמד ע ייד ן 
אורחים , וועלכ ע ע ר הא ט פארבעט ן צ ו זי ך אוי ף שבת . 
קליינ ע קינדער , קונדסים ׳ אייניקלע ד זייגע , לויפ ן אנט ־ 
קעג ן או ן פייוו ל דע ר משרת , נעמ ט זי י ארוי ף צ ו זיך . ד י 
בריטשק ע פארפאר ט צ ו א שיינער , צוויי־שטאקיקער , גע ־ 
מויערטע ר געבייד ע מי ט עטלעכ ע באלקאנע ס אי ן פראנט , 
ווא ס קוק ט גבירי ש אוי ף ד י ארומיק ע נידעריק ע הייזלע ך 
אי ן מארק . פערעלע , "ד י גבאיטע" , גיי ט ארוי ס פו ן הוי ף 
מי ט א קויש ל חלות , פי ש או ן פלייש , דערזע ט ר ׳ אבא׳ ן 
או ן ווינטש ט אי ם אן . פו ן א פענצטער ל אויפ ן ערשט ן 
שטא ק קוק ט ארא פ דא ס יונגסט ע איידעמ ל ווא ס אי ז ערש ט 
ניש ט לאנ ג נא ך דע ר חתונ ה או ן קוועלט־א ן פו ן שווע ר 
או ן פונע ם רחבו ת אי ן הויז . ע ר דערזע ט אוי ף דע ר בריטש ־ 
ק ע דע ם ביאלע ר עילו י או ן ווער ט מל א שמח ה : ס׳ווע ט 
זיי ן מי ט וועמע ן צ ו שמועס ן אי ן לערנען , ס׳ע ט שוי ן איינ ־ 
מא ל זיי ן א שבת.. . 

ר ׳ אבא׳ ס א יונ ג טעכטערל , ווא ס פארע ט זי ד אי ן 
גרויס ן עס׳צימע ר ביי ם גרייט ן דע ם טי ש לכבו ד שבת , 
לויפ ט צ ו צו ם פענצטע ר או ן גריס ט זי ד צניעותדי ק צו ם 
פאטער . דערזע ט ד י אורחי ם מאכ ט ז י א פריילעכ ע בא ־ 
וועגונ ג או ן קער ט זי ר או ם צ ו דע ר ארבעט . ד י אורחי ם 
גייע ן ארא פ פו ן דע ר בריטשק ע או ן ר ׳ אב א פיר ט זי י אריי ן 
אי ן א גרויס ן הויף . אונטע ר פריילעכ ע אויסגעשרייע ן פו ן 
ד י קינדער , או ן א הייזערי ק סקריפ ו פו ן טויער , ווא ס קלינג ט 
א פ זיפצנדי ק איבער ן ליידיק ן מאר ק או ן לאז ט איבע ר נא ד 
זי ך א דרך־ארצדיק ע שטילקייט . 

ס׳ווער ט שפעטלעך . ד י זו ן דערנענטער ט זי ך שוי ן 
צו ם מערב־ראנד . איבער ן מאר ק וואקס ן אוי ס ברייט ע 
שאטנס . ד י ערשט ע אנזאגער ס פו ן ד י שבת־מלכה׳ ס אנ ־ 
קומען . ארו ם דע ר פלומ פ אי ן מיט ן מאר ק שטייע ן עט ־ 
לעכ ע וואסער־טרעגערס , שטויס ן זי ד צ ו נעמע ן וואסער . 

עטלעכ ע אדורכפארנדיק ע פויעריש ע פורלע ך שלעפ ן 
זי ך פוי ל איבער ן מארק . איי ן פור ל שטעל ט זי ר א פ או ן 


דע ר פויע ר מי ט דע ר בייט ש אי ן דע ר האנ ט לויפ ט ארא פ 
קויפ ן א פעק ל פאפיראסן . 

ר ׳ אב א גיי ט שוי ן צורי ק פו ן מקור . מיט ן ביאלע ר 
עילו י בי י דע ר זייט . ע ר גיי ט פאוואלי ע או ן אוי ף זיי ן 
שיינענדי ק פני ם ליג ט שוי ן אויסגעגאס ן ד י שבתדיק ע 
מנוחה . צווי י אייניקלע ך זיינ ע גייע ן נאך , פארשוויצט ע 
מי ט ד י אויסגעצוואגענ ע פאותלעך , ארומשטיפנדי ק מי ט 
ד י פעקלע ך וועש . 

יצח ק שוסטער , א בלאסלעכע ר אויסגעמאטערטע ר 
יי ד מי ט א שווארצע ר בארד , א פראסטע ר אפיל ו נא ר א 
פרומער . ווא ם דאוונ ט שב ת אי ן א ן אטלאסענע ר קאפאטע , 
אייל ט זי ך אי ן מקוד . אריי ן מי ט א העמ ד אי ן האנ ט או ן 
זיי ן פני ם לייכ ט אז ש פא ר שמח ה : געלויב ט השי״ת , ס׳אי ז 
שוי ן שבת ! א גאנצ ע ווא ך פארהאוועט ׳ פאריאגט , בייטא ג 
או ן ביינאכ ט בי י דע ר קאפיט ע או ן ביי ם האמער , מי ט ד י 
מגושמדיק ע פויערי ם או ן פויערטע ס ; ד י אויג ן קריכ ן ארוי ס 
איידע ר מע ן זע ט א גראש ן פרנסה . מ׳פארגעס ט גא ר א ז 
מ׳אי ז א מענטש , א ייד , א ז ס׳אי ז ד א א בורא־עול ם אוי ף 
דע ר וועלט . קומ ט אבע ר שבת , קומ ט א ן אויסלייזונג . 
מ׳דערמאנ ט זי ד ווידער , א ז מ׳אי ז א ייד , מ׳דערשפיר ט 
דע ם טעם , ווא ס הייס ט ע ם זיי ן א ייד.. . 

א יי ד א קרעמער , לויפ ט ארוי ס א קו ק טא ן צ י 
מ׳מאכ ט שוי ן צ ו ד י געוועלבער . ע ס אי ז אי ם שוי ן נמא ס 
דא ס שטיי ן אי ן געוועל ב או ן ע ר קוק ט שוי ן אויס , א ז 
אהר ן דע ר שמ ש זא ל רופ ן אי ן שו ל אריין.. . 

ד י שאטנ ס שפרייט ן זי ך אל ץ מע ר אי ן מארק , איינשלינ ־ 

גדי ק ד י קליינטשינק ע הייזלע ך בי ז צו ם דאך . ד י זון־שטראל ן 
דראפ ן זי ך איבע ר ד י דעכער , אוי ף ד י קוימענס . 

ייד ן אייל ן זי ד אהיי ם פו ן מקוה . פו ן א פענצטע ר הער ט 
זי ך שוי ן א מעביר־סדר ה זיי ן פו ן א יינגל , ווא ס לערנ ט 
זי ך פו ן א "תקון " לייענע ן אי ן ספר . דע ר אלטע ר סענ ־ 
דער , דע ר ניקאלייעווסקע ר סאלדאט , ווא ס לעב ט פו ן עמע ־ 
ריטור . ווא ם ע ר באקומ ט פו ן "זשאנד" , זאג ט שיר ־ 
השירי ם מי ט זיי ן ליטוויש ן ניגו ן או ן זיי ן באסאזו ע שטימ ע 
קלינג ט איצ ט אזו י ליבלע ך או ן ליריש־וויי ר א פ אינע ם 
ארום . 

ד י זו ן זעצ ט זי ך שוי ן אונטע ר ד י ביימע ר אי ן טאל . 

דע ר גאנצע ר מערב־האריזאנ ט מי ט ד י קליינטשיק ע וואל ־ 



ל ק ד י י ל ת ר ד ז י מ י ן 


79 


קנדלעך , ווא ס זען־אוי ם וו י א טשערעד ע אויסגעצוואגענ ע 
שעפסן , וו י ד י כוואליע ס פו ן טייך , ווער ט באגאס ן מי ט 
א ראז ע שיי ן או ן ס׳דוכ ט זי ך אוי ס וו י א מחנד י לייכטנדיק ע 
נשמות ; ווא ט קומע ן א ן אי ן שטעטל . 

פו ן בית־מדרש־געס ל קומ ט איילנדי ק א ן אדירו ן שמ ש : 

א פראס ט שוסטערי ש פני ם מי ט וואסערדיק ע תמעוואט ע 
או ן מלד ע אויגן , ווא ם דופ ן ארוי ס רחמנו ת או ן ליבשאפט , 
או ן א שווארצ ע געדיכט ע בארד . ע ר שטעל ט זי ך אווע ק 
אי ן מיט ן מארק , ניש ט וויי ט פו ן דע ר פלומם , גי ט זי ך סת ם 
אזו י אי ן דע ר וועל ט אריי ן א טיפ ן בייג , א שטייגע ר וו י 
ס׳וואל ט געווע ן צ ו "מודים " או ן מאכנדי ק א האלב ן קריין , 
שוי ן מי ט א ן אויפגעהויבענע ם קאפ , לאז ט ע ר ארוי ס א 
טעמפ ן רו ף : 

— "אי ן שו־ ל א־ריי־ן! " 

באל ד נעמע ן זי ך פארמאכן , איינ ס נאכ ן אנדערן , ד י 
געוועלבע ר אי ן מארק . ד י מארק־זיצערקע ס נעמע ן צ ו 
זייער ע געשטעל ן או ן אייל ן זי ך געשווינ ד אהיי ם ליכ ט 
בענטשן . 

פו ן רב׳ ס פענצטע ר אי ן הויכ ן ריילצערנע ם הויז , בא ־ 
ווייז ן זי ך שוי ן אנגעצונדענ ע ליכטלעך , או ן באל ד נעמע ן 
אויפגיי ן אי ן אל ע פענצטע ר בינטלע ך ליכט , ווא ס צעפינ ־ 
קע ן זי ד אי ן ד י שבתדיק ע אויסגעפוצט ע שויב ן או ן ווינקע ן 
צניעותדי ק ארוים , באגריסנדי ק ד י שבת־מלכה , ווא ס אי ן 
ארייעעקומע ן אי ן שטעט ל אריין . 

אי ן דרויס ן ווער ט נא ך טונקעלער . יידן , שבתדיק ע 


מי ט פריילעכ ע פנימער , ווע ר מי ט א קינד , זויבע ר אנגע ־ 
טאן , בי י דע ר האנט , גייע ן מי ט פאמעלעכ ע שרי ט אי ן שו ל 
אריין . אדאם , דע ר אלטע ר מארק־סטרוזש , ווא ם שטיי ט 
או ן קער ט דע ם מאר ק בלייב ט שטיי ן מיט ן גרויס ן בעזי ם 
אי ן האנ ט וו י פארשעמט . פארשפעטיק ט היינ ט א ביס ל 
מיט ן קערן , געמאכ ט א כוסה.. . או ן קוק ט לאנ ג נא ד מי ט 
אויסגעשטארצט ע אויג ן ד י יידן , ווא ס גייע ן אי ן שו ל אריין . 

ס׳פאל ט צ ו ד י נאכט . פו ן הינטע ר ד י פייערדיק־רויט ע 
פאס ן אויפ ן מער ב קוק ט שוי ן אפע ר א טונקל־בלויע ר הימל , 
ווא ס היל ט אל ץ מע ר דע ם וואל ד אי ן ד י סאמעטענ ע ארעמ ס 
פו ן דע ר נאכט . 

פו ן בית־מדרש־געס ל הער ט זי ר דע ם אלט ן חזנ ס 
שטימע , ווא ס רייס ט זי ך אי ן דע ר פארגליווערטע ר שטיל ־ 
קיי ט ארו ם או ן דוכ ט זי ך אויס , וו י א געהיימניספולע , אונ ־ 
טערערדיש ע שטימ ע אי ן וויסט ן מדבר . ז י רייס ט זי ך הע ־ 
כער , צעשטורעמ ט זיד , וו י דע ר שטיפערישע ר טיי ך הינ ־ 
טער ן בארג ; אי ן א שטיל־שיינע ם זומער־פארנאכ ט או ן 
ווער ט שטילער , מילדער , הארציקער . אל ץ ארו ם גיס ט זי ד 
צונוי ף מיט ן אלט ן חזנ ס מעלאדיש ע טענע ר אי ן איי ן האר ־ 
מאניע , איי ן לי ד פו ן בענקשאפ ט נא ך ד י געהאפט ע בע ־ 
סער ע צייט ן פו ן אחרי ת הימים , נא ד דע ם אזו י געגארט ן 
טא ג פו ן אייביקע ר רו , פו ן אייביק ן שבת.. . 

",..תו ך אמונ י ע ם סגול ה 

בוא י כלה.. . בוא י כלה... " 



80 


ספ ר זכרו ן 


מש ה ברו ן אשמ ן 

אמאליק , אמאלי ק ראדזימי ו 



אי ד היי ב א ן מיינ ע זכרונו ת מי ט פאקט ן או ן שילדע ־ 
רונגע ן וועג ן ראדזימי ן מיט , בערך , 125 יא ר צוריק.. . 
וועלכ ע אי ך הא ב געירשנ ט פו ן בית־אב י או ן פו ן זקני ם 
אי ן מיי ן משפחה . 

ווע ן דע ר גרינדע ר פו ן שושל ת האדמו״רי ם ראדזימי ן 
י ' יעק׳על ע אי ז אנגעקומע ן קיי ן ראדזימין , אי ז ע ר אויפגע ־ 
נומע ן געוואר ן נא ר אל ם רב ; ערש ט שפעטער , ווע ן ע ס 
אי ז נפט ר געוואר ן זיי ן רבי , ר ׳ יצח ק פו ן ווארקי , בי י 
ווארשע , אי ן יא ר תר״ ח ( 1848 ) , הא ט ר ' יעק׳ל ע מסכי ם 
געווע ן אוי ף דע ר ביט ע פו ן זיינ ע חסידי ם או ן געוואר ן 
רבי . אזו י אי ז געגרינדע ט געוואר ן דע ר "ראדזימינע ר הויף" , 
אבע ר דערבי י הא ט ר ׳ יעק׳ל ע זי ד אפגעזאג ט צ ו בלייב ן 
ראדזימינע ר רב . 

אויפ ן אר ט פו ן ר ב י ' יעק׳ל ע אי ז געוואר ן מורה ־ 
הורא ה פו ן שטא ט מיי ן זיידע , ר ׳ שלמ ה אשמא ן ז״ל . מיי ן 
זייד ע אי ז געשטארב ן יונגערהיי ט או ן מיי ן פאטע ר ז״ ל 
הא ט זי ד דערצויג ן אל ס יתו ם פו ן מורה־הורא ה ביי ם רבי׳ ן 
י ' יעק׳ל ע אי ן שטוב , צוזאמע ן מיט ן רבי׳נ ס אייניקל , 
דע ר שפעטערדיקע ר רב י אהר ן מנח ם מענדל , אדע ר וו י 
מע ן הא ט אי ם גערופ ן ״ר ׳ מענדעלע״ . בייד ע : ר ׳ יעק׳לע ס 
אייניק ל או ן מיי ן פאטע ר האב ן געהייס ן "מענדל " נאכ ן 
אלט ן קאצקע ר רב״ ן זצ״ל . 

אגב ׳ ווע ן אי ד דערמא ן דע ם קאצקע ר הוי ף ווי ל אי ד 
דערציל ן וועג ן נאמע ן "אשמאן " פו ן אונדזע ר פאמיליע , 
וו י אזו י דע ר נאמע ן אי ז "געבויר ן געווארן" . וו י באקאנ ט 


האב ן קאצקע ר חסידי ם פיינ ט גאו ה או ן בעלי־גאוה׳ניקעס . 
אי ן יענ ע צייטן , בער ד מי ט א 200 יא ר צוריק , זענע ן נא ד 
ניש ט געווע ן קיי ן פאמיליע־נעמע ן או ן מע ן הא ט גערופ ן 
דע ם מענט ש "מש ה ב ן חיים" , אדע ר "חיי ם ב ן דוד" . אזו י 
וו י אי ן צווישנציי ט אי ז ד י באפעלקערונ ג געוואקס ן או ן 
מע ן הא ט געמוז ט דערגיי ן צ ו א דיפערענציאצי ע פו ן אזו י 
פי ל "ב ן משה " או ן "ב ן חיים" , הא ט ד י מאכ ט געשיק ט 
רעגיסטראטאר ן וועלכ ע זענע ן געגאנגע ן פו ן שטו ב צ ו 
שטו ב כד י צ ו פארשרייב ן דע ם פאמיליע־נאמע ן ווא ס יע ־ 
דע ר באשטימ ט זיד . ע ל פ י רו ב הא ט יעדע ר געהא ט א סיבה , 
אדע ר סימן , פארווא ס ע ר זא ל אויסקלויב ן אז א נאמע ן או ן 
ניש ט אנדערן . 

ווע ן מע ן אי ז געקומע ן פרעג ן מיי ן עלטער־עלטע ר 
זייד ן ווא ס פא ר א נאמע ן ע ר קלויב ט אויס , הא ט ע ר אזו י 
געמורמל ט צ ו זי ר — וו י אי ד הא ב אמא ל געהער ט פו ן 
זקני ם אי ן אונדזע ר משפח ה : ״זילבערשטיין ״ ? — דא ס אי ז 
גאווה , דא ס אי ז ניש ט מנה ג קאצ ק ; ״פערעלמוטער ״ ? — 
גאוו ה ; ״הימעלפארב ״ ? — גאוו ה י או ן ע ר הא ט זי ד גע ־ 
פרעג ט : ״מ י אני , ומ ה אנ י ז — עפ ר ואפ ר!״ . אזו י אי ז ע ר 
געקומע ן צו ם געדאנק : "אשמאן" , א מענט ש פו ן אש . 

ר ׳ יעק׳ל ע או ן מיי ן זייד ע 

מיי ן זייד ע אל ס מורה־הורא ה הא ט געקריג ן שכירו ת 
30 גילד ן א חודקז , או ן דא ס דחקו ת אי ז בי י אי ם געווע ן 
זייע ר גרויס . ע ר הא ט געהא ט 5 זי ן או ן א ז ד י באב ע הא ט 



לקהיל ת רדזימי ן 


81 


געקויפ ט פא ר א צווייע ר א הערינג , הא ט ז י געמוז ט שלייפ ן 
דא ס מעסע ר א שע ה כד י צ ו קאנע ן דע ם הערינ ג צעשנייד ן 
אוי ף 7 שטיקלעד" . דעריבע ר הא ט ד י באב ע געמוז ט העלפ ן 
אי ן ד י פרנסה , ז י אי ז געוואר ן א הייבא ם (אקושערין) . 
שפעטע ר הא ט מיי ן באב ע שרה־רבק ה איבערגעגעב ן דע ם 
אמ ט פו ן א הייבא ם מיי ן מומע ן חנ ה וועלכ ע אי ז מש ך 
יאר ן געווע ן ד י אקושערי ן פו ן גאנצ ן שטעטל . 

מיי ן זיידע , שלמ ה דע ר מורה ־ הורא ה פו ן ראדזימין , 

אי ז נפט ר געוואר ן אי ן ווארשע , או ן דע ר רב י ר ׳ יעק׳ל ע 
אי ז געפאר ן פו ן ראדזימי ן קיי ן ווארש ע אוי ף ד י לוויה . ווע ן 
יעק׳ל ע אי ז נפט ר געוואר ן — אוי ך אי ן ווארש ע — א 
קורצ ע ציי ט נא ד מיי ן זיידן , הא ט ע ר געבעט ן אי ם קוב ר 
צ ו זיי ן נעב ן מורה־הורא ה ר ׳ שלמ ה אויפ ן ווארשעווע ר 
בית־העלמין . איי ן או ן איינצי ק מא ל בי ן אי ך דארט ן גע ־ 
ווע ן ווע ן אי ך בי ן נא ד געווע ן א קינד , או ן מיי ן פאטע ר 
ז״ ל הא ט מי ד גענומע ן מי ט זי ד אוי ף קבר־אבות . 

נא ד מיי ן זייד ן אי ז געוואר ן ר ב אי ן ראדזימי ן ר ׳ שמחה , 
וועלכע ר אי ז געווע ן א גרויסע ר למד ן או ן מחב ר פו ן 
א וויכטי ק ספ ר הלכה . נאכע ר אי ז געוואר ן ר ב ר ׳ נחמי ה 
אלתר , וועמע ן מע ן הא ט גערופ ן "דע ר אלטע ר רב " (ז ע 
״דרי י דורו ת רבנים ״ אינע ם ״ספ ר יזכו ר רדזימין ״ — דע ר 
רעדאקטאר) . 

ד י מאלערי י אי ן שו ל או ן ד י מתפללי ם 

אי ד געדענ ק ווע ן מע ן הא ט געמאל ן ד י שו ל אינ ־ 
ווייני ק מי ט פי ל צענדליקע ר יאר ן צוריק . דע ר מאלע ר 
אי ז געווע ן א ן אלטע ר ווארקע ר חסיד , א ן איינגעבוירענע ר 
טאלאנט , א יי ד פו ן א יא ר 70 , ווא ס הא ט ניש ט געארבע ט 
פא ר מאטעריעל ע פארגיטיקונ ג נא ר לשם־שמים . יעדע ר 
פארבן־שטרי ד אי ז בי י אי ם געווע ן א תפילה , אזו י הא ט 
ע ר געמאל ט מש ך 2 יאר , אל ץ מי ט א מוס ר השכ ל (אויסע ר 
ד י קינסטלעכ ע שניצערי י פו ן ארון־הקודש ) : וו י ד י מא ־ 
טיוו ן פו ן מוס ר או ן מיסטי ק — ד י פראכטפול ע שיינ ע 
קאמפאזיציע ס פו ן פארב ן אויפ ן סופי ט או ן אוי ף ד י ווענ ט 
פו ן ד י געמאלט ע לייבן : דע ר סימבא ל פר ן שטארק ן זי ד 
או ן אדפשטיי ן צ ו עבוד ת הבורא ; לויפ ן שנע ל כד י צ ו 
טו ן מצוו ת או ן נוט ע מעשים , פונק ט וו י ע ס לויפ ט שנע ל 
א היר ש א . א . וו . 


ווע ן אי ד פלע ג מש ך ד י יאר ן עפע ס דערגענצ ן אדע ר 
פארריכט ן ד י מאלערי י אי ן שו ל הא ב אי ך תמי ד געטראכ ט 
וועג ן ד י "עמך " ־מתפללי ם אי ן דע ר שול , ד י הארעפאש ־ 
ניקעם , וועלכ ע וואלגער ן זי ך ארו ם גאנצ ע חדשי ם אי ן 
זומע ר אי ן ד י דערפע ר בי י ד י פויערים , בי י וועמע ן זי י 
האב ן געדינגע ן א סא ד מי ט אויבס ט ; בי ז ד י פרוכ ט אי ז 
געוואר ן ריי ף האב ן זי י געהיט ן ד י בוימע ר בייטא ג או ן 
ביינאכט , אפגעלעב ט מי ט שוואר ץ ברוי ט או ן מי ט קאר ־ 
טאפ ל מי ט מילך . אוי ף ד י ימים־נוראי ם זענע ן זי י געקומע ן 
אהיי ם אי ן שטא ט או ן געווע ן ד י סטאביל ע מתפללי ם פו ן 



מאי ר גאלדשטיי ן מי ט נא ך א ראדזימינע ר יי ד אי ן א 
געדונגענע ם אויכם־סא ד 



82 


ספ ר זכרו ן 


דע ר שול . אי ך "זע " אוי ך דאר ט צוויש ן ד י מתפללי ם ד י 
שניידער ס פו ן שטאט , טאגדייטער ס וועלכ ע האב ן געדאוונ ט 
או ן געבעט ן א געראט ן יא ר פאר.. . ד י פויערים , כד י זי י 
זאל ן קאנע ן קויפ ן אי ן מארק־טא ג אי ן ראדזימי ן א פא ר 
הויזן , אדע ר א ווינטע ר פאלטן . ד י זעלב ע תפיל ה אי ז אוי ר 
געווע ן אי ן מוי ל פו ן ד י שוסטער ס או ן קליינהענדלע ר או ן 
מארק־הענדלע ר — דע ר גו י זא ל האב ן בשפע , אזו י א ז ייד ן 
וועל ן צולי ב דע ם אוי ר געהאלפ ן ווער ן מי ט עפע ס פרנסה . 



דע ר אלטע ר חז ן ר ׳ איטשע־בע ר בערגמא ן 


ע ס שטייע ן מי ר פא ר ד י אויג ן א ט ד י דאזיק ע "עמך" ־ 
מתפללים ; ד י גאנצ ע משפח ה קאלוסק י (יעקל , אברהמל , 
יצח ק א . א . וו.) , סאדאווניקעס , דע ר "שטימע ר אשר" , 
ווא ס זינג ט מי ט אזו י פ ל האר ץ בי י שלוש־סעודו ת "דרו ר 
יקר א לבן , א ם בת" , "אדי ר יצווה" . ביי ם מזרח־וואנ ט 
דאוונע ן א פא ר גבירים , אבע ר ניש ט לומדים , או ן גא ר 
הינטן , ממ ש ביי ם אריינגאנ ג שטיי ט לייבק ע וואסער ־ 
טרעגער ; אי ן ד י ימים־נוראי ם ציטער ט ע ר מי ט ד י נשמ ה 
ביי ם דאוונען ; וויינ ט או ן בע ט מחיל ה פא ר זיינ ע "חט - 
אים" . אפש ר וויי ס ווע ר ווא ס פא ר א חטאי ם הא ט שו ץ 
אז א לייבק ע געקענ ט אפטו ן י דא ס אי ז דע ר לייבקע , ווא ס 


באל ד מוצא י יום־כיפור , ווע ן ייד ן זענע ן נא ד געזעס ן בי י 
דע ר סעוד ה נאכ ן תענית , א ט הע ר אי ד שוי ן אי ם גיי ן 
אויפ ן צווייט ן שטא ק או ן טראג ן צווי י עמער ס וואסע ר 
צ ו מי ר ; גיי ט או ן זינג ט זי ד צי • אי ד פרע ג אי ם : "לייבקע , 
ווא ם אי ז דא ס איילעני ש ז ווא ס דארפסט ו מוצא י יום ־ כיפו ר 
טראג ן וואסע ר ?״ , או ן ע ר ענטפער ט : "ווא ס הייסט , מיינ ע 
בעלי־בתי ם קאנע ן ניש ט בלייב ן א ן וואסער" . "או ן ווא ס 
זינגסט ו עפע ס צו , דווק א מוצאי־שב ת יו ם כיפו ר ז " פרע ג 
אי ד אי ם ווייטער ! דערוי ף ענטפער ט לייבק ע וואסער ־ 
טרעגער : "אי ד וויי ס שוי ן גענו י ווא ס פא ר א יא ר אי ד 
ווע ל האב ן — אי ד ווע ל ווייטע ר טראג ן וואסער . דאקעג ן 
ד י גבירי ם זלמ ן ראדזימינסק י או ן אל י הער ש זי י האב ן 
ווא ס צ ו פארלירן" . אויסע ר דע ם זינ ג אי ד כד י צ ו פארגעס ן 
א ז דא ס ברע ט ווא ס האל ט ד י צווי י קיבלע ס קוועטש ט מי ר 
ד י פלייצ ע או ן אקסלען".. . 

אזו י הא ט געלעב ט ע ר או ן זיי ן קלא ס : הא ט געבויר ן 
קינדער , מע ן הא ט געהאדעווע ט או ן געליט ן נויט , חתונ ה 
געמאכ ט קינדע ר או ן מע ן הא ט ניש ט געוווס ט א ז מע ן אי ז 
א ן אומגליקלעכע ר קלאס . מע ן הא ט שלו ם געמאכ ט מיט ן 
גורל . 

""י " ג א פ או ן "יענע " ג א פ 

ראדזימי ן אי ז געווע ן א גאנ ץ קליי ן שטעט ל מי ט צווי י 
הויפ ט גאסן . שוי ן אפל ו אי ן ד י לעצט ע יארן , ווע ן צענד ־ 
ליקע ר גאס ן האב ן באקומע ן אפיציעל ע נעמען , אי ז נא ד 
געבליב ן ד י באהויפטונ ג "די " גאס , או ן "יענע " גאס . "די " 
גא ס הא ט געהייס ן וו ו דע ר גרעסטע ר טיי ל פו ן דע ר יידישע ר 
באפעלקערונ ג הא ט זי ד קאנצענטרירט : דע ר "קאסטן " 
הילצערנ ע הייזע ר ארו ם מאר ק פו ן רבי׳נ ס הויף , או ן אל ע 
קליינ ע געסעלע ד צו ם רבי׳נ ס הוי ף או ן ווע ג צו ם בית ־ 
המדרש , וועלכ ן מע ן הא ט גערופ ן "אלטע ר רינעק" . "יענע " 
גא ס הא ט געהייס ן ד י טי ל שטאד ט וו ו ע ס הא ט געוווינ ט 
קנא פ יידן , דא ס הייס ט פו ן ד י קירכ ע או ן מאגיסטרא ט צ ו 
דע ר ריכטונ ג פו ן פאוויאנז . במש ד פו ן דע ר ציי ט הא ט מע ן 
זי ד צוגעוווינ ט א ז יעדע ר הא ט באצייכנ ט "יענע " גא ס דע ם 
טיי ל שטא ט וו ו ע ר הא ט ניש ט געוווינט.. . 

אי ד געדענ ק מיינ ע קינדער־יאר ן ייע ן אי ד הא ב גע ־ 
לערנ ט אי ן חד ר בי י פישעל ע מלמד , וועלכע ר אי ז אוי ד 
געווע ן דע ר מלמ ד פו ן רבי׳ן , ר ׳ מענדעלע , ווע ן ע ר אי ז 


לקהיל ת רדזימי ן 


83 


געווע ן א קינד . אי ן סו ף פו ן פאריק ן יארהונדער ט או ן 
אנפאנ ג פו ן 20 ־ט ן יארהונדער ט אי ז ראדזימי ן געווע ן א 
ניש ט אנטוויקל ט שטעטל , א ן מינימאל ע סאניטאריש ע בא ־ 
דינגונגען . ביינאכ ט האב ן נאפט־לאמפ ן באלייכ ט פו ן 
עטלעכ ע סלופע ס אי ן גאס • אי ד געדענ ק וו י שמוא ל מאי ר 
בערמא ן גיי ט פרייטי ק פארגאכ ט מי ט א לייטע ר כד י אב ־ 
צינד ן ד י נאפט־לאמפ ן זי י זאל ן באלייכט ן פרייטי ק צו ־ 
נאכטס . 2 פאליציאנט ן מי ט איי ן אבער־פאליציאנ ט — 
דא ס אי ז געווע ן ד י גאנצ ע פאליציי־סטאצי ע אי ן שטעטל . 

א ן ארע ם שטעטל , א ס ך בעלי־מלאכו ת או ן א ביס ל 
קליין־הענדלער , אל ע האב ן געלעב ט אי ן דחקות ; קיי ן 
ווארש ע זענע ן זי י געפאר ן אי ן א בוי ד פו ן יאש ע בעל ־ 
עגלה . ע ס זענע ן אוי ך געווע ן מלמדים , אביונים , ווא ס בי י 
זי י הא ט מע ן געלערנ ט שרייב ן יידי ש פו ן א בריוונשטעלער , 
אאדע ר חשבו ן חיבור־חיסור־כפ ל פו ן "שמיר"! ; ווע ר פו ן 
ד י מלמדי ם הא ט אוי ך געלערנ ט אנשרייב ן א ן אדרעס.. . 

אבע ר שוי ן דעמאל ט אי ז געווע ן א דראנ ג צו ם וויס ן 
בי י יונג ע בחורים . זי י זענע ן אווע ק אי ן בית־המדרש , או ן 
מי ט היל ף פו ן יונג ע ליי ט וועלכ ע האב ן געגעס ן קעסט , 
הא ט מע ן אנגעהויב ן לערנע ן גמרא , אבע ר אוי ך אריינקוק ן 
אי ן ספ ר דקדו ק פו ן רד״ק , או ן נאבגעפאלג ט ד י יסודו ת 
פו ן דע ר העברעישע ר שפרא ך לוי ט ד י ספרי־הקודש . א ט 
אזו י ארו ם אי ז מע ן דערגאנגע ן צו ם "הצפירה" , "המגיד" , 
"המליץ" , מע ן הא ט געלייענ ט ד י מאמרי ם פו ן חיי ם זעלי ק 
סלאנימסקי , נחו ם סאקאלאוו , דו ד פרישמאן . אוי ך הא ט מע ן 
געלייענ ט אי ן יידי ש מענדעל ע מוכ ר ספרים , שלו ם עליכם . 
פו ן סלאנימסק י הא ב אי ך געלערנ ט וויסנשאפטלעכ ע או ן 
טעכניש ע באגריפ ן ווי : כעמיע , דאמף , אקוסטיק . ביס ־ 
לעכוויי ז הא ט מע ן אריינגעקוק ט אי ן א גאנ ץ אנדע ר וועלט . 
אי ך געדענ ק ווע ן אי ך הא ב געבראכ ט אהיי ם דא ס בו ד 
"אהב ת ציון " פו ן אברה ם מאפו , וויפ ל טרער ן הא ט מיי ן 
מאמ ע פארגאס ן צולי ב דעם . מע ן הא ט געזוכ ט א ן אינ ־ 
טערע ס אי ן לעבן ; מע ן הא ט גענומע ן זי ך אינטערעסי ר 
מי ט ד״ ר הערצל , או ן געפרווו ט אי ם אריינדרינגע ן אי ן 
יידיש ע שטובן . 

ביסלעכוויי ז הא ט מע ן באקומע ן פליגל . נאכ ן אדורב ־ 
לייענע ן "אלט־ני י לאנד " הא ט זי ך עפע ס געוואל ט ט ו 


כד י דא ס אל ץ צ ו רעאליזירן . ד י ערשט ע זאך . דע ר ווע ג צ ו 
רעאליזירונ ג אי ן בילדונג : דעראבער ן בילדונ ג או ן פאר ־ 
שפרייט ן בילדונג . 

מיי ן /,שטוב־גיבליאטעק " 

כד י צ ו עראבער ן בלדונ ג דאר ף מע ן האב ן ביכער , 

א ביבליאטעק . זייענדי ק נא ד א קליי ן יינג ל הא ב אי ד מי ט 
עטלעכ ע חברי ם ארגאניזיר ט א ביבליאטע ק ; דא ס אי ז גע ־ 
ווע ן א קאסט ן מי ט ביכע ר ווא ס מי ר האב ן אוועקגעשטעל ט 
בי י אונד ז אי ן שטוב . ד י ספרי ם האב ן אונד ז געבראכ ט 
לעבעדיק ע גרוס ן פו ן ד י רעוואלוציאנער ע ברויזנדיק ע 
קרייז ן אי ן רוסלאנד , פו ן אנהיי ב בויענדיק ן ארץ־ישראל , 
פו ן ד י גרויס ע גייסטע ר פו ן דע ר גאלדענע ר עפאכ ע פו ן 
שפאניע : אבן־עזרא , איב ן גבירול . מע ן הא ט זי ד מי ט 
אייגענ ע כוחו ת אנגעהויב ן לערנע ן א ביס ל פוילי ש או ן 
רוסיש . 

אי ן יענ ע צייט ן אי ז אי ן ראדזימי ן געווע ן א ליבערא ־ 

לע ר פאליא ק ווא ס הא ט מקר ב געיווע ן יעד ן איינעם , אפיל ו 
יידיש ע קינדער , וועלכ ע האב ן זי ד געוואל ט לערנען , בעיק ר 
וועג ן פויל ן או ן ד י פויליש ע ליטעראטור . דא ס אי ז גע ־ 
ווע ן דע ר "רעיענט " קארנילאוויטש . צ ו דע ם גו י אי ן שטו ב 
אריי ן פלעג ן מי ר זק ־ אריינגנבענע ן אי ן פינצטער ע אוונטן , 
גליי ד אנטלאפ ן פו ן בית־המדרש . מי ט אונד ז אי ז געווע ן 
אוי ד מנח ם גראביע , דע ר זו ן פו ן נט ע חיים . מי ט א ציי ט 
שפעטע ר אי ז מנח ם גראבי ע געוואר ן ר ב אי ן שטעט ל 
פיאנטניצ א בי י לאמזשע . ע ר אי ז געווע ן א פענאמען , שוי ן 
דעמאל ט הא ט ע ר גערעד ט עברי ת זייע ר פליסי ק מי ט א ן 
אשכנזיש ן אקצענט . ביי ם "רעיענט " קארנילאוויט ש האב ן 
מי ר געקריג ן געבארג ט אהיי ם ביכע ר פו ן מיצקיעוויטש , 
זשעראמסק י או ן אנדערע . אוי ד פלעג ן קומע ן צ ד אי ם 
איטש ע הייטמאן , שפעטע ר באוווס ט געוואר ן אל ס גרויסע ר 
משכיל , שלו ם פאסטאלסק י או ן בא ד אנדערע . 

שלו ם פאסטאלסק י אי ז אנגעגאנגע ן פא ר א גרויס ן 
יחסן . זיי ן פאטער , אייזיק , אי ז געווע ן א הייסע ר גערע ר 
חסי ד או ן ע ר אי ז געווע ן גא ר גא ר גליקלעד , מע ר וו י אל ע 
טאטעס , א ז זיי ן זו ן הא ט געהא ט א מא ל ד י זכי ה צ ו זינגע ן 
אי ן גע ר ביי ם טי ש פו ן רבי׳ ן בי י "שלו ש סעודות" . אבע ר 
פלמלינ ג אי ז שלו ם "קאליע " געווארן , חתונ ה געהא ט 



84 


ספ ר זכרו ן 


קיי ן ווישקאוו , זי ך געגט , אווע ק לערנע ן אי ן קאנסערווא ־ 
פאריו ם אי ן ווארשע , צוריקגעקומע ן קיי ן ראדזימי ן אל ם 
הייסע ר ציוניס ט ; אי ך געדענ ק וו י אזו י ע ר הא ט געזינגע ן 
ציון־לידע ר מיט ן גאנצ ן האר ץ ; אי ך "זע " או ן "הער " אי ם 
נא ך יעצ ט אוי ף דע ר בימ ה אי ן זא ל "אכראנא " וו י ע ר זינג ט 
מי ט ברע ן או ן הארץ : "ירושלים , ירושלים". " 

לייד ן או ן פרייד ן אי ן דע ר ציוניפטישע ר ארגאניזאצי ע 

אי ך געדענ ק ד י שפעטער ע צייטן , אי ן ד י ערשט ע 30 
יארן , ע ס הא ט שוי ן עקזיסטיר ט א גו ט ארגאגיזירט ע ציו ־ 


מי ר האב ן אוי ך געהא ט מאמענט ן פו ן סאטיספאקצי ע 
או ן צופרידנהייט . אי ך געדענ ק א פא ל ווע ן מי ר האב ן אייב ־ 
געארדנ ט א קרן־קיימ ת באזא ר ווא ט אי ז באשטאנע ן פו ן 
עקטפאנאט ן או ן פראדוקט ן ווא ט פארשידענ ע פרויע ן האב ן 
געשענקט . מיי ן פרו י ז״ ל הא ט מי ר דערצייל ט וו י אזו י ז י 
אי ז אריי ן אי ן שטו ב פו ן פייגעל ע דע ם שוחט׳ ט (אהר ן 
שוחט׳ ט טאכטער ) או ן עפע ט געבעט ן פאר ן באזאר . לייךע ר 
הא ט פייגעל ע ניש ט געהא ט ווא ט צ ו געבן . אבע ר ז י הא ט 
געוואל ט מיט ן גאנצ ן הארצ ן שענקע ן א ווערטפול ע זאך ; 
ז י הא ט געהא ט א זו ן אי ן ארץ־ישרא ל (שמואלק ע צוקער ־ 



דע ר שטאש־רא ט אי ן יא ר 1930 . צע ן ייד ן אוי ף 23 מיטגלידע ר 


ניטטיש ע ארגאניזאצי ע מיט ן "תרבות״־ביבליאטע ק או ן אי ן 
צווישנציי ט האב ן זי ך אוי ך אויטקריטטאליזיר ט פארשידענ ע 
ציוניטטיש ע שאטירונגען , צוויש ן אנדער ע רעוויזיאניטט ן 
או ן בית״ר . צע ר או ן צרו ת האב ן גור ם געווע ן ד י קעגנזיי ־ 
טיק ע שטרייט ן מי ט זיי , או ן ד י שטורמיש ע בירורי ם ארו ם 
פארשידענ ע טכטוכים . 


מאן) , או ן געוואל ט • ׳ זייע ר שטאר ק זי ך באטייליק ן אי ז 
ק . ק . ל.־באזאר . פייגעל ע דע ם שוחט׳ ט הא ט באשלאט ן 
ניש ט לאז ן מיי ן פרו י ארויטגיי ן פו ן אי ר שטו ב ליידיק . ז י 
אי ז ארויפגעקראכ ן אויפ ן בוידע ם ,או ן ארויטגעשלעפ ט פו ן 
ד י פטחדיק ע כלי ם א קריטטאל־זא ך או ן בדחיל ו ורחימ ו 
דא ט געגעב ן פאר ן קר ן קיימת־באזאר . 









לקהיל ת רדזימי ן 


85 


פי ל מו ט או ן מאראליש ע סאטיספאקצי ע הא ט אז א פא ל 
אונד ז געגעבן ! 

טע ג פו ן צופרידנהיי ט או ן סאטיספאקצי ע זענע ן גע ־ 

ווע ן ד י ל״ג־בעומר־טע ג ווע ן הונדזגרטע ר יידיש ע ציו ־ 
ניסטיש ע יוגנ ט האב ן מי ט ד י פענע ר או ן מי ט געזאנ ג 
אדור ך מי ט א דעפילאד ע ד י גאס ן פו ן שטא ט אויפ ן ווע ג 
אי ן זואל ד אדיין , אי ן דע ר ריכטונ ג פו ן סעראצק . מיר , 
ד י לייטונ ג פו ן דע ר ציוניסטישע ר ארגאניזאצי ע זענע ן גע ־ 
ווע ן ד י ערן־געס ט פו ן דע ר יוגנ ט אי ן וואל ד — או ן ספע ־ 
ציע ל אי ד אל ם עלטסטע ר הב ר — או ן מי ר האב ן פאר ־ 


ארגאניזיר ט בי י זיי ן קאדענ ץ אל ם רעגירונגם־לייטע ר פו ן 
ראדזימינע ר קרייז . 

אינסטיטוציע ס א ו טיפ ן 

וועג ן כאראקטעריסטיש ע אינסטיטוציעס , חברו ת אדע ר 
סת ם ,,ארגאניזירט ע גרופן" , ווי ל אי ד דערמאנע ן ספעציע ל 
ד י גרופ ע פו ן "מצוו ת חוב ת הלבבות" . ד י דאזיק ע גרופ ע 
אי ז באשטאנע ן פו ן פאלקס־מענטש ן מי ט האר ץ או ן געפי ל 
׳וועלכ ע האב ן מיטגעליט ן מיט ן ציבור , אדע ר מיט ן יחי ד 
פו ן ציבור . זי י זענע ן אפיל ו ניש ט געווע ן קיי ן ארגאני ־ 



אהרן־יאס ל קאסאווער , זיי ן פרו י טשיפאל ע או ן זייע ר טאכטע ר חייטש ה 


בראכ ט מי ט זי י לאנג ע שעה׳ ן בי י געזאנג , חבריש ע שמו ־ 
עס ן או ן אקטועל ע רעפעראטן . 

אי ד ווי ל אוי ד ד א דערמאנע ן א פאליא ק ווא ם הא ט 
אונד ז געהאלפ ן ביי ם אנטוויקלע ן אונדזע ר געזעלשאפט ־ 
לעכע־נאציאנאל ע טעטיקייט . דא ס אי ז געווע ן דע ר סטא ־ 
ראסט א יא ן קארסאק , אי ן ד י צוואנציקע ר יארן . קארסא ק 
אי ז געווע ן א חב ר פו ן בע ר באראכאוו , א פארשיקטע ר 
פאליטישע ר ארעסטאנ ס אי ן סיביר , או ן א מענט ש פו ן דע ר 
פוילישע ר עליטע . אל ע ציוניסטיש ע גרופירונגע ן האב ן זי ד 


זירט ע גרופ ע כד י מקיי ם צ ו זיי ן "מצוו ת חוב ת הלבבות" . 
ווע ן ע ס אי ז וועמע ן עפע ס געשען , זעגע ן זי י געקומע ן 
או ן דעמאנסטריר ט סאלידאריטעט . צוויש ן זי י זענע ן גע • 
ווע ן ד י צווי י שוועסטע ר "קאק ע לינגע" , וו י מע ן הא ט 
זי י גערופן , אדע ר בי י זייער ע אמת׳דיק ע נעמען : אסת ר 
או ן חיה . ווע ן ע ס אי ז ווע ר אי ן שטעט ל געשטארב ן זענע ן 
זי י געקומע ן גליי ד אי ן הוי ז וו ו דע ר מענט ש אי ז געשטארב ן 
כד י צ ו וויינע ן אויפ ן קול , פונק ט וו י זייער ס א קרו ב אי ז 
געשטארב ן ; ד י ווייבע ר פו ן "מצרות ' חוב ת הלבבות " האב ן 


86 


ספ ר זכרו ן 


אפיל ו געמאכ ט געוואלד ן ביי ם הוי ז פו ן געשטארבענעם , 
גענו י וו י נאנט ע קרובי ם — או ן ד י "קאק ע לינגע״ם " האב ן 
דא ו געקענ ט וויינען. - 

או ן א ט ד י פאלגנד ע טיפ ן ווי ל אי ך פאראייביק ן : 

טוכה׳לע , ד י פרו י פו ן שלמ ה יעק ל דאזער . שלמ ה יעק ל 
אי ז געווע ן א צדי ק גמור , וויי ל זיי ן פרו י טובה׳ל ע אי ז גע • 
ווע ן באשעפטיק ט גאנצ ע טע ג נא ר פא ר יענעם , פא ר 
קראנק ע מענטשן ; געשאפ ן בעסע ר עס ן פא ר ארעמ ע 
קראנקע ; אנגעקלאפ ט אי ן אל ע טיר ן כד י צ ו ערלעדיק ז 
מע ן זא ל א קראנק ן ארייננעמע ן אי ן שפיטא ל אריי ן ; אדע ר 
אראנזשיר ן בעסער ע פלעג ע פא ר א קראנק ן נאכ ן שפיטאל . 
ז י הא ט געהא ט א ספעציעל ע דערלויבעני ש פו ן ד״ ר זאס ־ 
לאווסק י א ז ז י מע ג אריינקומע ן אי ן שפיטא ל ווע ן ז י וויל . 
פא ר פי ל ארעמ ע קראנק ע אי ן שטעט ל אי ז טובה׳ל ע 
שלמ ה יעקל ם וויי ב געווע ן פשו ט א מלאך . 

הנ ה ד י הייכאס , מיי ן מומ ע עלי ה השלום . ז י אי ז געווע ן 
א ב ת הרב , א חכמ ה מי ט פו ל לעבנס־דערפארונג . א ס ד 
צענדלי ק יאר ן הא ט ז י געהאלפ ן ד י ווייבע ר אי ן ראדזי ־ 
מי ן בע ת דע ם געבור ט פו ן זייער ע קינדער . ז י אי ז געווע ן 
א מומחי ת אויפ ן געבי ט פו ן גינעקאלאגיע , טרא ץ דע ם ווא ס 
ז י הא ט ניש ט געהא ט קיי ן פארמעל ע בילדונג . אי ן פי ל 
פאלן , ווע ן ז י אי ז ניש ט געווע ן זיכע ר אי ן געוויס ע סי ־ 
טואציע ס פו ן קאמפליצירט ע פאלן , הא ט ז י זי ך באראט ן 
טעלעפאניע ז פו ן ראדזימי ן מיט ן באוווסט ן ווארשעווע ר 
גינעקאלא ג ד״ ר זאקשעסקי . ווע ן ז י אי ז געשטארב ן 
האב ן אל ע קיגדע ר אי ן ראדזימין , וועלכ ע זענע ן געבויר ן 
געוואר ן מי ט אי ר הילף , אנגעצינד ן א ליכ ט אי ן שטו ב 
פו ן דע ר נפטרת . צולי ב ד י פי ל אגגעצינדענ ע ליכ ט הא ט 
מע ן געמוז ט ארומשטעל ן ארו ם דע ר נפטר ת אוי ף דע ר פאד ־ 
לאג ע "באליעס " מי ט זאמ ד או ן דארט ן אריינגעשטעל ט ד י 
ליכט . 

מיי ן פאפזע ר מענד ל ז״ל , א יי ד א למד ן (ב ן הרב ) א 
חכם , דע ר גרינדע ר פו ן "לינ ת הצדק " אי ן ראתימי ן (ז ע 
דא ס ,קאפיט ל "אינסטיטוציעס " פו ן מיכא ל קאסאווער , אי ן 
״יזכו ר בו ך ראדזימין ״ — דע ר רעדאקטאר) . א זייגע ר 
3 פא ר טאג , זומע ר או ן ווינטע ר פלעג ט ע ר מי ד אויפ ־ 
וועק ן פו ן בע ט או ן לערנע ן מי ט מי ר גמר א ; ע ר פלעג ט מי ר 


צאל ן טאשן־געל ט פא ר לייענע ן או ן שרייבן . פי ל אריינגע ־ 
לייג ט אי ן מי ר מי ט זיי ן האר ץ או ן נשמ ה כד י אי ד זא ל 
אויסוואקס ן א מענט ש מי ט מידות . תנצבה . 



שמשו ן קאסאווע ר מי ט זיי ן פאמילי ע 


אהר ן יאס ל קאסאווע ר או ן זיי ן פרו י צ׳יפה׳לע . זייע ר 
שטו ב אי ז געווע ן א געזעלשאפטלעכע ר נאציאנאלע ר צענ ־ 
טע ר פו ן ראדזימינע ר ציוניסטישע ר יוגנט ; פי ל געזעל ־ 
שאפטלעכ ע פלענע ר זענע ן געבויר ן געווארן , אדע ר בא ־ 
שטימ ט געווארן , אי ן זייע ר הויז . 

אהר ן יאסל , א יי ד א למדן , געקענ ט איו ב פו ן אויס ־ 
ווייני ק ; שטענדי ק געהא ט שטרייט ן מי ט זיי ן ברודע ר שמ - 
שו ן קאלאקאווער . שמשו ן אי ז געווע ן אריינגעטו ן אי ן 
זה ר או ן קבלה ; דאקעג ן אהר ן יאס ל — אי ן פשט , אי ן 
משניו ת או ן אי ן אוצ ר פו ן ד י פסוקי ם אי ן משלי , ישעיה ו 
או ן ירמיהו . פלעג ן זי י זי ד קריג ן אי ן בית־המדר ש איבע ר 
א סוגי ה אדע ר איבע ר א קוצ ו ש ל יוד . 


לקהיל ת רדזימי ן 


87 


שלמ ה אליאנט , אדע ר וו י מע ן הא ט אי ם גערופ ן שלמ ה 
עוכדידדס . א יי ד א תלמיד־חכם , א מענט ש מי ט א ווארע ם 
או ן גו ט יידי ש הארץ ; א גרויסע ר חסי ד או ן א שטאר ק 
פרומער , אבע ר ניש ט קיי ן בייזע ר או ן שונ א פו ן מאדערנ ע 
מענטש ן ; א ן אמת׳ע ר אוה ב הבריות . 

מייג ע 12 יא ר אי ן ראדזימינע ר שטאט־רא ט 

מיי ן פערזענלעבע ר חשבון־הנפ ש פו ן דע ר עפאכ ע 
פו ן 12 יא ר ווא ט אי ך בי ן געווע ן א חב ר אי ן ראדזימינע ר 
שטאט־ראט , אי ן נייט ט קיי ן געהויבענער , דע ר דאזיקע ר 
אמ ט הא ט מי ר נא ר פארשאפ ט א ס ך צרו ת או ן קללו ת 
או ן פי ל קאנפליקט ן מי ט פארשידענ ע קרייז ן ; א ס ך שלום ־ 
בי ת הא ט מי ר דע ר דאזיקע ר אמ ט געשטערט . מיכא ל קא ־ 
סאווע ר הא ט א ס ך דערפו ן געוווס ט או ן ׳ווייס ט ביז ן היינ ־ 
טיק ן טאג . 

מיי ן רעסארט , אל ס מיטגלי ד אי ן שטאט־רא ט אי ז גע ־ 

ווע ן "סאציאל ע הילף" . דא ס אי ז געווע ן א געלעגנהיי ט צ ו 
באקומע ן א ס ך קללו ת פו ן פארשידענ ע מענטש ן ווא ם מע ן 
הא ט זי י ניש ט צוגעשטעל ט ד י געהעריק ע היל ף ; אי ך הא ב 
זי ך אוי ך אנגעזאפ ט מי ט צרו ת או ן לייד ן פו ן דע ם אלע ־ 
מע ן ווא ס מע ן הא ט זי ך צוגעזעע ן או ן מע ן אי ז עדו ת גע ־ 
ווען . אזו י ארו ס הא ב אי ך טאק ע באקומע ן דע ם געקרוינט ן 
טיטו ל "מל ך פו ן ד י קבצנים" . 

וויפ ל קאפ־ברעכעניש , או ן וויפ ל הונדערטע ר שעה׳ ן 
פו ן זיצונגע ן או ן באראטונגע ן או ן קריגערייע ן אוי ף פאר ־ 
שידענ ע קאמיסיע ס הא ט מע ן געמוז ט אפפטר ן כד י מע ז 
זא ל ניש ט אוועקנעמע ן בי י יידיש ע בעלי־מלאכ ה ד י ער ־ 
לויבעני ש צ ו פיר ן זייער ע ווארשטאט ן — נאכ ן דערשיינע ן 
פו ן צעכן־געזעץ ; אדע ר מע ן זא ל זי י דערלויב ן צ ו פיר ן 
ד י ווארשטאט ן בי ז זי י וועל ן דורכמאכ ן ד י געהעריק ע 
קורסן . 

זייע ר פי ל הארצווייטי ק הא ט מי ר פארשאפ ט דע ר 
פא ל ווע ן דע ר שטאט־רא ט הא ט אי ן ד י אנפאנ ג דרייסיקע ר 
יאר ן באשלאס ן צ ו פארצעליר ן א פלא ץ מי ט א בערג ל — 
ניש ט וויי ט פו ן יידיש ן בית־עלמי ן — א שט ח ווא ס הא ט 
אמא ל געהער ט צ ו לייב ל פאסטאלסקי , אל ס א טיי ל פו ן 
זיי ן קליינע ם פאלווארק . לוי ט וו י ע ס אי ז געווע ן פאר ׳ 
שריב ן אי ן ד י ביכע ר פו ן חנ ר קהיל ה אי ז דע ר שט ח א ־ 


מא ל געווע ן א יידישע ר בית־עולם , נא ך פו ן ד י צייט ן פו ן 
חמיעלניצק י ימ״ש , פו ן פאגרא ם אי ן פראג ע אי ן ת״ ח 
ות״ ט (אי ן ד י יאר ן 1648 או ן 1649 ) . אזו י וו י ע ס אי ז דע ־ 
מאל ט ניש ט געווע ן קיי ן פלא ץ קוב ר צ ו זיי ן אל ע הרוגי ם 



יהוש ע בערגמאן , דע ר זו ן פו ן אלט ן חז ן 


אי ן פראג ע (ד י פארשטא ט פו ן ווארשע) , הא ט מע ן א 
טיי ל פו ן ד י קדושי ם געפיר ט צ ו קבור ה אי ן ראדזימין . 
אי ך געדענק , א ז ד י כהני ם פו ן גערער־שטיב ל פלעג ן ניש ט 
גיי ן צ ו לייב ל פאסטאלסק י אי ן שטו ב אריי ן אוי ף קיי ז 
קידוש , וויי ל זיי ן הוי ז אי ו געשטאנע ן נאענ ט צו ם שט ח 
ווו ■ מע ן הא ט אמא ל קוב ר געווע ן ד י קרבנו ת פו ן פרא ־ 
גע ר פאגראם . או ן יעצט , צולי ב דע ם באשלו ם צ ו ברוקיר ן 
א שאסיי , הא ט מע ן פארצעליר ט דע ם שטח . אי ד אליין , 
בע ת מע ן הא ט אויסגעגלייכ ט דא ס בערג ל פאר ן ברוקירן ׳ 
הא ב צונויפגענומע ן 60 קעפ-שקעלעט ן — דע ר בעסטע ר 
באווייז , א ז ד א אי ז געווע ן א בית־עלמין . דאקעג ן דע ר 
מאגיסטרא ט הא ט געטענה׳ט , א ז דא ס אי ז א פלא ץ פו ן 
דע ר קהיל ה או ן דעריבע ר הא ט ז י רעכ ט צ ו פארצעליר ן 
כד י צ ו אנטוויקלע ן ד י וועג ן פו ן דע ר געגנט . 

אל ע אונדזער ע אינטערווענצ ן בי י פארשידענ ע פוי ־ 
ליש ע קערפערשאפט ן האב ן ניש ט געברענג ט קיי ן שו ם 
רעזולטאט . אי ן א געוויס ן פויליש ן אמ ט האב ן זי י אנגענומע ן 
פארמע ל אונדזע ר טענה , א ז דיייקדושי ם וועלכ ע זענע ן 


88 


ספ ר זכרו ן 


געפאל ן פו ן ד י מערדעריש ע הענ ט פו ן חמיעלניצקי׳ ם באב ־ 
דעס , זענע ן געפאל ן אויפ ן פויליש ן באדע ן או ן פאר ן כבו ד 
פו ן פוילן , וויי ל חמיעלניצק י הא ט געקעמפ ט קעג ן פוילן , 
דעריבע ר דאר ף פויל ן ניש ט שענד ן ד י קברים . אבער , 
ד י פאליאק ן האב ן אונד ז געענטפערט : אי ר הא ט דא ך 
ניש ט קיי ן באווייז , א ז ד י שקעלעט ן פו ן בערג ל זענע ן ד י 
אומגעקומענ ע פו ן פראגע ר פאגרא ם פו ן חמיעלניצקי . ע ם 
הא ט גארניש ט געהאלפן , א שאסי י אי ז ברוקיר ט געוואר ז 
דור ך דע ם שטח . 

אי ך "זע " ד י שו ל פו ן ראדזימי ן אי ן דע ר "כ ל נדרי " 
נאכט , יום־כיפור . אי ך "הער " ד י תפל ה פו ן אלט ן חז ן 


איטשע־בע ר או ן זיינ ע זי ן ד י משוררים ; אי ד "זע " וו י 
"עמד״־ישרא ל פו ן קהיל ת ראדזימי ן וויינ ט או ן בע ט אוי ף 
א שנ ה טובה , א גמ ר חתימ ה טובה.. . אי ן עזרת־נשי ם 
אי ז דא ם געוויי ן שטארקע ר או ן שטארקער.. . זי י האפ ן 
או ן חלומע ן וועג ן א בעסע ר יאר , ווינציקע ר צרות , א 
ביסל , ביט ל גרינגע ד לעבן.. . 

זי י האב ן געחלומ ט וועג ן א ביט ל א לייכטע ר לעבן , 

או ן זענע ן מערדערלע ך פארניכטע ט געווארן ; זי י האב ן 
אפיל ו ניש ט געהא ט דא ט גלי ק צ ו שטארב ן מענשלעד , 
אי ן א קראנקן־בעט , או ן קומע ן צ ו קבר־ישראל . 

ת . נ . צ . ב . ה . 



לקהיל ת רדזימי ן 


89 


אברה ם סאלארז ש 

מיינ ע זכרונו ת פו ן ראדזימי ו 



מי ט עטלעכ ע צענדלי ק יא ר צורי ק בי ן אי ך געזעס ן 
אי ן ביבליאטעק־זא ל פו ן ירושלימע ר אוניווערסיטע ט או ן 
געבלעטער ט אי ן ד י קאטאלאגן . פלוצי ם הא ב אי ך זי ד 
אנגעטראפ ן אוי ף א צעט ל אוי ף וועלכ ן ע ם אי ז פארצייכנ ט 
א בו ך אי ן פוילי ש פו ן ד״ ר לאגאווסק י מיט ן נאמע ן "ד י 
געשיכט ע פו ן ראדזימין" , 

מע ן קע ן זי ך פארשטעל ן וו י אי ד בי ן געוואר ן איבער ־ 
ראש ט פו ן דע ם בו ך או ן פו ן "גרום " פו ן אונדזע ר שטעטל , 
בפר ט א ז דע ם ד״ ר לאגאווסק י הא ב אי ד נא ך געדענק ט 
פו ן ראדזימין . ע ר אי ז געווע ן א געבוירענע ר אי ן ראדזי ־ 
מין . א זו ן פו ן פויערי ם ורא ם הא ט געענדיק ט דע ם שטודיו ם 
אל ם ד״ ר מעדיצי ן אבע ר געהא ט ווינצי ק פראקטיק . מע ן 
פלעג ט זאג ן א ז ד״ ר לאגאווסק י אי ז אייגנטלע ד א שרייבע ר 
או ן יעד ן קראנק ן ווא ס קומ ט צ ו אי ם אוי ף א באזו ך הייס ט 
ע ר טרינקע ן "ריצינאייל" . 

אי ן זיי ן בי ד "ד י געשיכט ע פו ן ראדזימין" , שרייב ט ע ר 
צוויש ן אנדערן , א ז דא ם שטעט ל אי ז אמא ל (מי ט הונדער ־ 
טע ר יאר ן צוריק ) געווע ן א וווינאר ט פו ן פויליש ע פיר ־ 
שט ן או ן מארשאלן ; דאר ט אי ז געווע ן א גרויסע ר גארט ן 
(דע ר "הויפישע ר גארטן" ) או ן א חורב ה וועלכ ע הא ט 
אויסגעזע ן וו י א באר ג באוואקס ן מי ט גרא ז או ן אי ן שפי ץ 
באר ג א קוימען . דע ר באר ג הא ט געהא ט פי ל "לעכער" . 
דא ס אי ז געווען , וו י ד״ ר לאגאווסק י שרייבט , א מילי ־ 
טעריש ע פעסטונג , ד י "לעכער " אי ן באר ג זענע ן געווע ן 
קליינ ע "פענצטער " ארויסצושיסן , או ן ד י פעסטונ ג אי ז 
געווע ן א טיי ל פו ן וווין־פאלא ץ פו ן ד י פירשט ן או ן מאר ־ 


שאלו • ויע ז אי ד בי ן נא ד געווע ן א יינג ל אי ן שטעט ל פלעג ן 
מי ר מור א האב ן דורכצוגיי ן בי י דע ר חורב ה מיט ן באר ג 
וויי ל מ׳הא ט געזאג ט א ז דאר ט אי ז א נעס ט פא ר שדי ם 
או ן רוחות . 

אוי ר דערמאנ ט ד״ ר לאגאווסק י אי ן ביד , א ז נעב ן דע ם 
פאוויאט־הוי ז אי ז געווע ן א גרויס ע געבייד ע מי ט א גארט ן 
ווא ס אי ן זיינ ע צייט ן אי ן דאר ט געווע ן א שפיטאל , אבע ר 
אמא ל אי ז דאר ט געווע ן א ן אגרא־קולטו ר אוניווערסיטעט . 
אוי ד שטעל ט פעס ט דע ר מחבר , א ז ראדזימי ן ווער ט בא ־ 
טראכ ט בי י ד י קריסט ן אל ם הייליק ע שטאט , וויי ל א ס ד 
הייליק ע גייסטע ר האב ן זי ך דאר ט באוויזן . 

שיפ ן או ן געשטאלש ן 

צוויש ן ד י טיפ ן אי ן ראדזימי ן אי ן אנהוי ב פו ן דע ם 
יעצטיק ן יארהונדער ט געדענקאי ר אוי ד צווי י משומדים . 
איינע ר זיי ן נאמע ן א ת געווע ן פאלאסקע , א גביר , הא ט 
שוי ן געהא ט קריסטלעכ ע אייניקלעד , אבע ר ע ר פלעג ט 
שטאר ק זי ד חבר׳ ן מי ט יידן . נ^ ט איינמא ל זייענדי ק אי ן 
א יידישע ר שטו ב הא ט ע ר גענומע ן א ספר־תהילי ם פו ן 
ספרים־שאנק , אנגעהויב ן זאג ן ד י פסוקי ם מי ט גרוי ס גע ־ 
וויין.. . 

דע ר צווייטע ר משומ ד א ת געווע ן ליאו ן לעוו , וועמע ן 
ד י ייד ן האב ן גערופ ן פשו ט "לייבעלע" . ע ר אי ז געווע ן 
א קאווא ל או ן אי ן שטא ט א ת ע ר געווע ן באקאנ ט אל ס 
שונא ־ישראל . שפעטע ר הא ב אי ד געהער ט א ז ע ר אי ז 
געוואר ן אוי ס קאווא ל או ן ד י גויי ם האב ן אי ם געמאכ ט 


90 


ספ ר זברו ן 


פא ר א ן אויבו־שמ ש אי ן קירכע . בע ת ד י פראצעסיע ם מי ט 
ד י הייליק ע בילדע ר או ן פעגער , פלעג ט ע ר גיי ן פארוי ס 
פאר ן גל ח או ן שרייע ן אוי ף ד י יידיש ע קינדער , וועלכ ע 
האב ן געקוק ט נייגערי ק אוי ף דע ר פראצעסיע : "אראפ ־ 
נעמ ן ד י היטלע ן פו ן קא פ — אדע ר גליי ד אריינגיי ן אי ן 
שטו ב אריין".. . 

(אגב , אי ן ד י לעצט ע דרייטיקע ר יאר ן הא ט "לייבעל ע 
משומד " געעגדער ט זיי ן באציאונ ג צ ו יידן , או ן אפיל ו 
זי ר באמי ט צ ו קומע ן אי ן יידיש ע געזעלשאפט . איינמא ל 
הא ט ע ר איבערגעלייענ ט א יידיש ן פלאקא ט — ווייז ט 
אוי ס א ז ע ר הא ט נא ד געדענק ט ד י שפרא ך — ווא ט הא ט 
גערופ ן ייד ן צ ו באיקאטיר ן דייטשע־היטלעריסטיש ע סחו - 
רות . דא ם אי ז געווע ן אי ן יא ר 1938 , או ן דא ס היטלערים ־ 
טיש ע דייטשלאנ ד הא י אפיציע ל געדרא ט צ ו לעז ן ד י 
"ייד ן פראגע " אי ן אייראפ ע או ן אי ן דע ר גא .-ע ר וועלט . 
"לייבעל ע משומד" , נאכדע ם ווע ן ע ר הא ט געענדיק ט 
לייענע ן דע ם פלאקאט , הא ט געגעב ן א שווער ן קרעכ ץ או ן 
באמערק ט א ייד , ווא ס אי ז געשטאנע ן נעב ן אי ם או ן גע ־ 
זאג ט מי ט א טרויערי ק פנים : "אי ך גלוי ב ניש ט א ז דע ר 
באיקא ט ווע ט העלפן , ד י צר ה אי ז א ז בי י ייד ן אי ז נישט א 
קיי ן אחדות".. . 

מע ן ע ס אי ז אויסגעבראכ ן ד י מלחמ ה אי ז "לייבעל ע 
משומד " געשטארבן , או ן שפעטע ר אי ן א יא ר ארום , ווע ז 
מע ן הא ט אויפגעשטעל ט דא ם געט א אי ן ראדזימין , הא ט 
זיי ן זו ן באקומע ן א פארארדנונ ג פו ן ד י דייטש ן אריינ ־ 
צוגיי ן או ן וווינע ן אי ן געט א מי ט זיי ן פאמיליע , ווי ל זיי ן 
פאטע ר אי ז געווע ן פו ן יידישע ר אפשטאמונג.. . שלו ם 
קאסאווע ר הא ט אי ם געהאלפ ן זי ך אויסארבעט ן אי ן 
מאגיסטרא ט אנדער ע פאפיר ן (אל ס געבוירענע ר פו ן "ריי ו 
קריסטלעכ ע עלטערך ) או ן ע ר אי ז אווע ק פו ן ראדזימי ן 
אי ן א צווייטע ר שטא ט ~ דע ר רעדאקטאר) • 

צוויש ן ד י אינטערעסאנט ע טיפ ן אי ן שטעט ל אי ן 
יענ ע צייט ן ווי ל אי ך דערמאנע ן טובי ה ״מי ט 4 צענערס" . 
ע ר אי ז געווע ן א זאמד־פירער , מי ט א ן אל ט פער ד או ן 
מאג ן הא ט ע ר געפיר ט גאלד־קאליר־זאמד , ווא ט ייד ן 
פלעג ן אויסשיט ן אוי ף ד י פאדלאגע ס נאכ ן אויסקער ן ד י 
שטוב . א ז מע ן הא ט אי ם געוואל ט באצאל ן מי ט אנדער ע 
מטבעו ת הא ט ע ר בשו ם אופ ן ניש ט געמאלט , נא ר גע ־ 


פאדער ט ״ 4 צענערס״ , דא ס הייס ט 40 גראשן . ע ר הא ט 
ניש ט חתונ ה געהאט . 

ח מש ה מלאד , א הויכע ר יי ד מי ט א לאנגע ר גרויע ר 
בארד . ע ר אי ז געווע ן א מלמ ד ווא ט הא ט געלערנ ט ד י 
קינדע ר אלף־בית . זיי ן באנעמונ ג או ן אויסזע ן אי ז געווע ן 
ממ ש וו י א מלאך־אלוהים . ביז ן היינטיק ן טא ג פי ל אי ד 
נא ד דע ם טע ם או ן מתיקו ת ווע ן מש ה מלא ך הא ט ראש ־ 
השנ ה או ן יום־כיפו ר אי ן בית־המדר ש אנגעהויב ן דאוונע ן 
"אדו ן עולם" . ע ר פלעג ט זאג ן ד י תפיל ה מי ט אז א האר ־ 
ציק ן ניגון , א ז ד י הערצע ר פו ן ד י מתפללי ם זענע ן זי ד 
צעגאנגען . 

שבתי־מוח , א הויכע ר יי ד מי ט א קליי ן שפיצי ק בער ־ 

דל . ע ר פלעג ט זאג ן פו ן אויסווייניק , גאנצ ע בלעטע ר גמר א 
מי ט תוספות , ע ר אי ז שטענדי ק געווע ן שיכור . ע ר 
הא ט זי ד מפרנ ס געווע ן פו ן שינד ן בהמו ת אי ן שעכט ־ 
הויז . ע ר פלעג ט אפ ט זיצ ן אוי ף שטיגלע ד פו ן א הוי ז אי ן 
מארק , אפלאכ ן פו ן ד י דורכגייער : ע ר פלעג ט גנבענע ן 
עופו ת בי י רייכ ע בעלי ־ בתים , שעכט ן זי י או ן אוועקטראג ן 
דא ס פליי ש ארעמע־לייט , אלמנות , קראנק ע מענטשן , או ן 
נאכע ר פלעג ט ע ר אליי ן דערצייל ן בי י וועמע ן ע ר הא ט 
געגנבעט , 

צוויש ן ד י מעשיו ת מא ם מע ן הא ט דערצייל ט וועג ן 
אי ם אי ן ראדזימין : שבתי־מו ח פלעג ט מאכ ן א לא ד 
מיט ן פינגע ר אי ן זיי ן טאטנ ס קבר , אריינגיט ן א גלעז ל 
בראנפ ן או ן אריינשרייען : "טאטע , פו ן ד י מעל ט האסט ו 
ניש ט געהא ט קיי ן הנאה , הא ב זש ע כאט ש א הנא ה אוי ה 
יענע ר וועלט".. . דע ר שרייבע ר שלמ ה גילבערט , וועלכע ר 
שטאמ ט פו ן ראדזימין , הא ט אנגעשריב ן א דראמ ע מיט ן 
נאמע ן "שבתי־מוח " (ז ע ד י אפהאנדלונ ג איבע ר שלמ ה 
גילבער ט — דע ר רעדאקטאר) . 

לייכק ע וואסער־טרעגער . א דארער , א הויכער , שטענ ־ 

די ק געטראג ן צווי י עמע ר וואסע ר מי ט א ברעט ל אוי ף 
בייד ע אקסלע ן — אזו י זומע ר אי ן ד י גרויט ע היצ ן או ן 
ווינטע ר אי ן ד י גרויט ע פרעסט . ווע ר ע ט הא ט אי ם אנגע ־ 
קוק ט הא ט אוי ף זיי ן פני ם געזעע ן דע ם גרעסט ן צע ר פו ו 
ארעמקיי ט או ן שווער ע הארעוואניע . אפ ט מא ל הא ט ע ר 
עפע ם געמורמל ט צ ו זי ד אלייז • 

יעד ן מוצא י יום־כיפור , מע ן אל ע ייד ן האב ן זי ד 



לקהיל ת רדזימי ן 


91 


געזעצ ט צו ם טי ש צ ו דע ר סעוד ה נאכ ן פאסטן , הא ט לייבק ע 
גליי ד אגגעהויב ן טראג ן וואסע ר אי ן ד י שטובן . ווע ן מע ן 
הא ט אי ם געוווגטש ן ״ א ני י גו ט יאר״ , פלעג ט ע ר ענטפער ן : 
״ א ני י גו ט יא ר! ״ או ן דערבי י צוגעגעב ן : "אויפ ן נייע ם 
גו ט יא ר ווע ט לייבק ע ווייטע ר טראג ן וואסע ס או ן ר ׳ זלמ ן 
ראדזימינסק י ווע ט ווייטע ר בלייב ן גביר".. . 

ד י יומ ט גיי ט פארוי ס 

אי ן ד י יאר ן פו ן דע ר ערשטע ר וועלט־מלהמ ה הא ט 
ד י ראדזימינע ר יוגנ ט געמאכ ט א גרויס ן שרי ט פארווערט ס 
אי ן לעבנס־שטייגער . א מייד ל הא ט טאק ע נא ד ניש ט 
געוואג ט צ ו שפאציר ן מי ט א בחו ר אי ן גאם , או ן אפיל ו 
גיש ט שמועס ן מי ט א בהור , אבע ר מ׳פלעג ט זי ד טרעפ ן 
צוזאמע ן הינטע ר דע ר שטאט , אדע ר אי ן אלעקסאנדראווע ר 
וואלד . א בחו ר ווא ם אי ז אל ט געוואר ן 14 — 15 יא ר הא ט 
אנגעהויב ן לייענע ן ביכלעך . מ׳הא ט געלייענ ט יידי ש , העב ־ 
רעי ש או ן ביסלעפוויי ז אוי ד פויליש . צ ו דע ר פוילישע ר 
ליטעראטו ר הא ט מע ן ניש ט געהא ט קיי ן צ ו גרויס ע סימ ־ 
פאטיע , צולי ב דע ם אנטיסעמיטיז ם פו ן ד י פאליאקן . אייב ־ 
מא ל אי ז צ ו אונד ז אריינגעפאלן , דור ך א קריסטלע ך 
מיידל , דא ס פויליש ע בו ך "פאפיאלי " (אש ) פו ן סטעפא ן 
זשעראמסקי . דא ס בו ך הא ט געוואנדער ט פו ן האנ ט צ ו 
האנט , אפש ר במש ך 2 יאר , ווע ן אל ע אי ן שטעט ל האב ן 
שוי ן געהא ט געלעז ן דא ס בוך , הא ט מע ן ארגאניזיר ט א 
דיסקוסי ע איבער ן אינהאל ט פו ן "פאפיאלי" . ד י דיסקוסי ע 
אי ז פארגעקומע ן בי י א ן עלטער ן חב ר אי ן שטעטל . 

איינמאל , זומערציי ט — דא ם אי ז נא ד געווע ן בע ת 
דע ר צארישע ר הערשאפ ט אי ן פויל ן אי ן אנפאנ ג פו ן דע ר 
וועלט־מלחמ ה בי ן אי ד געזעס ן אי ן הויפיש ן גארט ן או ן 
געלייענ ט א בוך . קומ ט צ ו מי ר צ ו א מיידל , א ביס ל א ן 
עלטער ע פו ן מיר , ז י בע ט אנטשולדיקונ ג או ן פרעג ט צ י 

ז י מע ג וויס ן ווא ס פא ר א בי ד אי ד לייען . 

— ״אהבת־ציון״ , פו ן אברה ם מאפ ו — הא ב אי ך 

געענטפערט . 

— דא ס אי ז א באוווס ט בוך , אבע ר אי ך הא ב ע ס 
ניעז ט געלייענט , וויי ל אי ך קע ן ניש ט העברעי ש — הא ט 
ז י באמערקט . דערבי י הא ט דא ס מייד ל מי ר אויסגערעכנ ט 
וועלכ ע ביכע ר ז י הא ט געלייענ ט בי ז יעצט . 


— וו ו נעמסט ו ביכע ר צו ם לייענע ן ? , הא ט דא ס פייד ל 
מי ד געפארשט . 

— דא ס אי ז א סו ד — אי ז געווע ן מיי ן ענטפע ר אי ז 
א זייע ר ערנסט ן טאן . 

מיי ן ענטפע ר הא ט אי ר שטאר ק געפעל ן או ן שמוע ־ 
סנדי ק הא ט ז י מי ר געפרעג ט צ י אי ך ווי ל בייט ן ביכע ר 
אי ן "ראדזימינע ר ביבליאטעק" ? 

— אי ן ראדזימי ן אי ז ד א א ביבליאטע ק ? הא ב אי ד 
געשטוינט , או ן גליי ך מסכי ם געווע ן צ ו קומע ן דארט ן נע ־ 
מע ן ביכער . דא ס מייד ל הא ט מי ר מיטגעטיל ט צ ו קומע ן 
מאנטי ק או ן דאנערשטי ק פו ן 7 בי ז 8 אוונ ט אי ן שטו ב פו ן 
רבקה , מאי ר פעשקע ס טאכטער . 



רבק ה הענדעל־ני י 


אי ן דע ר זעלבע ר ווא ך בי ן אי ד געקומע ן אהין , אי ן 
דע ר "ביבליאטעק" . אי ן א צימע ר אי ז געשטאנע ן א קליינ ע 
ביכער־שאנק , א טי ש מי ט שטולן . ביי ם טי ש זענע ן גע ־ 
זעס ן עטלעכ ע פרויע ן או ן א מאן . אוי ך אי ז ד א געווע ן 
דא ס מייד ל וועלכ ע הא ט מי ר געלאד ן צ ו קומען . אי ר 
נאמע ן אי ז געווע ן רבקה־״מעלע " הענדעל ; ז י הא ט מי ר 
העפלע ך אויפגענומע ן או ן מי ר געגעב ן א קאטאלאג . אי ן 
קאטאלא ג זענע ן געווע ן פארשריב ן אפש ר 50 ביכער , אל ע 
נא ר אי ן יידיש . דערוויי ל זענע ן אנגעקומע ן צווי י מיידלעד . 


92 


ספ ר זכרו ן 


זי י האב ן געביט ן זייער ע ביכלע ך או ן האב ן מי ר געפרעג ט 
א מ־־ינונ ג וועג ן ד י ביכע ר ווא ס זי י האב ן נא ר ווא ס אויס ־ 
געהליבן . אזו י ארו ס בי ן אי ך געוואר ן א מיטגלי ד אי ן 
דע ר "ראדזימינע ר ביבליאטעק" . 

ד י ערשט ע ביבליאטע ק או ן ערשטע ר כא ר 

זרע ן ד י דייטש ן זענע ן אריי ן קיי ן פויל ן אי ן יא ר 1916 
הא ט ד י יוגג ט ווא ס הא ט געלעכצ ט נא ך קולטו ר או ן גע ־ 
זעלשאפטלע ך לעב ן ממ ש אויפגעמאכ ט ד י אויגן . פאר ־ 
טייע ן האב ן זי ך אנגעהויב ן צ ו ארגאניזירן , ד י יוגנ ט אי ן 
ראדזימי ן הא ט געפרווו ט געניס ן פו ן וויסן , קולטו ר או ן 
קונסט . 

אבע ר פרומ ע ייד ן אי ן שטאט , מיט ן רבי׳ ן ר ׳ מעב ־ 
דעל ע בראש , האב ן געפרווו ט זי ך קעגנשטעלן , או ן אפיל ו 
געפאדער ט היל ף פו ן דע ר דייטשע ר מאכט . ע ס אי ז גע ־ 
וואר ן א גרויס ע מחלוק ת אי ן שטאט . 

קיי ן ראדזימי ן אי ז צוריקגעקומע ן פו ן שטודיו ם אי ן 
ווארש ע א בחו ר מיט ן נאמע ן שלו ם פאסטאלסקי , א הויכער , 
א שטאר ק מאגערע ר מי ט טיפ ע שווארצ ע פארחלומט ע 
אויגן . ע ר אי ז געווע ן פו ל מי ט תורה , השכל ה או ן מוזיק . 
ע ר הא ט געלערנ ט אי ן ווארשעווע ר קאנסערוואטאריו ם 
או ן פארעפנטלעכ ט כמע ט סטאבי ל דערציילונגע ן אי ן וואר ־ 
שעווע ר "דע ר היינט" . איידע ר ע ר אי ז אווע ק קיי ן ווארש ע 
אי ז ע ר געווע ן זייע ר פרום , אבע ר יעצ ט אי ז דא ס שוי ן 
געווע ן הינטע ר אים . 

שלו ם הא ט זי ד געדוצגע ן א צימע ר ניש ט אי ן יידיש ן 
קווארטא ל פו ן שטעטל , נא ר בי י א גו י אויפ ן ווע ג צו ם 
פאוויאט . אי ן דע ם צימע ר פלעג ן מי ר זי ך צוזאמענקומען . 
שלו ם פלעג ט פא ר אונ׳־ ז פארלייענע ן או ן מי ט אוגד ז גע ־ 
זינגע ן או ן ארגאניזיר ט א כאר . יעד ן שב ת הא ט מע ן גע ־ 
מאכ ט שמועס ן וועג ן ליטעראטו ר או ן ציוניזם . אל ס מו ־ 
זיקע ר פו ן ווארשעווע ר קאנסערוואטאריו ם הא ט פאסטאל ־ 
סק י אריינגעלייג ט ארבע ט אי ן כאר . נאכע ר אי ז ע ר גע ־ 
פאר ן מי ט אונד ז אי ן דאר ף "סלופנע " ארבעט ן אוי ף לאנד ־ 
ווירטשאפט , בי ז מי ר האב ן עול ה געווע ן קיי ן ארץ ־ ישרא ל 
(וועג ן שלו ם פאסטאלסקי , אי ן ראדזימי ן או ן אי ן ארץ ־ 
ישרא ל — ז ע ד י אפהאנדלונ ג וועג ן אי ם או ן וועג ן זיי ן 
מוזיקאלישע ר שאפונ ג — דע ר רעדאקטאר) • 


,,דע ר פיאנע ר פו ן קולטו ר אי ן ראדזימיף ׳ 

אי ן ראדזימי ן פלעג ט ארומשפאציר ן אי ן ד י פאר ־ 
נאכט ן א בחו ר פו ן מיטעל ן וווקס , א ביס ל א דיקלעכער , 
מי ט קליינ ע שווארצ ע וואנסעלעל / קליינ ע טיפ ע אויגן , 
מי ט א ברייט ן שטער ן ; ע ר פלעג ט לאנגזא ם געב ן א שאק ל 
מיט ן קא פ אל ס א ן ענטפע ר אוי ף א "גו ט מארגן" . ע ר אי ז 
געווע ן שטאר ק באהאוונ ט אי ן דע ר אלטע ר או ן נייע ר 
העברעישע ר ליטעראטור , גערעד ט שטיל , קיינמא ל זי ד 
ניש ט געבייזערט . 

ווע ן מע ן הא ט אי ם געטראפ ן ערגע ץ וו ו זיצן , אי ז 
ער , פארשטענדלעך , תמי ד געווע ן מי ט א בו ך אי ן האנט . 
וועמע ן ע ר הא ט געטראפ ן או ן ווע ר ע ס הא ט אי ם עפע ס 
געפרעגט , הא ט ע ר רואי ק או ן באשייד ן אויפגעקלער ט 
ווא ס מע ן הא ט אי ם געפרעגט . 



יצח ק הייטמא ן 


ע ר אי ז געגאנגע ן אנגעטא ן א לאנג ע שווארצ ע קא ־ 
פאט ע מי ט א גרויסהשפאל ט אוי ף דע ר הינטע ר זייט , ווא ס 
הא ט אויסגעזעע ן וו י צווי י פליגל . אויפ ן קא פ אי ז "גע ־ 
ריטן " א קליי ן היט ל מי ט זייע ר א קליינע ם דאשע ק א ה 
א האלבע ר קא פ הא ט זי ד שטענדי ק ארויסגעזעען . 

גערופ ן הא ט מע ן אי ם "איטשקע " או ן זיי ן נאמע ן 
אי ז געווע ן יצח ק הייטמאן . געווע ן אי ז ע ר פו ן פא ד א 


לקהיל ת רדזימי ן 


93 


היטל־מאכער , אבע ר מע ן הא ט אי ם באצייכנ ט אל ם "פיא ־ 
גע ר פו ן דע ר קולטו ר אי ן ראדזימין" . שטענדי ק געווע ן 
ארומגערינגל ט מי ט עטלעכ ע בחורי ם או ן מי ט זי י גע ־ 
שמועס ט פלאזאפיע : וועג ן אריסטאטעלעס , אבע ר ספע ־ 
ציע ל הא ט ע ר לי ב געהא ט צ ו רייד ן מעג ן אפלאטא ן ; ע ר 
הא ט זי ך שטאר ק מצע ר געווע ן א ז בי י ייד ן אי ן אל ע 
דורו ת אי ז ניש ט געווע ן אז א וועלט־דענקע ר וו י אפלא ־ 
טא ן פו ן אתונא . 


ד י גרינדונ ג פו ן בית״ע ם "קדימה " או ן פועלי׳ציו ן 

ד י דייטש ע אקופאציע־מאכ ט הא ט אראפגעבראכ ט 
קיי ן ראדזימי ן היימלאז ע ייד ן פו ן פינס ק או ן אומגעגנט , 
וו י יאנאווע , מאטעל ע א . א . וו . ד י דייטש ן האב ן זי ך גע ־ 
ווענדע ט צ ו דע ר יוגנ ט אי ן שטעט ל מע ן זא ל העלפ ן ד י 
היימלאזע . ד י יוגנ ט הא ט זי ך ווארע ם אפגערופן , או ן אמ י 
אוי ך באקומע ן קאגטאק ט מי ט ד י הערשע ר אי ן שטאט . דע ר 
קאנטאק ט הא ט געהאלפ ן כד י צ ו באקומע ן א ן ערלויבעני ש 



פלוצלינ ג אי ז "איטשקע " קראנ ק געוואר ן אוי ף טי - 
פוס , געלעג ן זייע ר לאנ ג אי ן בעט ; שפעטע ר זי ד אויפ ־ 
געהויבן , ארומגעגאנגע ן מי ט א הוסט , בי ז ע ר אי ז צורי ק 
קראנ ק געווארן , ווידע ר זי ך געלייג ט אי ן בע ט אריין , 
אבע ר דא ם מא ל שוי ן מע ר ניש ט אויפגעשטאנען . אי ן טא ג 
פו ן זיי ן לווי ה הא ט געגאס ן א שטארקע ר שלאק־רעג ן או ן 
אפש ר צע ן מענטש ן האב ן אי ם באגליי ט אויפ ן בית ־ 
העלמין . נא ך זיי ן טוי ט האב ן עטלעכ ע זיינ ע נאענט ע 
חברי ם צונויפגענומע ן אל ע זיינ ע געשריבענ ע שאפונגען , 
דא ס איבערגעשריב ן אי ן א בוך־פאר ם או ן דא ס בו ך אייג ־ 
געבינד ן או ן אריינגעשריב ן אי ן קאטאלא ג פו ן ראדזימינע ר 
"בית־עם־ביבליאטעק" . אזו י א ז געוויס ע חברי ם האב ן 
זיי ן בו ך געלעזן . 


אוי ף עפענע ן א ן ארגאניזאצי ע מיט ן נאמע ן "בית־הע ם 
קדימה" , מי ט לעגיטימאציע ם פא ר ד י מיטגלידער. ' ד י 
ביבליאטע ק פו ן "בית־העם " אי ז פארגרעסער ט געוואר ן או ן 
ז י הא ט שוי ן געצייל ט 500 ביכער . מע ן הא ט אראפגע ־ 
בראכ ט רעדנע ר או ן ליטעראט ן פו ן ווארשע , וו י יוס ף 
העפטמאן , ישרא ל שטער ן או ן אנדערע . 

אוי ך הא ט זי ו געגרינדע ט אי ן ראדזימי ן א קלו ב 
פו ן פועלי ־ ציו ן מי ט לייב ל ניימא ן בראש . ד י מיטגלידע ר 
פו ן קלו ב האב ן זי ן גערופ ן "ארבעטער־ציוניסטן " או ן בא ־ 
צייכנ ט ד י ציוניסט ן פו ן "בית־העם " אל ס "בורזשואזיע ־ 
ציוניסטן" . דע ם אמ ת געזאג ט האב ן אל ע גו ט געוווסט , א ז 
ד י ״בורזשואזיע־ציוניסטן ״ פו ן ״בית־העם ״ — קיינע ר 
פו ן זי י הא ט ניש ט געהא ט קיי ן < 9 אש ן אי ן קעשעגע.. . 



ספ ר זכרו ן 



"עגריה " או ן "דראמאטיש ע גרו 3 ע " 

אי ן "בית־הע ם קדימה " הא ט זי ך ארגאניזיר ט א קור ס 
מיט ן נאמע ן "עבריה " פא ר לערנע ן העברעיש . אוי ר הא ט 
זי ד ארגאניזיר ט א קלו ב מיט ן נאמע ן "בנו ת ציון" , גע ־ 
גרינדע ט דור ך א לערע ר פו ן ווישקאוו . וו י געוויינלע ך האב ן 
אויסגעבראכ ן שטרייט ן צוויש ן "בנו ת ציון " או ן "בית־הע ס 
קדימה " או ן מע ן הא ט צוויש ן זי ד קאנקוריר ט מי ט רעד ־ 
גער . מע ן הא ט געפרווו ט שלו ם מאכ ן צוויש ן בייד ע קלובן , 


קלו ב אי ז געווע ן אי ן דידערסקע ס הויז , קעג ן דע ר קא ־ 
לייקע ) צורי ק געעפנ ט געווארן . 

א גרופ ע בהורי ם או ן מיידלע ך האב ן געשאפ ן א 
"דראמאטיש ע גרופע " או ן אויסגעפיר ט ד י פיעס ע "גט " 
פו ן שלו ם עליכ ם (לוי ט דע ר ווערסי ע פו ן שמוא ל שמי ר 
(קושמיערסקי ) וועלכע ר שרייב ט אי ן "יזכור־בו ך ראדזימין " 
וועג ן ד י דראמאטיש ע קרייז ן אי ן שטאט , אי ז ד י ערשט ע 
פארשטעלונ ג פו ן דראמאטיש ן קריי ז (ארגאניזיר ט דור ך 



״עבריה ״ — קור ס לעברית , זומע ר 1916 . וזיי ם נעמ ן טראג ט ד י לענט ע 


או ן ע ס אי ז קיינמא ל ניש ט געלונגען . פו ן גרוי ס מחלוק ת 
אי ז כמעט , דע ר "בית־הע ם קדימה " ליקווידיר ט געווארן . 
דא ס אי ז געשע ן צולי ב א ן אינטערווענ ץ פו ן ד י פרומ ע 
קרייז ן אי ן שטא ט בי י דע ר דייטשע ר מאכט , א ז אי ן "בית ־ 
העם " טוע ן זי ד א פ ניש ט קיי ן אנשטענדיק ע זאכן . מע ן 
הא ט טאק ע פארמאכ ט דע ם קלו ב אוי ף א געוויס ע צייט , 
אבע ר נא ד א ן אינטערווענ ץ פו ן דע ר ציוניסטישע ר צענ ־ 
טראל ע אי ן ווארש ע אי ז דע ר "בית־הע ם קדימה " (דע ר 


העשעל ע טשיזשיווער , דע ר לערער ) געווע ן "חורב ן בי ת 
המקדש ״ פו ן גאלדפאדע ן — דע ר רעדאקטאר) . 

ד י פארשטעלונ ג "גט " הא ט געדארפ ט פארקומע ן 
מוצא י יום־טוב , אי ן דע ר ערשטע ר נאכ ט פו ן חול ־ 
המוע ד סוכות . אבע ר דע ר ראדזימינע ר רב י אי ז דערפו ן 
געוווי ר געוואר ן (ר ׳ מענז־עלע) , או ן ס׳אי ז ארוי ס א קלאנ ג 
א ז דע ר רב י גריי ט זי ך אויסרופ ן א חר ם אוי ף דע ר פאר ־ 
שטעלונג . 3 חברי ם פו ן "דראמאטיש ע גרופע" ; זענע ן אווע ק 











לקהיל ת רדזימי ן 


95 


צו ם רבי׳ ן או ן אי ם געבעט ן ניש ט שטער ן ד י פארשטעלונג . 
דע ר רב י אי ז באשטאנע ן נא ר מיט ן באדינ ג א ז נשי ם זאל ן 
ניש ט זיי ן אוי ף דע ר בימה . מי ר זענע ן אווע ק צופריד ן פו ן 
רבי׳ן , או ן געמיינ ט א ז דערמי ט אי ז דע ר עני ן ערלעדיקט . 



ד י ״דראמאטישע־גרופע״ . זומע ר 1916 


אבע ר אוי ף צומארגנ ס אי ז געוואר ן א רע ש אי ן 
שטעטל . דא ם אי ז געווע ן אי ן 2 ־ט ן טא ג סוכות . דע ר 
רב י אי ז אווע ק אי ן שו ל אדיי ן מי ט א גרויסע ר גרופ ע 
חסידים , כד י אויסצורופ ן א חר ם אוי ף דע ר פארשטעלונג . 
מע ן הא ט אנגעהויב ן דאוונע ן או ן בי י ענד ע הא ט דע ר 
רב י זי ך געגריי ט אויסצורופ ן דע ם חרם . 

מיטגלידע ר פו ן "בי ת העם " או ן פו ן "דראמאטיש ע 
גרופע " זענע ן אוי ך אווע ק אי ן שו ל אריין , ווא ם אי ז גע ־ 
ווע ן פו ל געפאקט . אבע ר איינע ר פו ן אונד ז אי ז אוי ר אווע ק 
אי ן ד י דייטשע־זשאנדארמערי ע או ן דערצייל ט דע ם קא ־ 
מענדאנ ט (ע 1 אי ז געווע ן פאראינטערעסיר ט א ז ד י פאר ־ 
שטעלונ ג זא ל פארקומען , וויי ל ע ר הא ט געבראכ ט פו ן 
ווארש ע 2 פידלע ר או ן א פיאניס ט זי י זאל ן שפיל ן אוי ף 
דע ר הפסקה ) א ז ע ס דרא ט ד י פארשטעלונ ג זא ל ניש ט פאר ־ 
קומען . דע ר קאמענדאנ ט מי ט צווי י זשאנדארמע ן זענע ן 
אווע ק אי ן שו ל אריין , זי י זענע ן ארוי ף אוי ף דע ר בימ ה 


צו ם רבי׳ ן או ן אי ם געבעט ן ע ר זא ל אהיי ם גיין , או ן גיש ט 
אננעמע ן קיי ן שרי ט קעג ן דע ר טעאטער־פארשטעלונג . 
דע ר קאמענדאנ ט הא ט אוי ר געווארנט ; א ז ד י מאכ ט ווע ט 
ניש ט דערלויב ן שטער ן ד י פארשטעלונג . 

דע ר רב י הא ט אויסגעפיר ט ד י פארארדנונג , ע ר אי ז 
ארא פ פו ן דע ר בימה , או ן זייענדי ק נא ד בי י דע ר טיר , 
הא ט ע ר זי ך געווענדע ט צו ם עול ם או ן געזאגט : "הייליק ע 
יידן , אי ר זאל ט ניש ט לאז ן אייער ע קינדע ר גיי ן אי ן "מושב ־ 
לצים " אדיין , או ן אי ז אווע ק אהיים . 

אי ן שו ל אי ז געוואר ן א סקאנדאל , אל ע האב ן געשריג ן 
או ן געוואלדעוועט . ד י ווייבע ר אי ן עזרת־נשי ם האב ן 
שטאר ק געוויינט . ע ס הא ט אבע ר גארניש ט געהאלפן , ד י 
פארשטעלונ ג אי ז פארגעקומע ן אי ן זא ל "אכראנא " אי ן 
זעלב ן אוונ ט או ן מי ט גרוי ס דערפאלג . אוי ף צומארגנס , 
דע ם ערשט ן טא ג חול־המועד , זענע ן אל ע קראמע ן גע ־ 
ווע ן פארמאכ ט גענו י וו י שבת ; דע ר כע ס אוי ף ד י "פוש - 
עים " אי ז געווע ן שרעקלעך , או ן בפר ט מע ן הא ט דערצייל ט 
א ז ד י פארשטעלונ ג האט.. . אפגעשפא ט פו ן ראדזימינע ר 
רבי׳ן.. . 

מי ט דע ר ציי ט הא ט ד י "דראמאטיש ע גרופע " געגעב ן 
נא ך פארשטעלונגע ן צ ו וועלכע ר ע ס אי ז געקומע ן א ס ך 
יוגנ ט פו ן ד י שטעטלע ך ארום , וו י וואלאמי ן או ן יאדאו ו ; ד י 
יוגנ ט פו ן ד י אנדער ע שטעטלע ך הא ט אונד ז מקנ א געווע ן 
א ז מי ר אנטוויקלע ן אז א שטארק ע קולטורעל ע טעטיקיי ט ; 
אפיל ו אי ן "מרכ ז הצעירים " אי ן ווארש ע הא ט מע ן גערעד ט 
מי ט לוי ב וועג ן דע ר טעטיקיי ט פו ן ראדזימינע ר קלו ב "בית ־ 
הע ם קדימה" . 

אגב , אוי ף אונדזער ע פארשטעלונגע ן פלעג ן אוי ך קו ־ 

מע ן א ביס ל פאליאק ן פו ן שטעטל , פארשטענדלע ך ד י איג ־ 
טעליגענט ע קריסטן , או ן ספעציע ל פלעג ן זי י קומע ן אוי ף 
ד י קאנצערט ן פו ן אונדזע ר כאר , ארגאניזיר ט דור ך שלו ם 
פאסטאלסקי . 

"ראדזימינע ר נייעט".. . 

פו ן ציי ט צ ו צייט , בעיק ר פא ר ד י ימים־טובים , פלעג ן 
מי ר ארויסלאז ן א "צייטונג" , געשריב ן דור ך אייגענ ע כ ר 
חות , ד י "צייטונג " אי ז געווע ן פו ל מי ט אל ע ראדזימינע ר 
נייעסן , דערציילונגען , סאטירעס , .ממצאריסטיעז ע אפטיילונג . 


96 


ספ ר זכרו ן 


יום־טו ב פלעג ן זי ר ד י "לעזער " צונויפקומע ן אי ן וואל ד 
אי ן אלעקסאנדראווע , או ן דאר ט אי ז דע ר "זשורנאל " פארגע ־ 
לייענ ט געוואר ן פא ר אל ע אנוועזנדע . 

אי ן אלגעמיי ן הא ט מע ן אז א יום־טו ב פארבראכ ט אי ן 
וואל ד פו ן אי ן דע ר פרי , .בי ז אי ן אוונ ט או ן אפטמא ל 
אפיל ו בי ז שפע ט ביינאכט . ברא ש פו ן ד י לייענער־קרייז ן 
אי ז געשטאנע ן אליעז ר בערגמאן , ע ר אי ז געווע ן דע ר 
ליטערארישע ר לערער ; וויי ל ע ר הא ט שוי ן געהא ט גע ־ 
שריב ן אי ן ד י צייטונגע ן אי ן ווארשע . 

מי ט אליעז ר בערגמא ן אי ן געשע ן א פא ל ווא ס אי ן 
כאראקטעריסטי ש פא ר ד י אנגעשטרענגט ע קעגנזייטיק ע 
באציאונגע ן אי ן יענ ע צייט ן צוויש ן ד י חסידי ם , פאנאטי ־ 
קע ר או ן ד י פארגעשריטענ ע יוגנט . 

דע ר "חרם " 

אליעז ר בערגמא ן הא ט א מא ל געבארג ט בי י א גערע ר 
חסי ד דא ס באוווסט ע ספ ר "פנ י יהושע" , או ן הא ט מעיי ן 
געווע ן אי ן ספר . דא ס אי ז געזוע ן פסח־צייט . עפע ס אי ן 
אי ם גיש ט געפעל ן געוואר ן א געוויסע ר זא ץ אי ן ספר , 
ווייז ט אוי ס א ניש ט ריכטיק ע באהויפטונג , לוי ט זיי ן 
מיינונג . ע ר הא ט דעריבע ר צוגעשריב ן נעב ן א זא ץ פו ן 
ספ ר "ז ה שקר".. . נאכע ר הא ט ע ר צוריקגעגעב ן דע ם 
חסי ד דע ם ספר . 

אי ן א יא ר ארום , ערב־פסח , הא ט דע ר חסי ד ארייג ־ 
געקוק ט אי ן "פנ י יהושע " כד י אויפפריש ן אי ן קא פ ד י 
"הלכו ת פסח" . פלוצלינ ג אי ז אי ם געוואר ן ניש ט גו ט פו ן 
גרוי ס איבעראשונג . ע ר אי ז אווע ק אי ן נערע ר שטיב ל 
או ן געוויז ן א ז ע ס הא ט ווע ר צוגעשריב ן "ז ה שקר".. . 
ע ס אי ז געוואר; ׳ א גרויס ע בהלה . צו ם ערשט ן הא ט ע ר 
זין ־ ניעז ט געקענ ט דערמאנע ן ווע ר הא ט בי י אי ם א מא ל 
גענומע ן דע ם ספר . נאכע ר הא ט ע ר זי ד דערמאנ ט א ז 
פאראיאר ן פס ח הא ט א . ב . בי י אי ם געבארג ט דע ם ספר . 
ד י אויפגערעגט ע חסידי ם האב ן אויסגערופ ן אוי ף אי ם א 
חרם : קיינע ר זא ל אי ם גארניעז ט פארקויפן , קיינע ר זא ל 
בי י אי ם גארניש ט קויפן , קיינע ר זא ל מי ט אי ם ניש ט רעדן . 

א . ב . הא ט דערפו ן שטאר ק געליט ן מאראליש , או ן ע ר 
הא ט געבעט ן מע ן זא ל אי ם מוח ל זיי ן או ן אי ם ארויסגעב ן 
א תשובה . אי ן א געוויס ן פרימארגן , ווע ן דא ם בית ־ 


המדר ש אי ז געווע ן פו ל מי ט מתפללים , הא ט ע ר אראפ ־ 
גענומע ן ד י שי ד או ן אי ן ד י זאק ן ארוי ף אוי ף דע ר בימ ה 
או ן אויסגערופ ן : "הייליקע ר "פנ י יהושע" , הייליק ע חסי - 
די ם או ן כל ל ישראל , אי ך בע ט סליח ה ומחילה . זיי ט מי ר 
אל ע מוחל" . ייד ן האב ן געענטפערט : "מוחל ; מוחל"! , 
דערמי ט הא ט זי ד ד י געשיכט ע פארענדיקט . 

אי ד ווי ל דערמאנע ן נא ד א ן אינטערעסאנט ן פא ל פו ן 
יענ ע צייטן . ד י הויפ ט ארבע ט פו ן דע ר ציוניסטישע ר 
יוגנ ט אי ז באשטאנע ן פו ן זאמלע ן געל ט פא ר ארץ־ישראל , 
פאר ן קר ן הקיימ ת לישראל . איינמא ל האב ן מי ר געטו ן 
אז א דרייסט ן שריט : א מארק־טאג , מיטוואד , האב ן 
מי ר באשטימ ט אל ס בלימל־טאג , מי ר האב ן ארגאניזיר ט 
פארלע ד וועלכ ע זענע ן ארומגעגאנגע ן אי ן ד י גאס ן איבער ־ 
געפולט ע מי ט פויערי ם פו ן דע ר גאנצע ר אומגעגנט , או ן 
זי י אריינגעשטעק ט א קאלירט ע קליינ ע לענט ע פו ן קק״ ל 
או ן גענומע ן בי י זי י געל ט פא ר ארץ־ישראל . אי ן ד י צענט ־ 
ראל־פונקט ן אי ן שטא ט האב ן מי ר איי ד אוועקגעשטעל ט 
טישלע ד מי ט ד י לענטעס־בלימלע ד פו ן קק״ל . ביי ם היינ ־ 
טיק ן טא ג באטראכ ט אי ד דא ס פא ר א גרויס ע חוצפה ! 

"החלוץ " או ן לאנדווירטשאפט־ארבע ט אי ן סלופצ ע 

אי ד האל ט נא ד אל ץ אי ן ד י צייט ן פו ן דע ר ערשטע ר 
דייטשע ר אקופאצי ע אי ן פוילן , דא ס הייס ט אי ן ד י יאר ן 
פו ן 1916 — 1918 . ווע ן אי ן נאוועמבע ר 1917 אי ז פראק ־ 
לאמיר ט געוואר ן ד י באלפור־דעקלאראצי ע האב ן מי ר גע ־ 
טאנצ ט אי ן ד י גאס ן פו ן ראדזימי ן או ן מי ר האב ן זי ד גע ־ 
פריי ט א ז מע ן ני ט א פ צורי ק ארץ־ישרא ל צ ו ד י יידן . 
אי ן "בית־הע ם קדימה " אי ז פארגעקומע ן א פייערלעכ ע 
אקאדעמי ע לכבו ד דע ר באלפור־דעקלאראציע . 

אי ן יענ ע טע ג הא ט באזוכ ט ראדזימי ן א דירעקטע ר 
שלי ח פו ן ארץ־ישראל . זיי ן נאמע ן אי ן געווע ן סעמיאטיט ש 
או ן הא ט געשטאמ ט זעלבס ט פו ן שעדלעץ • אי ד הא ב אי ם 
שפעטע ר געטראפ ן אי ן ירוקזלים . ע ר אי ז געקומע ן אר ־ 
גאניזיר ן ד י ראדזימינע ר יוגנ ט צ ו פאר ן קיי ן ארץ־ישראל . 
סעמיאטיט ש הא ט זי ד באטייליק ט אי ן ווארש ע אי ן דע ר 
קאנפערענ ץ פו ן דע ר ציוניסטישע ר ארגאניזאציע . אי ן 
דע ר שפי ץ פו ן דע ר ארגאניזאצי ע אי ן פויל ן (אי ן ד י צייט ן 
פו ן דע ר דייטשע ר אקופאציע ) אי ז געשטאנע ן דע ר דיי ־ 



לקהיל ת רדזימי ן 


97 


טשע ר ציוגיסטישע ר פירע ר יוליו ס בערגער , וועלכע ר אי ז 
מיטגעקומע ן קיי ן ראדזימי ן מיט ן שלי ח סעמיאטיטש . 

אי ן רעזולטא ט פו ן באזו ך הא ט זי ך געגרינדע ט א 
פיאנערן־גרופ ע ("החלוץ" ) או ן חברי ם פו ן דע ר גרופ ע 
האב ן גענומע ן פלאגיר ן צ ו פאר ן קיי ן ארץ־ישראל . אי ן 
ראדזימי ן אי ז געווע ן דעמאל ט א פרומע ר יי ד מיט ן נאמע ן 
ליכטענשטיין , ע ר אי ז געווע ן דע ר אייגנטימע ר פו ן א 
פאלוואר ק אי ן סלופנע , א דאר ף 5 ק״ מ פו ן שטאט . זיי ן 
זו ן פייוו ל אי ז געווע ן אונדזע ר חבר . מי ר האב ן פארגעלייג ט 
דע ם פאטע ר ליכטענשטיי ן א ז מי ר וועל ן ארבעט ן בי י אי ם 
אי ן גוט , ניש ט נעמע ן קיי ן געלט , נא ר עס ן או ן וווינע ן 
אי ן ד י הייזקע ס פו ן גוט . 

ע ר אי ז באשטאנע ן או ן ד י יוגג ע חלוצי ם האב ן מי ט 


געקוק ט וו י אוי ף היליקע ; ד י גויי ם אי ן דאר ף או ן אי ן 
שטא ט האב ן אונד ז גערופ ן "ד י סטודענט ן פו ן ווארשעווע ר 
אוניווערסיטע ט וועלכ ע לערנע ן זי ד לאנדווירטשאפט ־ 
ארבעט" ; דאקעג ן ד י פרומ ע ייד ן פו ן שטא ט האב ן אוי ף 
אונד ז געקוק ט גא ר קרום , וו י מי ר וואלט ן זי ך אויסגע ־ 
שלאס ן פו ן כלל־ישראל . 

אגב , אל ע וועלכ ע האב ן געארבע ט מי ט אונד ז אי ן 
סלופנ ע זענע ן ניאכע ר געפאר ן קיי ן ארץ־ישראל . 

ד י ערשט ע עולים־גרופ ן פו ן ראדזימי ו קיי ו א״ י 

ווע ן ע ם אי ז ענטשטאגע ן ד י פויליש ע מלוכה , אי ן נא ־ 
וועמבע ר 1918 , האב ן זי ך אגגעהויב ן פאגראמע ן אוי ף ייד ן 



א טיי ל פו ן דע ר ערשטע ר עולים־גרופ ע אי ן ארץ־ישרא ל 


גרוי ם ליבשאפ ט געאקער ט זיינ ע פעלדער , געמיסטיקט , 
זי ד געלערנ ט וו י אזו י זי ך צ ו באנעמע ן מי ט פערד . 

פו ן ווארש ע זענע ן געשיק ט געוואר ן עטלעכ ע חברי ם 
וועלכ ע האב ן אוי ך געלערנ ט זי ך לאחוירטשאפט־ארבע ט 
אי ן סלופנ ע צוזאמע ן מי ט אונדז . יעד ן טא ג פלעג ן קומע ן 
קיי ן סלופנ ע אונדזער ע חבר׳טע ם פו ן שטעט ל וועלכ ע 
האב ן אונד ז געקאכ ט ןא 1 ן או ן פאריכ ט ד י צעריסענ ע מל - 
בושים . ד י יוגנטלעכ ע פו ן שטא ט וועלכ ע האב ן ניש ט גע ־ 
קענ ט ארבעט ן אי ן סלופנ ע אזו י וו י מיר , האב ן אוי ף אונד ז 


אי ן פארשידענ ע טייל ן פו ן פוילן . אומעטו ם האב ן פאליאק ן 
געשלאג ן או ן געהרגע ט יידן . *אוי ר א ראדזימיגע ר יוג ־ 
גערמאן , אברה ם פייערשטיין , אי ז געהרגע ט געוואר ן דור ך 
פאליאקן . ד י יידיש ע יוגנ ט הא ט געזעע ן ווא ס פא ר א 
צוקונפ ט ע ם דערוואר ט זי י אי ן פולן . 

אי ן פרילי ע 1920 אי ז א גרופ ע פו ן 12 חלוצים , יינגלע ד 
או ן מיידלעך , אי ן עלטע ר פו ן 18 — 22 יא ר — ד י ערשט ע 
גרופ ע פו ן ראדזימי ן — אווע ק קיי ן ארץ־ישראל , זי י זענע ן 
אנגעקומע ן אי ן לאנ ד אי ן צייט ן פו ן זייע ר שווער ע באדיג ־ 


98 

גונגע ן ; זי י האב ן דעריבע ר שווע ר געלעב ט או ן געארבע ט 
בי י פארשידענ ע שווער ע ארבעטן , וו י אוי ך קראנ ק געוואר ן 
או ן געליט ן פו ן פארשידענ ע קרענ ק — איידע ר זי י האב ן 
זי ך צוגעוווינ ט צו ם ארץ־ישראל׳דיק ן קלימא ט או ן צ ו ד י 
היג ע באדינגונגען . איינע ר פו ן דע ר גרופ ע הא ט שטענדי ק 
געפיבער ט או ן אי ז געשטארבן . דא ם אי ז געווע ן יהוש ע 
יאני ש ז״ל . זייע ר א ן איידעלע ר או ן גוטע ר בחור . ע ר אי ן 
געווע ן דע ר ערשטע ר ראדזימינע ר קרב ן אי ן לאגד . 

אי ן יא ר 1923 אי ז געקומע ן אי ן לאג ד אריי ן נא ד א 
גרופ ע פו ן 8 ראדזימיגער , אחו ץ איינצלנ ע ראדזימינע ר וועל ־ 
כ ע זענע ן געקומע ן אל ם בודדים . אי ן יא ר 1924 אי ז אנגע ־ 
קומע ן אי ן לאג ד אריי ן א גרעסער ע גרופ ע יוגנטלעכ ע פו ן 
ראחימין . זי י האב ן ליידע ר זי ד ניש ט געקענ ט צופאס ן צ ו 
ד י באדינגונגע ן אי ז לאנד , או ן כמע ט אל ע זענע ן צוריק ־ 
געפאר ן ; קיינע ר פו ן ד י צוריקגעפארענ ע אי ז ניש ט געבליב ן 
לעבן . 

ד י נעמע ן פו ן דע ר ערשטע ר גרופ ע עולי ם פו ן ראדזי ־ 

מי ן קיי ן ארץ־ישראל , וועלכ ע זענע ן אווע ק אי ן פריליג ג 1920 
זענע ן : 1 ) יוס ף בערמאן , 2 ) יהוש ע יאניש , 3 )חיי ם ראדזי ־ 


ספ ר זכרו ו 

מינסק י (היינ ט נעמן) , 4 ) שלו ם פאסטאלסקי , 5 ) לייב ל 
פאסטאלסקי , 6 ) יצח ק עפעלבוים , 7 ) יצח ק עפעלבוי ם (ביי ־ 
ד ע קוזינען) , 8 )אברה ם סאלארזש , 9 ) שמואלק ע צוקערמאן , 



לייב ל יאני ש או ן די ן פרו י מרים . צוריקגעפאר ן פו ן ארץ־ישרא ל 

קיי ן ראדזימי ן או ן אומגעקומע ן 

10 ) שר ה פויזנער , 11 ) חי ה גאלדשטערן , 12 ) פר ח פריד ה 
קאמינסקי . 


לקהיל ת רדזימי ן 


99 


חיי ם נעמ ן 


מעשי ם ואנשי ם בעייר ה שאיננ ה עוד • 


הרב י מרדזימי ן 

בפולי ן ובמיוח ד בסביב ת וורש ה היתד ! רדזימי ן ידוע ה 
בש ל "הרב י מרדזימין" , שאלי ו נהר ו חסידי ם מער י המדינ ה 
וכפרי ה לשבתו ת ולחגים , בש ל כמ ה מבני ה שעש ו לה ם 
ש ם ובש ל קרבת ה לעי ר הבירה . ר ק 18 קילומט ר הפרידור . 
מוורשה , א ך מרח ק ז ה צומצ ם ע ל יד י סליל ת מסיל ת 
ברז ל צרה . יהוד י העי ר הדינאמיי ם סחר ו ומכר ו ובא ו 
מהת ם להכ א ומהכ א להתם , ואיל ו הכפריי ם שבסביבה , 
"הגויים" , נשאר ו שאנני ם במקומותיה ם והי ו פטורי ם מטלטו - 
לי ם לוורש ה הגדול ה והרועשת . 

בזמני ם הה ם הי ה הרב י האישיו ת המרכזית . בעול ם 
החסיד י הי ה "הרדזימינע ר רבי " נערץ , בר ם בעיר ו רב ו 
מתנגדיו . חסיד י המקו ם עצמ ם נסע ו לרב י מגור , לאלכסנד ר 
וכו ׳ ונט ו לספ ר אג ב סיפור י שב ח ע ל רבם , משה ו בגנו ת 
הרב י ש ל עירם , ע ל שאיפת ו לפרסום , ע ל תאוות ו להתעש ר 
וכר . 

שבח י מו ח 

התהלכ ה אגד ה ע ל אח ד שזלז ל בקדושת ו ש ל הרב י 
ונענ ש לכ ל ימיו . הי ה ז ה שבת י מוח , יהוד י בע ל תורה , שב א 
לרב י בשע ת רצון ; כשברכ ת הרב י הופכ ת כ ל משאל ה ל ־ 
עובדת־חיי ם ואז , ממשי ך הסיפור , כשר ׳ שבת י נשא ל "מ ה 
רצונך " בא ה התשוב ה "משקה" . מא ז נעש ה שבת י מו ח 
שטו ף בשתיה . שיכו ר למחצ ה התהל ך בי ן הבריות . לגל ג 
ע ל עשירי ם מתחסדים , ביז ה אות ם בפומבי , אול ם גיל ה 
אהב ה ומסירו ת בלת י רגיל ה לדל ת העם . אול ם שבת י מו ח 

פורס ם ב״הדור״ - כ״ ז כסל ו תשי״ ד ( 4.12.53 ) . 


שהכרת י אנ י בילדות י הי ה איש ־ תעלולי ם מופלאים . הו א 
הי ה ב א לחצר ו ש ל עשיר־קמצן , מוצי א מש ם תרנגול ת 
שמנ ה ומעבי ר אות ה לל א שהיו ת ליולד ת עניה . מעול ם ל א 
הסתי ר א ת בוז ו לעשירים , ותמי ד גל ה אהבת ו העמוקה , ע ד 
כד י הקרב ה עצמית , לכ ל ד ל ונדכא . הי ה אומ ר לגבי ר ה - 
עיר : "אלי ה היר ש י מחל ת טיפו ס טפשי ת (טיפו ס טפשי ) 
תקפ ה א ת שוא ב המים . ל א טו ב כשאי ן יודעי ם לא ן ללכת . 
ל ו באה , המגפ ה אליך , — באיז ה כבוד , רפואו ת וטיפולי ם 
הי ו מטפלי ם בה..." . 

בלי ל הכפורי ם בשע ת "כ ל נדרי " כשהכ ל התפלל ו 
ורעד ו מאימ ת הדין , הי ה ר ׳ שבת י שכו ר כלוט . כשאמר ו ל ו : 
קו ם לתפל ה הי ה עונ ה בפתגם : "פיאנג ו ני ה סונדזון " 
(שיכו ר ל א ד ן ול א דני ן אותו) . 

פרקליט ם ש ל ישרא ל — ־ וגבו ר העייר ה 

בי ן האישי ם המופלאי ם שהוציא ה עי ר ז ו נמצ א פרופסו ר 
באודן־דה־קורטנאי , ב ן למשפח ה צרפתי ת שהתאקלמ ה ו ־ 
התבולל ה בפולין . האי ש היק ר הז ה ש ם ל ו למטר ת חייו : 
להג ן ע ל היהודי ם בפולין , להוכי ח צדקתם , להכחי ש א ת 
העלילו ת עליהם , להטי ף להבנ ה ולשוויו ן זכויותיהם . ביחס ו 
ליהודי ם — טע ן — ייבח ן כושר ו ש ל הע ם הפולנ י לתחי ה 
רוחני ת ועצמאו ת מדיני ת וכלכלית . 

ידו ע הי ה גבי ר העי ר זלמ ן ראדזימינסקי , א ו כפ י שקרא ו 
ל ו בלשו ן עממי ת "זלמ ן שלעזאנער" . איע ז ז ה שראשית ו 
סוח ר סוסי ם וחוכ ר בכפ ר קט ן שלעזאן , הצלי ח בכ ל מעשי ו 
ונעש ה בעלי ם לבי ת חרוש ת לבירה , לטחנ ת קמח , למסגריה , 
לשדו ת ולבתי ם ונחש ב לעשי ר שבכ ל הסביבה . בנ י משפחת ו 
מספרי ם שהחזי ק סכו ם כס ף גדו ל בבנ ק מסוי ם בווארשה . 





100 


ספ ר זכרו ן 


פע ם חל ם שהבנ ק עומ ד לפנ י התמוטטות . למחר ת בבוקר , 
הוצי א א ת כ ל כספ ו מבנ ק זה , שפש ט א ת הרג ל כעבו ר 
יומיים . מעשיו ת כאל ה שגורו ת הי ו בפ י ותיק י העיר . 

אול ם מ י יכו ל לבדו ק א ת מיד ת המציאו ת והדמיו ן 
שבהן . בזכרונ י נחק ק מנהג ו ש ל האי ש בח ג הפורי ם : הי ה 
יוש ב על־י ד שולח ן גדו ל מל א מעדנים , ביר ה ויינו ת משוב - 
חים , מעש י מאפ ה נאי ם לעי ן וטעימי ם לחיך , ממתקי ם מכ ל 
המיני ם והצורו ת ופירו ת מארץ־ישרא ל ; בזקנ ו הגדו ל 
והרח ב בל ט מבי ן המסובי ם הרבים : קרובים , ידידי ם ו - 
אורחים . מפע ם לפע ם הופיע ו משלחו ת ש ל מוסדו ת שוני ם 
וש ל סת ם נצרכים . כ ל אח ד הבי א בצלח ת מכוס ה "משלו ח 
מנות" . ר ׳ זלמ ן החזי ר לכ ל אח ד משה ו בצלח ת בצירו ף 
שטר-כסף . הי ו ג ם כאל ה של א הביא ו משלו ח מנות , א ד 
שעשע ו א ת הקה ל בדבר י בדיחה , שיח ה א ו משחק . א ף 
לאל ה הוד ה המאר ח במחמא ה א ו בשב ח ושו ב בצירו ף סכו ם 
הוגן . בהיות י ילד , כשנוכחת י לראשונ ה בחגיג ה כזו , מל - 
מלתי : "כי ד המלד" . 

"המאבק " נג ד זוגו ת מטיילי ם 

א ך כ ל ז ה שיי ך לעב ר הרחוק , לתקופ ה שקדמ ה ל - 
מלחמ ת העול ם הראשונה , כשהר ב וראש י הקהיל ה הי ו בעל י 
השרר ה והגדולה . בימי ם ההם , כשלמד ו בחור י העי ר מדרכ י 
הגויי ם לשוט ט ע ם בתולו ת בחוצו ת ובפרברים , ב א הר ב 
ליד י הסכ ם ע ם השוט ר הרוס י — בשכנו ע חומר י כמוב ן — 
שכ ל זו ג כזה , שייתפ ס יוב א מי ד לפני ו לחד ר בית-הדין . 
ההסכ ם בוצ ע בקפדנות , ואו י ל ו לזו ג שנחט ף והוב א לחד ר 
בי ת הדי ן בשע ת דין-תור ה א ו בשע ת התיעצו ת ש ל חשוב י 
העיר . 

בצנע א הי ו באי ם אברכי ם א ל ספרית ו ש ל הנוטריו ן 
הפולני , וכא ן קיבל ו בהשאל ה ספר י קריא ה ולימוד , ולפעמי ם 
ג ם עצ ה והדרכ ה בהליכו ת העולם . אג ב נוטריו ן זה , מנאמנ י 
המפלג ה הסוציאליסטי ת הפולני ת (פ . פ . ס. ) אמ ר ל י פע ם 
בשיח ה גלויי ת ל ב : "חל ק מהאוכלוסי ה חיי ב להג ר מפולין , 
ומוב ן שאתם , היהודים , חייבי ם להיו ת חראשוני ם לצא ת 
מפה , ול א אנחנ ו הפולנים" . 

אול ם התסיס ה ל א נגעה , ע ל כ ל פני ם בראשונה , אל א 
בחל ק קט ן מבנ י המקום . העייר ה בדר ך כל ל שמר ה ע ל 
צביונ ה וע ל דרכ י חיי ה השלווים . האד ם ל א נקר א בש ם 
משפחתו , אל א בש ם אבי ו ולעיתי ם ג ם בש ם אב י אביו . 


אני , למשל , כונית י : חיי ם איטש ע זלמנ׳ס . הי ו ג ם כינויי ם 
"אינטימיים " יות ר כגון : אלי ה קומפ , יצח ק אחו ר וכדומה . 
אול ם תוארי ם אל ה ניתנ ו ר ק לאל ה שהצטיינ ו במשה ו 
מיוחד , ול א כ ל אח ד זכ ה לכך.. . 

החיי ם הי ו שקטים-איטיים . הי ה מקו ם למצטייני ם ול - 
הצטיינות . בבת י האולפנ א — ב״חדד" , ב״שטיבל " א ו "ב - 
ישיב ת הרבי " למד ו הרבה , א ך ל א ידע ו ע ל מחלקות , ע ל 
כיתו ת וע ל ציוני ם ואפיל ו לעילויי ם שבעילויים . אחדי ם זכ ו 
לאהד ה ולחיב ה בגל ל תכונותיה ם התרומיות . במיוח ד נחק ק 
בזכרונ י חבר י הקשי ש יצח ק סוקו ל בע ל פני ם מכוערי ם 
ביות ר (היית י אומר : מעי ן סוקראטס ) שנתבר ך בנפ ש 
אצילה . הו א הי ה בול ע ספרי ם ממ ש וזוכ ר א ת תוכנ ם כבו ר 
סו ד שאינ ו מאב ד טיפה , צנו ע הי ה כנער ה וחבי ב ע ל הכל . 
ולעומת ו בחו ר ישיב ה חמתגנד ר בלבוש ו ובחיצוניות ו ע ד 
שהרב י הגדיר ו כבע ל הדר ת פני ם ש ל "סבו ן ריחני".. . 

החיי ם הכלכליי ם התנהל ו לאיטם . בכ ל יו ם ד ׳ בשבו ע 
התקיי ם יריד , שריכ ז א ת איכר י הסביב ה ה ן למכיר ת תוצר - 
ת ם החקלאי ת לאנש י העי ר וה ן לקני ת מוצר י מלאכ ה 
ותעשיה . ביו ם הירי ד שלח ו ג ם מלמדי -תינוקו ת יד ם במסח ר 
א ך בדר ך כל ל ל א הצטיינ ו בנ י המקו ם ביוזמ ה מסחרי ת 
מיוחדת . לעשירי ם הי ו נכס י דל א נייד י והלו ו כס ף בריבית , 
ואיל ו העניי ם התקיימ ו ע ל מלאכ ה וע ל מסח ר זעיר . א ב 
מס ר עסק ו — א ם טו ב וא ם ר ע — לבנו , והב ן לבנו . וכ ך 
נמשכ ה השרשרת . שינוי-מ ה ח ל בזמ ן כיבו ש פולי ן ע״ י 
הגרמני ם בשני ם 1914/17 . בתקופ ה ז ו נפת ח אשנ ב קט ן 
ליהודי ם לעסו ק בפקידו ת ובשירותים . ק ל הי ה המעב ר מ - 
יידי ש לגרמנית . נוסד ו שיעור י ער ב ושיעור י השתלמות . 
ע ם הצב א הגרמנ י בא ו יהודי ם משכילי ם שהרחיב ו א ת 
אופק ם ש ל היהודי ם בעיירו ת פולין . בהדרכת ם קמ ו ארגונ י 
"החלוץ" , "צעירי-ציון" , "פועלי-ציון " "אגוד ת ישראל " 
וכר . 

"אגוד ת יטראל " והחלוצי ם 

בתקופ ה ז ו גבר ה מלחמ ת האבו ת והבנים . הצעירי ם 
התחיל ו ללבו ש קצרו ת ולהקפי ד ע ל צווארו ן מגוהץ , האבו ת 
רגזו-רתח ו ונשבעו : "כ ל עו ד אנ י ח י ל א יקו ם הדבר" . 
אול ם החיי ם עש ו א ת שלה ם והקר ח זז . 

כשהר ב וכמ ה מנאמני ו עמד ו להקי ם סני ף ש ל "אגוד ת 
ישראל " ברדזימי ן ל א יכולנו , החלוצי ם והציונים , להשלי ם 



לקהיל ת רדזימי ן 


101 


ע ם מעש ה שיטי ל צ ל ש ל קונסרבטיביו ת ואנטי־ציונו ת ע ל 
עירנו . מ ה עשינ ו ז סמו ך למוע ד שנקב ע לכינו ס היסו ד ש ל 
המפלג ה החדש ה כינסנ ו אספ ת הלוצים . כ ל הנאספי ם בא ו 
יח ד ובמאורג ן לבי ת המדר ש לפוצ ץ א ת אסיפת ם וארגונם . 
הצעירי ם ל א יכל ו למנו ע הקמ ת סני ף האגוד ה במקום . 

הר ב הוסי ף להטי ף בכ ל הזדמנו ת נג ד העברייני ם וה - 
פושעי ם ההולכי ם לתיאטראו ת כמנהג י הגויים , אול ם קול ו 
הי ה צרו ד וצפצפנ י ול א הי ה עו ד מסוג ל להשפי ע ולהחזי ר 
א ת הגלג ל לאחור . 

ע ם קו ם פולי ן כמדינ ה עצמאית , ע ם שחרור ה מעו ל 
הגרמנים , כשנסתיימ ה מלחמ ת העול ם הראשונה , רצ ו ה - 


יהודי ם בתו ם לב ב להשתת ף בשמחה . הי ו הפגנו ת משותפות , 
בש ם יהוד י המקו ם השתת ף צעי ר ב ן 18 בנאו ם פטריוט י 
בפולני ת נמלצת , והנוא ם הי ה ל א ר ׳ זלמן , עתי ר הנכסי ם 
והמסורת , אל א נכד ו הגימנזיסט , כות ב הטורים . 

ל א עבר ו ימי ם מועטי ם מא ז "נותק ו הכבלים " והפול - 
ני ם ערכ ו במדינת ם העצמאי ת פרעו ת ביהודים . אמנ ם א ל 
עירנ ו ל א הגי ע זר ם האנטישמיו ת בעו ז ובהשתוללו ת כבמ - 
קומו ת אחרים , אול ם לחבר י "החלוץ " הוכ ח לל א שמ ץ ש ל 
פקפוק , שמקומנ ו ל א כא ן אל א "במקו ם ש ם ארזים" . ב - 
אפשרו ת הראשונ ה על ה ארצ ה פוסטולסק י ע ם קבוצתו , כא ן 
הצטרפ ו לקבוצ ת קלנדיה-עטרות . סתם-יהודי ם המשיכ ו 
כאיל ו ל א קר ה דב ר ע ד שב א היו ם המ ר והנמה ר ומח ה מע ל 
פנ י האדמ ה א ת רחימי ן היהודי ת ע ל משכילי ה והרדיד ! , 
ע ל עניי ה ועשיריה , ע ל זקני ה ונעריה . 



102 


ספ ר זכרו ן 


חיי ם נעמ ן 

"קבוצ ת פוסטולםקי " עול ה 

והימי ם ימ י הרגש ה ש ל "אבי ב העמים" , תקוו ת וחלו - 
מו ת קרמ ו עו ר וגידים . היית י צי ר בועיד ת היסו ד ש ל 
"החלוץ " וש ל "צעיר י ציון " בפולי ן בשלה י מלחמ ת העול ם 
הראשונה . אגשי ם צעירי ם ניס ו לקבו ע חוק ה ופרוגרמ ה 
למדינ ה שתוק ם בעתיד , לחיי ם ש ל מח ר ולחבר ה שטר ם 
קמה . הכ ל הי ה בלת י ריאלי , פר ט לאמונ ה איתנ ה ש״ש ם 
במקו ם ארזים " תקו ם מדינת־ישראל , תיווצ ר חבר ה חדש ה 
ו״אנ ו נהי ה בי ן הבונים" . 

וברדזימי ן אירג ן שלו ם פוסטולסק י א ת הקבוצ ה ה - 
ראשונ ה ש ל חלוצ י העייר ה לעלי ה לארץ . הי א יצא ה לדר ך 
בקיץ , 1920 . שלו ם פנסטולסקי , האידאולו ג ש ל החלוצי ם 
ברדזימין , גיב ש א ת הקבוצ ה הזא ת שהיתר . למעש ה הסנו - 
ני ת הראשונד . לר.גשמר י ציוני ת (הכוונ ה לקבוצ ה מאורגנת , 
שכ ן הבחו ר הראשו ן שעל ה עו ד לפנ י מלחמ ת העול ם ה - 
ראשונ ה מרדזימי ן לארץ-יעזראל , הי ה יחיא ל פיעניק . (ע ל 
יחיא ל פיעני ק רא ה רשימ ה מיוחד ת בספ ר — העורך) . ג ם 
באר ץ קרא ו א ת חרדזימינאים-החלוצי ם בש ם "קבוצ ת פור ־ 
טולסקי" . 

הסיב ה היעזיר ה לעליית י היתד . המצ ב המיוח ד ששר ר א ז 
בפולין , שנתיי ם לאח ר תקומתה . באות ם ימי ם ש ל קי ץ 
1920 , התחש ק לו , למרש ל יוז ף פילסודסקי , מנר.יגר . ש ל 
פולין , לכבו ש א ת קיוב . הנוע ר הפולנ י שר ק ז ה עתד . 
השתחר ר מעו ל הכוב ש הרוס י ור.אוסטרי , גיל ה פטריוטיו ת 
רועשת . בוגר י הגימנסיו ת התנדב ו ונרשמ ו בבתי־הספ ר 
לקציני ם שאורגנ ו באופ ן קדחתני . 

כבוג ר גימנסיר . ג ם אנ י פנית י להרשמ ה לבית־ספ ר 
לקציני ם בהתנדבות . אול ם פקי ד ההרשמ ה אמ ר ל י בגילוי - 
ל ב צינ י שהד ת (היהודית ) תד.ווד . מכשו ל להתקב ל לביד.״ ם 


ארצ ה ואנ י - בעקןבותי ה 

לקצינים . הבינות י איפו א שא ם ארש ם — ידחונ י בגל ל 
יר.דותי , וא ם ל א ארש ם — יגיד ו שנמנעת י בגל ל יד.דותי - 
פחדנותי . 

ב ו ביו ם פנית י למרכ ז "ד.חלוץ " בוורש ה בבקש ה 
לאפש ר ל י עלי ח דחופ ה לארץ . הי ה ז ה ימי ם אחדי ם לאח ר 
ש״קבוצ ת פוסטולסקי " יצאד , בדר ך לאר ץ ישראל , קיבלת י 
תשובה : "יד,יד . בסדר" . הבינות י שתשובר . ז ו פירושה , 
שאוכ ל לנסו ע באופ ן גלו י וליגל י ("עפענטלע ך או ן רעכט - 
לעך") . אול ם למעש ה ר ק קט ע קט ן מהדר ך היתד . ליגלי ת 
ולל א קשיים , הי ה ז ה השט ח מוורש ה לקראקוב . בקראקו ב 
שובש ו דרכ י החלוצי ם שבהמש ך דרכ ם היד . עליה ם להגי ע 
למרש־אוסטרא ו שבשט ח חצ׳כי . בדר ך נעצרת י יח ד ע ם 
חלוצי ם אחדי ם ע ל יד י שוטרי ם צ׳כיים . 

עו ד אנ ו במעצ ר חופי ע נצי ג חקהיל ה היהודי ת במריש ־ 
אוסטראו , מגול ח למשעי , כשסיגא ר עב ה בפה , א ש נבו ן 
וגמי ש שיד ע להתהל ך ע ם הצ׳כי ם ולהסדי ר א ת חענייני ם 
בדר ך הרצויר. . הו א התחי ל בתרעומ ת ע ל "ד.אמיגרנטי ם הלל ו 
שאינ ם יודעי ם חו ק ומהווי ם הפרע ה למימש ל הצ׳כי" , אחר י 
תשלו ם מס־שפתיים , הו א המשיך : "אול ם מד . לעשות ן 
להחזי ר אות ם לתופ ת חפולנ י — ל א ב א בחשבו ן — מוט ב 
שנדא ג אי ך שהו א שיועבר ו הלאה".. . ואמנ ם הצ׳כי ם שחרר ו 
אותנ ו (היינ ו כמ ה מאו ת חלוצים ) ואוכסנ ו בבי ת הכנס ת 
המקומי . הקימונ ו במקו ם מחנד . חלוצ י וחיכינ ו שבועו ת ע ד 
שקיבלנ ו א ת הוויז ה הכללי ת מאוסטריד. . ספסל י בי ת הכנס ת 
אמנ ם הי ו ד י קשי ם לשינר . ולמנוחה , אול ם שיר י המולדת , 
אויר ת הנוע ר וד.כר ת היעו ד שבעליי ה השכיח ו א ת האי - 
נוחיו ת ש ל האכסניר . המוזר ה הזאת . 

ברצו ן ובתוד ה נפרדנ ו מהקהיל ה המקומי ת ונסענ ו 



לקהיל ת רדזימי ן 


103 


לווינה , ש ם היינ ו צריכי ם לקב ל א ת רשו ת הכניס ה לארץ ־ 
ישראל , א ך הדב ר אר ך יות ר משהותנ ו במריש־אוסטרא ו 
שבצ׳כיה . 

בלי ת בריר ה נעצרנ ו בווינה . ביר ת אוסטרי ה העליז ה 
בשלה י קי ץ 1920 הית ה עצובה . הקיצו ב של ט במלו א 
חומרת ו בכ ל ענפ י המזו ן והתצרוכת . מצרכ י אוכ ל נמכר ו 
לפ י תלושים . פשטידת־הקמ ח (ה״מעל־שפייזע" ) הווינאי ת 
המפורסמ ת הית ה רמ ז נלע ג למ ה שהי ה אי־פעם . אד ם 


לשהיי ה נוספ ת בווינה . אפיל ו אל ה שטר ם ביקר ו ע ל קבר ו 
ש ל הרצ ל בבי ת העלמי ן בווינה , השאיר ו זא ת להזדמנו ת 
אחרת . היתד ! תשוק ה כנ ה ותמימ ה להגי ע בהקד ם לאר ץ 
וג ם רצו ן לסיי ם א ת הנדודי ם ולהגי ע לחו ף מבטחים . 

מווינ ה נסענ ו לאיטלי ה וכשעלינ ו ע ל האני ה היינ ו 
באמ ת מאושרים , א ם כ י הית ה זא ת ' ספינת־מש א בלה , 
שר ק בגל ל המחסו ר בכלי־שי ט השתמש ו ב ה כבאניי ת נוס - 
עים . ליצני ם בתוכנ ו אמרו ; כשאני ה כזא ת טובע ת בי ם 



רדזימינאי ם באר ץ בראשי ת שנו ת העשרי ם 


שגמ ר לסעו ד ארוח ת צהריי ם במסעד ה הי ה מוכ ן תיכ ף 
לאכו ל ארוח ה שנייה . 

ע ל סיפו ן האצי ה 

בווינ ה טולטלנ ו מאכסניו ת נוע ר למלו ן וחזרה , א ך 
בתנאי ם יות ר אנושיי ם מאש ר בבית־הכנס ת שבמריש ־ 
אוסטראו . בכ ל זא ת היינ ו עצבניי ם וחסר י סבלנות , שכ ן 
המטר ה הית ה נמ ל יפ ו ויומ ם וליל ה חלמנ ו ע ל היו ם 
הראשו ן בארץ־יעוראל . 

בהגי ע האישו ר המיוח ל לעליי ה ל א בזבזנ ו א ף יו ם 


אי ן מודיעי ם ע ל כ ך ברבים , פשו ט ל א כדא י בגל ל "אני ח 
כזאת " לעשו ת רעש.. . ברו ר שמיטו ת ל א היו , א ך איכשה ו 
הסתדרנ ו ע ל הסיפו ן והאוכ ל הי ה פחו ת מסטנדרטי . ברם , 
מ י חש ב ע ל נוחיו ת בל ב הי ם בדר ך לחופ י האר ץ ז הבחו - 
רי ם והבחורו ת שר ו ורקדו , התידד ו ושוחח ו ביחידות , 
בקבוצו ת ובאסיפו ת כללמת . 

המצ ב א ז באר ץ 

חרו ת בזכרונ י המחז ה כאש ר ספינתנ ו עגנ ה בנמ ל יפ ו 
ואנחנ ו עלינ ו ע ל החוף . א ת פנינו . קיבל ו גימנזיסטי ם ו - 


104 


ספ ר זכרו ן 


גימנזיסטיו ת בלח ם לבן , ריב ה ות ה מתוק . באירופ ה המזר - 
חי ת הי ה א ז קיצו ב חמו ר ש ל לח ם וסוכר , ולח ם לב ן הי ה 
מצר ך נדיר , ואיל ו פ ה באר ץ מצאנ ו שפ ע ש ל מזו ן ורצו ן 
טו ב ש ל רבים . אמנ ם ל א הי ה א ז מחסו ר בארץ , אול ם 
מצ ב העבוד ה הי ה קשה . העובד ה שכמ ה מאו ת לגיונרי ם 
ששוחרר ו מהגדו ד העבר י ל א יכל ו להשי ג עבוד ה ונאלצ ו 
לחזו ר לאר ץ מוצאם , ריסנ ה א ת האופטימיו ת אצ ל רבי ם 
מאתנו . 



שמוא ל צוקרמן , רעית ו פרידה . מימי ן — ח . ש . גולדשטרן־לישנסק י 
ושר ה פויזנר־כהן , בראשי ת שנו ת העשרי ם באר ץ 


בבוא י ארצ ה הית ה באמתחת י ליר ה מצרי ת אחת . אנ י 
זוכ ר זא ת מפנ י שבע ת צר ה תמי ד התנחמת י שא ת ה״הון " 
שהבאת י את י ל א הפסדתי.. . 

א ך הספקת י קצ ת לנו ח ביפ ו ובתל־אביב , מי ד חשק ה 


נפש י לעלו ת ירושלימה . תל־אבי ב הית ה א ז קטנ ה מאוד , 
ומלב ד הגימנסי ה "הרצליה " ל א הי ה ב ה א ף דב ר ששמענ ו 
עלי ו בחו״ל . הל ב נמש ך לביר ת הארץ . נוס ף לכ ך נמש ך 
הל ב בסקרנו ת לבנ י עיר י "קבוצ ת פוסטולסקי " שעל ו 
לפנ י כמ ה שבועו ת ע ל אדמ ת קלנדי ה ("עטרות") . השתוקק - 
ת י לראו ת אי ך הסתדרו . ואמנ ם למחר ת בוא י ארצ ה הגעת י 
לבירה , ולאח ר סיו ר ב ה התענינת י כיצ ד מגיעי ם לקלנדיה . 
מוב ן ש״אגד " א ו "שרות " טר ם הי ו בארץ , אול ם בי ן שע ר 
יפ ו ושכונ ת ימין-משד . היתר . רחב ה ש ם התרכז ו חמרי ם 
ע ם חמוריר. ם שהושכר ו לנסיער. . למחר ת בוא י לירושלי ם 
מצאת י א ת עצמ י ברחב ת החמרי ם וחמוריר. ם וביקשת י הסער . 
לקלנדיד. . החמרי ם הי ו ערבים , אנ י אמנ ם ידעת י עברית , 
א ך א ף מל ה ערבית . אמרת י לאח ד מה ם בעברי ת ובתנועו ת 
ידיי ם להסיענ י לקלנדיה . הו א תיכ ף הסכים . יצאנ ו לדרך , 
הו א ע ל חמו ר אח ד ואנ י ע ל השנ י וברכיב ה מייגע ת הגענ ו 
ל...מוצא , שנקרא ה בערבי ת "קלוניה" . פר ץ רי ב בינינ ו 
(ר.סכסו ד ר.יד.ודי-ר.ערב י הראשו ן לגבי.,.) , אנ י אמרת י שהוא , 
החמר , אש ם והו א אמ ר שאנ י אש ם וכ י ל א אמרת י ל ו נכו ן 
א ת מקו ם חפצי . בסו ף הסכמנ ו שיחזי ר אות י לשע ר יפ ו 
בל י תשלו ם נוסף . 

לפנו ת ער ב הצלחת י להשי ג עגל ה ש ל אנש י הקבוצ ה 
שנסע ה לקלנדיר. . לקח ו אות י כ״טרמפיסט " ואנ י שמחת י 
להזדמנות . עו ד ב ו בליל ה פגשת י א ת הרדזימינאי ם שהצ - 
טרפ ו לקבוצ ת עטרות־קלנדיד. , וביניה ם שלו ם פוסטולסקי . 
אחר י הארוחה , למרו ת טרדו ת היום , ל א יכולת י להירד ם 
מרו ב התרגשות : הנד . אנ י ע ם בנ י עיר י בישו ב חקלא י 
במבואו ת ירושלים . 

הבחורי ם מ״קבוצ ת פוסטולסקי " התפזר ו אח ר כ ך לכ ל 
חלק י הארץ ; אמנ ם ל א הקימ ו באר ץ אבו ת מפע ל מיוח ד 
ונבדל , אול ם בעבודו ת הבנין , בחפירו ת להנח ת קו י הטלפון , 
בקיבוצי ם ובמושבות , בערי ם ובכפרי ם מד ן וע ד איל ת 
נמצאי ם גרעיני ם רענני ם שנזרע ו בתו ם ובאהבר . ע ל 
יד י בחורו ת ובחורים " מרדזימין . 



לקהיל ת רדזימי ן 


105 


נ ח צוקערמא ן (מאנטעווידעא ) 

מיי ן געבויר ו שטעט ל ראדזימי ו 



ראדזימי ן געפינ ט זי ר 18 קילאמעטע ר פו ן פראג ע או ן 
21 פו ן ווארשע . פארבינד ן מי ט א קאלייק ע ראדזימי ן — 
פראגע , עטלעכ ע מא ל אי ן טאג . ראדזימי ן אי ז געווע ן א 
.קרייז־שטא ט צ ו וועלכע ר ס׳האב ן געהער ט עטלעכ ע דער ־ 
נעבנדיק ע קלענער ע שטעטלע ך או ן א גרויס ע צא ל דער ־ 
פער . 

ד י דערינערונגע ן פו ן מיי ן היים־שטעט ל ווי ל אי ד 
אנהייב ן מיט ן ראדזימינע ר רבי ן : 

דע ר גרינדע ר פו ן דע ר ראדזימינע ר רבי׳שע ר די ־ 
נאסטי ע אי ז געווע ן א תלמי ד פו ן בארימט ן רבין , ר ׳ בוני ם 
פו ן פשיסחא . ע ר הא ט געהייס ן ר ׳ יעקעל ע וועג ן וועלכ ן 
מע ן דערצייל ט א ז ע ר אי ז געווע ן א בעל־מופת . מע ן דער ־ 
ציילט , א ז איידע ר ע ר אי ז נתגל ה געוואר ן או ן אנגעהויב ן 
פראווע ן רבי׳סטוו א — אי ז ע ר געווע ן א טעפער . ע ר 
הא ט געקנאט ן ליי ם או ן געברענ ט ערדענ ע טע פ או ן זיי ן 
יידענ ע הא ט זי י פארקויפ ט אויפ ן מארק . ע ר אליי ן ר ׳ יע ־ 
קעל ע הא ט ניש ט געקענ ט קיי ן צור ת מטבע . בי י מיי ן 
אפפאר ן פו ן פוילן , אי ן יא ר 1931 , אי ז נא ד געשטאנע ן 
דא ס זייע ר נידעריק ע הייז ל — דע ר פראנ ט פו ן גרויס ן 
הוי ף — וו ו ס׳הא ט געוווינ ט אמא ל דע ר ערשטע ר רב י 
ר ׳ יעקעלע . ע ם אי ז נא ד געשטאנע ן דאר ט זיי ן בעט , דע ר 
טיע ז וו ו ע ר הא ט געלערנ ט יומ ם ולילה . אי ן א ווינק ל אי ז 
געשטאנע ן ד י לאנג ע לולק ע ווא ס ע ר הא ט גערויכער ט בי י 
זיינ ע שיחו ת חולין , אדע ר ביי ם נעמע ן "קוויטלער" . אי ן 
באשטימט ע יום ־ טובי ם וו י ד י סדרי ם א . א . פלעג ט זיי ן איי ־ 


ניקל , ר ׳ מענדעל ע פיר ן טי ש אי ן דע ם דאזיק ן נידעריק ן 
צימע ר או ן דערנא ד טאנצ ן מי ט ד י מקורבי ם או ן חסידי ם 
בי ז טאג . ר ׳ מענדעל ע אי ז געווע ן א זו ן פו ן צווייט ן רבי׳ ן 
פו ן שושל ת ראדזימין , ר ׳ שלמה׳לע . 

ר ׳ מענדעל ע גוטערמא ן אי ז געווע ן איינע ר פו ן ד י 
רייכסט ע רביי ם אי ן פול ו או ן חא ט געחא ט טויזנטע ר חסי - 
דים . א ס ד איי ד אויסגעפוצט ע ווארשעווע ר סוחרים , ווא ס 
חאב ן געטראג ן שיינ ע או ן א ביס ל געקירצט ע זיידענ ע 
קאפאטעס , אנשטא ט ד י צעפליקט ע מי ט צויט ן נאכגעחאנ ־ 
גענ ע אטלאסענע , פו ן רו ב אנגעפארענ ע חסידים . אוי ף ד י 
ימי ם נוראים , רא ש השנ ה או ן יום־כיפור , פלעג ן ד י אנגע ־ 
פראפט ע קאלייקע ס ברענגע ן הונדערטע ר או ן הונדערטע ר 
חסידים . דא ס שטעט ל אי ז געווע ן פו ל מי ט זייע ר חסי - 
דיש ן חארמידע ר או ן אויפגעלייגטקייט . דע ם רבינ׳ ס גרוי ־ 
סע ר געמדערטע ר בית־המדר ש הא ט ניש ט געקענ ט זי י 
אל ע ארייננעמען , או ן א ס ד חסידי ם האב ן דעריבע ר גע ־ 
דאוונ ט אויפ ן הוי ף או ן ד י תפילו ת האב ן אפגעקלונגע ן ודי ט 
ארום , אוי ף ד י שכנותדיק ע קריסטלעכ ע הייזער . 

אחו ץ 4 — 5 משמשי ם הא ט דע ר רב י אל ע יא ח גע ־ 
האלט ן בי י זיד , א תורה־שרייבע ר ווא ס פלעג ט ביי ם פיר ן 
טיש , שבתי ם און־ימי ם טובים , זיצ ן נאענ ט פו ן רבי ן ביי ם זאג ן 
תור ה או ן שב ת צונאכט ס אדע ר מוצא י יום־טו ב פארשרייב ן 
ד י דברי ־ תורה . אי ד געדענ ק נא ד דע ם אלטיטשק ן תורה ־ 
שרייבע ר ר ׳ ישראלטשע . וועג ן אי ם הא ט מע ן דערציילט , 
א ז דע ר רב י הא ט אי ם מתי ר געווע ן צ ו עס ן געבראק ט אי ן 
פס ח וויי ל ע ר הא ט שוי ן ניש ט געהא ט קיי ן איינציק ן צא ן 


106 


ספ ר זכרו ן 


אי ן מדל . א ריי ע יאר ן אי ז געווע ן א תורה־שרייבער , דע ר 
לעגטשינע ר רב , א יי ד א צדיק , דע ר פאטע ר פו ן ד י בא ־ 
רימט ע יידיש ע שרייבע ר י . י . זינגע ר או ן יצח ק באשע ־ 
ווים . 

אויפ ן ראדזימינע ר רבי ן הא ט זי ך באשטעטיק ט דע ר 
פסוק : "ממונ ם ש ל צדיקי ם הביבי ם עליה ם יות ר מגופם" . 
(דא ם געל ט אי ז ד י צדיקי ם ליבער , וו י זייע ר קערפער) . 
ע ר אי ז געווע ן א קארגער , כאט ש ע ר אי ז געווע ן זייע ר 
רייך . ע ר הא ט אוי ד ניש ט געהא ט קיי ן קינדער , זי י איבער ־ 
לאז ן ירושה . צוויש ן פארשידענ ע הסידיש ע קרייז ן הא ט 
ארויסגערופ ן גרוי ם פאראיב ל דע ר אופ ן וו י ע ר הא ט אוי ף 
ד י עלטער ע יאר ן שוין , אפגע׳ג ט זיי ן רביצן , ווא ס הא ט 
געשטאמ ט פו ן ביאלע ר הויף . לאגג ע יאר ן האב ן זי ד גע ־ 
שלעפ ט ד י דין־תורה׳ ס צוויש ן רבי׳ ן או ן דע ר רביצין . 

דע ר רב י הא ט דערנא ד חתונ ה געהא ט מי ט דע ר קא ־ 
מארנע ר רביצי ן (א ן אלמנ ה פו ן א גאליציאנע ר רבי׳לע) . 
מי ט דע ר צווייטע ר וויי ב הא ט ע ר אוי ד ניש ט געהא ט קיי ן 
קינדער . כאט ש ז י הא ט מי ט זי ך מיטגעבראכ ט ד י קינדע ר 
פו ן אי ר ערשט ן מא ן אל ם א באווייז , א ז ז י קע ן האב ן 
קינדער . 

ד י משמשי ם הא ט ע ר ניש ט געצאל ט קיי ן פענסיע . זי י 
האב ן געצויג ן זייע ר היונ ה פו ן שרייב ן "קוויטלעד " או ן 
פו ן צוגעווארפ ן שטעק־געלט , ביי ם אריינלאז ן צו ם רבי ן 
נעמע ן שלום , צוויש ן מנח ה או ן מעריב . אוי ך האב ן זי י 
צוגעהאנדל ט מי ט לאטעריע־צעטלע ן צוויש ן ד י חסידים . 

פא ר ד י חדר־יינגלע ך פו ן שטא ט אי ז געווע ן א 
גרוי ם געשעעני ש ד י נאכ ט פו ן ז ׳ אד ר אי ן רבינ ס בית ־ 
המדרש , ד י יארציי ט פו ן מש ה רבינו . דע ר גאנצע ר בית ־ 
המדרש , ד י יארציי ט פו ן מש ה רבנו . דע ר גאנצע ר בית ־ 
אדע ר שמח ת תור ה צ ו ד י הקפות , ווא ס האב ן זי ך פארצויג ן 
שפע ט מיט ן זינגע ן או ן טאנצן ; ד י ספרי־ ־תורה , באפוצ ט 
או ן באהאנגע ן מי ט "כתרים " או ן אנדער ע שווער ע זילבער ־ 
באפוצונגען , א טיי ל מי ט גלעקלעך , ביי ם זינגע ן או ן טאנ ־ 
צ ן מי ט ד י ספרי ־ תור ה האב ן זי י צוגעקלינגע ן או ן האב ן 
צוגעגעב ן פראכ ט או ן חסידיש ע התלהבות . 

טאק ע אי ן ראדזימינע ר רבי׳נ ס הד ף אי ן א שמחת ־ 
תור ה פו ן יא ר 1906 , אדע ר 1907 , אי ז געשאפ ן או ן גע ־ 


זונגע ן געוואר ן דא ס לידל , ווא ס אי ז אוי ר פארצייכנ ט 
דור ך נ ח פרילוצק י אי ן זיינ ע פאלקלאריסטיש ע זאמלונגע ן : 

הע ר נא ר איטש ע בע ר / קו ם נא ר ד א אהע ר / 
כ׳ווע ל די ר עפע ס זאג ן / וועסט ו הנא ה האב ן / 
מע ן הא ט שוי ן אויסגעהרגע ט אל ע שטרייקע ר / 
מ׳הא ט שוי ן פא ר ד י שטרייקע ר מע ר קיי ן מור א / 
שיש ו בשמח ת תורה , שיש ו בשמח ת תורה , / מ׳הא ט 
שוי ן פא ר ד י שטרייקע ר מע ר קיי ן מורא... " 

ווייז ט אויס , א ז מ׳הא ט אי ן רבי׳נ ס הדף , געהא ט א 
גרונ ט צ ו זינגע ן מי ט ברע ן דא ס דאזיק ע לידל . ד י סיב ה 
פו ן דע ר מאדנע ר פרייד , א ז "מ׳הא ט שוי ן אויסגעהרגע ט 
אל ע שטרייקער" , נעמ ט זי ך דערפון , ווא ס אי ן רעוואלו ־ 
ציאנער ן יא ר 1905 , פלעג ן פו ן ווארש ע זי ך אראפכאפ ן 
יידיש ע רעוואלוציאנער ן צו ם רייכ ן רבי ן נא ך געלט.. . 

חלוצי ם זענע ן עול ה קיי ן ארץ־ישרא ל 

ראדזימי ן אי ז געווע ן א שטא ט מי ט אייגענ ע כא ־ 
ראקטעריסטיש ע אייגנשאפטן , מי ט א ן אייג ן פנים , הג ם 
אי ן אלגעמיי ן וו י אל ע יידיש ע שטע ט או ן שטעטלע ך אי ן 
פדל ן — וו י אי ן יעד ן שטעט ל זענע ן ד י גבירי ם ספעציע ל 
ד י חסידיש ע שיינ ע ייד ן — געווע ן ד י פנ י או ן ד י טאן ־ 
געבער . דע ר גרעסטע ר שטאט־גבי ר אי ז געווע ן ר ׳ זלמ ן 
ראדזימינסקי . ע ר הא ט פארמאג ט א ביר־ברויערי י (בא ־ 
קאנ ט געווע ן אי ן פויל ן "ראדזימינסקי ס ביר") , א מעכא ־ 
ניש ע מיל , א ס ך געלט . ע ר הא ט געוווינ ט זוייטלע ך פו ן 
שטא ט אוי ף א גרוי ס פריציש ן שטייגער . ד י קאלייק ע פרא ־ 
ג ע — ראדזימי ן הא ט געהא ט א ספעציעל ע ליניע , אדע ר 
אפציוויי ג דירעק ט צ ו זיי ן הוי ף או ן ברויעריי . אי ן ד י יינג ע 
יאר ן אי ז ע ר געווע ן א פשוטע ר בחו ר א ן ספעציעל ן יחוס . 
זיינ ע זי ן זענע ן שוי ן געווען , וו י מע ן זאגט : "חסידיש , 
נגידי ש מי ט געפוצט ע שטיוול" ; ד י אייניקלע ך שטודירג ־ 
דיק ע או ן אריסטאקראטן . א טיי ל שוי ן אסימילאטארי ש 
געשטימט , אנדערע , אנפירע ר פו ן דע ר ציוניסטישע ר יו ־ 
גנ ט אי ן שטאט ; א ן אייניק ל פו ן א ט דע ם גרוי ס יידיש ־ 
פריצישן־הויף , א ן אינטעליגענטע ר בחור , אי ן אי ן יא ר 
1920 געפאר ן מי ט א גרעסערע ר גרופ ע חלוצי ם קיי ן ארץ ־ 



לקהיל ת רדזימי ן 


107 


ישרא ל או ן געארבע ט בי י פארשידענ ע שווארצ ע ארבעטן , 
צוגליי ך מי ט אלעמען . ע ר הא ט קיינמא ל ניש ט געוואלט , 
א ז זיינ ע רייכ ע עלטער ן זאל ן אי ם העלפן . שפעטע ר אי ז 
ע ר געוואר ן א ן אדוואקא ט או ן חשוב׳ע ר עסק ן פו ן "הפוע ל 
הצעיר " אי ן ירושלים . זיי ן נאמע ן אי ז חיי ם נעמן . היינ ט 
וווינ ט ע ר אי ן חיפה . 



עטלעכ ע פו ן ד י ערשט ע ראדזימינע ר חלוצי ם אי ן ארץ־ישראל . 

דע ר ערשטע ר רעכט ס — חיי ם נעמן־ראדזימינסק י 

געווע ן א פארמעגלעכ ע פאמילי ע "ד י יאנישעס" . דע ד 
רא ש פו ן דע ר משפחה , ר ׳ הער ש בער , א שארפע ר אלעק ־ 
סאנדע ר חסיד . א נידעריקע ר שוי ן עלטערע ר ייד , אי ז ע ר 
געווע ן דע ר מוה ל פו ן שטעט ל או ן ד י ארעמ ע קימפעטארנ ס 
הא ט ע ר בסת ר געגעב ן געל ט צ ו פראווע ן דע ם ברית . פא ר 
ארעמ ע קראנק ע הא ט ע ר געשיק ט דע ם פעלטשע ר אדע ר 
דע ם דאקטא ר או ן אונטערגעשריב ן ד י רעצעפט ן פא ר דע ר 
אפטייק . דא ס אל ץ אי ז געגאגגע ן אוי ף זיי ן חשבון . 

א לאנג ע ציי ט א ת דא ס אלעקסאנדע ר שטיב ל געווע י 
אי ן זיי ן וווינונג , ווא ס אי ז געווע ן צוזאמע ן מי ט זיי ן שניט ־ 
קרא ם האר ט לעב ן קאשטשאל . אי ך געדענ ק א ז ס׳הא ט 
געטראפ ן א ז פונק ט בי י תפיל ת "קדושה" , שב ת אדע ר 
יום־טוב , פלעג ט זי ר דע ר שכנותדיקע ר קירכ ע גלא ק צע ־ 
קלונגע ן או ן מ׳אי ז אונטע ר געשפרונגע ן "קדוש , קדוש , 
קדוש ״ — צו ם טאק ט פו ן קירכע־גלאק . 


אמאליק ע טיפ ן 

א זו ן פונע ם הארצגוטיק ן ר ׳ הער ש בער , אליי ן אוי ר 
א שארפע ר חסיד , הא ט איינמא ל באגעגנ ט אי ן א שב ת 
נאכמיטא ג דע ם ערשט ן אי ן שטא ט קור ץ געקליידעטן , 
מי ט א קאפעלוש , העשעל ע לערער , הא ט ע ר אי ם אויסגע ־ 
פאטש ט אי ן מיט ן גאס . 

אי ן עטלעכ ע יאר ן ארום , זענע ן זיינ ע זי ן אוי ך גע ־ 

וואר ן "קאפעלושניקעס " או ן חלוצים . ע ס הא ט אי ם גאר ־ 
ניש ט געחאלפן . געווע ן א גערע ר חסיד , א גרויסע ר למדן , 
או ן ניש ט ווינצי ק צעשטרייט . ע ר הא ט געמאכ ט יעדע ס 
יא ר א ברית . א ז מ׳ד,א ט געזע ן א ן עול ם גערע ר חסידי ם 
גיי ן פרייטי ק צונאכט ס אי ן דע ר ריכטונ ג פו ן געס ל וו ו 
ע ר הא ט געוווינ ט אי ז געווע ן אסימ ן א ז מע ן גיי ט שוי ן 
ווידע ר צ ו שי ע דוד׳ ן אוי ף א שלו ם זכר . ע ס הא ט גאנ ץ 
אפ ט געטראפ ן א ז גייענדי ק פארשמייע ט מי ט צעפלוי ־ 
גענ ע פאלעס , פארטיפ ט מי ט נא ך אז א צעשטרייט ן 
וו י ער , אי ן פאליטיק , פלעג ט ע ר אפשטעל ן א ייג ־ 
געל ע מי ט לאנג ע פאהלע ך או ן געפרעגט : וועמענ ס 
ביזסטו ? — טאטעש י דערקענס ט מי ר נישט ? — "ווא , 
ווא , ווא , אוו י הייס ט ע ס אי ז ד י מעשה" , הא ט ע ר זי ך 
צוגעזונגע ן מי ט א גמרא ־ ניגון , או ן געציפ ט דא ס קלייג ע 
בערדל , ווא ס הא ט קיינמא ל ניש ט דערלעב ט אויסצווואקסן , 
וויי ל ע ר הא ט ע ס כסד ר אויסגעציפ ט — "ביס ט טאק ע 
מייג ס א קינד ז ווא ס רעדסטו ז אוי ב אווי" , צי ט ע ר 
ווייטע ר דע ם גמרא־ניגון , "ט א זא ג זש ע מיר , וו י הייס ־ 
טו?". . א ז דע ר קליינע ר הא ט אי ם געזאג ט זיי ן נאמען , 
הא ט ע ר זי ד אפגעשטעל ט א פארמוחטער , וועלכע ר קע ן 
דא ס זיין , דע ר פינפטע ר אדע ר דע ר זיבעטע ר גאר ז "נו , 
שזין , שזין , גי י אי ן חדר , למא י נפק א מינ ה י " 

געווע ן א ן אלטע ר ייד , ר ׳ איטש ע סופר , א הויכע ר מי ט 
א ווייסע ר באר ד או ן א גאטספארכטי ק תמימותדי ק פנים . 
געגאנגע ן שטענדי ק זי ך טובלע ן אי ן מקווה , פאר ן אנ ־ 
שרייב ן א "שם" . הא ט ע ר פארמאג ט א יידענ ע א ן ארורה . 
ז י פלעג ט אי ם רופ ן ניש ט אנדער ש ווי.. . "גויאי ש פנים" , 
או ן אפ ט אי ם געשלאגן . ווע ן ז י פלעג ט אי ם שלאג ן או ן 
פייניקן , הא ט ע ר געהא ט צו ם רבונ ו ש ל עול ם שטענדי ק 
ד י זעלב ע טענה ; "ע ס שטיי ט דא ך בפירו ש אי ן דע ר 



108 


ספ ר זכרו ן 


תור ה : "והו א ימשו ל בה" . או ן ניש ט געפינענדי ק קיי ן ענט ־ 
פער , הא ט ע ר צ ו זי ך געזאג ט : "תיקו" , ס׳בלייב ט א קשיה.. . 

געווע ן א יי ד א מורא׳דיקע ר קבצן . כ׳וויי ס ניש ט פאר ־ 

וואס , נא ר מ׳הא ט אי ם גערופ ן "דע ר פארזשאווערטער" . 
ווע ן עמיצע ר הא ט געהא ט אנ׳ארבע ט אדע ר א שליחות , 
הא ט מע ן אי ם גערופן . אי ז געווע ן אי ן שטא ט א ווערט ל : 
כ׳ווע ל געב ן רע ם "פארזשאווערטן " א פא ר גראשן , ווע ט 
ע ר פא ר מי ר זארגן . אי ך הא ב גיש ט קיי ן ציי ט זי ך אוועק ־ 
זעצ ן זארגן . 


תלמידי ם : ״ א ישר ־ כו ח דיר , רבוג ו ש ל עולם ״! , או ן וויי ־ 
טע ר געלערנט , וו י קיינמא ל גארנישט.. . 

אי ד ווי ל אוי ר אי ן קורצ ן דערמאנע ן צווי י אינטע ־ 
רעסאנט ע או ן גו ט באקאנט ע ייד ן פו ן אלט ן דור . וועלכע ר 
ראדזימינע ר קע ן פארגעס ן דע ם אלט ן שטאט־חזן , ר ' 
איטש ע בער ו ד י ציי ט ווא ס אי ד געדענ ק אים , אי ז ע ר 
שוי ן געווע ן אי ן דע ר טיפע ר עלטער , הא ט זי ד שוי ן 
געפלאנטער ט אי ן ד י רייד . אבע ר ווע ן ר ׳ איטש ע בע ר 
הא ט זי ד אוועקגעשטעל ט אי ן דע ר שיינע ר ראדזימינע ר 



חלוציש ע פארלע ך או ן פריינדינ ם אי ן ראדזימי ן אי ן ד י ערשט ע צוואנציקע ר יאר ן 


אי ד הא ב געלערנ ט בי י א גמרא־מלמ ד ר ׳ ישרא ל 
יעגקל , א זייע ר פרומע ר ייד . בי ן אי ד געווע ן א ן עדות ; 
בייטא ג אי ן מיט ן לערגע ן אי ז מע ן אי ם געקומע ן אגזאג ן 
ד י בשורה , א ז ע ר הא ט געווונע ן "דא ס גרויס ע געווינס" , 
אז ש פינ ף טויזנ ט רוב ל אוי ף זיי ן חלק , הא ט ע ר אפיל ו 
ניש ט אוי ף א מינו ט איבערגעריס ן דא ס לערנען , ארויפ ־ 
געקוק ט א רג ע צו ם סופי ט או ן געזאג ט מיט ן זעלב ן ניגו ן 
פו ן דע ר גמרא , ווא ס ע ר הא ט געלערנ ט מי ט אונדז , ד י 


שו ל צ ו "כ ל נדרי " ארומגערינגל ט מי ט זיי ן אייגענע ם 
כא ר — זיינ ע זי ן או ן אייניקלעד , הא ט ע ר זי ד פארוואנדל ט 
אי ן א ריז ; ע ר פלעג ט ברומע ן וו י א ליי ב או ן א ט הא ט 
ע ר זי ד צעוויינ ט מי ט ביטער ע טרערן , וו י א קינ ד בע ט ביי ם 
טאטן.. . א ציטע ר אי ז אדור ד בי י ד י מתפללים , או ן בע ת 
ע ר פלעג ט זי ד אזו י אויסטענה ן או ן בעט ן ביי ם אויבערשטן , 
פלעג ט זיי ן בא ר קלאפ ן מארשן . ע ם הא ט זי ד עפע ם האר ־ 
מאני ש צונויפגעגאס ן וו י א סימפאניע . ווע ר ס׳הא ט געהער ט 


לקהיל ת רדזימי ן 


109 


אי ן ד י ימים־נוראי ם דאוונע ן דע ם אלט ן חזן , הא ט דערפיל ט 
ווא ס ע ם באדיי ט א שליח ־ציבור . 

שבת י מו ח — זארג ט פא ר ארעמ ע או ן קראנק ע 

איינע ר פו ן ד י אינטערעסאנטסט ע טיפן , ווא ם ראדזימי ן 
הא ט ארויםגעגעבן , מי ט וועמענ ם נאמע ן ע ם זענע ן פאר ־ 
בונד ן פרעכטיק ע מעשה׳לע ך אי ז געווע ן שבת י מוח . דע ר 
באקאנטע ר שרייבער , שלמ ה גילבער ט ( א ראדזימינער) , 


"אי ד בי ן ניש ט גאט ם גנב ׳ וו י איר . אי ד נא ר אי ם ניש ט 
א פ מי ט א בלעט ל גמרא.. . אבע ר מיי ן היינטיק ע פארצי ע 
מעשי ם טובים , הא ב אי ך שוי ן אפגעטאן . גא ט אליי ן הא ט 
דערפו ן הנאה".. . או ן דערבי י דערצייל ט א וואםער ע 
"שטיקלעך ׳ ע ר הא ט דע ם טא ג שוי ן אפגעטאן . "נו , אי ז 
ניש ט גא ט פו ן מי ר מע ר צופרידן , וו י פו ן איי ך "פרומ ע 
םטראפטשעם " ז לערנ ט א בלעט ל גמר א ווייניקער , או ן 
הא ט מע ר אי ן זינען , ד י שטאטיש ע ארעמעליי ט מי ט זייער ע 



א גרופ ע ראדזימינע ר פריילינ ם 


הא ט דע ם זעלב ן פאראייביק ט אי ן דע ר יידישע ר ליטערא ־ 
טו ר אי ן א טעאטער־פיעם ע "שבת י מוח" . 

אי ן ווארשעווע ר ארבעטע ר קלוב ן אי ז ד י פיעם ע אפ ט 
מא ל אויפגעפיר ט געווארן , דור ך דראמאטיש ע סטודיעס . 
שבת י מו ח הא ט געקענ ט גו ט לערנען ' או ן — וו י פרומ ע 
חםידיש ע ייד ן האב ן געהאלט ן — אי ז ע ר געווע ן א בים ל 
געכאפ ט אי ן דע ר מעשה.. . ע ר פלעג ט אפ ט זיי ן שיכו ר 
או ן אריינזאג ן דע ם ר ב או ן ד י "שייגע " יידן . ע ר פלעג ט 
זי ד אריינכאפ ן אי ן ד י נגידיש ע קינ ן או ן צוגנבענע ן ד י יוי ך 
מי ט ד י עופו ת או ן אוועקטראג ן צ ו ארעמ ע קימפעטארינם , 
אדע ר םת ם צ ו ארעמ ע ייד ן מי ט קליינ ע קינדער . א ז ד י 
דערמאנט ע חםידיש ע יידן , האב ן אי ם געפרעגט : "שבתי , 
ניכטע ר ביםט ו שוי ן נישט , צ ו האםט ו הייג ט עפע ם אוי ד 
שוי ן געלערנ ט א בלא ט גמר א ד ׳ הא ט ע ר געענטפערט : 


קינדערלעך , ווא ם לייד ן הונגע ר או ן נויט" . (נא ך פרטי ם 
וועג ן שבתי־מו ח ז ע אי ן דע ר אפהאנדלונ ג איבע ר שלמ ה 
גלבער ט — דע ר רעדאקטאר) . 

אגב , פו ן א דערנעבנדי ק שטעטל , לעב ן ראדזימי ן 
הא ט געשטאמ ט דע ר גו ט באקאנטע ר פארזיצע ר פו ן דע ר 
"פריידענקע ר געזעלשאפט " אי ן פוילן , פראפעםא ר בא ־ 
דוע ן דע־קורטנע . ע ר אי ז געווע ן פו ן פראנצויזישע ר אפ ־ 
שטאמונג . פראפ . דע־קורטנ ע אי ז געווע ן באקאנ ט אל ם 
א גרוים ע גייםטיק ע פערזענלעכקיי ט או ן יידן־פריינד . 

ד י ייד ן פו ן מיי ן היים־שטעט ל האב ן זי ך פארנומע ן 
מי ט מםח ר או ן האנטווערקערי י ; ד י מערהיי ט קרעמע ר 
או ן בעלי־מלאכו ת האב ן געצויג ן חיוג ה פו ן מארק־טאג , 
יעד ן מיטוואך . 

ייד ן האב ן געהארעווע ט שוו^ , געמםחר ט או ן ערלע ר 


110 


ספ ר זכרו ן 


געלעבט ; געלאפ ן פארטא ג אי ן בי ת המדר ש צו ם ערשט ן 
מני ן או ן אי ן ד י פארנאכט ן צ ו מנחה־מעריב . אי ן שבתי ם 
או ן יום ־ טובי ם אנגעפיל ט ד י שול , בית־מדר ש או ן חסידים ־ 
שטיבלע ך צו ם דאוונען . א ס ך האב ן זי ך מחי ה געווע ן 
צמייצ ן מנח ה או ן מערי ב מי ט א ן "עי ן יעקב" , א פר ק 
משניות , ווא ס א היימישע ר רב י הא ט געלערנ ט מיט ן 
עול ם בעל י מלאכות . שב ת נאכ ן טשאלנ ט או ן קוגל , פלעג ט 
"חבר ה תהילים " קומע ן אי ן בי ת מדרש , זומע ר או ן ווינ ־ 
טע ר או ן אפזאג ן גאנ ץ תהילים . 


מע ר — צו ם אלעקסאנדראווע ר וואלד . מע ן הא ט דיסקוטיר ט 
איבע ר פארטיי־פראגראמען , און.. . געפיר ט ליבעס . א 
גרויסע ר טיי ל פו ן דע ר יוגנ ט הא ט געארבע ט אי ן ווארש ע 
או ן געקומע ן אי ן אוונט , אדע ר אוי ף שב ת או ן יום־טו ב 
אהיי ם צ ו ד י עלטערן . געקומע ן אנגעטו ן אנצוג ן או ן שי ך 
פו ן דע ר לעצטע ר מאדע , זי ך געהאלט ן גרוי ס שטאטיש , 
ד י מע ר באוווסטזיניק ע האב ן זי ך געטייל ט מי ט ליטערא ־ 
ריש ע נייעסן , איינדרוק ן פו ן געהערט ע רעפעראט ן ; א טיי ל 
האב ן זי ך אויסגערימ ט מי ט זייע ר אנטיי ל אי ן דעמאנ ־ 



א יוגנט־גרופ ע אי ן ד י ערשט ע צוואנציקע ר יארך , שפעטע ר — געזעלשאפטלעכ ע טוע ר 


געווע ן א יי ד "דע ר שטומע ר אשר" . פלעג ט ע ר זי ך 
צוכאפ ן צו ם "ברעטל " ביי ם תהילי ם זאגן . ע ר הא ט ד י 
פסוקי ם אויסגעזונגע ן מי ט געפי ל או ן מתיקות , א ז דע ר 
עול ם הא ט זי ד ממ ש מחי ה געווען . "דע ר שטומע ר אשר " 
אי ז געווע ן א פערד־הענדלער . אבע ר א שטילע ר ארנט ־ 
לעכע ר ייד . צווי י זיינ ע טעכטע ר לעב ן אי ן בוענאס־איירעס . 

ראדזימינע ר חלוצי ם אי ן ארץ־ישרא ל 

ד י יוגנ ט הא ט א ץ ד י פארנאכטן , ספעציע ל שב ת שפא ־ 
ציר ט אויפ ן "טראטואר" , "ווארשעווע ר שאסיי " או ן זו ־ 


סטראציעס . ד י מע ר אינטעליגענטע , שטודירנדיק ע או ן 
בכל ל בירגערלעכ ע יוגנ ט האב ן זי ד גרופיר ט אי ן "בית־ע ם 
קדימה" . ד י פעסטונ ג פו ן ד י פארשידענ ע ציוניסטיש ע 
גרופירונגען . ד י בעל י מלאכהש ע או ן ארבעטער־יוגנ ט — 
אי ן דע ר י . ל . פר ץ ביבליאטע ק , ווא ס הא ט אוי ר געפיר ט 
א קולטו ר טעטיקיי ס או ן אריינגעדרינגע ן דא ס יידיש ע 
בו ך אי ן הונדערטע ר היימען . 

אי ן ד י יאר ן 1920/22 זענע ן איבע ר צוואנצי ק יונגעלייט , 
בחורי ם או ן מיידלעך , אפגעפאר ן אל ס חלוצי ם קיי ן ארץ ־ 
ישראל . אוי ר שפעטע ר האב ן חלוצים־גרופ ן עול ה געווע ן 








לקהיל ת רדזימי ן 



ד י משפחו ת קאמינסק י או ן צוקערמא ן אי ן ארץ־ישרא ל 
אי ן ד י ערשט ע צוואנציקע ר יאר ו 


111 

קיי ן ארץ־ישראל . א טיי ל זענע ן מי ט דע ר ציי ט צוריק ־ 
געקומען , צוליב , פארשידענ ע סיבו ת ד י מערהיי ט האב ן 
מי ט שווערע ר מ י איינגעביס ן ד י שווער ע באדינגונגע ן או ן 
זי ך ביסלעכווייז , וו י ע ס אי ז איינגעארדנ ט או ן ניש ט צו ־ 
ריקגעקומע ן קיי ז ראדזימין . 

ווע ן אי ך בי ן געקומע ן קיי ן ארץ־ישרא ל אי ן ד י יאר ן 
1924 — 1928 הא ב אי ך מיינ ע אויג ן ניש ט געגלויב ט פו ן 
איבעראשונג , דערזעענדי ק ד י אמאליק ע ליידי ק גייעריש ע 
באלעבאטיש ע בחורי ם או ן אויסגעצערטלט ע ״פרייליגס ״ — 
פולשטענדי ק געענדערט ע : אפגעברעגטע , מוסקולירט ע אר ־ 
בעטע ר אי ן שטא ט או ן אי ן קבוצות . ד י שיינ ע שטודירנדיק ע 
טעכטערלע ך הא ב אי ך געזע ן אונטע ר דע ר ברענענדיקע ר 
זו ן זיצ ן אוי ף שאסייע ן או ן קלאפ ן חצץ . (קליינ ע שטיינד ־ 
לע ך צו ם ברוקירן) . 

נא ך דע ם שרעקלעכ ן היטלער־חורב ן הא ב אי ד מי ט 
פו ל מ י געזוכ ט אי ן ד י ליסטע ס פו ן לעבנגעבליבענ ע נע ־ 
מע ן פו ן ראדזימינע ר יידן . וואכ ן לאנ ג נאכ ן באפרייאונ ג 
פו ן ראדזימי ן פו ן ד י מערדעריש ע נאציס־אקופאנט ן הא ב 
אי ך ניש ט געוווס ט צ י איי ן ראדזימינע ר יי ד הא ט זי ך גע ־ 
ראטעוועט . 


112 


ספ ר זכרו ן 


יעח ק עמיק ם 


ר ׳ הער ש בע ר יוני ש 


סבי , ר ׳ הער ש בע ר יוני ש — ואנ י כות ב א ת השורו ת 
האל ו כאח ד הנכדי ם של ו ששרד ו — הי ה מהמשפחו ת ה - 
וותיקו ת והמכובדו ת בעיר . הו א הי ה נמוד־קומה , בע ל 
הדרת־פני ם ודמו ת נאה , אצילי ת ומעורר ת כבוד . הי ה 
ברי א בגופ ו ונפש ו א ף לע ת זקנה , תמי ד נק י ומצוחצ ח ע ד 
כד י השתאות , תמי ד רצינ י ושקט , א ף פע ם ל א הרי ם א ת 
קול ו ; יד ע לנת ח מצבי ם וענייני ם ולמצו א א ת העיק ר ול א 
לשי ם ל ב לטפל . הי ה נער ץ ע ל כל , כ י הי ה יקר־נפ ש ו ־ 
נעים־הליכות . כנות , יושר־לב ב ואהב ת הדייקנו ת הי ו 
מתכונותי ו העיקריות . הי ה נו ח לבריות , רא ה א ת עצמ ו 
כשליח־ציבו ר ועס ק בצרכ י ציבו ר בנאמנו ת ומסירו ת 
למופ ת ושל א ע ל מנ ת לקב ל פרס . כ ל מ ה שעש ה — 
בהתנדבו ת עשה . 

ע ם ידידי ו הרבי ם נמנ ו ל א ר ק יהודים , כ י א ם רבי ם 
מבי ן הפולנים־הנוצרי ם בעי ר ובסביבתה . יחס י ידידו ת 
מיוחדי ם הי ו שוררי ם בינ ו לבי ן הכומ ר הזקן , שכנ ו ש ל 
סב א שהתגור ר בחצ ר הכנסי ה הסמוכ ה לבית־סבא . השניי ם 
הי ו רגילי ם לשוח ח ולהתווכ ח ביניה ם ביחידות , מבל י שאי ש 
יד ע מ ה ה ם נושא י הוויכוחים . 

ביחסי ו בי ן אד ם לחבר ו — ול א פע ם נקל ע להתיעצו ־ 

יו ת אצ ל המר א דאתר א בעניינ י ציבו ר ומחלוקו ת בתו ך 
הקהיל ה ובקר ב נציגי ה — הי ה נזה ר בכבוד ו ש ל הזול ת : 
ול א בכד י הוגד ר ע ל יד י רב ם כאח ד מתלמידי ו ש ל אהר ן 
הכה ן שהי ה אוה ב שלו ם ורוד ף שלום . 

הסב א הי ה מחסיד י האדמו״ ר מאלכסנדר . בבית ו 
התאכס ן מש ך שני ם ה״שטיבל " ש ל חסיד י אלכסנדר . ברם , 
ל א הי ה חסיד־קנאי , וכאש ר האדמו״ ר מרדזימי ן אירג ן בז ׳ 
באד ר (ביו ם הולדת ו ופטירת ו ש ל מש ה רבנו ) חגיג ה 


וסעוד ת מצווה , נאו ת סבנ ו להשתתף . והי ה הדב ר לפל א 
ונוש א לדו ש ב ו ה ן בקר ב חסיד י אלכסנד ר וה ן בקר ב 
חסיד י האדמו״ ר הרדזימינאי . אגב , כאש ר הח ל הבירו ר 
בפנ י כמ ה אדמו״רי ם בוורש ה בבקש ת ג ט שהגי ש האדמו״ ר 
הרדזימינאי , ר ׳ מנח ם מנדל , נג ד אשת ו מזיוו ג ראשון , 
(הי א הית ה בת ו ש ל האדמו״ ר מביאלה) , הופי ע הסב א 
כאח ד הבוררים . רבי ם פנ ו אלי ו מש ך שני ם וביקש ו ממנ ו 
להיו ת בורר , ה ן בעניינ י מסח ר וה ן בענייני ם משפחתיים , 
ובהרב ה מקרי ם הצלי ח לפש ר ולהשכי ן שלו ם בי ן הצדדים . 

הו א הי ה ממארגנ י החבר ה ״ביקו ר חולי ם — לינת ־ 
הצדק ״ והשקי ע ב ה הרב ה ממרצ ו ומכוחותי ו ; מש ך תקופ ה 
מסויימ ת כיה ן כיו״ ר והגזב ר ש ל החברה . החבר ה פעל ה 
במיוח ד למע ן חולי ם עניי ם שקיבל ו תרופו ת וטיפו ל 
רפואי . כ ן עמ ד שני ם רבו ת ברא ש בית־הספ ר החרד י 
"תלמוד ־ תורה " שהשתכ ן באגפ י בניי ן בית־המדרש , דא ג 
לתקצי ב ש ל המוס ד ולהרחבתו . 

בעי ר ובכ ל הסביב ה יצא ו ל ו מוניטי ן כמוהל . ז ה 
הי ה למעש ה תחביב ו שהקדי ש ל ו הרב ה מזמנ ו וגר ם ל ו 
נחת־רו ח בחייו . בתו ר מוהל־אזור י רגי ל הי ה לטלט ל א ת 
עצמ ו לכפרי ם הסמוכי ם לעי ר בה ם גר ו משפחו ת יהודיו ת 
בודדות , שנולד ו אצל ם זכרים , ולהכניס ם בברית ו ש ל 
אברה ם אבינו . א ם יו ם "הברית " ח ל בשבת , הי ה נוס ע 
לכפ ר ביו ם שש י ונשא ר לשבו ת במקום . במקר ה כז ה הי ה 
מבי א עמ ו א ת המזו ן לסעודות־שב ת בגל ל שהי ה מחמי ר 
מאו ד ע ם עצמ ו בעניינ י כשרות , ול א סמ ך ע ל בע ל השמח ה 
בנידון . 

סב י רגי ל הי ה מד י שנ ה בשנ ה להכי ן בעצמ ו במ ו 
ידי ו יי ן כשר־לפסח . במרתפ ו שבבית ו הי ה תמי ד מלא י ש ל 



לקהיל ת רדזימי ן 


113 


יי ן עתי ק ומשובח . המרת ף הי ה נעו ל וחתו ם בחותמ ת ש ל 
שעוו ה וכ ל ער ב פס ח הי ה מעל ה מ ז המרת ף בקבוק י יי ן 
משוב ח לארב ע כוסו ת ולימ י החג . בקש ר לכ ך קרת ה פע ם 
תקל ה לסב א : חשמלאי ם עבד ו פע ם באח ד הלילו ת שב ־ 



אלק ה קרוננברג , ב ת ר ׳ הערש־בע ר 


חוד ש ניס ן בשע ה מאוחר ת בלילה , ותיקנ ו א ת רש ת החשמ ל 
במרתף . למשמ ר שוטרי ם שעב ר במקו ם נרא ה חשו ד חאו ר 
שבק ע מהמרת ף שבבי ת יוני ש בשע ת חצות . השוטרי ם 
הי ו משוכנעי ם שנעשת ה פריצ ה לצרכ י גניב ה ובאקדחי ם 
שלופי ם פרצ ו למרת ף כד י להפתי ע א ת הגנבים . לתמהונ ם 
הכיר ו א ת החשמלאי ם היהודי ם העובדי ם בתיקו ן החשמ ל 
ובעיניי ם סקרניו ת התבוננ ו השוטרי ם בבקבוק י היי ן הרבים . 
אח ר כ ך הסתלק ו תו ך התנצלות . ברם , שו ד ושב ר ! למחר ת 
הכרי ז הסב א ע ל מלא י היי ן של ו כיין־נס ך שאסו ר בהנא ה 


(לפ י חז״ ל יי ן שגו י נג ע בו , א ו התבונ ן ב ו מתו ך כוונ ה 
לנסכ ו לעבוד ה זרה , אסו ר לשתיה) . 

אוויר ה ש ל קדושה , מסו ג המרב ה מקוד ש לחול , 

היתד ■ שורר ת בבית־סב א במוצא י שבת . מצא ת השב ת 
וע ד שע ה מאוחר ת לאח ר חצו ת הי ה הזמ ן קוד ש כול ו 
לצרכי־ציבור . בית ו הי ה מל א אנשי ם והסבא , לבו ש עדיי ן 
בגד י שבת , הי ה מקב ל א ת פנ י כול ם בברכ ת "שבו ע טוב" , 
תו ך היענו ת לכ ל פניה . בא ו המלמדי ם מ״תלמוד־תורה " 
לקב ל א ת שכרם , בעלי־בתי ם מכובדי ם שאספ ו תרומו ת 
ל״ביקו ר חולי ם — לינת־הצדק " ולקרנו ת צדק ה אחרות , 
הביא ו א ת צרורו ת הכספים . הסב א הי ה א ז במצ ב רו ח 
מרומם , וזא ת היתד . ג ם ע ת רצו ן לנכדי ם לקב ל ממנ ו א ת 
מבוקשם . בימי ם הנוראי ם היד . פור ש מד.תפיל ה ע ם חו ג 
החסידי ם אלי ו השתייך , וד.י ה הול ך לד.תפל ל ע ם בנ ו 
ברו ך לבית־הכנס ת ש ל "עמך " וש ם היד . ג ם התוק ע 
בשופר . 

יחס ו ש ל סב א לאשתו , שרד.׳לד. , הי ה יח ם ש ל חיבה , 

כבו ד והערצה , ול א בכד י כ ל כ ך כיב ד אותד. , כ י הסבת א 
היתד . עז ר כנגד ו בכ ל המצוו ת והמעשי ם הטובי ם שבעל ה 



טובד . יוניש־מקובסקי , ב ת ר ׳ הערש־בער , ובת ה 


עס ק בהם . הסבת א היתד . אשת־חי ל ובעל ת מר ץ רב , טובת ־ 
ל ב והכמה , ממ ש צדק ת גמורה . עסקד . רבו ת בצדקה , 
לעתי ם במת ן בסתר , היתד , כתוב ת ש ל עזר ה וסע ד לכ ל 


114 


ספ ר זכרו ן 


אי ש נצר ך שהי ה נתו ן בצרה . ל א בכד י קרא ו ל ה בעי ר 
״סבת א שרה׳לה״ . הי ה להם , לבנ י הזו ג הזה , 4 בני ם ושת י 
בנו ת ומה ם 34 נכדים . עו ד בחיי ם זכ ה הסב א להולד ת 
הבן־ני ן הראשו ן — הדו ר החמישי . בנ ו בכור ו ש ל הסב א 
הי ה ישעיהו־איטשה , בר־אוריי ן אי ש ציבור , חב ר מועצ ת 
העיריה , ומבעל י הבתי ם הנכבדי ם בעיר . הב ן ברוך , ג ם 
כ ן מהמכובדי ם בעיר , איע ז מצני ע לכת , המשי ך בדרכ י 
אבי ו כפעי ל במוסדו ת חס ד וצדקה . הב ן מש ה נש א לאש ה 
ב ת משפח ה ידוע ה בווישקוב , הסמוכ ה לרדזימין , ונעש ה 
לסוח ר עצים . הב ן הצעי ר ביותר , פייבל , סוח ר סיטונ י 
בוורשה , התכונ ן לעלו ת ארצה , קנ ה נחל ה בבני־ברק , 
א ך ל א זכ ה להגשי ם א ת מטרתו . 

הסבא , ר ׳ הערש־בער , נפט ר בשנ ת 1940 בגי ל 94 
בערך . מכ ל משפחת ו הענפ ה נותר ו אחר י השוא ה תשע ה 


נכדי ם ושנ י ניני ם וצאצאיה ם שעל ו ארצ ה (אח ד הנכדי ם 
יהוש ע יוניש , בנ ו ש ל ישעיהו ־איטשה , נפט ר בחדר ה בשנ ת 
1923 מקדחת . הו א הי ה הרדזימינא י הראשו ן שנפט ר 
בארץ . (רא ה במקו ם אח ר שבספר־יזכו ר א ת רשימ ת ה ־ 
רדזימינאי ם שנפטר ו באר ץ — העורך) . ה ם חיי ם מ י 
בקיבוץ , מ י במוש ב ומ י בעי ר ועוסקי ם בפקידו ת ממשלתית , 
בחרוש ת מלחמתית , בהנדס ה ובתפקידי ם שונים . אח ד 
הנכדים , חיי ם יוניש , בנ ו ש ל ברוך , נהר ג בשורו ת הפרטי - 
זני ם ביערו ת סלונים . אחי ו מרדכי , ג ם כ ן פרטיז ן לשעבר , 
הח י בארץ , הי ה ממארגנ י המר ד בגיט ו ביאליסטו ק (רא ה 
סיפור ו ש ל מרדכ י יוניש , ע ל לחימת ו בשורו ת הפרטיזני ם 
במקו ם אח ר בספר־יזכו ר — העורך) . נכ ד אחר , יצחק , 
לח ם בשורו ת הצב א הפולנ י ברוסיה , ונפ ל בקר ב נג ד ה - 
גרמנים . 



לקהיל ת רדזימי ן 


115 


נחמ ה יונגששיין־קמינטק י 


בית־אב י זר ח קמינסק י 


אבי , מאיר־זר ח קמינסקי , בהיות ו חסי ד אוטבוצקא י 
נאמ ן ומסור , החלי ט לקבו ע בבית ו חד ר למע ן ידידי ו ואחי ו 
לחסידות . הי ה ז ה בראשי ת המא ה הנוכחית . בית־אב י 
הי ה משוב ץ בטו ר ש ל בתי־ע ץ שהתמש ך בצ ד ימי ן 
ש ל ה״מגרש" , בואכ ה חצ ר הרבי . בשיקולי ם למצו א 
מקו ם בבי ת לצרכ י "אטוואצקע ר שטיבל " נפ ל הפו ר ע ל 
החד ר בעליי ת הג ג שחלונ ו פנ ה א ל החצר . 

לימי ם שימ ש ה״שטיבל " הז ה ג ם מקו ם ללימו ד ד ף 
גמר א ע ם "תוספות " לנערי ם שעבר ו כב ר א ת שלב י הלי - 
מו ד המוקדמי ם אצ ל המלמדי ם המקומיים , ומכא ן ואיל ך 
נזקק ו ללימוד י המשך . ה ם למדו , איפוא , ב״שטיבל " 
שבביתנו , בניצוח ו ובהדרכת ו ש ל ה״דאבראווע ר מלמד" , 
שמוצא ו הי ה מהעי ר מינס ק ־מאזובייצ ק ובחיפושי ו אח ר 
משר ה ש ל מלמדו ת ע ם אברכי ם הגי ע ע ד לעיירתנ ו 
רדזימין . הנערי ם למד ו ב״שטיבל " כ ל היום , ע ד שע ה 
מאוחר ת בלילה . בלילו ת למד ו ר ק המבוגרים , ע ם האחרוני ם 
נמנו , כפ י שאנ י זוכר ת ע ד היום , "שוקו " רדזימינסקי , 
יהוש ע טרייסט ר ז״ ל ואחרים . אנ י זוכר ת שכאש ר טרייסט ר 
רגי ל הי ה בכ ל יו ם ר בשבו ע לרד ת לדירתנ ו כד י לקב ל 
נרו ת לשב ת ולהדליק ם ב״שטיבל" , הי ה תמי ד מסוב ב א ת 
ראש ו הציד ה כאש ר אחותי , איטה , הית ה מגיש ה ל ו א ת 
הנרות.. . 

בקומ ה שמתח ת ל״שטיבל " התגור ר ד איטשה , הסופ ר 
סת״ ם ש ל העיירה . 

זכורתנ י שפעם , בלי ל קי ץ ח ם ולח , שמע ו דייר י הבי ת 
רע ש והמול ה בוקעי ם מה״שטיבל " שבעליי ת הגג . הראשו ן 
שניס ה להגי ע למקום , כד י להיווד ע פש ר הדבר , הי ה 
הסופ ר שדירת ו היתד , הקרוב ה ביות ר ל״שטיבל" . א ך בהגיע ו 


לפת ח הדל ת ש ל ה״שטיבל " הוכ ה בתד ר,מה : הו א נוכ ח 
לדע ת שהתלמידים־האברכים , בהבחינ ם בדמותו , בע ל זק ן 
השיב ה הארו ך חשבוה ו לשד.. . ולכ ן מיהר ו להסתת ר תח ת 
הספסלים , תו ך קריאו ת היסטריו ת "שמ ע ישראל" , כסגולד , 
לגירוש ו ש ל הש ד מע ל פניהם.. . 

אבי ׳ בשמע ו א ת הרעש , הצעקו ת ור,קריאו ת "שמ ע 
ישראל " ח ש לעליי ת הג ג ובהגיע ו לפת ח נחר ד כאש ר רא ה 
שה״דאבראווע ר מלמד " ניצ ב ע ל אד ן החלו ן ומנס ה להשלי ך 
א ת עצמ ו למטה . אב י הספי ק לזנו ק מ ן הדל ת לחלו ן ולתפו ס 
א ת "זנבות " הקאפוטד , ש ל המלמ ד ובכ ל כוחותי ו מש ך 
אות ו הזרד , לחדר , וכ ך מנ ע קפיצת ו למטה . 

יח ד ע ם הסופ ר סת״ ם הצלי ח אב י לבר ר מ ה התרח ש 
ומד , קד ם לבהל ה שעלול ה היתד , להסתיי ם באסון . מסתבר , 
כ י שניי ם מבי ן האברכי ם שתור ם היד , לד,ורי ד א ת הדל י 
ע ם המי ם הדלוחי ם ולשפו ך אות ם בקצ ה החצ ר — וחר ף 
העובדד , שהי ה ז ה בחצו ת הלי ל — כאש ר בחל ל "שולטי ם 
שדי ם ורוחות ״ — שכח ו לבק ש סליח ה מ ן השדי ם וללחו ש 
שלוק ז פעמי ם א ת המלי ם "שדים , זוז ו הצדד, " בע ת שפיכ ת 
המים , כמקובל , בהתא ם לאמונד , התפלד , שבמקר ה דנ ן אי ן 
השדי ם נעלבי ם ואינ ם גומלי ם רעד,.. . ר ק לאח ר ששפכ ו 
א ת חמי ם גזבר ו השניי ם ב י שפח ו לבק ש סליח ה מ ן 
השדים . מבוד,לי מ חזר ו בריצד , ע ל המדרגו ת בחזר ה 
ל״שטיבל " וניס ו מ ד, ר לנעו ל א ת הדל ת מאחוריד,ם . וד,נ ה 
הדל ת ״ל א ננעלד, ״ כל ל וכל ל — הוכח ה מובהק ת שהשדי ם 
נעלבו.. . 

אב י ניס ה להרגי ע א ת הרוחות , ולאח ר ששמ ע א ת 
דבר י "ההסבר " הנרגשי ם ש ל שנ י התלמידי ם ע ל הדל ת 



116 


ספ ר זכרו ן 


״שא י אפש ר לסגו ר אותה ״ — כהוכח ה שהשדי ס נעלב ו 
וזוממי ם להתנקם , בח ן ובד ק א ת הדל ת שאיננ ה נסג - 
רת • חי ש מה ר מצ א א ת הסיב ה לכ ך : היו ת שהי ה ז ה 
יו ם חו ם מעי ק ובער ב גבר ה האוויר ה הדחוסה , דאג ו 
התלמידי ם שהדל ת תישא ר פתוחה , וכד י של א תיסג ר מאלי ה 
הכניס ו בו ל ע ץ מתח ת לדל ת ע ל הריצפה . לכ ן ל א 


מין . כרגיל , הוסי ף כ ל אח ד נופ ך משל ו ע ל השתלשלו ת 
המאורע . במיוח ד זכ ה הסיפו ר לטיפו ל מיוחד , כבקע ה 
רחב ה הראדי ה להתגד ר בה , אצ ל יושב י הספס ל הקבו ע 
שניצ ב מאחור י הגזוזטר ה ש ל דירתנ ו — הספס ל שזכ ה 
לכינו י "הספס ל ההיסטור י ש ל העיירה" , וזא ת משו ם 
שיומ ם ולי ל ממ ש נמצא ו בטלני ם וחסר י מע ש שביל ו א ת 



שש ה דורו ת ש ל המשפחו ת קמינסקי־ליברנט . במרכ ז — זר ח קמי:סקי . הישיש ה 
מע ל — אמ ו רחל־לאה , כותב ת הרשימ ה ״בית־אבי״ , נחמ ה — בצילו ם באמצ ע בצ ד ימי ן 


נתנ ה א ת עצמ ה הדל ת להיסג ר ע ל יד י שנ י התלמירי ם 
המבוהלי ם שחזר ו בריצ ה מהחצר , לאח ר שפיכ ת המי ם 
הדלוחים , מבל י לבק ש שלו ש פעמי ם סליח ה אצ ל השדים". . 

כאל ה הי ו האמונו ת התפלו ת אצ ל יהודי ם בעיירו ת 
הנידחו ת ש ל מדינ ת פולי ן בראשי ת המא ה הזאת . 

סיפו ר המעש ה ש ל ה״דאבראווע ר מלמד " ע ם השדי ם 
ש״נעלבו " הפ ד לנוש א מרכז י בשיחו ת בקר ב תושב י רדזי ־ 


זמנ ם בשיח ת רעי ם ע ל ספס ל הע ץ הזה . מ י ל א ב א לפו ש 
ע ל הספס ל הז ה ולהאזי ן א ו להשי ח ע ל בעיו ת "בוערות" , 
אישיות , א ו ש ל כל ל הציבו ר ברדזימין ז — עקרות־בית , 
זוגו ת שטר ם נישאו , תינוקו ת דבי ת רבן , בעלי־בתי ם וסת ם 
יהודים . וכ ך ע ד לאח ר חצות . לפנו ת בוקר ׳ בטר ם האי ר 
השחר , הסב ו ע ל הספס ל שומרי־הליל ה הגויי ם שסובב ו 
בעי ר ובא ו לספס ל לשי ח ושי ג ביניה ם ע ד שיהי ה או ר מל א 







לקהיל ת רדזימי ן 


117 


ובכ ך יסיימ ו א ת שעו ת עבודתם . או־א ז ה ם פינ ו א ת 
הספס ל לראשונ י המבקרי ם בבוקר . 

הטפט ל מתח ת לגזוזטר ה ש ל ביתנ ו 

כאש ר אנ י מעל ה בכת ב זכרונו ת ע ל בית־אב י וע ל 
עיירתנ ו רדזימין , אנ י מהרהר ת ע ל הספס ל מתח ת לגזוזטר ה 
ש ל ביתנו . א ת הספס ל הז ה אנ י זוכר ת עו ד כילד ה קטנ ה 
בראשי ת המא ה הזאת . הספס ל הי ה כב ר א ז (בשנו ת ילדותו ) 
משופש ף מעשרו ת שנו ת ישיב ה עליו . לו א היתד . ניצב ת 
ע ל י ד הספס ל מכונת־הקלט ה שסרטיד . הי ו מנציחי ם א ת 
מיכלו ל השיחו ת ש ל היושבי ם מש ד עשרו ת בשני ם — 
וכאמו ר כמע ט בכ ל שעו ת היממ ה — איז ה שפ ע ש ל 
חומ ר לספר־יזכור־רדזימי ז היינ ו יכולי ם להפי ק ממנד . ן 
בר י ל י לחלוטי ן שזוד. י מחשב ה דמיונית , שכ ן בימי ם הד. ם 
טר ם המציא ו מכונת־הקלטד . ! בכ ל זא ת אנ י מד.רהרת : 
לו א אפש ר היד . א י פע ם לדוב ב א ת הספס ל הזד . מתח ת 
לגזוזטר ה בבי ת אבי?.. . 

כ ל המאורעו ת בחי י העייר ה נידונ ו בהרחב ה ובפרוט - 
רו ט ע ל הספס ל הזה . כש ם שדש ו עלי ו בבעיו ת משפחתיו ת 
ש ל המשוחחי ם וש ל הזולת . כאש ר אחרונ י "ד.זוגות " סיימ ו 
לטוו ת א ת חלומותיד. ם בשיחו ת אי ן ספו ר ע ד האשמור ת 
השליעזי ת הופיע ו במקו ם שומרי־הליל ה ; כשאל ה פינ ו א ת 
הספס ל התעכב ו ע ל יד ו ראשונ י ד.יד.ודי ם עמוס י שק י 
טלי ת ותפילי ן בדר ך לבי ת המדר ש לתפיל ת שחרית . הפע ם 
ה ם מסתפקי ם ר ק באמיר ת "בוק ר טוב" , תו ך חילופי־דברי ם 
קצרים . א ת השיח ה העיקרי ת ע ל "ד.חדשות " האחרונו ת 
בעייר ה ינד,ל ו כאש ר יעש ו א ת דרכ ם חזר ה לאח ר התפי - 
לה . תמי ד יימצ א ע ל הספס ל נוש א לשיחה , ומ ה ג ם 
שאי ן למה ר הביתד. , שכ ן הנשי ם בוודא י ל א התפנ ו מעבוד ת 
הבוק ר הדחופד . וטר ם הכינ ו ארוחת-בוק ר לבע ל החוז ר 
מבית־המדרש . ל א פע ם גוב ר הלה ט בי ן המשוחחי ם 
כאש ר מתגלי ם חילוקי-דעו ת בד.ערכ ת מאור ע מסויים . הרע ש 
ע ל הספס ל הו א בעיק ר בע ת שמזדמנו ת לכא ן נשי ם 
החוזרו ת הביתד . לאח ר שהוביל ו ל״חדר " א ת התינוקו ת 
דבי ת רבן . ל א פע ם פת ח ה״סופר " א ת חלו ן חדר -העבוד ה 


של ו שמע ל לספס ל וד.תחנן : "לדב ר קצ ת בשקט " כד י ל א 
להפרי ע ל ו במלאכ ת הקודש . 

סוף-סו ף פינ ו הנשי ם א ת הספסל , הגי ע הזמ ן לבש ל 
ארוחת-צד.רי ם וחבורו ת ילדי ם ונערי ם מתגודדו ת ע ל 
הספסל . אלד . מבלי ם כא ן ע ד לפנו ת ערב , או-א ז ה ם נדרשי ם 
לפנו ת א ת המקו ם ע ל יד י יד.ודי ם מבוגרי ם הידועי ם 



הי ה הי ו שלוש ה חברי ם בשנו ת הבחרו ת 

כ״מנויים " קבועי ם המסובי ם בשעו ת אל ו ע ל הספסל . הפע ם 
עוסקי ם המשוחחי ם ב״פוליטיקד. " וב״פרשנות " למ ה 
שמסופ ר בוורשד . ולמד . שכתב ו "ד.גאזעטין" . לאח ר 
"פוליטיקה״־כללית , ב א תור ן ש ל בעיו ת הקהיל ה המקומית , 
תו ך כד י ויכוחי ם נסערי ם "מ ה י ש לעשות " ו״מ ה אי ן 
לעשות" . והנד . ע ם חשכ ה מתפזרי ם ד.יד.ודים , שו ב חוזרו ת 
הנשי ם לזמן־מד . לספסל . בקרב ת המקו ם סובבי ם "זוגות " 
שחיכ ו לל א סבלנו ת שהנשי ם יפנ ו א ת מקומן . 

בטוחתנ י שהספס ל בבי ת אב י שיר ת נאמנד . א ת מרבי ת 
המשפחו ת בעיירה , לרבו ת "זוגות " שבמרוצ ת השני ם נעש ו 
לסבי ם וסבתוו נ 


118 


ספ ר זכרו ן 


פנח ס גילבער ט 


זכרונו ת וועג ן מיי ן ברודע ר שלמ ה 


מיי ן ברודער , יצח ק שלמ ה גילבערט , אי ז געבויר ן גע ־ 

וואר ן אי ן ראדזימין , נעב ן ווארשע , אי ן 1885 . ווע ן ע ר אי ז 
געווע ן נא ד א יונגע ר בחור , האב ן ד י עלטער ן זי ד ארי ־ 
בערגעקליב ן קיי ן ווארשע . ע ר אי ז אבע ר פארבליב ן אי ן רא ־ 
דזימין , בי י דע ם זייד ן ר ׳ יוס ף גימפ ל גילבערט . ע ר אי ז 
דאר ט געבליב ן ווייטע ר צ ו לערנען , פריע ר בי י א מלמד , 
או ן שפעטע ר אי ן ראדזימינע ר רביג ס בי ת המדרש . 

ד י יאר ן ווא ט שלמ ה הא ט פארבראכ ט אי ן ראדזימי ן — 

דא ס אפ ן גרי ן לעב ן ארו ס שטעטל , דע ם רבינ ס הויף , רא ־ 
דזימינע ר חסידים , או ן דערהויפ ט דע ם זיידנ ס שטו ב — 
האב ן איבערגעלאז ט טיפ ע שפור ן אי ן שלמה ס נשמה . פו ן 
דע ר ראדזימינע ר סביב ה הא ט שלמ ה שפעטע ר גענומע ן זיי ן 
"שבת י מוח " או ן זיי ן "משיח ס טריט" . 

דע ם זיידנ ס שטו ב הא ט שמענדי ק געצונד ן שלמה ס 
פאנטאזיע . אי ן יענע ר שטו ב זענע ן געווע ן רעשטלע ך פו ן א 
לעב ן ערגע ץ וויי ט אי ן טי ף רוסלאנ ד — א ן אינדז ל אי ן דע ם 
קליינע ם פויליש ן שטעטל . דע ר זייד ע הא ט געדינ ט 18 יא ר 
אונטע ר ניקאלייע ן דע ם ערשט ן אי ן קאווקאז . דאר ט הא ט ע ר 
חתונ ה געהא ט או ן אויסגעהאדעווע ט ד י קינדער . נאענ ט 
צ ו 70 , וו י אי ך געדענ ק אים , אי ז ע ר געווע ן א הויכער , גע ־ 
גאנגע ן גלייד , מי ט א ן אויפגעהויבענע ם קאפ , או ן געמאסט ן 
ד י טרי ט אי ן איי ד ד י ווערטע ר מי ט גרוי ס ווירדע . ד י 18 
יא ר בי י ניקאלייע ן האב ן זי ך אנגעזע ן אי ן זיי ן יעד ן קער . 
דיסציפליניר ט אי ן אמונה , וו י אי ן זיי ן פריערדיק ן דינע ן 
דע ם קייסער . 

דע ר זייד ע הא ט גערעד ט א גוט ן רוסי ש או ן אי ז גע ־ 

ווע ן באהאוונ ט אי ן ד י רוסיעו ע געזעץ־ביכער . אנגענומע ן 


אי ן רבינ ס הויף , בי י קה ל הא ט ע ר אי ן ראדזימינע ר "אק ־ 
רוג " פארנומע ן דע ם אר ט פו ן א ן אדוואקאט . 

אי ן א יארי ד אדע ר מארק־טא ג אי ז דע ם זיידנ ס שטו ב 
געווע ן פו ל מי ט פויערים . זי י זענע ן געקומע ן פו ן ד י דער ־ 
פע ר ארו ם ראדזימין . רוי ד פו ן מאכארק ע הא ט זי ד גע ־ 
טראג ן פו ן זייער ע ליולקעס . גרינס ן או ן געבונדענ ע עו - 
פו ת האב ן זי ד געוואלגער ט אויפ ן די ל — מתנו ת דע ר בא ־ 
בע ן פא ר דע ם זיידנ ס געווונענ ע פראצעסן , 

איינציקווייז , מי ט ד י היטלע ן אי ן ד י הענט , זענע ן 
ד י פויערי ם צוגעקומע ן צו ם זיידנ ס טיש . מי ט א יארמעלק ע 
אויפ ן ווייס־גרויע ן קאפ , אי ז דע ר זייד ע געזעס ן ארומגע ־ 
רינגל ט מי ט רוסיש ע געזעץ־ביכער , געדולדי ק פו ן זי י א ־ 
רויסגעקראג ן ד י גערעכטיקיי ט פונע ם פויער ס תביעו ת צו ם 
אנגעקלאגט ן שכן , געשריב ן "פראשעניעס " או ן צוגע - 
גריי ט ד י "דיעלאס " (משפטים ) צ ו ד י שטאטיש ע אדע ר 
גובערנאל ע געריכטן . ווע ן ד י באב ע הא ט פו ן דע ר זיי ט זי ו 
געבייזערט , פארווא ס דע ר זייד ע בע ט אזו י ווינצי ק פא ר 
זיי ן ארבעט , הא ט דע ר זייד ע אוועקגעלייג ט ד י פעדע ר 
אויפ ן טיש , זי ד אויסגעגלייכט , געגלע ט ד י באר ד או ן גע ־ 
רעד ט אזו י וו י פא ר זי ך : — ע ר אי ז א ן ארעמאן , א ן ארנט ־ 
לעכע ר ערל , מע ן דאר ף האב ן איינזעעניש , פאנימייעש ז 
(פארשטייס ט ז ) 

מי ט דע ם "פאנימייעש " הא ט ע ר זי ך שוי ן געווענדע ט 
צ ו דע ר זייט , וו ו ד י באב ע אי ז געזעסן . 

אי ן ציי ט פו ן פריזיו ו פלעג ן צו ם זייד ן קומע ן אוי ר 
ייד ן או ן יידענע ס מי ט זייער ע זין . דע ר זייד ע הא ט דא ן 
ווידע ר געשריב ן "פראשעניעס" " צ ו נאטשאלסטוו א או ן אי ר 



לקהיל ת רדזימי ן 


119 


אויפגעוויז ן אוי ף ד י טעותן , ווא ם ד י "פריסודטסוועס " 
האב ן געמאכט . 

דע ר זייד ע הא ט געהא ט נא ך א פרנסה . ע ר הא ט גע ־ 
שפיל ט אוי ף עטלעכ ע אינסטרומענטן , או ן דיריגיר ט א קא ־ 
פעליע . פו ן א ט דע ם קריי ן שפילער ס או ן פריילעך־מא ־ 
נערם , ווא ם האב ן געלעב ט אי ן גא ר א באזונדע ר וועל ט או ן 
געהא ט אפיל ו זייע ר אייגענ ע שפראך , כלי־זמר־שפראך , 
הא ט שלמ ה שפעטע ר אזו י פארבי ק געמאל ן "נפתלי׳כ ל 
אויער " או ן "דע ר טונקעלער" . 


געצונד ן אונדזע ר פאנטאזיע . ד י ווענ ט האב ן זי ך אפגע ־ 
רוק ט או ן פא ר אונדזער ע אויג ן הא ט זי ד אויסגעשפריי ט 
דע ר קאווקאז.. . ד י באבע , ניש ט מע ר נידערי ק או ן קליין , 
נא ר א הויכע , א יונג ע — הא ט ז י זי ד געטראג ן אוי ף א ן 
אראביש ן פערד , געריט ן צ ו דע ר פערסישע ר גרענע ץ אייג ־ 
צוקויפ ן זיידנס.. . 

ז י הא ט אונד ז דערציילט , וו י ז י הא ט דור ך האנד ל 
אויפגעהאלט ן א הוי ז פא ר דע ר פאמיליע , או ן אויפגעהא ־ 
דעווע ט א זו ן או ן צווי י טעכטער . ז י פלעג ט אייג ע אליין , 



פארנאכ ט ווע ן ד י באב ע אי ז פארטי ק געוואר ן מי ט 
אי ר ארבעט , הא ט ז י זי ד אוועקגעזעצ ט אי ן א ווינקל , מיר , 
אייניקלעך , ארו ס איר , או ן ז י פלעג ט אונד ז דערצייל ן פו ן 
קאווקאז . 

נידערי ק או ן דראבנע , דא ם פני ם טונק ל או ן צעאקער ט 
פו ן שווער ע יאר ן אי ן קאווקא ז או ן א ס ך זו ן — א טערקי ש 
זייד ן טיכ ל אויפ ן קא פ — הא ט ז י אויסגעזע ן וו י א טשער ־ 
קעסין . ז י אי ז געזעס ן נידערי ק אי ן דע ר האלב־טונקלקייט , 
ווא ס הא ט זי ך צעלייג ט איבער ן שטוב . 

ד י בילדער , ווא ס ז י הא ט פא ר אונד ז געמאלן , האב ן 


או ן טיילמא ל מי ט א קליי ן קינ ד אי ן מאגן , זיי ן אונטער * 
וועגנס. . ז י הא ט געפיר ט מסח ר אי ן ד י דערפער . 

דע ר זייד ע הא ט דאר ט געשפיל ט — הא ט ז י דער ־ 
צייל ט — או ן אוי ר געשריב ן מוזי ק פא ר דע ם מיליטעריש ך 
ארקעסטער . ע ר הא ט אויסגעפיר ט ניש ט צ ו שפיל ן או ם שב ת 
או ן אי ן ד י ימי ם נוראים . ע ר הא ט אוי ך געפועל ט צ ו קריג ן 
זיינ ע שפייז־פארציע ס טרוק ן — או ן זי י געקאכ ט אי ן זיינ ע 
אייגענ ע כשר ע כלים , ווע ן ע ר אי ז געווע ן אוי ף מאגעוורעס . 

נא ד עטלעכ ע טע ג רייטנדי ק בע ת מאנעוורעס , אויס ־ 
געהונגער ט או ן מיד , האב ן זי י ז^*?נעשטעל ט רוען . ווע ד 



120 


ספ ר זכרו ן 


דע ר זייד ע הא ט זי ר אפגעקער ט א ן א זיי ט דאווענען , הא ט א 
רש ע אריינגעשטעק ט דע ם טריפהנע ם לעפ ל פו ן דע ר קא ־ 
ש ע אי ן זיידנ ם טעפעלע , רוא ם אי ז געשטאנע ן ביי ם פייער . 
ווע ן דע ר זייד ע הא ט :אפגעדאוונ ט או ן דא ס דערזען , הא ט 
ע ר מיט ן פו ס איבערגעקער ט דא ס טעפעל ע אי ן פייע ר אריין . 
דע ר סאלדא ט הא ט פא ר זיי ן רשעו ת געקראג ן דרי י טע ג 
קארצער . דע ם זיידנ ס אויסגעהאלטנקיי ט אי ן אפהיט ן יי ־ 
דישקיי ט או ן זיי ן אנגעזעענע ר פלא ץ אי ן ארקעסטער , האב ן 
פא ר אי ם געעפנ ט אל ע טירן . נאטשאלסטוו א הא ט אי ם לי ב 
געהאט . 

דע ר באבע ס עקסקורסיע ס אי ן ד י ווייט ע לענדע ר 
פלעג ן זי ך פלוצלינ ג אפשטעלן , ווע ן דע ר זייד ע הא ט אונד ז 
דערמאנט , א ז ע ס אי ז זמ ן מנחה . מי ר האב ן פרו ם געדאדונ ט 
מנחה , געשטאנע ן וו י פראסט ע זעלנע ר פאר ן מל ך מלכ י 
המלכים , אזו י וו י דע ר זיידע , ר ׳ יוס ף גימפ ל ע״ה , הא ט אונד ז 
אנגעזאגט . 

אונדזע ר פאטער , ר ׳ היר ש ליי ב ז״ל , אי ז אל ט געווע ן 
18 יאר , ווע ן דע ר זייד ע מי ט דע ר פאמילי ע זענע ן געקומע ן 
צורי ק פו ן קאווקא ז או ן האב ן זי ך באזעצ ט אי ן ראדזימין . 
דע ר פאטע ר הא ט חתונ ה געהא ט מי ט ר ׳ שמעו ן זאלצמאנ ס 
טאכטער , פייג ע נעכע , ע״ה . דע ר טאט ע אי ז געווע ן דע ר 
ערשטע ר פידלע ר אי ן זיידנ ס קאפעליע , או ן געפיר ט דא ס 
געשעפט . שפעטע ר צ ו הא ט ד י פאמילי ע זי ך אריבערגע ־ 
קליב ן קיי ן פראגע , נעב ן ווארשע , וו ו איך , פנחס , בי ן גע ־ 
בויר ן געווארן . אונדזע ר פאמילי ע אי ז רא ן באשטאנע ן פו ן 
ד י עלטער ן או ן פי ר קינדער . דע ר עלטסטע ר ברודער , ישעי ה 
דו ד ע״ה , א ישיבה־בחור , או ן אוי ך א גוטע ר בעל־מנגן , 
אי ז אי ן ד י שפעטער ע יאר ן אווע ק אי ן דע ר וועלט , געווע ן 
חזן־שוח ט בי י א געמיינד ע אי ן אונגארן , או ן אי ז אי ן דע ר 
ציי ט פו ן דע ר ערשטע ר וועלט־מלחמ ה געשטארבן . אונדזע ר 
איינציק ע שוועסטער , שר ה רבק ה ע״ה , אי ז אומגעקומע ן מי ט 
אי ר מא ן או ן פי ר טעכטע ר מי ט זייער ע פאמיליעס , דור ך 
ד י בלוטיק ע הענ ט פו ן ד י נאצי ס — אי ן לאדז ש או ן אי ן 
ווארשע . יזכו ר אלהי ם א ת נשמותיה ם אש ר נהרג ו ע ל קידו ש 
השם , א זון , יוסף , הא ט זי ך געראטעווע ט לויפנדי ק קיי ן 
רוסלאנד , בשע ת ד י נאצי ם זענע ן אריי ן אי ן פויל ן או ן 
געפינ ט זי ך איצ ט א ק קאנאדע ; 

דע ר פאטע ר אי ז געווע ן א שטילע ר מענטש , א צוריק ־ 


געצויגענער , א יי ד א ירא־שמים . אפגעהי ט יידישקיי ט מי ט 
ליבשאפט . היי ס געגלויב ט אי ן גאט ס השגח ה איבע ר אל ץ 
ווא ס לעבט . פלעג ט אפ ט אויפשטיי ן נא ד האלב ע נאכ ט 
טרויער ן אוי ף חורב ן בי ת המקד ש או ן לערנע ן מי ט התמדה . 
אויפריכטיקייט , אמתדיקיי ט אי ז געוועז ן בי י אי ם דע ר יסו ד 
פו ן אל ע מענטשלעכ ע באציאונגען , או ן עבודת־הבור א — 
דע ר זי ן פו ן לעבן . 



שלמ ה גילבערט ס עלטער ן 


גא ר באזונדער ס דערהויב ן הא ט זי ד דע ר טאט ע גע ־ 

פיל ט שב ת נא ך האלב ן טאג . ע ר הא ט מי ט אונד ז קינדע ר 
געלערנ ט פרק י אבות , געוויז ן אונד ז וו י שיי ן דע ר מענט ש 
קע ן לעב ן מי ט גוט ע מידו ת ד א אוי ף דע ר וועלט , ווארו ם 
נא ך אלעמע ן אי ז דא ך ד י וועל ט בלוי ז א פאדערהוי ז צ ו דע ם 



לקהיל ת רדזימי ן 


121 


לעב ז דארט.. . אויבן.. . ווע ן אונדזער ע נשמו ת וועל ן זי ד 
באהעפט ן מי ט גא ט אליין . 

נא ד הבדלה , ווע ן דע ר אגגעצונדענע ר לאמ פ הא ט פאר ־ 

יאג ט ד י ר ו פו ן שבת־קוד ש או ו אריינגעבראכ ט אי ן הוי ז ד י 
וואכעדיקייט , אדע ר נא ך א הייס ן וויכו ח מי ט אונדז , יונג ־ 
ווארג , ווא ס הא ט אנגעריר ט ד י יסודו ת פו ן זיי ן וועלט , 
פלעג ט דע ר טאט ע צוגיי ן צו ם שראנ ק או ן ארויסנעמע ן זיי ן 
פידל.. . מאנענדיק ע טענער , פו ל מי ט בענקשאפט , האב ן זי ד 
געריס ן פו ן ד י סטרונעם . מי ר קינדע ר פלעג ן שטי ל ווער ן — 
זי ד אוועקגעלאז ט מיט ן טאט ן איבע ר זון־באגאסענ ע בער ג 
או ן גרינ ע סטעפעס.. . 

מיסטיש־אריענטאליש ע מעלאדיעס , ווא ס דע ר טאט ע 
הא ט איינגעזאפ ט אי ן זי ד אי ן ד י 12 יא ר פו ן זיי ן יוגנ ט אי ן 
ד י קאווקאזע ר בערג , האב ן ארויסגעזונגע ן פו ן זיי ן פידל , 
זי ך געפלאכט ן אונטע ר זיינ ע פינגע ר וו י א לוי ב או ן א 
תפיל ה צו ם בורא־עולם . 

אי ן 1923 , ווע ן דע ר פאטע ר אונדזערע ר אי ז נפט ר 
געווארן , הא ט שלמ ה צ ו מי ר געשריב ן : "פנחס , מי ר האב ן 
פארלאר ן א ן אמת ן חבר , א געטרייע ן פאטע ר או ן א צדי ק 
בישראל" . 

אונדזע ר מוטער , ע״ה , האט. 1 נעלעב ט אי ן א וועל ט פו ן 
לויטע ר גוטסקייט . שלעכט ס הא ט גארניש ט עקזיסטיר ט פא ר 
איר . מענטש ן האב ן אי ר קיינמא ל קיי ן שלעכט ס ניש ט גע ־ 
טאן . אוי ב אבע ר ע ס הא ט זי ד י א אויסגעלאז ט שלעכט , 
אי ז ע ס מסתמ א געווע ן א טעות . 

א יתומ ה אויפ ן דריט ן טא ג פו ן אי ר לעבן , הא ט ז י זי ר 
אויפגעהאדעווע ט בי י א באבע ן או ן דערנא ך בי י א שטיפ ־ 
מאמען . דע ר מאמע ס פאטע ר הא ט זי ד מי ט דע ר יתומ ה זייע ר 
ווייני ק אפגעגעבן . ז י אי ז געוואקס ן אליי ן או ן פארגעסן . 
גא ט הא ט אי ר אבע ר געבענטש ט מי ט א נשמה , ווא ס הא ט 
אי ן זי ד אריינגעזויג ן אל ץ ווא ס אי ז געווע ן ליכטיק , שיי ן 
או ן גוט . ד י אייגזאמ ע יאר ן פו ן אי ר קינדהייט , שפעטע ר 
דא ס שווער ע לעב ן פו ן העלפ ן דע ם טאט ן אי ן דע ר פרנסה , 
האב ן אי ר נשמ ה ניש ט פארטונקלט . פארקערט , זי י האב ן 
אויסגעשמיד ט אי ן דע ם שוואכ ן קערפע ר א ווילן , ווא ס אי ז 
געווע ן צ ו באווונדערן . א ווארעמע ר שמייכ ל הא ט שטענ ־ 
די ק באשיינ ט אי ר פנים . גוטמוטי ק פלעג ט ז י אננעמע ן אי ר 
גורל . ווע ן א שאט ן פלעג ט זי ד נעמע ן אנרוק ן אויפ ן הויז ־ 


געזינד , הא ט ז י פילאזאפי ש או ן מי ט א ס ך בטחון , אונד ז 
בארואיקט : "דע ר אויבערשטער , ווא ס העלפ ט א פייגעל ע 
געפינע ן שפיי ז פא ר איר ע עופעלעד , ווע ט מי ד מי ט מיינ ע 
קינדע ר אוי ד ניש ט פארלאזן... " 

״ א צעבראכענע ר שארבן ״ — פלעג ן ד י שכני ם ז י 
רופן . פו ן איי ן קראנקהיי ט ארויס , הא ט ז י שוי ן געליט ן פו ן 
עפע ס א ן אנדע ר שלאפקייט , אפליגנדי ק טע ג או ן וואכ ן אי ן 
בעט , הא ט ז י זי ד אומגעריכט , צ ו אלעמענ ס פארווונדערונג , 
ארויסגעכאפ ט פו ן בעט , וו י ניי־געבוירן , גענומע ן רוימען , 
ארבעטן , ליכטי ק מאכ ן דא ס הוי ז או ן אונדזער ע געמיטער , 
גליי ר וו י א שטי ק זו ן הא ט זי ד אי ן הוי ז אריינגעריסן . 

ווע ן דע ם טאטנ ס תורה־ניגו ן הא ט זי ד געטראג ן אי " 

בע ר דע ר שבתדיקע ר שטוב , הא ט ד י מאמ ע גערו ט אי ן אי ר 
אויסגעחלומטע ר שיינע ר וועלט . טרער ן האב ן זי ד געפערל ט 
איבע ר אי ר בליי ר פנים . 

״הערסט , מיי ן קינד , — פלעג ט ז י מי ד צורופ ן צו ם 
בעט , — וו י שיי ן ד י תור ה אי ז ? ״ 

ווע ן מיי ן פרו י או ן אי ד זענע ן אי ן 1932 געווע ן צו ־ 

גאס ט אי ן ווארשע , הא ט זי ר שלמ ה מי ר פארטרוי ט : 

"ד ו ווייס ט דען , פנחס , ווא ס אונדזע ר מאמ ע אי ז ז דא ס 
גוטסקיי ט פו ן דע ר וועל ט טראג ט ז י אי ן אי ר הארץ . וו י נוי ־ 
טי ק מי ר דארפ ן דא ס געל ט ווא ס אי ר שיק ט אונדז , נעמ ט ז י 
גליי ר פו ן דע ם ארונטע ר מעש ר פא ר ארעמער ע קרובים . 
אי ר פני ם שיינ ט פו ן צופרידנקיי ט פו ן דע ר גרויסע ר מצוה , 
ווא ס גא ט הא ט אי ר צוגעשיקט" . 

״ניין , פנחס , — הא ט שלמ ה מי ר דעמאל ט געזאגט , — 

אי ד ווע ל ד י מאמ ע ד א אליי ן ניש ט לאזן" . 

או ן ע ר אי ז קיי ן אר ץ ישראל , וו י מי ר האב ן עטלעכ ע 
מא ל געהא ט אפגעמאכט , ניש ט געפארן . ע ר אי ז געבליב ן 
מי ט דע ר מאמע ן — בי ז ד י נאציש ע לופט־מאשינע ן האב ן 
גענומע ן פליע ן או ן צעריס ן הייזע ר או ן מענטשן . גא ט אליי ן 
הא ט צוגענומע ן צ ו זי ד אי ר נשמה . ד י נאצי ס האב ן זייער ע 
אומריינ ע הענ ט אוי ף אי ר ניש ט ארויפגעלייגט . 

שלמ ה הא ט געירשנ ט פו ן דע ם טאט ן זיי ן רעליגיעז ן 
עקסטאז , זיי ן הייס ן גלויב ן אי ן דע ם יידנ ס אייביקייט , ווא ס 
טראג ט אי ן זי ד גאט ס ווארט . פו ן דע ר מאמע ן הא ט ע ר גע ־ 
ירשנ ט דע ם כו ח ארומצורינגלע ן זי ד מי ט א קריי ז ליכט , 



122 


ספ ר זכרו ן 


ווע ן שאטנ ס פלעג ן זי ר אנריקן , או ן לי ב צ ו האב ן גאט ס 
וועלט . 

אוו י וו י אונדזע ר מאמע , הא ט שלמ ה געקוק ט מי ט בי - 
טו ל אוי ף אל ע צרו ת או ן קראנקהייטן , ווא ס האב ן אפ ט זי ר 
אוועקגעשטעל ט צוויש ן אי ם או ז דע ר ליכטיקע ר זין . פו ן 
קינדוויי ז א ן אי ז ע ר געווע ן א קרענקלעכער . ע ר הא ט גע ־ 
ליט ן פו ן שוואכ ע לונגען . צ ו ווא ם פא ר א באשעפטיקונ ג 
ע ר הא ט זי ך גענומען , הא ט ע ר עם , צולי ב זיי ן שוואכ ן גע ־ 
זונט , געמוז ט אויפגעבן . אי ן ד י יאר ן פו ן דע ר רוסיש־יא ־ 
פאנישע ר מלחמ ה הא ט ע ר זי ך אינגאנצ ן אפגעגעב ן צו ם 
שטודירן . 

דור ך דע ר ציי ט פו ן דע ר רוסישע ר רעוואלוצי ע הא ט 
שלמ ה גענומע ן שרייב ן או ן זי ך דרוקן . 

ד י קראנקהייט , ווא ס הא ט אפ ט איבערגעריס ן זיי ן אר ־ 

בעט , הא ט אי ם ניש ט איבערגעשראקן . טאטע־מאמ ע האב ן 
געציטער ט איבע ר זיי ן געזונט , געבעט ן אי ם ע ר זא ל אזו י 
פי ל ניש ט שרייבן , גיש ט ארבעט ן שווער . ע ס הא ט אבע ר 
גיש ט געהאלפן . מי ט א ן אייזערנע ר עקשנו ת הא ט ע ר זי ד 
אנטקעגנגעשטעל ט זיי ן קראנקהייט . ליגנדי ק אי ן בע ט הא ט 
ע ר געלאכ ט או ן געחוזק ט פו ן זיי ן שוואכקייט , געטריב ן לי - 
צנות , געשטיפט , כד י ארויסצוטרייב ן דע ם טרויע ר פו ן טא - 
טע-מאמע ס אויגן . 

שלמ ה הא ט ליידנשאפטלע ך לי ב געהא ט פשוט ע מענ - 
טשן . אי ם הא ט ניש ט געאר ט וו י טי ף ע ר הא ט געדארפ ט 
אראפנידערן , כד י זי י צ ו געפינען . הא ט ע ר געפונע ן פשטו ת 
או ן אמ ת — זענע ן קעלער ן געוואר ן פאלאצן . 

ע ר פלעג ט זי ך אריינכאפ ן צ ו א שניידער , צ ו א שום - 
טער , אפזיצ ן מי ט זי י שעה ן ביי ם ווארשטאט , מי ט זי י איינ - 
טענה ן או ן פארברענגען . 

שלמ ה האט , מי ט געמאכטע-שטיפעריי , פו ן זי ד פאר - 
טריב ן אלץ , ווא ס ע ר הא ט געמוז ט צולי ב זיינ ע אומשטענד ן 
אויסמיידן . וועג ן איר.. . הא ט ע ר צ ו מי ר גערעד ט מי ט ברי - 
דערלעכע ר אינטימקייט . מי ט איידעל ע פארב ן פא ר מי ר 
געמאל ן דא ס בלייכ ע מיידל , מי ט ד י טי ף בלא ע אויגן , ווא ס 
הא ט אי ם פארשטאנע ן או ן אי ם געוועז ן אזו י נאענ ט ליב . 

שלמ ה הא ט אבער , וו י אי ך הא ב זי ך דערוווסט , געזוכ ט 
אי ר אויסצומיידן . מי ר הא ט ע ם ווי י געטאן . אי ך הא ב ז י 
געוואל ט זען . 


איינמאל , ווע ן אי ך בי ן מי ט אי ם געגאנגע ן אוי ף לעש - 
נא-גאס , האב ן מי ר ז י צופעלי ק באגעגנט . 

ד י לופ ט אי ז געווע ן קאל ט או ן ווינטיק . הא ט ז י זאר - 
געוודיק , וו י א מאמע , אי ם פארשפיליע ט דע ם קאלנע ר פו ן 
אויבער-מאנט ל : 

"ד ו ווייס ט דאך , שלמה , א ז ד ו דארפס ט זי ך היט ן פו ן 
א פארקילונג״ , — הא ט ז י אי ם צערטלע ך אי ן ד י אויג ן גע ־ 
קוקט . 

אוי ף זיי ן בליי ך פני ם הא ט זי ך באוויז ן זיי ן האלבע ר 
שמייכל , ווא ם אי ז מי ר אזו י נאענ ט געווען . מי ט דע ם שמייכ ל 
פלעג ט ע ר פארטרייב ן פו ן זי ר יאוש , ווייטי ק או ן זי ד מי ט 
אמא ל אויפהויב ן צ ו ד י הימלען . 

״שלמה , — הא ב אי ך איבערגעריס ן ד י שטילקיי ט נא ך 
אי ר אוועקגיין , — ז י הא ט דיך , ווייז ט אויס , שטאר ק 
לי ב ן! ״ 

״יא , — הא ט ע ר געענטפערט . — אי ך ווייס . אבע ר 
ד ו פארשטייסט , פנחס , מע ן מו ז אננעמע ן דא ס הערצל , גו ט 
צוקוועטשן , ע ס זא ל זי ך ניש ט ארויסרייסן . אי ך הא ב ז י צ ו 
שטאר ק ליב , אי ך זא ל אי ר מאכ ן פא ר א שות ף צ ו מיי ן 
קראנקהייט" . 

שלמ ה הא ט מי ט עטלעכ ע יא ר שפעטע ר חתונ ה געהא ט 
פא ר א קרובה , ווא ס אי ז געווע ן קראנלןע ר פו ן אים . עט - 
לעכ ע יא ר נא ך דע ר חתונ ה אי ז ז י געשטארבן , איבערלאזנ ־ 
די ק שלמה ן א מיידעל ע פו י דרי י יאר . 

צולי ב זיי ן שוואכ ן געזונ ט פלעג ט שלמ ה פארברענגע ן 
ד י זומער ן אי ן א זומער-פלאץ , אדע ר א דאר ף ארו ם ווארשע . 
יויי ט פו ן דע ם טומ ל פו ן שטאט , וו ו ע ם אי ז אי ם געווע ן 
שווע ר זי ך אריינצופאסן , הא ט ע ר אויפגעלעבט . אי ן א צי - 
מע ר אי ן א דארפי ש הייזל , נאענ ט צ ו גרינ ע פעלדע ר או ן 
א געדיכט ן וואלד , הא ט ע ר זי ך ארויסגעהויב ן פו ן זיי ן 
ארעמקייט , עלנ ט או ן יאוש , או ן מי ט התלהבו ת או ן ברע ן 
פו ן א יינג ל זי ך אריינגעווארפ ן אי ן זיי ן ארבעט . 

עטלעכ ע יא ר פא ר דע ר ערשטע ר וועלט-מלחמ ה הא ב 
אי ך פארבראכ ט מי ט אי ם אייניק ע וואכ ן אי ן וואלאמין , 
נעב ן ווארשע . ע ר הא ט זי ך דעמאל ט אפגעגעב ן מי ט קבלה , 
אויפ ן טי ש בי י אי ם אי ן צימע ר זענע ן געווע ן אנגעווארפ ן 
קבלה-ספרי ם או ן אקולטיסטיש ע ביכער , אויסגעשריב ן פו ן 
אויסלאנד , אי ן הייס ע זומערדיק ע פארנאכט ן פלעג ן מי ר 



לקהיל ת רדזימי ן 


123 


אווע ק אי ן וואלד . ד א אי ן דע ר געדיכטע ר שטילקיי ט אי ז 
שלמ ה געוואקס ן מי ט זיי ן שעפעריש ן כו ח או ן אזו י בהר ־ 
חבהדיק , שיי ן או ן שטאר ק פאנאנדערגעוויקל ט ד י פלענע ר 
פו ן זיי ן שאפן . 

"ד י קאלעג ן מיינ ע זענע ן דערשטוינט , קוק ן אוי ף מי ר 
מי ט חשד , הויב ן מי ט ד י פלייצע ס או ן מיינען , א ז אי ד בי ן 
חליל ה חסר־דעה . וויי ט דערפו ן ! כ׳הוי ב באל ד א ן צ ו שריי ־ 
בן . אבע ר ניש ט פריע ר וו י אי ך ווע ל זיי ן צוגעגרייט . ווא ס 
מע ר אי ך פארטי ף זי ד אי ן א ט ד י ספרים , אל ץ גרעסע ר ווער ט 
דע ר פארנע ם פו ן מיי ן ליטערארישע ר ארבעט.. . 

"...אי ן ד י צוויי־טויזנט־יאריק ע וואגלעניש ן פו ן איי ן 
לאנ ד צו ם צ־ווייט ן זענע ן מי ר כמע ט וו י אפגעריס ן געוואר ן 
פו ן דע ם קווא ל פו ן אונדזע ר גרויסקייט . טי ף אונטע ר ד י 
קאפאטע ס ליג ט באהאלט ן דע ר באגאזש , ווא ס גא ט הא ט 
אונד ז אנפארטרויט . טאפטשענדי ק אי ן ד י בלאטע ס פו ן ד י 
געסלעך , ז ע אי ך אבע ר אי ן ד י בלייכ ע פנימע ר פונקען , 
או ן טיילמא ל גאנצ ע שטיקע ר פייע ר פו ן דע ם גרויס ן פלאם , 
ווא ס הא ט ארומגעגומע ן אונדזער ע נביאי ם בשע ת זייע ר 
נביאו ת זאגן . דור ך דע ם בליאס ק פו ן ד י פונקע ן ז ע איד , 
וו י זי י טראג ן אי ן זי ד גאט ס וואר ט או ן זיי ן גרויס ן אמת . 

"ט א וו י קע ן אי ד שרייב ן וועג ן מיידל ־ או ן יינגל ־ 

ליב ע או ן דא ס אוועקשטעל ן אוי ף א פעדעסטא ל או ן דא ס 


באזינגע ן ? ! ניי ן ׳ . ווע ן אי ד ווע ל זיי ן בכוח , ווע ל אי ד צע ־ 
בלאז ן ד י פונקען , ארויסהויב ן דא ס ליכט , ווא ס ליג ט בא ־ 
האלט ן אי ן זייער ע פארבענקט ע אויג ן או ן ווייז ן דע ר וועל ט 
דע ם אמת , או ן נאט ם ווארט , ווא ס זי י טראג ן דור ך דע ר 
אייביקייט... " 

טייערע ר שלמה ! דיי ן האר ץ הא ט אויפגענומע ן אל ע 
ליכט־שטראלן , ווא ם האב ן ארויסגעשיינ ט פו ן אונדזע ר 
שטאם . מי ט ברידערלעכע ר טריישאפ ט האסט ו זי י מי ר גע ־ 
שיק ט דור ך דע ם קינסטלעריש ן ווארט , ווא ס אי ז אזו י לעבע ־ 
די ק געפלאס ן פו ן דיי ן הארץ . 

ד י אויג ן דיינע , ווא ס האב ן זי ך געהויב ן צ ו דע ר איי ־ 
ביקייט , או ן ווא ס פא ר זי י אי ז אל ץ געוואר ן דורכזיכטיק , 
האב ן נא ד מי ט פינ ף או ן צוואנצי ק יא ר צורי ק געזע ן דע ם 
חורב ן זי ך דערנענטערן : "גא ט ווע ט אננעמע ן דע ם בוי ם 
פו ן לעב ן או ן אפשאקלע ן דא ס גענצ ע ווערימדיקייט , ווא ם 
הא ט זי ד אנגעקליב ן צוויש ן מענטשן . בלייב ן ווע ט נא ר דא ס 
אמת ע או ן ריינ ע — איינע ר פו ן א פאמיליע , איינע ר פו ן א 
שטאט״ . (״משיח ם טריט״ , 1922 ) . 

פארשטיל ט אי ז געוואר ן דא ם וואר ט או ן אדסגעלאש ן 
דיי ן זעאונג , ווע ן ד י מערדע ר האב ן די ד פארפייניקט . 

זא ל דא ס העל ע ליכט , צ ו וועלכע ר דיי ן נשמ ה הא ט 
זי ך שטענדי ק געהויבן , זיי ן דיי ן ב^נלייטע ר אי ן דע ר איי ־ 
ביקיי ט י 



124 


ספ ר זכר 1 ' ן 


נפתלי־הער ץ ליבז ר 


בית־סב י 



המחב ר הו א נכד ו ש ל ישראל־יצח ק ז״ל , סוח ר 
נפ ט ושמניס , שהי ה ידו ע בכינוי ו ,ישרא ל קאלב' . 

מ ר נפתלי־הער ץ ליבזר , ילי ד אוסטרוב־מאזובייצק , 

ביל ה לעתי מ קרובו ת ברדזימי ן בשנו ת הילדו ת 
שלו . בשלה י מלחמ ת העול ם השני ה ובשני ם שלאח ר 
מכן , בהיות ו קצי ן ור ב צבא י בצב א האמריקנ י 
בגרמניה , פע ל רבו ת למע ן שארית־הפליט ה במחנו ת 
הפליטי ם היהודיי ם שם . 

העור ר 

אב י הי ה אי ש רדזימין , אריה־לייב , בנ ו ש ל ישראל ־ 
יצחק , שהי ה בע ל חנו ת ברחו ב סטארי־רינק , בקרב ת הכב ר 
הסמוכ ה לחצר ו ש ל האדמו״ ר הרדזימינאי . א ת אב י איננ י 
זוכר , שכ ן הל ך לעולמ ו בהיות י ב ן שנ ה בלבד . נותרנ ו 
שלוש ה יתומים ; אני , אח י ואחותי . גדלנ ו בבי ת דוד י 



סב י — ישראל־יצח ק ליבז ר 


באוסטרוב־מאזובייצ ק ובכ ל חול־המוע ד נסענו , שלוש ת 
הנכדים , לסב א ברדזימין . 

ע ד היו ם אנ י עדיי ן נוש ם בקרב י א ת אהבת ו וטו ב 
לב ו ש ל סבי , ישראל ־ יצח ק כלפינו , נכדיו . הי ה ז ה חל ק 
מאופי ו ומיחס ו הלבב י כלפ י הזול ת בכלל . כאש ר מישה ו 
משכני ו ומכרי ו השי ח בפני ו בנימ ת צע ר ע ל תופע ה 
מסויימ ת א ו ע ל פג ע שדב ק בו , התרג ש ע ד עומ ק לבו . 
הו א הי ה רגי ל לעזו ר לנזק ק ל א ר ק בהשמע ת אנחה , 
כהשתתפו ת בצער , כ י א ם ג ם בהגש ת עזר ה ממש , ככ ל שהי ה 
בהיש ג ידו . 

זוכרנ י שהסב א התהל ך תמיד , בבי ת א ו ברחוב , 
כששפתותי ו דובבו ת בלחש . לאח ר התחקו ת מצד י אח ר 
תופע ה זו , תו ך התאמצו ת להימצ א קרו ב ככ ל האפש ר 
במחיצתו , הבחנת י שהו א לומ ד בצור ה כז ו פרק י משניו ת 
בע ל פה . 

מש ך שנו ת ביקורינ ו המרובי ם בבית ־ סב א ברדזימי ן 
מעול ם ל א שמענ ו אות ו מרי ם קולו . הו א נהג , כפ י שנאמ ר : 
דבר י חכמי ם בנח ת נשמעים . קש ה מאו ד להיזכ ר א ם ראיתי ו 
אי־פע ם נרג ז א ו כעוס . הו א שמו ר בלבנ ו כסמ ל ש ל אהב ה 
וחסד , אהב ת ישרא ל בכ ל נפשו , ענ ו ומצני ע לכת . וכ ך כ ל 
דרכ ו על י אדמוו ב 

דוד י חיי ם הופ ר 

אח ד מחתני ו ש ל סב י הי ה חיי ם הופר . הו א הי ה ידו ע 
כבע ל מו ח חרי ף ופיקח , חסי ד "שרוף " ש ל הרב י הרדזימינאי . 
בש ל תכונותי ו אל ה נבח ר תכופו ת ע ל יד י סוחרי ם מסוכסכי ם 


לקהיל ת רדזימי ן 


125 


בגל ל עיסקו ת שונות , להיו ת לה ם בור ר ומכריע . שמע ו 
כבור ר וכמייש ר הדורי ם יצ א ג ם בקר ב הגויי ם ול א פע ם 
פנ ו לא־יהודי ם אלי ו בבקש ה לפש ר ביניהם . 

באופ ן חיצונ י עש ה דודי , חיי ם הופר , רוש ם ש ל אד ם 
בע ל אופ י סוער , מעש ן סיגריו ת בשרשרת , תמי ד חס ר 
שק ט — וזא ת בניגו ד מוחל ט לאשתו , נחמה , השקט ה 
והשלוה , כמ ו אבי ה (סבי) . א ד בתו ר בור ר בסכסוכי ם א ו 



הר ב ווילגלרנט ר 

כאש ר נזדמ ן לאיז ה דיו ן בצרכ י ציבור , הו א הי ה שלו , 
זהי ר בהערותיו ־ תגובותיו , שוק ל מל ה בסלע . בקר ב מכרי ו 
דדידי ו הי ה ידו ע כבע ל י ד רחבה , פתוח ה לכל . 

נטע־ירוח ם ברלינ ר 

בעייר ה הקטנ ה רדזימי ן גדל ו ג ם אנש י רו ח ועדינ י 
נפש . אח ד מה ם הי ה נט ע ירוח ם ברלינר , נכד ו ש ל הר ב 
הזקן , ר ׳ נחמי ה אלתר , ושאר־בשר ו ש ל הר ב ב ן ציון . לבוש ו 
החסידי , א ד הקפדנ י והאלגנטי , הי ה לש ם דבר ; בע ל 
נימוסי ן ובע ל הופע ה אצילה . בכ ל שיח ה עמ ו יכול ת להווכ ח 


שהו א אי ש אינטליגנט י ובע ל נפ ש פיוטית , תקי ף בדעת ו 
כמ י שעמדת ו בשאלו ת ציבוריו ת הי א איתנ ה ומוצקה , 

הי ה ל י הכבו ד להזדמ ן אתו , כרגיל , בע ת ביקור י 
אצ ל הסב א בחול־המוע ד — כאש ר ג ם נט ע ירוח ם ברלינר , 
שהתגור ר תקופ ה מסדימ ת בוורש ה ובלודז׳ , נקל ע ג ם הו א 
לרדזימי ן לחגים . שיחותינ ו חבק ו זרועו ת עול ם היהדו ת 
ובעיותיה ם ש ל יהוד י פולין . זכורי ם ל י מקרי ם ש ל מיפגש י 
ח ג וחו ל המוע ד כאל ה בה ם השתתפ ו ג ם האחי ם ווילגלרנטר , 
בנ י השוח ט הרדזימינאי , שהי ו כב ר מפוזרים , התגורר ו בנכ ר 
ובא ו ג ם ה ם לחו ג א ת הח ג בבית־אב א ברדזימין . הי ו אל ה 
מיפגשי ם בה ם שקענ ו בסוגיו ת רוחניו ת מוחלטות , כ ל אח ד 
ואח ד תר ם משה ו ממקו ר היד ע שלו . ברם , הדמו ת המרכזי ת 
בשיחו ת אלה , והמברי ק במחשבותי ו וברמ ה רוחנית , הי ה 
נט ע ירוח ם ברלינר . 

לימי ם נפגשת י את ו ג ם בוורשה , ולאח ר שעזבת י א ת 
פולי ן עמדת י את ו בחליפ ת מכתבים . הקש ר האחרו ן של י 
אתו , ער ב המלחמ ה והשואה , הי ה גלוי ה שקיבלת י ממנ ו 
מלודז ׳ ; בעברי ת יפ ה ונהדר ת הו א מזמיננ י לבו א מארה״ ב 
לועיד ת צעיר י אגודת־ישרא ל בפולי ן ולקח ת ב ה חל ק כאח ד 
הנואמי ם והעסקני ם ש ל צעיר י האגודה , ע ל הגלוי ה חתם : 
נ , י . בר־נר . לאח ר המלחמ ה נוד ע ל י שנשמת ו הזכ ה 
והטהור ה יצא ה באח ד ממחנו ת ההשמד ה ש ל הצוררים , לש ם 
הוב א מגט ו לודז׳ . 

ר ׳ דו ד מינצבר ג 

הכרתי ו בעי ר הולדת י אוסטרוב־מאזובייצקי , לאח ר 
שנש א א ת בת ו ש ל אח ד מעשיר י העיר , אליה ו ליאד.'בוא ו 
ש ל דו ד מינצבר ג לגו ר באוסטרו ב הי ה צע ד לטוב ת העי ר 
הזאת , כש ם שהי ה ז ה הפס ד לעייר ה לוקו ב (ב ה נול ד 
מינצברג , בנ ו ש ל הר ב הגאו ן מינצברג) . וכש ם שהי ה ז ה 
ההפס ד ש ל העייר ה רדזימי ן (ב ה התגור ר זמ ן מה , לאח ר 
שאמ ו התחתנ ה ע ם אלמ ן מרדזימין) . 

בהגיע ו מרדזימי ן לאוסטרו ב הו א הי ה בס״ ה כב ן 18 , 

אב ל כב ר הצטיי ן כלמד ן ובק י בכ ל חדר י התור ה וכבע ל 
זכרו ן פנומנלי . הו א נחט ף ע ל יד י מתפלל י ה״שטיבל " 
החד ש ש ל חסיד י גור . לימי ם נעש ה לאח ת הדמויו ת המרכזיו ת 
ש ל צעיר י אגודת ־ ישרא ל בעיר , כפוס ק אחרו ן איז ה ספרי ם 
לרכו ש למע ן הספרי ה ש ל "הצעגרום" , טל ל ספר י מד ע 


126 


ספ ר זכרו ן 


כלליים , א ם אי ן בה ם משו ם ניגו ד לרו ח הד ת והמסורת . כאש ר 
הר ב שפיר א מלובלי ן ארג ן א ת ישיב ת חכמ י לובלי ן וריכ ז 
סביב ו א ת טוב י הכוחו ת בהורא ה ובהרבצ ת תור ה מבי ן יהדו ת 
פולין , נתמנ ה ע ל יד ו דו ד מינצבר ג כמשגי ח הישיבה . הו א 
מ ת במלחמ ה האחרונ ה ברוסיה , יח ד ע ם בנ ו יחידו . 


כאש ר אנ י מעל ה א ת זכרונות י בכת ב ע ל העייר ה 
רדזימי ן ותושבי ה היהודים , לב י בוכ ה במסתרי ם ע ל כולם , 
ובעיק ר ע ל אצילי־הרו ח שביניהם , שאיל ו נותר ו בחיי ם חי ו 
תורמי ם רבו ת לעולמנ ו היהודי , והי ו משפיעי ם לעיצו ב חבר ה 
יות ר טוב ה ויות ר יפה . 



לקהיל ת רדזימי ן 


127 






־*אא-'^^־ג;-.'^\^%\;'^■ - ^ 8 מא? 858 § 385 א$י^^^*כ§ 5$ !י׳^עמ$^;^ 4 א?¥.*. י ־^•■^■ • 









צפור ה גן־צב י (פייגה׳ל ה ורשגסקי ) 


העייר ה שלנ ו 



כחמישי ם שנ ה חלפ ו מא ז עלית י ארצ ה ועדיי ן חרותי ם 
בזכרונ י מראו ת ומחזו ת מהעייר ה שלנו , רדזימין ; בעינ י 
רוח י אנ י רוא ה א ת רחובותיה , בתי ה ודוכני ה ביום־שו ק 
כשאכרי ם מהסביב ה הקרוב ה והרחוק ה שבא ו למכו ר א ח 
תוצרת ם החקלאי ת ולקנו ת צרכ י לבו ש והנעלה , נפט , 
מצרכ י מזו ן וטב ק — מתגודדי ם סביבם . 

למשפחתנו , משפח ת ורשבסקי , הי ה בית־חרוש ת לשמ ן 
בחצ ר ביתנו , ברחו ב סטארי־רינ ק 14 . א ת המפע ל ניהל ה 



אה י — יהוד ה ורשבסק י 



אמי , איט ה ורשבסקי , בעזר ת אח י ואחיותי , שכ ן אבי , וולוו ל 
ורשבסקי , מ ת עו ד לפנ י פרו ץ מלהמ ת העול ם הראשונה . 
בחיי ו קנ ה אב י א ת סו ג התבוא ה הדרו ש ליצו ר שמן , אצ ל 
הפריצי ם ובעל י האחוזו ת בסביב ת רדזימין ; לאח ר מות ו 
נהג ה אמי , יח ד ע ם אח י בוצ׳ ה (ברוך ) לנסו ע ללובלי ן וחל ם 
ולרכו ש קרו ן ע ם ״ז׳פאק ״ — סו ג התבוא ה לייצו ר שמן . 
ואמנם , אנ י עדיי ן נושמ ת א ת רי ח השמ ן הטר י שייצרנו , 
א ת האוויר ה בחצ ר ביהח״ר , ב ה היתד . תמי ד תנוע ה עד ה ש ל 
אנשים , כשכול ם עסק ו ברכיש ה ובמכירה . 

זכורתנ י כאש ר אב י הי ה עו ד בחיי ם וכאש ר האנשי ם 
בעייר ה טר ם ידע ו בנ ק מד.ו , רגילו ת הי ו עוזרות־בי ת להבי א 
א ת שכר ן וא ת חסכונותיד. ן לאבי . כ ך עש ו ג ם הסבלי ם 
וקשי־יו ם אחרי ם שבקוש י חסכ ו מכספם . אב י היר . משל ם לה ם 
ריבי ת בע ד הזמ ן שהשתמ ש בכס ף ותמי ד הקפי ד להחזי ר 
לכול ם א ת כספם , כאש ר נזקק ו לו . בכלל , ביתנ ו בעיירד . 
היד . ידו ע כבי ת ש ל גמילות־חסד , מ י שב א ללוו ת נענ ה 
תמיד , וכול ם ידע ו שביתנ ו פתו ח למטר ה זו . אמ י רגיל ה 
היתד . ג ם לעוד ד א ת אל ה שבא ו לבק ש גמילות־חס ד ואמרד . 
לד.ם : "מ ה הד.בד ל א ם הכס ף מוחז ק במגיר ה בבית י א ו 
בביתכ ם 1 בעונת־החור ף אנ ו זקוקי ם לכס ף לקניי ת "דפאק" , 
וא ז ג ם אנ ו נזקקי ם לגמילו ת חסדים" . 

כ ד התנהל ו החיים , ע ד שעלית י לארץ , בשנ ת 1923 , 

ע ם בנ י הקט ן מנחם . בעלי , ראוב ן בן־צבי , כב ר הי ה באר ץ 
מספ ר שנים . לאסוננ ו נותר ו ר ק זכרונו ת ממשפחת י הענפד. , 
משכנינ ו וידידינ ו שניספ ו בשוא ה האיומ ה ול א זכ ו לעלו ת 
לארץ־ישרא ל ולחיו ת בה . 



128 


ספ ר זכרו ן 


משה״ברו ך אשמ ן 


יוס ל חנ ה איטה׳ ם - מחל ק החל ב 


כאש ר אנ י מהרה ר בטיפוסי ם הנדירי ם בעירנו , מוב ן 
מאלי ו שצצ ה ועול ה בפנ י דמו ת דיוקנ ו ש ל יוסל ה חנ ה 
איטה׳ס , מחל ק החלב , שהי ה לל א ספ ק "אכסמפלר " יחי ד 
במינ ו — טיפו ס מוז ר מאוד : אד ם פשו ט והגו ן שטר ח 
ועמ ל כ ל שנותי ו מבל י שייהנ ה מחי י העול ם שכולנ ו צעדנ ו 
ב ו ואי ך שהו א חיינ ו כיא ה לאד ם בדורנו . 

הי ה ז ה יהוד י קטן־קומה , בע ל פני ם מלאו ת ומזוקנות , 
לבו ש קפוט ה דהוי ה ובלוי ה עלי ה חג ר אבנ ט מוזר . ל א הי ה 
ז ה אבנ ט חסידי , כ י א ם תערוב ת ש ל ספ ק חב ל ספ ק אריג , 
א ד בכ ל זא ת "אבנט" , דומ ה לאל ה שחגר ו האיכרי ם ה - 
פולניי ם לפנ י דורות . 

בימ י נעורי , לפנ י שבעי ם שנ ה ומעלה , התגור ר יוסל׳ ה 
ע ם אמ ו הנ ה איט ה במהסן , בשכנו ת לאורוות־סוסי ם ש ל 
מרדכ י איצל , בנ ו ש ל לייביש . ג ם המחס ן דומ ה הי ה ל ־ 
אורוות־סוסים , א ך שר ר ב ו נקיו ן מוהלט , רצפ ת הע ץ הית ה 
מכוס ה חו ל לבן-זהוב , כמקוב ל בעירנ ו בסו ף המא ה ה - 
קודמ ת וראשי ת המא ה הזאת . כ ל הריהו ט הי ה מיט ה בלבד . 
הקירו ת מסבי ב מכוסי ם עורוו ב במחס ן ז ה הי ה יוס ל 
נוה ג א ת עולמו . בבוק ר ע ם שח ר יצ א למקו ם שב ו חולבי ם 
א ת הפרו ת כד י להיו ת נוכ ח בע ת החליבה , שכ ן הלקוחו ת 
מאמיני ם ל ו שהו א תמי ד נמצ א בשע ת החליב ה ורוא ה של א 
חולבי ם חל ב מבהמ ה טמאה . לאח ר שעש ה כמ ה סיבובי ם 
ע ל פנ י העיר , כשאס ל אלי ו מחוברי ם שנ י דליי ם ע ל 
כתפיו , והיל ק א ת החל ב בבת י לקוחותיו , חז ר למהס ן 
להתפל ל שחרי ת ולומ ר "מעמדות" , היינ ו סד ר לימו ד לכ ל 
יו ם מימו ת השבוע . כרגי ל כלל ו "המעמדות " פרק י תהילי ם 
וכולי . א ז של ף מכיסי ו העמוקי ם שבקאפוט ה מצרכ י מזו ן 
שאס ף אצ ל לקוחותיו , עקרות-הבית . בשע ת האכילה , אג ב 


ישיב ה ע ל המיטה , סק ר יוס ל במב ט רצינ י א ת הקרשי ם 
התקועי ם בקירו ת המחס ן שעליה ם ניצבי ם ספלי ם ע ם חלב - 
מהומץ , והספלי ם הגדולי ם יות ר המכילי ם שמנת . 

כאש ר הי ה מסוב ב ע ל הפתחי ם כד י לחל ק א ת החלב , 
נמצא ו תמי ד כאל ה שניס ו להתלוצ ץ ולקנט ר אותו . ברו ב 
המקרי ם ל א הגי ב יוסל׳ה , אל א א ם ניסה , חלילה , מישה ו 
לפקפ ק בטי ב החל ב שלו . ואמנם , רבי ם שידע ו א ת חולשת ו 
בתחו ם ז ה ניס ו דווק א להתגרו ת ב ו בנוש א זה . 




לקהיל ת רדזימי ן 


129 


״יוסל׳ה , איז ו כמו ת מי ם מהול ה בחל ב של ד ?■ ״ 

האי ש השק ט שבמש ך ימי ם רבי ם הי ה מוצי א מפי ו 
מלי ם ספורו ת בלב ד בע ת חלוק ת החלב , הי ה מרי ם א ת 
קול ו בזעק ה מר ה ובקללו ת שנסתיימ ו תמי ד בקביע ה פסק * 
נית , מעי ן שבועה : "מ י שמה ל א ת החל ב של י במים , 
שהחברה־קדיש א תטה ר אות ו חי ש מה ר במי ם רבים".. . 

בבת י לקוחותיו , כאש ר נותר ו דבר י מאכ ל א ו שפקפק ו 
א ם ה ם ד י טריים , הי ו מוסרי ם אות ם ליוסל׳ ה חנ ה איטה׳ס . 
בבתי ם שבה ם נות ר צ׳ולנ ט אחר י שבת , נד ד הצ׳ולנ ט ל - 
ידי ו ש ל יוסל׳ה . כ ך שלעול ם ל א קנ ה אוכ ל לעצמו , 
אל א תמי ד השלי ך לארגז־האשפ ה שבחצ ר מזו ן שהתקלק ל 
אצלו . קר ה ל א פע ם שעקרת־בי ת כלשה י חשק ה לשמו ע 
מפ י יוסל׳ ה מחמא ה ע ל טי ב הצ׳ולנ ט שלה , וא ז הקשת ה 
ושאל ה : 

״יוסל׳ה , אי ך נע ם לחיכ ך הצ׳ולנ ט של י ? ״ 

ע ל כ ך השי ב תמי ד בהא י לישנ א : "בעלעבוסט ע לעבן , 

אז א מז ל אד ף אל ע וו י געשמא ק אייע ר צ׳ולנ ט אי ז 
געווען " (עקרת־בי ת רחימאית , שכ ה יאי ר המז ל לכול ם 
כפ י שטעי ם הי ה הצ׳ולנ ט שלך") . ע ל פ י רו ב מדוב ר הי ה 
בצ׳ולנ ט שיוסל ה ל א טע ם ממנ ו ול א כלו ם והשליכ ו לאשפ - 
תות , בגל ל הכמויו ת הרבו ת ש ל חמי ן שב ו כיבדוה ו בבתי ם 
רבי ם בימ י א ׳ בשבוע . 

בעודנ י נע ר בבית־אב י נש א יוסל׳ ה אש ה ועב ר לגו ר 
לעייר ה הסמוכ ה סרוצק , מקו ם מוצא ה ש ל אשתו . א ך חי ש 
מה ר חז ר לרדזימין , למחס ן של ו ולאמ ו חנה-איטה . לשאל ת 
רבים , "למ ה חזר ת ואינ ך ג ר ע ם אשת ך בסרוצק" , הי ה 
משיב ; "למ ה ל י לפרנ ס נער ה זרה?".. . 

לימי ם מת ה עלי ו אמ ו ויוסל׳ ה נשא ר ערירי . א ת 
המחס ן המי ר בחד ר מעופ ש בעליית-גג . נרא ה שאמ ו הית ה 


ז ו שהקפיד ה ע ל הנקיון , ואיל ו א ת חדר ו בעליית־הג ג הפ ך 
יוסל׳ ה למחס ן ש ל סמרטוטי ם וכלי ם שבורים , אות ם אס ף 
בהקפד ה לאח ר שהושלכ ו לחצרו ת ולסימטאות . 

בשנו ת השלושי ם נתמנ ה ברדזימי ן כמפק ד תחנ ת ה - 
משטר ה קצי ן מעי ר רחוק ה שהית ה ל ו חולש ה לנקיו ן 
בחצרו ת ובבתים . הקצין , בלוויי ת שנ י שוטרים , אה ב לערו ך 
ביקורת-נקיו ן ולהטי ל קנ ס ע ל בעל י הבתי ם של א הקפיד ו 
ע ל הנקיו ן סבי ב ביתם . באח ד הביקורי ם בחצ ר הבי ת ב ו 
התגור ר יוס׳ל ה על ה באפ ו ש ל הקצי ן רי ח סח י שמיל א 
א ת חל ל החצר . הרי ח בק ע מחדר ו ש ל יוסל׳ה . שג י שוטרי ם 
שעל ו למעל ה ופרצ ו לחדרו , שמעול ם ל א דרכ ה ב ו רגל ו ש ל 
אד ם זר , נדהמ ו לראו ת ערימו ת סמרטוטי ם רקובי ם ושברי ־ 
כלי ם חלודי ם ממלאי ם א ת החד ר ע ד לתקרה . הקצי ן שעל ה 
בעקבו ת השוטרי ם סת ם א ת נחיר י אפ ו וחז ר ע ל עקבותיו . 
לפ י הוראת ו גוייס ו עובדי ם סניטריי ם ש ל העירי ה כד י 
לפנו ת א ת החדר . 

וא ז קר ה דב ר מזעזע . ליוסלה , שבשע ת "הביקור " ש ל 
השוטרי ם בחדר ו הי ה טרו ד בעי ר בחלוק ת החלב , נוד ע 
ע ל אורחי ו הבלתי־קרואים . הו א ר ץ הבית ה והגי ע למקו ם 
בדיו ק כאש ר עובד י העירי ה החל ו לפר ק א ת הערימו ת שב - 
חדרו . וא ז השלי ך עצמ ו ע ל מלא י הסמרטוטים , פר ץ ב - 
בכ י וזע ק במ ר לב ו : "רחמ ו עלי , קח ו אות י לבית-הסוהר , 
קח ו אות י לעבוד ת פר ך ממשלתית , א ך ב ל תגע ו בסמרטו - 
טי ם שלי".. . עובד י העירי ה והשוטרי ם עמד ו פעור י פה , 
ואח ר פרצ ו בצחו ק פראי . ה ם צחק ו בקול י קולו ת ויוסל׳ ה 
חנ ה איטה׳ ס המשי ך לבכו ת בכ י קור ע לב . 

גורל ו וסופ ו ש ל יופל ה הי ה כגורל ם ש ל רו ב יהוד י 
רדזימין , הש ם ינקו ם דמם ! 



130 


ספ ר זכרו ן 


העלע ו מילגיא ם (פאריז ) 

א שמח ה אי ן שטעט ל ! 



אי ד זעלבס ט בי ן ניש ט קיי ן ראדזימינערין , נא ר פו ן 
ווארשע . אי ד דערציי ל ד א וועג ן דע ר שמח ה אי ן שטע ־ 
טל , אי ן וועלכע ר אי ד הא ב אנטיילגענומען , צו ם אנדענ ק 
פו ן מיי ן שוויגע ר מאל ע מילגרא ם עלי ה השלום . 

אי ן א געוויס ן טאג , אי ן ד י צוואנציקע ר יארן , בא ־ 
קומע ן מיר , אי ד או ן מיי ן מאן , אי ן וואדשע , א ן אייב ־ 
לאדונ ג צ ו קומע ן קיי ן ראדזימי ז אוי ף דע ר פייערונ ג 
פו ן סיום־הספר , איינגעארדנ ט דוי ד חבר ת "עזרת־נשים " 
אי ן שטאט . מיי ן שוויגע ר אי ז געווע ן פרעזידענטי ן פו ן דע ר 
חברה , ווא ס הא ט "געלאזט " שרייב ן ד י ניי ע ספר ־ תורה , 
או ן הא ט שטאר ק געוואלט , א ז אי ר שנו ר מי ט אי ר זון , 
לייבל , זאל ן זי ד באטייליק ן אי ן דע ר שמח ה פו ן אי ר חבר ת 
"עזרת־נשים" . 

צולי ב געוויס ע סיבו ת האב ן מי ר בייד ע ניש ט גע ־ 
קענ ט אוועקפאר ן פו ן ווארשע , או ן אי ד אליי ן בי ן גע ־ 
פארן • אי ד הא ב זי ד אויסגעפוצ ט אי ן יום־טובדיק ע קליי ־ 
דע ר לכבו ד דע ר פאלקס־שמחה . ווע ן ד י קאלייק ע אי ז 
אנגעקומע ן פו ן פראגע , או ן אי ד בי ן אראפגעגאנגע ן אוי ף 
דע ר סטאצי ע אי ן ראדזימין , אוונט־צייט , בי ן אי ד ממ ש 
דערשטוינ ט או ן צעטומל ט געוואר ן פו ן אז א קבלת־פני ם — 
יונג ע בחורי ם זענע ן געריט ן אוי ף פער ד מי ט לאמטער ן 


אי ן ד י הענט , או ן אזו י ארו ם באלויכט ן ד י שטא ט או ן ד י 
מאס ן פייערנד ע יידן • אי ד הא ב נא ד קיינמא ל ניש ט גע ־ 
זע ן אזו י פי ל באלויכטונ ג אי ן ד י ראדזימינע ר גאס ן ביי ־ 
נאכט . ווע ן ד י קאלייק ע אי ז אנגעקומע ן האב ן ד י יידיש ע 
רייטע ר מי ט ד י לייכט־לאמטערן , או ן מי ט זי י פי ל יידן , 
זי ד קאנצענטריר ט אויפ ן שאסיי , אנטקעג ן דע ר סטאציע . 

מיי ן שוויגע ר אי ז מי ר אנטקעג ן געגאנגע ן א שטרא ־ 

לנד ע או ן גליקלעכ ע פו ן גרוי ס פרייד . ז י הא ט אויסגעזע ן 
וו י א בכבודיק ע מחותנתט ע אוי ף א גרויסע ר משפחה ־ 
שמחה . 

וו י געוויינלע ד אי ז דע ר טומ ל געווע ן גרויס , אבע ר 
מענטש ן האב ן געמאכ ט א "וועג" , מי ר זאל ן קאנע ן 
דורכגיין . מע ן הא ט אונד ז בייד ע געפיר ט אי ן א וווינונג , 
וו ו מע ן הא ט געשטעל ט א חופה ; ד י "גייענדיק ע חופה " 
מי ט דע ר נייע ר ספר ־ תור ה אי ז געפיר ט געוואר ן מי ט גע ־ 
זאנ ג או ן מי ט מוזי ק פו ן עטלעכ ע פידל־שפילער , אי ן 
שו ל אריין . אי ן דע ר שטו ב וו ו מע ן הא ט געשטעל ט ד י 
חופה , יו י אוי ד אי ן שול , האב ן ווייבע ר מכב ד געווע ן 
אל ע מי ט לעקע ד או ן זויי ן או ן בראנפן . פי ל מענטש ן פו ן 
קה ל האב ן געטאנצ ט וו י אוי ף א גרויסע ר פאלקס־שמחה . 




לקהיל ת רדזימי ן 


131 


אל ם טאכטע ר פו ן א פרומע ר היי ם אי ן ווארשע , 

הא ב אי ד גאנ ץ גו ט באגריפ ן ד י באדייטונ ג פו ן שמח ת 
סיום־הספר . אבע ר ד י סצענע ס פו ן ד י יידן , וועלכ ע טאנצ ן 
מי ט דע ר נייע ר ספר־תורה , ד י געזאנגע ן או ן דע ר כיבו ד 
פו ן לעקע ך או ן וויי ן או ן בראנפן , ווא ס ד י פייערנד ע 
ווייבע ר האב ן אלעמע ן געטיילט , האב ן מי ד שטאר ק גע ־ 


רירט . ד י דאזיק ע סצענע ס זענע ן מי ר געבליב ן איינגע ־ 
קריצ ט אי ן זכרו ן ביז ן היינטיק ן טאג ! 

מיינ ע איינדרוק ן פו ן דע ר דאזיקע ר שמח ה אי ן שטע ־ 

ט ל זענע ן אייגנטלע ד ד י שעגסט ע דערינערונגע ן פו ן מיי ־ 
נ ע אפט ע באזוכ ן אי ן ראדזימי ן בי י מייג ע שווע ר או ן 
שוויגער . 



132 


ספ ר זברו ן 


גרשו ו הענדע ל 


אונדזער ע מלמדי ם 


א ת וועמענ ם זכרו ן זענע ן ניש ט טי ף טי ף איינגע ־ 
קריצ ט ד י קינדער־יארן , ווע ן מע ן אי ז געווע ן א קליי ן 
חדר־יינג ל ז פארשידענ ע עפיזאד ן או ן סת ם דערינערונגע ן 
פו ן יענ ע צייט ן באגלייט ן פאקטי ש דע ם מענט ש דא ם גאנ ־ 
צ ע לעבן ; זי י שווימע ן אוי ף פלוצלינ ג או ן צופעלי ק או ן 
מע ן ווייס ט אפיל ו ניש ט פארווא ם דע ר אדע ר יענע ר עפיזא ד 
פו ן ד י שו ץ לאג ג פארגאנגענ ע יאר ן הא ט מיטאמא ל אויפ ־ 
געטליעט . א חשו ב אר ט אי ן מיינ ע קינדער־זכרונו ת פאר ־ 
נעמע ן אונדזער ע אמאליק ע מלמדי ם אי ן שטעטל . 

מיי ן ערשטע ר פאקטישע ר מלמ ד אי ז געווע ן מש ה 
פליגעלמאן , אדע ר וו י מע ן הא ט אי ם גערופ ן אי ן שטעטל . 
מש ה פערל־לאה׳ ם אויפ ן נאמע ן פו ן זיי ן מוטע ר פערל ־ 
לאה . ע ר הא ט געהא ט דא ם חד ר אי ן זיי ן שטו ב אויפ י 
רבי׳נם־הויף , דא ס הייס ט דע ר הוי ף פו ן ראדזימינע ר רבי׳ן , 
או ן שפעטע ר אי ן זיי ן דיר ה אי ן ע ק פו ן א קליי ן או ן שמא ל 
געסל , ווא ס הא ט געפירטיצ ו דע ר שטאטישער־באד , וועלכ ע 
אי ז געבוי ט געוואר ן אי ן ד י צוואנציקע ר יארן . 

ע ר אי ז געווע ן א הויבע ר או ן געזונטע ר יי ד מי ט א 
קליי ן גע ל בערדל , א גרויסע ר כעס ן ווא ס הא ט זייע ר אפ ט 
געשלאג ן ד י תלמידי ם מי ט א לאנג ן פאסיק , כמע ט מיט ן 
גאנצ ן כוח . דע ר פאסי ק אי ז אי ם געווע ן דע ר הויפט ־ 
מכשיר , ווע ן ד י קלייג ע או ן פארשפילט ע תלמידימ׳לע ך 
האב ן ניש ט געכאפ ט אז ד שנע ל דא ס בלעט ל עבר י פו ן 
סידור־התפילה . ע ם אי ז דעריבע ר קיי ן ווונדע ר ניעזט , א ז 
קינדע ר האב ן נעבע ך געציטער ט או ן געצאפלט ׳ ווע ן 
זי י זענע ן געווא ר געווארן , א ז מע ן הא ט זי י אנגעדונגע ן 
צ ו מש ה פערל־לאה׳ם.. . 

ויע ז אי ד הא ב בי י אי ם געלערנט , הא ט נא ד זיי ן מו ־ 


טע ר פערל־לא ה געלעבט , או ן ז י הא ט אייגנטלע ד געפיר ט 
ד י ווירטשאפ ט אי ן דע ר דירה , וועלכ ע אי ן באשטאנע ן פו ן 
צווי י צימער ן — אי ן איינע ם הא ט דע ר רב י געוווינ ט מי ט 
זיי ן פרו י או ן קינדע ר או ן ד י אלט ע מאמע , או ן א ץ צווייט ן 
צימע ר אי ז געווע ן דא ם חדר . ד י רביצי ן אי ז שטענדי ק 
געווע ן א בלאס ע או ן אויסגעזע ן קרענקלעד . דע ר רב י 
הא ט געהא ט א קליי ן קינ ד מיט ן נאמע ן בנימין , א שיינע ר 
מי ט ראז ע בעקלעד , ווא ס אי ז שטענדי ק געווע ן נעבע ד 
הונגעריק . ווע ן בנימי ן פלעג ט באמערק ן א ז א חדר־יינג ל 
עס ט א שטיק ל ברויט , אדע ר א פרוכט , פלעג ט ע ר זי ד 
באל ד אוועקשטעל ן בי י אי ם או ן בעט ן איבערלאז ן א 
שטיקל . אי ן יענ ע יאר ן אי ו אי ן שטעט ל געווע ן א גרויס ע 
ארעמקייט , או ן דא ם רו ב קינדע ר אי ן חד ר האב ן אליי ן 
ניש ט דערעס ן צ ו דע ר זע ט ; זי י האב ן דעריבע ר איבערגע ־ 
לאז ט פאר ן רבי׳נ ס יינגעל ע בלו ת קרישקעס.. . א מא ל 
אפיל ו או ת גארנישט ; ניש ט איינמא ל אי ז דא ם געווע ן 
א שטילע ר פראטעס ט או ן נקמ ה פא ר ד י קלע פ מיט ן 
פאסי ק ווא ם דא ס חדר־יינג ל הא ט נא ר ווא ס באקומע ן פו ן 
בנימינ׳ ס טאטע . 

רוע ן ד י תלמתי ם פלעג ן פארענדיק ן דא ס לערנע ן בי י 
מש ה פליגעלמאן , נא ד א "זמן" , אדע ר צווי י "זמנים" , פלעג ן 
זי י נא ד עטלעכ ע יאר ן פארגעס ן ד י עוולו ת או ן אי ם מוח ל 
זיין . דא ד האב ן זי י געלערנ ט בי י אי ם ד י ערשט ע תפלו ת 
או ן ברכות . 

* 

א פרי ת אי ז געווע ן פא ר ד י תלמתים , ווע ן מע ן הא ט 
זי י אנגעדינגע ן צ ו מענדל־בינע ם אבקאוויטש , וועמע ן מע ן 



לקהיל ת רדזימי ן 


133 


ה* ט גערופ ן סת ם מענדל־ביגעם . ע ר אי ז געווע ן ב 8 ־ 
קאנ ט אל ם מלמ ד ווא ס שלאג ט כמע ט נישט . אזו י וו י ע ר 
אי ז געווע ן בלוי ז א מלמ ד פו ן א פרש ה חומ ש מי ט א 
ביסעל ע רש״ י — או ן ד י תלמידים ; וועלכ ע זענע ן גע ־ 
קומע ן צ ו אים , זענע ן געווען , אייגנטלעך , ד י יעניקע , 
וועלכ ע האב ן "געענדיקט " בי י מש ה פערל־לאה׳ ס לער ־ 
נע ן דאוונע ן — אי ז דא ס איבערגיי ן לערנע ן צ ו מענדל ־ 
בינע ם געווע ן א גרויסע ר יום־טוב . 

מענדל־בינע ם אי ז געווע ן א ן עלטערע ר איידעלע ר יי ד 
מי ט א גרא־ווייסע ר באר ד או ן א גוט־מוטיק ן פנים . אי ד 
קע ן זי ר פשו ט ניש ט דערמאנע ן צ י אי ך הא ב א מא ל בא ־ 
קומע ן פו ן אי ם א קלאפ , אדע ר א ז אץ ־ הא ב אי ם געזע ן 
שלאג ן עמעצ ן פו ן זיינ ע תלמידים . 

ע ר הא ט געלעב ט אי ן איי ן צימער , אי ן וועלכ ן ע ס 
זענע ן געשטאנע ן צווי י אלט ע הילצערנ ע בעט ן או ן א לאנגע ר 
טי ש ארו ם וועלכ ן ע ם זענע ן געזעס ן ד י תלמידי ם מיט ן 
רבי׳ ן אויב ן א ן או ן געלערנ ט ד י פרש ת השבוע . זיי י וויי ב 
פלעג ט שטענדי ק זיצ ן אוי ף אי ר בע ט או ן איינהער ן זי ד 
וו י אי ר מא ן טייטש ט אוי ס ד י פסוקי ם פו ן חומש . במש ך 
פו ן ד י יאר ן הא ט ז י דא ם לערנע ן געקעג ט אויסווייני ק או ן 
פלעג ט שטלערהייט , וו י ז י וואל ט גערעד ט צ ו זיד , אוג ־ 
טערהעלפ ן דע ם מא ן דא ס פארטייטש ן ד י פסוקי ם פו ן 
דע ר סדרה . 

מי ר האב ן דע ם רבי׳ ן לי ב געהאט , קוד ם כ ל צולי ב 
דע ם ווא ם ע ר הא ט ניעז ט געשלאגן , אבע ר אוי ך דערפאר , 
ווא ס ע ר הא ט זייע ר אפ ט אי ן בי ן השמשו ת לי ב געהא ט 
צ ו דערציל ן אונד ז מעשיו ת פו ן א גרויס ן ספ ר מי ט שוואר * 
צ ע טאולען . מענדל־בינעמ׳ ם שיט ה אי ז געווע ן צ ו דער ־ 
ציע ן זיינ ע תלמידי ם אי ן גייס ט פו ן שטרענגע ר פרומקייט . 
צ ו דע ם צווע ק הא ט ע ר זי ך באנוצ ט מי ט זיי ן מעשה־ביכ ל 
וועג ן גרויס ע צדיקי ם או ן גוט ע יידן , וועג ן נסי ם פו ן בא ־ 
רימט ע רביי ם א . א . וו . ניעז ט איינמא ל הא ט דע ר רב י גע ־ 
לאז ט זי ר אנרעד ן פו ן ד י תלמידי ם צ ו לייענע ן פו ן זיי ן 
מעשה־ביכל , ווע ן זי י האב ן שוי ן ניש ט געהא ט קיי ן גע ־ 
דל ר צ ו לערנע ן ד י פרש ה וועג ן מקרי ב זיי ן קרבנו ת אויפ ן 
מזבח . 

מענדל־בינע ם הא ט געכאפ ט א קורצ ן קלער , או ן 
טראץ , ווא ם זיי ן מנה ג א ת געווע ן בדר ך כל ל צ ו לייענע ן 


פו ן ביכ ל בי ן השמשו ת — פלעג ט ע ר אפ ט צולי ב טא ן זיי ־ 
נ ע תלמידים . ע ר פלעג ט דא ן פארמאכ ן דע ם חומש , אפ ־ 
קרעכצן , או ן מי ט נא ד א קרעכ ץ אויפמאכ ן דא ם מעשה ־ 
ביכל . ווא ס אי ז דע ר ווונדע ר א ז ד י בעלי־בתים ; ד י פא ־ 
טער ס פו ן ד י קינדער , פלעג ן זאגן , א ז מענדל־בינע ם אי ז 
טאק י א גוטע ר או ן פרומע ר מלמד , אבע ר ד י קינדע ר ווער ן 
בי י אי ם "צעלאזן" , א ז זי י פארזופ ן ניש ט דע ם טע ם פו ן 
קאנטשיק , ווער ן זי י פשו ט לאבוזעס.. . 

♦ 

תלמידים , וועלכ ע האב ן שוי ן געמאכ ט פארשריט ן אי ן 
לערנע ן פלעג ן אנקומע ן צו ם מלמ ד מענד ל סאקאלאווע ר — 
א ן עלטערע ר דארע ר יי ד מי ט א טונק ל פנים , ווא ס הא ט 
ניש ט געזע ן אוי ף איי ן אויג , או ן אי ז תמי ד געווע ן פאר ־ 
זארג ט או ן פארדאגהט . ע ר א ת געווע ן א גרויסע ר למדן , 
געווע ן בקי א אי ן ש״ ס ופוסקים , געדענק ט אויסווייני ק 
גענו י ווא ס ד י גמר א זאג ט אויב ן פו ן בלאט , אדע ר גענו י 
אונטן ; ווע ן ווע ר פו ן ד י תלמידי ם הא ט ניש ט גענו י צי ־ 
טיר ט ד י "תוספות" , הא ט מענד ל סאקאלאווע ר אי ם פא * 
ריכט , ניעו ט אריינקוקנדי ק אי ן דע ר גמרא . 

אי ן ד י לאנג ע ווינטער־נעכ ט פו ן חודע ו טבת , בי י א 
נאפט־לאמפ , ווא ס א ת געהאנגע ן איבער ן טי ש אי ן א ווינק ל 
פו ן צווייט ן שטא ק אויב ן אי ן בית ־ המדרש , אי ז דע ר רב י 
געזעס ן מי ט זיינ ע תלמידים , ב ת גא ר שפעט ; אויסגעהער ט 
נאכאמא ל או ן נאכאמא ל דא ס "איבערזאגן " דע ם שיעו ר 
פו ן מסכ ת קדושין . ווע ן א תלמי ד פלעג ט ניש ט גענו י — 
ע ל פ י רו ב פו ן גרוי ם מידקיי ט — איבערחזר ן ד י סוגיא , 
אי ז דע ר רב י געוואר ן שרעקלע ך אי ן כעס , הא ט מכב ד 
געווע ן מי ט א מתנת ־ י ד איבער ן פני ם דע ם "פארעזטאפט ן 
קאפ" , או ן געהייס ן ווידע ר איבערקוק ן ווא ם ד י גמר א זאגט . 

ניש ט איינמא ל פלעג ן ד י איבערמידעט ע קינדע ר אי ם 
דערמאנען , א ז ע ס א ת שוי ן "אזו י שפעט" , א ז אוי ד דע ר 
אותו ן א ת שוי ן קאלט ; אבע ר מענד ל סאקאלאווע ר פלעג ט 
זי ך ניעז ט מאכ ן וויסנדי ק או ן ניש ט הערנדי ק או ן ווייטע ר 
קנעלן . בלוי ז דא ן ווע ן ע ר פלעג ט דערזען , א ז כמע ט אל ע 
הויב ן א ן איינצושלאפ ן פו ן גרוי ס מידקיי ט פלעג ט ע ר 
אוועקנעמע ן דע ם גראב ן פינגע ר פו ן אויג , אוי ף וועלכ ן 



134 

ע ר הא ט ניש ט געזען , פארמאכ ן מי ט גרוי ס כע ס ד י גמרא , 
או ן טא ן א מורמ ל : "גייטם"" . 

טרא ץ דע ם ווא ט ע ר אי ז געווע ן אז א שטרענגע ר רבי , 
או ן אזו י פי ל פארלאנג ט פו ן ד י תלמידים , הא ט דע ר גרעס ־ 
טע ר טיי ל פו ן אונד ז זי ר באצויג ן צ ו אי ם מי ט כבו ד או ן 
דר ך ־ארץ , ווי ל מע ן הא ט געוווס ט א ז ע ר אי ז א למד ן או ן 
דא ס לערנע ן בי י אי ם אי ז זייע ר נוצלעך . 


אויסע ר מענד ל סאקאלאווער , אי ז געווע ן דע ר גמרא ־ 
מלמ ד ישרא ל יענקל , וועלכ ן מע ן הא ט גערופ ן דע ר "קליי ־ 
נע ר יענקעלע" . ע ר אי ז געווע ן א קליי ן נידערי ק יידל , 


ספ ר זכרו ן 

אבע ר ד י תלמידי ם האב ן פא ר אי ם מור א געהא ט או ן גע ־ 
מוז ט זיי ן פארזיכטיק , ווי ל טאמע ר הא ט ע ר א מא ל ווע ־ 
מע ן אראפגעלאז ט א פאט ש (ע ל פ י רוב , ווע ן ע ר הא ט גע ־ 
זעע ן א ז דע ר "קא פ פו ן יונגאט ש אי ז ערגעצוו ו אויסער ן 
חדר״ ) — זענע ן געפלויג ן פונקע ן פו ן ד י אויגן , דא ס 
פני ם או ן דא ס אויע ד האב ן געפלאמ ט א לעגגער ע צייט . 
ד י תלמידים , קינדע ר אי ן עלטע ר פו ן 10 — 12 יאר , פלעג ן 
זאגן , א ז דע ר רב י הא ט א הארט ע האנ ט וו י א ברעט . 

זיינ ע תלמידי ם פלעג ן אוי ף אי ם רחמנו ת האב ן צולי ב 
זיינ ע משפחה־צרות . זיי ן וויי ב אי ז געווע ן כראני ש קראנ ק 
ארי ף א פוס . קי ץ שו ם רפואו ת האב ן אי ר ניש ט גע ־ 
האלפן , או ן ז י אי ז אפ ט געלעג ן אי ן בעט . דע ר "קליינע ר 
יענקעלע " הא ט געווויג ט אויפ ן צווייט ן שטא ק פו ן א הוי ז 


ר ׳ יהוש ע(דוד׳ם ) דעמבסק י מי ם זיי ן פאמילי ע 





מי ט פ ל געדולד , ווא ס פלעג ט מי ט א שטלע ר שטימ ע 
"געב ן צ ו פארשטיין " ד י סוגי א וועג ן דע ר מחלוק ת פו ן 
אבי י ורבא , או ן מי ט גרוי ס געדול ד אויסהער ן דא ס פלאג ־ 
טער ן זי ד פו ן תלמי ד ביי ם איבערזאג ן דע ם שיעור . שטיל ־ 
שטיל , פאמעלעד , פאמעלעך , פלעג ט ע ר אוי ד ווער ן אי ן 
כע ם או ן הייס ן איבערזאג ן נאכאמא ל או ן טאק ע נאכאמאל . 
דע ר "קליינע ר יענקעלע " פלעג ט זעלט ן שלאגן ; 


אי ן חוי ף פו ן בית־המדר ש או ן דא ס חד ר אי ז געווע ן אי ן 
ערשט ן צימע ר וווהי ן ׳ מע ן פלעג ט אריינקומע ן פו ן ד י 
טרעפ . שפעטע ר הא ט ע ר אריבערגעפיר ט דא ס חד ר אי ן 
דע ר שול , אי ן קליינע ם צימע ר אי ן זיי ט פו ן הויף . דא ן הא ט 
ע ר שוי ן ניש ט געהא ט קיי ן נח ת פו ן ד י תלמידים , מיי ל 
כמע ט אל ע האב ן שוי ן געפלאנ ט אויפהער ן לערנע ן או ן 
גיי ן אי ן "שקאלע" , אדע ר אנהויב ן לערנע ן א פאר . 


לקהיל ת רדזימי ן 


135 


א מלמ ד פו ן עלטער ע חדר־ייגגלע ד אי ז אוי ך געווע ן 
ר ׳ יהוש ע דעמבסקי , אדע ר וו י מע ן הא ט אי ם גערופ ן 
יהוש ע ־דוד׳ם . ע ם אי ז טאק ע ריכטי ק לגב י אי ם ד י בא ־ 
צייכענוג ג "אוי ך געווע ן א מלמד" , וויי ל ע ר אי ז אי ן פ ל 
הינזיכט ן עפע ס געווע ן א ן אויסנא ם פו ן אל ע אנדער ע 
מלמדים . יהוש ע דוד׳ ס איז , אייגנטלעך , געווע ן א בעל ־ 
הבי ת אי ן שטעט ל גליי ד מי ט אנדער ע בעלי־בתים , נא ר 
זיי ן פרנס ה אי ן געווע ן מלמדו ת ; ע ר הא ט אבע ר ניש ט גע ־ 
הא ט קיי ן קאמפלעקס ן פו ן א מלמד . 

ר ׳ יהושע־דוד׳ ס אי ז ניש ט געווע ן קיי ן "פארקנייטש ־ 
טער " ייז* / וו י מע ן פלעג ט זאג ן אי ן ראדזימין . ע ר אי ז גע ־ 
ווע ן אויסגעקאכ ט אי ן אל ע קהלש ע עניגי ם או ן געהא ט 
א חו ש פא ר געזעלשאפטלעכ ע פראבלעמען . אי ן ד י צוואג ־ 
ציקע ר יארן , ווע ן בע ת ד י סיים־וואלן , אי ז אנגעגאנגע ן 
דע ר קאמ ף צוויש ן דע ר ליסט ע פו ן ד י ציוגיסט ן או ן דע ר 
ליסט ע פו ן אגודת־ישראל , אי ז יהושע־דוד׳ ם געווע ן פו ן 
ד י וועלכ ע האב ן אגיטיר ט פא ר דע ר ליסט ע פו ן דע ר "אגו - 
דה" . אבע ר אי ן קעגנזא ץ פו ן פי ל אנדער ע מענטש ן פו ן 
זיינ ע קרייז ן — או ן ספעציע ל ד י גערע ר חסידי ם — אי ז 
ע ר ווייט־וויי ט געווע ן פ ת באנוצ ן זי ך מי ט בטלנותדיק ע 
או ן פאנאטיש ע ארגומענט ן פו ן קליינשטעטלדיק ע ארטא ־ 
דאקסיש ע עסקנים . 

לערנענדי ק מי ט זיינ ע תלמידי ם א בלעט ל גמרא , הא ט 
ע ר אפ ט מא ל לי ב געהא ט איבערצורייס ן דא ס לערנען , או ן 
ארייגציע ן ד י תלמידי ם סת ם אי ן א שמוע ס וועג ן דרד ־ 
ארץ , עניני ם פו ן גשמיו ת או ן רוחניות , חכמת־החיי ם או ן 
דערצייל ן טרעפלעכ ע באמערקונגע ן או ן רעליגיעז־פלא ־ 
זאפיש ע געדאנקע ן פו ן באוווסט ע למדני ם או ן גאונים . 
צ ו ד י תלמידי ם הא ט ע ר זי ד באצויג ן מי ט פ ל גוטהארצי ־ 
קייט , או ן זי י האב ן אוי ך אי ם לי ב געהאט . זייע ר אפ ט 
פלעג ט ע ר ארומשפרייז ן לענ ג אוי ס דע ם בית־המדרש , 
א פארחלומטע ר אי ן זיינ ע מחשבות , רעדנדי ק צ ו זק ־ אליין . 

יהושע־דוד׳ ם הא ט נעבע ך געליט ן פו ן א שווער ע 
געדערי ם קראנקייט , או ן ניש ט איינמא ל האב ן אי ם אנגע ־ 
כאפ ט שווער ע ווייטיק ן בע ת דע ם לערנען , או ן ע ר הא ט 
געמוז ט ד י תלמידי ם באפרייע ן פו ן שיעו ר או ן זי י שיק ן 
אהיים . 


אי ן אלגעמיי ן אי ז זיי ן לערנע ן געווע ן אינטערעסאנט , 

ע ר הא ט ד י סוגיו ת געגעב ן צ ו פארשטיי ן אוי ף א זאכלעכ ן 
אופן ; ווע ן ע ר הא ט געזען , א ז א געווי ס בלעט ל גמר א 
פארפלאנטער ט זי ך צופי ל מי ט לאנג ע פלפולים , או ן ד י 
תלמידי ם פאנגע ן א ן גענעצ ן פו ן לאנגווייליקייט , פלעג ט 
ע ר גליי ך איבערהיפער ן דא ס בלאט . "נו , לאמי ר זע ן ווא ס 
זאג ט ווייטע ר ד י גמרא" ׳ הא ט ע ר געמורמלט , מישנדי ק 
ד י בלעטער . 

ער ב או ן אי ן דע ר ציי ט פו ן דע ר ערשטע ר וועלט ־ 
מלחמה , אי ז אי ן ראדזימי ן אוי ך געווע ן א מלמ ד מיט ן נא ־ 
מע ן בערק א פו ן סאקאל ע א שטעט ל בי י ביאליסטאק . ע ר 
אי ז געווע ן א גמרא־מלמ ד אי ן ראדזימינע ר רבינ׳ ס ישיבה , 
או ן זיי ן חד ר אי ז געווע ן אטי ל פו ן דע ר ישיבה . "בערק א 
פו ן סאקאלע " אי ז געווע ן א סגי־נהור , אבע ר א גרויסע ר 
למד ן וועלכע ר הא ט געקאנ ט גאנ ץ ש״ ם אוי ף אויסווייניק . 
ווע ן א יינג ל אי ז אריינגעקומע ן אי ן חד ר אדיין , פלעג ט 
בערק א וו י אויטאמאטי ש זי ך פרעג ן מי ט זיי ן ביאליסטאקע ר 
ליטווי ש אקצענ ט (צולי ב זיי ן גיש ט זען ) : "ווע ר אי ז 
דא ס ז " 

פריינ ד אלת ר וורובעל , וועלכע ר הא ט בי י אי ם גע ־ 
לערנט , הא ט אי ם אזו י געשילדער ט פא ר מיר : " א הויכע ר 
יי ד מי ט א געדיכ ט פארפלאנטערטע ר בארד , גראב ע בריי ־ 
ט ע פאו ת או ן מי ט א פא ר פעס ט געזונט ע הענט . ווע ן ע ר 
פלעג ט ווער ן אי ן כע ם אוי ף א הדר־יינגל , פלעג ט ע ר 
אנכאפ ן דא ס הענט ל פו ן קינד , או ן מיט ן גאנצ ן כו ח קלאפ ן 
אי ן הארט ן טי ש בי ז בלוט . אי ן אלגעמיי ן הא ט ע ר מקר ב 
געווע ן ד י גוט ע או ן ווויל־לערנער , אבע ר ווע ן ע ר פלעג ט 
וועמע ן פיינ ט האבן , הא ט ע ר אי ם גערודפ ט ע ד הורמ ה — 
אפיל ו דא ס אי ז געווע ן א גו ט גמרא־קעפל" . 

בערק א מלמ ד הא ט לי ב געד׳א ט צ ו עס ן א סך . ווייז ט 
אד ם א ז ד י קי ך פו ן רבינ׳ ס הוי ף אי ז ניש ט געווע ן פא ר 
אי ם גענוג , דעריבע ר האב ן א טיי ל פו ן ד י תלמידי ם גע ־ 
בראכ ט אי ם עס ן אי ן חד ר אריין , יעדע ר תלמי ד א ן אנדע ר 
טאג . וורובע ל געדענק ט א ז ד י יינגלע ך אי ן חד ר האב ן דא ן 
געלערנ ט א גאנצ ן טא ג בי ז שפע ט בייגאכט . ווע ן ע ם אי ז 
געוואר ן פינצטע ר הא ט מע ן געבראכ ט פו ן דע ם משמשים ־ 



136 


ספ ר זכרו ן 


שטיפ ל עטלעפ ע ליפט , או ן האלטנדי ק ד י ליפ ט אי ן ד י 
העבט ׳ האב ן ד י תלמידי ם באלויפט ן ד י גמרא־בלעטע ר 
או ן אזו י געלערנט . דע ר רבי , טרא ץ ווא ס ע ר אי ז גע ־ 
ווע ן א סגי־נהור , הא ט אוי ר געהאלט ן א ליפ ט אי ן 
האנט . ד י ליפ ט זענע ן געווע ן גאנ ץ גרויסע , או ן ווע ן זי י 
פלעג ן אויסגיי ן פלעג ט דע ר רב י שיק ן ד י קינדע ר אהיים . 
ניש ט איינמא ל פלעג ן ד י תלמידי ם איבערשגייד ן דע ם 
אונטערשט ן טיי ל פו ן ליפ ט אי ן רבינ׳ ס האנט , פד י ע ס זא ל 
פריע ר אויסגיי ן או ן דא ס נאפט־לערנע ן זא ל זי ד שנעלע ר 
ענדיקן . 

"בערק א מלמד " הא ט געהא ט א ספעציעל ע שיט ה 
ביי ם איבערפרעג ן דא ס לערנע ן דע ם תלמיד . ע ר הא ט 
קאטעגאריי ט געפאדער ט ניש ט "בעבלען " גא ר איבערזאג ן 
דע ם שיעו ר קלא ר או ן דייטלע ך או ן רעד ן "וו י א מענטש" . 
דערבי י הא ט ע ר שטענדי ק זי ך באגוצ ט מיט ן זעלב ן 
ביישפי ל : "מע ן זאג ט ניש ט ,טאט ע געפאר ן סאקאלע׳ , נא ר 
,דע ר טאט ע אי ז געפאר ן קיי ן סאקאלע׳".. . 

יעד ן דאנערשטי ק פלעג ט דע ר ראדזימינע ר רבי , ר ׳ 
מנח ם מעגד ל זצ״ל , אריינקומע ן אי ן הד ר פארהער ן ד י 
תלמידי ם או ן דערבי י לערנע ן מי ט זי י א שיעור . ד י תלמי - 
די ם האב ן ע ל פ י רו ב ניש ט פארשטאנע ן דע ם רבינ׳ ס לער ־ 
נען , וויי ל ר ׳ מנח ם מענד ל זצ״ ל פלעג ט מע ר זינגע ן וו י 
אדסטייטש ן ד י סוגי א פו ן שתגור . ווע ן דע ר רב י זצ״ ל 
הא ט פארהער ט ד י תלמידים , אי ז "בערק א מלמד " געזעס ן 
צוויש ן זי י או ן מי ט גרוי ס אינטערע ס נאפגעפאלג ט וו י 
זיינ ע תלמידי ם ענטפער ן דע ם ראדזימינע ר רבי׳ ן אוי ף 
זיינ ע פראגן . 

אי ן יענ ע יאר ן אי ז אד ך באקאנ ט געווע ן אי ן שטעט ל 
דע ר מלמ ד רפא ל פאזינער , א הויפע ר ייד , וועלפע ר הא ט 
מקפי ד געווען , ע ם זא ל זי ד ניש ט געפינע ן א פלע ק אוי ף 
זיינ ע בגדים , וו י ע ם פאס ט פא ר א תלמיד־חפם . ע ר א ת 
געווע ן שטרענ ג צ ו זיינ ע תלמידים , אבע ר הא ט געהא ט 
גרוי ס הנא ה ווע ן וועלפע ר תלמי ד הא ט גו ט אויפגעפאפ ט 
זיי ן תורה־לערנען . דע ר רב י אי ז געזעס ן אויבן־א ן ביי ם 
טיש , ברייטלעך , מעש ה בעל־בית , או ן לערנע ן מי ט א ניגו ן 

פריינ ד מענד ל קאסאווע ר געדענק ט רפא ל פאזינע ר 
אל ם מאדערנע ם מלמ ד וועלפע ר הא ט ספעציע ל אפ ט גע ־ 


לייג ט אוי ף שיעורי ם פו ן חומ ש או ן תנ״ד . ע ר אי ז דע ־ 
ריבע ר געווע ן דע ר מלמ ד פו ן קינדער , וועמענ ס עלטער ן 
זענע ן שוי ן אנגעגאנגע ן אל ם מאדערנ ע בעלי־בתים , אפענ ע 
אדע ר געהיימ ע חובבי־שפת־עבר.. . 

זיי ן לערנע ן מי ט ד י קינדע ר ד י פרש ה "פ י תצ א למל - 
חמ ה ע ל אויביך " א 1 ע ר ד י געשיפט ע פו ן יציאת-מצרים , 
וו י אוי ך זיינ ע שיעורי ם אי ן מספ ת שב ת "מא י חנופה" , 
צו ם ביישפיל , זענע ן געווע ן פילפארביק-פלאסטיש ע שיל - 
דערונגע ן אי ן וועלפ ע ע ם זענע ן אונטערגעשטראפ ן גע - 
וואר ן ד י נאציאנא ל יידיש ע מאמענט ן פו ן ד י דאזיק ע קא - 
פיטלע ן אי ן דע ר אלט־יידישע ר געשיפטע . אז א סאר ט לער - 
נע ן הא ט טאק ע שטאר ק באאיינפלוס ט ד י צאפלדיק ע יינג ע 
הערצלע ך פו ן זיינ ע תלמידים . ניש ט איינע ר פו ן זי י אי ז 
שפעטע ר געוואר ן א ציוניסטישע ר עסקן , טאק ע צולי ב דע ר 
השפע ה פו ן רפא ל פאזינער ס שיעורים . 

ע ם אי ז דעריבע ר קיי ן ווונדע ר ניש ט ווא ס שטרענג ע 
גערע ר חסידי ם פו ן שטעטל , האב ן געקוק ט קרו ם אוי ף 
רפאל׳ ס לערנע ן או ן זיי ן "צאצקען " זי ך צופי ל מי ט חומ ש 
או ן "עשרי ם וארבעה" , אדע ר וו י מע ן פלעג ט דא ס ארוים - 
זאג ן "ספארבע".. , פו ן ציי ט צ ו ציי ט הא ט זי ך אוי ר גע - 
פינע ן א הייסע ר או ן שארפע ר חסי ד אי ן גערע ר שטיבל , 
וועלפע ר הא ט זי ך געטשעפע ט צ ו רפא ל פאזינע ר או ן 
געפרעג ט : ״ס׳טייט ש ? אז א לערנע ן אי ז א תפלי ת פא ר 
קינדע ר ? או ן ווא ס ווע ט זיי ן מי ט דע ר גמר א י " אבע ר 
ר ׳ רפא ל הא ט גוטמוטי ק געשמייפל ט או ן אויסגעמיט ן קרי - 
גערייע ן צולי ב זיי ן שיט ה פו ן לערנען . 

שפעטע ר שוי ן אי ן ד י צוואנציקע ר יארן , אי ז רפא ל 
פאזינע ר געוואר ן אוי ס מלמ ד או ן געלעב ט פו ן שטיצ ע 
ווא ס ד י קינדע ר פו ן אמעריק ע האב ן אי ם געשיקט . גע - 
וועזענ ע תלמידים , וועלפ ע זענע ן אי ן צווישנציי ט געוואר ן 
זעלבסשטענדיק , פלעג ן אי ם אנטקעג ן טראג ן א ברייט ן 
גוט-מארגן , ווע ן זי י האב ן זי ך מי ט אי ם אנגעטראפן , או ן 
מי ט נאסטאלגי ע זי ך דערמאנ ט אי ן זיינ ע שיעורי ם אי ן חדר . 

¥ 

זאל ן ד י דאזיק ע דערינערונגע ן וועג ן אונדזער ע מלמ - 
די ם אי ן ראדזימי ן זיי ן א תפל ה לעילו י נשמותיהם , א 
שב ח זייע ר אנדענ ק פא ר דע ר גירס א דינקות א מי ט וועל - 
פע ר זי י האב ן אונד ז מזפ ה געווען . 



לקהיל ת רדזימי ן 


137 


שמוא ל שמי ר (שמואל״הער ש קושמיערסלןי ) 


ראדזימינע ר לערע ר 



ווע ן אי ך בי ן נא ך געווע ן א קליי ן יינגל , אי ן דע ר 
ערשטע ר וועלט־מלחמה , האב ן ראדזימינע ר קינדע ר ניש ט 
געוווס ט וועג ן א רעגולע ר לערנע ן א ץ א שולע , או ן 
מעג ן א קאמפעטענט ן לערער . לויט ן לעבנס־שטייגע ר פו ן 
א פרו ם חסידי ש שטעט ל אי ן יענ ע צייטן , אי ז א לערן ־ 
ביכל , אדע ר א ביד , געווע ן ״טרייף־פסול ״ ; גענו י וו י צ ו 
א קורץ־געקליידעט ן הא ט מע ן זי ך באצויג ן וו י צ ו א 
"האלב ן גוי" , או ן א לערע ר אי ז געווע ן ניש ט מע ר או ן 
ניש ט ווייניקע ר וו י א שלי ח פו ן שט ן,בכבוד ו בעצמ ו מי ט 
דע ר מיסי ע אראפצופיר ן יידיש ע קינדע ר פו ן דרך ־הישר . 
ד י יינגלע ך האב ן דעריבע ר געלערנ ט אי ן "חדרים " אדע ר 
אי ן ראדזימינע ר רבי׳נ ס ישיבה . ע ם אי ז פשו ט ניש ט צ ו 
באגרייפ ן וו י אזו י יינגלע ך א ץ יענ ע צייט ן האב ן זי ד 
אויסגעלערנ ט אליי ן אנשרייב ן א בריוו , אדע ר אויפ ־ 
שרייב ן א רעכענונ ג אוי ף א שטיק ל פאפיר.. . בלוי ן ד י 
מיידלע ך האב ן זי ך געלערנ ט שרייב ן בריו ו אל ם צוגא ב 
צו ם לערנע ן דאוונען , בי י פארשידענ ע רביצינס־לערערינס , 
וועלכ ע האב ן אלי ץ קוי ם געקענ ט אנשרייב ן א בריוו ; 
אדע ר ד י מיידלע ד האב ן געלערנ ט בריו ו שרייב ן בי י הער ־ 
צק ע לערער , וועלכע ר הא ט זי י געגעב ן "נאכצושרייבן " פו ן 
א "ברמון־צוזאמענשטעלער " מי ט א "פארגריס". " 

העשעל ע ששיזשיווע ר 

ד י ערשט ע אפיציעל ע שול ע א ץ ראדזימץ , וועלכ ע 
א ץ אוי ך אפיציע ל אנערקענ ט געוואר ן דור ך דע ר מאכט , 
אי ז געגרינדע ט געוואר ן אי ן ד י צייט ן פו ן דע ר דייטשע ר 
אקופאצי ע אי ן דע ר ערשטע ר וועלט־מלחמה , אי ן ד י יאר ן 


1916 — 1918 . פא ר פי ל מענטש ן אי ז דע ר פא ל אפש ר א 
גרויסע ר פאראדאק ס — צולי ב ד י שרעקלעכ ע בעסטיאליש ע 
או ן מאסן־מערדעריש ע אקציע ם ווא ס ד י דייטש ן האב ן 
אנגעווענדע ט קעג ן ד י ייד ן אי ן דע ר צווייטע ר וועלט ־ 
מלחמה . אבע ר אי ן ד י צייט ן פו ן דע ר ערשטע ר אקופאצי ע 
הא ט זי ד דע ר דייט ש אי ן אלגעמיי ן באצויג ן (אי ן פי ל 
פאלן ) בעסע ר צ ו ד י ייד ן וו י צ ו ד י פאליאק ן ; מעגלע ך א ז 
דא ם הא ט זי ך גענומע ן דערפו ן ווא ם מיט ן יי ד הא ט דע ר 
פרעמדע ר דייט ש א ץ א פרעמ ד לאג ד געהא ט מע ר א גע ־ 
מיינזאמ ע שפראך . 

דע ר ערשטע ר לערע ר ווא ס הא ט זי ך באוויז ן א ץ רא ־ 
דזימי ן אי ז געווע ן העשעל ע טשיזשיווער , (ע ר הא ט גע ־ 
שטאמ ט פו ן ווישקאוו) , אדע ר וו י ד י קינדע ר האב ן אי ם 
גערופ ן "העשעל ע גערגעלע".. . 

ע ר אי ז געווע ן א קליי ן דא ר יידל , א בלאסע ר אויפ ן 
פני ם מי ט א פא ר קליינ ע שווארצ ע וואנסעלעד . ע ר הא ט 
געטראג ן א שמאר ץ געפרעסט ן אנצוג , א פלאכ ן שטרויענע ם 
קאפעליוש , א שלייפל־קראוואט , לאק־שי ך מי ט גומענ ע 
אבצאסן , או ן "געטרעס״־זאקן * זזע ר אי ז געגאנגע ן תמי ד 
מי ט א שטעקעל ע אי ן דע ר האנט , געשפרונגע ן ריטמיש , 
שטייף , וו י א מאדעלק ע אוי ף א מאדעל־אויסשטעלונג . 

ד י דייטש ע מאכ ט הא ט געדונגע ן פא ר דע ר שול ע דרי י 
צימער ן אי ן סקאמראנעק׳ ס הוי ז אנטקעג ן דע ר מי ל פו ן 
פאמילי ע טשעשליק . אי ן אי ץ צימע ר הא ט געוווינ ט דע ר 
לערע ר מי ט זיי ן פאמיליע , או ן אי ן ד י צומ י איבעריק ע 
צימער ן אי ז געווע ן ד י שול ע — איי ן צימע ר פא ר יינגלע ך 
או ן איי ן צימע ר פא ר מיידלעך . מערסטנ ס האב ן געלערנ ט 



138 


ספ ר ז כ רו ן 


בי י אי ם מיידלעד . ד י ייגגלע ך זענע ן געקומע ן אי ן שול ע 
נא ד מיטא ג — נאכ ן "חדר" . 

ד י שול־קינדער , אל ע אי ן עלטע ר פו ן 14 — 8 יאר , 

האב ן געלערנ ט צוזאמען . קיי ן קלאס ן זענע ן ניש ט געווען , 
מיי ל אל ע זענע ן געווע ן אוי ף דע ם זעלב ן ניוו א — קיינע ר 
הא ט גארניש ט געקענט.. . 

דא ס לערן־פראגרא ם אי ז באשטאנע ן פו ן ד י שפראכ ן 
יידי ש או ן דייטש , רעכענע ן או ן זינגען . זינגע ן אי ז געווע ו 
דא ס גרויס ע ליבלינ ג ביי ם לערע ר העשלע . אוי ך ד י קיב ־ 
דע ר האב ן בעסע ר לי ב געהא ט צ ו זינגען , ביי ם זינגע ן זע ־ 


ציון־לידע ר אי ן העברעי ש או ן אי ן יידי ש ; צוויש ן אנדער ע 
הא ט ע ר אונד ז געלערנ ט זינגע ן ד י "התקוה" , "שא ו נ ס 
ציונ ה דג ל מחנ ה יהודה" . אוי ד האב ן מי ר געזונגע ן דא ס 
פאלקס־ליד ; גרויסע ר גא ט מי ר זינגע ן די ר לידע ר / אונ ־ 
דזע ר היל ף ביסט ו אליי ן / נע ם צונוי ף ד י סנאפעם־ברי ־ 
דע ר / איידע ר ד י זו ן ווע ט אונטערגיין . 

העשעל ע זעלבס ט הא ט געהא ט אליי ן א שיי ן די ן 
מיידליש ע שטימ ע או ן הא ט מי ט פי ל האר ץ מיטגעזונגען . 
ביי ם זינגע ן מי ט אונד ז הא ט ע ר פארגעס ן אל ע זיינ ע 
צרות , געשוועב ט אי ן ד י הויכ ע הימלען , אדע ר געזע ן מי ט 



העשעל ע לערע ר מי ט זיי ן שולע . יא ר — 1918 


נע ן זי י געווע ן זייע ר שטי ל או ן געהארכזאם . דע ר לערע ר 
אי ז געשטאנע ן אוי ף דע ר "קאטעדרע " או ן מי ט גרוי ם 
התלהבו ת או ן מי ט פי ל באגייסטערונ ג דיריגיר ט מי ט זיי ן 
■שטעקעל ע וו י א ריכטיקע ר דיריגענט . העשעלע , דע ר 
משכי ל או ן איידעלע ר מענטש , אי ז געווע ן א זייע ר הייסע ר 
ציוניס ט או ן הא ט צוויש ן אנדער ע לידע ר (אויסע ר עטלעכ ע 
דייטש ע לידע ר אל ס אלע י כא ד דע ר מאכט ) געלערנ ט 


זיינ ע גייסטיק ע אויג ן דא ס פליס ן פו ן טיי ר ירדן , ד י ארז י 
הלבנון , ד י בלוי ע פאל ן פו ן כנרת . בע ת דע ר לעקצי ע 
זינגע ן זענע ן ד י יינגלע ך או ן מיידלע ך געווע ן אויסגעמיש ט 
צוזאמען . ד י זינגער ס או ן זינגערינ ס ביי ם לערע ר העשעל ע 
זענע ן געווע ן ד י באז ע פו ן דע ם ראדזימינער־כא ר וועלכע ר 
הא ט זי ך געגרינדע ט מי ט א צע ן יא ר שפעטער . 

א קורצ ע ציי ט נא ד דע ר דייטשע ר אקופאצי ע או ן דא ס 




לקהיל ת רדזימי ן 


139 


אנטשטיי ן פו ן דע ר פוילישע ר מלוכה , אי ז ד י שול ע זי ד 
צעפאלן , או ן העשעל ע טשיזש״ווע ר אי ז פארשווונד ן גע ־ 
וואר ן פו ן שטעטל . שוי ן שפעטע ר הא ט מע ן זי ך דערוווס ט 
א ז ע ר א ת שווע ד קראנ ק געווע ן או ן אי ז געשטארב ן אי ן 
טשיסט ע שפיטא ל אי ן ווארשע . 

חיי ם שעפס ל קאלוסק י 

גליי ך נאכ ן צעפאל ן זי ך פו ן העשעלע ס שול ע הא ט 
ד י פויליש ע מאכ ט געגרינדע ט א שול ע פא ר יידיש ע קינ ־ 
דער . אל ם לערע ר אי ז באשטימ ט געוואר ן חיים־שעפס ל 
קאלוסקי , א געבוירענע ר אי ן ראדזימי ן (פו ן ד י כלי - 
זמרי ם משפה ה גימפל ) וועלכע ר הא ט זי ך יאר ן געלערנ ט 


בי י קאלוסקי ן זענע ן געווע ן אזו י וו י בי י העשעלען , נא ר 
אנשטא ט דייט ש הא ט מע ן געלערג ט פויליש . אוי ר ד א 
זענע ן אי ן אנהיי ב מערסטנ ס געווע ן בלוי ז שילערינס . 

גענו י וו י העשעל ע הא ט אוי ך חיים־שעפס ל קאלוסק י 
שטאר ק לי ב געהא ט מוזיק . זייענדיק , פו ן א כלי-זמ ר מש - 
פח ה הא ט ע ר בי י ד י געזאנג-לעקציע ם געשפיל ט אוי ף א 
פיד ל או ן מיטגעזונגע ן מי ט ד י קינדער . זיי ן באס-שטימ ע 
הא ט פארהילכ ט ד י צארט ע קולו ת פו ן ד י קינדער , אזו י ווי , 
אל ם ליבהאבע ר פו ן מוזיק , הא ט ע ר אוי ך זייע ר פי ל גע - 
שפיל ט אי ן דע ר היים , האב ן זיינ ע שכני ם — ד י איינוווי ־ 
נע ר פו ן בית-המדרש-טויע ר — געהא ט טעגלע ך אומזיסט ע 
קאנצערטן . 



א גרופ ע שילע ר פו ן חיי ם שעפס ל קאלוסק י אי ן ד י ערשט ע דרייסיקע ר יאר ן 

קאלוסק י אי ז יאר ן געבליב ן לערע ר פו ן קליינ ע קינ - 
אליי ן או ן זי ך נאכע ר צוגעשטעל ט צ ו רעגירועס-עקזא - דער ; ווע ן ע ס הא ט זק ־ שוי ן אויסקריסטאליזיר ט דע ר 

מענם , או ן געוואר ן לערער . סטאבילע ר פראגרא ם פו ן א 7 קלאסיקע ר גרונט-שולע , 

חיים-שעפס ל קאלוסק י אי ז געווע ן א פולקא ם קעגנ ־ אי ז ע ר געבליב ן לערע ר פו ן דע ם 2 -ט ן קלאס , או ן ניש ט 

זא ץ צ ו העשעל ע טשיזשיווע ר — א דיקע ר פארשוי ן מי ט געגאנגע ן פארויס . ע ר פלעג ט אוי ר ניש ט געפינע ן ד י גע - 

א פו ל קיילעכדי ק פנים , גענו י וו י ע ר וואל ט געווע ן גע ־ העריק ע פעדאגאגיש ע מיטלע ן וו י אזו י צ ו באהערש ן ד י 

שוואלן . ע ר הא ט גערעד ט מי ט א גראבע ר באס-שטימע , קינדע ר או ן זי י אנווארפ ן ד י מינימאל ע דיסציפלי ן אי ן 

אפ ט מא ל צ ו שנע ל או ן קינדע ר פלעג ן אי ם פי ל מא ל שולע . אזו י א ז קינדע ר פלעג ן אי ם אפ ט מא ל דערגיי ן ד י 

ניעז ט פארשטיין . יארן , או ן ע ר הא ט זי ר ניש ט געקאנ ט קיי ן עצ ה געב ן 

ד י שול ע אי ז געווע ן אוי ף סטארי־רינעק . ד י לעקציע ס מי ט זיי . 





140 


ספ ר זכרו ן 


עטלעכ ע יא ר פאר ן אויסברו ך פו ן דע ר צווייטע ר וועלט ־ 
מלחמה , הא ט דא ם פויליש ע בילדונגם־מיניסטעריו ם א ־ 
וועקגענומע ן בי י חיים־שעפס ל קאלוסק י דא ס רעכ ט צ ו 
זיי ן לערע ר אי ן דע ר אלגעמיינע ר מלוכה׳שע ר גרונט ־ 
שולע . דע ר אפיציעלע ר תירו ץ אי ז געווע ן א ז ע ר הא ט 
ניש ט קיי ן באשטעטיקונג , א ז ע ר הא ט געענדיק ט א לע ־ 
רער־סעמינאר , או ן ע ר אי ז געווע ן אל ע יאר ן א נישט ־ 
קאמפעטענטע ר לערע ר וועלכע ר אי ז בלוי ז געווע ן טא ־ 
לעריר ט צוליב ן מאנג ל אי ן לערער . קאלוסק י הא ט זי ך 
געעפנ ט א ביור א פא ר שרייב ן ביטע ס אי ן מאגיסטרא ט 


ד י פויערי ם וועלכ ע האב ן געפיר ט פו ן ד י דערפע ר קיי ן 
ווארש ע (דור ך ראדזימין ) זייער ע פראדוקט ן צו ם פאר ־ 
קויפן . קאלעשא׳ ס הוי ז אי ז געשטאנע ן נאענ ט צו ם שמאלן ־ 
שאסי י ווא ס הא ט געפיר ט צו ם ווישקאווער־ווע ג אי ן 
מזרח־זיי ט או ן צו ם מערב־זיי ט — דע ר שעכט־הויז . 

ד י פויליש ע מאכ ט הא ט אראפגעבראכ ט פו ן ווארש ע 
פא ר דע ר שול ע אל ס לערעררי ן ד י פריילי ן זאפי א רודקי ־ 
נווונא , אדע ר וו י מע ן הא ט ז י גערופ ן "פאננ א זאפיא" . 
ז י אי ז געווע ן א ן עלטע ר מיידל ׳ פו ן א ן אסימילאטארישע ר 
היים , וועלכ ע הא ט ניש ט געקאנ ט (אדע ר געמאב ט א ן 



שול־דירעקטא ר דאלינסק י מי ט זיי ן קלאס . 

שטיי ן רעכט ם ; ד י לערערי ן בייג ל או ן ד י פראנצויזיש ע לערעריך . 
שטייע ן לינק ם : ד י לערע ר גלינק א או ן אברה ם דאן . — יא ר 1928 . 


או ן אי ן ד י פויליש ע מלוכה־אמטן . אי ן ד י צייט ן פו ן געט א 
הא ט ע ר שרעקלע ך געהונגער ט או ן אי ז אומגעקומע ן אי ן 
טרעבלינק ע צוזאמע ן מי ט אל ע ייד ן פו ן ראדזימין . 

זאפי^' ' 

אי ן יא ר 1922 הא ט ד י פויליש ע מאכ ט איינגעפיר ט 
צוואנגס־שולע . ^ע ס אי ז דעריבע ר געגריגדע ט געוואר ן 
גא ך א שול ע פא ר יידיש ע קינדער , אי ן הוי ז פו ן פאליא ק 
קאלעשא , וועלכע ר פלעג ט איינקאסיר ן וועג־שטייע ר בי י 


אנשטעל ) קיי ן יידיש . "פאננ א זאפיא " אי ז געווע ן א הויכע , 
א שלאנקע , חגעוודיק , שטענדי ק עלעגאנ ט געקליידט , 
גערעד ט מי ט א צארטע ר שטימ ע או ן מי ט א שמייכ ל אוי ף 
ד י ליפן . ז י אי ז דעריבע ר געווע ן באליב ט בי י ד י קינדע ר 
(ספעציע ל בי י ד י יינגלעך ) או ן הא ט ארויסגערופ ן פי ל 
אכטונ ג בי י ד י עלטערן . 

דא ס אי ז שוי ן געווע ן א שול ע מי ט א פולקא ם לערן ־ 
פראגרא ם או ן מי ט א רעגירונגס־אינספעקטאר , מי ט "לאוו ־ 
קעס " או ן שול־ביכער . "פאננ א זאפיא " הא ט שטרענ ג 



לקהיל ת דדזימי ן 


141 


אכטונ ג געגעב ן א ז ד י ייגגלע ד זאל ן קומע ן אי ן שול ע אדיי ן 
קור ץ געקליידעט . א טיי ל יינגלעך , וועלכ ע האב ן מור א 
געהא ט פא ר זייער ע עלטער ן צ ו גיי ן קור ץ געקליידע ט 
האב ן ניש ט איינמא ל געמוז ט אנווענד ן פארשידענ ע מיט ־ 
לע ן וו י אזו י איבערצובייט ן אויפ ן ווע ג אי ן שול ע אריי ן 
דא ס "יידיש ע היטל" , אוי ף א היט ל מי ט א גלאנציק ן 
דאשע ק (געקויפ ט אי ן געהיים) , או ן פארבייג ן דא ס "כא ־ 
לאטל " מי ט שפלקעס , ע ם זא ל אויסזע ן קורץ.. . 

אי ן דע ר דאזיקע ר שול ע זענע ן שוי ן געווע ן 3 קלאס ן : 

ד י העכסט ע קלאס , ד י מיטלסט ע או ן ד י נידעריקסטע ; 
אבע ר אל ע 3 קלאס ן זענע ן געווע ן אי ן איי ן גרוי ס צימער.. . 
אזו י א ז "פאננ א זאפיא " הא ט געהא ט א זייע ר שווע ר 
שטיק ל ארבע ט כד י צ ו באהערש ן ד י קינדע ר או ן אנהאלט ן 
דיסציפלין . ז י הא ט אבע ר געוווס ט אנצוווענד ן געוויס ע 
״פעדאגאגישע ״ מיטלע ן כד י צ ו באהערש ן ד י לאג ע — 
נאכדע ם וו י אזעלכ ע מיטלע ן וו י שטעל ן אי ן "ווינקל " 
אריין , אדע ר שלאג ן מי ט א הילצערנע ר ליני ע אי ן ד י 
הענט , או ן אפיל ו "אהיים־שיקן " האב ן שוי ן ניש ט גע ־ 
האלפן . ז י פלעג ט "איבערקויפן " ד י יינגלע ד מי ט געב ן 
גוט ע באצייכענונגע ן אי ן זייער ע העפטן , בארג ן זי י ביכ ־ 
לע ך מי ט ספעציעל ע רעקאמענדאציע ס אוי ף וועלכ ע בלע ־ 
טע ר לייג ן ספעציע ל אכ ט — או ן דא ס אל ץ מי ט זייע ר 
זיס ע שמייכלע ן או ן זיס ע ווערטער . ניש ט איינמא ל הא ט 
ז י אנגעווענדע ט ד י שיט ה פו ן ״טיי ל או ן הערש ״ : ווע ן אל ע 
קינדע ר האב ן צוזאמע ן שרעקלע ך געטומלט , אי ז ז י אריי ן 
אי ן גרויס ן זא ל או ן גענומע ן לערנע ן ד י יינגלע ך טאגצן.. . 
אי ן אז א פא ל זענע ן ד י "חברה " גריי ט געווע ן צ ו גיי ן פא ר 
ד י ״פאננ א זאפיא ״ אי ן פייע ר אריי ן ; ווי י אי ז געווע ן צ ו 
ד י מיידלע ך וועלכע , נא ד א טאנץ־לעקצי ע ווא ט ד י יינג ־ 
לע ך האב ן באקומען , האב ן געוואג ט צ ו שטער ן דא ם 
לערנע ן אי ן שולע.. . אוי ך אי ך בי ן אי ר זייע ר אפ ט געווע ן 
דאנקבא ר ווע ן לויט ן פארלאנ ג פו ן דע ר "פאננ א זאפיא " 
הא ב אי ד געפיר ט ד י לעקצי ע פו ן צייכענען , אדע ר ד י 
לעקצי ע פו ן האנט־ארבעט . 

נא ך אי ר אומגליקלעכע ר ליב ע מי ט מאניע ק ראדזי ־ 
מינסקי , א ן אייניק ל פו ן זלמ ן ראדזימינסקי , הא ט ז י געבעט ן 
דע ם שולע־איגספעקטא ר אי ר איבערצופיר ן אי ן א צוויי ־ 
טע ר שטאט , או ן מע ן הא ט ז י איבערגעפיר ט קיי ן וואלאמין . 


א ס ך פו ן איר ע געוועזענ ע שילע ר זענע ן אי ר געבליב ן 
דאנקבא ר פא ר דע ם ווא ט זי י האב ן בי י אי ר געלערנט . 

באלעסלאו ו נארסקי״נאזשיצ א 

אויפ ן אר ט פו ן "פאננ א זאפיא " אי ז אנגעקומע ן א 
נייע ר לערער , וועלכע ר אי ז גא ר אי ן א קורצע ר ציי ט 
געוואר ן פארגעטער ט דור ך אלע.״ ־ מיידלעד . דא ט אי ז גע ־ 
ווע ן באלעטלאו ו נארטקי־נאזשיצא , וועלכע ר הא ט גע * 
שטאמ ט פו ן פלאצק . 

א געלער , א שמייכלענדיקער , א שיינער , צ ו יעד ן 
זי ד באצויג ן העפלע ך או ן גוטמוטיק . שנע ל הא ט ע ר דע ־ 
ראבער ט ד י הערצע ר פו ן אלעמע ן מי ט זיי ן געשליפ ן צינגל , 
טרעפלעכ ע ווערטלע ך או ן "געפעפערטע " וויצן . אפיל ו ד י 
מאמע ט פו ן ד י שלערינ ט האב ן זי ך געקוויק ט מיט ן נייע ם 
לערער . ד י עלטער ע שילע ר זיינ ע הא ט ע ר גליי ד אי ן ד י 
ערשט ע טע ג דערצייל ט א ז לערערי י אי ז אייגנטלע ד ניש ט 
זיי ן עיקר׳דיק ע פראפעפיע ; ע ר הא ט דערבי י געוויז ן זיי ן 
וויזיט־קארט ע מי ט זיי ן אמת׳דיקע ר פראפעטיע : 19 יערי ־ 
קע ר ארטיס ט פו ן קליין־קונטט־טעאטער . 

ע ר הא ט אנגעהויב ן צ ו פיר ן ראמאנע ן מי ט זיינ ע 
שענסט ע שילערינ ס או ן בפר ט מי ט א שיינ ע קצב׳ ס 
טאכטער . אי ן שטא ט הא ט מע ן גענומע ן אוי ף אי ם קוק ן קרום . 
אבע ר מי ט א שמייכ ל או ן ווי ץ הא ט ע ר אלעמע ן פאר ־ 
גלעט . ע ר הא ט אריינגעבראכ ט פו ל לעב ן אי ן שטעטל . 
צוויש ן אנדער ע הא ט ע ר ארגאניזיר ט קאנצערט ן או ן פאר ־ 
שטעלונגע ן אי ן וועלכ ע ע ר זעלבס ט אי ז געווע ן דע ר 
הויפט־ארטיסט . זיינ ע פארשטעלומע ן או ן קאנצערט ן זע ־ 
נע ן באשטאנע ן פו ן קורצ ע סצענע ס או ן קופלעט ן פו ן 
רעוויו־פראגראמע ן מי ט פו ל פיקאנט ע וויצ ן או ן ניבול־פה . 
ע ר הא ט אוי ד פארפאס ט פארשידענ ע "נומערן " או ן פאר ־ 
וויילונגם־לידלע ד וועלכ ע א טיי ל פו ן זי י זענע ן שפעטע ר 
געוואר ן אנגענומענ ע שלאגער ן אי ן פוילן . 

צ ו גרוי ם אנערקענונ ג פו ן אל ע קרייז ן אי ן שטא ט 
הא ט ע ר זוכ ה געווע ן ווע ן ע ר הא ט אויפגעפיר ט אוי ף דע ר 
סצענ ע דו ד פרישמאנ ם דערציילונ ג "תתחדש" , צוזאמע ז 

מיט ן מיידעל ע (אי ן יענע ר צייט , אי ן ד י צוואנציקע ר יארן ) 
חאנטש ע בארענשטיין , אי ן דע ר הויפט־ראלע . דע ר עול ם 



142 

אי ז געווע ן באגייסטער ט פו ן אי ר שפילן , לוי ט וו י דע ד 
לערע ר נאזשיצ א הא ט אי ר צוגעגרייט . 

אבע ר זיינ ע ראמאנע ן מי ט שילערינ ס או ן צופי ל דור ך 
אי ם ארגאניזירט ע פארשטעלונגען , האב ן דערפיר ט צ ו א ן 
ענד ע פו ן זיי ן לערער־קאריער ע אי ן ראדזימין . צולי ב זיי ן 
אויפפירונ ג הא ט ד י לער ע אי ן שול ע שטאר ק געליט ן ; דא ס 
אי ז פארשטענדלע ך דערגאנגע ן צ ו דע ם קרייז־אינספעקטא ר 
וועלכע ר אי ז געקומע ן אוי ף א באזו ר אי ן שול ע או ן אי ם 
געמאלד ן א ז ע ר אי ז אפגעזאג ט פו ן פאסט ן אל ם לערער . 
נאזשיצ א הא ט זי ד דערפו ן ניש ט גענומע ן צו ם הארצן , ע ר 


ספ ר זכרו ן 

דא ן אי ז געווע ן פו ן פולטוסק , או ן זיי ן פרו י פו ן טשע ־ 
כאנאוו . פרו י דאן , א ן איידעל ע או ן קולטורעל ע פרוי , הא ט 
זי ך פארנומע ן בלוי ז מי ט געב ן לעקציע ם אי ן שטוב , בי י 
זיד , או ן צוגעגריי ט פארשידענ ע תלמידי ם צ ו ד י עקזא ־ 
מענם . דאקעג ן אברה ם דא ן אי ז געוואר ן דע ר סטאבילע ר 
מחנ ך פו ן דע ר דריטע ר קלא ם אי ן דע ר אלגעמיינע ר מלוכה ־ 
שולע . ע ר אי ז געווע ן א זייע ר גרויסע ר פעדאנ ט ; איינגע ־ 
פיר ט שטארק ע דיסציפלי ן אי ן שולע , או ן אפיל ו קינדער , 
וועלכ ע זענע ן געווע ן באוווס ט מי ט זייע ר גרוי ס צעלאזנ ־ 
קייט , האב ן זי ך געמוז ט באהערש ן ביי ם לערע ר דאן . מע ן 
קא ן זאג ן א ז אברה ם דא ן הא ט ניש ט בלוי ז געצוימ ט זיינ ע 



רע ר לערע ר אברה ם דא ן או ן זיי ן פדו י פאוליי א מי ט דיער ע שילער . יא ר — 1930 


הא ט זי ך איבערגעפארב ט ד י הא ר אד ף שוואר ץ או ן אי ז 
געוואר ן אי ן ווארש ע איינע ר פו ן ד י בארימטסט ע קליינ ־ 
קונסט־קופלעטיסטן . ■ 

אברה ם דא ן או ן זיי ן פרו י 

אי ן ד י מיט ל צוואנציקע ר יאר ן זענע ן אנגעקומע ן קיי ן 
ראדזימי ן אל ס לערע ר אברה ם דא ן או ן זיי ן פרו י פאולינא , 


ניש ט דיסציפלינירט ע שילע ר אויפ ן שט ח פו ן דע ר שולע , 
נא ר ע ר הא ט אוי ר נאכגעפאלג ט זייע ר אויפפירונ ג אי ן 
גאס , או ן אי ן פארשידענ ע עפנטלעכ ע פלעצער . ווע ן ע ר 
הא ט באקומע ן א ידיעה , אדע ר א באריכט , א ז ווע ר פו ן 
זיינ ע תלמידי ם הא ט זי ד ■אויפגעפיר ט לאבוזאוואט ע אוי ף 
וועלכ ן ע ס אי ז ארט , אי ז דע ם שילע ר ניש ט געווע ן ווא ס 
מקנ א צ ו זיין . אויסע ר דע ם אי ד דא ן געווע ן א גאנ ץ גו ־ 





לקהיל ת רדזימי ן 


143 


טע ר לערער , געגעב ן אל ץ צ ו פארשטיי ן גרינטלעך , או ן 
ד י שילע ר האב ן פי ל פו ן אי ם גענאסן . 

אברה ם דא ן אי ז במש ך פו ן ד י יאר ן ווע ן ע ר אי ז 
געווע ן לערע ר אי ן ראדזימי ן בי ז א קורצע ר ציי ט ער ב 
דע ר צווייטע ר וועלט־מלחמ ה (ווע ן ע ר אי ז מי ט זיי ן פא ־ 
מילי ע אריבערגעפאר ן קיי ן זאמבראוו) , געווע ן שטאר ק 
פארבינד ן מיט ן יידיש ן נאציאנאל ן לעב ן אי ן אונדזע ר 
שטאט . א געוויס ע ציי ט אי ן ע ר אוי ך געווע ן ראטמא ן 
( א מיטגלי ד פו ן שטאטראט ) אל ם אומפארטייאישע ר נא ־ 
ציאנאלע ר ייד . 

הע ר או ן פרו י בייג ל 

אי ן דע ר זעלבע ר ציי ט זענע ן קיי ן ראדזימי ן געקומע ן 
אל ם לערע ר ה ׳ בייג ל מי ט זיי ן פרוי . בייד ע האב ן גע ־ 
לערנ ט או ן זענע ן געווע ן מחנכי ם פו ן געוויס ע קלאסן , ה ׳ 
ביע ל פו ן העכער ע קלאסן , או ן זיי ן פרו י פו ן מיטעל ע 
קלאסן . אבע ר בייד ע האב ן זי י ניש ט גענאס ן פו ן איבערי ־ 
קע ר סיממפאטי ע פו ן דע ר יידישע ר באפעלקערונג . זי י 
האב ן אויסגעזע ן עפע ם יידיש־קאריקאטורע ל : נידעריקע , 
נעבעכדיק , תמי ד פארזארגט ע איבערגעשראקן . דאקעג ן 
האב ן זי י געהא ט א קאמפלעק ם פו ן ניש ט דערלויב ן ע ם 
זא ל ווע ר זי ך ווענד ן אי ן דע ר יידישע ר שפרא ך (דער ־ 
קלערגדי ק דערבי י א ז זי י פארשטייע ן ניש ט קיי ן איי ן וואר ט 
יידיש) , זי ך אויםערגעוויינלע ך באמי ט צ ו האלט ן זי ך ווא ם 
ווייטע ר פו ן יידישע ר געזעלשאפט , או ן פו ן וועלכ ן ע ם 
אי ז קאנטאק ט מי ט יידן ; דאקעג ן האב ן זי י זי ך שטאר ק 
געשטופ ט אי ן דע ר פוילישע ר געזעלשאפ ט וועלכ ע הא ט זי י 
ניש ט געוואל ט אויפנעמע ן או ן אפיל ו פו ן זי י חוז ק געמאכט . 

דערוויי ל אי ז געשע ן א פארפא ל מיט ן לערע ר ביעל . 
איינמא ל ווע ן ע ר אי ז צוריקגעפאר ן פו ן א ן אויםפלו ג מי ט 
זיי ן קלא ם — נאכדע ם וו י ע ר הא ט שפאציר ט מי ט ד י קינ ־ 
דע ר אי ן א וואלד . ע ר הא ט בי י דע ר קאלייקע־םטאצי ע 
אי ן םטרוג א געגעב ן א שילע ר צ ו האלט ן עטלעכ ע מעוט ן 
א יעגער־ביקם , ווא ם ע ר הא ט מי ט זי ד מיטגענומע ן אויפ ן 
שפאצי ר מי ט ד י שול־קינדע ר אי ן וואלד . דע ר לערע ר 
ביע ל אי ז צוגעגאנגע ן צ ו דע ר קאם ע פו ן דע ר קאלייק ע 
כד י צ ו קויפ ן בילעט ן צוריקצופאר ן פו ן םטרוג א קיי ן 
ראדזימין . דע ר שילע ר הא ט ביש ט ווילנדי ק אויםגעשאם ן 


מיט ן יעגער־ביק ם או ן טאטא ל געטראפ ן א קריםטלע ך 
יינג ל וועלכע ר אי ז,פונק ט דורכגעגאנגע ן בי י דע ר םטאציע . 
דא ם יינג ל אי ז געפאל ן טוי ט אויפ ן ארט , דע ר שילע ר אי ) 
אנטלאפ ן אי ן וואלד , או ן ע ם אי ז געשע ן א גרויםע ר נם , 
ווא ם ד י אנוועזנד ע קריםט ן האב ן ניש ט געמאכ ט קיי ן 
פאגרא ם אוי ף ד י יידיש ע קינדער . דע ר נ ם אי ז געשע ן 
צולי ב דע ם ווא ם אי ן מאמענ ט פו ן דע ר גרויםע ר מהומ ה 
מיט ן דערהרגעט ן יינגל , אי ז ד י "קאלייקע " פונק ט אנ * 
געהומע ן פו ן ווארש ע קיי ן םטרוגא . ד י יידיש ע שילער ם 
או ן שילערינ ם זענע ן שנע ל אריינגעשפרונגע ן אי ן ד י ווא ־ 
גאנע ן או ן אזו י אנגעקומע ן קיי ן ראדזימין . 

דע ר לערע ר ביע ל אי ז ארעםטיר ט געוואר ן או ן נאכ ן 
פראצע ם ווא ם מע ן הא ט אי ם געמאכט / אי ז ע ר געוואר ן 
רעדוציר ט פו ן אמ ט אל ם לערער . אי ן א געוויםע ר ציי ט 
שפעטע ר אי ז דא ם פאר ל בייג ל אווע ק פו ן ראדזימין . אי ן 
אלגעמיי ן זענע ן זי י געווע ן גאנ ץ נוט ע לערערם , אבע ר 
ראדזימי ן הא ט ניש ט געהא ט צ ו זי י קיי ן מזל , או ן אוי ר 
ניש ט זי י צ ו ראדזימין . 

דא ס לערער־פארפאל ק יאקו ב 

אי ן ד י דרייסיקע ר יאר ן זענע ן בי י אונד ז געווע ן עט ־ 
לעכ ע יא ר לערע ר דא ם פארפאל ק יאקוב . ע ר הא ט גע ־ 
שטאמ ט פו ן גאליציע . זי י זענע ן אנגענומע ן געווע ן אל ם 
נוט ע לערע ר או ן ד י קינדע ר זענע ן פו ן זי י געווע ן צו ־ 
פרידן . אוי ך ד י עלטער ן פו ן ד י קינדע ר זענע ן געווע ן צו ־ 
פרידן , או ן האב ן אפ ט באזוכ ט דע ם ה ׳ יאקו ב אי ן םעקרע ־ 
טאריא ט פו ן דע ר שול ע כד י צ ו הער ן פו ן אי ם א באריכ ט 
וו י אזו י זייער ע קינדע ר לערנע ן אי ן שולע . 

ד י ברידע ר בידערמא ן 

זאל ן דערבי י אוי ך דערמאנ ט ווער ן ד י צווי י ברידע ר 
בידערמא ן פו ן ווארש ע (דע ר עלטערע ר — דע ר ברונעט , 
או ן דע ר יינגערע ר — דע ר בלאנדער , וועלכע ר אי ז גע ־ 
ווע ן דע ר גרינדע ר פו ן "השומר־הצעיר " אי ן ראדזימין) . 
בייד ע זענע ן זי י געווע ן (אי ן פארשידענ ע צייטן , פריע ר 
דע ר בלאנדער ) לערע ר אי ן "תלמוד ־ תורה" , וו ו זי י האב ן 
געלערנ ט ד י פויליש ע שפראך , רעכענען , זינגע ן או ן דע ־ 
קלאמיר ן פויליש ע פאעטיש ע שאהעגען . זי י האב ן נעבע ך 



144 


ספ ר זכרו ן 


גאנ ץ שווע ד געהארעווע ט מי ט ד י קינדע ר כד י זי י עפע ם 
אויסלערנע ן או ן בפר ט א ז געוויס ע מלמדי ם אי ן "תלמוד ־ 
תורה " האב ן שטאר ק געפרווו ט פארמיאוס ן בי י ד י קינדע ר 
ד י "גויאיש ע לימודים". " ( א קורצ ע ציי ט אי ז אד ך געווע ן 
אי ן "תלמוד ־ תורה " א לערע ר פו ן ווארש ע מיט ן נאמע ן 
נאדאנער . הא ט ע ר איינמא ל געגעב ן א לעקצי ע מעג ן 
נאטו ר או ן אויפגעקלער ט ד י קינדע ר א ז ״ 7 הימלען " ווא ס 
מע ן זאג ט א ז זי י עקזיסטירן , אי ז ניש ט מע ר וו י א לע ־ 
גענדע.. . מע ן קא ן זי ד פארשטעל ן ווא ס ע ס הא ט זי ד גע ־ 
טא ן או ן געקאב ט מע ן דע ר ר ב או ן ד י מלמדי ם פו ן "תלמוד ־ 


תורה " זענע ן געווא ר געוואר ן וועג ן אז א אויפקלערונג , או ן 
נא ד אי ן ד י צימער ן פו ן "תלמוד־תורה " וועלכ ע אי ז גע ־ 
ווע ן אויפ ן צווייט ן שטא ק פו ן בית־המדרש . א גאנ ץ קורצ ע 
ציי ט נא ד דע ר לעקצי ע אי ז דע ר לערע ר נאדאנע ר אווע ק 
פו ן ראדזימין) . 

וו ו זענע ן ד י אל ע לערע ר אהינגעקומען ז ע ם אי ז 
א גרויסע ר צווייפ ל אוי ב ווע ר פו ן זי י אי ז געבליב ן לעב ן 
נא ד דע ם גרויס ן היטלער־חורבן . 

כבו ד זייע ר אנדענק ! 



לקהיל ת רדזימי ן 


145 


מרדכ י קוסוב ר 

ימ י השתוללו ת אנטישמי ת 
והגנ ה מפנ י פורעי ם 



לאח ר הפוגרו ם בעייר ה פשיטי ק שבמחו ז ראדום , במר ס 
1936 , ביו ם "היריד " ושב ו נהרג ו הסנדל ר היהוד י יוס ל 
מינקובסק י ואשת ו חי ה ויהודי ם רבי ם נפצעו , ביניה ם 
אחדי ם קשה , גבר ה ההשתוללו ת האנטישמי ת ברחב י פולין . 
היט ב חר ה לאנטישמי ם ע ל שיחוד י פשיטי ק חעז ו לחתגונ ן 
וא ף להראו ת לפורעי ם א ת נח ת זרוע ם ולגמו ל לה ם כ - 
גמולם . השיסו י הבלת י מרוס ן נג ד יהודי ם הקי ף חלקי ם 
ניכרי ם מבי ן האוכלוסי ה הפולנית . ג ם בעירנ ו רדזימי ן 
הורגש ה האוויר ה האנטי־יהודי ת הגובר ת והולכת . ברחובו ת 
נרא ו חבורו ת צעירי ם פולניים , לבוש י מדי ם ש ל האר - 
גו ן הפור ע "נארא " שהתגר ו ביהודי ם וחיפש ו לעצמ ם 
עיל ה כד י לפגו ע פיסי ת ביהודי ם שנזדמנ ו בדרכם . כ ן החל ו 
ה״נאראווצים " המקומיי ם לערו ך בעירנ ו כינוסי ם ש ל 
חבורותיה ם מהעיירו ת הסמוכות , ובה ם התחר ו הנואמי ם 
בשיסו י ובהמת ה נג ד היהודים . 

באח ד הערבים , בשנ ת 1937 , הי ה ז ה במוצא י שב ת 
בשע ה 8.30 , עמד ה להתקיי ם הפתיח ה החגיגי ת ש ל "בזר " 
למע ן הקר ן הקיימ ת לישראל , אלי ה הוזמנ ו מאו ת מבנ י 
העיר . לפת ע נתקבל ה הודע ה טלפוני ת בבית ו ש ל המוש ל 
(סטארוסטא ) מא ת עמית ו בווישקוב , ששייר ה ש ל מאו ת 
"נאראווצים " עבר ה א ת עירו , ע ם רד ת הערב , ופניה ם 
לרדזימין . "בטוחנ י שה ם מתכנני ם לעשו ת פוגרו ם ביהוד י 
עירך" , הסבי ר המוש ל מווישקוב . ה״טארוסטא " הרדזימי - 


נאי , גו י ד י קורקט י כלפ י היהודי ם ומחסיד י ראש-הממשל ה 
הגנר ל סקלאדקובסקי , (שיצ א בזמנ ו בסיסמ ה "לפרו ע ביהו - 
די ם — ל א ולא , להחרי ם א ת חנויותיה ם וא ת דוכניה ם — 
בבקשה!" ) הזעי ק אלי ו א ת מיכא ל קוסוב ר והעמיד ו ע ל 
חומר ת המצב . הסטארוסט א יע ץ לקוסוב ר לבט ל א ת ה - 
פתיח ה החגיגי ת ש ל ה״בזר " כד י למנו ע התקהלויו ת ש ל 
יהודי ם ברחובות . "בכלל , מוט ב שהיהודי ם ייסגר ו בבתיה ם 
ול א ייצא ו כ ל הלילה . אי ן לדע ת באיז ו שע ה ,הם ׳ יגיע ו 
מווישקו ב לעירנו" . 

הבשור ה נתפשט ה חי ש מה ר בקר ב התושבי ם היהו - 
דיי ם שהחל ו להיעל ם מהרחובות . גרשו ן הנדל , שליוו ה א ת 
קוסוב ר לבי ת הסטארוסט א וחיכ ה בחו ץ ע ד לגמ ר הפגישה , 
יע ץ לקוסוב ר ל א לסמו ך ע ל דבר י הסטארוסט א שהור ה 
למפק ד המשטר ה המקומי ת לגיי ס א ת השוטרי ם ולהיו ת ע ל 
המשמר , אל א להתקש ר מי ד טלפוני ת ע ם הסנטור , הר ב 
ד״ ר פרופסו ר מש ה שו ר ולהודי ע ל ו ע ל המתרחש . מבית - 
הסטארוסט א חש ו השניי ם למשר ד הדוא ר ברחו ב 3 מאי . 
מיכא ל קוסובר , כיו״ ר ההסתדרו ת הציוני ת המקומית , ביק ש 
טלפוני ת מהסנטו ר שו ר לעשו ת פעול ה דחופ ה אצ ל רא ש 
הממשלה , גנר ל סקלאדקובסקי , לעצו ר א ת השייר ה ש ל 
"הנאראווצים " עו ד בדרכ ם לרדזימין . הסנטו ר שו ר הרגי ע 
א ת קוסוב ר ואמ ר שהו א מי ד יפע ל אצ ל הגורמי ם המוסמ - 
כים . ואמנם , כעבו ר רב ע שע ה זנק ו יחידו ת משטר ה מזויי - 


146 


ספ ר זכרו ן 


נו ת במשאיו ת סגורו ת מוורש ה בנסיע ה מהיר ה ביות ר ל - 
כבי ש וורש ה—רדזימין—ווישקוב . השוטרי ם המזוייני ם הד - 
ביק ו בעו ד מוע ד א ת שייר ת הפורעים , כשנ י קילומטרי ם 
מצפו ן לעיר , בסמו ך לבית ו ש ל הענע ך הנפ ח (הענע ך 
קווואל ) בשול י הכבי ש ווישקו ב—רדזימין . ה ם תבע ו ב - 
תוק ף מה״נאראווצים " להתפז ר וכאש ר אל ה סרבו , הסתער ו 
עליה ם באלו ת שבידיהם , החרימ ו כמ ה כל י רכ ב ומרבי ת 
"הגיבורים " צמא י ד ם יהוד י ברח ו ע ל נפש ם והתפזר ו ב - 
שדו ת ובינו ת הבתי ם בכפרים . 

לי ל אימי ם וחרד ה עב ר ע ל תושב י רדזימי ן היהודים . 

מל ם הסתגר ו בבתיהם , תו ך פח ד ומבל י לדע ת מ ה קור ה 
ע ם השייר ה ש ל ה״נאראווצים " העומדי ם להגיע . רבי ם ל א 
עצמ ו עי ן ול א שכב ו לישון . צעירי ם נשאר ו סמו ך להוריה ם 
הזקני ם כד י להיו ת מוכני ם לגונ ן עליה ם בשע ת צרה . 
בינתיי ם סובב ו בודדי ם מבי ן פעיל י ארגונ י נוע ר ציוניי ם 
וקבוצו ת ספור ט שהור ו לחבריה ם להתארג ן ביחידו ת וב - 
מקר ה ש ל התנפלו ת להיו ת מוכני ם להתגונ ן ע ד שתוזע ק 
למקו ם המשטרה , בתקוו ה שהי א תעמו ד לימי ן היהודים . 
סופ ר ג ם שדב ר השייר ה נוד ע בקר ב ה״נאראווצים " בעי ר 
ובכפרי ם הסמוכי ם ואל ה התכוננ ו לעזו ר לחבריה ם מ - 
החוץ.. . 

בסביב ה שלנ ו גר ו כעשרי ם משפחו ת יהודי ם בחמיש ה 
בתים . מה ם התארגנ ו 15 איש , ביניה ם אבי , אברה ם קוסוב ר 
ובניו , שהצעי ר ביניה ם הי ה ב ן 11 . כ ן הי ו עמנ ו לייב ל 
יוניש , שמשו ן דמבסקי , אהר ן ליי ב ריבק , הנפח , שנ י 
האחי ם לרנר , הסנדלרים , שנ י בני ו ש ל אש ר גוטליב , שנ י 
האחי ם פלורקביץ ׳ בנ י הקצב , מאי ר גרוסבר ד ועוד . לכ ל 
אח ד מאתנ ו הי ה ״כלי ״ בי ד — למ י פטיש , גרז ן ומ י בסת ם 
מו ט ברז ל א ו מק ל עבה . ג ם שנ י אקדחי ם הי ו ברשותנו , 
אח ד ביד י ארי ה ליי ב ריבק , והשנ י ביד י שמשו ן דמבסקי , 
שנבח ר כרא ש קבוצ ת המגיני ם בסביב ה שלנו . 

התחלקנ ו לארב ע יחידוו 4 כ ל אח ת תפס ה עמד ה לי ד 
ארבע ת הבתי ם הקרובי ם ע ל מנ ת לקד ם א ת הבאות . הוסכ ם 
בינינ ו שכאש ר תישמ ע שריק ת משרוקית , מי ד יתקדמ ו כ ל 
היחידו ת לכיוו ן הקול . 

בינתיי ם נוד ע כ י משמרו ת מתוגברי ם ש ל שוטרי ם 


מסיירי ם בעיר , א ך בכ ל זא ת הצליח ו כמ ה חבורו ת ש ל 
"נאראווצים " מהשייר ה שפוזרה , להסתנ ן העירה . ה ם 
הגיע ו לאזו ר סטארי-רינע ק וייד ו אבני ם כבדו ת לתו ך ה - 
בתי ם היהודיים . פ ה וש ם ניס ו הפורעי ם א ת כוח ם להתפר ץ 
לתו ך הבתים , א ך מצא ו א ת הדלתו ת נעולו ת וחסומות ; 
ה ם העדיפ ו לכ ן להסתל ק מהמקו ם בגל ל הרע ש והצעקו ת 



שפס ל רדזינ ר ובוני ם זיסמ ן שהגנ ו ע ל אזו ר סטארי־רינע ק 

שדייר י הבתי ם הקימו . בכ ל זא ת נפצע ו כמ ה יהודי ם מ - 
שבר י הזכוכיות . ג ם לסביבתנ ו הגיע ה חבור ת פורעים - 
"נאראווצים" . ברא ש החבור ה הי ו שניי ם רכובי ם ע ל סוסים . 
ה ם ניס ו לפר ח לתו ך הדיר ה שלנו , א ך מצא ו א ת דל ת 
הכניס ה מבוצרת . שמשו ן דמבסקי , בהבחינ ו ברוכב י הסו - 
סי ם ובאל ה הנוהרי ם אחריהם , שר ק במשרוקי ת ואנו , מכ ל 
היחידות , פרצנ ו קדימ ה ע ם גרזני ם בידינ ו וע ם אקד ח 
שביד י אח ד מאתנו . הפורעים , בשמע ם א ת קו ל המשרוקית , 
נסוג ו בבהל ה מחש ש שיחיד ה מזויינ ת מוכנ ה לפתו ח עליה ם 
בהתקפ ה מוחצת . למחר ת בבוק ר הובא ו הפצועי ם לטיפו ל 
רפוא י אצ ל הרופ א המקומ י ד״ ר זסלבסקי . 

באוויר ה כזא ת חיינ ו בפולי ן בשנו ת השלושים . אנו , 
הנוע ר הציוני , ורבי ם מהדו ר היש ן הבינ ו היט ב שאי ן ליהו - 
די ם עתי ד במדינ ה ז ו וגור ל מ ר צפו י לה ם ; ידענ ו שמקומנ ו 
בארץ-ישראל . א ך ל א הספקנ ו להעלו ת א ת ההמוני ם והמחי ר 
ששילמנ ו הוא : השמדה . 


לקהיל ת רדזימי ן 


147 


שגתא י קליינבר ג 


שנו ת נעור י בעייר ה 



נע ר ב ן 15 היית י באש ר פרצ ה המלחמ ה הנורא ה ב - 
ספטמב ר 1939 , ובראשי ת שנ ת 1940 , חודשי ם אחדי ם 
לאח ר שהגרמני ם כבש ו א ת פולי ן וממיל א ג ם א ת עירנ ו 
רדזימין , נמלטת י לברית־המועצות . מא ז חלפ ו כ־ 34 שני ם 
וע ד היו ם אנ י ח ש א ת ההוו י ש ל עירנ ו שספגת י בקרב י וא ת 
חי י משפחת י הענפ ה שאנ י השרי ד היחי ד שנות ר ממנה . 
סיפורי ם והתרחשויו ת אי ן ספו ר נחרת ו בזכרוני , דמויו ת ש ל 
איעזי ם שוני ם "עומדו ת לנג ד עיני" . ה ם מלווי ם אות י כ ל 
הזמן , ודומ ה של א אשכח ם ע ד יו ם מותי . 

כיל ד בגל י וכב ן למשפח ה דתי ת (בנ ו ש ל מש ה מרדכ י 
ונכד ו ש ל יהוד ה צב י קליינברג , בעל י המאפיה ) למדת י 
ב״חדר" , בבית-הספ ר הממשלת י ולאח ר מכ ן בישיב ה ה - 
מחודש ת ש ל הרב י הרדזימינאי . בנ י משפחת י התפלל ו ב - 
"שטיבל " ש ל חסיד י גו ר שהשתכ ן אצלנ ו בחצר . זכורי ם 
ל י היט ב המתפללי ם ב״שטיבל" , כגון : הענע ך הנדל , 
יהועזע-דו ד דמבסקי , פנח ס רוטשטיין , שלמ ה קאפליושניק , 
המלמד-הלמד ן מנדי ל סוקולובר , שלמה׳ל ה יוניש , פייב ל 
זילברשטיין , פס ח מילגרום , ודוד י יצחק-מאי ר ונגרובר , 
שהי ה ג ם חזן , בעל-קור א (בספ ר התורה ) ובע ל תוק ע 
(בשופר) . דוד י הי ה ירא-שמי ם ומקוב ל ע ל יהוד י העיר , 

זוכ ר אני , כאש ר הסוחרי ם רוטשטיי ן והאחי ם גי ט 
התדיינ ו ביניה ם בבית-המשפ ט הממשלת י הפולנ י ודוד י 
איטש ה (יצחק ) מאי ר הוזמ ן לביה״ מ להעיד , הו א סיר ב 
להעי ד בשבועה . השופ ט הור ה לאסר ו והו א הועב ר למעצ ר 
לתחנ ת המשטר ה שממו ל ה״קולייקה " (הרכב ת הקטנה) . 


הי ה ז ה ביו ם ו ׳ לפנו ת ער ב ודוד י נשא ר במעצ ר בשבת , 
בתגוב ה ולאו ת סולידריו ת עמו , ל א התפלל ו בלי ל שב ת 
ולמחר ת במני ן ב״שטיבל" , אל א כ ל אח ד התפל ל ביחידות . 
רבו ת דוב ר א ז בעי ר ע ל המקר ה וע ל הצע ר הר ב שהמאס ר 
גר ם לדודי . 

בשני ם האחרונו ת לפנ י פרו ץ המלחמ ה ב א להתגור ר 
ברדזימי ן הזו ג קלמ ן פרוס ט ואשתו . הי א הית ה מור ה ב - 
בית-הספ ר החרד י לבנו ת "בית-יעקב" . פרנסת ם הית ה 
בדוחק , האשד . היתד . חלש ה וחול ה וקיבל ה תכופו ת התק - 
פות . אמי , רבקה־רח ל ב ת יד.ודד.-ברו ד סקורניק , (פקי ד 
אצ ל האחי ם רדזימינסק י ואיע ז סוד ם במפעליד.ם) , טיפל ה 
ב ה במסירות־גפ ש ודאג ה תמי ד לד.שי ג בשביל ה א ת ה - 
תרופות . 

אב י משד.-מרדכ י היד . מעי ן עסק ן ציבו ר "בלת י 
רשמי" , ותמי ד הופיע ו בביתנ ו יהודי ם שנועצ ו ב ו במינ י 
בעיו ת ומשפטי ם שעמד ו להופי ע בהם , מ י כאח ד הצדדי ם 
בהתדיינו ת ומ י כע ד לצ ד ז ה א ו אחר . אב י נאב ק שני ם 
רבו ת ע ל קיומ ו וסב ל הרב ה מד.יח ס העויי ן ש ל שלטונו ת 
המ ס בעיר . תמי ד הטיל ו ע ל המאפיר . שלנ ו מסי ם גבוד.י ם 
מאוד , תמי ד היינ ו בפיגו ר בסילוק ם ותמי ד ניס ו לעק ל 
רכו ש בבי ת ובמאפיה . המסי ם הגבוהי ם שהוטל ו ע ל הסוח - 
רי ם ובעל י המלאכד . הזעירי ם ד.יד.ודיי ם ברדזימי ן הי ו 
תוצא ה יעזיר ה ומכוונ ת ש ל כל ל המדיניו ת הפולני ת ה - 
אנטיעזמית , במטר ה להתנכ ל ליד.ודי ם ולערער ם מבחינ ה 
כלכלית . מדיניו ת ז ו קיבל ה ברדזימי ן גוו ן מיוחד , תו ך 




148 


ספ ר זכרו ן 


שילו ב כל ל היהודי ם בפולי ן ע ם הקומוניז ם ("ז׳ידו ־ 
קומונה״) . למטר ה ז ו נוצל ה עירנ ו — "שזכתה " להיו ת 
מד י שנ ה ביו ם הה ג ש ל "הנ ס ע ל הוויסלה " הו א ה־ 15 
בספטמב ר 1920 , כאש ר הצב א האדו ם שהתקד ם א ז לעב ר 
וורשה , נעצ ר ונהד ף לי ד רדזימי ן — מקו ם לכינו ס המונ י 
ש ל "אנדקים " ו״נאראווצים " מהסביב ה הקרוב ה והרחוקה . 
בכינוסי ם אל ה הושמע ו נאומ י הסת ה נג ד היהודים , תו ך 
קריא ה לפרו ע בה ם ולטה ר א ת פולי ן מ״הטפלים " שפשט ו 
ע ל המדינ ה הקתולית . מד י שנ ה התרח ב היק ף החגיגו ת 
ש ל ה־ 15 בספטמבר , כול ל תהלוכו ת המוניו ת מהכנסי ה 


למסור ת מדור י דורות . בפורי ם הי ו הנערי ם והלדי ם 
מתחפשי ם ואיל ו המבוגרי ם ערכ ו נשפי ם הומוריסטיים ; 
בשמחת ־ תור ה התבסמ ו יהודי ם מכובדי ם עו ד לפנ י גמ ר 
התפיל ה ורקד ו ושמח ו בחצרו ת בת י התפיל ה ו״השטיב ־ 
לעך ׳ ובסימטאו ת הסמוכות . יו ם יו ם התפללנ ו "ותחזינ ה 
עינינ ו בשוב ך לציון" . הית ה זא ת למעש ה שאיפת ו ש ל 
כ ל יהוד י ויהודי , אדו ק וחילוני , א ם כ י הרו ב ל א התיח ס 
לז ה כא ל שאיפ ה מעשית . בלדות י שמעת י רבו ת ע ל ארץ ־ 
ישרא ל וקצ ת עסקת י בציונות , אב ל ל א האמנת י שא י פע ם 
אזכר . לחיו ת בארץ־הקודש . 



בנ י משפח ת קליינבר ג במאפיד . 


לבית־העלמי ן הצבא י בפרב ר "וויאסקא" , ב ו נקבר ו החיי - 
לי ם שנפל ו בהדיפ ת הצב א האדום . ביו ם ז ה הי ו יהוד י 
רדזימי ן מסתגרי ם בבתיה ם ובעי ר היתר . שורר ת אוויר ה ש ל 
פוגרום . 

ע ל א ף כ ל זא ת המשיכ ו היד.ודי ם לחיו ת א ת חייה ם 
באופ ן נורמלי , תו ך מאב ק ע ל זכויותיה ם האזרחיות , עסק ו 
בעיםוקיד. ם וחגג ו א ת מועד י ישרא ל בשמח ה רב ה ובהתא ם 


והנ ה אנ י היחי ד מכ ל משפחת י הענפד . זכית י לעלו ת 
לארץ־ישראל , לבק ר בכותל־המערבי , ולחיו ת בעיר ו ש ל 
אברהם־אבינו , באר־שבע . אנ י ח ש עצמ י כנצי ג כ ל משפח - 
ת י של א זכתד . לנ ס גדו ל זה . וכ ל אימ ת שאנ י מהרה ר בכך , 
אנ י מעל ה ברט ט א ת זכר ם הקדו ש ש ל כ ל יד.וד י רדזימי ן 
שנכחד ו ע ל יד י מרצחי ם ברבריי ם גרמנים . לנצ ח נשמו ר 
אות ם בלבבותינו . 








לקהיל ת רדזימי ן 


149 


חיי ם איזנפי ש 


רחמני ם בנ י רחמני ם 



יהוד י עירנ ו הצטיינ ו בדר ך בל ל בל ב יהוד י ח ם 
ונכונו ת להטו ת שכ ם למ י שמט ה לחמ ו נשב ר א ו לדאו ג 
לסעודות־שב ת למשפחו ת של א היתד . לה ן פרוט ה לפרטה , 
כיאד . לרחמני ם בנ י רחמנים . הציבו ר דא ג של א יד.י ה 
בתוכ ו רע ב ללח ם וא ם כ י כ ל אד ם היד . טרו ד בפרנסת ו 
ובדאגותי ו היומיומיות , היתד . עינ ו ער ה למ ה שמתרח ש 
אצ ל הזולת , אצ ל השכ ן הקרו ב וד.רחוק ; וא ם הבחינ ו 
שאי ן אצ ל מישה ו מ ה לבש ל בקדרה , מי ד הוזעק ו גבאי ם 
וגבאיו ת ופרנס י הציבור , ובהתא ם למעמד ו ש ל האי ש דאג ו 
ל ו ע ל יד י מת ן בסתר , ולעתי ם ג ם ל א כ ל כ ך בסתר . 


בזכרונ י נחרת ה אפיזוד ה מאלפ ת משנו ת הילדו ת של י 
המוכיח ה ע ד כמ ה ל ב יד.וד י ח ם ל א יכו ל היד . לסבו ל א ת 
מצוק ת חברו . למדת י א ז ב״חדר " אצ ל המלמ ד טוב־הלב , 
מנד ל בונים . הי ה ז ה בלי ל חור ף קר , העי ר הית ה עטופד . 
של ג עב ה שקפ א ברחובו ת וע ל גגו ת הבתים , ובתו ם 
הלימודי ם הלכ ו התלמידי ם להחלי ק ע ל פנ י השל ג במזחלו ת 
קטנות . אתנ ו היד . חברי־שכני , נ ח ליבזר , שהי ה לבו ש 
מעי ל עליו ן קל , יש ן ומשומש , ורגלי ו תקועו ת בתו ך נעליי ם 
קרועות . הו א רע ד כול ו מקו ר וד׳תיפ ח בבכי.. . נכמר ו רחמ י 
על י ולפ י הצעת ו הפסקנ ו א ת המשחקי ם ע ם המזחלו ת 



ד.י ה הית ה קמצ ת חברי ם 


150 


ספ ר זכרו ן 


ונתפזרנ ו אי ש אי ש לביתו , וזא ת כד י שנ ח ל א יסבו ל 
מהקור . 

כ ל הליל ה ל א עצמת י עין . היית י כול י נרג ש מהמחז ה 
המזעז ע כיצ ד חבר י הענ י בוכ ה מקור . גמרת י אומ ר לעזו ר 
לנ ח בכ ל אש ר יד י משג ת ולרכו ש עבור ו מעי ל חור ף ח ם 
ונעלי ם חמות . כס ף משל י ל א הי ה לי . לכ ן החלטת י לחט ט 
במזווד ה ע ם שטרו ת כס ף שהיתר ! תקוע ח מתח ת למיט ה 
בחד ר השינ ה ולהוצי א ממנ ה צרו ר שטרות . הי ה ז ה בבוק ר 
ש ל יום־השוק . הקדמת י ללכ ת ל״חדר " ולסיי ם א ת לימוד י 
לפנ י הצהריים , ויח ד ע ם נ ח יצאנ ו לשוק . ש ם קנית י ל ו 
מעי ל חור ף ע ם צווארו ן מכוס ה פרוו ת צאן , לפ י מידותיו , 
זו ג נעליי ם חמו ת אצ ל חיים , בנ ה ש ל עטה־רבקה , שהתגור ר 
באות ו בי ת שב ו התגור ר המלמ ד שלנו , מנדל־בונים . לאח ר 
הקניו ת עו ד נות ר ביד י סכו ם כסף , ב ו קנית י בוטנים , 
תאני ם ותמרי ם והכנת י "סעודה " לשנינו . 

כאש ר נוד ע הדב ר להורי , גע ר ב י אב י ז״ ל (א ם כ י 
ל א הרי ם יד ו להכו ת אותי ) והזהירנ י שב ל אעי ז עו ד פע ם 



הוד ם מיינמ ר 


לקח ת בעצמ י כס ף מהמזוודה . ואיל ו אמ י ז״ ל נשק ה אות י 
כשעיני ה דומעו ת וא ף סיפר ה בגאוו ה לשכנותי ה ע ל טו ב 
לב ו ש ל בנה . 

ל א שפ ר חלק ם ש ל יהוד י רדזימין , כהלק ם ש ל כ ל 
היהודי ם בפולין , בתקופ ה שבי ן שת י מלהמו ת העולם . ע ל 
בשרנ ו חזינ ו א ת שנאת ם ש ל החוגי ם האנטישמיים . חיינ ו 


בל א מע ט פח ד מפנ י הבאו ת ובפנ י מ ה שעלו ל להתרחש . 
היית י תמי ד חדו ר פח ד כאש ר אב י ז״ ל של ח אות י לגבו ת 
חובו ת בע ד שמני ם (המיצר ך שיצרנ ו ומכרנו ) אצ ל אופי ם 



מש ה ברו&בר ג ואשת ו ציר ל 


לא ־ יהודי ם בוורש ה ובישובי ם שבי ן רדזימי ן וורש ה — 
סטרוגה , מארקי , פוסטלניק . במקומו ת אל ה ביק ר תכופו ת 
ג ם דוד י שמוא ל ז״ל , כד י לגבו ת חובו ת אצ ל לא־יהודים , 
ובשני ם שקדמ ו למלחמ ת העול ם השני ה הי ה בסכנ ה ש ל 
התנפלו ת חוליגאנים ; ומשו ם שפני ו הי ו מעוטרי ם זק ן 
יהוד י טיפוסי , העדי ף ל א פע ם לדחו ת א ת סיבובי ו אצ ל 
בעל י החו ב שבאזורי ם הפולניים . 

בינתיי ם פרצ ה המלהמה . כעבו ר שנ ה הוק ם הגיט ו 
ברדזימין , החל ו שלב י ההשמד ה והשואה . כ ל משפחת י 
נספתה , מרבי ת יהוד י עירנ ו נשמדו , ביניה ם ידידי ם וחברי ם 
יקרים . בטורי ם אל ה אנ י מעל ה א ת זכר ן ש ל מספ ר משפחו ת 
שנפ ש חי ה ל א נותר ה מהן , כגו ן משפח ת דוד י שמוא ל 
אייזנפיש , משפח ת דוד י חיי ש אייזנפיש , משפח ת גיס י בוע ז 
מיינמר , משפח ת גיס י מש ה ברומבר ג ואשת ו (אחות י צירל ) 
והמשפחו ת ליבז ר ואפלבוים . 


לקהיל ת רדזימי ן 


151 


מרים־לא ה גרבוי ס — גינגול ד 

מאורעו ת הילדו ת בעירנ ו רחימי ו 



ארבעי ם ושלו ש שני ם חלפ ו מא ז עזבת י א ת רדזימי ן 
ועלית י ארצה . מטב ע הדברי ם שבמרוצ ת השני ם מיטשטשי ם 
ההתרשמויו ת וזכ ר האירועי ם משנו ת הילדו ת והבחרות : 
ומ ה ג ם ששנו ת חי י בארץ , ע ל מיכלו ל בעיו ת הכל ל והפרט , 
כאיל ו "חתכו " א ת הקש ר בינ י לבי ן "אות ה בחורה " שעזב ה 
א ת עי ר הולדת ה בשנ ת 1930 . 

ברם , ההודע ה שנמסר ה ל י ע ל ההכנו ת להוצא ת ספר ־ 
יזכו ר רדזימי ן השפיע ה לשינו י רוחי , כאל ו במטה־קס ם 
נפתח ו מעיינו ת וגל י הזכרונו ת ע ל מאורעו ת העב ר הרחוק , 
ע ל בית־הורי , אחי ם ואחיות , ילד י השכנים , משחקי ם ולימו - 
די ם בבי ת הספר , שוטפי ם א ת כ ל ישות י ; האירועי ם העצו - 
בי ם בעייר ה והשפעת ם ע ל חי י קמ ו לתחי ה מחד ש כאיל ו 
הסב ל דא ז עדיי ן ל א פסק . 

קורו ת חי י גרמ ו לכ ך שבגי ל 10 עזבת י א ת רדזימי ן 
ועברת י לגו ר לעי ר יות ר גדול ה — שדלי ץ — כד י 
לחיו ת ע ם סב א וסבתא , א ך נשארת י תמי ד בקש ר ע ר ע ם 
רדזימין . היית י מבקר ת לעתי ם קרובו ת א ת עיירתי , נוס ף 
לקש ר מתמי ד ש ל חילופ י מכתבי ם ע ם חברות י משנו ת ה - 
ילדו ת ברדזימין . כ ל אימ ת שתקפ ו אות י געגועי ם חזרת י 
לרדזימין . הגעת י ברכב ת משדלי ץ לוורשה-פרג ח בתחנת - 
"וולנסקח" . מש ם כיוונת י א ת פעמ י לכיוו ן רחו ב סטאלוב ה 
ו״הקולייקה " המוביל ה אות י לעייר ה ב ה עמד ה עריסתי , 
וב ה שיחקת י ע ם ילדי ם ברחו ב ע ד לאח ר שקיע ת החמה . 
בעונ ת הקצי ר רצת י אחר י עגלו ת עמוסו ת חצי ר וחיט ה 
כד י למשו ך מהעגל ה חופ ן שיבול ת ולאכו ל בתיאבו ן א ת 
הגרעיני ם שה ם כ ה עשירי ם ביסודו ת בריאו ת וכוחו ת 
וויטאליי ם — כפ י שנתבר ר ל י כעבו ר שני ם רבו ת בארץ - 
יעזראל . 


בערב י קי ץ לקח ה אות י את ה החלבני ת ש ל אזורנ ו 
למשק י האכרי ם שבסביבו ת העייר ה כד י לשתו ת חל ב תיכ ף 
לאח ר שנחל ב מ ן הפרה . נעימי ם הי ו הטיולי ם האל ה בסבי - 
ב ת העיירה ; א ת דרכנ ו עשינ ו דר ך שדות , בוסתני ם ו - 
מרחב י נוף . חזרת י תמי ד כשביד י פרחי ם ושבולים . ל א 
חרח ק מביתנ ו ברחו ב ה־ 3 במאי , התנוסס ו עצ י ערמוני ם 
בשדרה . בעונ ת הסתי ו היו ו הערמוני ם שמח ת הילדים . 
אגרת י ערמוני ם מתח ת למטה , בארונו ת הבגדים , בארגזים . 
מלאת י א ת כ ל הבי ת בערמונים . לפנ י כ ל מיבצ ע ש ל ליקו ט 
כז ה חיכת ה ל י בינו ת עצ י השדר ה ילד ה קטנה , לבוש ה 
מעי ל קטיפה , כיפ ת קטיפ ה מקושט ת בסרטי ם אדומי ם ל - 
ראשה , פני ה עגלגלי ם ולחיי ה אדומו ת מקור . כאש ר הבחינ ה 
בבוא י נוצצ ו עיני ה השחורו ת והי א כול ה נראת ה כתמונ ה 
צבעוני ת חיח . הית ה זא ת רח ל הנד ל חקטנ ה (כיו ם רח ל 
בלר ) שע ד היו ם מקשרי ם אותנ ו יחסי ם ידידותיי ם בארץ . 

פעילות י ב״השומר־הצעיר " 

בתקופ ת מגור י בשדלי ץ הצטרפת י לתנוע ת "השומר ־ 
הצעיר" , לכ ן קיבלת י בשמח ה רב ה א ת הידיע ה שג ם ברדזי - 
מי ן ק ם והתארג ן ק ן ש ל "השומר-הצעיר" . כשחזרת י לרדזי - 
מין , ובזמ ן ביקור י המרובי ם בעיירה , לקחת י חל ק פעי ל 
בעבוד ת חתנוע ה שחינכ ה אותנ ו ברו ח ההגשמ ה הציונית , 
לעמ ל כפיים , לבני ן האר ץ ולמידו ת תרומיו ת באופ י האדם . 
נהנית י מז ה שהתנוע ה ליכד ה בשורותי ה אלמנטי ם שוני ם 
מבי ן הנוע ר המקומי , הפיח ה בה ם תקוו ת והיוות ה לה ם 
מקו ר להתעלו ת ע ל החיי ם האפורי ם היומיומיי ם ש ל ה - 
עיירה . 


152 


ספ ר זכרו ן 


מחוס ר כס ף לשכו ר מועדון , קיימנ ו האסיפו ת בבתי ם 
פרטיים , בעיק ר בבי ת חברתנ ו זיסל׳ ה אשכנזי , שהורי ה 
התיחס ו יפ ה ובאדיבו ת רב ה כ ל אימ ת שהתאספנ ו אצל ם 
כד י לדו ן בבעיו ת השוטפו ת ש ל קבוצתנ ו והק ן בכללו . 
קבוצו ת אחרו ת ש ל הק ן קיימ ו א ת האסיפו ת הקבועו ת שלה ן 
בשדות , ובעיק ר לי ד הגד ר ש ל בית־הקברו ת היהודי . ה - 
שירי ם החלוציי ם והשומריים , אות ם שר ו קבוצו ת השומרי ם 
והשומרו ת בעברי ת ובפולנית , בקע ו מש ם למרחקים . 

מסלול ו הקבו ע ש ל הנוע ר היהוד י הי ה בטיוליו , בעיק ר 
בשבתו ת ובחגים , מתחנ ת ה״קולייקה " ל״פוביאט" . הגד ר 
ש ל בית־הקברו ת הית ה המחיצ ה בי ן שנ י העולמות ; ה - 
מצבו ת בשט ח בי ת העלמי ן סימל ו א ת הדורו ת שחלפ ו והלכ ו 


הנהל ת העירי ה להפו ך א ת השט ח ל״שו ק ש ל בהמות ״ — 
ל א בכית י כל ל וכלל , כפ י שעש ו אחרי ם במעמ ד זה . רשמ י 
הביקו ר של ו בעייר ה ובשט ח בית-העלמי ן שנמח ק מתח ת 
שמ י ד ׳ היכ ו א ת כולנ ו בתדהמה . תחיל ה קמ ה התרגשו ת 
בלת י רגילה , כשכמ ה אנשי ם מתוכנ ו מזילי ם דמעות . אח ר 
כ ך השתר ר באול ם שק ט של.. . בית־קברות , לפת ע הרגשנ ו 
קרב ה גדול ה יות ר ז ה לזה ; ל א עו ד סת ם יוצא י אות ה 
העייר ה בישראל , כ י א ם קרוב י משפח ה ממש , יתומי ם 
קולקטיביי ם שקברו ת יקירינ ו נעלמ ו מע ל פנ י השט ח ב ־ 
עיירת-הגול ה ב ה נולדנ ו וב ה גדלנ ו וב ה הובלנ ו א ת מתינ ו 
למנוחת-נצח . והנ ה השוא ה פקד ה ג ם אות ם — הופרע ה 
ונחבל ה מנוח ת העולמי ם שלהם.. . 



קבוצ ת פעילו ת ב&וסדו ת חרבו ת בעי ר 


לעולמ ם — בודדי ם בשיב ה טוב ה וכ ה רבי ם בדמ י ימיהם , 
ביניה ם נפשו ת כ ה יקרו ת ל י אישי ת : אמי , ואחות י ב ת ה - 
14 הישנו ת שנ ת נצ ח מעב ר לגד ר שליד ה אנ י שרוע ה ע ם 
חברות י השרו ת שיר י ציון , השירי ם המביעי ם געגועי ם 
לאר ץ הרחוקה . 

כאש ר גרשו ן הנד ל הרצ ה באח ת האזכרו ת לקדוש י 
רדזימי ן וסיפ ר ע ל העייר ה ללא־יהוד י אחד , כפ י שמצ א 
בע ת ביקור ו ש ם לאח ר השוא ה — וע ל בית ־ העלמי ן ההרו ס 
לחלוטי ן לל א זכ ר וסימ ן למרבי ת הקברי ם — ולכ ן החליט ה 


התפזרנ ו לאח ר האזכר ה בדבר י ברכ ה חמי ם אל ה לאל ה ; 

כול ם הי ו כ ה יקרי ם לי , אפיל ו אל ה של א הכרתי , אל א 
פגשתי ם ר ק באזכרות . בית־העלמי ן שנעל ם מע ל פנ י ה - 
שט ח ש ם בעייר ה הרתוק ה בגולה , איחד־קיר ב אותנ י 
פ ה בישראל . 

מעי ן זכרונות י נוב ע עת ה בשני ם הראשונו ת לאח ר 
תקומ ת פולי ן בשנ ת 1918 . אב י הי ה סוח ר תבואה , עמ ד 
בקשר י מסח ר ע ם אכר י הסביב ה והי ו ל ו הרב ה ידידי ם 
פולנים . 


לקהיל ת ר ד ז ימי ן 


153 


זכורנ י פע ם בשב ת ע ם שח ר התעוררת י לקו ל רחש ־ 

לח ש שנשמ ע במטב ח דירתנו . מבוהל ת קפצת י ממיטת י 
ופתחת י א ת דל ת המטבח . לעינ י נתגלת ה תמונ ה ל א רגיל ה : 
ע ל מישט ח הרצפ ה הגדו ל הי ו שרועי ם בצפיפו ת פולני ם — 
גברים , נשים , ילדי ם וטף . ה ם הי ו רבים , עשרו ת עשרו ת 
צפופי ם ודחוקי ם ע ל הרצפה , ביניה ם כאל ה שעמד ו לי ד 
הקירות . בא ח בער ה א ש והקומקו ם הגדו ל זמז ם ו״ניגל " 
א ת קולו ת המי ם ההולכי ם ורותחים . אבי , לבו ש קאפוט ה 
ש ל שבת , הסתוב ב בי ן האנשי ם וחיל ק לה ם פרוסו ת גדו - 
לו ת ש ל לח ם וחל ה וסוכ ר לתה . 

מסתב ר כ י ע ם שחר , כאש ר אב י יצ א מפת ח הבי ת 
בדרכ ו לבית־הכנס ת לאמיר ת תהילי ם לפנ י תפיל ת שחרי ת 
ש ל שבת , הו א נתק ל בחבורו ת פליטי ם אלה , שרועי ם ע ל 
המדרכ ה וע ל אבנ י הכבי ש ורועדי ם מקור . במקו ם להמשי ך 
א ת דרכ ו לבית־הכנסת , חז ר ולק ח עמ ו א ת האנשי ם ואספ ם 
לביתו , ואמ ר לה ם להדלי ק א ת הא ח ולהרתי ח ת ה לכול ם כד י 
לחמ ם א ת עצמותיה ם הקפואות . 

אחות י רח ל ז״ ל 

קש ה ל י מאו ד לסיי ם א ת פרק י זכרונות י ע ל מאורעו ת 
הילדו ת והבחרו ת ברדזימי ן מבל י להעלו ת א ת זכר ה ש ל 
אחות י רח ל ז״ל , אש ר הלכ ה לעולמ ה בדמ י ימיה , בשנ ת 
ה־ 14 לחייד . הפורחים . ברוכ ת כשרונו ת היתד . וניבא ו ל ה 
עתי ד מזהיר . נפ ש פיוטי ת היתד. , כתב ה שירי ם בפולני ת 
שעורר ו תמד.ו ן אצ ל המורי ם של ה שהבחינ ו בד . סימנ י כש - 
רו ן ש ל משוררת . 

הנד . תרגו ם חופשי , בעברית , ש ל אח ד משיריד. , בש ם 
״ברי ת הידידות ״ : 

בעמ ק עשי ר צנזחי ה פוריה/בצ ל האילן , רחב־ענפי ס / 
יושבו ת וחולמו ת ע ל ארצ ן הרחוק ה / שת י חברו ת בגי ל הנעורים . 

רו ח חמ ה מלטפ ת עלינ ו / לצד ן הנח ל בקו ל מזמז ס / דג ־ 

כס ף במי ם מתפת ל בי ן גלים /כב ר הלי ל נפרש־עי ף מנמנם . 

התמונ ה מסבי ב מגביר ה א ת הדרה/משתני ם כמ ו פל א 
צבעי־היקו ס / מעמי ק וגוב ר ג ם נוש א השיחה/סו ף כ י כ ל העול ם 
כב ר רדום . 


קשר ו הנערו ת ברי ת ידידו ת / וחתמו ה (בשלוות ) בתמימו ת 
הנשיקה / נעתק ו מגרונ ן מלו ת לבביות/א ך בעיניה ן מבט־הערצה . 

לצד ן צו ק גדו ל כמ ו נעמ ו / עלי ו ה ן לחש ו בחדו ה וגי ל / 

כ י ידידו ת ז ו תעמו ד לע ד / א ס ג ס יהר ס העול ם כליל . 



רחל׳ד . ד.משורר ת 

"טב ע ובריאות " 

עזבת י א ת רדזימי ן וא ת'־פולי ן בכל ל בשנ ת 1930 
ועלית י ארצ ה כחניכ ת "השומר-הצעיר" . דרכ י בשני ם ה - 
ראשונו ת באר ץ ל א היתד . קל ה בש ל בריאו ת לקוייה , אש ר 
גזל ה ל א מע ט מ ן החדווד . ש ל גי ל העלומים . 

המפנד . המהפכנ י ח ל כאש ר נתמז ל ל י להכי ר א ת תור ת 
הצמחונות , א ת יסודותיד . המוסריים , הרוחניי ם וסגולותי ה 
לחיי ם יות ר יפי ם ויות ר בריאים . קיבלת י א ת התור ה הזא ת 
בהתלהבות , התנזרת י מאכיל ת בש ר ודגי ם ועברת י לתזונד . 


154 


ספ ר זכרו ן 


טבעי ת ומבריאה . באופ ן מקבי ל התחלת י לעיי ן בספרו ת 
ע ל נושאי ם פילוסופיי ם ומדעיי ם המתייחסי ם לתזונ ה טבעו - 
ני ת וצמחונית . מצ ב בריאות י הל ך והשתפ ר וכ ן ג ם ההרגש ה 
העצמית . 

לימי ם הכרת י אד ם משכי ל וצמחונ י משח ר ילדותו , 

אש ר במהר ה הפ ך ג ם לבן־זוג י ולשותפ י לחיים . שאיפתנ ו 
המשותפ ת שטופח ה בעקשנו ת ובהתמד ה להגשי ם הלכ ה 
למעש ה מסגר ת חיי ם בהתא ם להשקפתנו , נשא ה סו ף סו ף 
שפ ע ש ל פרי . הקימונ ו קורת־ג ג ופינת־חמ ד בחי ק הטב ע 
בסביב ת פתח־תקוו ה ב ה אנ ו מגשימי ם א ת החזו ן היהוד י 


חקדמונ י "אי ש תח ת גפנ ו ותח ת תאנתו" . ביתנ ו טוב ל 
בג ן יפ ה ופור ח בשל ל גוונ י פרחים , יר ק ועצ י פרי . שנינ ו 
מטפלי ם בגינתנ ו באהב ה והי א גומל ת לנ ו בשפ ע פר י אדמ ה 
ופר י הע ץ ומהוו ה לנ ו מקו ר המר ץ והבריאו ת הטובה . 

בעלי , יעק ב גרבויס , ואנ י עומדי ם בקש ר רוחני־ארגונ י 
ע ם גופי ם צמחוניי ם ברו ב ארצו ת התבל . בעל י משמ ש ג ם 
עור ך הבטאו ן ש ל תנוע ת הצמחוני ם בישראל , "טב ע ו - 
בריאות " ; ביתנ ו מהוו ה האכסני ה ש ל חמערכת , ואנ י מש - 
מש ת עז ר כנגד ו לעור ך במילו י משימו ת שונות , בנשיא ה 
בעו ל הוצא ת הבטאון . 



יעק ב גרמים , עור ך ד.בטאו ן ש ל תנוע ת ד׳צמחוני ם בישראל , ורעיתו , לאד. , 
בגדד.יר ק ועצ י פר י שלד. ם בסביב ת פתח־תקו ה 







לקהיל ת רדזימי ן 


;55 


גרשו ן ה ל 

ע ל חט א שחטאנ ו לפניד.. . ביריד ה מ ן האר ץ * 


עייר ת השד ה שבפולי ן הקונגרסאית , השוכנ ת כעשרי ם 
קילומטרי ם מצפו ן לבירה , חיית ה ל ה א ת חיי ה האפורים , 
האופייניי ם לישו ב נידח , וזא ת למרו ת קרבת ה למטרופולי ן 
ש ל המדינ ה ולמרו ת העובדה , שדרך־המל ך — ז ה הכבי ש 
המרכז י המתפת ל בחל ק הצפונ י והמרכז י ש ל האר ץ : וילנ ה 
—גרודנה—ביאליסטו ק—וורש ה — חוצ ה אותה . ר ק ע ם 
שחרור ה ש ל פולי ן מעו ל הכיבו ש הרוס י בתו ם מלחמ ת העול ם 
הראשונה , כאש ר הלכ ה וגבר ה תנוע ת הנוסעי ם בי ן הצפו ן 
והבירה , לרבו ת הובל ת משאו ת וסחורו ת בעגלו ת עמוסו ת 
לעייפ ה — ניעור ה העייר ה מתרדמת ה האפרורית . 

אח ד מאותו ת הזמ ן ומסממנ י חקידמ ה הי ה בוא ו ש ל 
מור ה מסביב ת ביאליסטו ק לגו ר בעיירה . אכן , הי ה ז ה 
אירו ע חשו ב ורב ־ ער ד לעתיד ם ש ל ילד י המקום . מי ד ע ם 
בוא ו ניג ש לפתו ח בית־ספ ר לילדות . בעשות ו זא ת הטי ל 
המורה־האורח , שחב ש מגבע ת שחור ה וא ת חוטמ ו צב ט 
זו ג משקפיי ם "פנסנה" , א ת האוכלוסי ה היהודי ת במקו ם 
לסערת־רוחו ת ול״מלחמ ת תרבות " שנמשכ ה שבועו ת ארו ־ 
כים , מרכ ז הוויכוחי ם הנרגשים , בע ד בית־הספ ר ונגדו , 
היווה , כרגיל , בית־הכנס ח הגדול . ההתנצחו ת ההדדי ת 
פילג ה א ת "מנייני " התפיל ה הקבועי ם וגיבש ה "קואליציות " 
ל״מנינים " חדשים , בשבתו ת עוכב ה הקריא ה בספר־התור ה 
ועינ י זע ם יוקדו ת הציצ ו מבע ד לטליתו ת שחלק ם העליון , 
המעוטר , עט ה א ת ראש י המתפללים , ולשונו ת שלוחות ־ 
רס ן הטיל ו דופ י אי ש ברעהו . ואיל ו המרא־דאתר א החלו ש 
א ך המכוב ד ע ל הכל , הי ה אוב ד עצו ת במאמצי ו להרגי ע א ת 
הרוחו ת ולמצו א מוצ א ש ל כבו ד שיתקב ל ע ל דע ת שנ י 

• פורס ם ביומו ן ,היום " ב־ 12.9.69 . 


הצדדים . המתנגדי ם הרעיש ו עולמות , סירב ו להיכנ ע והז - 
היר ו מפנ י ה״שקאלעס " המעבירי ם ילד י ישרא ל ע ל דת ם 
וסופ ם התבוללו ת ושמ ד רחמנ א ליצלן . 

ברם , א ת גלגל י ה״קידמה׳ ׳ אי ן להחזיר . המורה־האור ח 
ל א וית ר : תומכי ו מבי ן תושב י המקו ם ל א נרתע ו וא ש ש ל 
מלחמ ה גדול ה התלקח ה ואיימ ה ע ל הכל . א ך בסו ף הושג ה 
פשרה : הוזעק ו שנ י רבני ם ידועי־ש ם מוורש ה ושלוש ת 
הרבני ם הושב ו לדין־תורה . פסק־הדי ן שלה ם נתקב ל ע ל 
שנ י הצדדים . הי ה ז ה פסק־די ן ש ל פשרה : בבית־הספ ר 
ילמד ו ר ק חשבו ן ו״קצת " משפ ת המדינ ה ות ו לא . בהער ה 
מיוחד ת בפסק־הדי ן נקבע , כ י א ם ירצ ה המור ה במרוצ ת 
הזמ ן לארג ן ג ם כית ה לבנים , י ש להקימ ה בבני ן נפר ד 
לחלוטי ן ומתו ך תיאו ם מל א ע ם המלמדי ם ב״חדרים " בקש ר 
לשעו ת הלימודי ם ב״שקאלע" , ע ל מנ ת למנו ע ביטו ל תורה . 

א ם המתנגדי ם הקנאי ם ל״שקאלע" , המעביר , לדידם , 

א ת ילד י ישרא ל ע ל דתם , יוכל ו כעבו ר זמ ן קצ ר לטעון , כ י 
"אש ר יגורנ ו ב א לנו" . ל א יצא ה השנ ה הראשונה , מא ז ב א 
המור ה לגו ר בעייר ה (וא ף הבי א אלי ו א ת בנ י משפחת ו ונט ו 
א ת אוהל ם במקום ) ושו ב נסער ו הרוחות . הסתבר , כ י המור ה 
הקי ם מועדו ן לנוער , בש ם "בי ת עם" , שא ת שמ ו מבטאי ם 
בהבר ה אשכנזית , ופעמיי ם .בשבו ע נות ן המור ה שעורי ם 
בלשו ן הקודש , אות ה הו א קור א "עברית".. . הפע ם רגש ו 
ורטנ ו יהודי ם רבים , כשבדבריה ם נמהלי ם צע ר ואימ ה 
מפנ י הבאות : "מ י יוד ע מ ה עו ד באמתחת ו ש ל המורה , 
עוכ ר ישרא ל זה , מ ה עו ד הו א עלו ל לחול ל בחי י העיירה" . 
אל א שהפע ם ליד י א ש מחלוק ת ל א גר ם הדבר . וסיב ה 
מיוחד ת גרמ ה הפע ם לרפיו ן ידים : נתגלה , כ י נכ ח ש ל 
הר ב נמנ ה ע ם המבקרי ם הקבועי ם ב״בי ת עם",. . תחיל ה 



156 


ספ ר זכרו ן 


טע ן האבר ך שכ ל מטר ת ביקורי ו במועדו ן הי א השתתפו ת 
בשיעור י לשון־קודש , הנלמד ת עברי ת בעברית . ברם , הוכ ח 
כ י הי ה ז ה תירוץ־סרק , שכ ן עדי־ראי ה בא ו והתלוננו , 
שבמ ו עיניה ם רא ו א ת ה״נכד " כשהו א מאזי ן להרצא ה ש ל 
איז ה אור ח מוורש ה (הדומ ה כשת י טיפו ת מי ם למורה , וא ף 
הו א חוב ש מגבע ת שחור ה מאורכ ת וע ל אפ ו "פנסנה") , 
שהסבי ר סוגיו ת ממשנת ו ש ל מארטי ן בובר , הזכי ר תכופו ת 
א ת הש ם זיגמוג ד פרוי ד והרחי ב א ת הדיבו ר ע ל "פסי־כו ־ 
אנא־ליזה " ועו ד כ ל מינ י דברי ם בטלי ם המביאי ם לביטו ל 
תורה , תור ת אמת . 

בבי ת הכנס ת ש ל חבר ת "עי ן יעקב " התלחש ו היהודי ם 
בערב י החור ף וסיפר ו ז ה לז ה בשי ח מל א עצב , כ י בקי ר 
המזר ח ש ל ה״בי ת עם " תלוי ה תמונ ה גדול ה ש ל הדוקטו ר 
הרצל . "הו א אמנ ם ,דוקטור׳ , אב ל ל א רופא־חולים . הו א 
אפיל ו נרא ה כ,יהוד י יפ ה מאוד׳ , ובעל י זק ן — זק ן ש ל 
יהוד י ממ ש — א ך הו א מצול ם לל א כיסו י ראש" , הסבי ר 
יהוד י הג ר בשכנו ת למועדו ן ואש ר מתו ך סקרנו ת הצי ץ 
פע ם מבע ד לחלון . ואיל ו חבר ו ללימו ד בספ ר "עי ן יעקב" , 
תו ך שהי ה מתמוג ג מ ן האגדו ת ומפרק י מוס ר מ ן התלמו ד 
המקובצי ם בספ ר זה , הקש ה בתמהו ן ושאל : "נפל א הו א 
מבינתי , מ ה לעיירתנ ו ר . ע ם הכר ך האוסטר י וינה , ואיז ה 
,מחותנים ׳ אנחנ ו ע ם ה,דוקטו ר הרצל ׳ ומארטי ן בוב ר 
מש ם ז".. . 

* 

ל א עב ר זמ ן רב , ויהודי ם טובי ם ותמימי ם אל ה זכ ו 
למע ט "נחת " ונקמ ה ע ל שחבורו ת בנ י נוע ר הולכו ת בדר ך 
נלוז ה והפסיק ו לחבו ש א ת ספסל י בית־המדרש . נודע , שאי ן 
השמח ה שרוי ה במעונ ן וא ש מחלוק ת קש ה משתולל ת בתו ך 
כתל י "בי ת העם" . ר ק מעטי ם מבי ן הבטלני ם שבבתי ־ 
התפיל ה גיל ו בקיאו ת בגורמ י המחלוק ת בי ן ה״יונגאצ׳ים" . 
א ך נמצ א מא ן דהו , שיד ע להסבי ר כך : "חבר י המועדו ן 
,בי ת עם ׳ התאגד ו בחבור ה מיוחד ת וקוראי ם לעצמ ם ,ציו - 
נים ׳ וה ם חסידי ו ש ל ,הדוקטו ר ע ם הזק ן היפה , הרצל ׳ 
למרו ת שהו א בעצמ ו שוכ ן כב ר בעולם־האמ ת איז ה 17 
שנים . אב ל בינתיי ם קר ה משה ו בעיר ו ש ל הרצ ל ("ושו ב 
בווינ ה — ובאמ ת איז ה ,מחותנים ׳ אנחנ ו ע ם ווינ ה ן") . 
נערכ ה ש ם איז ו כנסי ה ב ה התפלג ו חבורו ת הציוני ם ש ל 


הרצל . המתפלגי ם קוראי ם לעצמ ם ,פועלי ם שמאל׳ , דהיינו , 
,פועלי ם בציון׳ , אב ל ,שמאל׳ , מ ה ההבד ל בדיו ק ולמא י 
נפק א מינ ה — אי ן ה ם בעצמ ם מיטיבי ם להסבי ר — ואנ י 
צרי ך להיו ת משוג ע כד י לבט ל א ת זמנ י היק ר ולהאזי ן 
לאש ר בפ י הצדדים . אב ל בינתיים , ער ב ערב , במועדו ן אצל ם 
,יריד ׳ ממש ; אל ה ואל ה נואמי ם וכ ל אח ד נכנ ס בדבר י 
הנואמי ם והצעקו ת נשמעו ת למרחקים . כן , ברא ש החבור ה 
ש ל המתקראי ם ,שמאל ׳ עומ ד התכשי ט חיי ם ניימן , ב ן 
המות ח נרו ת לשבת" . 

היהודי ם התמהי ם הסתופפ ו סבי ב התנו ר הח ם ש ל בית ־ 
הכנס ת והחליפ ו דברי ם בהא י לישנא : מקובל ת וידוע ה 
מחלוק ת בי ן חסיד י האדמו״רי ם השונים ; מחלוק ת סבי ב 
מועמדי ם לכ ס הרבנו ת באיז ו עיירה . אב ל ע ל מ ה נחלקי ם 
,שם ׳ ב״בית־עם" , ממ ש קש ה להבין . הל א ה ם כול ם מאוחדי ם 
בביטו ל תור ה ובחיקו י מנהג י הגויים.. . 

באח ד הערבי ם נערכ ה אסיפ ה סוער ת במועדו ן "בי ת 
עם" . חבור ת ,השמאל ׳ הכריז ה ע ל עצמ ה כע ל "אופוזיציה" . 
אח ד מאנש י החבורה , שז ה מקרו ב התחב ר ע ם מבקר י המוע - 
דו ן צע ק בגרו ן מל א : "להורי ד א ת תמונ ת הרצ ל ולתלו ת 
א ת ...חיי ם ניימן".. . 

ובינתיי ם קר ה דב ר שזיעז ע א ת כ ל העיירה . ל א חלפ ו 
אל א כארב ע שני ם מא ז ב א המור ה לגו ר בעייר ה והקי ם א ת 
בי ת הספ ר לבנו ת — ואח״ כ א ת ״בית-עם ״ — כאש ר 
לק ה במחל ה קש ה ונלק ח ברכב ת הקטנ ה לבי ת החולי ם 
לוורשה . מק ץ שבו ע ימי ם מ ת בדמ י ימיו . נכמר ו רחמיה ם 
ש ל היהודי ם ע ל האי ש שהני ח אחרי ו אלמנ ה צעיר ה שהי א 
אש ה חלוש ה וענוג ה וב ן יתו ם קטן . אב ל הי ו ג ם שהוסיפו , 
בתו ך הבע ת הצע ר : "עינינ ו הרואו ת שאי ן ,להתעסק ׳ ע ם 
הריבונ ו ש ל עול ם ואי ן להקי ם "שקאלעס " ומועדוני ם כד י 
להעבי ר ילד י ישרא ל ע ל דתם" . 

הזר ע שזר ע המורה-המשכיל , שפת ח בעייר ה צוה ר 
לעול ם הגדול , נב ט ונת ן פרי . מבי ן הצעירי ם והצעירו ת 
הי ו שהודיע ו להוריה ם ע ל ההכנו ת הנעשו ת ע ל יד ם לעלו ת 
לארץ־ישראל . הי ו הורי ם שקיבל ו א ת הידיע ה בסיפוק , א ם 
כ י בחרדה , בש ל השמועו ת והידיעו ת ב״גאזעטין " ע ל 



לקהיל ת רדזימי ן 


157 


החלוצי ם באר ץ הקוד ש הרעבי ם ללח ם וחולי ם בקדחת . ומ ה 
של א פחו ת מסוכ ן וחמו ר — ששם , הרח ק מהשגחת ם ש ל 
הורי ם וקרובים , מחללי ם א ת השב ת בפרהסי ה וי ש אומרי ם 
שאפיל ו משחקי ם בשב ת ב״פוטמל" , בחצ ר הכותל ־ 
המערבי.. . הורי ם אל ה נד ו בראש ם בצע ר וביאו ש ע ל 
שהגענ ו לזמני ם כאל ה שבה ם אי ן הילדי ם נשמעי ם לעצ ת 
אב א ואמ א וקובעי ם ע ל דע ת עצמ ם א ת דרכ ם וא ת עתידם . 
וע ל השידוכי ם שמציעי ם לילדיה ם — אי ן מ ה לדב ר כלל , 
כמובן , שכ ן הציפורי ם פורחו ת מק ן אבא־אמ א ועולי ם לציון . 

התארגנות ם ש ל קבוצ ת בנ י נוע ר לעלו ת לארץ ־ 
ישרא ל הביא ה בכנפי ה ג ם סצינ ה אופייני ת להוו י ש ל 
עייר ה קטנ ה בימי ם ההם . נודע , כ י לוי , בנ ו ש ל האופ ה 
בעיירה , עומ ד לשא ת ל ו לאש ה (לפנ י העליה ) א ת שרה , 
ב ת להורי ם עשירי ם אדירי ם ורמ י יחס , וקרוביה ם ש ל רבני ם 
ידוע י ש ם בבירה . מסתבר , כ י בנ י הזו ג התידד ו במועדו ן 
"בית־עם" . לב ה ש ל שרה , החסוד ה והענוגה , וצנומ ת הגו ף 
ועדינת־הארשת , הל ך שב י אח ר לו י גב ה הקומה , שהקסי ם 
א ת כול ם בקול ו הערב . תחיל ה נרתע ה שר ה מעצ ם המחשב ה 
שהורי ה יצטרכ ו לת ת הסכמ ה לשידו ך ע ם ב ן האופ ה ורבי ם 
הי ו לבטי ה והיסוסיה . אל א שבאח ד מלילו ת הקיץ , כאש ר 
חבר י המועדו ן ישב ו בחצ ר במעגל , ולו י נת ן א ת קול ו בשי ר 

״מ ה יפי ם הללו ת בכנען ״ הוקסמ ה שר ח ע ד 

כלו ת הנפש . בליל ה החו א חלמ ה בהקי ץ כ י הנ ה הי א עול ה 
ארצ ה יח ד ע ם לוי , שרויי ה במחיצת ו בלי ל קי ץ בגלי ל 
ושומע ת אות ו ש ר "מ ה יפי ם הללו ת בכנען".. . 

הזו ג לו י ושר ה הי ו כמע ט היחידי ם מבי ן העולי ם של א 
התכתב ו ע ם הוריה ם וקרוביה ם בעייר ה לאח ר שעל ו ארצה . 
לו י הי ה בע ל נפ ש רגישה , אי ש מחשב ה שהתבל ט בנפתול י 
החיי ם וחיפ ש א ת דרכ ו ; בל ע הרב ה ספר י עיו ן והגות , חיפ ש 
טע ם ותוכ ן לחיי ו ול א אח ת א ף חז ר לאור ח חיי ם דת י — 
דב ר שהכבי ד עלי ו א ת חיי ו במחיצ ת אל ה שאת ם עלה , 
והקש ה עלי ו א ת ההשלמ ה ע ם אור ח החיי ם החלוצ י באר ץ 
בראשי ת שנו ת העשרים . הו א נד ד ממקו ם למקום , נמנ ה 
ע ם ראשונ י המתיישבי ם בעין־חרוד , עב ד בסליל ת כבי ש 
ג׳ד ה—טברי ה ; העתי ק לזמ ן מ ה א ת מעונ ו הד ל לצפת , כד י 


לעשו ת במחיצ ת המקובלים . ע ד מהר ה יצ א שמע ו בקר ב 
מכרי ו כ״אי ש המחפ ש א ת דרכו" , ואי ן להפריעו.. . 

ב ת העשירים , שרה , חלכ ה אחר י בעל ה לכ ל מקו ם 
בארץ , כשהי א נושא ת בקרב ה א ת צע ר העונ י והסבל , 
לרבו ת הרע ב ללחם . ע ד מהר ה נחלש ה מעבודו ת מפרכות , 
של א יכל ה להסתג ל אליהן , וחלתה . לילו ת שלמי ם היתד . 
שרויי ה בעלפו ן ע ל מצעד . בחדר ה הדל , מחמ ת רע ב וכאבי ם 
גופניים . ואיל ו לו י עש ה בקלוי ז ש ל מקובלים , מעיי ן בספ ר 
ד.זוד.ר . לימי ם זנ ח א ת מחיצת ם ש ל אנש י המיסטיק ה וחז ר 
לעמק־יזרעאל , ש ם נסח ף לוויכוח י הסר ק שד.י ו החלוצי ם 
שטופי ם בהם , בנושאי ם שהטריד ו א ז כגו ן האבטלה , צור ת 
החיי ם הקולקטיביי ם במשקי ם הקיבוציים , אור ח החיי ם כ ־ 
יד.ודים , וכפועלי ם שקיבל ו ע ל עצמ ם לבנו ת מולד ת סוציא - 
ליסטית . וד.ימי ם הי ו ג ם ימ י המשב ר הפוליט י החמו ר שפש ה 
במחנד . הזה , כאש ר קבוצד . ממתיישב י העמ ק ירד ה מ ן האר ץ 
וחזר ה לרוסיה . 

בתו ך הוויכוחי ם האל ה נזדמ ן ללו י לשמו ע הרב ה דבר י 
בל ע ע ל "האר ץ האוכל ת א ת יושביה" , ע ל הצור ך לבנו ת 
חי י קומונד . משוחררי ם מכבל י המסור ת היד.ודי ת "דימאובנ ת 
מלפנ י ארבע ת אלפי ם שנד." . כאד ם בע ל נטיו ת פוריטאניות . 
ל א השלי ם ג ם ע ם צור ת החיי ם ש ל החלוצי ם הרווקי ם 
בתחו ם ש״בינ ו לבינה" . 

בלי ל שב ת אחד , בשע ת וויכו ח נסע ר ש ל חבר י המשק , 
כאש ר הושמע ו דבר י קטרו ג נג ד הד.צעד . שהועלתה , לשוו ת 
ליו ם השב ת צור ה מסורתית , ק ם לוי , נחר ד כולו , ובפני ם 
חיוורי ם השמי ע בהתרגשו ת אימר ה מתלמודו : "א ם זד. ו 
המשיח , יית י ול א איחמינה " (יבו א ול א אראנו) , דהיינו , 
א ם חלוצי ם כאל ה צריכי ם להיו ת ה״משיח " ש ל בני ן הארץ , 
שיבוא ו — א ך ל א ארא ה אותם.. . 

ע ם צא ת השב ת הגי ע לו י לעפולה . למחרת , ע ם עלו ת 
השחר , יצ א ברג ל לדרכו , תחיל ה להדר ה ומש ם לתל־אביב . 

¥ 

בעי ר העברי ת הראשונ ה בעול ם שרר ה אבטל ה חמורה . 

לו י הצלי ח פד . וש ם להשי ג יו ם עבודד. . א ך א ת מרבי ת 
זמנ ו עש ה ע ל שפ ת הים , כשהו א מתהל ך כסהרורי . הציק ו 
ל ו ל א ר ק הרעב , הדאג ה והרחטוי ם ע" ^ שרה , אשת ו הענוג ה 



158 


סס ר זכרו ן 


והחלושה , שנשאר ה בעי ן חרוד . הרב ה התלב ט בדב ר הדר ך 
לחיי ם ש ל טע ם ותוכן ; כיצ ד צרי ך הישו ב להתגב ר ע ל 
המשב ר הרוחנ י ומה י הדר ך שיבו ר לעצמ ו האד ם בישו ב 
המתחדש . לעתי ם ס ר לתפיל ה לאיז ה בית־כנס ת בהחלט ה 
נחוש ה להסתופ ף בצל ם ש ל המתפללים , לעיי ן בד ף גמר א 
ולשקו ע בעול ם רוחנ י השונ ה מז ה שמקי ף אותו . א ך חי ש 
מה ר הסתל ק ג ם מ ן המקו ם הזה , בהיווכח ו לדע ת שא ף 
יהודי ם דתיי ם "יורים " א ת מילו ת התפל ה בדר ך ש ל מצוו ת 
אנשי ם מלומדה , לל א התעמקו ת בתוכ ן התפיל ה ובמשמעותה . 

בינתיי ם פרצ ו מאורעו ת תרפ״ ט שהתפשט ו מירושלי ם 
ע ל פנ י כ ל הארץ . הערבי ם מדר ך-מלמ ה בדרו ם יר ו מתו ך 


ממשל ת המנדט . שר ה חלת ה והטיפו ל בתינו ק הקש ה עלי ה 
א ת החיים . לו י מכ ר א ת שעו ן הזה ב שלו , רכ ש כרטיס ־ 
אניד . לאשת ו ולתינו ק והחזיר ם הביתה , לעייר ה ר . כעבו ר 
חדשי ם מועטי ם יר ד ג ם הו א ליפ ו ועל ה ע ל אניי ת מש א 
שר׳ובילתה ו לטרייס ט ומש ם המשי ך ברכבו ת לפולין . 

* 

כשחז ר לו י מ ן האר ץ ל א הכירוד. ו ל א קרובי ו ול א 
מכיריו . קומת ו שחה , פני ו החיוורי ם נתארכ ו ומבע־יסורי ם 
הי ה יצו ק בהם . הו א התהל ך מהורה ר ונדכה , הבי ט בכול ם 



חתוגד . רדזימינאי ת בירושלי ם בשנ ת 1923 . 

בנ י חזו ג מתח ת לחופ ה — סונד . חצ ק ושמעו ן גולדשטר ן 


הפרדסי ם לעב ר תל־אבי ב וא ש רבד . הומטר ה ע ל השכונו ת 
במערב ה ש ל העי ר משכונ ת מנשי ה ביפו . לוי , שעב ר קור ס 
חשא י באח ד הקורסי ם ש ל דא,ד.גנד. " בשימו ש באקדח , מצ א 
א ת עצמ ו במשמר ת ע ל גג ו ש ל אח ד הבתי ם בדר ך יפו ־ 
ת״א , בקרב ת בי ת החרוש ת ווגנר . 

באח ד הלילות , כאש ר לו י השי ב א ש מאקדח ו לעב ר 
ערבי ם שיר ו מסביב ת גש ר שלוש , הגי ע שלי ח בהו ל וד.ודיעו , 
כ י אשת ו שרד . כרעד . ללד ת וילדד . בן . 

בשו ך מאורעו ת תרפ״ ט גב ר המשב ר הכלכל י באר ץ 
ואת ו התיסכו ל המדינ י בעקבו ת מדיניותר . העדינ ת ש ל 


בעי ן יגעה , הסתג ר בתו ך עצמ ו והי ה ממעי ט בדיבור . כשפנ ו 
אלי ו בדבר י שי ח נתאנ ח ותל ה מב ט תוהד . בדובר . י ש 
שהביט ו ב ו כע ל אד ם שנתע ה ושרו י בעול ם לא־לו . 

לימי ם נתאוש ש וש ב להיו ת אי ש שיח ה עירני . בימי ם 
הה ם הכרתיו , א ם כ י עו ד לפנ י כ ן שמעת י עלי ו וע ל קורותי ו 
בעיירה ׳ ובארץ־ישראל . ששת י להזדמנו ת לשוח ח את ו ו - 
בפר ט לשמו ע מפי ו ע ל החיי ם בארץ . ואכ ן ל א הכזיבני . הו א 
הטעי ם א ת דברי ו בדיבור ו הצרו ד קמע א ובאתנחתות . 
בזגוגיו ת משקפי ו ריצ ד ניצ ח נוגה . א ף שהי ה "יורד" , 
היד . מיצ ר בלב ו כאש ר שמ ע שמוציאי ם דיב ת האר ץ רעה . 


לקהיל ת רדזימי ן 


159 


ל א פע ם נת ן ביטו י לתחוש ת כיסו ף ודוו י ע ל ריחוק ו מ ן 
האר ץ אלי ה יצא ה נפשו . 

כאש ר ניסית י לדרבנ ו לספ ר ע ל חוויותי ו בשנו ת חיי ו 
בארץ , היתד . עגמומיו ת מעיב ה א ת פני ו ועיני ו נתכס ו דו ק 
נוסטלגי , לחלוחי , כשסיפ ר ע ל נו ף העמק , ע ל הר י אפרי ם 
והר י הגלבו ע וע ל גוונ י נופ ם בבוקר ו ש ל יו ם קי ץ ובעונ ת 
החור ף ; ע ל לילו ת קסומי ם ורבי־הו ד בגליל , וע ל תל־אבי ב 

— כיצ ד בודו ק לוב ן בתי ה בצהר י יו ם ; וכיצ ד נעי ם להזי ן 
עיגי ם במרחב י הי ם האינסופיים , שגליה ם מלחלחי ם א ת חופ י 
ת״ א ויפו . הו א היד . בע ל כוש ר תיאו ר פיוט י ובשיחותי ו 
אל ה רכ ש א ת לבבותיד. ם ש ל בנ י נוע ר ציונ י שטו ו חלומו ת 
לעלו ת לציון . 

חיבד . מיוחד ת נודע ה מלו י לרע ו הצעיר , שמואל , מפק ד 
ק ן בית״ ר במקום , שהיד . צעי ר ממנ ו הרבה . שמוא ל שגיל ה 
התמצאו ת בידיע ת הארץ , היד . נעז ר בתיאורי ו ש ל ה״יורד " 
לש ם השלמ ת ידיעותי ו ע ל ההוו י בארץ . 

א ך כמ ו שלו י נשא ר קשו ר לאר ץ בכ ל נימ י נפשו , כ ך 
ל א חש ך א ת שב ט ביקורת ו מ ן המוסדו ת חישוביי ם ומדי - 
ניותם , ורגי ל היד . למתו ח ביקור ת קש ה ע ל א י אל ה מנהיגי ם 
ציוניי ם במוסדו ת העליוני ם ש ל התנוע ה הציוני ת העול - 
מית . שנוואל , מפק ד בית״ר , ניס ה לכ ן לכוונ ו לאפי ק ה - 
ביקור ת ש ל התנוע ה הרוויזיוניסטית , ע ל מנ ת לקרב ו ל - 
תנוע ת זא ב ז׳בוטינסקי . בר ם לוי , הפוריטאני , סב ר משו ם 
מה , כ י אופי ו ואור ח חיי ו אינ ם הולמי ם א ת המחנ ה ה - 
רוויזיוניסט י ; ומ ה עו ד שהרב ה מ ן ההשמצו ת ע ל תנוע ה 
ז ו ומחולל ה א ף נקלט ו ג ם בחוגי ם לא ו דווק א עוייני ם — 
ונתקבל ו ע ל דעתם . 

פע ם ס ר לו י לבית ו ש ל שמוא ל ומצא ו מעיי ן בחובר ת 
"מדרי ד בית״ר" , במאמר ו ש ל ירמיה ו הלפרי ן ז״ל . במאמר ו 
ז ה תיא ר המחב ר כיצד , בהיות ו — בראשי ת שנו ת העשרי ם 

— מפק ד ש ל תחנ ת הג׳גדרמריד . בגבו ל עבר־הירדן , ע ל 
חופ ו הצפונ י ש ל י ם המלח , הוצר ך לגלו ת תושי ה כד י 
להתגב ר ע ל כ ל מינ י קשיי ם באיזו ר זה . המאמ ר לק ח שב י 
א ת שמוא ל בתיאור י נו ף מקסימי ם ש ל הרי-מואב , מדבר ־ 
יד.ודד . דם־המלח . 

לוי , כארצישראלי , לק ח א ת החובר ת מיד י שמוא ל 
וד.ח ל בקריא ת מאמר ו ש ל "ירמד." , לפת ע נית ר ממקומו , 
וקר א בד״תפעלו ת מד.ולד . בתמהו ן רב : "ד.ב ט מד . שר.ו א 


כותב , הו א ירמיד. ו הלפרי ן הינ ו צמחונ י כב ר עשרי ם וחמ ש 
שני ם ואינ ו אוכ ל כלו ם מ ן החי . הל א הוא.. . רוויזיוניסט , 
מפק ד גבו ה בבית״ר.. . ל א היית י מעל ה ע ל דעת י צמחונ י 
שיד.י ה ג ם רוויזיוניסט... " 

לו י הבחי ן בחבר ו הצעיר , שארש ת ש ל רוג ז וצע ר 
מכס ה א ת פניו , ולכ ן ח ש להסבי ר א ת עצמ ו וא ף להצטדק . 
״ד.ל א יוד ע אתד . מ ה שמתנגדיכ ם מלעיזי ם עליכ ם : שאת ם 
זולל י אדם , רוצי ם לגר ש א ת כ ל ערב י האר ץ בכו ח הזרוע . 
והנד . ל י הוכח ה מובהק ת שאל ה ה ם דבר י עליל ה וסילו ף 
ותו־ל א ור. א ראיה : רוויזיוניס ט יכו ל להיו ת אפיל ו אד ם 
מעוד ן שנפש ו סולד ת מאכיל ת בשר".. . 

חלפ ו שבועו ת אחדי ם מא ז השיח ה המרגש ת הזאת . 
באח ד חימים , כאש ר חז ר שמוא ל לעייר ה מוורשה , נוד ע לו , 
כ י לו י לק ח בפתאומיו ת א ת אשת ו וא ת בנ ו וא ת בת ו 
שנולדד . בגול ה לל א דבר י פרידד . ממכרי ו וידידי ו ועל ה 
שני ת ארצה . 

* 

תקופ ת שהות ו השניר . ש ל לו י ומשפחת ו באר ץ היתד ! 
קצרה , וטראגי ת כאחת . הו א התייש ב במטול ה והסתד ר 
במקו ם בעזר ת קרוב , איכ ר מטולא י ותיק , שהתחת ן ע ם 
דודני ת שלו . לו י היר . מאוש ר לחיו ת שו ב באר ץ ושפ ר עלי ו 
חלק ו בעמלו , בשדד . הטב ק וברפת . הו א הי ה מאוש ר ע ל 
שילדי ו אינ ם ילד י הגולה , (מ ה שהעי ק עלי ו בתקופ ת היות ו 
"יורד") . בוק ר בוק ר היר . רגי ל לצא ת לטיו ל ולהזי ן עיני ו 
במראו ת נו ף החרמו ן וה ר מירון . כ ן רגי ל הי ה בטיולי ו 
להפנו ת א ת פני ו לכיוו ן צפ ת ומירו ן ולנשו ם (כדבריו ) א ת 
אויר ת המיסתורי ן ש ל חכמ י הקבל ה וד.זוהר . הו א אה ב 
להקשי ב לרשרו ש חאלנו ת ולזמירו ת הצפורים , א ף ■ זא ת 
בעקבו ת התעמקות ו בספר י הקבלה . 

לפת ע חלתד . שר ה במחל ת נשי ם קשד. . הו א הבי א 
אותד . לגיניקלו ג נוד ע בחיפד . שנית ח אותד . במרפאתו . א ד 
הי א מת ה בע ת הניתוח . לו י ניצ ב מו ל תלולי ת עפ ר — 
קבר ה הרענ ן ש ל רעיית ו וא ם שנ י ילדיו , ובלב ו נגמל ה 
ההחלט ה — ל...רד ת מהאר ץ שנית . 

■ ¥ 

בשוב ו הפע ם לעיירד . נעש ה נוקש ה ואכו ל מרירות ; 
הפע ם א ף ל א נרת ע מלהוצי א א ת ץ־יב ת האר ץ רעד . — 



160 


ספ ר זכרו ן 


דב ר שכ ל כ ך הסעי ר א ת רוח ו בתקופ ת ירידת ו הראשונה . 
זא ת ועוד : בתקופ ת ירידת ו הראשונ ה המשי ך לדב ר ע ם 
אשת ו וע ם ילדי ו (לרבו ת התינוק ת שנולד ה בגולה ) א ך 
ור ק עברית . ז ו הית ה שפ ת הדיבו ר היומיומי ת בבית . ואל ו 
הפע ם כפ ה מי ד ע ל הילדי ם א ת הדיבו ר בשפ ת יידיש . 
וכאש ר אל ה התקש ו (בתקופ ה הראשונ ה לשוב ם מהארץ ) 
באיז ה ביטו י והשתמש ו במונ ח עברי , הקפי ד להסבי ר כיצ ד 
אומרי ם "זאת " ביידיש . 

התנהגות ו ז ו הרחיק ה מעלי ו א ת ידידי ו משכב ר הימים , 
לרבו ת שמואל , מפק ד בית״ר , שהג ה ל ו חיב ה יתירה ; מ ה 
עו ד שכ״ריאקציה " ע ל מו ת אשת ו חז ר לאור ח חיי ם אדו ק 
והתחי ל לשמו ר ע ל מצוו ה קל ה כחמורה . בוק ר בוק ר הי ה 
צוע ד קוממיו ת לבית־הכנס ת לתפל ת שחרית , כשש ק הטלי ת 
ותפילי ן תח ת בי ת שחיו . אב ל היט ב חר ה לידידי ו הקרובי ם 
כאש ר הגיע ו אליה ם הדי ם מדבר י הקיטרו ג ש ל לו י ע ל 
הישו ב בארץ , אות ם הי ה משמי ע בפנ י המתפללי ם בבי ת 
הכנסת . 

פעם , ביו ם שש י בבוקר , אר ב שמוא ל הבית״ר י ללו י 
בכניס ה לחצ ר בית־הכגסת . כאש ר הגי ע לו י ניג ש אלי ו 
שמוא ל והושי ט ל ו א ת יד ו באומר ו : "לוי , אנ י מחכ ה לד , 
כד י להיפר ד ממך , אנ י עול ה ארצ ה באניית־מעפילים" . פנ י 
לו י נשתנ ו לחלוטין . ארש ת הרוג ז והמרירו ת של א סר ה מע ל 
פני ו מא ז חז ר שני ת מ ן הארץ , נעלמ ה במח י יד . עיניו , 
שהישיר ו נכחו , שו ב נוצצ ו בנוסטלגי ה והו א הח ל לתא ר 
בפיו ט א ת נו ף החרמון , ה ר כנע ן וה ר מירו ן וניס ה לשחז ר 
בעינ י רוח ו כיצ ד נרא ה ביו ם כז ה נו ף נה ר הליטאנ י בלבנו ן 
כאש ר משקיפי ם אלי ו ממטולה . 

לפת ע חיב ק א ת שמוא ל בהתרגשו ת וקר א ; "ס ע בשלו ם 
ועל ה בשלום , אנ י אתפל ל עתה , שהדר ך תעבו ר ל ך בשלום . 


הל א אנ ו יודעי ם מה ם התנאי ם באניו ת המעפילים.. . הי ה 
שלו ם ועו ד נתרא ה בארץ".. . 

בדיו ק באות ו יו ם ו׳ , ובדיו ק באות ה שע ה כעבו ר שבע ה 
שבועות , פל ש צב א היטל ר לפולין . העייר ה ר . הית ה מ ן 
הראשונו ת (אחר י ורש ה ואוטבוצק ) שהופצצ ו על־יד י מטו - 
סי ם גרמניי ם שעש ו הר ג באוכלוסיה . פצצ ה אח ת נפל ה ג ם 
ל א הרח ק מבית ו ש ל לוי . 

כאש ר יהוד י העייר ה ר . התכנס ו ביום-הכיפורי ם ל - 
תפילה , היתר . כב ר הסביב ה כול ה כבוש ה ביד י הצב א ה - 
גרמני . או ד מוצ ל מ ן העייר ה סיפ ר ל י אח״כ , כ י בתפיל ה 
בביהכ״ ג הרעי ם לו י בקול ו וד.וסי ף "ע ל חטא " אח ד למני ן 
המקוב ל — "ע ל חט א שחטאת י לפני ך בירידר . מהארץ" , 
וכ ל קה ל המתפללי ם גע ה בבכ י מר . 

בח ג שמחת-תורה , כעבו ר שלו ש שנים , חיסל ו הגרמני ם 
א ת גיט ו ר . וד.יר.ודי ם הובל ו לתחנ ת הרכבת , שהביא ה אות ם 
לטרבלינקי , ל א הרח ק מ ן העיירה . מפק ד הגסטאפ ו הרש ה 
ליר.ודי ם לקיי ם ב ו ביי ם ההקפו ת בבית-הכנסת . מביר.כ״ נ 
צעד ה תר.לוכ ת המתפללי ם לתחנ ת הרכבת , שהוביל ה אות ם 
למחנ ה ההשמדר. . ברא ש התד.לוכד . צעד ו אוחז י ספרי -תורה , 
ביניר. ם אבי ו ש ל שמוא ל הבית״רי , שהתפל ל בדר ך תפילת ־ 
הודיד . ע ל שבנ ו יחיד ו זכ ה לצא ת מ ן התופ ת בעו ד מוע ד 
ולהגי ע לארץ-ישרא ל בשלום . 

בי ן אוחז י ספ ר התור ה הי ו לו י ובנ ו יחזקאל . לו י זע ק 
קינר . מר ה ונוראה : "יד.ודים , י ש לגזו ר על י ארב ע מיתו ת 
בית-דין . פעמיי ם ירדת י מהאר ץ ור.באת י כליו ן ע ל שנ י 
ילד י הזכי ם וד.טהורי ם ועלי.. . יהודים , אי ן כפר ה לי" . ע ל 
קינת ו ז ו חז ר לל א הר ף כאש ר רכבת-המוו ת זז ה לכיוו ן 
טרבלינקי . 





לקהיל ת רדזימי ן 


163 


שמעו ן ק>ןנ ץ 

ד י פויליש-באלשעוויסטיש ע מלחמ ה 



דע ר פוילישע ר אנטיסעמיטיז ם הא ט א טראדיצי ע פו ן 
לאנג ע יאר ן או ן דורות , או ן ד י ייד ן אי ן ראדזימי ן האב ן 
אי ם תמי ד געפיל ט אוי ף זייע ר הויט , גא ר באזונדער ס אי ן 
ד י איבערברוך־תקופות . אוי ף יעדע ר צרה , ווא ס אי ז גע ־ 
קומע ן אי ן פוילן , הא ט ד י איבערגעשראקענ ע פאנטאזי ע 
פו ן דע ר באפעלקערונ ג געזוכ ט דע ם שולדיק ן אינע ם ייד , 
וועלכע ר הא ט א חל ק אי ן אל ע מפלו ת או ן קריזיס ן פו ן 
דע ר קריסטלעכע ר באפעלקערונג . אי ן דע ר ציי ט פו ן דע ר 
ערשטע ר וועלט־מלחמ ה האב ן ד י רוס ן דא ס אויסגענוצט , 
כד י צ ו פארענטפער ן זייער ע מפלות . אזו י אי ז געשען , ווע ן 
ד י דייטש ע ארמי י הא ט געהא ט א נצחו ן אוי ף א געוויס ן 
אפשני ט (אי ן יא ר 1916 ) , וו ו מע ן הא ט זי ך אמווייניק ־ 
סט ן געריכט , אי ז גליי ך געשאפ ן געוואר ן ד י לעגענדע , 
א ז ד י ייד ן האב ן ע ס געוויז ן ד י דייטש ן דע ם וועג , וו ו ד י 
פארטיידיקונ ג פו ן דע ר רוסישע ר ארמי י אי ז געווע ן א 
שוואכע . 

ע ס הא ט געטראפן , א ז ד י דייטש ע ארמייען , דעראבע ־ 
רנדי ק א געוויס ן אפשני ט האב ן זי י ארויסגעוויז ן א ן אי ־ 
בעראשנדיק ע באהאוונטקיי ט אי ן דע ר געגנט . ע ס אי ז 
גליי ך געקומע ן ד י אויפקלערונ ג צוויש ן דע ר קריסטלע ־ 
כע ר מאסע : ד י ייד ן גיב ן איבע ר ד י סודו ת פו ן לאנ ד דע ם 
שונא . א ט הא ט א יינג ל אי ן ראדזימי ן (זייד ה קאלוסקי ) 
זי ך אויפגעבד ט א טויבן־נעס ט אוי ף א דא ך או ן אריינגע ־ 
שטעק ט אי ן אי ם א שטעק ן מי ט א שמאטע , ווא ס הא ט 
געהא ט פא ר א צי ל צ ו רופ ן ד י טויב ן זי י זאל ן דערקענע ן 


זייע ר נעסט . דא ס אליי ן הא ט שוי ן ארויסגערופ ן דע ם 
פארדאכט , א ז דא ס אי ז עפע ס א סימ ן פאר ן שונא . ווע ר 
שמועס ט נאד , ווע ן מע ן הא ט געכאפ ט דא ס יינג ל ביי ם 
פאכע ן מיט ן שטעק ן או ן פארטרייב ן ד י טויבן , וועלכ ע 
האב ן אי ם געשטער ט אי ן זיי ן ארבעט . ד י רוסיש ע זעלנע ר 
האב ן גליי ך געזע ן אי ן דע ם דא ס געב ן צייכנ ס ד י עראפ ־ 
לאנע ן פונע ם שונא . ע ס הא ט זי י ניש ט געשטער ט דע ר 
פאקט , ווא ס ד י עראפלאנע ן זענע ן בכל ל ניש ט געפלויג ן 
איבע ר ראדזימי ן אי ן יענע ר צייט . זייע ר צעפלאמט ע פאנ ־ 
טאזי ע הא ט געזע ן סי י עראפלאנע ן או ן סי י דע ם פארא ט 
פו ן ד י יידן , וועלכ ע פיר ן א שפיאנאזש־טעטיקיי ט לטוב ת 
דע ם שונא . אזר י האג ן ע ם שפעטע ר געזע ן אוי ר ד י פא ־ 
ליאקן , ווע ן דע ר שונ א אי ז געווע ן ד י מס״ש ע ארמיי . 

א געפערלעכע ר עני ן אי ז געווע ן אי ן ראדזימי ן דע ר 
עירוב . דא ס אי ז געווע ן א דראט , ווא ס אי ז געווע ן בא ־ 
האפט ן צו ם הוי ז פו ן א יידיש ן איינוווינע ר או ן הא ט זי ד 
געצויג ן בי ז הינטער ן שטעטל , כד י מע ן זא ל מעג ן טראג ן 
או ם שבת . דא ס אי ז גענו ג געווען^-ע ס זא ל זי ד גליי ד פאר ־ 
שפרייט ן א קלאנג , א ז דא ס אי ז א געהיימע ר טעלעפאן , 
דור ך וועלכ ן ד י ייד ן פארשטענדיק ן זי ך מיט ן שונ א או ן 
גיב ן אי ם צ ו וויס ן מיליטעריש ע סודות . 

ד י לעגענדע ס וועג ן יידיש ן שפיאנאז ש 

ד י פויליש ע מאס ע אי ן ראדזימין , וו י אי ן ד י ארומיק ע 
שטעטלעך , הא ט געזע ן ד י ווונדע ר פו ן דע ר מאדערנע ר 



164 


ספ ר זכרו ן 


מלחמה־טעכגי ק או ן געהער ט מי ס שרע ק וועג ן דע ר צע ־ 
שטערערישע ר ארבע ט פו ן ד י דאזיק ע משחיתים , אבע ר זיי ־ 
ער ע מוחו ת האב ן ניש ט תופ ס געווע ן ד י "כיטר ע טעכניק" . 
ע ס אי ז געפאל ן אוי ף וי י א באהאלטענע ר פח ד או ן אי ן 
דע ר פאנטאזי ע האב ן זי י זי ד אויסגעמאל ן ד י דאזיק ע "מע ־ 
כאניק " אי ן א געשפעגסטיק ן פארנעם , וו י ד י ארבע ט פונע ם 
טייוול , מי ט וועלכ ן ד י ייד ן זענע ן פארבונדן . 

ד י דאזיק ע לעגענד ע וועג ן יידיש ן שפיאנאז ש הא ט זי ד 
מי ט יעד ן טא ג אל ץ מע ר פארשפריי ט צוויש ן דע ר פולישע ר 
באפעלקערונג . דא ס אי ז געווע ן א קרענקלעכ ע פסיכאז , 
וועלכ ע אי ז אויסגענוצ ט געוואר ן דור ך ראפינירט ע פאלי ־ 
טיקע ר אוי ף צ ו פארענטפער ן זייער ע מיליטעריש ע מפלות , 
פאליטיש ע או ן עקאנאמיש ע דורכפאלן . 

אזו י אי ז ע ם אוי ר געווע ן אי ן דע ר ציי ט פו ן דע ר פוי ־ 
ליש־באלשעוויסטישע ר מלחמ ה (וועלכ ע אי ז אויסגעבראכ ן 
צווי י יא ר גא ך פוילנ ם באפרייאונג ) או ן אי ז גא ר באזונדער ם 
פארשארפ ט געווארן , מע ן פילסודסק י הא ט אי ן אפרי ל 1920 
אנגעהויב ן זיי ן אפענסיוו ע קעג ן דע ר באלשעוויסטישע ר 
ארמיי . ד י לאנג ע פראנט־ליני ע הא ט זי ך דעמאל ט געטייל ט 
אי ן צווי י אפשניטן . אוי ף צפו ן פו ן פאלעסי ע הא ט זי ד דע ־ 
מאל ט געצויג ן דע ר ליטוויש־ווייסרוסישע ר פראנט . ד י 
אפענסימ ע הא ט זי ד אנגעהויב ן אויפ ן דרום־פראנט , וו ו ע ס 
זענע ן געווע ן בעסער ע קאמוניקאצי ע וועג ן או ן בייד ע פליג ל 
זענע ן געווע ן מער־ווייניקע ר פארזיכער ט פו ן צפו ן דור ך 
ד י פאלעסיע ר זומפן , פו ן דרו ם דור ך דע ר נאענטע ר רומע ־ 
נישע ר גרענעץ . 

מי ט דע ר אפענסיוו ע אוי ף אוקראינ ע הא ט זי ך געבונד ן 
א געוויס ע פאליטיש ע קאנצעפציע . מי ט דע ר פוילישע ר 
ארמי י אי ז דא ן געגאנגע ן דע ר הויפט־אטאמאן , סעמיא ן 
פעטלורא , וועלכע ר הא ט אונטע ר דע ר פוילישע ר אויפזיכ ט 
געשאפ ן דע ם דירעקטארא ט פו ן דע ר אומאפהענגיקע ר 
אוקראינישע ר פאלקס־רעפובלי ק או ן הא ט קאנצענטריר ט 
ארו ם זי ך אפטיילונגע ן פו ן אוקראיניש ן מיליטער . ד י פוי ־ 
ליש ע רעגירונ ג הא ט אפיציע ל אנערקענ ט דע ם דירעק ־ 
טארא ט או ז פילסודסק י הא ט אוי ף צומארגנ ם נאכ ן אנהייב ן 
ד י אפענסיוו ע ארויסגעגעב ן א ן אויפרו ף צ ו דע ר אוקראי ־ 
נישע ר באפעלקערונג , אי ן וועלכ ן ע ר הא ט פארויסגע ־ 
זאגט , א ז דא ס פוליש ע מליטע ר מע ט בלוי ז באזייטיק ן 


דע ם "פרעמד ן אקופאנט " או ן ווע ט בלייב ן אזו י לאנ ג בי ז 
ד י מאכ ט ווע ט איבערנעמע ן א לעגאל ע אוקראיניש ע רע ־ 
גירונג . פעטלור א הא ט ארויסגעגעב ן א ן אויפרו ף אי ן זעלב ן 
גייס ט או ן דערבי י געגעב ן אנצוהערן , א ז אוי ך ד י ייד ן גע ־ 
הער ן צו ם פיינטלעכ ן לאגער . פארשטיי ט זיך , א ז דא ס 
הא ט געהא ט א השפע ה אוי ר אוי ף דע ר אויפפירונ ג פו ן 
פויליש ן מיליטע ר אומעטו ם וו ו ע ס אי ז אריינגעקומען . 

ד י פויליש ע אפענסיוו ע הא ט זי ך שנע ל אנטוויקלט . 

ד י סאוויעטיש ע ארמי י הא ט זי ך צוריקגעצויג ן כמע ט א ן 
ווידערשטאנד . דע ם ד־ט ן מא י 1920 זענע ן פויליש ע מי ־ 
ליטעריש ע אפטילונגע ן אריי ן קיי ן קיעו ו או ן אי ן גיכ ן 
אריבע ר ד י דניעפר־ליניע . אי ן הסכ ם מיט ן אפמא ך מי ט 
פעטלוראן , הא ט ד י פויליש ע רעגירונ ג פראקלאמיר ט דא ס 
איינשליס ן דע ם מערב־ראיא ן פו ן וואלי ן אי ן דע ר פוילישע ר 
מדינה . פעטלור א הא ט זי ך אפגעזאג ט פו ן וואלי ן או ן פו ן 
מזרח־גאליצי ע לטוב ת פוילן . 

ע ם הא ט זי ך געקענ ט אויסווייזן , א ז דע ר דאזיקע ר 
נצחו ן זא ל איינשטיל ן דע ם אנטיסעמיטיז ם אי ן ד י פויליש ע 
שטע ט או ן שטעטלעך . אבע ר אי ן דע ר ווירקלעכקיי ט אי ז 
ע ר ווייטע ר אנגעגאנגען . ייד ן זענע ן פארטריב ן געוואר ן פו ן 
א גאנצע ר רי י שטעטלעך , זייע ר פארמעג ן אי ז צערויב ט 
געווארן . דא ס זיגרייכ ע פויליש ע מיליטע ר הא ט אי ן יעד ן 
שטעטל , וו ו זי י זענע ן אריינגעקומע ן פאגראמיר ט ד י יידי ־ 
ש ע באפעלקערונג . ד י פויליש ע מאכ ט הא ט ארעסטיר ט 
הונדערטע ר יידן , פארמשפ ט פי ל פו ן זי י צו ם טוי ט אדע ר 
דערמארדע ט א ן א משפט . 

דא ס אל ץ אי ז געגאנגע ן אונטער ן אויסרייד , א ז ד י 
ייד ן האב ן זי ך געחבר ט מי ט ד י באלשעוויקעס . ע ם אי ז 
דערגאנגע ן אזו י ווייט , א ז אי ן ד י אפיציעל ע מעלדונגע ן 
פו ן פויליש ן גענעראל־שטא ב הא ט זי ד דערצייל ט וועג ן 
באוואפנט ע יידיש ע באטאליאנען , וועלכ ע זענע ן געכאפ ט 
געוואר ן בע ת דע ם צוריקצו ג פו ן דע ר באלשעוויסטישע ר 
ארמיי . ד י דאזיק ע מכלומרשט ע באטאליאנע ן זענע ן בא ־ 
שטאנע ן פן ו יוגנטלעכע , וועלכ ע זענע ן אנטלאפ ן פו ן ד י 
שטעטלע ך נאכדע ם וו י ד י באלשעוויקע ס האב ן זי ך צוריק ־ 
געצויגן , וויי ל זי י האב ן מור א געהא ט פאר ן אריינמאר ש 
פונע ם פויליש ן מיליטער , ווא ם אי ז שוי ן דעמאל ט געווע ן 
בארימ ט מי ט ד י פאגראמען , וועלכ ע זענע ן דורכגעפיר ט 



לקהיל ת רדזימי ן 


165 


געוואר ן איבע ר ד י יידן . אי ן ד י יידיש ע שטעטלע ך הא ט 
געבושעווע ט דע ר טעראר , ווא ם הא ט אנגענומע ן מוראדי ־ 
ק ע פארמע ן או ן געטראג ז אי ן זי ד ד י געפא ר הרו ג צ ו מאכ ן 
דע ם גאנצ ן יידיש ן ישו ב אי ן פוילן . 

דע ר אינטערנירונגפ״לאגע ר אי ן יאבל^נ ע 

גא ר שטאר ק האב ן ע ס אפגעפיל ט ד י ייד ן אי ן ראדזי ־ 

מין . ע ם הא ט ניש ט געהאלפ ן דאס , ווא ט געוויס ע ראדזי ־ 
מינע ר יידיש ע יוגנטלעכע , גענו י וו י אי ן אנדער ע שטעט ־ 
לעך , זענע ן אריינגעטראט ן אי ן דע ר פוילישע ר ארמי י פריי ־ 
וויליק , געווע ן זעלנער , קעמפע ר אוי ף ד י פראנטן . אי ן א 
געוויס ן טא ג אי ז ארוי ס דע ר דעקרע ט אונטערגעשריב ן פו ן 
געגערא ל סאסנקאווסקי , ארויסצוציע ן ד י ייד ן פו ן ד י מי ־ 
ליטעריש ע איינהייט ן או ן אינטערניר ן זי י אי ן א ספעציע - 
ל ן לאגע ר אי ן יאבלאנ ע הינטע ר ווארשע . ייד ן האב ן גע ־ 
דארפ ט זיי ן דע ר שעי ר לעזאז ל פא ר אל ע שוועריקייטן , 
וועלכ ע זענע ן געשטאנע ן פא ר דע ר מאכט . ד י יידיש ע זעל ־ 
נע ר אי ן יאבלאג ע זענע ן באהאנדל ט געוואר ן וו י דעזער ־ 
טערן , מע ן הא ט זי י געשלאג ן או ן געפייניק ט ה ן מאראלי ש 
או ן ה ן פיזיש . 

ד י לאג ע פו ן ד י ייד ן אי ז פויל ן אי ז געווע ן אז א גע ־ 
דריקטע , א ז ע ם אי ז ניש ט קיי ן ווונדער , ווא ס מיט ן צוריק ־ 
ציע ן זי ד פו ן דע ר רויטע ר ארמי י האב ן טויזגטע ר יידן , 
פשוט ע ייד ן פו ן א גאנ ץ יאר , בעלי־מלאכהם , קרעמע ר או ן 
אפיל ו לופט־מענטשן , זי ך א לא ז געטו ן צוזאמע ן מי ט דע ר 
רויטע ר ארמיי , מור א האבנדי ק צ ו בלייב ן מי ט ד י אכזריות ־ 
דיק ע האלערטשיקעם , פאזנאנטשיקע ם או ן אנדער ע פאג ־ 
ראם־העלדן . 

גענערא ל םאםנקאווםקי ם באפע ל אי ז געוואר ן אקצעפ ־ 

טיר ט דור ך דע ר גאנצע ר פוילישע ר רעגירונג . ד י םאציא ־ 
ליםט ן זעגע ן געגאנגע ן צוזאמע ן מי ט ד י ענדעקעם . ע ם 
הא ט זי י פאראייניק ט דע ר צי ל אפצורייניק ן ד י ארמי י פו ן 

ד י ייד ן או ן שאפ ן םפעציעל ע יידיש ע ארבעטם־באטאליא ־ 
נען . אבע ר דערוויי ל זענע ן ד י יידיש ע בחורי ם אי ן יאב ־ 
לאנ ע געווע ן פארמשפ ט אוי ף פיי ן או ן דערנידעריקונגען . 
אי ן ראדזימין , ווא ם אי ז געווע ן נאענ ט צ ו יאבלאנ ע אי ז ד י 
שטימונ ג געווע ן א געדריקטע . ע ם זענע ן געפאר ן דעלע ־ 


גאציע ם צ ו גרינבוימען , וועלכע ר אי ז שוי ן דעמאל ט געווע ן 
דע ר מוטיקםטע ר קעמפע ר פא ר יידיש ע רעכט . 

ראדזימינע ר ייד ן אי ן דע ד פוילישע ר ארמי י 

דע ם 14 *ט ן מא י 1920 האב ן ד י באלשעוויקע ם אנגע ־ 
הויב ן ד י קאנטר־אפענםיוו ע אוי ף צפו ן פו ן םמאלענם ק או ן 
האב ן אטאקיר ט ד י ליני ע מאלאדע&שנ א—מינםק . ד י פוילי ־ 
ש ע ארמי י הא ט זי ך אנגעהויב ן צוריקציען . אוי ף אוקראיג ע 
הא ט ד י רוםיש ע קאוואלערי ע אונטע ר דע ר אנפירונ ג פו ן 
בודיאנ י דורכגערים ן ד י פויליש ע ליניע ם צוויש ן דניעפ ר 
או ן דניעםט ר או ן אי ן אנהוי ב יונ י זי ד אריינגעקריג ן אי ן 
הינטערלאנ ד פו ן דע ר פוילישע ר ארמיי , וועמענ ם מצ ב אי ז 
געוואר ן זייע ר קריטיש , געמוז ט גליי ד פארלאז ן קיעוו . ד י 
באלשעוויקע ם זענע ן צוגעקומע ן בי ז הינטע ר לעמבערג , 
אויפ ן צפו ן הא ט ד י באלשעוויםטיש ע אפענםיוו ע געפיר ט 
טוכאטשעווםקי . ד י פויליש ע ארמי י הא ט געפרווו ט איינ ־ 
האלט ן דע ם שונ א אוי ף דע ר ליני ע פו ן ד י אמאליק ע דיי ־ 
טש ע אקאפעם , אבע ר א ן שו ם דערפאלג . ד י באלשעוויקע ם 
האב ן פארנומע ן מינםק , ווילנע , גראדנ ע או ן זענע ן אריי ן 
אי ן ד י גרענעצ ן פו ן צענטראל־פוילן . 

פו ן צווי י זייט ן זענע ן ד י באלשעוויקע ם געגאנגע ן אוי ף 
ווארשע , פו ן צפו ן זענע ן זי י דערגאנגע ן בי ז צ ו דע ר וויים ל 
או ן זי ך גערוק ט מי ט דע ר ליני ע וולאצלאווע ק—פלאצק . פו ן 
דרום , הינטע ר ברים ק זענע ן זי י אריבע ר דע ם בוג , איינגע ־ 
נומע ן ביאליםטא ק או ן גענומע ן מארשיר ן אוי ף ווארשע . 

אי ן גאנצ ן לאנ ד הא ט זי ך אנגעהויב ן א ן אינטענםיוו ע 
אקצי ע אונטע ר דע ר לאזונ ג צ ו פארטיידיק ן ד י באדראט ע 
אומאפהענגיקייט . ע ם אי ז געשאפ ן געוואר ן ד י ארמי י פו ן 
פרייוויליק ע אונטע ר דע ר אנפירונ ג פו ן גענערא ל יוזע ף 
האלער , אי ן וועלכע ר ע ם זענע ן אריינגעצויג ן געוואר ן אב ־ 
צי ק טויזנ ט פרייוויליק ע או ן זי י האב ן דערוויי ל גענומע ן 
בושעווע ן איבע ר ד י יידיש ע שטעטלעך . ד י פויליש ע רעגי ־ 
רונ ג הא ט דא ן ארויםגעגעב ן א ן אויפרו ף אונטער ן טיטל : 
"דא ם פאטערלאנ ד אי ז אי ן געפאר" . דאר ט הא ט זי ך גע ־ 
זאגט , א ז ד י םאוויעטיש ע רעגירונ ג הא ט אפגעווארפ ן יעד ע 
פשרה , וויי ל ז י ווי ל דיקטיר ן דע ם שלו ם אי ן דור ך אי ר 
דעראבערט ן ווארשע . אינע ם אויפרו ף צ ו דע ר באפעלקערונ ג 
הא ט ד י רעגירונ ג גערופ ן אל ע צמ 4 .קאמ ף פא ר פרייהייט . 



166 


ספ ר זכרו ן 


טויזנטע ר יידיש ע יוגנטלעכ ע האב ן זי ך דעמאל ט געריס ן אי ן 
דע ר ארמי י אריין . אוי ר אי ן ראדזימי ן האב ן זי ך יידיש ע 
בחורי ם מאביליזיר ט אי ן דע ר פוילישע ר ארמיי , ניש ט גע ־ 
קוק ט דערויף , ווא ט זי י האב ן זי ר אפגעגעב ן א חשבון , א ז 
זי י וועל ן דארפ ן אויסשטיי ן פיזיש ע או ן מאראליש ע קלע 6 
פו ן ד י פויליש ע אנטיסעמיטן . 

דע ר "נ ס אוי ף דע ר ווייסל " 

פילסודסק י הא ט דעמאל ט באשלאס ן אנצוהייב ן זיי ן 
אפעגסיווע . זיי ן פלא ן אי ז באשטאנע ן אי ן צוריקציע ן דא ס 
מיליטע ר הינטע ר מאדלי ן או ן גרופיר ן גרעסער ע בוהו ת ביי ם 
טיי ר וויעפזש , כד י אי ן מאמענ ט ווע ן ד י סאוויעטיש ע אר ־ 
מי י ווע ט קערעווע ן אי ר גאנצ ע אנשטרענגונ ג אוי ף דערא ־ 
בער ן ווארשע , זא ל ע ר ביי ם וויעפז ש אטאקיר ן דע ם לינק ן 
פליג ל או ן ד י הינטערטייל ן פו ן דע ר באלשעיויסטישע ר 
ארמיי . 

דע ם 14 ־ט ן אויגוס ט הא ט ד י פויליש ע 5 ־ט ע ארמי י 
אונטע ר דע ר אנפירונ ג פו ן גענערא ל שיקארסק י אטאקיר ט 
דע ם רעכט ן פליג ל פו ן ד י באלשעוויקע ס ביי ם טיי ך ווקרי , 
רוקנדי ק זי ר אי ן דע ר אונטערשט ן ווייסל־ברעג . אזו י האב ן 
זי ר הינטע ר ווארש ע אנגעהויב ן ד י בלומיר, ע שלאמז ן צ ו 
דעראכע מ ראדזימין . ד י שטא ס אי ז עטלעכ ע מא ל אריכע ר 
פו ן האנ ט צ ו האנט . ד י פאלשעווווייןע ם האב ן דא ן געהא ט 
ערנסטן ן נצחונות . ראדזימי ן אי ז געשטאנע ן אונטע ר א גע ־ 
דיכט ן פייע ר פו ן באמבארדירונגען . פו ן דע ר פוילישע ר זיי ט 


אי ז דע ר קאנטר־אנגרי ף געווע ן א פארביסענער . אי ן ד י 
קאמפ ן אי ן ראדזימי ן אי ז דעמאל ט געפאל ן דע ר גל ח סקא ־ 
רופקי , וועלכע ר אי ז אי ן דע ר ראנג ע פו ן א מאיא ר געווע ן 
איינע ר פו ן די , וועלכ ע האב ן אנגעפיר ט מי ט ד י שלאכט ן 
אי ן ראדזימין . 

דע ם 16 ־ט ן אוי׳גוס ט 1920 הא ט זי ך אנגעהויב ן ד י 
פלאנירט ע אקציע , פו ן דע ם פויליש ן כוח , ווא ט אי ז גע ־ 
שטאנע ן ביי ם וויעפז ש או ן הא ט זי ד דורכגעריט ן דור ך 
דע ר באלשעוויטטישע ר ליני ע ,אי ז אריי ן אי ן ד י הינטער ־ 
טייל ן פו ן באלשעוויטטיש ן פליגל . דעמאל ט אי ז געשע ן 
דע ר "נ ס אוי ף הע ר ווייטל" , ווא ט הא ט באפריי ט ראדזימין , 
או ן ליקווידיר ט ד י טכנ ה א ז פוילנ ט הויפט־שטאט , ווארשע , 
זא ל איינגענומע ן ווער ן דור ך ד י באלשעוויקעט . ע ט הא ט 
זי ך אנגעהויב ן דע ר גרויטע ר נצחון־מאר ש פו ן דע ר פוילי ־ 
שע ר ארמיי , ווא ט הא ט שוי ן דע ם 19 ־ט ן אויגוט ט פארנומע ן 
בריטק , דע ם 22 ־ט ן אויגוט ט — לאמזשע , ארומגערינגל ט 
או ן אפגעשניט ן אל ע באלשעוויטטיעז ע כוחו ת הינטע ר וואר ־ 
שע , וועלכ ע זענע ן געוואר ן געצווונגע ן צ ו נעמע ן זי ך צו ־ 
ריקציען . 

ד י באלשעוויטטיש ע ארמי י הא ט דעמאל ט פארלויר ן 
כמע ט ד י גאנצ ע ארטילערי ע או ן זיבעצי ק טויזנ ט זעלנער . 
בודיאגי ט קאוואלערי ע הא ט נא ד געפרווו ט זי ר דורכרייט ן 
אויפ ן הינטערלאנ ד פו ן דע ר פוילישע ר ארמיי , אבע ר אי ז 
געוואר ן ארומגערינגל ט או ן געמוז ט זי ר צוריקציע ן אוי ף 
מזרח . 



לקזזיל ת רדזימי ן 


167 


רגק ה קאסאווע ר 


ד י בלוטיק ע קאמפ ו אי ן שטא ט 

ד י באלשעוויקע ם זענע ן אריי ן קיי ן ראדזימי ו אי ן א הוי ז פו ן הערש ל יאני ש או ן חיי ם זלאטאגוויאזד ^ וו ו מי ר 


פרייטי ק פארנאכ ט (אי ן חוד ש אויגוס ט 1920 ) נא ד שווער ע 
או ן בלוטיק ע קאמפן . זי י האב ן אטאקיר ט פו ן ווישקאווע ר 
שאסי י או ן געשאס י מי ט הארמאט ן אוי ף דע ר שטאט . 
דא ם פויליש ע מיליטע ר הא ט זי ך העלדי ש פארטיידיק ט או ן 
צוריקגעשאס ן מי ט הארמאטן , וועלכ ע זענע ן געווע ן אוועק ־ 
געשטעל ט אי ן עטלעכ ע גאס ן פו ן שטאט . ווע ן ד י רוס ן זענע ן 
געגאנגע ן פארווערטם , או ן פארנומע ן דע ם אנפאנ ג פו ן וויש ־ 
קאווע ר שאסי י ביז ן מאגיסטראט , זענע ן בייד ע צדדי ם ארי ־ 
בע ר אי ן א קאמ ף מי ט באגנעטן . פי ל קרבנו ת זענע ן גע ־ 
פאל ן פו ן בייד ע ארמייע ן אי ן ד י גאס ן פו ן ראדזימין . 



רבק ה או ן אברה ם קאסאווע ר 


אי ך בי ן געווע ן אויסבאהאלט ן אי ן הוי ז פו ן דע ם שכ ן 
דע ם קריס ט ביאלי ק אי ן זיי ן ציג ל געבויט ע געבייד ע אוי ף 
דע ר 3 ־טע ר מא י גא ם (וויי ל בלייב ן אי ן אונדזע ר הילצער ן 


האב ן געוווינט , אי ז געווע ן א סכנה) . פו ן ציי ט צ ו ציי ט הא - 
ב ן מי ר ארויסגעקוק ט אי ן דרויס ן דור ו א זייטי ק פענצטער . 
אי ך הא ב געזע ן וו י ע ס זענע ן געפאל ן או ן געהרגע ט גע ־ 
וואר ן פו ן פליענד ע קויל ן ישרא ל מענד ל בערגמא ן (דע ם 
אלט ן חזנס , איטש ע בער ס עלטסטע ר זון ) או ן מש ה לילעג ־ 
טאל , דע ר קאשע־מאכער , אונדזע ר שכן . שפעטע ר בי ן אי ד 
געווא ר געווארן , א ז ע ס זענע ן געהרגע ט געוואר ן בא ך צווי י 
ראדזימינע ר יידן : דו ד פינסק י או ן מאי ר שיטארסקי . 
אל ע — זכרונ ם לברכה ! 

ווע ן ד י באלשעוויקע ס האב ן פארנומע ן ראדזימי ן או ן 
דא ס פויליש ע מיליטע ר הא ט זי ך צוריקגעצויג ן צ ו ד י "וויאס ־ 
קא׳ / או ן ווייטער , אי ן דע ר ריכטונ ג פו ן סטרוגא , הינטע ר 
ווארשע , האב ן זי י פי ל געשאס ן מי ט הארמאט ן פו ן דע ר 
"וויאסקא " או ן הינטע ר סטרוגא , או ן ד י קאנאנע ן זענע ן 
געפאל ן אי ן צענטע ר פו ן שטאט . אזו י ארו ם הא ט דא ס פוי ־ 
ליש ע מיליטע ר געפרווו ט פארטרייב ן ד י באלשעוויקע ס פו ן 
ראדזימין . 

פי ל שפליטער ן פו ן ד י הארמאטן־קאנאנע ן זענע ן גע ־ 

פאל ן אי ן ד י הילצערנ ע הייזלע ך פו ן ״קאסטן ״ — אנטקעג ן 
דע ם מאגיסטרא ט אי ן דע ר ריכטונ ג פו ן ווע ג צו ם פאוויא ט 
או ן לענגאוי ס דע ר קילינסקי־גאם . ע ם אי ז אויסגעבראכ ן א 
גרויס ע שריפ ה או ן צענדליקע ר יידיש ע וווינונגע ן זענע ן 
אווע ק מיט ן פייער . ייד ן זענע ן געבליב ן א ן א דא ך איבער ן 
קאפ . 

ווע ן ד י באלשעוויקע ס האב ן פארנומע ן ד י שטאט , או ן 
איידע ר ד י פאליאק ן האב ן באגיי ט זייע ר אנגרי ף פו ן היג ־ 
טע ר סטרוגא , זענע ן ד י רויט ע אר״מי*<%עלנע ר אריי ן אי ן ד י 



168 


ספ ר זכרו ן 


הייזע ר פו ן דע ר באפעלקעררנ ג אי ן שטא ט או ן געפאדער ט 
וואסע ר או ן עסן . אוי ך צ ו מי ר אי ן הוי ז זענע ן געקומע ן 
עטלעכ ע באלשעוויקע ם או ן געפאדער ט עסן . אי ך הא ב זי י 
געגעב ן ברוי ט מי ט אייער , אבע ר זי י האב ן געפאדער ט אי ד 
זא ל פריע ר פארזוכ ן דא ם עסן , כד י צ ו זיי ן איבערגעצייגט , 
א ז ע ס אי ז נישט א אי ן עס ן קיי ן סם.. . 

בע ת ד י קאמפ ן אי ן ד י גאס ן פו ן שטא ט האב ן פי ל 
יידיש ע משפחו ת זי ד אויסבאהאלט ן אי ן ציגל־הויד־געמוי ־ 
ער ט הוי ז פו ן ד י "אגראדניקעס " נעב ן דע ר סטאצי ע פו ן 
דע ר קאלייקע . 

גלייכצייטי ק האב ן ייד ן אי ן ראדזימי ן געליט ן שיקא ־ 

נע ס פו ן ד י פאליאק ן — נא ד איידע ר ד י מלחמ ה מי ט ד י 
באלשעוויקע ס אי ז דערגאנגע ן בי ז ראדזימין , וו י אוי ך אי ן 
דע ר ציי ט פו ן ד י קאמפ ן אי ן שטא ט או ן נאכ ן אפשטויס ן 
ד י באלשעוויקע ס צורי ק צו ם שאסי י ווישקאו ו—ביאליסטא ק 
או ן ווייטער . געוויס ע ייד ן פו ן שטא ט זענע ן ארעסטיר ט 
געוואר ן דור ך ד י פאליאק ן או ן זענע ן געפארש ט געוואר ן 


"וועג ן זייער ע באציאונגען " מי ט דע ר רויטע ר ארמיי , או ן 
וועג ן ד י "ספעציעל ע דינסט " פא ר ד י באלשעוויקעס , ווא ס 
ייד ן האב ן ארגאניזירט.. . עטלעכ ע ייד ן זענע ן אפיל ו ארויס ־ 
געטריב ן געוואר ן פו ן ראדזימין , או ן מע ן הא ט זי י אינטער ־ 
ניר ט אי ן לאגע ר פו ן יאבלאננע . צוויש ן זי י אי ז געווע ן 
ווע ר פו ן שלמ ה קאפעלושניק ס פאמיליע , ווע ר פו ן ד י זי ן 
פו ן גימפ ל דע ם מוזיקאגט , או ן איינע ר פו ן דע ר פאמילי ע 
דינער . גענו י וו י יעדע ר הא ט געהייס ן מיט ן ערשט ן נאמע ן 
געדענ ק אי ד נישט . 

וו י געזאג ט האב ן ד י באלשעוויקע ס איינגענומע ן רא ־ 
דזימי ן פרייטי ק פארנאכ ט או ן ד י פאליאק ן האב ן זי ד צו ־ 
ריקגעצויג ן בי ז סטרוגא , אבע ר מאנטי ק אי ן אוונט , נא ד 
שווער ע קאמפן , הא ט דא ס פויליש ע מליטע ר צורי ק אפ ־ 
גענומע ן ראדזימין . דעמאל ט הא ט זי ד אנגעהויב ן דע ר צו ־ 
ריקמאר ש פו ן ד י רוס ן פו ן דע ר פויליש ע טעריטאריע , אבע ר 
ייד ן אי ן ראדזימי ן האב ן נא ד גאנ ץ לאנ ג געליט ן ד י נאב ־ 
ווייעניש ן פו ן דע ר מלחמה . 



לקהיל ת רדזימי ן 


169 


לא ה גרבויט־גימול ד 


גורשנ ו ליבלוננ ה 


בקי ץ שנ ת 1920 פל ש הצב א האדו ם לפולי ן ושיירו ת 
החיילי ם הפולשי ם נע ו לכיוו ן וורש ה במטר ה לכבו ש א ת 
הביר ה ש ל המדינ ה שקמ ה א ך לפנ י שנתיים . צב א פולי ן 
נסו ג מפנ י הפולשי ם והועי ד א ת רדזימי ן כנקוד ת התגוננו ת 
אחרונ ה לבלימ ת הצב א האדו ם לפנ י הגיע ו לשער י וורשה . 

ביו ם חמיש י לפנו ת ער ב הועבר ה פקוד ה מטע ם מיפקד ת 
הצב א הפולנ י שחנת ה מדרו ם לרדזימין , בדר ך לוורשה , 
ב ה רוכז ו הכוחו ת להגנ ת הבירה , שע ל תושב י העייר ה 
לפנו ת א ת בתיה ם ולהתפז ר בכפרי ם שבסביבה . הוט ל ג ם 
איסו ר לנו ע לכיוו ן וורשה , שהכניס ה אלי ה הית ה אסורה . 

בקר ב התושבים , היהודי ם בעיקר , קמ ה בהל ה גדולה , 

ל א הי ה לא ן להימלט , כ י א ם לוורש ה ב ה ־גר ו קרובי ם וידי - 
די ם ש ל מרבי ת התושבים ; אבל , כאמור , הכניס ה לביר ה 
הית ה אסורה . בלי ת בריר ה החליט ו רו ב היהודי ם להישא ר 
במקום . 

למחרת , בלי ל שבת , חדר ו יחידו ת הצב א הרוס י לרדזי ־ 

מי ן תו ך סער ת קרבות . רבי ם מה ם התפרצ ו לבתי ם בה ם 
הסתגר ו היהודי ם בפח ד מוו ת ודרש ו מי ם ואוכל . היהודי ם 
נדהמ ו למרא ה חייל י הצב א האדו ם הלבושי ם בגדי ם קרועי ם 
ועושי ם רוש ם ש ל חבורו ת פרטיזני ם ול א צב א סדיר . 

"הרחוק ה הדר ד לוורש ה ז " זא ת הית ה שאלת ם ה - 
ראשונ ה ש ל החיילי ם האדומי ם כאש ר כבש ו א ת רדזימי ן 
ונתקל ו באוכלוסי ה המקומית . הצב א הפולנ י שחנ ה מדרו ם 
לעייר ה בוא ך וורשה , המטי ר א ש חזק ה ע ל רחימין , מספ ר 
יהודי ם נהרג ו מרסיס י תותחי ם ובת י ע ץ רבי ם בעייר ה 
החל ו לבעור . 

אנ י זוכר ת א ת הדליק ה שפרצ ה ע ל ג ג ביתנ ו שגב ל ע ם 
בי ת הפולנ י דידרסק י הסמו ך לבני ן העירי ה ("מאגיסטראט") . 
כמ ה מדייר י הבי ת שלנ ו רצ ו לצרי ף ש ל מכבי-א ש שניצ ב 


ל א הרח ק ממקו ם הדליקה , כד י להוצי א א ת מכשיר י הכיבו י 
ולהשתל ט ע ל האש . ברם , החיילי ם הרוסיי ם הרחיק ו אות ם 
בכו ח מהצרי ף ול א נתנ ו להוצי א א ת מכשיר י הכיבוי . תו ך 
שעו ת ספורו ת על ו בא ש עשרו ת בתי ם (בתי-ע ץ כמובן ) ש ל 
יהוד י העיירה . ביתנ ו הי ה מ ן הראשוני ם שנחר ב בדליק ה 
זאת . 

למחרת , ביו ם שבת , ובימי ם הבאי ם נמשכ ו הקרבות . 

שב ע פעמי ם הדפ ו הפולני ם א ת הרוסי ם מרדזימי ן ושב ע 
פעמי ם חזר ה העייר ה לידיהם , ע ד שהפולני ם ניצח ו 
והעייר ה נשאר ה בידיהם , בינתיי ם נחרב ו מרבי ת בת י ה - 
יהודי ם ע ל רכוש ם הדל . 

ביו ם הרביע י למלחמ ה הגיע ה ה״קולייקה " לתחנ ת 
רדזימי ן (לאח ר הפסק ה בימ י הקרבות ) כד י להמי א מהעי ר 
הנצור ה א ת הפצועי ם מבי ן האזרחים , א ך בעיק ר כד י לפנו ת 
חיילי ם פולני ם פצועים , יח ד ע ם הפצועי ם על ה ביד י מש - 
פחת י וביד י יהודי ם אחרי ם לעלו ת לקרונו ת ה״קולייקה " 
ולעזו ב א ת רדזימין , א ך לוורש ה ל א הגענו . בתחנ ת "סט ־ 
רוגה" , שבסמו ך לה , הי ה בית-חולים-שדה-צבאי , ש ם נעצ - 
ר ה הרכב ת וש ם הוריד ו א ת החיילי ם הפצועי ם ואיל ו עלינ ו 
ציו ו הפולני ם להתפז ר בסביב ה ול א לנו ע לכיוו ן הבירה , 
וכ ך שוטטנ ו וטולטלנ ו — בעיק ר נשים , ילדי ם וזקני ם — 
ימי ם ולילו ת בקרב ת קוו י החזית , לל א אוכל . לבסו ף הביא ו 
אותנ ו החיילי ם הפולניי ם למחנה-יבלוננ ה ב ו החזיק ו שלטו - 
נו ת פולי ן בהסג ר אלפ י יהודי ם מהסביבה , לרבו ת חיילי ם 
יהודיים . 

שמע ו ש ל מחנ ה יבלוננ ה יצ א לשמצ ה עו ד רבו ת 
בשני ם בפולין , שכ ן נכלא ו ב ו ג ם סטודנטי ם וגימנזיסטי ם 
יהודיי ם שהתנדב ו לצב א הפולנ י כד י להדו ף א ת הפול ש 
הבולשביסט י שצ ר ע ל ביר ת המדינה . מחוס ר אמו ן למתגד - 



170 


ספ ר זכרו ן 


בי ם היהודיי ם שמ ו אות ם בהסג ר במחנ ה ז ה ע ד לגמ ר ה - 
מלחמה . 

שני ם לאח ר המלחמ ה עו ד שר ו היהודי ם א ת שיר ם ש ל 
המתנדבי ם היהודיי ם שנכלא ו במחנה־ההסג ר יבלוננה . וזה ו 
תרגומ ו החופש י מפולנית : 

אנחנו , המחנ ה יבלוננ ה / שהו א לריק , שברו ן / ע ל המוק ד 
השליכ ו אותנ ו / ע ל המוקד , ע ל המוקד.. . 

ע ם שו ך הקרבו ת וסיו ם המלחמ ה שוחררנ ו מיבלוננ ה 
והגענ ו לוורשה . כשחזרנ ו לרחימין , מצאנ ו בעייר ה הר ם 


רב . עשרו ת בתי ם וביניה ם ביתנו , נשרפ ו ונחרב ו ורבי ם 
נשאר ו לל א קור ת גג . הרע ב גבר , כ י ל א הית ה פרנס ה 
ותעסוקה . מוורש ה הגיע ה משלח ת ש ל ה״ג׳וינט " האמריקא י 
שח ש לעזר ת פליט י המלחמה . בעזר ת ה״ג׳וינט " נפת ח ה - 
מטב ח הציבור י בחצר ו ש ל הרב י וסיפ ק אלפ י ארוחו ת חמו ת 
יום-יו ם למרבי ת האוכלוסי ה הרעבה . 

לגבינ ו אל ה הי ו התוצאו ת ש ל "הצו ד נא ד ויסלון " 
(הנצחו ן ע ל הנה ר דסלה ) שההיסטורי ה הפולני ת כ ה 
גא ה בו , הנצחו ן ע ל הבולשביקי ם שמרש ל פילסודסק י השי ג 
בעזר ת המשלח ת הצבאי ת מצרפ ת בראשו ת הגנר ל ווייגן . 



לקהיל ת רדזימי ן 


171 



אוגדזע ר משפח ה הא ט געוווינ ט אוי ף ד י אזו י גערו ־ 

פענ ע "וויאסק א ראדזימינסקא" , ביי ם שאסי י קיי ן ווארשע , 
גאנ ץ נאענ ט צו ם הוי ף פו ן זלמ ן ראדזימינסקי , ווא ס אי ז 
באשטאנע ן פו ן א מיל , א ברויהויז , סטאדאלעס , שטאל ן פא ר 
פער ד או ן קי , לאגער ן פו ן רוי־שטאפ ן — או ן וווינונגס ־ 
הייזער . 

בע ת ד י קאמפ ן צוויש ן פויליש ן מיליטע ר מי ט ד י באל ־ 
שעוויקע ס אי ן דע ר שטא ט גופ א או ן אי ן דע ר אומגעגנט , 
אי ז ד י "וויאסקא" , ׳וועלכ ע הא ט זי ד געצויג ן נא ד א ביס ל 
ווייטע ר אי ן דע ר ריכטונ ג פו ן וואר?ןע , געווע ן דע ר לעצ ־ 
טע ר פונק ט וו ו ד י רוס ן זענע ן אדיי ן — מיט ן צי ל צ ו דער ־ 
גיי ן בי ז ווארשע . ד י פויליש ע זעלנע ר האב ן נא ך באוויז ן פא ר 
זייע ר אפטרעט ן פו ן דע ר "וויאסקא" , צ ו ראביר ן אונדזע ר 
געוועלב . 

ווע ן ע ם האב ן זי ד אנגעהויב ן ד י קעגנזייטיק ע איבער ־ 
שיסערייען , זענע ן ד י יידיש ע איינוווינע ר פו ן דע ר "וויאס ־ 
קא " געלאפ ן זי ד אויסבאהאלט ן אי ן ד י ביר־קעלער ן פו ן 
ראדזימינסקי ס ברויהויז . דארט ן האב ן מי ד געפונע ן אוי ר 
עטלעכ ע פויליש ע פאמיליעס . אי ד געדענק , א ז דא ס אי ז גע ־ 
ווע ן פרייטי ק או ן ד י באלשעוויקע ס האב ן פארנומע ן ד י גע ־ 
גנט . פארנאכט , ווע ן ע ס האב ן זי ך אפגעשטעל ט ד י שיסע ־ 
רייע ן או ן ע ם אי ז געוואר ן שטי ל אי ן דרויסן , זענע ן אל ע 
ארוי ס פו ן ד י קעלער ן או ן זי ר אומגעקער ט אי ן זייער ע 
היימען . 

אי ד געדענק , א ז ווע ן ע ם אי ז געוואר ן נאכ ט (פרייטיק ־ 
צונאכטס ) הא ט מיי ן מוטע ר געגריי ט דע ם טי ש צ ו שבת , או ן 
מיי ן פאטע ר הא ט געמאכ ט קידוש , וו י געוויינלעד . אבע ר 


מי ד קינדע ר האב ן באמערקט , א ז ביי ם טי ש הא ט זי ד אוועק ־ 
געזעצ ט א גאסט , א יונגערמא ן מי ט א פארבאנדאזשיר ־ 
טע ר האנט , אנגעטו ן אי ן אונדזע ר פאטער ס קאפאטע . דא ס 
אי ז געווע ן א יידישע ר סאלדא ט אי ן דע ר פויליעזע ר ארמיי , 
ווא ם אי ז פארווונדע ט געוואר ן בע ת ד י קאמפן . אזו י וו י ע ם 
הא ט אי ם געדרא ט אריינצופאל ן אי ן געפאנגענשאפ ט צ ו ד י 
באלשעוויקעס , הא ט ע ר זי ר אויסבאהאלט ן בי י אונד ז אי ן 
הויז . אוי ף צומארגנ ס גאנ ץ פרי , זענע ן ד י פאליאק ן צורי ק 
אריי ן אי ן אונדזע ר געגנ ט או ן מייג ע עלטער ן האב ן ארויס ־ 
גענומע ן דע ם פויליש ן מוגדי ר פו ן א באהעלטעניש , דע ר 
יונגערמא ן הא ט זי ד איבערגעטו ן או ן אי ז צורי ק אווע ק צ ו 
זיי ן פוילישע ר מיליטעריעזע ר איינהייט . 

אי ן מש ד פו ן שבתדיק ן טא ג זענע ן ווידע ר אויסגע ־ 
בראכ ן שווער ע קאמפ ן ארו ם דע ר ״וויאסקא ״ ; ד י באלשע ־ 
וויקע ס האב ן ווידע ר איינגעטמע ן ד י געגנט , מי ר האב ן זי ר 
ווידע ר אויסבעהאלט ן אי ן ד י קעלער ן בי י ראדזימינסקי . 
זונטי ק פרי , אי ז ווידע ר געוואר ן שטיל , מי ר זענע ן ארוי ס אי ן 
דרויס ן או ן געזע ן וו י אויפ ן שאסי י קיי ן ווארש ע ליג ן טויט ע 
קערפער ס פו ן געפאלענ ע באלשעוויקעם , וו י אוי ר פויליש ע 
זעלגער . 

ד י קאלייק ע הא ט נא ד א ן איבעריי ם פן ו עטלעכ ע טעג , 
צורי ק אנגעהויב ן פאר ן קיי ן ווארשע , אל ע וואגאנע ן זע ־ 
נע ן געווע ן געפאק ט מי ט פליטים . מיי ן פאטע ר אי ז געלונגע ן 
דינגע ן א לאסט־וואג ן פו ן דע ר קאלייק ע או ן אריינגעזעצ ט 
אי ן אי ם ד י גאנצ ע משפח ה איינשליסלע ד אונדזע ר עלטער ־ 
באב ע שאש ע (ד י מוטע ר פו ן מיי ן באב ע פער ל —מענד ל רא ־ 
דזינער ם פרוי) , וועלכ ע אי ז דעמאל ט געווע ן אל ט אריבע ר 


172 


ספ ר זכרו ן 


90 יאר . ד י קאלייק ע אי ז געפאר ן אי ן דע ר ריכטונ ג פו ן 
ווארשע , אריפ ן ווע ג הא ט ז י זי ך אפטמא ל אפגעשטעל ט או ן 
מע ן הא ט אראפגענומע ן פו ן ד י וואגאנע ן ציוויל ע מענטש ן 



מייג ע עלטער ן 


או ן מיליטער־לייט . ד י קאלייק ע אי ז געפאר ן זייע ר פאמע ־ 
לעד , ע ם אי ז צוגעפאל ן ד י נאכט , פלוצלונ ג האב ן זי ד גע ־ 
הער ט שיסערייע ן או ן דע ר צו ג הא ט גיש ט געקענ ט ווייטע ר 
פארן . אונדזע ר וואגא ן אי ז געבליב ן א ן דע ר קאלייקע.. . 


"זא ל לעג ן גענערא ל האלער " 

ד י מלחמ ה הא ט זי ד געענדיק ט מיט ן זי ג פו ן דע ר פוי ־ 
לישע ר ארמיי . ד י באלשעוויקעם , וועלכ ע האב ן געמאכ ט ד י 
אינוואזי ע קיי ן פוילן , זענע ן אפגעשטויס ן געוואר ן פו ן היג ־ 
טע ר ווארש ע או ן צוריקגעטריב ן געוואר ן צ ו ד י גרענעצ ן 
פו ן רוסלאנד . אוי ד אי ן אונדזע ר "וויאסקא" , וו ו מי ר האב ן 
געוווינט , הא ט מע ן באשטימ ט א שט ח וועלכ ן מע ן הא ט פאר ־ 
וואנדל ט אי ן א מיליטעריש ן קריסטלעכ ן בית־הקברות . ד י 
פאליאק ן האב ן געפייער ט דע ם נצחו ן או ן אי ם באצייכנ ט 
אל ם "נ ם אוי ף דע ר ווייסל" . דא ס לעב ן הא ט זי ך ביסלעב ־ 
וויי ז נארמאליזירט . דערוויי ל הא ט מע ן מיטגעטייל ט אי ן 
ראדזימין , א ז דע ר פוילישע ר גענערא ל האלער , איינע ר פו ן 
ד י העלד ן פו ן נצחון , ווע ט באזוכ ן ד י שטא ט או ן דע ם מילי ־ 
טעריש ן בית־הקברו ת אוי ף דע ר "וויאםקא" . פאליציאנט ן 
או ן פרייוויליק ע זענע ן אחמגעגאנגע ן אי ן ד י שטוב ן אי ן 
אונדזע ר געגנ ט או ן געהיים ן אל ע זי ד קאנצענטריר ן נעב ן 
שאםי י פו ן ווארשע , או ן ווע ן ע ם ווע ט אנקומע ן דע ר אוי ־ 
טאמאבי ל פו ן גענערא ל האלע ר מי ט זיינ ע מיליטעריש ע בא ־ 
גלייטע ר זא ל מע ן שרייע ן או ן רופ ן "זא ל לעב ן גענערא ל 



דרי י באבע ם — דרי י שוועסטע ר 


או ן א באן־ארבעטע ר הא ט געזאגט , א ז ע ם הא ט ניש ט גע ־ 
פעל ט קיי ן סך , מי ר זאל ן דוער ן צעשמעטער ט פו ן האר ־ 
מאסן־קאנאנען . 

מי ר זענע ן צוריקגעפאר ן קיי ז ראדזימין . 


האלער!" . מי ר ייד ן האב ן גאנ ץ גו ט געוווס ט א וואסע ר 
שונא־ישרא ל אי ז דע ר גענערא ל האלער , או ן וויפ ל יידי ש 
בלו ט האב ן זיינ ע "האלערטשיקעם " פארגאסן , פאגראמי ־ 
רנדי ק או ן שלאגנדי ק ייד ן א ן רחמטו 4 



לקהיל ת רדזימי ן 


173 


אי ך דערמא ן זי ר א דיסקוסי ע צוויש ן מיי ן פאטע ר מי ט 
א ן איידעל ן פאליאק , אונדזער ם א קונ ה אי ן געוועלב . ע ר 
אי ז געווע ן א באאמטע ר אי ן סטאראסטוו ע ; זיי ן נאמע ן אי ז 
געווע ן קאזלאווסקי . ד י דיסקוסי ע אי ז אייגגטלע ד אקטוע ל 
ביז ן היינטיק ן טאג . מיי ן פאטע ר הא ט אי ם געפרעג ט : "פאר ־ 
רוא ם שיקאניר ן פאליאק ן אונד ז ייד ן ז זענע ן מי ר ניש ט קיי ן 
איבערגעגעבענ ע פויליש ע בירגער ז צאל ן מי ר ניש ט קיי ן 
שטייער ן ? צ י קעמפ ן ניש ט יידיש ע זעלנע ר אי ן דע ר פוי ־ 


לישע ר ארמי י או ן פארגיס ן גיש ט זייע ר בלוט ? פארווא ס 
רודפ ט אי ר אז ד ד י ייד ן ? ״ 

דע ר איידעלע ר פאליא ק הא ט דערוי ף געענטפער ט מיי ן 
פאטע ר : "אי ד ווע ל די ר זאגן , פארווא ס אי ר ייד ן זענ ט איי ־ 
גנטלע ד אנדער ש וו י מי ר פאליאקן : פא ר איי ך אי ז דא ד 
אייגנטלע ך ניש ט קיי ן אונטערשיד , ווע ר ע ם הערש ט אי ן 
פויל ן — רוסן , דייטש ן אדע ר פאליאקן". " 

אזו י האב ן אפיל ו איידעל ע פאליאק ן זי ד באצויג ן צ ו 
יידן • 




ארגוני □ ציוניים , תנוע 1 ת־נ 1 ע ר 

ומוסרו ת תרבו ת 




לקהיל ת רדזימי ן 


177 


מיצא ל קוסוג ר 


ההסתדרו ת הציוני ת בעירנ ו 



ראשית ה ש ל פעילו ת ציוני ת מאורגנ ת בעירנ ו עו ד 
מער ב מלחמ ת העול ם הראשונה . א ך היתר . זא ת פעילו ת 
מוגבל ת בהיקפד. , ניצני ם שנרא ו א ך מע ט יחסי ת מע ל פנ י 
השט ח — א ם כ י התוצאו ת הי ו ממשיות , לרבו ת הישגי ם 
בהגשמ ה ציוני ת ועליי ת ראשונ י החלוצי ם מרדזימי ז לארץ ־ 
ישרא ל כשנתיי ם לאח ר תו ם המלחמה . 


שונים . נוס ף לספריד . הציבורי ת שלה , "תרבות" , התפתח ה 
בסני ף פעילו ת תרבותי ת ענפה , כול ל ערבי־ויכוחי ם בלילו ת 
שב ת וג ם בכ ל ימו ת השבוע , בנ י נוע ר התווכח ו בלה ט ע ל 
של ל נושאים : בני ן הארץ , ספרות , תרבות , עבוד ת הוו ה 
להגנ ת הזכויו ת האזרחיו ת ש ל יהוד י פולין . 

הובא ו מרצים־עסקנים־מנהיגי ם מוורש ה שהרצ ו ע ל 



בשנו ת העשרי ם התארגנד . ד.ד.סתדרות־הציוני ת בעירנ ו 
בתנופ ה ובפעילו ת רב ת היקף . בראש ה עמדו : שלו ם 
ליטבקה , מנד ל קוסובר , משה־ברו ך אשמן , בוני ם רדזימינ ־ 
סקי , שמוא ל קמינסקי , שמשו ן דמבסקי , אברה ם יוניש , 
נפתל י ברומבר ג ואל י גינגולד . הפעילו ת ש ל ההסתדרות ־ 
הציוני ת היוות ה ג ם דח ף לחיי ם הציבוריי ם בעי ר בתחומי ם 


בעיו ת ציוניו ת אקטואליות , ביניד׳ ם יצח ק גרינבוים , ד״ ר 
יצח ק שיפר , ד״ ר מש ה קליינבוי ם (סנה) , אימ׳ינ ר יצח ק 
לנדשטו ק (כיו ם אלו ן בישראל) , ד ב שטראובו ם ועוד . כ ן 
פקד ו א ת עירנו , כאורח י הד.םתדרות־הציונית , שליחי * 
נציג י הקרנו ת הלאומיו ת ; קר ן היסו ד והקר ן הקיימת . 
הספריר . "תרבות " התפתח ה חי ש מד.ר , הי א כלל ה 



178 


ספ ר זכרו ן 


מאו ת ספרי ם בעברית , יידי ש ופולנית ; וע ד הספרי ה פע ל 
לעידו ד הקוראים־מחליפי־הספרים , לרבו ת ארגו ן שיחו ת ע ל 
תוכנ ם ש ל ספרי ם מסויימי ם וסופריהם . לי ד ה״תרבות " 
אורגנ ו ג ם שיעורי ם לעברית , מועדון־קריא ה (עתוני ם ו ־ 
כתבי־עת) . 

ההתפלגו ת הסיעתי ת שחל ה בהסתדרו ת הציוני ת ב - 
תקופ ה ההי א בפולי ן(הקמ ת שלו ש הסיעו ת : "ע ל המשמר" , 
״עת־לבנות ״ והרביזיוניסטי ם (ברית־הצה״ר ) — במסגר ת 
ארגון־הגג : ההסתדרות־הציונית ) השפיע ה ג ם ע ל הסני ף 


רדזימינסקי , מנד ל קוסובר , יצח ק הוכמן , בוני ם וויינגלס , 
האחי ם אברה ם ולייב ל יוניש , שלו ם קוסובר , אסת ר טרייס ־ 
טר , אסת ר גולדשטר ן ושמח ה גולדשטרן . ע ם פעיל י הספרי ה 
"תרבות " נמנו : חנטש ה קוסובר , רחל׳ ה יוניש , איט ה 
טרייסטר , חנ ה ניימר ק והערש ל פוטרמן . 

פועלי־איו ן שמא ל 

בשנו ת העשרי ם התארג ן בעירנ ו סני ף ש ל "פועלי ־ 

ציו ן שמאל " שבראש ו עמדו : שלמ ה מורגנשטרן , יהוש ע 



שלנ ו ברדזימין . הרו ב בהסתדרות־הציוני ת בעירנ ו הזדה ה 
ע ם "ע ל המשמר " בראשות ו ש ל יצח ק גרינבוים . הנהל ת 
הסיע ה בוורש ה עודד ה א ת הסניפי ם לפעילו ת מקביל ה למע ן 
ייצו ג נאו ת בקהיל ה היהודי ת ובמועצ ת העיריה . בבחירו ת 
למועצ ת העירי ה הצליח ה הרשימ ה הציוני ת להעבי ר מספ ר 
מנדטי ם כגון : אברה ם דון , משה־ברו ך אשמן , אברה ם 
זלוטיל ס ויחיא ל שצ׳פנסקי . האחרו ן נבח ר ג ם כחב ר הנהל ה 
העיריה . 

בקהיל ה היהודי ת הית ה ההסתדרות־הציוני ת מיוצג ת 
ע ל יד י יחיא ל שצ׳פנסקי , ישראל־יעק ב וורשבסק י ושמוא ל 
אופנהיים . 

ע ם חב ר פעיל י העבוד ה התרבותי ת נמנו : בוני ם 


אפשטיין , יעק ב אופנהיי ם ואליעז ר פראגר . יוז ם הסני ף 
הי ה המור ה קסט ל מוורשה , שנשל ח ע ל יד י מרכ ז המפלג ה 
בוורש ה לעיירו ת הסביב ה לצרכ י ויכוחי ם ע ם עסקנ י מפל - 
גו ת ציוניות . סני ף "פועל י ציו ן שמאל " הצלי ח לפת ח פעי - 
לו ת תרבותי ת ענפה , ב ד בב ד ע ם הפעילו ת הפוליטית . מש ך 
תקופ ה מסויימ ת הצלי ח הסני ף להבי א לרדזימי ן מרצי ם 
מכובדי ם שהרצ ו באול ם ה״אוכרונה " ע ל נושאי ם מדיניי ם 

ק 

ותרבותיים . ע ם המרצים־האורחי ם נמנו : יעק ב זרובבל , 

יעק ב פט , ד ב ב ר מלבין , בוקסבוים , מש ה וייד ה ועוד . 

פר ם מאו ד פיקנטי ; מושל־המחו ז בימי ם הה ם ("הסמארוס ־ 
טה") , חלדיסל ב קורסק , לימי ם סג ן מיניםט ר הפני ם בפולין , 
הופי ע פעמי ם אחדו ת בנאומי ם באסיפו ת מטע ם פועלי־ציון־שמא ל 
ברוזימין.. . הו א הרצ ה בפנ י חבר י הסני ף ע ל בורוכוביזם . המוש ל 



לקהיל ת רדזימי ן 


179 


ג ם גיל ה בקיאו ת בבעיו ת הלאומיו ת ש ל המיעו ט היהוד י בפולי ן 
ובעולם , תר ד הבנ ה והזדהו ת ע ם בעיותינו . מסתב ר כ י בשנו ת 
לימודי ו האוניברסיטאיי ם בקיי ב הכי ר א ת ב ר ברוכוב , התיד ד 
עמ ו ומפי ו למ ד אישי ת א ת תור ת הבורוכוביזם . 

פועלי״ציו ן ימי ן 

בראשי ת שנו ת השלושי ם נעש ה פעי ל מאו ד בעירנ ו 
סני ף פועלי־ציו ן (ימין ) צ . ס. , שהגרעי ן של ו הי ה קיי ם עו ד 
בשנו ת העשרים . לסני ף הי ה מועדו ן משלו , לימי ם א ף אירג ן 
תזמור ת כל י נשיפ ה משלו . פע ם א ף הוזמנ ה התזמור ת ש ל 
פועל י ציו ן מרדזימי ן ללוו ת א ת ההפגנ ה ש ל פועלי־ציו ן 
ימי ן ב־ 1 במא י בוורשה . 


שלמ ה פוטש , שלמ ה סטרדינר , מרדכ י (מוטיל ) האלברש ־ 
טא ט ובער ל נידזוויצקי . 

בתקופ ה מסויימ ת התגבש ה בסני ף פועל י ציו ן ימי ן ג ם 
קבוצ ה ש ל "התאחדות" , שבראש ה עמ ד בוורש ה אברה ם 
לוינסון . ע ם הקבוצ ה הזא ת נמנ ו יהוש ע גולדשטיין , יהוש ע 
טרייסטר , יצח ק הוכמן . 

המזרח י 

עו ד בראשי ת שנו ת העשרי ם הי ה קיי ם ברדזימי ן סני ף 
המזרח י וצעירי־המזרחי . הציוני ם הדתיים , המזרחי , הצליח ו 
להוו ת מחסו ם נג ד התעמול ה האנט י ציוני ת ש ל אגודת ־ 



וע ד הקר ן הקיימ ת לישרא ל 


הסני ף ניה ל תעמול ה רחב ה למע ן ציונות־סוציאליסטי ת 
והזדהו ת ע ם המחנ ה ש ל ארץ־ישרא ל העובדת . ע ם חבר י 
הסני ף נמנ ו פועלי ם של א נסחפ ו בזרמי ם השמאליי ם האנטי ־ 
ציוניי ם וחלמ ו לבנו ת א ת עתיד ם בארץ־ישרא ל כאנש י 
עמ ל ויגי ע כפיים . 

בי ן עסקנ י פועל י ציו ן ימי ן מוורש ה שפקד ו ל א פע ם 
א ת הסני ף הרדזימינא י י ש לציי ן א ת האחי ם אברה ם ויעק ב 
ביאלופולסקי , ליי ב שפיזמן , זילברמ ן ואחרים . 

חב ר הפעילי ם ש ל פועלי־צ־ו ן ימי ן בזמני ם שוני ם הי ה 
מורכ ב מיצח ק הער ש יוניש , לייב ל יוניש , אתק ה פוטרמן , 


ישראל . עסקנ י המזרח י הי ו פעילי ם מאו ד בקר ן הקיימ ת 
ושיתפ ו א ת עצמ ם בכ ל תחומ י העבוד ה הציונית , נוס ף 
לקרנו ת הלאומיות . 

אורח י סני ף המזרח י בעירנ ו הי ו הר ב מנח ם הג ר ויעק ב 
חיי ם גרינבר ג שהרצ ו בבית־הכנס ת וקרא ו לציבו ר היהוד י 
לת ת י ד לבני ן האר ץ ולעידו ד בנ י הנוע ר היהוד י לעלו ת 
ארצה . הערבי ם הסוערי ם בה ם הרצ ו הר ב הג ר וגרינבר ג 
זכורי ם ל י ע ד היו ם ; הר ב הג ר הופר ע ע ל יד י חסיד י גו ר 
שהקש ו הלמא י ר ב בישרא ל מתחב ר ל״ציוני ם החופשיים" , 
ואיל ו י . ח . גרינבר ג נתק ל בקריאות ־ ביניי ם מצ ד בנ י נוע ר 


180 


ספ ר זכרו ן 


ציונ י בתגוב ה לביקור ת של ו ע ל המוסדו ת הציוניי ם העול - 
מיי ם שאינ ם נעני ם לדרישו ת בענינ י ד ת ש ל המזרח י וה ־ 
פועל־המזרחי . לאח ר ביקוריה ם ש ל הר ב מנה ם הג ר וי . ח . 
גרינבר ג הי ו מתווכחי ם בעייר ה במש ך ימי ם ולילות . 

ע ם פעיל י המזרח י בעירנ ו נמנו : שמוא ל זיינוו ל 
אפשטיין , ראוב ן בז׳ז׳ינסקי , חיי ם רדזינר , חנינ ה קמינסקי , 
הערש ל וגמן , אברה ם שליבקוביץ׳ , אברה ם רדזינ ר ואחרים . 

הקר ן הקיימ ת לישרא ל 

הקר ן הקיימ ת לישרא ל היוות ה למעש ה ארגון-ג ג לפעי - 
לו ת משותפ ת ע ל יד י כ ל הגופי ם הציוניי ם בעיר . באיסו ף 
כס ף למע ן גאול ת אדמ ת המולד ת רא ו כול ם עבוד ה ציוני ת 
ממ ש וראשי ת ההגשמ ה הציוני ת בפועל . כרגיל , אירגנ ה 


הקרן-הקיימ ת "ימ י פרח " בעיר , ע ל פ י רו ב ביו ם ד ׳ בשבוע . 
הו א "יו ם השוק" . כפריי ם רבי ם שבא ו העיר ה ביו ם שו ק הי ו 
גאי ם כאש ר זו ג צעירי ם (ע ל פ י רו ב כ ל "זוג " הי ה מורכ ב 
מבחו ר ובחורה ) יהודי ם מהד ק בסיכ ה סר ט כחול-לב ן 
בד ש בגדו ; ע ל פ י רו ב ג ם ל א הבינ ו א ת ההסב ר שבפ י 
הזו ג לאיז ו מטר ה מיועד ת התרומ ה שז ה עת ה שילשל ו לתו ך 
הקופס ה הכחול ה ש ל הקר ן הקיימ ת לישראל . 

ע ם חב ר פעיל י הקק״ ל נמנו : האחי ם לייב ל ואברה ם 
יוניש , בערי ש אבקוביץ׳ , זיסל ה אשכנז י(לימי ם אבקוביץ׳) , 
שלמ ה אשמן , ישראל-יעק ב ורשבסקי , רחל׳ ה יוניש , אחי ה 
לייב ל יוני ש (מקובר) , מנד ל גינגולד , שלו ם קוסובר , רויז ה 
גינגולד , אסת ר טרייסטר , אסת ר גולדשטיין , האחי ם חיים , 
שלמ ה ואברה ם יוניש , זא ב ליברנ ט ואחרים . 



לקהיל ת ר ד ז י מ י ן 


181 



"ההלח " גרדזימין , שהתארג ן בסו ף שנו ת העשרים , 

כל ל הבור ת צעירי ם בנ י 20 ^ 19 שדבק ו ברעיו ן הציונ י 
ושאפ ו לעלו ת לארץ־ישראל . ה ם ינק ו א ת השראת ם מ - 


פעיל י התנוע ה הציוני ת בעי ר שהית ה קיימ ת שני ם לפנ י 
כן , מה ם ציונים־חלוצי ם שעל ו ארצ ה משנ ת 1920 ואילך . 
בהתחל ה הית ה פעילו ת "ההלח " מצומצמת . קומ ץ חברי ו 



סני ף "החלח" . יוש ב במרכ ז 


אברה ם הייסמךעצמו ן 


182 


ספ ר זכרו ן 


הי ו מתאספי ם מד י פע ם בפע ם בבי ת פרט י לפגישות , בה ן 
הושמע ו סקירו ת ע ל תולדו ת הציונו ת ותולדו ת ההתייש - 
בו ת בארץ . מארגנ י "החלה " שהרצ ו בפנינ ו ע ל נושאי ם 
אל ה נמנ ו ע ם משכיל י העי ר והי ו בקיאי ם בנושאיהם . 



״החלוץ־הצעיר״ . במרכ ז — שלמ ה זיסמן , כיו ם בל־נדו ן 


אח ד המרצי ם הקבועי ם הי ה אברה ם הייטמן־עצמו ו הח י 
אתנ ו בארץ . בפגישו ת הושר ו שירי ם ארצישראליי ם חדשי ם 
שנלמד ו בצוות א ע ל יד י הנאספים . השיר ה ליכד ה א ת ה - 
שורו ת וא ת הלבבו ת ויצר ה אוויר ה חברי ת חמה . 

השמוע ה ע ל התארגנו ת "החלוץ " ברדזימי ן התפשט ה 
חי ש מה ר בקר ב הנוע ר בעי ר וצעירי ם רבי ם משכבו ת 
שונו ת ש ל האוכלוסיי ה הצטרפ ו אלי ו ע ד שמקו ם הפגישו ת 
(בבית ו ש ל שלמ ה ברמן ) הי ה צ ר מלהכי ל א ת כ ל ה - 
נאספים . הי ה הכר ח להקי ם מועדו ן לסני ף "החלוץ" . נשכר , 
איפוא , חד ר גדו ל אצ ל בעל-בי ת נוצר י ברחו ב הצ ר ש - 
השתר ע מאחור י בית-המדר ש היש ן ש ל הרב י הרדזימינא י 
לכיוו ן הכבי ש הווישקובאי . ל א עבר ו ימי ם מעטי ם בלב ד 
והמועדו ן שק ק תנועה . מד י ער ב בער ב התאספ ו ב ו בחו - 
רי ם ובחורות , קולו ת זימר ה והד י ריקודי ם חלוציי ם בקע ו 
למרחקים . נוצר ו קשרי ם ע ם סניפ י "החלוץ " בעיירו ת ה - 
סמוכו ת : ווישקוב , יאדוב , סרוצק , פוסטלניק . נערכ ו ביקו - 
רי ם הדדיים , טיולי ם משותפי ם ופגישו ת אזוריות . 


בקי ץ 1926 התקיי ם כינו ס אזור י בעייר ה סרוצק , 
בהשתתפו ת נציג י מרכ ז "החלוץ " בוורשה . הדיוני ם בכינו ס 
נסב ו ע ל פלוגו ת הכשר ה בה ן יבל ו החלוצי ם ויתרגל ו 
לעבוד ה פיזי ת קש ה לפנ י עליית ם ארצה , וע ל ארגו ן קור - 
סי ם לעברי ת בכ ל סני ף וסניף . בנוש א העברי ת התפת ח 
וויכו ח משולהב , נתגל ו חילוקי-דיעו ת והי ו פעיל י סניפי ם 
שהעדיפ ו לקבו ע א ת שפ ת יידי ש כשפ ה עדיפ ה ב״החלוץ" . 

ע ם סיו ם הכינו ס התרח ש מאור ע מדיני-צבא י מפתי ע 
בוורשה . המרש ל יוז ף פילסודסקי , ברא ש תומכי ו וקציני ו 
בצב א הפולני , תפ ס א ת השלטו ן והדי ח א ת הממשל ה 
שהית ה מורכב ת מיריבי ו הפוליטיים , הוכר ז עוצ ר וכ ל 
הדרכי ם המובילו ת לביר ה והדרכי ם הבינעירוניו ת שבכ ל 
חמחו ז נחסמו . בא י הכינו ס ש ל סניפ י "החלוץ " ל א יכל ו 
לשו ב למקומותיהם . בלי ת בריר ה התארח ו ציר י הכינו ס 
בבת י החברי ם בסרוצק , שגיל ו מיד ה רב ה ש ל הכנסת - 
־זורחים . הצירי ם ביל ו בנעימי ם בימ י שהות ם בסרוצק , 



אדבע ה מפעיל י .החלוץ " 


בהתגודדויו ת במועדו ן "החלוץ " המקומ י ובטיולי ם בתו ך 
העיירה . 

חלפ ו ימי ם ספורי ם והסד ר בביר ת פולי ן חז ר ע ל כנו . 
הצירי ם התפזר ו וחזר ו הביתה . מועדו ן "החלוץ " ברדזימי ן 




לקהיל ת רדזימי ן 


183 


המשי ך למשו ך חוג י נוע ר אליו , לרבו ת נערי ם ונערו ת 
בגי ל 17 — 16 . וכאש ר נוס ד "החלו ץ הצעיר " לי ד המרכ ז 
בוורשה , התארג ן ג ם ברדזימי ן סני ף ש ל חלוצים־צעירים . 
שו ב התרחב ו השורו ת ורישומ ן ש ל פעולו ת "החלוץ " הי ה 
ניכ ר בציבוריו ת היהודי ת המקומית . 

הקמ ת נקודות־הכשר ה נוספו ת ברחב י פולי ן ע ל יד י 
מרכ ז "החלוץ " גרמ ה לתסיס ה בקר ב חבר י הסני ף בעירנו . 
רבי ם שאפ ו לצא ת להכשר ה כד י לזכו ת לאח ר מכ ן בסרטי ־ 
פיק ס ולעלו ת לארץ־ישראל . ברם , מספ ר המקומו ת בפלוגו ת 
ההכשר ה הי ה מוגב ל ור ק בודדי ם מבינינ ו אושר ו לצא ת 
להכשר ה לתקופ ת קיץ . חבר י הסני ף התקנא ו באל ה שזכ ו 
לכ ך ורא ו בה ם כמ י שהחל ו כב ר לצעו ד בדרכ ם לארץ . 


העבוד ה החקלאי ת הזא ת רא ו הבחורים־החלוצי ם בעינ י 
רוח ם א ת עבודת ם בקצי ר בעין־חרו ד ובקיבוצי ם אחרי ם 
בארץ־ישראל . 

ערבי־הפגישו ת במועדו ן ע ם החברי ם שיצא ו להכשרה , 

א ו שחזר ו ממנה , הפכ ו ל״ערבי ם ארצי־ישראליים" . הוקרא ו 
קטע י עתונו ת מהארץ , נשמע ו הרצאו ת ע ל הנעש ה באר ץ 
מפ י שליחי ם מארץ ־ ישרא ל ששהו ; א ז בפולי ן וביקר ו 
בסניפ י "החלוץ " במדינה . כרגי ל הביא ו את ם השליחי ם 
שירי ם חדשי ם מהאר ץ ואנ ו למדנ ו לשי ר אות ם בניצו ח 
השליחים . המצ ב הכלכל י והבטחונ י הקש ה ששר ר א ז 
באר ץ ל א הי ה בכוח ו להרתי ע א ת החברי ם ולהניע ם לוות ר 
ע ל שאיפת ם העז ה לעלו ת לארץ . 



חברו ת "החלוץ " נפרדו ת מלא ה ברמ ן (במרכז ) ער ב עלית ה ארצ ה 


לאח ר חודשי ם ספורים , ע ם שוב ם ש ל מסיימ י ההכשר ה 
לרדזימין , ה ם הביא ו את ם א ת רשמיה ם מהחיי ם בריכוזי ם 
החלוציי ם בפלוגו ת ההכשר ה השונות . חבר י הסני ף הקשיב ו 
בהתפעמו ת ובדריכו ת רב ה לכ ל מ ה שנאמ ר וסופ ר ע ל יד י 
מסיימ י ההכשרה . הרצו ן הע ז ש ל מספ ר ניכ ר ש ל חברי ם 
נוספי ם לצא ת להכשר ה הני ע בעל י יוזמ ה מבי ן פעיל י סני ף 
"החלוץ " בעי ר למצו א תחלי ף להכשר ה רשמי ת ש ל המרכז , 
וה ם ארגנ ו מקומו ת עבוד ה בעי ר ובסביבה . באח ד מימ י 
קי ץ יצא ו כמ ה בחורי ם לחוו ה הסמוכ ה לעי ר (ב״ויוסקא" ) 
ועבד ו בקצי ר מש ך כמ ה שבועות . תו ך הסתגלו ת לתנא י 


ע ם עליית ם ארצ ה ש ל פעל י ומארגנ י "החלוץ " ברדזי ־ 

מי ן בסו ף שנו ת העשרים , וע ם גזיר ת צמצו ם העלי ה ע ל 
יד י שלטונו ת המנד ט הבריט י לאח ר מאורעו ת שנ ת 1929 , 
נחלש ה הפעילו ת הסדיר ה ש ל סני ף "החלוץ " בעירנו . א ך 
בשנו ת השלושי ם התאוש ש גרעי ן "החלוץ " בעי ר ע ל יד י 
תוספ ת ש ל פעילי ם חדשים . אחדי ם מה ם הצליח ו להגי ע 
לאר ץ בדרכי ם שונות . 

מלחמ ת העול ם השני ה והשוא ה שב ה נכחד ה יהדו ת 
פולי ן שמ ה ג ם ק ץ טרג י לתנוע ת "החלה " המפואר ת 
בערי ה ובעיירותי ה ש ל המדינז ר ־חמיא , כול ל הסני ף ה ־ 


184 


ספ ר זכרו ן 


רדזימינאי . בודדי ם מבי ן חבר י הסני ף שלנ ו הצליח ו להינ ־ רושמי ם ברט ט א ת הפר ק המפוא ר ש ל סני ף "החלוץ " ב - 

צ ל מהשוא ה ולאח ר טלטולי ם ויסורי ם אי ן ספו ר הגיע ו רדזימין . כ ן אנ ו מעלי ם א ת זכ ר חברי ו שחלמ ו להיו ת 

בדרך־לא־דר ד ארצד ^ חלוצי ם העוברי ם לפנ י המחנ ה ול א זכ ו להגשי ם א ת שאיפ - 

אנו , שריד י קהיל ת רדזימי ן בישראל , בצרפ ת ובמקו ־ ת ם זאת . חבר י "החלוץ " בעירנ ו ה ם חולי ה בשרשר ת 

מו ת אחרי ם בעולם , תו ך הנצח ת זכר ה בספר־יזכו ר שאנ י ששמ ה הקהיל ה היהודי ת ברדזימין , שחוסל ה סופי ת בתא י 

מנחילי ם אות ו לדורו ת הבאים , בצור ת "והגד ת לבנך " הגאזי ם ש ל מחנ ה המוו ת טרבלינקה . 



לקהיל ת רדזימי ן 


185 


שלמ ה פוט ש 


סני ף "החלוץ " בעירנ ו 



סני ף "החלוץ " בעירנ ו נוס ד בראשי ת שנו ת העשרים , 
ובשני ם 1924/25 הו א הקי ף כב ר חבורו ת ש ל צעירי ם 
וצעירו ת בנ י משפחו ת חסידי ם וסוחרים , שהי ו חדורי ם 
רעיונו ת רומנטיי ם ע ל חי י עבוד ה ויציר ה בארץ־ישראל . 


בי ן הצעירים , וכ ן בקר ב חבר י "החלוץ " המבוגרים , 

הי ו כאל ה שלמד ו מקצו ע א ו עסק ו באומנותם , ברדזימי ן 
ובוורשה , ובש ל כ ך בא ו במג ע ע ם חוג י פועלי ם בביר ת 
פולין , הי ו חדורי ם רו ח פועלי ת ואיתני ם בשאיפת ם לבנו ת 



אחדי ם מחבר י הסני ף הספיק ו לעלו ת לאר ץ (שלו ם 
פוסטולסקי , שמואל׳ק ה צוקרמן , לייב ל יוניש , יוס ף ברמ ן 
ואחרים ) ומספ ר פעיל י הסני ף התכוננ ו לעלות . בשנ ת 1925 
נוס ד סני ף "החלו ץ הצעיר " שתר ם רבו ת לפעילו ת הכללי ת 
ש ל "החלוץ " ברדזימין . 


א ת האר ץ ע ל יסודו ת חברתיי ם נעלי ם וטובי ם יותר . 
בערב י הוויכוחי ם שנתקיימ ו שבה ם השתתפ ו רבי ם 
מפעל י הסניף , בא ה ליד י ביטו י קש ת מגוונ ת ש ל בעל י 
עמדו ת והשקפו ת נוכ ח הבעיו ת העיקריו ת ש ל ציבו ר 
ארץ־ישרא ל העובדת , באר ץ עצמ ה ובפולין . ראש י המדברי ם 






186 


ספ ר זכרו ן 


בוויכוחי ם הי ו חבר י הוע ד : האחי ם אברה ם ויהוש ע הייטמן , 
שלמ ה דליכובסקי , אברה ם יוניש , אתק ה פוטרמן , יהוש ע 
מר ק ושלמ ה פוטש . 



חבור ת פעיל י "החלוץ " 


מטע ם הוע ד המרכז י ש ל "החלוץ " בוורש ה הוצ ע 
לסני ף שלנ ו לארג ן ועיד ה ש ל סניפי ם במחו ז רדזימין . 
כמקו ם הועיד ה נקבע ה סרוצ ק והוזמנ ו להשתת ף בה , נוס ף 
לסני ף סרוצק , הסניפי ם : רדזימין , ידוב , פוסטלני ק 
ופולטוסק . א ז גמל ה בלב י תכני ת לארג ן בחשא י קבוצ ת 


צירי ם שתגב ש עמד ה אופוזיציוני ת לעמד ת הוע ד המרכז י 
בתחומי ם הארגוניי ם והפוליטיים . למטר ה ז ו באת י בדברי ם 
ע ם מספ ר פעילי ם מית ר הסניפי ם וגיבשת י קבוצ ה אופוזי - 
ציונית . כאמור , הכ ל בחשאיות , תו ך סיכו ם שנשמי ע א ת 
קולנ ו במאורג ן בועידד, . החשאיו ת היתד . הכרחי ת כד י 
שהגורמי ם הרשמיי ם ונאמנ י הק ו ש ל הועד־המרכז י ל א 
יסבל ו בעו ד מוע ד התארגנו ת אופוזיציונית . כאש ר הצירי ם 
מרדזימי ן יצא ו לועיד ת סרוצ ק — ברג ל כמוב ן — ליו ו 
אותנ ו כמע ט כ ל חבר י הסניף . בדר ך נתקלנ ו בחבר י 
"החלוץ " מית ר העיירו ת כשפניד. ם לועידד. . היתד . זא ת 
הזדמנו ת להיווד ע אל ה לאל ה ולהחלי ף דעו ת בבעיו ת 
שהעסיק ו אותנ ו בימי ם ההם , וכ ן בעניני ם שעמד ו ע ל סדר ־ 
יומ ה ש ל הועידה . 

כשנפתח ה הועידד . בסרוצק , הסב ו בנשיאו ת נציג י 
הסניפי ם ושנ י נציג י הוע ד המרכזי : מרדכ י יפ ה והמזכי ר 
הכלל י ש ל הוע ד המרכזי , יצח ק סקלה . הושמע ו נאומי ם 
מענייני ם ונתקיימ ו ויכוחי ם שעמד ו ע ל רמ ה נאותה . בר י 
שהדיוני ם נסב ו בעיק ר ע ל המצ ב בארץ־ישראל , בעיותי ה ש ל 
הסתדרו ת העובדי ם וש ל תנוע ת ארץ־ישרא ל העובד ת 
בגולה , יחסינ ו ע ם ית ר ההסתדרויו ת הציוניו ת וכולי . הועידה , 
מי ד לאח ר פתיחתד. , בחר ה בועדד . מתמד ת שהוט ל עליד . 
להכי ן א ת ההחלטו ת לסיום . הועדד . הית ה מורכב ת מחמיש ה 
נציגים , והם : כות ב השורו ת האלה , כנצי ג סני ף רדזימין , 



חברו ת ,ד.חל ת 



לקהיל ת רדזימי ן 


187 


חב ר טוקולסק י מסרוצק , חבר ה גרני ק מיאדוב , חב ר שלמ ה 
צ׳רניצ׳בסק י מפוסטלני ק וסטודנ ט מפולטוסק , ששמ ו אינ ו 
זכו ר לי . 

לישיב ת הועד ה המתמד ת הוגש ו הצעו ת שונו ת 
להחלטות . אך , נצי ג הוע ד המרכזי , יצח ק סקלה , דח ה א ת 
מדבי ת ההצעו ת שלנו , בנימו ק שהצעו ת אל ה נוגדו ת א ת 
רו ח ההחלטו ת ש ל האיגו ד העולמ י ש ל ״החלח ״ — פועלי * 
ציו ן וארץ־ישרא ל העובדת , וכ ן ה ן נוגדו ת א ת העמדו ת 
ש ל הוע ד המרכז י ש ל "החלוץ " בפולין . סקל ה ל א הסתי ר ג ם 
א ת רוגז ו ע ל כ ך שמהצעו ת שלנ ו נוד ף רי ח ש ל פועלי־ציון ־ 
שמאל.. . לאח ר ויכוחי ם מרובי ם נערכ ה הצבע ה והצעותינ ו 
זכ ו ברו ב ש ל 3 נג ד שניים . ברם , נצי ג הוע ד המרכז י ל א 
וית ר והעי ר א ת תשומ ת לב ם ש ל השלושה : כות ב שורו ת 
אלה , גרניק , מידוב , וטוקולסק י מסרוצק , שעמדתנ ו מסכל ת 


א ת סיכויינ ו לזכו ת בסרטיפיק ט ולעלו ת ארצה.. . מאח ר 
שטוקולסק י עמ ד כב ר ע ל ס ף העלי ה לארץ , הו א נבה ל 
וחז ר ב ו מתמיכת ו ברוב , ובהצבע ה חוזר ת הו א הצטר ף 
לשניי ם שהתנגד ו וכ ך הפ ך הרו ב למיעוט , במצ ב החד ש 
נעשיתי , במקו ם נצי ג הרו ב בועדה , נצי ג המיעוט . א ך 
דרשת י לאפש ר ל י כנצי ג המיעו ט בועד ה המתמד ת להבי א 
א ת הצעותינ ו לועידה . ל א ניתנ ה ל י רשות־הדיבו ר לפנ י 
ההצבע ה הכללי ת ע ל מיכלו ל ההחלטות.. . הסירו ב הי ה 
מלוו ה רמזי ם ברורי ם כ י תמ ו הסיכויי ם של י לקב ל סרטי - 
פיקט . 

כאל ה הי ו הבעיות , הציבוריו ת והאישיות , בימי ם ההם , 
במחצי ת השניי ה ש ל שנו ת העשרים , כאש ר היינ ו צעירי ם 
ולחמנ ו למע ן אידיאלי ם נעלי ם ונשגבים , וכאש ר היתד . 
עדיי ן יד.דו ת פולי ן ובתוכד , קד.יל ת רדזימין . 



188 


ספ ר זכרו ן 


דו ד דמבסק י 

ק ן "השומר־הצעיר " בעירנ ו 

ק ן ״השומר־הצעיר ״ בעירנ ו נוס ד בשנ ת 1925 . הוג ה טרייסטר , שר ה זילברבר ג ומאני ה גולדשטרן , זכרונ ן לברכה , 
הרעיו ן והיוז ם להתארגנו ת בנ י נוע ר מקומ י בתנוע ה ה ־ וכ ן לא ה (לונקה ) גינגולד , רח ל יוניש , רח ל הנד ל ורח ל 
שומרי ת הי ה המור ה הוורשא י אהר ן בידרמ ן (הבלונדי , טרייסטר , החיו ת עמנ ו בארץ . 




קבוצ ה "יהודית " 


להבדי ל מאחי ו הבכו ר השחרחר , א ף הו א מור ה ללימודי ־ הרו ח החי ה ש ל הקבת ה הית ה לא ה גינגולד , ששהת ה 
חו ל בבית־הספ ר הדת י "יסודי־תורה " בעיירה) . הגרעי ן זמן־מ ה אצ ל קרובי ה בעי ר שדלי ץ והצטרפ ה ל״השומר ־ 
לק ן הי ה קבוצ ת ״יהודית״ , מורכב ת מבנו ת בגי ל 15 — 14 . הצעיר " ש ם עו ד לפנ י שנוס ד הק ן ברדזימין . הופעת ה ש ל 
ע ם הקבוצ ה נמנ ו : חנ ה ניימן , זיסל ה אשכנזי , איט ה הבחור ה התמיר ה והחינני ת בעל ת צמ ה ארוכ ה לבוש ה ב ־ 



לקהיל ת ר ד ז י מ י ן 


189 


תלבוש ת השומרי ת ובפי ה סיפורי ם ע ל פעל ו ש ל הק ן 
בשדלץ , הלהיב ה מאו ד א ת הבנו ת הצעירו ת שבנפ ש חפצ ה 
ובהתלהבו ת הצטרפ ו לקבוצ ת "יהודית" . 

הקבוצ ה היוות ה מעי ן "מיסד ר סגור " וחשא י בחלקו . 
האסיפו ת נתקיימ ו בצ ל עצי ם שע ל י ד בית־העלמין , הרח ק 
מעי ן רואים . לימי ם נוסד ה ג ם קבוצ ת בחורי ם בגי ל דומה , 
ש ם הקבוצ ה החדש ה הי ה "עבודה" . לאח ר מכ ן נוסד ו עו ד 
שת י קבוצו ת ש ל בנו ת יות ר צעירו ת ששמותיה ן הי ו 
"שושנה " ו״זכרוניות" . 


והתכנסויו ת ש ל בנ י שנ י המיני ם יחדיו . בכ ל זא ת הצלחנ ו 
להתגב ר ע ל מרבי ת הקשיים , כ י רבי ם הלכ ו שב י אח ר 
רעיונו ת ומטרו ת התנועה , נוס ף לחלו ם הקסו ם לעלו ת א י 
פע ם לארץ־ישרא ל ולחיו ת בקיבוץ . 

א ך התקופ ה האידילית ־ הרומנטי ת ל א ארכ ה זמ ן רב . 
הבני ם שהתבגר ו גיל ו יות ר ויות ר התעניינו ת בבעיו ת 
פוליטיו ת אקטואליו ת המתייחסו ת לחי י יו ם יו ם ולמאב ק 
ע ל הקיום . השאיפ ה לעלו ת לאר ץ כד י להגשי ם א ת המט - 
רו ת השומריו ת נראת ה מה ם והלאה ; ומ ה ג ם שהידיעו ת 



ההתארגנויו ת והפעילו ת השומרית , כשחבורו ת בנו ת 
ובני ם בחולצו ת ועניבות , חשו ת בערבי ם למקומו ת הפגי ־ 
שות־האסיפו ת מחו ץ לעיר , עורר ו התעניינו ת רב ה בקר ב 
הנוע ר העירוני , ומאיד ך אי־שביעו ת רצו ן מוחלט ת אצ ל 
הורי ם רבי ם של א רא ו א ת הדב ר בעי ן יפה . ב ל נשכ ח 
שק ן "השומר־הצעיר " הי ה הארגו ן הראשו ן ש ל נוע ר ציונ י 
בעיירה , והורי ם אדוקי ם בדת ם חשש ו מפנ י התארגנויו ת 


ע ל המצ ב הכלכל י והמדינ י באר ץ הי ו ד י קשות , חר ף 
הנסיונו ת ש ל שופרו ת התעמול ה הציוניי ם לייפו ת א ת 
המציאות . והימי ם ימ י המשב ר הקש ה באר ץ ישראל , לאח ר 
כשלו ן העלי ה הרביעית , (בשני ם 1924 — 1926 ) , הי א ה ־ 
עלי ה הפולני ת בעיק ר (עליית־גראבסקי) , כאש ר אלפ י 
יהוד י וורשה , לודז ׳ וממקומו ת אחרי ם ברחב י פולין , בנ י 
המעמ ד הבינוני , שעל ו ארצ ה שגירות־שיירות , ירד ו מנ?נ ה 



190 


ספ ר זכרו ן 


וחזר ו לפולין . רבי ם מה ם הוציא ו א ת דיב ת האר ץ רעה ; 
דכאו ז השתר ר במחנ ה הציוני , לרבו ת בתנוע ה השומרי ם 
ע ל סניפי ה בעיירו ת פולין . 

המצ ב הקש ה בארגוני ם הציוניי ם נוצ ל הי ש מה ר ע ל 
יד י החוגי ם הקומוניסטיי ם היהודיי ם שניהל ו תעמול ה 
ענפ ה בקר ב בנ י הנוע ר היהוד י נג ד "האוטופי ה הציונית " 
המוליכ ה שול ל א ת המונ י העמלי ם היהודיים , במקו ם לארג ־ 
נ ם למאב ק לקיו ם כלכל י במקו ם (באר ץ מגוריהם) , ויח ד ע ם 
החוגי ם המתקדמי ם והמהפכניי ם שבציבוריו ת הפולני ת לל - 
חו ם בע ד משט ר שאינ ו מפל ה לרע ה א ת המיעוטים , כול ל 


ברוב ה ש ל בנ י נוע ר לומ ד ויוצא י השכבו ת האמידו ת שבי ן 
האוכלוסי ה היהודית , הר י במוב ן ז ה הי ה הק ן ברדזימי ן 
יוצא-דופן . חבר י הק ן שלנ ו הי ו נערי ם ונערו ת עובדי ם ש - 
הוריה ם התפרנס ו בדוחק . ר ק משפחו ת מועטו ת בעייר ה 
יכל ו להרשו ת לעצמ ן לשלו ח א ת ילדיה ם ללימודי ם תיכו - 
ניי ם ומקצועיי ם לוורש ה הסמוכה , לאח ר שסיימ ו א ת בית - 
הספ ר היסוד י (א ם ל א נשר ו בכיתו ת הראשונות ) בעיירה . 
רוב ם נאלצ ו בגי ל ר ך להרת ם בעו ל פרנס ת הוריה ם ונעש ו 
שוליו ת אצ ל חייטים , סנדלרי ם ובמפעל י מלאכ ה זעירים . 
לל א חוק י הגנ ה ע ל נערי ם עובדים , ביל ו רבי ם מה ם בבית - 



צעירו ת ״השומר־הצעיר״ . במרכ ז — לא ה גינגול ד 


המיעו ט היהודי . תעמול ה קומוניסטי ת זא ת חדר ה ג ם 
א ל בי ן כותל י ק ן "השומר-הצעיר " (שבמרוצ ת הזמ ן רכ ש 
לעצמ ו מועד ת בקרב ת תחנת-החשמל) . חל ק מהבוגרי ם 
עזב ו א ת הק ן והצטרפ ו לנוע ר הקומוניסטי , ופעולו ת הק ן 
הלכ ו והצטמצמו . מאורעו ת הדמי ם בארץ , בחוד ש א ב 
תרפ״ ט ( 1929 ) , והמשב ר הנוס ף בישו ב לאח ר מכן , הביא ו 
להפסק ה מוחלט ת ש ל פעילו ת הקן . 

ההתארגנו ת המחוד ש ת 

בשנ ת 1931 התארג ן הק ן מחדש , וג ם אנ י חזרת י 
לפעילו ת אקטיבי ת ע ד לעליית י ארצה , בשנ ת 1936 . יצויי ן 
כ י בעו ד שתנוע ת "השומר־הצעיר " בפולין , בעיק ר בוור - 
שה , לודד , לבו ב ובית ר הערי ם הגדולו ת במדינה , הית ה 


המלאכ ה הדחו ס בעבוד ה מפרכ ת ש ל 11 שעו ת ביממה , בה ם 
נערי ם בנ י 14 — 13 . נערי ם אל ה הקדימ ו להתבג ר וחיפש ו 
דר ך ומטר ה לחיי ם יות ר טובים , מעוגני ם באידיא ל ציבורי . 

כמ ה עשרו ת בנ י נוע ר אל ה מצא ו בק ן "השומר - 
הצעיר " פורק ן לשאיפתם , ה ם החל ו לזקו ף א ת קומתם , 
התעשר ו בערכי ם לאומיי ם ואנושיי ם והחל ו להכשי ר עצמ ם 
לקרא ת חיי ם חדשי ם בארץ-ישראל . ג ם הפע ם עמד ו בדרכ ם 
הורי ם אדוקי ם של א השלימ ו ע ם העובד ה שבניה ם נעש ו 
"אפיקורסים" , כביכול , ב״השומר-הצעיר " וניס ו להפרי ע 
לפעולו ת הקן . א ך בעזר ת הנהגת-הגלי ל ובעזר ת הפעילו ת 
המסור ה ש ל כמ ה בוגרי ם בקן , על ה בידנ ו להתגב ר ע ל 
הקשיי ם וההפרעות . במיוח ד תצויי ן עזרת ו הפעיל ה ש ל 
החב ר מרדכ י חלמיש , א ז חב ר הנהג ת הגליל-וורשה , וכע ת 







לקהיל ת רדזימי ן 


191 


חב ר מערכ ת "ע ל המשמר " בתל־אביב , שאירג ן והדרי ך א ת 
הקורסי ם לעברי ת בק ן שלנו , עז ר לנ ו בעצ ה ובהדרכ ה 
תקופ ה ד י ארוכה , יחסית , ע ד לעליית ו ארצה . על י לציי ן 
במיוח ד א ת חלק ם בהתפתחו ת הק ן בשנו ת השלושים , ש ל 
זיסל ה אשכנז י ובערי ש אבקוביץ׳ , חנ ה ניימן , איט ח טריים ־ 


ליע ר שמחו ץ לעי ר הפכ ו למאור ע חגיג י בעיירח , וכ ן ה ־ 
מיסדר־המיפק ד שנער ך בכיכ ר המרכזי ת ש ל חעייר ה ע ם 
שו ב התהלוכ ה מהיער , ב ו בל ו י ש של ם בפעולו ת צופיו ת 
ובמשחק י ספורט . כמע ט כ ל בנ י המקו ם הי ו מתאספי ם א ז 
לחזו ת כיצ ד השומרי ם צועדי ם ע ל דגליהם , ע ל תלבושת ם 



קירו ב לבבו ת בק ן 


ט ר (שהי ו פעילי ם עו ד בתקופ ה הראשונ ה ש ל "השומר ־ 
הצעיר " ברדזימין , בשנו ת העשרים ) ולייב ל יוניש . הודו ת 
לפעילות ם המסור ה בארגון , בהדרכ ה ובייצו ג במוסדו ת ה - 
ציוניי ם בעייר ה — הצלחנ ו ליהפ ך לגור ם חינוכי־ציבור י 
חשו ב בעיר . 

נוס ף לפעלו ת החינוכיו ת בקבוצו ת לשכבותיהן , פעו - 
לו ת צופיות , ארגו ן כינוסש , טילי ם ועוד , פעל ו ראש י 
הק ן במוסדו ת הציוניי ם והחלוציי ם בעיירה , כגו ן ב״הח - 
לח" , ב״ליג ה למע ן ארץ־ישרא ל העובדת" , בקק״ ל וכולי . 
בפעולו ת למע ן הקק״ ל הצטיי ן הק ן שלנ ו במיוח ד וזכ ה 
לאותו ת הצטיינו ת מהלשכ ה הראשי ת ש ל הקר ן בוורש ה 
ומהמורש ה המקומי . 

פעילו ת הק ן נתנ ה א ת אותותי ה בעיר . הופע ת השומ - 
רי ם ברחובו ת העייר ה בתלבושת ם הצופי ת ובעניבותיה ם 
הססגוניו ת הביא ה משב־ר ש רענ ן בחי ש האפורי ם ש ל 
האוכלוסי ה היהודי ת ומשכ ה א ת לבבו ת בנ י הנוער . מספ ר 
חבר י הק ן הל ך וגדל . תהלוכו ת ל״ג-בעומ ר ש ל השומרי ם 


וסמליה ם ושרי ם בקצ ב הצעידה , וכיצ ד לברכ ת ראש־הק ן 
״שומרים , חזק! ״ — עוני ם מאו ת קלו ת רכי ם "חז ק ו - 
אמ ץ ! ״ במבט י הערצ ה וחיב ה ליו ו התושבי ם א ת השומרי ם 
החוזרי ם למועדו ן רענני ם ומלא י חוויו ת לאח ר יו ם של ם 
בחי ק הטבע . 



הנהג ת הק ן בראשי ת מו ח השלושי ם 


192 


ספ ר זכרו ן 


חלפ ה שנ ה ועו ד שנ ה וחשנ ו בעלי ל שהק ן השומר י 
הפ ך לבי ת ולמקל ט לעשרו ת בנ י נוע ר מכ ל השכבו ת ומכ ל 
הגילים . בי ן כותל י המועדו ן נשכח ו הדאגו ת ש ל יום־יו ם 
והוחזר ה חדוו ת הנעורים . הדב ר בל ט במיוח ד כאש ר התלכ - 
ד ו במעג ל ובלי ל חורפ י ק ר ומדכד ך בעייר ה רקד ו ושר ו 
ע ל העמ ק וע ל הגליל , ע ל ירד ן וכנרת , ע ל אר ץ רחוקה , 
אר ץ מולדת . 


ר ק מעטי ם בלב ד זכ ו להגשמ ת חלומם . רוב ם ל א 
זכ ו לעלו ת ארצה , ביניה ם כאל ה שאושר ו כב ר לעלי ה 
לאח ר שסיימ ו א ת קיבתי־ההכשרה , וחיכ ו לסרטיפיק ט 
הגואל , ובה ם חנ ה ניימן , זהב ה זלצמן , רח ל אוסובסקי , 
שמוא ל אבקוביץ ׳ ואח י אברהם , זכרונ ם לברכה . 

ע ל אחינ ו וחברינ ו שנעקרו־הושמד ו באבי ב חייה ם 
נתאב ל ונזכו ר אות ם לעד . 







הק ן בשנ ת 1935 



לקהיל ת רדזימי ן 


193 



סני ף (קן ) "השומר־הלאומי " נוס ד בעירנ ו בינוא ר השתלב ו מחד ש בחי י הערי ם והעיירו ת במדינ ה ול א מעטי ם 

1929 במועדו ן הציונ י "תרבות" . באסיפת־היסו ד נכח ה מה ם א ף הוציא ו א ת דיב ת האר ץ רעה . 

קבוצ ת צעירים , ביניה ם כאל ה שהי ו בעב ר חבר י "השומר ־ החברי ם לשעב ר מ״השומ ר הצעיר " ברדזימין , שהפסי ק 
הצעיר " שהפסי ק להתקיי ם ברדזימין , פשו ט התפור ר מבחינ ה להתקיי ם שנתיי ם קוד ם לכ ן העדיפ ו ל א לארג ן א ת הק ן מחד ש 



פעיל י הק ן בשנ ת 1931 . במרכ ז — ראש־הק ן השנ י שמשו ן דמבסק י 


ארגוני ת ול א מ ן הנמנ ע שז ה קר ה כתוצא ה מ ן המשב ר בש ל התנגדות ם למיפנ ה שמאל ה ש ל תנוע ה זו , שכב ר א ז 

הארגונ י והרעיונ י שפק ד א ת המחנ ה הציונ י בפולי ן בסו ף נת ן א ת אותותי ו הרעיוניי ם החדשים . בעיניה ם הי ה סבי ר 

שנו ת העשרי ם בש ל הכשלו ן ש ל העליה ־הרביעי ת (רוב ה כ י התנוע ה השומרי ת החדש ה עדיפ ה בכ ך שהי א בלת י 

עליי ת יהוד י פולין ) שאנשי ה הזר ד בהמוניהם . היורדי ם מפלגתית , ציונית־צופית , ובוגרי ה (לאח ר גי ל 18 ) רשאי ם 


194 


ספ ר זכרו ן 


להצטר ף לאח ת משלו ש הסיעו ת שההסתדרו ת הציוני ת ב - 
פולי ן שימש ה לה ן ארגון־ג ג : "ע ל המשמר" , "ע ת לבנות " 
והרביזיוניסטים . א ך חל ק מהנוכחי ם באסיפ ת היסו ד ש ל 
"השומר־הלאומי " הי ו חדשי ם מבחינ ת השתייכות ם ה - 
ארגוני ת לגו ף ציונ י כלשה ו וה ם שש ו לקרא ת ההזדמנו ת 
להתארג ן בתנוע ה שומרי ת זו . 


חיי ם בעיירה . הק ן התרכ ז בחדר י המועדו ן "תרבות" . תכו - 
פו ת בא ו אלינ ו קבוצו ת שומרי ם מטיילי ם מוורש ה ומהעיי - 
רו ת הסמוכו ת לרדזימין , שלימד ו אותנ ו שירי ם ארצישרא - 
ליי ם חדשים . קולו ת השיר ה בקע ו בערבי ם ממועדו ן הקן . 
הופעת ם ש ל השומרי ם והשומרו ת בחוצו ת העיירה , כשה ם 
לבושי ם חולצו ת צופי ם ירוקו ת וענוד י עניבו ת כחולות , 



חב ר פעיל י הק ן בשנ ת 1933 

באסיפת-היסו ד ש ל "השומר-הלאומי " השתת ף מטע ם 
ההנהג ה הראשי ת בוורש ה אהר ן רוזנשיי ן (אי ש פינסק) , 
שליוו ה אח״ כ א ת שלב י הבראשי ת ש ל התפתחו ת הק ן — 
מקומ ץ ש ל כ- 30 אי ש ע ד למעל ה ממא ה נערי ם ונערות . 

כרא ש הק ן הראשו ן נבח ר בוני ם רדזימינסק י(כיו ם רזי , 

הח י בישראל ) ; חבר י הנהג ת הק ן הי ו ; שמשו ן דמבסקי , 
שלו ם קוסובר , מנד ל גינגולד , זא ב ליברנט , חו ה גולדשטרן , 
זלט ה טרייסטר . כראשי-הקבוצו ת נתמנו : אברה ם ברמן , 
גרשו ן הנדל , ארי ה חיימובי ץ ואליה ו זילברשטיין . 

הממישי ן גוזרש ה 

הפעילו ת ש ל התנוע ה השומרי ת החדש ה הכניס ה רו ח גדו ד כפירים , במרכ ז — זא ב ליברנ ט 





לקהיל ת רדזימי ן 


195 


עורר ה התעניינו ת רב ה בכ ל חוג י הנוע ר המקומי , וער ב ער ב 
פנ ו להנהג ת הק ן צעירי ם וצעירו ת בבקש ה להירש ם בו . 
ההנהגה , בהתא ם להוראו ת מגבוה , דנ ה בכוב ד רא ש ב - 
בקשו ת ור ק ע ל פ י המלצו ת וחתימותיה ם ש ל שומרי ם 
פעילי ם אושר ו חברי ם חדשים . 

ע ד מהר ה יצא ו לק ן ברדזימי ן מוניטי ן כסני ף ע ר ופעי ל 
וב ו שומרי ם נאמני ם ומסורי ם לעקרונו ת התנוע ה שהותו ו 


בי ן אד ם לחבר ו — בהתא ם לעקרונו ת הצופיו ת הבינלאומית , 
תנועת ו ש ל באד ן פאול . חבר י הק ן נעש ו פעילי ם בסני ף ש ל 
הקרן-הקיימ ת לישרא ל ובאיסו ף כס ף לגאול ת אדמ ת ה - 
מולד ת ראינ ו מצוו ה ציוני ת גדול ה וקדושה . כ ו אורגנ ו 
בק ן קורסי ם לעברי ת והשאיפ ה לפטפ ט בעברי ת ולהתקד ם 
ברכיש ת השפ ה הלאומי ת הית ה חלומ ו הגדו ל ש ל כ ל שומ ר 
ושומר . 



נשיאו ת כנ ם סניפ י גלי ל ורשה . מצ ד שמא ל — הדג ל ש ל ק ן רדזימי ז 
ניצבי ם ע ל יד ו כמשמר-כבוד : חנ ה ליכטמן , נהמ ן פרידמ ן ושיינד ל ויינשטיין . 
נוא ם : ז״׳ ר ראוב ן בךשם . יוש ב ליד ו : רא־ב ן קרסנושלםק י(בחולצ ה הצחורה) . 


ע ל יד י האח-הראש י ד״ ר ראוב ן בן-ש ם (פלדשוה ) וחבר י 
ההנהג ה הראשי ת וההנהג ה הגלילי ת האחרונים : אברה ם 
ריינהר ץ (כיו ם בישראל) , יעק ב רכטמ ן (כיו ם רכ ס בחיפה ) 
וראוב ן קרסנושלסק י ביקר ו תכופו ת בק ן והתידד ו אישי ת 
ע ם חבר י הנהג ת הק ן וע ם ראש י הקבוצו ת שלה . 

הפעילו ת ש ל הק ן התרכז ה בתח ש חינת ־ אופ י ונטיי ה 
לעזו ר לזולת , לזקני ם ולחלשים , אדיבו ת ביח ס ובדיבו ר 


תו ך זמ ן קצ ר זכ ה הק ן להערצ ה אצ ל הורי ם רבי ם 
שילדיה ם נעש ו שומרים , לרבו ת אצ ל אות ם ההורי ם שתחל ה 
ל א הסתכל ו בעי ן יפ ה ע ל כך . הכוונ ה להורי ם דתיים - 
קפדניי ם שחשש ו שבניה ם יסט ו חלל ה מדר ך הישר . והנ ה 
נכח ו לדע ת שילדיה ם נעשי ם אדיבי ם ומחונכים ; כלומ ר 
מ ה של א הצלי ח החינו ך בבית , הצלי ח דווק א החינו ך ש ל 
ק ן "השומר-הלאומי" . 


196 


ספ ר זכרו ן 


אנ ו מייסדי ם קני ם חדשי ט 

במרוצ ת הזמ ן לקח ה ע ל עצמ ה הנהג ת הק ן א ת התפ - 
קי ד לייס ד קני ם בעיירו ת שבמחו ז רדזימין , כמ ו למש ל 
בסרוצ ק ובוולומין . בעזרתנ ו הוקמ ה אח״ כ נקודת־הכשר ה 
ש ל החלו ץ הכלל־ציונ י ופעיל י הק ן דאג ו לגיי ס מקומו ת 
עבוד ה בשבי ל החלוצי ם שבא ו אלינ ו ממקומו ת שוני ם 
להכשר ה בעבוד ה פיזי ת לקרא ת עליית ם ארצה . 

ביוזמ ת הנהג ת הק ן אורגנ ו בסביב ת רדזימי ן מושבות ־ 

קי ץ בה ן השתתפ ו שומרי ם מאוסטרוב־מזוביצק , מוולומי ן 
ומוורשה . למושבות־הקי ץ ב א במיוח ד להרצו ת ד״ ר ראוב ן 
בן־שם , שנוצ ל ל א פע ם ג ם להרצאו ת פומביו ת באול ם 
"אוכרונה" . ביקורי ו הפכ ו לח ג גדו ל ולמאור ע בקן , ותוכ ן 


דברי ו שימ ש לנ ו מקו ר לשיחו ת ולדיוני ם עו ד זמ ן ר ב 
לאח ר הביקור . 

הק ן "השומר־הלאומי" , שעבר ו עלי ו גלגולי ם שונים , 

יד ע במש ך הזמ ן ג ם עתו ת שמח ה וג ם בעיו ת ארגוניו ת 
ואישיות , כרגי ל בכ ל סני ף ש ל תנוע ת נוע ר ציוני , ח ג 
גדו ל הי ה לק ן כאש ר מנד ל גינגול ד וזלט ה טרייסט ר על ו 
ארצה . וכעבו ר זמ ן מ ה על ה ג ם זא ב ליברנט . מכתביה ם 
מהמולד ת שימש ו מקו ר עידו ד לכ ל השומרי ם שאדי ר חלומ ם 
הי ה ג ם כ ן להיו ת בי ן העולי ם הזוכי ם לחיו ת ולבנו ת א ת 
הארץ . 

כ ך התקיי ם הק ן ע ד פרו ץ המלחמ ה כאש ר על ה הכור ת 
ע ל מרבי ת השומרי ם שהושמד ו ע ל יד י החי ה הנאצי ת ול א 
זכ ו להגשי ם א ת חלום־ציון . 



לקהיל ת רדזימי ן 


ד 19 


ה . גרשו ן 


ברית־הצה״ ר (ציוני ם רביזיוניסטים ) ובית״ ר 


באח ד מערב י חור ף בשלה י חוד ש דצמב ר 1930 , 
התכנס ו במועדו ן "השומ ר העברי " (נוס ד ע ל יד י חבור ת 
פעיל י "השומר־הלאומי" , שהתפלג ה ממנ ו ויסד ה ק ן ש ל 
התנוע ה השומרי ת החדש ה שנהר ה אחר י ד״ ר ראוב ן בן ־ 
ש ם (פלדשוה) . המתכנסי ם במועדו ן החליט ו ששאל ת הע ם 
היהוד י הנרד ף בגול ה תמצ א א ת פתרונ ה א ך ור ק ע ל יד י 
הקמ ת מדינ ה יהודי ת בארץ־ישראל , וכד י שהמדינ ה תוכ ל 
לקלו ט א ת ב ל שבי ־ ציו ן מכ ל התפוצות , חייב ת המדינ ה 
להשתר ע ע ל שת י גדו ת הירדן . 

ע ם אישו ר הפרוגרמ ה הזא ת ע ל יד י הנוכחי ם (כתריס ר 


ומחצי ת התריס ר חברי ם וחברות) , הוכר ז ע ל הקמ ת סני ף 
רדזימינא י ש ל ברית־הצה״ ר (ציוני ם רביזיוניסטים) , וכ י 
הסניף , כדב ר המוב ן מאליו , יהוו ה "יחיד ה מדינית " ש ל 
המחנ ה הציונ י הצרוף , הדוג ל במלכות־ישרא ל שזא ב 
דבוטינסק י עומ ד בראשו . 

בישיב ת היסו ד ש ל הסני ף השתתפ ו (כפ י שאנ י מנס ה 
לשחז ר כעבו ר 43 שנים ) : שלו ם קוסובר , יצח ק קולס , 
שמוא ל קוהן , מנדי ל הלמן , ארי ה חיימוביץ׳ , שמח ה 
שיטארסקי , וולוו ל ניימן , שפס ל רדזינר , שמח ה ברמן , מש ה 
מורגנשטרן , יו ס (יוסף ) צ׳כנוביצקי , גרשו ן הנדל , חייצ׳ ה 


198 


ספ ר זכרו ן 


קוסובר , פייג ה דינשטיין , ז׳וט ה רדזימינסק י ועוד . האר י 
שבחבור ה הי ה ישרא ל אלטמייד , שהתגור ר באור ח קב ע 
בוורש ה וב א לעתי ם קרובו ת לביקורי ם ברדזימין . 

הית ה זא ת חבור ה ש ל צעירי ם נלהבי ם ותמימים . בימי ם 
הה ם עדיי ן ל א התלקח ה היריבו ת הקש ה בי ן המחנ ה הציוני ־ 
הכלל י א ׳ ותנוע ת ארץ־ישרא ל העובד ת מזה , לבי ן המחנ ה 
הדבוטינסקא י מזח . חבר י הסני ף החד ש ש ל ברית־הצה״ ר 
האמינ ו באמונ ה שלמה , זכ ה וטהורה , שה ם לוקחי ם ע ל 
עצמ ם עו ל ציונ י גדו ל יות ר ומתחייבי ם לקיי ם יות ר מצוו ת 
ציוניו ת מאש ר "סתם " ציונ י א ו "סתם " שומ ר וחלוץ . בכ ל 
דכו ה אידיאולוג י הדגשנו , הזו ר והדגש , שאי ן אנו , ברי ת 


ל א מביני ם דברי ם כ ה פשוטי ם ואלמנטריים , ול א ר ק של א 
"מבינים" , אל א א ף לועגי ם לטיעוני ם אלה , מ י בלגלו ג 
סלחנ י ומ י באי־הסתרת ו א ת נימ ת ביקורת ו הקשוח ה נג ד 
אל ה "המעדיפי ם א ת הרוב ה והחר ב ע ל המחרש ה וע ל 
ייבו ש הביצו ת בעמק".. . 

לימי ם גד ל הסניף , ה ן במספ ר החברי ם וה ן במספ ר 
הפעילים . ע ם האחרוני ם נמנ ו בוני ם ויינגלא ס וחיי ם לייז ר 
ויינשטיין . בוני ם דינגלא ס נבח ר לאח ר מכ ן כיו״ ר הסני ף 
וכנציג ו למוסדו ת הציוניי ם המשותפי ם לכ ל הזרמי ם ולקרנו ת 
הציוניים . שמע ו יצ א בכ ל החוגי ם הציבוריי ם בעי ר כנוא ם 
חוצ ב להבות . ויינגלא ס ניה ל ג ם א ת ועד ת "קר ן תל־חי " 



במרכ ז — המפק ד יעק ב יזרעאלסק י 


הצה״ ר ברדזימין , כמ ו חברינ ו הרבי ם ברחב י פולי ן ובארצו ת 
אחרות , מוכני ם לוות ר ע ל עבר־חירדן ^ וכ י אנ ו מוכני ם 
בכ ל יו ם ובכ ל שע ה להיענו ת לצדקריא ה ש ל זא ב 
ז׳בוטינסק י לנוע ר היהוד י בכ ל את ר ואת ר להתגיי ס ללגיו ך 
היהוד י (הגדו ד העברי ) שיוק ם מהד ש ע ל אדמ ת ארץ * 
ישרא ל ושתפקיד ו להג ן ע ל המושבו ת היהודיו ת בפנ י 
פרעו ת הערבי ם — חא ת כד י שהצב א הבריט י ל א יצטר ך 
לשפו ך א ת דמ ו בהגנ ה ע ל הי י היהודי ם במולדת ו ההיס - 
טורי ת ש ל הע ם העברי . 

נבצ ר הי ה מאתנ ו להבי ן אי ך כ ל הציוני ם לסוגיה ם 


שנוסד ה לי ד סני ף ברית־הצה״ר . כאש ר ההנהל ה הארצי ת 
ש ל הקר ן בוורש ה הכריז ה ע ל "אוויאנעטקע ס אקציע " 
(מפע ל רכיש ת אוירונים ) כד י להכשי ר בגול ת פולי ן טייסי ם 
יהודי ם בשבי ל היל־האוי ר הארץ־ישראל י במדינ ה היהודי ת 
העתיד ה לקו ם (השל ב הראשו ן ש ל "מפע ל הדאונים " 
הח ל עו ד בקי ץ 1930 ) , דא ג בוני ם ויינגלא ס של א יהי ה חב ר 
הסני ף א ו אוה ד הרביזיוניז ם בעי ר של א יקש ט א ת ד ש 
בגד ו בדיסקי ת הלבנ ה הקטנ ה ש ל קר ן תל־ה י שעלי ה הרו ט 
אוירון ׳ דג ם שנ ת 1930 . ברם , דיסקיו ת ש ל מפע ל אדרוני ם 
ש ל "קר ן ת ל הי " גרמ ו להחרפ ת היהסי ם בי ן הבר י ברי ת 


לקהיל ת רדזימי ן 


199 


הצה״ ר לבי ן ית ר החוגי ם הציוניים . הי ו שטענ ו כ י 
"האקציה " ש ל קר ן תל־ח י למע ן "אוויאנע ך מתחר ה ע ם 
הקופס ה הכחול ה ש ל הקר ן הקיימ ת לישראל , וכ י הרביזיו - 
ניסטי ם מעדיפי ם להיו ת "לופ ט מענטשן" , ובמקו ם לחנ ך 
ולהכשי ר א ת עצמ ם לבני ן האר ץ ולעבוד ת כפיי ם — ה ם 
חולמי ם ע ל טייסי ם יהודיים . 

כרגיל , כמנה ג גוברי ן יהודאין , פרצ ו ל א פע ם סכסוכי ם 
ומחלוקו ת בקר ב חבר י הנהל ת הסניף , וישרא ל אלטמיי ד 
הי ה ז ה שעס ק ביישו ר ההדורים . למטר ה ז ו א ו שהי ה מגי ע 
מוורש ה לביקו ר ברדזימי ן א ו שעס ק בתיווכי ם בוורשה , 
שע ה שהחברי ם המסוכסכי ם בא ו אליו . 

במסגר ת הפעילו ת הארגוני ת והתרבותי ת ש ל הסני ף 
נתקיימ ו הרצאו ת פומביו ת באול ם "אוכרונה" , בהשתתפו ת 
מרצי ם מהוע ד המרכז י בוורשה . בי ן המרצי ם שפקד ו א ת 
עירנו : ד״ ר מיכא ל סטריקובסקי , ביאלוברוב , הסטודנ ט 
לייזרוביץ / אש ר לרנ ר (לימי ם נהור) , הר ב ד״ ר שלו ם 
טרייסטמן , י . ש . פקר , אייזי ק רמב ה ועוד . 

בראשי ת שנ ת 1933 נוסד ה ברדזימי ן "ברית־החיל " 

(ש ל יוצא י הצב א הפולני ) והוע ד ש ל ברית־הצה״ ר הטי ל ע ל 
גרשו ן הנד ל לנה ל א ת הפעילו ת התרבותי ת והארגוני ת 
ב״ברית־ההיל" . 

בקי ץ 1932 נוס ד בעי ר ק ן בית״ר , שמרבי ת חברי ו 
בא ו משורו ת "השומר־העברי" . בכ ך הפ ך למעש ה "חק ן 
השומרי " לבית״ר . יצויי ן שא ת ייסוד ה ש ל בית״ ר 



הדג ל ש ל בית״ ר רדזימי ן בכנ ס בכיכ ר פולסודסק י בוורשה . 
נוש א הדג ל — חיי ם איזנפיש . ליד ו — משמר־הכבו ד — דו ד 
קול ס ושמעו ן טרייסטר . צוע ד ברא ש : המפק ד יעק ב יזרעאלסקי . 

שנ ת 1934 

ברדזימי ן י ש לזקו ף ג ם כ ן לזכות ו ש ל ישרא ל אלטמיי ד 
שדר ש מהרביזיוניסטי ם העומדי ם ברא ש "השומ ר העברי " 



פריד ה משמעו ן טרייסט ר לקרא ת נטיעת ו להכשרה . שנ ת 1933 



200 


ספ ר זכרו ן 


לשי ם ק ץ ל״דר ד הביניים " שלה ם ולהפו ד א ת הק ן השומר י 
לבית״ר . השפעת ו ש ל ישרא ל גבר ה בקר ב חברי ו ע ם 
ביקורי ו ברדזימי ן ש ל יעק ב יזרעאלסקי , שבאות ה 
תקופ ה עב ד בוורש ה דרך ־קבע . יעק ב הי ה בית״ר י בהיות ו 
בוורשה , עו ד משנ ת 1929 וביקורי ו ברדזימין , כשסמ ל 
"המנורה " ע ל ד ש המקטור ן שלו , עורר ו סקרנו ת והתענינו ת 
אצ ל חבר י ברית־הצה״ ר שהאזינ ו לסיפורי ו ע ל פעילו ת 
בית״ ר בביר ת פולין . 

נתמנת ה מפקד ת הק ן בית״ר . יעק ב יזרעאלסקי , שבינ - 
תיי ם הפסי ק א ת עבודת ו בוורש ה ונשא ר ברדזימין , נעש ה 
מפק ד הקן , וגרשו ן הנד ל — סג ן מפקד . ע ם מפקד ת הק ן 


האשימ ו א ת חבר י מפקד ת בית״ ר ברדזימי ן באחריו ת 
עקיפ ה לאסון , א ם כ י לבקשת ו ש ל שלמ ה לצא ת לפלוג ת 
הכשר ה צור ף אישו ר אבי ו שהסכי ם כ י בנ ו ייצ א להכשרה . 

הנציבו ת ש ל בית״ ר בוורש ה עשת ה א ז מחוו ה כלפ י 
הק ן ברדזימי ן וכפיצו י ע ל האסו ן אישר ה רשיון־עלי ה 
(סרטיפיקט ) לקן . יצויי ן שצעד ה ז ה ש ל הנציבו ת ב א 
ל א במע ט כאו ת הערכ ה לעובד ה שבתו ם השלושי ם למו ת 
פרלמן , ק ם חב ר מפקד ת הקן , שמעו ן טרייסטר , והודי ע כ י 
גמ ר אומ ר — כד י להפגי ן שאי ן אנ ו נרתעי ם מפנ י אבנ י 
הנג ף בדר ך להכשר ה ולעלי ה — שהו א יס ע להכשרה , 
דווק א לאות ו מקו ם ב ו נפל־טב ע שלמ ה פרלמן . אמ ר 



פריד ה מארי ה רוטשטיי ן (נחמני ) ער ב עלית ו ארצ ה 


נמנו : שמעו ן טרייסטר , אריה־ליי ב רוטשטיי ן (נחמני ) 
ומש ה מורגנשטרן . 

חדשי ם ספורי ם לאח ר ייסוד ה ש ל בית״ ר פק ד אותנ ו 
אסו ן כבד . שלמ ה פרלמן , בהגיע ו לגי ל 18 , ביק ש ממפקד ת 
הק ן לטפ ל בנציבו ת בית״ ר בוורש ה שתאש ר א ת הצטרפות ו 
לפלוג ת הכשר ה ע ל מנ ת שיוכ ל אח״ כ להיו ת מועמ ד לעלי ה 
לארץ . נענינ ו לבקשת ו.ושלמ ה פרלמ ן נשל ח לחוו ה חקלאי ת 
במח ח לוצ ק שבווליניה . א ך לאח ר כמ ה שבועו ת טב ע 
שלמ ה ביוב ל שבקרב ת החווה . ימ י אב ל ירד ו עלינו , הורי ו 


ועשה . שמעו ן טרייסט ר עז ב א ת הבי ת הח ם והמבוס ס ש ל 
הוריו , והצטר ף לפלוג ת ההכשר ה שבסביב ת לוצ ק הרחוקה . 
והתנס ה בעבודו ת קשו ת ומפרכות . 

מפקד ת הק ן אישר ה פ ה אח ד א ת הסרטיפיק ט לארי ה 
רוטשטיי ן (נחמני) , חברי ו הי ו אסיר י תוד ה ל ו ע ל שכיוצ א 
הצב א הפולנ י התמס ר לאמ ן א ת חבר י בית״ ר בתרגילי ־ 
סדר . כ ן נלק ח בחשבו ן מצב ו הכלכל י והמשפחת י ש ל 
רוטשטיי ן שהפתרו ן של ו — עלי ה לארץ־ישרא ל — הי ה 
אידיאל י מכ ל הבחינות . 


לקהיל ת רדזימי ן 


201 


רוטשטיי ן הי ה העול ה הראשו ן ש ל בית״ ר ברדזימין , 
בשנ ת 1933 . כעבו ר שנתיים , לאח ר ששמעו ן טרייסט ר סיי ם 
א ת ההכשר ה וג ם קור ס מרכז י למדריכ י בית״ ר בהדרכת ו 
ש ל ירמיה ו הלפרין , שב א במיוח ד למטר ה ז ו מהאר ץ 
לפולין , על ה ג ם הו א ארצה . טרייסט ר המשי ך באר ץ 



יוס ף ויינגלא ם במד י בית״ר , ע ם גרשו ן הנד ל בשנ ת 1935 

במצוו ת בית״ר , והצטר ף לפלוג ת הגיו ס בתל־צור . גרשו ן 
הנדל , שבשנ ת 1935 העתי ק א ת פעילות ו בתנוע ה לוורש ה 
ונתמנ ה מזכי ר מפקד ת גלי ל וורש ה ומפק ד בית״ ר וורשה ־ 
מזר ח (ברחו ב פרנצישקנסה ה 21 ) יצ א בשיירה , ש ל 


עלי ה בלתי־ליגלי ת ("א ף ע ל פי" ) ש ל אברה ם סטאבסקי , 
שעשת ה א ת דרכ ה בל ב י ם כחמיש ה שבועות . השייר ה 
יצא ה לדר ך ב ־ 11 ביול י 1939 והגיע ה לחופ י תל ־ אבי ב 
ב־ 22 באוגוסט . יח ד ע ם הנד ל הי ה הביתר״ י מרדזימי ן 
יצח ק קאלוסקי . עליית ו אושר ה במקו ם יוס ף ויינגלאס , 
שהי ה חב ר מפקד ת ק ן בית״ ר ברדזימי ן בשני ם שקדמ ו 
למלחמ ת העול ם השנייה . ויינגלא ס ביק ש ביול י 1939 
לדחו ת א ת עליית ו לזמ ן מ ה כד י שיוכ ל לסיי ם א ת עונ ת 
חעבוד ח של ו (גהו ץ מעיל י גומי ) ולחסו ך קצ ת כסף.... . 

שנתיי ם לפנ י פרו ץ המלחמ ה עמד ו ברא ש ק ן בית״ ר 
ברדזימי ן אברח ם ברונשטיי ן ופרומק ה פרידמן , אחות ו ש ל 
נחמ ן פרידמן , שלפנ י גיוס ו לצב א הפולנ י הי ה א ף הו א 
חב ר מפקד ת ק ן בית״ר . 

חסני ף ש ל בית״ ר ברדזימי ן נחש ב בנציבו ת ובמפקד ת 
הגלי ל כאח ד הסניפי ם הפעילי ם והחזקי ם במדינ ת פולין . 
ע ם המבקרי ם א ת הק ן נמנו : מש ה גולדברג , נחמ ן סולו ־ 
בייצ׳יק , יוס ף כרוסט , אייזי ק רמבה , אהר ן פרופס , יצח ק 
לוין , יוא ל קרלמן , מנח ם בגין , יצח ק ילי ן ומש ה גילונ י 
(השניי ם האחרוני ם בא ו לרדזימי ן במסגר ת שליחות ם 
מארץ־ישרא ל לתנוע ה בפולין) , ועוד . 

ע ם כניס ת הצב א הגרמנ י לרדזימי ן וראשי ת הכיבו ש 
הנאצי , נפסק ה לחלוטי ן כ ל הפעילו ת הציוני ת בעיר , 
והמועדוני ם הציבוריי ם והספריו ת נסגרו . גור ל דומ ה הי ה 
למועדו ן בית״ר , שלפנ י המלחמ ה התמק ם סמו ך לבני ן 
בית־המשפט , בשט ח שהוגד ר "הויפישע ר סאד " (ג ן החצר) . 
נדמ ו קולו ת השיר ה והרינ ה ש ל צעיר י בית״ ר שבקע ו 
ער ב ער ב מהמועדון , שיר ת הערג ה לציון . השרי ם החולמי ם 
ל א זכ ו להגשמ ת חלומם . 



202 


ספ ר זכרו ן 


מענד ל גינגאל ד 

ראדזימינע ר יוגנ ט 

זינ ט ד י עגד ע פו ן ד י צוואנציקע ר יאר ן אי ז דע ר גרעס ־ 

טע ר טיי ל פו ן דע ר יוגג ט אי ן שטא ט געווע ן אנגעשלאס ן אי ן 
פארשידענ ע יוגנט־ארגאניזאציע ס : השומר־הלאומי , בי ־ 
ת״ר , השומר־הצעי ר או ן קאמוניסטיש ע יוגנט . מערסטנ ם 
זענע ן דא ס געווע ן קינדע ר פו ן ארעמ ע היימען , פו ן בעלי ־ 
מלאכה ס או ן קליינהענדלער , וועלכ ע האב ן זי ך געראנגל ט 
פא ר דע ר מינימאלע ר עקזיסטענץ . קיי ן מיטלשו ל זד ז אי ן 



שטא ט ניש ט געווען , או ן נא ר געציילט ע יוגנטלעכע , וועמענ ס 
עלטער ן האב ן זי ך געקאנ ט דא ס דערלויבן , זענע ן געפאר ן 
אי ן ווארש ע "ווייטע ר לערנען" , נאכ ן עגדיק ן ד י פאלקס ־ 
שולע . 

פא ר דע ר ארגאניזירטע ר יוגנ ט אי ז דע ר "לאקאל " 

פו ן דע ר ארגאניזאצי ע געווע ן ד י צווייט ע היי ט או ן פא ר א 
טיי ל אפיל ו ד י ערשט ע היים . אי ן "לאקאל " האב ן זי י געפו ־ 



א ץ געזעלשאפ ט פו ן אקטיוו ע שומרו ת 







לקהיל ת רדזימי ן 


203 


נע ן א ווארעמ ע חבריש ע אטמאספער ! ד י אינסטרוקטאר ן 
זענע ן צ ו זי י געווע ן העפלעך , אריינגעגעב ז זי י מו ט או ן 
האפענונג , צוזאמע ן געזונגע ן ציון־לידע ר או ן זי י דערצויג ן 
אי ן גייס ט פו ן שטרעבונ ג צ ו א גי י לעב ן אי ן ארץ־ישראל . 
פא ר פי ל פי ל יוגנטלעכ ע אי ז דא ס באזוכ ן או ן פארברענ ־ 
גע ן אי ן "לאקאל" , וו י ד י אפיציעל ע "אסיפות " פו ן ד י "כפי - 
רים" , אדע ר "בוגרים " פלעג ן פארקומען , געווע ן ד י שיינ ע 
או ן גוט ע שעה ן אי ן זייער ע שווער ע לעבנם־באדינגונגען , 
אי ן גראע ן טאג־טעגלעכ ן לעב ן אי ן הוי ז פו ן זייער ע עלטערן . 

אי ך דערמא ן זי ך אי ן יענ ע יארן , ווע ן אי ך בי ן געווע ן 
דע ר הויפט־מדרי ך פו ן אל ע "כפירים״־קבוצו ת פו ן "השו ־ 
מר־הלאומי" . אי ך הא ב שטודיר ט מי ט גרוי ם אינטערע ס ד י 
אינסטרוקציע ס פו ן דע ר הנהג ה הראשי ת אי ן ווארשע , וועג ן 
דערציאוגגס־פראבלעמען , וו י אזו י זי ך צ ו באגיי ן מי ט ד י 
קליינ ע שומרים ; אי ך הא ב גענ?אכ ט אל ע גייסטיק ע אג ־ 
שטרענגונגע ן זי ך באנעמע ן ברודערלע ך מי ט דע ם קליינ ־ 



אקט־וו ע שומרי ם : שמח ה שיטארסקי , אליה ו זילבערשטיין , 
מש ה מארגענשטערן , יצח ק קולא ס או ן שעפס ל ראדזינ ר 


האבנדי ק מי ט א טיי ל פו ן זי י — פו ן ציי ט צ ו ציי ט — 
אינדיווידועל ע געשפרעכ ן וועג ן זייער ע פערזענלעכ ע 
וארגן , איינשליסלע ך היים־פראבלעמען , הא ט זי ך געשאפ ן 



זהב ה או ן מענד ל אוי ף א געזעגענונגם־אוונ ט מי ט קרובי ם 
או ן פריינ ד פא ר זייע ר עול ה זיי ן קיי ן ארץ־ישרא ל 


ווארג . אי ן גא ר א קורצע ר ציי ט ארו ם הא ב אי ך שוי ן גע ־ 
פיל ט ד י רעזולטאט ן פו ן דע ר ווארעמע ר אטמאספער , ווא ם 
אי ך הא ב געשאפ ן צוויש ן אונד ז אוי ף ד י "אסיפות " או ן 
אויספליגן . ד י "כפירים " מייג ע האב ן מי ר ארומגערינגל ט 
מי ט גרוי ס ליבשאפ ט או ן הערצלעכע ר דאנקבארקיי ט או ן 


צוויש ן אונד ז א באציאונ ג וו י פו ן א פאטע ר צ ו זיי ן לייב ־ 
לעכ ן זון , אדע ר באציאונגע ן פו ן קינדע ר צ ו א ן עלטער ן 
ברודער . ווירקלע ך אי ז דא ס לעב ן אי ן דע ר יוגנט־ארגאניזא ־ 
צי ע געווע ן וו י אי ן איי ן גרויסע ר משפחה . 

דע ר "השומר־הלאומי" " הא ט געפיר ט א קולטורעל ע 


204 


ספ ר זכדו ן 


ארבע ט אי ן לאקא ל פו ן "תרבות״־ביבליאטע ק מי ט דע ר 
אונטערשטיצונ ג פו ן ד י חברים , וועלכ ע זענע ן געשטאנע ן אי ן 
דע ר שפי ץ פו ן דע ר ציוניסטישע ר ארגאניזאציע , וו י ד י 
חברי ם מענד ל קאסאווער , מש ה ברו ך אשמאן , שלו ם לי ־ 
טעווקא , אברהמק ע יאני ש א . א . 


יידן , או ן פי ל גויים , זענע ן ארוי ם אי ן גא ס כד י צ ו זע ן וו י 
יידיש ע יוגנטלעכע , אל ע אנגעטו ן אי ן איי ן איינהייטלעכ ן 
אוניפארם , מארשיר ן וו י מיליטע ר אויפ ן ווע ג אי ן וואל ד 
אריין , מי ט געזאנ ג אוי ף ד י ליפן . אי ן שפי ץ פו ן צו ג האב ן 
געפלאטער ט ד י בלוי־ווייס ע פענער , געטראג ן דור ך א ספע ־ 



ד י .וארענדע ״ אי ו ״הויפיש ן סאד ״ — וועלכ ע הא ט אפ ס געדינ ט ד י שומריש ע 
או ן חלוציש ע יוגנ ט אל ם צוזאמענטרעף־פונק ט 


ד י ל״ ג בעומר־פייערונגע ן פו ן אל ע ציוניסטיש ע יו ־ 
גנט־ארגאניזאציע ם — אפטמא ל אי ן א געאייניקטע ר דע ־ 
פילאד ע — אדע ר יעדע ר ארגאניזאצי ע באזונדע ר — אי ז 
געזוע ן ד י גרדס ע יערלעכ ע אטראקצי ע אי ן שטאט . אל ע 


ציעלע ר ערן־ווא ך פו ן שומרי ם או ן בית״רים . אז א דעפילאד ע 
הא ט געמאכ ט דע ם רוש ם וו י מי ר וואלט ן געווע ן דא ס הער ־ 
שנד ע פאל ק אי ן אונדזע ר שטעטל . פארנאכ ט ורע ן דע ר צו ג 
אי ז צוריקגעגאנגע ן פו ן וואלד , אי ז ממ ש דא ס גאנצ ע שטעט ל 


לקהיל ת רדזימי ן 


205 


געווע ן פארזאמל ט אי ן ד י גאס ן וו ו דע ר צו ג פו ן ד י פייע ־ 
רנדיק ע הא ט געדארפ ט דורכגיין . דא ס אי ז געווע ן א מאסן ־ 
מאניפעסטאצי ע פאר ן גרויס ן חלו ם פו ן ד י ייד ן אי ן גלו ת 
זוכ ה זיי ן צ ו באטייליק ן זי ך אי ן אויפבו י פו ן ארץ־ישראל . 
פי ל צענדליקע ר ייד ן פלעג ן זי ך נאכשלעפ ן ביי ם ענד ע פו ן 
דע ם צוג . אי ן יענ ע מאמענט ן הא ט זי ר אוי ך געלאז ט בא ־ 
מערק ן זו י קריסט ן קוק ן אוי ף אונד ז אנדערש , אפיל ו מי ט 
אכטונג . 

אוי ך ד י קאמוגיסטיש ע יוגנ ט אי ן ראדזימי ן הא ט גע ־ 

פיר ט א קולטורל ע או ן ארגאניזאציאנעל ע טעטיקייט , טרא ץ 
ד י גרויס ע שוועריקייט ן זייערע , זייענדי ק א ן אומלעגאלע ר 
או ן שיקאנירטע ר קרייז . ספעציע ל זענע ן זי י געווע ן טעטי ק 
יעדע ס יא ר ער ב דע ם 1 ־ט ן מאי . יעדע ס יאר , א נאכ ט פאר ן 
1 ־ט ן מא י פלעג ן ד י יידיש ע קאמוניסט ן פארווארפ ן א רויט ן 
פא ן אוי ף ד י עלעקטריש ע דראט ן אוי ף געוויס ע ערטע ר 
אי ן שטאט . דע ר פא ן פלעג ט זיי ן פארוויקל ט מי ט א שווער ן 
שטיי ן או ן א שטריק , או ן ווע ן דע ר פא ן אי ז ארויפגעווארפ ן 
געוואר ן אוי ף ד י דראטן , הא ט דע ר שטיי ן , אראפשווערג ־ 
דיק , צוגעצויג ן דע ם שטרי ק או ן פארפעסטיק ט דע ם פאן . 
צומארגנ ס הא ט פאליצי י מי ט פייערלעשע ר געהא ט פי ל 


ארבע ט ביי ם אראפנעמע ן ד י רויט ע פענע ר פו ן ד י עלעק ־ 
טריש ע דראטן . כ׳דערמא ן מי ך איינמא ל ביינאכט , ווע ן פאלי ־ 
צי י הא ט געשאס ן אויפ ן יונג ן קאמוניס ט שלמ ה דעמבסק י או ן 
אי ם פארווונדע ט אי ן דע ר האנט , בע ת ע ר הא ט געפרווו ט 
פארווארפ ן א רויט ן פא ן אוי ף ד י דראטן , אדע ר בע ת ע ר 
הא ט געקלעפ ט א ן אומלעגאל ן אויפרו ף אוי ף ד י זוענ ט פו ן 
א הינטער־געסל . מיר , ד י ציוניסטיש ע יוגנט , זענע ן געווע ן 
ד י גרעסט ע קעגנע ר פו ן ד י יידיש ע קאמוניסטן , וויי ל זי י 
זענע ן געווע ן ד י ראדיקאלסט ע קעגנע ר פו ן א יידיש־נא ־ 
ציאנאלע ר היי ם אי ן ארץ־ישראל . אבע ר פי ל פו ן אונד ז האב ן 
אי ן הארצ ן געהא ט רעספעק ט פא ר די , וועלכ ע זענע ן גריי ט 
צ ו זיי ן גערודפ ט פא ר זייער ע אידעאלן . 

אזו י הא ט ד י ראדזימינע ר יוגנ ט געלעב ט או ן גע ־ 
חלומ ט וועג ן א בעסער ן מארג ן — ווע ר ע ס הא ט 
פארבונד ן זיי ן צוקונפ ט מי ט ארץ־ישרא ל או ן ווע ר ע ם הא ט 
געגלויב ט אי ן א בעסער ן או ן גערעכט ן רעזשי ם אי ן פוילן . 
מי ט טיפ ן טרויע ר או ן מי ט א ציטערדי ק האר ץ דערמא ן אי ך 
מי ר איצ ט אי ן ד י דאזיק ע שייג ע חלומות , או ן אי ן די , וועלכ ע 
האב ן ניש ט זוכ ה געווע ן זייער ע אידעאל ן צ ו פארווירק ־ 
לעכן . 



206 


ספ ר זכרו ן 


יצח ק כספ י 


קיבו ץ הכשר ה "אחווה " ברדזימי ו 



הית ה ל י הזכות , יח ד ע ם חלוצי ם וחלוצו ת אחרי ם ש - 
נתקבצ ו מערי ם ועיירו ת בפולי ן לעשו ת שנ ה אחת , קי ץ 
וחורף , בשני ם 1933 — 1934 , בקיבו ץ ההכשר ה "אחווה " 
ברדזימין . 

הית ה ז ו אח ת ההכשרו ת האופייניו ת ש ל שנו ת השלו - 
שים , שהיו ו חולי ה במאב ק ע ל העלי ה לארץ־ישראל . מספ ר 
רשיונות־העלי ה שסיפק ה הממשל ה הבריטי ת למתדפקי ם 
ע ל שער י ארץ־ישרא ל הי ה זעום , לעומ ת מספ ר דורש י 


עליה . ממשלת־המנד ט הבריטי ת התחייב ה להעני ק רשיונו ת 
עלי ה בהתא ם לכוש ר הקליט ה הכלכל י ש ל הארץ . א ד הי א 
התכחש ה להתחייבויותי ה ונתנ ה א ת הרשיונו ת במשורה . 

בימי ם הה ם (שנו ת השלושים ) כב ר ל א הי ו סיכויי ם 
שצעירי ם מקיבוצי־ההכשר ה יעל ו ארצ ה לפג י 4 — 3 שני ם 
ש ל המתנ ה לסרטיפיקט . באי ן ברירה , בא ו החלוצי ם 
והחלוצו ת לקיבוץ־ההכשר ה לעבו ד ב ו ולהכשי ר א ת עצמ ם 
לחי י עבוד ה בארץ־ישראל . ההתפרצו ת האדיר ה ש ל חבר י 




לקהיל ת רדזימי ן 


207 


התנועו ת החלוציו ת לקיבוצ י ההכשר ה והשהיי ה בה ם ב ־ 
מש ך שני ם חסמ ה א ת הדר ך ש ל החלוצי ם בסניפי ם של א 
יכל ו לצא ת לקיבוצ י ההכשרה , באי ן אפשרו ת קליטה . הלח ץ 
שנוצ ר הי ה כפול : בסני ף המקומ י ובקיבוץ־ההכשרה . 

¥ 

הקיבו ץ ברדזימי ן הי ה מ ן היצירו ת החדשו ת בקיבוצ י 
ההכשר ה בפולין . תו ך עשו ר אח ד בלב ד ח ל שינו י ערכי ן 
בתפיס ת "ההכשרה" . ע ד סו ף שנו ת העשרי ם הי ו קיבוצי ם 
בודדים , ור ק יחידי־סגול ה בסניפי ם יצא ו לחוו ת ההכשר ה 
החקלאי ת חרח ק מביתם , בחשב ם כ י בחוו ה חקלאי ת יסגל ו 
לעצמ ם השקפ ת עול ם לבני ן תאי ם חברתיי ם בארץ־ישרא ל 
המבוססי ם ע ל עבוד ת האדמ ה ואש ר יסודותיה ם יהי ו משות - 
פים . חי ש מה ר נוכח ו לדע ת של א טו ב להתבס ס ע ל הכשר ה 
חקלאי ת בלבד , כאש ר העבוד ה בחוו ה הי א עונתי ת ובסיומ ה 
נאלצי ם החברי ם לחזו ר לבתיהם . ל א הי ה המ ^ הדב ר 
הפרי ע לכל ל ולפרט . 

* 

ע ל כ ן ניט ש הרעיו ן ש ל לימו ד עבוד ה חקלאי ת ב ־ 
"הכשרה" . חבר י הקיבוצי ם התפרס ו בכ ל ענפ י המש ק וה - 
עבודה : בתעשי ה ובחציבה ; בטחנ ת הקמ ח ובמנסרה ; 
בבורסקאו ת ובחטיב ת עצי ם סתם • א ד ג ם מחקלאו ת בעו - 
נו ת המתאימו ת ל א הדיר ו עצמם . בשנו ת השלושי ם עבד ו 
החלוצי ם בקיבוצי-ההכשר ה בגול ה בעבודו ת שבה ן עבד ו 
הפועלי ם בארץ -ישראל . 

קיבו ץ הכשר ה כז ה ייס ד החלוץ־הכלל-ציונ י בקי ץ 
1932 ברדזימין . מספ ר חברי ו — כעשרי ם וחמישה . הי ה 
בה , בעייר ה זו , מ ן היחו ד האופיינ י להקמ ת קיבו ץ הכשרה . 

רדזימי ן הסמוכ ה לביר ה הפולני ת ( 23 ק״מ) , נחשב ה 
למרכ ז תעשייתי , משופ ע מפעל י חרוש ת למתכת , עיבו ד 
עצים , תעשיי ת לבני ם וחומרי-בני ן אחרי ם שהשתרע ו מ - 
ירכת י ורשה , דר ך ישובי ם קטנים , בואכ ה רדזימי ן ומעב ר 
לה , בעומ ק ש ל עשרו ת קילומטרי ם נוספים . כ ל אל ה שיו ו 
לעייר ה ר . והסביב ה דמו ת ש ל פרוו ר הבירה . בעל י התעשיי ה 
בעייר ה הי ו רוב ם ככול ם פולני ם ומקצת ם מצאצא י הנסיכי ם 
התורינגים , השוואבי ם והפרוסים , אש ר בנודד ם , מזרח ה 


תקע ו ית ד באדמ ת פולין . א ך הי ו ג ם יהודי ם בודדים , בעל י 
מפעלים , שהי ה לאל־יד ם להעסי ק חלוצי ם לרוב . 

ואכן , חלוצ י הקיבו ץ ברדזימי ן חדר ו למספ ר מפעלים . 



מזכירו ת הקיבו ץ 


הי ה בעייר ה מפע ל תעשי ה מורכב : בית-חרוש ת לבירה , 
טחנת-קמ ח ומנסריה , ש ל האחים-רדזימינסקי . הבעלים , 
מתו ך אהד ה לצעירי ם ומאווייהם , פתח ו בפניה ם א ת שער י 
המפע ל ומסר ו לה ם עבודו ת שהעסיק ו א ת חבר י ההכשר ה כ ל 
ימו ת השנה . החלוצי ם העריכ ו א ת יחס ם הח ם ש ל המעסיקי ם 
וגמל ו לה ם בעבוד ה חרוצ ה ופוריה . ל א בסת ם עבוד ה עסק ו 
החלוצים , כ י א ם בתפקידי ם מקצועיי ם שדרש ו תבונ ת כפיי ם 
ואחריו ת כאחת . י ש לציי ן כ י העבוד ה ור ק עבוד ה מסו ג ז ה 
נמסר ה לחלוצים . ידו ע הי ה כ י הלל ו יידע ו לכוו ן א ת הייצו ר 
ע ל פ י הדריש ה במינימו ם ש ל בלא י ובמקסימו ם ש ל יעילות , 
תו ך שמיר ה קפדני ת ע ל שלמו ת המכונות , כאמור , הית ה 
העבוד ה במפע ל ז ה מגוונת . ג ם הלא-יהודי ם התיחס ו לחלו - 
צי ם בכבו ד בידע ם א ת מטר ת חייהם . 

חלוצ י קיבו ץ ההכשר ה חדר ו ג ם לבתי-חרוש ת ל - 
לבני ם שרופו ת שמחו ץ לעיירה . חלק ם עבד ו בכ ל שלב י 
הייצור , הח ל בהכנ ת התערוב ת ש ל החומרי ם וע ד הייבו ש 
ההיול י ש ל הלבני ם באוויר , הכנסת ן לכבשן , הוצא - 
ת ן בזמ ן המתאי ם — וסידור ן הדרוש . ג ם במפע ל 
זה , שב ו ל א הבעלי ם ול א הפועלי ם הי ו מבנ י בריתנו , 
הצטיינ ו חבר י הקיבו ץ בעבוד ה ושמ ם הל ך לפניהם . כ ך 
כבש ו עמד ה אחר י עמדה . 

מלב ד העבודו ת הקבועו ת במפעלי ם סייר ו החלוצי ם — 

אל ה של א הי ו לה ם מקומו ת עבוד ה קבועי ם — בחוצו ת 


208 


ספ ר זכרו ן 


העייר ה ותר ו אחר י עבודו ת ארעיות : חטיב ת עצים , טחי ־ 
נות , סבלו ת וכולי . כ ל עבוד ה שנודמנ ה לה ם עש ו אות ה 
בחריצו ת ובלה ט נפשי . 

מבחינ ת היק ף העבוד ה הי ה הקיבו ץ ערו ך להרחבה . 

אלא , תנא י הדיו ר (הו א השתכ ן בכמ ה חדרי ם ברחו ב ה־ 3 
במאי , בואכ ה משרדי־המחו ו — ("סטארוסטבו" ) הי ו 


קצי ר החיטה , מרע ה צא ן ובקר , איסו ף תפוח י אדמ ה 
ועגבניו ת ועו ד ועו ד ל א הניח ו שהחברי ם יתחיל ו א ת ד ־ 
עבוד ה יחד , יגמר ו אות ה יח ד ובצוות א יישב ו א ל השולחן . 
ובכ ל זא ת בשעו ת הערב , לאח ר ארוח ה דלה , ישב ו החברי ם 
בעירנו ת והשתתפ ו בשיעו ר עברית ; ידיע ת הארץ , תול - 
דו ת הציונות , •א ו האזינ ו לניתו ח ע ל המתרח ש במדיניו ת 



בנו ת אר.־.ונ י נוע ר ציוניי ם שביקר ו בקיבו ץ שלנ ו לעתי ם קרובות . יח ד חלמנ ו ע ל עלי ה 


קשים . הצפיפו ת היתד . בעוכריו . הטח ב בימו ת החור ף נת ן 
א ת אותותיו , וא ם כ י הנד.ל ת הקיבו ץ ביקש ה ל א אח ת להח - 
לי ף א ת הדירר . למתאימר . יותר , ל א היד . בעל-בי ת שירצד . 
להשכי ר מבנר . כלשה ו לקיבוץ . ע ל כ ן נגז ר עלי ו קפאון . 

ועו ד חסרו ן אח ד היר . לקיבוץ : שעו ת העבודד . ש ל 
החברי ם ל א הי ו קבועו ת בשבי ל כול ם : אח ד עב ד משעו ת 
הבוק ר המוקדמו ת וע ד אחר י הצהריים , ואח ר יצ א לעבוד ה 
בצהריים , א ו אחר י הצהריי ם וחז ר סמו ך לחצות . בקי ץ הי ו 
שעו ת העבוד ה יות ר משובשות ; חל ק מהחברי ם הל ך ל - 
עבוד ת שדד . בכפ ר סלופנו , באחוזת ו הפרטי ת (מרח ק ש ל 
כ־ 8 ק״מ ) ש ל מ ר ליכטנשטיין , יד.וד י ירא-שמים . עבודו ת 


הציונית . השיר ה היתד . מד.דהד ת במעונ ו ש ל הקיבו ץ ונדמ ה 
ע ם חצות . 

בשבתות , ביומ י דפגר א ובימי ם שבה ם שבתר . המלא - 
כה , הית ה הזדמנו ת להתער ב ע ם בנ י הנוע ר ש ל העיירה , 
לבו א לאסיפותיה ם הציוניות , להיווד ע לבעיותיד. ם ושאיפו - 
תיהם , להאזי ן לשיח ם ושיגם , א ם כ י שונו ת ומגוונו ת 
הי ו הבעיות . התשוק ה להתווכ ח ע ד כלו ת הנפ ש היתד . 
א ז אח ת התכונו ת המאפיינו ת ש ל נוע ר זה . כזא ת הית ה 
יהדו ת פולי ן כולה : פולמוסני ת ווכחנית , מפלגו ת לאי ן 



לקהיל ת רדזימי ן 


209 


ספו ר שנלחמ ו בחל ל ריק . אב ל הנוע ר הי ה סוער , ע ר ו - 
בחלק ו דיב ר עברי ת 

תמי ד חשתי , וכמונ י חש ו ה ם — כעומדי ם ע ל עבר י 
פ י פחת . מ ה שקר ה מספ ר שני ם ^לאח ר מכ ן הי ה כב ר א ז 
בתודעתם . האנטישמיו ת כב ר השתולל ה ונתנ ה אותותיה . 
בנ י הנוע ר הרדזימינא י חיפש ו מפלט.. . 

* 

העלי ה לארץ , שהית ה שאיפ ת הכל ל והפר ט ואיחד ה 
א ת כולם , ל א גאל ה אותם . שער י האר ץ הי ו נעולים . בכ ל 


המצ ב הז ה היתד ■ תחוש ה ש ל יחס י גומלי ן שמתרקמי ם בי ן 
קיבו ץ ההכשר ה ובי ן נוע ר העיירה . חבר י הקיבו ץ נהנ ו מ ן 
האהד ה שנוע ר העייר ה גיל ה כלפיהם , וקיב ח ההכשר ה 
העני ק לה ם משה ו מ ן התחוש ה הארץ־ישראלית . ל א אד ע 
ע ד מת י נמשכ ו הלבטי ם הנפשיי ם ש ל בנ י הנוע ר בעיירה . 
הגי ע יו ם ונטשת י א ת הקיב ח ברדזימי ן ועלית י ארצה . 

בזכר י א ת הגוע ר שהכרת י ברדזימי ן קש ה ל י להאמי ן 
כ י הו א נית ק א ת עצמ ו אי־פע ם מהוו י חייו , וע ד של א נרמ ס 
בשוא ה הנורא ה עמ ד לל א ספ ק ע ל נפש ו ומאווייו . 



לקהיל ת רדזימי ן 


211 


לערמאן , נפתל י בראמבער ג או ן אליעז ר פראגע ר ; (פו ן דע ר 
גראביע־בערגמאן־גרופע ) — מש ה גראביע , אלת ר בערג ־ 
מא ן או ן קאפ ל ראזש ^ 

ד י קאמוניסטיש ע גרופ ע פו 1 גדאביע־בערגמא ן אי ז 
געבליב ן אי ן דע ר י . ל . פרץ־ביבליאטע ק בלוי ז איי ן יאר . 
דא ם אי ז געווע ן א יא ר פו ן קאנפליקט ן או ן ארומרייסעניש ן 
או ן בייד ע גרופ ן האב ן ניש ט געפונע ן צוויש ן זי ך קיי ן גע ־ 


פו ן ד י קאמוניסט ן — או ן זי י בייד ע האב ן פי ל געלייסטע ט 
פאר ן פאריי ן אי ן ראדזימין . אפיציע ל הא ט דע ר ראדזימי ־ 
נע ר פאריי ן געהייס ן א "שניידער־פאריין" , אבע ר פאקטי ש 
האב ן זי ך קאנצענטריר ט דאר ט ארבעטע ר פו ן אנדער ע פאבן , 
׳וו י שוסטעריי , סטאלערי י טריקאטאז ש א . א . וו . ד י 
פארוואלטונ ג פו ן פאריי ן אי ז באשטאנע ן פו ן פאלגנד ע 
פערזאנע ן ; קאפ ל ראזשא , יחזקא ל קלוקאווסקי , זעלי ג קא ־ 



פערזענלעכ ע או ן אידעיש ע פריינ ד 


מיינזאמ ע שפרא ך כד י צ ו פיר ן א בשותפותדיק ע ארבעט . 
ד י גראביע־בערגמאן־גרופ ע הא ט דעריבע ר פארלאז ט ד י 
פרץ־ביבליאטע ק או ן אי ן יא ר 1926 הא ט ז י געשאפ ן א 
פראפעסיאנעל ן פאריי ן פו ן שניידע ר אונטער ן איינפלו ס פו ן 
ד י קאמוניסטן . 

אי ן יענ ע יאר ן אי ז אי ן ראדזימי ן געווע ן א ס ך שניי ־ 
דערייוגנט , אי ן יעד ן שניידער־ווארשטא ט האב ן געארבע ט 
4 ־ 5 לערן־יינגלעך . שטופנוויי ז הא ט מע ן זי י אריינגעצויג ן 
אי ן פראפעסיאנעל ן פאריין . מש ה גראבי ע או ן אלת ר בערג ־ 
מא ן האב ן שוי ן אי ן יענע ר ציי ט געארבע ט אי ן ווארש ע או ן 
זענע ן געווע ן טעטי ק אי ן דע ר פראפעסיאנעלע ר באווע ־ 
גונ ג — ספעציע ל מש ה גראביע , וועלכע ר אי ז געווע ן טעטי ק 
אי ן ווארש ע אי ן טעקסטיל־פאריי ן אונטע ר דע ר השפע ה 


כאנאוויטש , הערש ל פאסטאלסקי , אלת ר וורובעל , עט א פריד ־ 
מא ן או ן רבק ה קאלוסקי . 

דע ר ערשטע ר שניידער־שטריי ק 

ביי ם פאריי ן אי ז געשאפ ן געוואר ן א ביבליא ־ 

טעק , וועמענ ס לייטונ ג הא ט אוי ך איינגעארדנ ט רעפעראט ן 
מי ט רעדנע ר פו ן ווארשע , וו י אוי ד ארגאניזיר ט אויספלוגן . 
נאכהע ר הא ט מע ן געשאפ ן א דראמאטיש ן קרייז , וועלכע ר 
הא ט אויסגעפיר ט פארשידענ ע פארשטעלונגען . גרוי ס אפ ־ 
קלאנ ג הא ט געהא ט ד י פיעסע , אויסגעפיר ט דור ך אונדזע ר 
דראמאטיעז ן קרייז , "גא ט פו ן נקמה" , פו ן שלו ם אש , רע ־ 
זשיסיר ט ,דור ך שלעזינגער , פו ן יאדאוו . 

קיי ן פראפעסיאנעל ע טעטיקיי ט אי ן גרויס ן מאסשטא ב 




212 


ספ ר זכרו ן 


הא ט דע ר פאריי ן ניש ט געפירט , צולי ב ד י ספעציעל ע ב 8 ־ 
דיעונגע ן אי ן ראדזימי ן אי ן יענע ר צייט . דערבי י הא ט דע ר 
פאריי ן ארגאניזיר ט איי ן שטריי ק פו ן ד י שניידער־ארבע ־ 
טער . אי ן ד י צוואנציקע ר יאר ן אי ז דע ר שטרייי ) געווע ז א 
גרויס ע סענסאציע , ודיי ל דא ם אי ז געווע ז דע ר עחעמזע ר 
שטרייי ! אי ן שמאט . ד י סיב ה פו ן שטריי ק אי ז געווע ן פרא ־ 
פעסיאנעל ע פאדערונגען . אי ן יענ ע צייט ן אי ן ראדזימי ן 
האב ן ארבעטער־געזעל ן געארבע ט פו ן פארטא ג בי ז שפע ט 
אי ן דע ר נאכט . ווע ן דע ר פאריי ן הא ט געשטעל ט א פאדערונ ג 


אינטערנאציאנאל ן ארבעטע ר יום־טוב , דע ם 1 ־ט ן מאי , 
פאר ן יארטא ג פו ן דע ר אקטאבער־רעוואלוציע , פאר ן איב ־ 
טערנאציאנאל ן יוגנט־טא ג א . אז . וו . מי ט ד י אקציע ס הא - 
ב ן אנגעפיר ט מש ה גראבי ע או ן אלת ר בערגמאן . 

נא ד יעדע ר אקצי ע פלעג ן פאליציי־ליי ט באזוכ ן דע ם 
פאריי ן (וועלכע ר הא ט זי ד געפונע ן ניש ט וויי ט פו ן דע ר 
עלעקטריע־סטאציע) , דורכגעפיר ט רעוויזיע ס או ן געמאכ ט 
פארשידענ ע שיקאנעס . ד י גאנצ ע ציי ט פו ן דע ר עקזיסטענ ץ 
פו ן פאריי ן אי ז ע ר פאקטי ש געווע ן אונטע ר דע ר סטאבילע ר 



א באראטונ ג א ץ פראפעסיאנעל ן פאריי ו 


ד י ארבעטס־געבע ר צ ו באשטימע ן א 9 שעהדיק ן ארבעטס ־ 
טאג , אי ז געווע ן "הימ ל עפ ן זיך" . ד י מייסטע ר האב ן זי ו 
פשו ט ניש ט געקענ ט פארשטעל ן אז א איבערקערעניש.. . נא ד 
עטלעכ ע טע ג שטריי ק האב ן ד י מייסטע ר גאכגעגעב ן ד י 
פאדערונג . דא ס אי ז ווידע ר געווע ן א גרויס ע סענסאצי ע 
אי ן שטא ט או ן מע ן הא ט וועג ן דע ם גערעד ט נא ך גאנ ץ 
לאנג . 

פאליטיש ע טעטיקיי ט 

דע ר פאריי ן הא ט אוי ד זי ך געווידמע ט ד י לינק ע פא ־ 
ליטיש ע טעטיקייט . ד י דאזיק ע טעטיקיי ט אי ז באשטאנע ן 
פו ן געלט־אקציע ס או ן אויפקלערונגס־געשפרעכ ן פאר ן 


אבסערוואצי ע פו ן דע ר פאליציי . נא ד לענגער ע געראנגלע ־ 
ניש ן מי ט דע ר אדמיניסטראטיווע ר מאכט , הא ט ד י מאכ ט 
פארארדנ ט צ ו שליס ן דע ם פאריין . ע ר הא ט עקזיסטיר ט 4 
יאר . א גרויסע ר טיי ל פו ן ד י חברי ם פו ן פאריי ן זענע ן א ־ 
ריינגעטראט ן אי ן דע ר פרץ־ביבליאטעק , וועלכ ע הא ט זי ר 
געפונע ן אי ן א ן ארגאניזאציאנע ל אפגעשוואכט ן מצ ב — 
צולי ב דעם , ווא ס שלמ ה מארגענשטער ן הא ט געהא ט פאר ־ 
לאז ט ראדזימי ן או ן אי ז אווע ק קיי ן פאריז . 

דא ס אריינטרעט ן פו ן דע ר נייע ר גרופ ע פו ן געוועזע ־ 

נע ם פראפעסיאנעל ן פאריי ן אי ן דע ר פרץ־ביבליאטעק , 
הא ט שטאר ק אויפגעלעב ט אי ר טעטיקייט . ע ס אי ז גערופ ן 
געוואר ן א פארזאמלונ ג פו ן אל ע חברי ם או ן ע ם אי ז אויס ־ 


לקהיל ת רדזימי ן 


213 


געווייל ט געוואר ן א ניי ע פארוואלטונ ג פו ן פאלגנד ע חברי ם : 
יהוש ע ווערק , אש ר אפעלבוים , מש ה אפענהיים , אברה ם 
יזראעלסקי , אלת ר וורובעל , שרה־איטק ע קאסאווע ר או ן 



חו ה זאלצמאן . ד י באגייט ע טעטיקיי ט פו ן פרץ־ביבליאטע ק 
אי ז באשטאנע ן פו ן אראפברענגע ן רעדנע ר פו ן ווארש ע צ ו 
פארשידענ ע קולטור־אימפרעזעס , איינארדענע ן אויספלוג ן 
או ן פארשטארקט ע טעטיקיי ט פו ן דראמאטיש ן קרייז . 
גרוי ס דערפאל ג הא ט געהא ט ד י עפנטלעכ ע פארשטעלונ ג 
פו ן דע ר פיעס ע "דא ס ווילנע ר בעל־הביתל׳ / אונטע ר דע ר 
רעזש י פו ן באוווסט ן רעזשיסע ר פו ן ד י לינקע ר פועלי ־ 
ציו ן אי ן ווארשע , מש ה וויידע . 

פוטבו ל ספארט־קלוב ו 

איידע ר אי ך ווי ל ד א דערצייל ן וועג ן דע ר טעטיקיי ט 
פו ן אונדזע ר ספארט־קלו ב "מארגענשטערן" , געפי ן אי ד 
פא ר נויטי ק צ ו דערמאנע ן ד י ערשט ע פוטבאל־קלוב ן אי ן 
ראדזימי ן אי ן ד י ערשט ע צוואנציקע ר יארן . איי ן קלו ב אי ז 
געווע ן מיט ן נאמע ן "חשמונאים" . דע ם דאזיק ן קלו ב האב ן 
געגרינדע ט מענד ל קאסאווער , נפתל י בראמבערג , מענד ל 
גוטאוויט ש (היינ ט אי ן בעלגיע) , שלמ ה דו ד קושמיערסק י 
או ן זייד ה קאלוסקי . קאפיטא ן פו ן "חשמונאים״־קלו ב אי ז 
געווע ן מענד ל פראגער . 


שפעטע ר הא ט א גרופ ע יינגער ע חברי ם געשאפ ן א 
ספארט־קלו ב מיט ן נאמע ן "הגיבור" . ד י גרינדע ר פו ן דע ם 
"הגיבור " זענע ן געווען : מש ה אפענהיים , אפרי ם גוטמא ן 
(היינ ט אי ן אמעריקע) , שלמ ה וויינשטיין , שמואל־הער ש 
קושמירסק י (היינ ט מיט ן נאמע ן שמי ר אי ן ישראל) , יוס ף 
קאלוסקי , מש ה בערמא ן (היינ ט אי ן קאסטא־ריקא) . קאפי ־ 
טא ן אי ז געווע ן מש ה אפענהיים . 

פו ן ציי ט צ ו ציי ט זענע ן פארגעקומע ן פוטבאל־מע ־ 

טש ן צוויש ן "חשמונאים " או ן "הגיבור" . אינטערעסאנ ט אי ן 
אוי ך דע ר פאל , א ז דע ר פוילישע ר פוטבאל־קלו ב אי ן רא ־ 
דזימין , "מאזור׳ / ווע ן ע ר הא ט געשפיל ט קעג ן קלוב ן פו ן 
אנדער ע שטעט , פלעג ט ע ר סטאבי ל אויסבארג ן יידיש ע 
שפילע ר פא ר זיי ן מאנשאפט , וו י ד י ברידע ר בערמאן , 
שלמ ה וויינשטיין , ישראל־בנימי ן פרידמאן , מאי ר פאסטאל ־ 
סקי , שלמ ה מייעראוויט ש או ן דע ם יונג ן אויסגעצייכנט ן 
שפילע ר יוס ף שטשעפאנסקי . מי ט א ציי ט שפעטע ר האב ן 
בייד ע ייריש ע קלוב ן זי ך פאראייניק ט או ן האב ן זי ד א נא ־ 
מע ן געגעב ן "אמאטארן" . דע ר פאראייניקטע ר יידישע ר 
ספארט־קלו ב "אמאטארן " הא ט געשפיל ט מעטש ן מי ט ד י 
קלוב ן פו ן ד י נאענט ע שטע ט או ן שטעטלע ך ארו ם ראדזי ־ 
מין , וו י פאסטעלניק־מארקי , וואלאמין , ווישקאוו , סעראצ ק 
או ן פולטוסק . ד י שכנותדיק ע קלוב ן פלעג ן קומע ן שפיל ן 
אי ן ראדזימין , אדע ר דע ר "אמאטארן״־קלו ב אי ז געפאר ן 
צ ו זיי . 

שפעטע ר הא ט דע ר "אמאטארן״־קלו ב זי ך ליקווידיר ט 
או ן ע ם הא ט זי ך געשאפ ן דע ר ספארט־קלו ב "מארגענ ־ 
שטערן " (אוי ף פוילי ש "יוטשענקא") . דע ר קלו ב אי ן געווע ן 
טעטי ק יע־ע ס יא ר פו ן אנהוי ב זומע ר בי ז נא ך סוכות . ד י 
פוטבאל־מעטש ן פו ן "מארגענשטערן " זענע ן פארגעקומען , 
געוויינלעך , שבת . פא ר יעד ן מעט ש פלעג ט מע ן ארוים ־ 
הענגע ן א ן אפי ש אוי ף דע ר וואנ ט פו ן ע ק 3 ־טע ר מא י 
גאס , בי י דע ר קאלייקע . ע ס הא ט אמא ל פאסירט , א ז נא ד 
דע ם אויפהענגע ן א ן אפי ש וועג ן א מעטש , ווא ס דאר ף 
פארקומע ן שבת , אי ז פרייטיק־צונאכט ס ארא ם א רעג ן או ן 
אפגעשווענק ט ד י קאלירט ע אותיו ת פו ן אפיש . ד י אקטיוו ע 
"מארגענשטערן״־גרופ ע אי ז שב ת פארטא ג אווע ק שנע ל 
צ ו מאי ר גראסבארט , וועלכע ר הא ט גאנ ץ שנע ל אויסגע ־ 
מאל ט א נייע ם אפיש . 




214 


ספ ר זכרו ן 


דערבי י אי ז געשע ן א כאראקטעריסטישע ר אינצי ־ 
דענט , וועלכע ר אילוסטריר ט דא ס יידיש ע געזעלשאפטלעכ ע 
לעב ן אי ן ד י קליינ ע שטעטלע ך פו ן פויל ן אי ן דע ר ענד ע 
פו ן ד י צוואנציקע ר יארן . ווע ן מע ן הא ט שב ת אינדערפר י 
אויפגעהאנגע ן אי ן גא ס דע ם נייע ם אפיש , זענע ן פונק ט 
ייד ן געגאנגע ן צו ם דאווענען . פרומ ע ייד ן האב ן געמאכ ט א 
סקאנדא ל או ן בע ת דאווענע ן האב ן זי י איבערגעריס ן דא ם 
לייענע ן אי ן דע ר תור ה או ן אויסגערופ ן אי ן בית ־ המדר ש 
או ן אי ן אל ע שטיבלע ך א ז אי ן דע ר באשטימטע ר שע ה פו ן 
מעט ש מוז ן אל ע קומע ן אויפ ן שפיל־פלא ץ או ן ניש ט לאז ן 
פארקומע ן דע ם מעטש . 

אי ן דע ר באשטימטע ר שע ה האב ן טאק ע עטלעכ ע 


צענדליקע ר ייד ן מיט ן ר ב פו ן שטא ט אי ן דע ר שפיץ , זי ך 
געלאז ט אי ן דע ר ריכטוו ג פו ן שפיל־פלאץ . אבע ר עסקני ם 
פו ן ספארט־קלו ב האב ן באצייטנ ס באשטעל ט פאליציי־ליי ט 
(וועלכ ע האב ן באקומע ן עטלעכ ע פלעשע ר בראנפן) . ד י 
פאליצי י הא ט אפגעשלאס ן דא ס געסל , ווא ס הא ט געפיר ט 

צו ם פלא ץ או ן געפאדער ט פו ן ד י ייד ן צוריקצוגיין.. . 

ד י ערשט ע מאנשאפ ט פו ן "מארגענשטערן " זענע ן גע ־ 

ווע ן : מאי ר פאסטאלסקי , אהר ן אפעלבוים , יאס ל בערמאן , 
סענדע ר קאכאנאוויטש , אפרי ם קליינקופמאן , סרולק ע מיי ־ 
עראוויטש , מש ה בערמאן , לייזע ר פאסטאלסקי , ישראל ־ 
בנימי ן פרידמאן , הערש ל פאסטאלסקי , שלמ ה מייעראוויטש . 



לקהיל ת רדזימי ן 


215 


שלמ ה פוט ש 


לראשונ ה בחירו ת דמוקרטיו ת 
לעירי ת רדזימי ן 


משנו ת העשרי ם מנת ה הקהיל ה היהודי ת ברדזימי ן 
בשש ת אלפי ם נפש . ידו ע הי ה כ י בתקופ ה מסויימ ת היו ו 
היהודי ם רו ב באוכלוסיי ת המקום . ברם , כ ל אימ ת שהשל - 
טונו ת קבע ו מוע ד לבחירו ת מוניציפליו ת והחל ו ההכנסו ת 
לבחירו ת לעיריי ת רדזימין , רגי ל הי ח ראש־העיריה , אדו ן 
סטניסל ב מרשל , מ י שכיה ן בתפקיד ו שני ם רבות , לזמ ן 
אלי ו א ת נכבד י בעל י הבתי ם ולפתו ח את ם במו״ מ ע ל מספ ר 
הנציגי ם היהודיי ם לעיריה.. . 

כאש ר הגי ע תו ר הבחירו ת לעירי ה בשנ ת 1926 , נה ג 
אדו ן מרש ל — א ו לפ י התוא ר אות ו נש א בגאון : "נשי א 
העיר ״ — כמ ו מקדמ ת דנ א : זימ ן אלי ו א ת "בעל י הבתי ם 
היפים " ופת ח את ם במו״ מ לחלוק ת המנדטי ם ש ל הנציגו ת 
היהודית . הפע ם לראשונ ה נמצא ה בעי ר קבוצ ת צעירי ם 
יהודיי ם שהתנגד ה עקרוני ת ופומבי ת לצור ה ז ו ש ל "בחירו ת 
מוניציפליות" , לפי ה "נשי א העיר " ונציג י הדו ר היהוד י 
היש ן יחליט ו ביניה ם מ י ייצ ג א ת האוכלוסי ה היהודי ת 
בעיריה . 

היתד . זא ת חבור ת הצעירי ם המאורגנ ת סבי ב ספריי ת 
י . ל . פרץ , שמרבי ת חברי ה לפ י השקפותיה ם הפוליטיו ת 
נט ו שמאלה : הח ל מפועלי־ציו ן שמא ל וע ד לקומוניסטים , 
ה ם החליט ו לד.ופי ע ברשימד . עצמאי ת בבחירו ת לעיריה . 
הי ו כמ ה סיבו ת להחלט ה זו , וה ן : הזדמנו ת לנסו ת להיווכ ח 
מה ו הכו ח הציבור י ש ל אנש י ספריי ת י . ל . פר ץ ; השאיפ ה 
להשמי ע א ת קול ו ש ל החו ג הז ה בשאל ת המש ק העירונ י 
ושירותי ו לאוכלוסייד . ; ובעיק ר הרצו ן לפת ח תעמול ה 
פומבי ת למע ן הערכי ם החברתיי ם שהציבו ר שלנ ו חר ת 
אות ם ע ל דגלו . 


התקשרנ ו ע ם הוע ד המרכז י ש ל פועלי־ציו ן שמא ל 
בוורש ה ומש ם שיגר ו אלינ ו נואמי ם ואנש י ארגו ן לניהו ל 
מערכ ת הבחירו ת למע ן הרשימו ! שלנו . "אבו ת העיר " 
הקבועי ם מז ה שני ם רבות , כשנוד ע לה ם ע ל הרשימ ה 
העצמאי ת ש ל הוג י ספריי ת י . ל . פרץ , הציפ ו אותנ ו בשת ־ 
דלני ם שהציע ו לנ ו לבט ל א ת התכני ת ש ל רשימ ה עצמאית , 
תו ך הבטח ה להקצו ת לנ ו מנדט , ואול י אפיל ו שניים , כד י 
ל א להפרי ע לנציגו ת היהודי ת הכללי ת וד.קבועה . א ך אנ ו 
דחינ ו בכ ל תוק ף א ת הפניו ת הללו ; חשוב ה יות ר ממנד ט 
היתד . לנ ו ד.ד.זדמנו ת לנה ל תעמול ה למע ן ההשקפו ת 
הציבוריו ת שלנו . זכורנ י שג ם "נשי א העיר" , אדו ן מרשל , 
הופי ע פע ם באסיפ ת בחירו ת באול ם "אוכרונה " ובי ן השא ר 
טע ן שהאינטרסי ם ש ל המיעו ט היד״וד י בעי ר מחייבי ם 
"שד.יד.ודי ם יד.י ו מלוכדים " ול א יופיע ו ברשימו ת נפרדות . 
א ך באסיפ ה נמצ א אח ד מפעיל י ספריי ת י . ל . פר ץ שביק ש 
רשות ־ הדיבו ר וטע ן שחברי ו מוותרי ם ע ל "טובות " ש ל 
נכבד י בעל י הבתי ם המוכני ם לכלו ל ברשימ ה ד.יד.ודי ת 
נצי ג ספריי ת י . ל . פרץ , וכ י חוג י הספרייד . הזא ת מעדיפי ם 
לנסו ת א ת כוח ם והשפעת ם ע ל הבוח ר ד.יד.וד י ברדזימין . 

חר ף העובדד . שע ד הרג ע האחרו ן ממ ש ניס ו להשפי ע 
עלינ ו לב ל נגי ש לועד ת הבחירו ת רשימ ה עצמאית , ל א 
הצליח ו לפתו ת אותנ ו והגשנ ו רשימ ה משלנו , שבראש ה 
הופיע ו שלמד . מורגנשטר ן ואליעז ר ברגמן . לרשימ ה שלנ ו 
קבע ו א ת הספר ה 5 . א ך ב ו ביו ם שועדת־הבחירו ת אישרד . 
א ת רשימתנו , נרקמ ו מזימו ת מצ ד הוגי ם שוני ם למע ן 
פסיל ת רשימד . מספ ר 5 . 



216 


ספ ר זכרו ן 


ביו ם בהי ר אח ד הוזמ ן רא ש הרשימ ה שלנו , שלמ ה 
מורגנשטרן , להופי ע בשע ה קבוע ה בפנ י ועד ה מסדימ ת 
בעירי ה שעלי ה לבחו ן אות ו בידיעותי ו בשפ ה הפולני ת 
(לפ י חוק ת הבחירו ת המוניציפליו ת חיי ב חב ר מועצ ת 
העירי ה לשלו ט בשפ ה הפולני ת בצור ה מניח ה א ת הדעת , 
א ו בצור ה מוחלטת) . הועד ה פסל ה א ת מועמדות ו ש ל רא ש 


לציי ן כ י בי ן המועמדי ם ברשימ ה היהודי ת הכללי ת נמצא ו 
כאל ה שידיעת ם בשפ ה הפולני ת ל א הית ה טוב ה יות ר 
מז ו ש ל שלמ ה מורגנשטרן , ובכ ל זא ת ל א הוזמנ ו לבחינה . 

לפ י תוצאו ת הבחירו ת נבח ר אליעז ר ברגמ ן כחב ר 
מועצ ת העירי ה מטע ם רשימ ה 5 והדב ר הי ה בשבילנ ו 
נצחו ן מוסר י ופיצו י •*יבורי . 



חבור ת רדזימינאי ם בצב א הפולנ י בשנ ת 1931 


הרשימה , א ם כ י הו א דיב ר פולני ת בהחל ט ל א רע . ועד ת 
הבוח ן הזמינ ה אלי ה ג ם א ת המועמ ד השנ י ברשימתנו , 
אליעז ר ברגמן , כד י לבחו ן ג ם אות ו בשפ ה הפולנית . ברם , 
אליעז ר ברגמ ן שה ה ב ו ביו ם בוורשה , והיו ת שהו א הי ה 
ידו ע כעתונא י וסופ ר ובע ל תעוד ת עתונא י מטע ם הסינדיק ט 
הפולנ י ש ל אנש י ע ט (אגוד ת העתונאי ם היהודיי ם היתד . 
סקציר . בסינדיק ט הפולני) , ל א העיזד . הועדר . בעירי ת 
רדזימי ן לפסו ל א ת מועמדות ו ע ל א ף העובדר . שהו א ל א 
הופי ע לבחינר. . וכ ך נשא ר ברגמ ן רא ש רשימר . 5 . ראו י 


כאש ר התכנס ה מועצ ת העיריד . החדש ה לישיבתר . 
הראשונ ה כד י לבחו ר ב״נשי א העיר" , הופי ע שו ב כמועמ ד 
יחי ד אדו ן מרשל . בהצבע ה נמנע ו הנציגי ם היר׳ודיי ם 
מלהצבי ע בעדו . ל א היר . רו ב מוחל ט בע ד מועמדותו , 
כנדרש . ולכ ן נקבע ה ישיבד . שניד. , ושו ב אות ן התוצאות . 
אדו ן מרש ל הזמי ן א ז אלי ו א ת חבר י העיריד . היד.ודי ם 
למו״ט . נקבע ה.בחירת ו ש ל נצי ג יהוד י כ״לזעיוניק " (חב ר 
הנהל ת העיריה) . א ו א ז נבח ר שו ב אדו ן מרש ל כ״נשי א 
העיר " רדזימין . 



217 


דו ד ואליה ו דמבפק י 


מקהל ת הנוע ר ברדזימי ו 


רב ה ומגוונ ת הית ה הפעילו ת התרבותי ת בעירנו , א ך 
ל א נגזי ם א ם נאמ ר שמקהל ת הנוער , חזרותי ה באימו ן וב - 
לימו ד שירי ם חדשים , הופעותי ה הפומביו ת ובאולמו ת סגו - 
רי ם היו ו גול ת הכותר ת ש ל החיי ם התרבותיי ם והאמנותיי ם 
ברדזימין . המקהל ה הית ה גור ם תרבות י ראשו ן במעל ה 


מוקד ש לזכר ם ש ל בנ י עירנ ו שכ ל חייה ט 
שיר ה — ושירת ם באמצ ע נפסקה . 

וגאוו ת העייר ה עליה , מ ה ג ם שהתרכז ו בתוכ ה חוגי ם מכ ל 
שכבו ת הנוע ר והלא-כל-כך-נוע ר ברדזימין . 

המקהל ה נוסד ה בשנ ת 1925 ע ל יד י קבוצ ת צעירי ם 
ובראש ם בנ י משפח ת אבקוביץ : האחי ם הערש־מרדכי , 
לייבל , ובעריש . משפח ת אבקובי ץ היתד ! משפח ה מוסיק - 


התשיע י בשור ה הראשונ ה — המנצ ח מ ר שוויים , מוורש ה 


218 


ספ ר זכרו ן 


לית , לבני ה ובנותי ה הי ו קולו ת ערבים , ה ם הי ו אוהב י זמר ה 
וקולו ת שיר ה בקע ו תמי ד מבית ם בדיר ה שבקומ ה העלמנ ה 
בשע ר לחצ ר הארוכ ה ש ל בית־הכנסת , כשחלונו ת הדיר ה 
פוני ם לחזי ת "סטארי־רינעק" . 

האבקוביצ׳י ם הי ו נותנ י הטו ן במקהל ה ותרמ ו רבו ת 
לרמת ה הגבוה ה יחסית . הית ה זא ת מקהל ת נוע ר עממית , 
בלת י מפלגתית , שהתארגנ ה ופעל ה בכוחו ת עצמ ה ; חברי ה 
נהנ ו הנא ה רוחני ת מקס ם ההרמוני ה והצלילי ם המושרי ם 
בצוותא . השירי ם ששרנ ו בל ב מתרונ ן השכיח ו מלבותינ ו 
א ת טרדו ת יום־יום , א ת הצע ר האישי , המשפחת י וצער ו ש ל 
הזול ת שכאבנ ו יח ד אתו ; הצלילי ם הצמיח ו לנ ו כנפי ם 
והעבירונ ו לעול ם אחר , רחו ק מאתנ ו והלאה , עול ם ש ל 
אוש ר ויופי . 

המקהל ה הית ה חבור ה מענינ ת ולבבי ת ; עירנ ו התברכ ה 
בנוע ר מחונ ן ברג ש מוסיקל י אות ו ספ ג לתוכ ו בימ י ילדות ו 
בהקשיב ו לפרק י זמירו ת ש ל אב א בשבתו ת ובמועד י יש - 
ראל ; רבי ם מתוכ ו קלט ו ניגוני ם ב״חצר " הרב י המפורס ם 
וב״שטיבלעך " החסידיים . הצלילי ם ליו ו אות ם בכ ל מקום , 
בסדנה , ב״קן " ש ל התנועה , ובכ ל מיפג ש חברים . המקהל ה 
הית ה משופע ת בכמ ה "סיעות".. . הכוונ ה למשפחו ת שהי ו 
מיוצגו ת במקהל ה ע ל יד י חמיש ה—ארבע ה מבניהן , כגו ן 
משפח ת אבקוביץ , משפח ת אופנהיים , משפח ת ברגמ ן ו ־ 
משפחתנו . 

החזרו ת 

ההשתתפו ת בחזרו ת שנתקיימ ו בשבתו ת הית ה תמי ד 
מלאה . החברי ם ויתר ו ע ל טיולים , משחקי ם ובילויי ם שו - 
ני ם למע ן השירר . במקהלה ; השירר . היתר . לה ם עונג - 
שב ת נעל ה ונשגב . בקש ב ר ב האזינ ו כול ם להסברי ו ש ל 
נות ן הטו ן הראשי , המנצ ח שלנ ו שוויי ס מוורשה , מ י שהי ה 
סדל ן בבית-הכנס ת חגדו ל ברחו ב טלומצק ה בוורשה ; 
הקשבנ ו היט ב והיינ ו חוזרי ם ע ל כ ל קט ע וקט ע ש ל כ ל 
שי ר ושיר . וכ ך תו ך פר ק זמ ן קצ ר למדנ ו שי ר חדש , מש ך 
חדקזי ם גד ל הרפרטוא ר והתעש ר בשירי ם קלאסיים , שירי - 
ע ם ושירי ם ארציעזראליים , רוב ם ביידיש , ואפיל ו בקטעי ם 
ש ל אורטוריו ת ("ד.ללויד. " מא ת ג׳ . פ , הנד ל ועוד) . היינ ו 
משנני ם א ת השירי ם שו ב ושו ב ע ד שכ ל שי ר היד . יוצ א 
מפינ ו מלוט ש כדבעי , לל א פג ם וזיוף , חלילה . קפד ן גדו ל 


הי ה המנצ ח שווייס . כ ל זיו ף א ו טו ן ל א נק י מפי ו ש ל 
מישה ו מבי ן עשרו ת הזמרי ם והזמרות , מי ד קלט ה אות ו 
אוזנ ו הרגיש ה ואו י ואבו י הי ה למזייף.. . 

הקונצרטי ם הפומביי ם 

כשהגי ע היו ם המיוח ל והמקהל ה הופיע ה בקונצר ט 
פומבי , היר . ז ה מאור ע גדו ל וח ג בעיירה . מאות-מאו ת מבי ן 
תושב י המקו ם נד.ר ו לאול ם ה״אוכרונה " שהתמל א ע ד אפ ם 
מקום ; רבי ם התקהל ו מחוצ ה ל ו ושמע ו היט ב א ת צליל י 
השירי ם שבקע ו למרחקים . לקונצרטי ם הפומביי ם ש ל ה - 
מקהל ה בא ו ג ם חובב י זימר ה מער י הסביבר. , שכ ן למקהל ת 
רדזימי ן יצא ו מוניטי ן בעיירו ת המחו ז הסמוכות . 

ור.נר . עול ה המס ך ור.מקר.ל ה פוצח ת בשי ר הידוע : 

"ר.א ף או ן גלויב " (קוור . והאמן ) מא ת י . ל . פרץ , השי ר 
שהפ ך להימנונ ה ש ל מקה ל תנו , שי ר מלהיב , מעוד ד ומבש ר : 

האף , הא ף ניש ט וויי ט אי ז שוי ן דט ר פרילינ ג 
ס׳וועל ן שסמטערלינגט ן שפרינגען , 

ניי ע נעסט ן ניי ע פויג ל וועל ן ניי ע ליוע ר זינגען . 

גלויב , גלוי ב ד י נאכ ט אי ז שוי ן פארשווינד ן ~ 

או ן ד י וואלקנ ס אוי ך צערינען . 

בלוי , בלו י ווע ט זיי ן דע ר היט ל — 

ניי ע שמעדן , ויי ע זינען . 

ניי ע רויזן , ניי ע בלומע ן וועל ן בליען , וואקס ן הויך . 
ס׳ווע ט שיינען , שמעק ן זינגט ן 
או ן אי ן אונדזע ד ווינק ל אויך . 

האף , הא ף ניש ט וויי ט אי ז שוי ן דע ד פרילינ ג 
ס׳וועל ן שסעטערלינגט ן שפרינגע ן — 

ניי ע נעסטן , ניי ט פויג ל ווטל ן ניי ט לידע ר זיינגען' . 

ר ק בודדי ם מחבר י המקהל ה ניצל ו מר.שואר . וחיי ם 
אתנ ו בארץ , ביניר. ם שר ה גולדמן , גליק ה וונגרובר , ראוב ן 
קושמרסקי , ברכ ה קועומרסקי . רוב ם ל א זכ ו לימ י האביב.. . 
תקוותם-תוחלת ם נת^גזבר. , החיר . הנאצי ת שמ ה ק ץ לאמונ - 
ת ם הזכר . ולתקוותם , בתא י הגזי ם ש ל טרבלינק ה נחנק ו 
הקולו ת העדיני ם ור.טהורי ם ש ל חבר י מקהל ת רדזימי ן 
יח ד ע ם כ ל בנ י קהילתנ ו הקדוש ה והטד.ורד. , 


וע ל אל ה נתאב ל ונזכר ם לע ד ביגון ! 



לקהיל ת רדזימי ן 


219 


לזכ ר הורינ ו ופנ י משפחתנ ו היקרי ם 

"פא ר וועמען ; פא ר וועמע ן מיי ן בענקשאפ ט דערצייל ן 
צ ו שטיל ן מיי ן הייס ן באגער , 

וועמט ן ווע ט ריר ן מיי ן איינזאמע ר ניגו ן 
או ן לאז ן א ווארעמע ר טרער.. . 

אפש ר רע ם בלימ ל ווא ס בלי ט אי ן מיי ן גארט ן 
ווא ס זינג ט אזו י מוטי ק מי ט ח ן 
א ניי ן ! ע ר אי ז שיכו ר פו ן פריי ר או ן פרילינ ג 
ע ר ווע ט מיי ן ניגו ן ניש ט פארשטיין . 

אפש ר רע ם בליבז ל ווא ס בלי ם אי ן מיי ן גארט ן 
ווא ס ציה ט זי ך צ ו ד י גאלדענ ע זו ן 
א ניין ! ס׳אי ז שיכו ר פו ן טו י או ן פו ן שטראל ן 
ס׳ווע ט מיי ן ניגו ן ניש ט פארשטיין . 


פא ר וועמען , פא ר וועמע ן מיי ן בענקשאפ ט דערצייל ן 
מיי ן איינזא ס מיי ן עלנ ט אליי ן 
וועמע ן ווע ט ריר ן מיי ן איינזאמע ר ניגו ן 
א ניגו ן פו ן טרויע ר או ן פיין... " 

רצינו , יקירינו , לספ ר עליכ ם ולהדלי ק נ ר עול ם ל - 
זכרכם . רצינ ו לספ ר ע ל ימי ם ולילות , ע ל חודשי ם ושני ם 
ש ל מחסו ר ומצוק ה בבית , ורגעי ם כ ה מעטי ם ש ל אוש ר 
ותקווה . חיפשנ ו ני ב שבכוח ו לבט א יגו ן לבנ ו ע ל אובדנכם . 
א ך אי ן מלי ם בפינ ו להבי ע א ת גוד ל הכא ב והצער . 

אול י השי ר הנ״ל , שהוש ר תכופו ת בפ י אחותנ ו סימ ה 
הי״ ד ושצלילי ו הנוגי ם עוד ם מצלצלי ם באוזנינו , יבט א א ת 
רחש י לבנ ו השרו י בצע ר תהומי . יהי ה זכרכ ם ברוך ! 



220 


ספ ר זכרו ן 


שמוא ל שמי ר (שמואל״הער ש קושמיערסקי ) 


דראמאטיש ע קרייז ן 


בער ך אי ן יא ר 1916 , מי ט דע ר איניציאטיו ו פו ן ערשט ן 
לערע ר או ן משכי ל אי ן ראדזימין , העשעל ע טשיזשיווער , 
הא ט זי ר אי ן שטא ט געגרינדע ט א דראמאטישער־קרייז , 
אונטע ר דע ר אנפירונ ג פו ן רעזשיסע ר יהוש ע עפשטיין . 
ד י חברי ם פו ן דראמאטישן־קריי ז זענע ן געווע ן ד י ערשט ע 
ציוניסט ן או ן משכילי ם אי ן אונדזע ר שטא ט : שמעו ן גאלד ־ 
שטערן , סאני א חאצעק , אסת ר דעמבסקי ; שמוא ל קא ־ 
מינסקי , ליפטש ע יאניש , אסת ר או ן שר ה גאלדשטערן , 
יהוש ע טרייסטער , פוטערמא ן או ן אנדערע . 

דא ס זענע ן געווע ן זי ן או ן טעכטע ר פו ן חסידיש ע 
עלטער ן או ן שפיל ן טעאטע ר אי ז געווע ן א סכנ ה פו ן ווער ן 
שיקאניר ט אי ן דע ר היי ם או ן אפיל ו באקומע ן פעט ש פו ן 
טאטן . 


דא ך הא ט דע ר דראמאטישער־קרייז , מי ט גרוי ס סכנת ־ 
נפשו ת אויסגעפיר ט ד י ערשט ע עפנטלעכ ע פארשטעלונ ג 
"חורב ן בית־המקדש" , פו ן אברה ם גאלדפאדען , אי ן זא ל 
"אכראנא" . געווע ן אי ז דא ס א טעאטער־פארשטעלונ ג מי ט 
אל ע פיטשעווקע ס : דעקאראציעס , קאסטיומען , גרים , בא ־ 
לייכטונ ג — לוי ט ד י באדינגונגע ן אי ן ראדזימי ן אי ן יענ ע 
צייטן . אי ך בי ן נא ך דעמאל ט געווע ן א קינ ד או ן געדענ ק 
וו י אי ך הא ב זי ך ארויסגעגנבע ט פו ן שטוב , כד י ד י עלטער ן 
זאל ן ניש ט וויס ן וו ו אי ך בי ן אוועק , או ן זי ך "אריינגע ־ 
שארט " אי ן זא ל אוי ף דע ר פארשטעלונ ג א ן א בילעט.. . 

ווע ן דע ר פארהאנ ג הא ט זי ך אויפגעהויב ן אי ז דע ר 
עול ם אי ן זא ל געוואר ן באגייסטערט , מענטש ן זענע ן גע ־ 
זעס ן דערשטוינ ט צולי ב דע ם קאלאסאל ן איינדרו ק פו ן 



ד י ארטיסטראמאטאר ו אוי ף דע ר בינ ע נא ך א פארשטעלונ ג 


לקהיל ת רדזימי ן 


221 


דע ר סצעג ע מי ט ד י "ארטיסטן " אי ן תנ״ד־קליידער . ד י 
ארטיסטן , אדע ר "ארטיסטן " האב ן אריינגעלייג ט אי ן זייע ר 
שפיל ן פו ל האר ץ או ן נשמ ה או ן האב ן מיטגעריס ן דע ם 
עול ם מי ט ד י דיאלאג ן או ן לידער . וואכ ן לאנ ג הא ט מע ן 
אי ן שטעט ל (יוגגט , פארשטענדלעך ) געזונגע ן ד י לידע ר 
פו ן דע ר פארשטעלונג . 

בער ך אי ן א האל ב יא ר שפעטע ר הא ט דע ר דראמא ־ 
טישער־קריי ן געגעב ן א צווייט ע פארשטעלונ ג "חורב ן 
בית־המקדש ״ — או ן ווייטע ר מי ט גרוי ס דערפאלג . אי ן 
זא ל הא ט מע ן שוי ן געזע ן יוגג ע פארגעשריטענ ע פאר ־ 
פעלקער . אבע ר אי ן א געוויסע ר ציי ט שפעטער , הא ט זי ד 
דע ר דראמאטישער־קריי ז אויפגעלייזט , צוויש ן אנדער ן 


או ן ארו ם דע ר ״י . ל . פרץ־ביבליאטעק ״ — ד י לינק ע 
שאטירונגען , או ן סת ם "עמד״־יוגנט , מי ט שלמ ה מאר * 
גענשטער ן אל ם העכסט ע אויטאריטעט . 

בי י ד י צווי י ביבליאטעק ן האב ן זי ך געשאפ ן דרא ־ 
מאטישע־קרייז ן או ן ע ם הא ט זי ד אנגעהויב ן א קאנקורענ ץ 
פו ן פארשטעלונגען.. . אי ן ראדזימי ן הא ט זי ך אי ן צווישג ־ 
ציי ט אויסקריסטאליזיר ט א ן עול ם פו ן טעאטער־מביני ם 
או ן בייד ע דראמאטישע־קרייז ן האב ן געמוז ט מאכ ן גרויס ע 
אנשטרענגונגע ן כד י צ ו זיי ן אוי ף א ניוו א ; מע ן הא ט דע ־ 
ריבע ר אנגעהויב ן אראפברענגע ן רעזשיסער ן או ן גרי ־ 
מירע ר פו ן ווארשע . ד י מיטגלידע ר פו ן ד י דראמאטיש ע 
קרייז ן האב ן באזיצ ט פעאיקייטן , שטארק ן וויל ן צ ו לער ־ 



דראמאטישע ר קריי ז פו ן ״תרבות״ . אי ן צענטע ר לייענ ט פא ר — מיכא ל קאסאווע ר 


צולי ב דע ר סיב ה ווא ס א טיי ל מיטגלידע ר זעגע ן עול ה 
געווע ן קיי ן ארץ ־ ישראל . 

טעאטער״קאנקורענ ץ צוויש ן "תרבות " 
או ן י . ל . פרץ־ביבליאטע ק 

ע ם זענע ן פארבי י 8 — 7 יאר , ד י יוגנ ט אי ן ראדזימי ן 
אי ז געוואר ן מע ר מאדערן , ע ם עקזיסטיר ן שוי ן אי ן שטא ט 
צווי י ביבליאטעק ן : "תרבות " או ן "י . ל . פרץ־ביבליאטעק " 
או ן ארו ם זי י קאנצענטריר ן זי ך אל ע פאליטיש ע קרייזן ; 
ארו ם ״תרבות ״ — אל ע ציוניסטיש ע גרופירונגע ן או ן ציו ־ 
ניסטיש ע יוגנ ם — מי ט מענד ל קאסאווע ר אי ן שפי ץ ; 


נע ן בי י ד י רעזשיסערן , באגייסטערונ ג א . א . וו . נא ר איי ן 
זא ך האב ן זי י ניש ט פארמאג ט — געלט . ד י ראדזימינע ר 
יוגנ ט אי ן יענ ע צוואנציקע ר יאר ן הא ט כמע ט ניש ט 
געארבעט , וויי ל ע ם אי ז ניש ט געווע ן ווא ס או ן וו ו צ ו 
ארבעט ן ; או ן א ן געל ט אי ז שווע ר געווע ן צ ו ארגאניזיר ן 
א פארשטעלונג . 

אבע ר "חברה " הא ט זי ך געגעב ן א ן עצה . מע ן הא ט 
אריינגענומע ן אי ן ד י דראמאטיש ע קרייז ן א פא ר פאר ־ 
מעגלעכ ע בחורי ם או ן מיידלע ך וועלכ ע האב ן טאק ע ניש ט 
געהא ט קיי ן פעאיקייט ן צו ם שפילן , אבע ר זי י האב ן גע ־ 
קענ ט שלעפ ן געל ט פו ן טאטנ׳ ס ־שופלאד . מע ן הא ט זי י 






222 


ספ ר זכרו ן 


געגעב ן ראל ן פו ן "סטאטיסטן " בי י ד י פארשטעלועע ן אי ן שטאט . פריע ר נא ך הא ט מע ן געמוז ט דינגע ן דע ם 

או ן זי י האב ן געבראכ ט געלט . אזו י אי ו געווע ן צ ו באצאל ן זא ל "אכראנא " (אויסע ר זונטי ק או ן שב ת אי ז דאר ט ביי - 

דע ם רעזשיסע ר פו ן ווארש ע פא ר ד י הוצאות , או ן אפיל ו טא ג געווע ן א קינדער־גארט ן פא ר פויליש ע קינדער) , או ן 
האנט־געלט , ביז ן "פדיון " פו ן בילעטן־פארקוי ף אי ן דע ר טאק ע באצאל ן פא ר זא ל פארויס . איצ ט אי ז מע ן שוי ן געווע ן 
נאכ ט פו ן דע ר פארשטעלונג . גריי ט צ ו דע ר פארשטעלונג . 



א גר־פ ע פו ן דראמאטיש ן קריי ז פו ן "תרבות " 


,,צענזורקע " או ן "קאנטרןן־מארקעפ " 

א ז ע ס אי ז שוי ן געווע ן א ביט ל געלט , או ן מע ן הא ט 
זי ד שוי ן באוויז ן אויסצולערנע ן ד י טעקסטן , האב ן זי ר 
אנגעהויב ן ד י פראבלעמע ן פו ן באקומע ן א ן ערלויבעני ש פו ן 
סטאראסטווא־אמ ט אוי ף א ן עפענטלעכ ע פארשטעלונג . צ ו 
דע ם צווע ק הא ט מע ן געמוז ט האב ן א "צענזורקע" , דא ם 
הייס ט א ן העפ ט מי ט א גענוי ע איבערזעצונ ג אי ן פוילי ש 
דע ם אינהאל ט פו ן דע ר פיעטע , צענזוריר ט או ן באשטעטיק ט 
מיט ן סטעמפ ל פו ן אינערן־מיניסטעריום . נאכע ר הא ט מע ן 


געדארפ ט א דערלויבעני ש פו ן מאגיסטרא ט כד י ארויס ־ 
הענגע ן אפיש ן אוי ף ד י באשטימט ע פלעצע ר צ ו דע ם צווע ק 
עטלעכ ע שע ה פא ר ד י פארשטעלונג , או ן איידע ר מע ן 
הא ט געעפנ ט ד י קאס ע צ ו פארקויפ ן בלעטן , הא ט מע ן 
אי ן זא ל אוועקגעשטעל ט אי ן רייע ן לאנג ע הילצענ ע בענק , 
יעדע ר שור ה בענ ק העכע ר וו י ד י פאריק ע שורה , אזו י 
א ז ד י לעצט ע ריי ע אי ז געווע ן כמע ט א 1.50 מעטע ר 
הוי ד פו ן ד י פאדלאגע . ד י סצענע , העכע ר פו ן ד י פאדלאג ע 
מי ט 80 ס״מ , אי ז געווע ן פארדעק ט מי ט א ברייט־הויכ ן 
פארהאנ ג באמאל ט מי ט א גריכיש ן פייזאז ש פו ן דע ר 


לקהיל ת רדזימי ן 


223 


מיטאלאגיע . דע ר פארהאנ ג הא ט זי ד ארויפגעצויג ן או ן 
אראפגעלאזט , אבע ר אי ן אלגעמיי ן אי ז ע ר געווע ן פו ל 
מי ט קאפריזן , ספעציע ל ווע ן מע ן הא ט אי ם געדארפ ט 
אויפהויב ן אדע ר אראפלאזן.. . 

אי ך הא ב שוי ן דערמאנ ט א ז מע ן הא ט געמוז ט האב ן 
א דערלויבעני ש פו ן סטאראטטוו א צ ו ארגאניזיר ן ד י פאר ־ 
שטעלונג ׳ או ן צולי ב דע ם צווע ק הא ט מע ן געמוז ט צו ־ 
שטעל ן אי ן סטאראסטווא־אמ ט א ״צענזורקע ״ — א העפ ט 
מי ט דע ר פוילישע ר איבערזעצונ ג פו ן אינהאל ט פו ן דע ר 
פארשטעלונג , אפגעסטעמפל ט או ן באשטעטיק ט דורב ן 
אינערן־מיניסטעריום . ייד ן האב ן זי ך דעריבע ר געמוז ט גע ־ 
ב ן א ן עצ ה או ן גאנ ץ אפ ט ניש ט צושטעל ן ד י ריכטיק ע 
"צענזורקע".. . מע ן הא ט אדסגעבארג ט פו ן ווארשעווע ר 
יידיש ן טעאטע ר א ן אלט ע באשטעטיקט ע "צענזורקע " פו ן 
דע ר פיעס ע "חיגקע־פיגקע " או ן אי ר צוגעשטעל ט אי ן 
סטאראסטוו א או ן אי ן מאגיסטראט . דע ר נאמע ן "חיגקע ־ 
פיגקע " אי ז טאק ע אוי ר געשריב ן געוואר ן אוי ף ד י אפיש ן 
אי ן גא ם — אבע ר געשפיל ט הא ט מע ן דע ם "אוצר" , " א 
שניר ל פערל" , "דארפס־יונג" , "דא ס ווילנע ר באלעבעסל" , 
"דע ר גיבו ר אי ן קייטן" . 

ער ב דע ר פארשטעלונ ג הא ט זי ך אנגעהויב ן א ן אינער ־ 
לעכ ע שטורמיש ע קריגערי י וויפ ל "קאנטראמארקעס " זא ל 
מע ן געב ן יעד ן "ארטיסט " א ז זיינ ע עלטער ן או ן קרובי ם 
זאל ן קאנע ן אריינגיי ן אוי ף דע ר פארשטעלונ ג גראטים . 
ע ס אי ז ניש ט געווע ן קיי ן געלט־פראג ע נא ר א ן עני ן פו ן 
כבו ד פא ר קרובים , א ז אוי ב ווע ר פו ן זי י שפיל ט אי ן דע ר 
טרופע , דארפ ן קרובי ם געלאד ן ווערן.. . ניש ט איינמא ל 
הא ט געדרא ט א ז ד י פארשטעלונ ג זא ל אפגערופ ן ווער ן 
צולי ב א מחלוק ת איבע ר דע ר צא ל "קאנטרא־מארקעס " 
פא ר יעד ן "ארטיסט".. . 

ד י פארשטעלונגע ן זענע ן פארגעקומע ן ע ל פ י רו ב 
מוצאי־שבת , אדע ר מוצא י יום־טוב . אויפ ן אפי ש אי ז גע ־ 
ווע ן געשריב ן א ז ד י פארשטעלונ ג הויב ט זי ך א ן פונק ט 
8 אזייגע ר אוונט . אבע ר יעדע ר אי ן שטעט ל הא ט געוווס ט 
א ז אפיל ו ע ר ווע ט קומע ן קויפ ן א בילע ט מי ט א האלב ע 
שע ה שפעטער , ווע ט ע ר אוי ך נא ד זיצ ן אי ן זא ל או ן 
ווארט ן מע ן זא ל אנהויבן.. . 8 אזייגע ר אי ז נא ד ד י קא ■ 
סירערי ן (זע ר אפ ט אי ז דא ס געווע ן עטק ע פוטערמאן ) 


געווע ן פולקא ם א ן באשעפטיקונג.. . א פא ר מינוט ן פא ר 
אזייגע ר 9 האב ן זי ד באוויז ן ד י ערשט ע בילעט ן קויפערס.. . 
אבע ר ווע ר ע ס אי ז געקומע ן פר י (דא ס הייס ט פא ר 9 ) 
הא ט באוויז ן זי ד אויסקלויב ן א באקוועמ ע באנק . קיי ן 
נומערירט ע פלעצע ר זענע ן ניש ט געווע ן — אדסע ר ד י 
ערשט ע באנ ק וועלכ ע אי ז געווע ן רעזערוויר ט פא ר מיו ־ 
חס׳דיק ע געסט . 

דערוויי ל אי ז הינטע ר ד י קוליס ן א נערוועז־אנגע ־ 
שטרענגט ע שטימונג . מיידלע ר טוע ן זי ד איבער , מע ך 
קריג ט זי ד מיט ן גרימירע ר ע ר זא ל ניש ט מאכ ן א ז ד י 
״באבע ״ פו ן דע ר פארשטעלונ ג זא ל אויסזעע ן צ ו אל ט ; 
שוועסטע ר או ן ברידע ר וועלכ ע זענע ן אנוועזנ ד הינטע ר 
דע ר סצענ ע גיב ן עצו ת יעד ן איינעם . דע ר רעזשיסע ר אי ז 
פארשוויצ ט או ן דענערווירט : פו ן ציי ט צ ו ציי ט לויפ ט 
ווע ר פו ן ד י "ארטיסט ך צו ם פארהאנ ג פו ן דע ר סצענ ע 
כד י ארויסצוקוק ן דורכ ן לא ד או ן זע ן צ י ע ס אי ז שוי ן ד א 
א "פובליקום" . 

בי י דע ר טי ר צו ם אריינגאנ ג אי ן זא ל ווער ט מי ט 
אמא ל א גרויס ע שטופעניש , אל ע וול ן אריי ן ווא ס פריער . 
צווי י ארדנער־קאנטראלער ן ארבעט ן שווע ר כד י "אפצו ־ 
רייסן " יעדנ ס בילעט . חברה־יינגלע ד נוצ ן אוי ס ד י גע ־ 
לעגנהיי ט פו ן גרויס ן דוח ק או ן שטופ ן זי ד אריי ן קונצי ק 
אי ן זאל . ד א אי ן זא ל קריג ן זי ד מענטש ן איבע ר פלעצער , 
דע ר גלא ק קלינגט , שוי ן אפש ר דא ס 5 ־ ט ע מאל , אבע ר 
ד י פארשטעלוג ג הויב ט זי ד נא ד ניש ט אן . יעצ ט אי ן שוי ו 
דע ר זא ל פולקא ם פול , א ס ד שטייע ן בי י ד י ווענ ט או ן 
שטופ ן זי ד בי ז דע ר סצענע . דע ר פארהאנ ג הויב ט זי ד אויף , 
ד י "ארטיסטן " נעמע ן זאג ן ד י דיאלאגן ; אי ן זא ל נעמ ט 
מע ן זי ד אויפשטעל ן אוי ף ד י בענק , אנדער ע פראטעסטיר ן 
או ן שרייען : "אוועקזעצ ן זיד" . ע ם ווער ט א טומל , אנ ־ 
דער ע מיש ן זי ד אריי ן או ן רופן : "שטי ל זיין" ! ענדלע ד 
ווער ט שטי ל אי ן זא ל או ן דא ם גאנצ ע פובליקו ם פאלג ט 
נא ד מי ט גרוי ס אינטערע ס נא ד ד י טעקסט ן פו ן ד י "אר ־ 
טיסטן" . 

נא ד א פארשטעלונ ג הא ט מע ן לאנג ע וואכ ן אי ן 
שטעט ל נא ד געזונגע ן ד י לידע ר פו ן איר ; ווע ן ווע ר פו ן 
פובליקו ם הא ט געטראפ ן א ן "ארטיסט " אי ן גא ס הא ט ע ר 
אי ם נאכגעשריג ן ד י "חכמות " אג ן גלייכווערטלע ד זיינ ע 



224 


ספ ר זכרו ן 


פו ן דע ר בינע ׳ או ן ע ר הא ט גרויסמוטי ק געשמייכל. ט וו י 
א העל ד או ן א "שטערן " פו ן פובליקום.. . אוי ך פלעג ט מע ן 
חדשי ם לאנ ג רופ ן ד י "ארטיסטך ׳ בי י ד י נעמע ן פו ן ד י 
ראל ן ווא ם זי י האב ן געשפילט . איך , צו ם ביישפיל , הא ב 
געהייס ן ״אקסל־נאר ״ — נא ך דע ר פארשטעלונ ג פו ן 
״אוצר״ ; נא ד דע ר פארשטעלונ ג ״שניר ל פערל ״ — בי ן 
אי ך פארבליב ן אוי ף א לענגער ע ציי ט מיט ן נאמע ן "אב ־ 
טעק ״ ; נאכ ן "ווילנע ר באלאבעסל " בי ן אי ד געבליב ן ביי ם 
נאמע ן יואל־דוד . 

מי ט מי ר אי ן דראמאטישן־קריי ז האב ן געשפילט : 
אסת ר גאלדשטערן , אסת ר דעמבסקי , עטק ע פוטערמאן , 
הערש ל פוטערמאן , מש ה או ן רבק ה אפענהיים , מאני ע 
גאלדשטערן , יצח ק וואקס , שמשו ן דעמבסקי , לייב ל או ן 
בערי ש אבקאוויט ש או ן שמוא ל קאמינסקי . הילי ק זייע ר 


אנדענ ק ! אוי ד האב ן געשפל ט יבדל ו לחיי ם : מענד ל גיג ־ 
גאלד , שר ה פאסקעוויטש , מלכ ה קאלוסקי , שלמ ה אשמא ן 
או ן אנדערע . 

כמע ט דע ר שטענדיקע ר רעזשיסע ר פו ן בייד ע דרא ־ 
מאטיש ע קרייז ן אי ן ראדזימי ן אי ז געווע ן דע ר איידעלע ר 
או ן באגאבטע ר מש ה ווייח ן פו ן ווארשע . אפטמא ל הא ט 
אי ם פארטרעט ן דע ר ארטיס ט או ן גראמירע ר פו ן ווארש ע 
לעדערמאן . אי ך בי ן געווע ן דע ר שטענדיקע ר דעקאראטא ר 
או ן אפישן־צייכנער . 

זא ל ד י דאזיק ע דשימ ה מיט ן בינט ל זכרונו ת זיי ן 
א יזכור־ליכ ט צו ם הייליק ן אנדענ ק פו ן ד י ראדזימינע ר 
טעאטער־מענטש ן או ן עסקנים , וועלכ ע האבן , טרא ץ אל ע 
גרויס ע שוועריקייטן , געלייסטע ט מי ט ליבשאפ ט אריינצו ־ 
דרינגע ן ד י טעאטער־קולטו ר אי ן ראדזימינע ר יידיש ן לעבן . 



לקהיל ת רדזימי ן 


225 




רחימינא י - אי ש העלי ה השני ה 


(יחיא ל פיעניק , העול ה הראשו ן מעיירתנו ) 


באח ד מימ י האבי ב שנ ת 1973 נסענו , שלמ ה ז׳ליכובסק י 
ואני , לבק ר א ת יחיא ל פיעני ק בקיבו ץ יפע ת בעמ ק יזרעאל . 
שדו ת העמ ק המוריקי ם הי ו אפופי ם או ר יקרו ת והשמ ש 
הפז ה בקרני ה א ת הנו ף המרהי ב מאופ ק לאופק . במבואו ת 
המש ק קידמ ו א ת פנינ ו עצ י פריח ה בכ ל יפעתם . מצ ב 



יחיא ל פיעני ק 


רוחנ ו הי ה מרומ ם וחגיגי . לא ו מלת א זוטרת א הי א להיפג ש 
ע ם העול ה הראשו ן מרדזימין , ב ן עירנ ו שנכנ ס להיסטורי ה 
ש ל העלי ה השני ה המהוללת , חלוץ־החלוצי ם ש ל העיירה . 
שפנ ה להגשמ ה ולבניי ן האר ץ בטר ם התגב ש ברדזימי ן 
גו ף ציונ י א ו חלוצ י כלשהו . 

יחיא ל פיעני ק קיד ם א ת פנינ ו בלבביו ת ובמיד ת 
הכנסת־אורחי ם נאותה . דא ג שלפנ י שיחתנו , שמטרת ה 


לציי ן א ת סיפו ר עליית ו לאר ץ בשבי ל "ספ ר יזכו ר רדזימין" , 
נסע ד א ת לבנ ו בחד ר האוכ ל ש ל הקיבוץ , וא ף עמ ד עלינ ו 
לשרתנו . פני ו השזופי ם חרושי ם קמטי ם — אותו ת הזמ ן — 
ששי ם שנו ת עמ ל בארץ־ישראל , רוב ן בעבוד ה חקלאי ת 
לסוגי ה ולעונותי ה ובייסו ד ישובי ם חדשים . א ך יחיא ל 
נשא ר אות ו אי ש צנוע , שק ט ועוליו , עניינ י ונעים־שיחה , 
המסבי ר פני ם לאורחיו . 

"אנא , תספ ר לנ ו הכיצ ד ז ה קרה ; כיצ ד ק ם על ם 
יהוד י בעיירה , עו ד לפנ י מלחמ ת העול ם הראשונה , מחלי ט 
לעלו ת ארצ ה — ומגשי ם א ת החלטתו? ״ — הקש ו שנ י 
המראייני ם כמע ט באופ ן ספונטנ י ובאות ו נוסח . ומי ד 
הוספנ ו הסב ר לשאלה : "הל א ברדזימי ן ל א הי ה קיי ם 
א ז שו ם גו ף ציונ י א ו חלוצי ; מ י "אירגן " אות ך להגשמ ה 
ציוני ת ? ״ 

יחיאל : "הושפעת י מהעתונות , קראת י א ת ה״היינט " 

וא ת "המאמענט " שג ם הו א הי ה עתו ן ציוני , וגמרת י אומ ר 
בלב י לעלו ת ארצ ה ולהיו ת בי ן הבונים" . 

״מת י בדיו ק הי ה ז ה ? ״ 

"מי ד לאח ר ח ג הפסח , תרע״ד , מספ ר ימי ם לאח ר הח ג 
עזבת י א ת רדזימין , נסעת י ג״קןולייקה " לוורשה , מש ם 
המשכת י לאודיסה , עלית י ע ל אני ה והגעת י לאר ץ ער ב ח ג 
השבועות" . 

״ב ן כמ ה היי ת כשעלי ת ארצ ה ? ״ 

"ב ן שמונה־עשר ה וחצי . אגב , למעש ה רצית י לעלו ת 
שנ ה לפנ י כן , אב ל במשר ד ההגיר ה בוורש ה (הי ה ז ה 
במשר ד איק״ א — איגו ד יהוד י להתייעזבו ת שנוס ד ע״ י 
הברו ן מורי ם ד ה היר ש ב ־ 1891 ופעולת ו כלל ה ג ם א ת 



226 


ספ ר ז כדו ן 


היישו ב החקלא י היהוד י באר ץ ישראל) , אמר ו ל י שאנ י 
צעי ר מדי . ניצלת י א ת הזמ ן ללימו ד מקצוע . נסעת י ל ־ 
רמברטוב , ש ם גר ה אחות י ולמדת י צבעות . ש ם הכרת י 
יהוד י שהי ה מזכיר־פגקס ן ש ל בית־חרוש ת למיטו ת והו א 
הדרי ך אות י למ י לפנו ת מבי ן ראש י "צעירי־ציון " בוורש ה 
שיעזו ר ל י לעלות . הי ה ז ה אד ם בש ם זילברטרסט . 

"איז ה רוש ם עש ה הדב ר בעייר ה כשנוד ע שאת ה עול ה 
לארץ־ישראל ז הא ם ערכ ו לכבוד ך מסיב ה ז הא ם ליו ו 
אות ך חברי ם לתחנ ת ה״קולייק ה ? ״ 

חיו ך לבב י משתפ ך ע ל פנ י יחיא ל והו א משי ב : 
"כשגילית י לשמואלק ע צוקרמ ן שאנ י עומ ד לעלות , ביקשתי ו 
לשמו ר זא ת בסוד . והוא , כנרא ה מרו ב התרגשות , פרס ם 
זא ת ברבים , אנ י כעסת י עלי ו ע ל של א יד ע לשמו ר ע ל 
הפוך״.. . ושו ב חיו ך לבב י ע ל פניו , והו א ממשי ך : "ערכ ו 
לכבוד י מסיבת־פרידה . המארג ן הי ה יחיאל.. . (מנס ה להיזכ ר 
בש ם המשפח ה ואינ ו מצליח ) ; כ ן שמ ו הי ה יחיאל , אנ י ג ם 
זוכ ר באיז ה מקו ם נערכ ה המסיבה . מהחנו ת ש ל הסב א 
שלך , הענע ך הנדל , שהיתר . בפינ ת הרחוב , פנ ו ימינ ה 
לכיוו ן הכבי ש ווישקוב , ובפינ ה הראשונ ה ימינר . הי ה רחו ב 
מקבי ל לרחו ב ש ל הסב א של ך — וש ם בבתי ם הראשוני ם 
נתקיימ ה המסיבה . כשהלכת י לתחנ ת ה״קולייקה " ליו ו 
אות י רבי ם מחבר י ובנ י נוער , ביניר. ם היד . אברה ם סולרז ׳ 
שהיתר . ל ו כב ר א ז מצלמה . הו א ציל ם אותי , אב ל הצילו ם 
כנרא ה ל א הצליח , כ י מא ז חלפ ו כ ל כ ך הרב ה שני ם וטר ם 
קיבלת י אותו... " 

"ממ י נפרד ת לפנ י עליית ך ומ ה אמר ו ל ך י הא ם נפרד ת 
מהרב י ר ׳ מנדל׳ד . ומ ה הו א אמ ר ל ך ? ״ 

החברי ם של י מהעייר ה 

,.איננ י זוכ ר א ם הלכת י להיפר ד מהרב י שאצל ו בבי ת 
המדר ש למדת י כמ ה שני ם א ך אנ י זוכ ר שהלכת י להיפר ד 
מד.ר ב (״ד.ר ב הזקן ״ ר ׳ נחמיר . אלת ר זצ״ ל — המערכת ) 
א ך איננ י זוכ ר ע ל מ ה שוחחנ ו ומ ה הו א אמ ר ל י כברכת ־ 
פרידה , לעומ ת זא ת אנ י זוכ ר שכאש ר נפרדת י מאיס ר 
אולדק , שד.יד . עורך־די ן בלתי־מוסמך , הו א ביק ש אות י 
להתעניי ן באר ץ בקש ר לגידול י שמ ן מסויימים . 

"מ י הי ו חברי ך ברדזימי ן לפג י עלייתך , וא ת מ י אתד . 

זוכ ר ע ד היום " ז 


"למדת י בבית־המדר ש ש ל הרב י ר ׳ מנדל׳ד. . חבר י 
ללימודי ם הי ה אברה ם הנדל , בנ ו ש ל ר ׳ הענע ך הנדל . 
שמעת י אח״ כ שהו א מ ת בדמ י ימיו ; היד . ל ו רא ש טו ב 
מאו ד ללימו ד תורה ; זכורנ י שתמי ד החזי ק בי ד פנ ס קט ן 
ב ו רש ם חידושי־תור ח ורעיונו ת שצצ ו במוחו . אתנ ו למד ו 
ג ם שמואלק ה צוקרמן , שעל ה אח״ כ לאר ץ ויצח ק סוקול . 
כחב ר טו ב מימ י נעור י אנ י זוכ ר א ת חנינ א קמינסקי . היינ ו 
הולכי ם יח ד מחו ץ לעי ר ליע ר בדר ך לסרוצ ק וד.שתעשענ ו 
לי ד ע ץ גבו ה ורחב־צמרת" . 



חנינ א קמינסק י 


,.אנ א יחיאל , ספ ר לנ ו עו ד ע ל מ ה שעב ר עלי ך בעוזב ך 
א ת רדזימי ן בדר ך לאר ץ ישרא ל ובארץ ״ — ביקשנ ו א ת 
מארחנו . 

יחיא ל : "כאמו ר נסעת י מוורש ה לאודיסה , ש ם פנית י 
לקונסו ל התורכ י שהטבי ע א ת דרכונ י בויז ה ש ל "עול ה 
רגל" . הפלגת י לאר ץ מאודיס ה באניד . "ציכצ׳וב" , כשע ל 
סיפונד . כ־ 300 יהודי ם שפניד. ם לארץ־ישראל . לאח ר 
שבועיי ם בי ם הגיע ה האניד . לחו ף חיפה . אנ י אמנ ם התכוננ - 
ת י להמשי ך ליפו . אב ל בחיפד . על ה לאניד . בא־כו ח לשכת ־ 
העבודד . וד.ודי ע כ י מצ ב התעסוק ה ביד.וד ה הו א קש ה דע ץ 
ל י לרד ת בחיפד . כד י ללכ ת לגלי ל למצו א עבודה . 

"ירדת י בחיפ ה ונסעת י ברכב ת לצמח , ומש ם הגעת י 


לקהיל ת רדזימי ן 


227 


למניה . עבדת י בדגני ה כשנתיים . א ך לזמ ן מ ה הפסקת י 
א ת עבודת י ש ם והלכת י ליהודה , עבדת י בפרדס י פתח ־ 
תקווה . פע ם פג ש אות י יוס ף בר ץ ממני ה והבחי ן שאנ י 
ל א נרא ה טו ב ; ואמנ ם ל א הרגשת י סוב . ברץ , שהי ה כידו ע 
ממייסד י דגניה , השפי ע על י לשו ב לקבוצה . בימי ם הה ם 
הי ה א . ד . גורדו ן בדגני ה וכ ן יוס ף בוסל . בר ל (כצנלסון ) 
הי ה בכנרת . 

בז׳נדרמרי ח גפיקו ד חגריטי ם 

בשנ ת 1919 התגייסת י לז׳נדרמרי ה בירושלי ם שהיתד . 
הגרעי ן לבי ת הספ ר לשוטרי ם (יהודי ם וערבים ) שהוק ם 
אח״ כ ע ל הר־הצופי ם בירושלים . שירתת י ביחיד ה זא ת 10 
חודשי ם ולמיסדרי ם החגיגיי ם של ה הי ה מופי ע המוש ל 
הבריט י הראשו ן בירושלי ם סטור ס הנודע . קצי ן ערב י שהי ה 
הממונ ה על י ביק ש ממנ י לחתו ם ע ל המש ך השירו ת ל־ 5 
שנים , א ך ל א רצית י להתחיי ב לשר ת ביחיד ה משטרתי ת 
לתקופ ה כ ה ארוכה . לכ ן התפטרת י ונסעת י לעבו ד בכנרת . 

מכנר ת הלכת י לעבו ד בסלל ת הכבי ש טברי ה—צמח . 
העבוד ה נמשכ ה כשנתיים , נשארת י בטברי ה ועברת י לעבו ד 
בסליל ת הכבי ש ג׳ד ה—חיפה . סליל ת הכבישי ם טברי ה—צמ ח 
וג׳ד ה—חיפ ה היוות ה א ז מקו ר עבוד ה לרו ב אנש י העלי ה 
השליעזי ת ובעבוד ה ז ו התרכז ו טו% * הכוחו ת החלוציי ם 
באר ץ בימי ם הוען" . 

ע ל הפיגומי ס בירושלי ס 

ממשי ך יחיא ל פיעני ק א ת סיפורו ; אח״ כ עברת י 


לירושלי ם ועבדת י בבנין . בנית י בתי ם בתלפיות , במוצ א 
ובארזה . בירושלי ם נשארת י לגו ר כ־ 12 שנה . 

פ ה נעש ה אינטרמצ ו קט ן ונמסו ר א ת רשות־הדיבו ר 
לאברה ם סולרז׳ , הכוונ ה לקט ע ע ל יחיא ל פיעני ק הכלו ל 
בצרו ר זכרונותי ו שהעמי ד למערכ ת "ספ ר יזכו ר רדזימין " 
וז ה תוכנ ו : ״בראשי ת הקי ץ שנ ת 1914 על ה ארצ ה מרדזי ־ 
מי ן בחו ר שק ט ומצני ע לכת . ידעת מ כמ י שלמ ד בישיב ה 
ש ל הרב י הרדזימינא י וכתלמי ד טו ב בלימוד י התור ה ; בהס - 
ת ר קר א ספר י חולין . בבוא ו ארצ ה עב ד בעבוד ה חקלאי ת 
בגליל . בשנ ת 1923 הו א הגי ע לירושלים , התהל ך בתוכ ה 
בלבו ש נקי , מתו ן ושק ט כדרכו , ולמ ד עבוד ת בנייה . הו א 
בנ ה בתי ם גבוהי ם ובשנו ת השלושי ם זנ ח א ת עבוד ת הבניי ה 
בירושלי ם ופנ ה להתיישבו ת בעמ ק בית־שאן" . 

וכא ן נחזו ר להמש ך סיפור ו ש ל יחיא ל : לאח ר ירושלי ם 
הלכת י להתיישבו ת בבית־יוסף . אות ה שנה , שנ ת 1935 
נסעת י לביקו ר ברדזימי ן ועשית י בפולי ן 4 חודשים . ע ם 
שוב י לאר ץ עלינ ו ע ל אדמ ת הקב ע ש ל בית־יוסף , ש ם 
היינ ו(בינתיי ם הקימות י משפח ה ונולד ו ל י שנ י ילדים ) כ־ 6 
וחצ י שנה ; מבית־יוס ף עברנ ו לשדה־נחום . בשע ת הפילו ג 
והקמ ת קיבוצ י "איחוד " ו״המאוחד" , עברנ ו לקבוצ ת השרו ן 
בעמק־יזרעאל , שהפכ ה לקיבו ץ יפע ת ב ו אנ ו חיי ם מא ז 
הקמתו , מש ך 17 שנה" . 

נפרדנ ו ממארחנ ו בלבביות . השע ה שעשינ ו במחיצת ו 
גרמ ה לנ ו קור ת רוח . אנ ו גאי ם ע ל חלק ה ש ל קהיל ת 
רדזימי ן — בעלי ה השני ה — תודו ת ליחיא ל פיעניק . 




ארגוני □ מקצנעיי ם 
ומוסדו ת צדק ה וחס ד 




לקהיל ת רדזימי ן 


231 


מיכא ל קוסוב ר 

הסטרוקטור ה הכלכלי ת ש ל יהוד י רדזימי ו 


המיבנ ה הכלכל י ש ל יהוד י רדזימי ן בתקופ ה שבי ן שת י 
מלחמו ת העול ם הי ה זה ה לחלוטי ן לז ה ש ל היהודי ם במרבי ת 
העיירו ת בפולין ; הי ו בעייר ה מספ ר עשירי ם ובעל י הו ן 
שאפש ר הי ה לספו ר אות ם ע ל אצבעו ת הידיי ם — אל ה 
היו ו פיסג ת הפירמיד ה הכלכלי ת — ואחריה ם שכב ה זעומה , 
יחסית , ש ל אנש י המעמד־הבינונ י שהתפרנס ו בכבו ד וניהל ו 
רמת־חיי ם בעל־בתית . ברם , המחצי ת הרחב ה יות ר ש ל ה - 
פירמיד ה כלל ה א ת אות ם הרבי ם שבכ ל ימו ת השבו ע חיו , 
ה ם וילדיהם , במצ ב ש ל תת־תזונ ה א ו "כמע ט תת־תזונה " 
וכ ל מאווייה ם הי ו לטרו ח בהצלח ה כד י שיאכל ו בשב ת — 
כמקוב ל אצ ל בית־ישראל . מצב ם ש ל אל ה הי ה טו ב לאי ן 
שיעו ר ממצב ם ש ל העניי ם המרודי ם של א חסרו , לצערנו , 
בעייר ה שלנו . 

מרבי ת האוכלוסי ה היהודי ת התפרנס ה ע ל ענפ י המסח ר 
לסוגיה ם : בעל י חנויו ת מכולת , גלנטרי ה (סידקית) , ארי - 
גי ם וחפצ י קישו ט ונוי , עורוו נ צרכ י עישו ן וטבק , כל י 
עבודה , ברזלי ם וצרכ י בניה , צבעי ם וכימיקאלים , מכשירי - 
כתיב ה וספרי-לימוד . הי ו ביניה ם סוחרי ם ממ ש ומאיד ך 
כאל ה שר ק הזדנב ו אח ר ענפ י המסח ר שלהם , א ו הי ו 
בעב ר סוחרי ם בעל י מעמד , ירד ו מנכסיה ם ונאבק ו של א 
להיפל ט לחלוטי ן מענ ף המסח ר ב ו עסק ו שני ם רבות . כ ל 
אחיזת ם בסח ר הית ה הדוכ ן ע ם מרכולת ם ב״יו ם השוק" , 
הו א יו ם רביע י בשבת . 

חל ק ניכ ר מהתושבים , פרנסת ם הית ה ע ל יגי ע כפ ם 
בבתי-המלאכ ה שלהם , ע ל פ י רו ב לבד ם א ו ע ם בניה ם ובנ י 
משפחותיהם . מעטים , יחסית , העסיק ו שוליות . הי ה ז ה ציבו ר 
ש ל חייטים , סנדלרים , כובענים , רצענים , נגרים , נפחים , 
פחחים , טוחנ י גריסי ם וכובש י שמנים . הי ו ג ם מספ ר בעל י 


מלאכ ה טובי ם ומסורים , שעסק ו ב״מלאכו ת ל א יהודיות" , 
כגון : כבישי ם ושבילים , ר ׳ זעלי ג פרידמ ן ושנ י בניו , 
יחזקא ל ושמח ה ; נגר י הגגו ת טובי ה מנדזשיצק י ושנ י בני ו 
יצח ק ויעקב , שכיס ו א ת גגו ת הבתי ם ב״מסלולי״-ע ץ קטני ם 
שעובד ו ע ל יד ם כד י שישתלב ו ז ה בז ה ויהו ו מיקש ה אחת . 
בתמהו ן ובהערצ ה כאח ד התיחס ו יהוד י העייר ה לעמל ם 
ש ל הנפחי ם שהי ו ידועי ם כטוב י ל ב ויהודי ם ערי ם לכל ל 
ולפרט , כגון : הענע ך יזרעאלסק י ובנ ו הערש , ליי ב ריב ק 
ובגו , ואחרים . 

בשנו ת העשרי ם התפת ח ברדזימי ן ענ ף ש ל בעל י 
מלאכ ה שסיפקו-מכר ו א ת פר י עמל ם לבת י חרוש ת א ו ל - 
סיטונאי ם גדולי ם בוורשה . אל ה הכינ ו בגדי ם סרוגי ם 
(טריקוטז׳) , מעיל י גומי , מעיל י עור , וילונו ת ועוד . ה - 
ראשוני ם שהחל ו לייצ ר מעיל י גומ י לש ם הספקת ם לוורש ה 
הי ו שלמ ה חיי ם ניעדז׳וודסק י ובני ו מנד ל ובערל . ראשונ י 
עובד י הטריקוטאז ׳ הי ו חיי ם אבקוביץ ׳ ובניו , שלמ ה יהוש ע 
זילברשטיין , ויוס ף קפליושניק . 

המאב ק למע ן הקיו ס 

מקו ר קיומ ם ש ל יהוד י העייר ה הי ה האוכלוסי ה ה - 
כפרי ת בישובי ם שמסבי ב לרדזימי ן ו״יו ם השוק" , כאמו ר 
ביו ם ד ׳ בשבוע , הי ה האירו ע הכלכל י המרכז י בעיר . מצב ם 
ש ל סוחרי ם זעירי ם התערע ר לחלוטי ן א ם מש ך כמ ה שבו - 
עו ת הי ו לה ם "ימ י שוק " ירודי ם כלומ ר פדיו ן מועט , א ו 
להיפך : הצליה ו להחזי ק מעמ ד ולהחזי ר בזמ ן א ת ה - 
גמילו ת חסדי ם למיטיביהס . 

מהזו ת ״יו ם השוק ״ בעייר ה שמורי ם בזכרונג ו : מאות - 
מאו ת אכרי ם ונשותיה ם בעגלו ת "זיתומו ת לסוסי ם נוהרי ם 



232 


ספ ר זכרו ן 


מבעו ד יו ם בשבילי ם ובדרכי ם מכפריה ם העירה . ה ם מובי - 
לי ם למכיר ה שק י דג ן וחיטה , תפוחי־אדמ ה ובצלים , עופו ת 
וביצים , פרו ת ועגלים , סוג י ירקו ת וסוג י פירו ת נשירים . 
האכרי ם ע ל תוצרת ם ומרבולת ם התרכז ו בעיק ר בשת י ה - 
בכרו ת המרכזיו ת ש ל העי ר : לפנ י הכנסי ה ומעב ר לבית - 
העיריה . סוחר י התבוא ה שוטט ו בינו ת העגלות , מישמש ו 
בידיה ם א ת שק י הדג ן והחיט ה ושאל ו "מ ה המחי ר היו ם ן " 
ל א נעדר ו בי ן חמשוטטי ם סת ם הולכי-בט ל וחסר י מעש . 
בשעו ת הבוק ר המוקדמו ת כמע ט של א הית ה "תנוע ה כלכ - 


כובע י פרוו ה א ו כובע י מצחיה ; אחרי ם מתמקחי ם ע ם 
סנדל ר עירונ י ע ל מחי ר זו ג מגפיי ם מבהיקים , א ו מודדי ם 
מעי ל עליו ן חורפי . בתי-המרז ח ש ל יהודי ם ולא-יהודי ם מלא ו 
אכרי ם שפגש ו כא ן מכרי ם וקרובי ם מכפרי ם שכני ם והי ה 
ע ל מ ה לשוח ח ולכבו ד מ ה להרי ם כוסי ת י״ ש ועו ד כוסי ת 
ועו ד כוסי ת ועוד.. . ׳ע? ־ שפורצ ת תגרת-דמי ם וי ש להזעי ק 
א ת המשטרה . 

אות ה שע ה צובאו ת נש י האכרי ם ע ל החנויו ת והדוכ - 
ני ם ותמור ת כספ ן שנשק ל ליד ן בע ד התוצר ת החקלאי ת 



האוט ו מדג ם ״פורד ״ במחצי ת השני ה ש ל שנו ת העשרי ם — 
אמצע י תחבור ה בק ו רדזימי ן—ורשה , נוס ף ל״קולייקה" . 


לית" : הסוחרי ם בעי ר ל א הזדרז ו לקנו ת אצ ל האכרים , 
והאחרוני ם ל א מיהר ו למכו ר ע ד "שעו ף השמי ם יולי ד א ת 
הקול " ויבש ר א ם מחיר י התוצר ת ההקלאי ת שלה ם "חזקים " 
היו ם א ו "חלשים" . 

בצהרי ם ובשעו ת שלאח ר מכ ן נכנ ס ה״יריד " לתנופה . 
הסחורו ת עבר ו מי ד לי ד : האכרי ם ונשותיהם , שהספיק ו 
למכו ר א ת תוצרתם , נהר ו לדוכני ם ולסוכות-הממכ ר ש ל 
העירוניי ם (רובם , מוב ן מאליו , יהודים ) א ו שצבא ו ע ל 
החנויו ת בעי ר שע ל פ י רו ב הציב ו בחו ץ דוכני ם ע ם מרכול - 
ת ם ב״יו ם היריד" . בככ ר "השוק " נרא ו אכרי ם המודדי ם 


ה ן קונו ת סוכר , מלח , תה , קפה , מחטים , סיכות-בטחון , 
קישוטי-נו י וסרטי ם צבעוניים , מטפחו ת צבעוניו ת וחלק י 
לבוש , סיגריו ת וטב ק בשבי ל בעליהן . 

החייטי ם והסנדלרי ם ברדזימי ן ל א יכל ו להשלי ך א ת 
יהב ם ר ק ע ל "יו ם השוק" . המאב ק למע ן הקיו ם ל א ב א ע ל 
סיפוק ו המל א מיו ם זה ; א ו כפ י שאחרי ם מה ם התלוצצ ו 
במ ר נפש ם : "מ,יו ם השוק ׳ ברדזימי ן עדיי ן א י אפש ר לעשו ת 
שבת" . לכ ן י ש לארו ז מלא י ש ל סחורו ת ע ל עגלת-סוסי ם 
שכור ה ולנסו ע ל״ירידים " בעיירו ת הסמוכות , כגון : וולו - 
מין , טלושץ׳ , קאמינטשוק . 








לקהיל ת רדזימי ן 


233 


המלחמ ה הכלבלי ת ש ל הפולני ם ביהודי ם 

תיאו ר מצב ם הכלכל י ש ל יהוד י רדזימי ן ומאבק ם ע ל 
הקיו ם כד י לפרנ ס א ת עצמ ם וא ת בנ י משפחותיה ם הסמו - 
כי ם ע ל שולחנם , ל א יה א של ם א ם נתעל ם מהיח ס ה ־ 
עויי ן ש ל שלטונו ת פולי ן למיעו ט היהוד י במדינ ה וממדי - 
ניו ת הדיכו י כלפ י הסוחרי ם ובעל י המלאכ ה היהודים . 
מדיניו ת ז ו מטרת ה הית ה לדכ א ולערע ר מבחינ ה כלכלי ת 
א ת מעמ ד המסח ר היהוד י במדינ ה וא ת ציבו ר בעל י ה - 
מלאכ ה היהודי . במקומ ם י ש לבס ס א ת "הקואופרטיבי ם 
הנוצריים " לסח ר (מעי ן סופרמארקטים) , שנוסד ו במיו - 
ח ד ברחב י המדינה , וא ת הסוחרי ם הפולניים , לחז ק 
מבחינ ה כלכלי ת א ת בעל י המלאכ ה הנוצריים . ע ל מנ ת 
לערע ר א ת מצב ם ש ל הסוחרי ם ובעל י המלאכ ה היהודיי ם 
הופעל ו בברוטאליו ת ברא ש ובראשונ ה מכבש י המסי ם ה - 
קשי ם ע ל יד י "משר ד האוצר " והשלטו ן המוניציפלי . גור - 
מי ם עויני ם אלה , כמ ו בערי ם ובעיירו ת אחרו ת בפולין , ל א 
. פיגר ו ג ם ברדזימין . האנטישמיי ם ברדזימי ן ל א הסתיר ו 
כל ל וכל ל א ת שאיפת ם העזה : חיסו ל מקורו ת פרנס ה 
ש ל יהודים , לדלד ל ולדכ א אותם . ומכיוו ן שהרו ב ברדזימי ן 
התפרנס ו ממסח ר וממלאכה , ה ם סבל ו קשו ת מהנגישו ת 
ש ל "משר ד האוצר " שהטי ל עליה ם מסי ם כבדים . 

הקרבנו ת הראשוני ם ש ל המדיניו ת העוינ ת הי ו ה - 
סוחרי ם הזעירי ם ובעלי־המלאכ ה הבלתי-מבוססים . ככ ל 
שהיהוד י הי ה חל ש יות ר מבחינ ה כלכלית , כ ך ק ל יות ר הי ה 
לחסל ו כלי ל ולהפו ך אות ו למקר ה סוציאל י א ו לטיפו ס 
מקוב ל בהוו י היהוד י בפולי ן בימי ם ההם : אל ה "המגלג - 
לים " א ת "עסקיהם " ע ל יד י לקיח ת "גמילות-חסד-דחופה " 
אצ ל כ ל מינ י מכרי ם ויהודי ם טוב י לב.. . בעקבו ת הסוחרי ם 
הזעירי ם ובעל י המלאכ ה הבלת י מבוססים , התמוטט ו שכבו ת 
גדולו ת יות ר ש ל סוחרים . במרוצ ת הזמ ן רו ב רוב ו ש ל 
ציבו ר הסוחרי ם ובעל י המלאכ ה בעייר ה שלנ ו הי ה נתו ן 
יום-יו ם במאב ק קש ה לקיום , שקיב ל לעתי ם אופ י דרמט י 
ועקשני . 

כשנשב ר מט ה לחמ ם ש ל רבי ם בציבו ר היהוד י המקומי , 
ואחרי ם נאבק ו קשו ת ע ל קיומ ם ומעמדם , נתנ ו קומ ץ עסק - 
ני ם א ת דעת ם ע ל כ ך כיצ ד ובאיז ה אמצעי ם להתגונ ן נג ד 
ההתערערו ת הכלכלי ת וכיצ ד לחז ק א ת יד י הכושלי ם ב - 
מעמד ם ולאפש ר לה ם להמשי ך בניהו ל בי ת המלאכ ה וה - 


חנות . וכ ך נוס ח ברדזימי ן "איגו ד הסוחרים " ו״איגו ד בעל י 
המלאכה" . "איגו ד הסוחרים " א ף הקי ם "בנ ק עממ י ל - 
הלוואות" . 

מוסדו ת סע ד וחס ד 

ע ם חב ר מארגנ י "איגו ד הסוחרים " ופעילי ו נמנו : 
שלמ ה קפלושניק , הענע ך הנדל , האחי ם איטש ה ואברהם - 
ליי ב רדזימינסקי , ישראל-יעק ב וישניבסקי , מש ה שפרן , 
אברה ם רדזינ ר ואחרים . חבר י הנהל ת "איגו ד בעל י ה - 



דו ד גלז ר (משמאל ) ולונק ה רדזימיגסק י 
בעבודת ם הפקידותי ת ב״בנ ק עממ י להלוואות " 


מלאכה " הי ו מש ך שני ם האדונים : אברה ם זלוטולס , יוס ף 
קליינקופמן , שמוא ל פיסצק י ואחרים . איגודי ם אל ה עמד ו 
בקש ר מתמי ד ע ם המרכזי ם בוורשה , של א פע ם ביקש ו מ - 
נציגי ם יהודיי ם בפרלמנ ט להתער ב אצ ל השלטו ן המרכז י 
בביר ה כד י למנו ע התעללו ת ביהוד י רדזימינאי , כש - 
איימ ו לשלו ל ממנ ו רשיו ן לניהו ל בית-מלאכ ה וכיוצ א 
בזה . יצויי ן כ י הרג ש ש ל סולידריו ת יהודי ת פע ם בחוזק ה 
ול א פע ם נערכ ו אסיפו ת סוערו-ו ! כ;,איגו ד הסוחרים " א ו 
ב״איגו ד בעל י מלאכה " כאש ר לחבר י האיגו ד נדמ ה הי ה 
שהנציגי ם שלה ם ל א פעל ו בכ ל האמצעי ם העומדי ם לרשות ם 
לטוב ת חב ר נצרך . 

"גנ ק עממ י להלוואות " 

גור ם חשו ב בחיי ם הכלכליי ם ש ל יהוד י העייר ה בשנו ת 
העשרי ם והשלושי ם הי ה ה״בנ ק העממ י להלוואות" , שאיש ר 


234 


ספ ר זכרו ן 


הלוואו ת לסוחרי ם זעירי ם ולבעל י מלאכ ה בריבי ת קט - 
נה . ההלוואו ת איפשר ו ל א פע ם ליהוד י להמשי ך "לגלגל " 
א ת עיסוקו , לרכו ש חומר י גל ם ולקצו ר א ת פר י עמלו . 
לעתי ם אושר ה הלווא ה ליהוד י כד י לפדו ת א ת מרכולת ו 
שהוחרמ ה ע ל יד י "משר ד האוצר " המקומ י בגל ל פיגו ר 
בתשלומ י "מס־הכנסה " א ו סו ג מסי ם אחר . 

ע ם חב ר הפעילי ם ש ל ה״בנק" , שהשקיע ו למע ן ה - 
מוס ד הרב ה זמ ן וטורח , נמנו : יחיא ל שצ׳פנסקי , אליעז ר 
הנדל , דו ד יזראעלסקי , המור ה אברה ם דון , אליעז ר אלבר ג 
ואחרים . יו ם א ׳ בשבו ע נקב ע כיו ם ישיב ת וע ד ה״בנק " 
וב ה אושר ו ההלוואות . ע ל פ י רו ב על ה מספ ר מבקש י ה - 
הלוואו ת ע ל הסכו ם שעמ ד לרשו ת ההנהלה , וחברי ה נאלצ ו 
לעסו ק בסיוו ג ובניפו י רשימ ת המבקשי ם : למ י הדב ר דחו ף 
מאוד , ומ י יכו ל לחכו ת שבוע.. . רבי ם ממגיש י הבקשו ת 
חיכ ו בחדר-ההמתנ ה לסיו ם הישיבה , כאש ר פקיד-העז ר 
יהוש ע ברגמ ן הי ה קור א א ת שמו ת האנשי ם שההלווא ה 
אושר ה להם . לעתי ם הי ו מוחי ם בקולניו ת אל ה שמשום - 
מ ה סווג ו כמקרי ם ל א דחופי ם ביותר . 

מקו ר אח ר להלוואו ת היוות ה "קופ ת גמ״ח " שהית ה 
קיימ ת כמע ט בכ ל המפלגו ת והאיגודי ם בעי ר וב״שטיבלעך ׳ 
ש ל החסידים . להערכ ה מיוחד ת ראויי ם אות ם הסוחרי ם 
המעטי ם בעי ר שפרנסת ם הית ה יחסי ת מצויי ה בשפ ע ויד ם 
היתד . פתוח ה לנזקקי ם דחופי ם מבי ן החנווני ם הזעירים , 
הרוכלי ם ובעלי-המלאכד . העניים . הי ה ז ה ציבו ר ש ל נזקק י 
"עזר ה דחופד." . הסוחרים , שלב ם היד . פתו ח לסו ג ז ה ש ל 
נצרכי ם ושהאיר ו לה ם פני ם היו : ניס ן זילברשטיין , פס ח 
מילגרום , ברו ך יוניש . ד.נד.ני ם מטו ב ליב ם ש ל מיטיביה ם 
ידע ו שא ת ה״גמילות-חסד " יוכל ו להחזי ר "לכשירחיב" , 
כשמצב ם יוטב , א ד כרגיל , המצ ב המיוח ל הזד . בוש ש 
לבוא , אגב , כשפרצד . המלחמד. , בספטמב ר 1939 , כינס ו 
סוחרי ם אל ה א ת בעל י החובו ת שלה ם והודיע ו כ י ה ם 
מוותרי ם ע ל חובותיד. ם לאל ה שמצב ם קש ה במיוחד . 

"לינ ת האדק " 

לל א ספ ק נמני ת חבר ת "לינ ת הצדק " ע ם החברו ת 
הוותיקו ת ש ל קהיל ת רדזימי ן שאיננד . עוד . פעיליד . הי ו 
רגילי ם לטעו ן שהי א נוסדד . עו ד לפנ י מלחמ ת העול ם 
הראשונה , א ך קרו ב לוודא י שגרעי ן לפעילו ת של ה — 


הגש ת עזר ה רפואי ת לחולי ם עניים , כול ל תשלו ם לרופ א 
ורכיש ת תרופו ת מיוחדו ת ולחולי ם גלמודים , לרבו ת אר - 
גו ן משמר ת ש ל לינ ה לי ד מיט ת החולה , (מכא ן ג ם הש ם 
״לינ ת הצדק״ ) — הי ה קיי ם עו ד זמ ן ר ב לפנ י כן . חולי ם 
עניי ם זכ ו ג ם בתבשי ל טו ב וטעים , א ו אוכ ל דיאטט י מיוח ד 
שסיפק ו נש י חבר-הפעילי ם ב״לינ ת הצדק" . 

אי ן תימ ה שיר.וד י העייר ה התייחס ו בהערכ ה רב ה 
לפעילו ת אגוד ת "לינ ת הצדק " וכאש ר מישה ו מחב ר ה - 
פעילי ם נרא ה ברחו ב ומכשי ר רפואי , א ו צרו ר תרופו ת ב - 
ידו , ידע ו כול ם שהו א ח ש לחולה , ומבט י כ ל ליווה ו ב - 
הערצה . 

עניי ם מרודי ם ל א חסר ו ברדזימי ן ומצ ב התחלוא ה היד . 
בימי ם הה ם קש ה פ י כמ ה מאש ר בתקופ ה הנוכחית , וא ם 
מישה ו במשפח ה עניד . חל ה במחל ה ממושכ ת היד . ז ה אסון . 
להזמי ן רופ א ולשל ם בע ד ביקו ר בית , א ו אפיל ו לרכו ש 
תרופד . בבית-המרקח ת ל א הי ה לא ל ידם , ול א פע ם נקל ע 
רא ש המשפח ה לדילמ ה א ם לקנו ת רפוא ה ליל ד החול ה א ו 
מוט ב לקנו ת לח ם לית ר הילדי ם שלו.. . ע ל פ י רו ב שנ י 
הדברי ם יח ד ל א הי ו בהיש ג ידו.. . מאידך , הי ו מצבי ם 
כאש ר רא ש המשפח ה הי ה נאל ץ לצא ת לעיסוקי ו היומ - 
יומיי ם ולהשאי ר א ת החול ה לבד ו בבית , מבל י שיישא ר מיש - 
ה ו במקו ם כד י למדו ד א ת החום , להגי ש ל ו תרופד . א ו להש - 
גי ח עליו . במקרי ם חמורי ם מסו ג ז ה הי ו פעיל י "לינ ת 
הצדק " מופיעי ם כמלאכי ם וכמושיעים , ל א פע ם החליפ ו 
חבר י "לינ ת הצדק " א ת בנ י המשפח ה ש ל החול ה שהתמוט - 
ט ו בגל ל חוס ר שינד . א ו בגל ל הטיפו ל הממוש ך בחולה . 

פעיל י "לינ ת הצדק " נאלצ ו ג ם לעסו ק בגיו ס אמצעי ם 
כספיי ם לטיפו ל בחולי ם העניי ם והגלמודים . אך , כאמור , 
הציבו ר היהוד י בעיירד . התיח ס אליה ם בד.ערכד . רב ה ונענ ה 
כפ י יכולת ו וכפ י שיד ו משג ת כד י שאגודד . נערצ ת זא ת 
תפע ל לל א קשיים . 

ע ם פעיל י "לינ ת הצדק " נמנו : משד.-ברו ך וגמ ן (מ - 
מייסד י בני-בר ק החי'<כיו ם עמנ ו בארץ) , מענד ל אשמאן , 
ברו ך יוניש , אר.רן-יוס ף קוסובר , חיי ם אבקוביץ׳ , איטש ע 
מאי ר אשכנזי , ניס ן ברומברג , אברד.ם-אד.ר ן רדזינר , יחזקא ל 
פרידמן , אליעז ר הנדל , אברה ם דון , יחיא ל שצ׳פנסקי , מש ה 
ברו ך אשמ ן (הח י עמנ ו בארץ) . מאל ף ביות ר הי ה היח ס 
מל א הערצד . ש ל בע ל בית-המרקח ת היחי ד בעיר , הנוצר י 



לקהיל ת רדזימי ן 


235 


קאזימייז ׳ לובודובסקי , לפעיל י "לינ ת הצדק" . החבר ה ה ־ 
נוצרית־הפולני ת ל א הית ה רגיל ה לתופע ה הומאני ת כזא ת 
ש ל חס ד וצדק ה להול ה ענ י ודאג ה להבראתו . הי ה ז ה 
למעל ה מהשגת ו ש ל בע ל בית־המרקח ת ואי ש החברה ־ 
הגבוה ה במקו ם — הכיצ ד יהוד י בע ל בי ת נכב ד בעייר ה 
מכת ת רגלי ו לבית־המרקח ת כד י לקנו ת תרופ ה לחול ה ענ י 
השוכ ב בביקת ה עלוב ה בקצ ה העיר . מתו ך הערכ ה לאגוד ה 
הו א מכ ר ל ה תרופו ת ומכשיר י רפוא ה בהקפ ה — וא ף לזמ ן 
ממוש ך — דב ר בלת י מקוב ל אצל ו בדר ך כלל . פע ם הודי ע 
בע ל בי ת המרקהת , קאזימייז ׳ לובודובסקי , לאב י המנו ה 
אהר ן יוס ף : "את ם יכולי ם לראו ת ב י חבר , ע ל כ ל החובו ת 
והזכויו ת ש ל "לינ ת הצדק" . עזרת י לכ ם תהי ה בצור ת 
מכיר ת התרופו ת והכלי ם בהקפה , כ ל אימ ת של א יהי ה 
כס ף בקופ ת האגודה" . בפנ י ידידיו , מבי ן ראש י הציבו - 
ריו ת הפולנית , שביקר ו אצל ו בבית־המרקחת , הו א ציי ן ל א 
פע ם א ת פעיל י "לינ ת הצדק " כסמ ל ודוגמ ה ש ל הומאניז ם 
ועזר ה הדדית . 

חבר ה קדיש א 

היהודי ם המעטי ם שזכ ו להתקב ל כחברי ם בחברה־קדיש א 
ברדזימי ן נתקל ו בהערכ ה מיוחד ת ש ל הציבו ר היהוד י כולו . 
הי ה מוב ן שא ם ל א כ ל אד ם זוכ ה לכ ך ולחבר ה מתקבלי ם 
מעטי ם ובודדים , לפ י קריטריוני ם ושיקולי ם פנימיים , הר י 
שהמשתייכי ם לחברה-קדיש א ה ם "בעל י מעמ ד מיוח ד ב - 
מינו׳ / מ ה ג ם שאוויר ה מיסטי ת מסויימ ת הית ה אופפ ת א ת 
המוס ד הקדו ש הז ה וא ת חב ר פעיליו . לא ו מלת א זוטרת א 
שיהודי ם מסתובבי ם בשט ח בית־העלמין , א ף בלילות , כאיל ו 
בהצ ר בית ם ומסתגרי ם בהדר־הטהר ה ע ם בר־מינ ן כד י 
"לעשות " א ת הטהר ה לפנ י הקבורה . 

מאידך , ל א פע ם ה ם היו ו עיל ה להשמע ת הלצו ת ע ל 
חשבונם , א ם כ י במאופ ק ובזהירות , שכ ן מוט ב "ל א ליפו ל 
לידיהם".. . הל א כ ל ילו ד אשד , נוע ד להיו ת אי־פע ם "לקוח " 


ש ל חברד,-קדישא . היד , ז ה בגל ל מיק ה וממכ ר ש ל גבא י 
החבר ה ע ם משפח ה בעל ת אמצעי ם שמישה ו מבני ה הל ך 
לעולמו , כאש ר תבע ו סכו ם גדו ל יחס י בע ד הקרק ע בבית ־ 
העלמין . ל א פע ם הי ה סכסו ך כספ י מסו ג זד , גור ר רי ב 
פומב י וקשה . כרגיל , לקח ו לעצמ ם רבי ם בקהילד , א ת ה - 
סמכו ת לפסו ק א ם חברה-קדיש א תובע ת יות ר מד י א ו לאו . 
ל א פעם , כאש ר הל ך לעולמ ו איע ז חשו ב ואד,ו ב ע ל הציבו ר 
ורבי ם התקהל ו לי ד בית ו מבל י שנית ן לה ם להיכנ ס פנימה , 
— אל א כמובן , א ך ור ק לאנש י הברה-קדיש א — דומ ה 
הי ה שאל ה נהני ם הנא ה מיוחד ת ממעמ ד ז ה וכאיל ו מיחלי ם 
להזדמנו ת שמעמד ם המיוח ד יובל ט לעינ י כל.. . 

גבא י החברד , קדיש א הי ו השליטי ם הבלעדיי ם ע ל בית - 
העלמין , ה ם קבע ו והתו ו א ת "מדיניו ת הקבורה " לפיד , 
הועיד ו א ת שטח י הקרק ע המכובדי ם ביות ר ליראי־שמי ם 
ולתלמידי-חכמים , לנפטרי ם מכובדי ם בזכו ת עצמ ם א ו בז - 
כו ת מוצא ם המשפחתי . ה ם עש ו א ת עבודת ם באמונד, , ב - 
קדוש ה ובטהרה , תו ך הערכ ה עצמי ת ש ל גוד ל מצוו ת "חס ד 
ש ל אמת״ , וכמוב ן מאלי ו — של א ע ל מנ ת לקב ל פרס . 
חבר י חברה־קדיעז א הי ו ידועי ם בעי ר כאנשי ם טובי ם 
ומטיבי ם ג ם ע ם החיים , עוזרי ם לזולת , לרבו ת מת ן בסתר . 

ע ם הגבאי ם וחב ר הפעילי ם החשובי ם בחברה־קדיש א 
נמנו : שלמד , קפלושניק , יהוד י נשו א פני ם וחסי ד ש ל ד, - 
"חצר " מגור , שמוא ל משד , גאטאוויטש , יד,ודה-ליי ב קולאס , 
הענע ך פוטש , ישרא ל פסקוביץ׳ , איטש ע מאי ר אשכנזי , 
אברד,ם-יעק ב ברגמ ן ויהוש ע ברגמן , אברהם־ליי ב רדזימינ - 
סקי , שבבית ו נתקיימ ו ע ל פ י רו ב ישיבו ת הגבאים , אברהם - 
אהר ן רדזינ ר (ח י כיו ם ביעזראל) , וכ ן החייטי ם האחי ם 
בנימין-לייב , יעקב-אברה ם וד,ערש־פס ח קלוסקי . גבא י רא - 
שו ן ש ל החבר ה היד , שני ם רבו ת הזק ן המכוב ד ונשו א ה - 
פני ם הערש-בע ר יוניש , שבבית ו נתקיימ ו ג ם לעתי ם קרו - 
בו ת הסעודו ת השנתיו ת ש ל החברה־קדישא , ב־ז ׳ אדר , 
הו א יו ם הולדת ו ופטירת ו ש ל מש ה רבנו . 



236 


ספ ר זכרו ן 


מש ה וועלוו ל מילגרא ם (פאריז ) 

ד י טעטיקיי ט פו ן חבר ת "תומכ י עניים " 



דא ם אי ז געווע ן אי ן יא ר 1927 . אי ן שטא ט אי ז גע ־ 

ווע ן א בעקע ר מיט ן נאמע ן חיים . זיי ן פאמיליע־נאמע ן 
געדענ ק אי ך ניש ט ; וו י געוויינלע ך אי ן יענ ע יאר ן אי ן א 
קליי ן שטעטל , הא ט מע ן פי ל מענטש ן ניש ט גערופ ן ביי ם 
פאמיליע־נאמע ן (מע ן הא ט אפיל ו ניש ט געוווס ט זייע ר 
פאמיליע־נאמען) , נא ר לויט ן פא ך פו ן מענטש . אזו י ארו ם 
דע ר נאמע ן "חיי ם בעקער" . 

חיי ם בעקע ר הא ט געהא ט א געוועל ב וו ו ע ר הא ט 
פארקויפ ט ברויט . ע ר הא ט זי ך באקאנ ט פערזענלע ך מי ט 
דע ר טרויעריקע ר סאציאלע ר ווירקלעכקיי ט פו ן שטעטל , א ז 
ע ם זענע ן ד א יידן , וועלכ ע האב ן פשו ט ניש ט קיי ן געל ט 
אוי ף קויפ ן א לעב ל ברוי ט פא ר זייער ע קינדע ר אי ן 
שטוב . ד י ארעמ ע מענטשן , נעבעך , פלעג ן אי ם בעט ן 
פארקויפ ן ברוי ט אוי ף בארג . טרא ץ ווא ס ברוי ט אי ז גע ־ 
ווע ן פארהעלטניסמעסי ק ביליק , האב ן זי י ניש ט פארמאג ט 
אפיל ו א פא ר גראש ן אוי ף קויפ ן א קיל א ברויט.. . ד י 
דאזיק ע סצענע ם וו י פרויען , אדע ר מענער , פלעג ז זי ך 
פארשעמט ע אריינשאר ן אי ן זיי ן געוועל ב אריי ן או ן טרוי ־ 
ערי ק או ן דערשלאג ן בעט ן א לעבל , אדע ר א האל ב לעב ל 
ברויט , אוי ף בארג , האב ן חיי ם בעקע ר געריר ט ביז ן 
הארצן . 

חיי ם בעקע ר הא ט וועג ן דע ם דערצייל ט חנ א עפעל ־ 


באו ם או ן ע ר הא ט מי ר דערצייל ט וועג ן דע ר דאזיקע ר 
לאגע . אי ן רעזולטא ט דערפו ן האב ן מי ר זי ך באראט ן או ן 
מיר , ד י דרי י פערזאן , האב ן באשלאס ן צ ו גרינד ן א חבר ה 
"תומכ י עניים " כד י צ ו העלפ ן ד י ארעמ ע ייד ן אי ן שטע ־ 
טל . 

מי ר זענע ן דעמאל ט געווע ן גאנ ץ נאאיוו , וויי ל מי ר 
האב ן זי ך געווענדע ט צ ו דע ר צענטראל ע פו ן "תומכ י עניים " 
אי ן ווארשע , זי י געמאלדן , א ז מי ר האב ן געשאפ ן אז א 
חבר ה אי ן רארזימין , או ן געבעט ן שטיצ ע פא ר רע ר נייע ר 
חברה . הא ט דע ר פארשטייע ר פו ן רע ר צענטראל ע "תומ - 
כ י עניים " אי ן ווארש ע געענטפערט , א ז אוי ב מי ר וויל ן 
זיי ן אנגעשלאס ן אי ן דע ר צענטראלע , רארפ ן מי ר זי י 
צאל ן מאנאטלע ך מיטגלירס־געלט.. . מי ר האב ן זי י גע ־ 
זאגט , א ז מי ר האב ן נא ך ניש ט קיי ן איי ן פרוט ה אנצו ־ 
הויב ן ר י טעטיקיי ט אי ן רארזימין . רערוי ף אי ז געקומע ן 
ר י ״עצה ״ פו ן צענטראל־פארשטייע ר : "מאכ ט איי ך א 
"תומכ י עניים " בי י איי ך אי ן שטעטל , מי ר זענע ן גאר ־ 
ניש ט דאקעג ן רעם".. . 

אונדזע ר דעלעגאצי ע צו ם רגי ן 

וו י געזאג ט זענע ן מי ר געווע ן דרי י פערזא ן ביי ם 
גרינד ן ר י חבר ה "תומכ י עניים" . נאכהע ר האב ן מי ר 


לקהיל ת רדזימי ו 


237 


ארגאגיזיי־ ט נא ד צווי י פערזא ן או ן מע ן הא ט געשאפ ן א 
צייטווייליק ע פאתואלטונ ג פו ן ד י 5 פערזאן . מע ן הא ט 
אגגעגעב ן א גיט ע צו ם םטאראסטוו ע או ן באקומע ן א ן 
אפיציעל ע דערלויבעני ש צ ו שאפ ו ד י סאציאל ע אינס ־ 
טיטוצי ע מיט ן נאמע ן "תומכ י עניים" . 

ד י צייטווייליק ע פארוואלטונ ג אי ז באשטאנע ן פו ן 
ד י פאלגנד ע פינ ף פערזאן : חיי ם בעקע ר — פרעזעס ; 
מש ה וועלוו ל מילגרא ם — וויצע־פרעזע ס ; חנ א עפעל ־ 
באו ם — קאסירער ; אלת ר "לאכנפיצערם " איידע ם (זיי ן 
נאמע ן געדענ ק אי ך נישט ) — קאסירער ; אברה ם קאסא ־ 
ווע ר — רעוויזיאנס־קאמיסיע.. . מי ר האב ן אנגעהויב ן 
שאפ ן געלט . ע ם אי ז ניש ט געווע ן אזו י לייכ ט צ ו שאפ ן א 
געוויס ע סומע , כד י צ ו העלפ ן מי ט עפע ם אל ע נויטיק ע 
פאמיליעס . יעדע ר פו ן דע ר פארוואלטונ ג הא ט זי ך גע ־ 
ווענדע ט צ ו זיינ ע באקאנטע , או ן צוביסלע ך הא ט זי ד אג ־ 
געזאמל ט א סומ ע געלט , ווא ט קא ן שזי ן זיי ן א באז ע צ ו 
וועלכע ר ע ם אי ז טעטיקייט . 

ע ס הא ט זי ך אנגעהויב ן א קאלטע ר ווינטע ר או ן 
מי ר האב ן פאר ן געל ט געקויפ ט עטלעכ ע טויזנ ט קיל א 
קוילן . מע ן הא ט דא ס געהאלט ן אי ן א קאמע ר בי י שמ - 
שו ן פאפאס , ווא ס הא ט געוווינ ט אי ן אריינגאנ ג צו ם 
בית־המדרש . א פארשטייע ר פו ן דע ר פארוואלטונ ג הא ט 
אויסגערופ ן אי ן בית־המדר ש דע ם טאג , ווע ן מע ן ווע ט 
טייל ן קויל ן פא ר ארעמעלייט . מע ן הא ט אוי ך געבעט ן 
דע ם סטאראסטוו ע צ ו שיק ן א פאליציאנ ט אכטונ ג צ ו 
געב ן אוי ף דע ר ארדענונ ג ביי ם טייל ן ד י קוילן . דא ה 
טיל ן ד י קויל ן פא ר ד י ארעמ ע הא ט געמאכ ט ד י חבר ת 
"תומכ י עניים " פאפולע ר אי ן שטעט ל או ן מי ר האב ן 
שוי ן א רשימ ה מי ט ד י אדרעס ן פו ן ד י ארעמעליי ט אי ן 
ראדזימין . 

איינמא ל הא ט ד י פארוואלטונ ג געהא ט א זיצונ ג או ן 
באהאנדל ט ד י פראג ע וו י אזו י שאפ ן ד י געהעריק ע געלט ־ 
מיטלען , כד י צ ו קאנע ן ארגאניזיר ן א הילפס־אקצי ע פא ר 
ד י ארעמעליי ט אד ף פסח . ע ם אי ז אריינגעטראג ן 
געוואר ן א פארשלא ג אזו י וו י דע ר ראדזימינע ר רב י 
(וועלכע ר הא ט שוי ן אי ן יענ ע יאר ן געוווינ ט סטאבי ל אי ן 
ווארשע , או ן פלעג ט קומע ן פו ן ציי ט צ ו צייט , אוי ף א 
געוויסע ר ציי ט וווינע ן אי ן זיי ן הוי ף אי ן ראדזימין ) גע ־ 


פינ ט זי ך איצ ט אי ן שטאט , זא ל זי ך ווענד ן א דעלעגאצי ע 
צו ם רבי ן או ן בעט ן שטיצ ע פא ר "ראדזימינע ר חבר ת 
תומכ י עניים" . דע ר פארשלא ג אי ז אקצעפטיר ט געוואר ן 
דור ך דע ר פארוואלטונג . 

א דעלעגאצי ע פו ן צווי י פארוואלטונגס־מיטגלידע ר 
אי ז אווע ק צו ם רבינ ס הוי ף או ן זי ך געווענדע ט צו ם שמש , 
ע ר זא ל מודי ע זיי ן דע ם רבין , א ז א דעלעגאצי ע פו ן 
חבר ת "תומכ י עניים " בע ט אויפגענומע ן ווערן . דע ר שמ ע 
אי ז אריי ן אי ן רבינ ס ספעציעל ן צימער , או ן דע ר רב י 
הא ט אויפגענומע ן ד י דעלעגאציע . 

ד י דעלעגאצי ע הא ט איבערגעגעב ן דע ם רבי ן א 
באריכ ט וועג ן דע ר טעטיקיי ט פו ן דע ר חברה , וויפ ל ארע ־ 
מעליי ט באקומע ן אפט ע היל ף — קויל ן אי ן ווינטער , 
געל ט אוי ף קויפ ן ברויט , היל ף פא ר יעד ן יום־טו ב א . אז . 
וו . דערבי י האב ן ד י דעלעגאציע־פערזאנע ן דערקלער ט 
דע ם צי ל פו ן זייע ר באזו ך ביי ם רבין : זי י בעט ן שטיצ ע 
פא ר חבר ת "תומכ י עניים " אי ן ראדזימין . 

דע ר רב י הא ט זי י גאנ ץ גענו י אויסגעהערט , או ן 
נאכהע ר געענטפער ט גאנ ץ רואי ק ; "אי ך ענטפע ר ניש ט 
אוי ף קיי ן שו ם ווענדונ ג פו ן יידן , ווא ס טראג ן ניש ט קיי ן 
בארד"" . (ד י צווי י דעלעגאציע־מיטגלידע ר זענע ן געווע ן 
יונג ע לייט , ווא ם האב ן זי ך ראזירט.. . — מ . וו . מ. ) 

איינע ר פו ן ד י צווי י דעלעגאציע־מיטגלידע ר הא ט 
נא ך באוויז ן צ ו ענטפער ן דע ם רבין , א ז ד י ראדזימינע ר 
ארעמעליי ט זענע ז זייע ר צופרידן , א ז ייד ן העלפ ן זי י אי ן 
זייע ר נויט , ניש ט לייגנדי ק קיי ן אכ ט צ י ע ס העלפ ז זי י 
ייד ן מי ט בער ד אדע ר א ן בערד.. . 

ד י דעלעגאצי ע הא ט באריכטע ט דע ר פארוואלטונ ג 
וועג ן רעזולטא ט פו ן זייע ר באזו ך ביי ם ראדזימינע ר רבין . 
ע ם אי ז באשלאס ן געוואר ן צ ו רופ ן א ן אלגעמיינ ע פאר ־ 
זאמלונ ג פו ן אל ע מיטגלידער , וועלכ ע האב ן אי ן צווישנ ־ 
ציי ט זי ך אנגעשלאס ן אי ן חבר ת "תומכ י עניים" , גע ־ 
שטיצ ט אי ר או ן געשאפ ן געל ט בי י פריינט . אוי ך אי ז 
באשלאס ן געוואר ן א ז ד י אלגעמיינ ע פארזאמלונ ג זא ל 
פארקומע ן אי ן בית־המדרש . 

אי ן נאענטסט ן שבת , פאר ן לייענע ן (ד י פרש ת הש - 
בו ע אי ן דע ר ספר -תורה) , הא ט א פארשטייע ר פו ן דע ר 
פארוואלטונ ג אויסגערופ ן א ז אל ע מתפללי ם ווער ן גע ־ 



238 


ספ ר זכרו ן 


בעט ן צ ו קומע ן אי ן בית־המדר ש אריי ן אי ן אוונט , מו ־ 
צאי־שב ח או ן באטייליק ן זי ך אי ן דע ר אלגעמיינע ר 
פארזאמלונ ג פו ן חבר ת "תומכ י עניים" . אי ן דע ר בא ־ 
שטימטע ר שע ה אי ז דא ם בית־המדר ש געווע ן פו ל מי ט מענ ־ 
טשן . ד י פארוואלטונ ג הא ט דערציילט , א ז א דעלעגא ־ 


גאנצ ע "תומכ י עניים" , וויי ל ד י איצטיק ע לייטונ ג בא ־ 
שטיי ט פו ן ייד ן א ן בער ד או ן זי י קאנע ן ניש ט אנפיר ן 
מי ט דע ר חברה . 

אי ן בית־המדר ש אי ז געוואר ן א גרויסע ר טומל , או ן 
א גרויסע ר פארדרו ס אויפ ן רבין . פי ל אנוועזנדיק ע 



א גרופ ע פריינ ד ווא ט האב ן א־נד ז געהאלפ ן ארגאניזיר ן ד י טעאטער־פארשטעלונ ג 


צי ע אי ז געווע ן ביי ם רבי ן או ן ע ר הא ט זי ד אפגעזאג ט 
צ ו העלפ ן ד י חבר ת "תומכ י עניים" , וויי ל אי ן שפי ץ 
שטייע ן ייד ן א ן בער ד או ן מי ט אזעלכ ע ייד ן רעד ט ע ר 
נישט . דעריבע ר — האב ן ד י רעדנע ר באריכטע ט — 
דעמיסיאניר ט ד י פארוואלטונג , או ן ז י ווענדע ט זי ד צ ו 
ד י פארזאמלט ע ייד ו אי ן בית־המדר ש איבערצונעמע ן ד י 


ייד ן האב ן געפאדערט , א ז ד י פאתואלטונ ג זא ל ניעז ט 
דעמיסיאנירן . "מי ר אל ע ויעל ו איי ד העלפ ן שאפ ן געלט , 
או ן אי ר לייטער ט ווייטע ר מי ט "תומכ י עניים" . הא ט 
מע ן צ ו אונד ז גערופ ן פו ן אל ע זייטן . ד י אלגעמיינ ע פאר ־ 
זאמלונ ג הא ט דעריבע ר באשלאסן , א ז ד י פארוואלטונ ג 
בלייב ט ווייטער . 



לקהיל ת רדזימי ן 


239 


מי ר ארגאניזיר ן א טעאטער״פארשטעלונ ג 

אוי ף אל ע זיצוגגע ן פו ן דע ר פארוואלטונ ג האב ן מי ר 
תמי ד באהאנדל ט ד י פראג ע וו י או ן בי י וועמע ן קא ן מע ן 
שאפ ן געלט , וויי ל ד י נוי ט אי ז געווע ן גרוי ס או ן ד י צא ל 
ארעמעליי ט אי ז סטאבי ל געשטיגן . איינמא ל האב ן מי ר 
באשלאס ן צ ו ארגאניזיר ן טעאטער־פארשטעלונגע ן מי ט 
ווארשעווע ר ארטיסטן , או ן ד י הכנס ה זא ל גיי ן פא ר 
"תומכ י עניים" . ע ם הא ט זי ך געפונע ן צוויש ן אונד ז איי ־ 
נע ר מיט ן נאמע ן אברה ם יאגאדא , וועלכע ר אי ז אפ ט 
געווע ן אי ן ווארש ע או ן געהא ט קאנטאק ט מי ט ארטיסטן ־ 
טרופן . 

מי ט פריינ ט יאגאדא ס היל ף האב ן מי ר אראפגע ־ 
בראכ ט א טרופ ע פו ן ווארשע , אפיל ו מי ט מוזיקאנטן , 
או ן איינגעארדנ ט ד י פארשטעלונ ג אי ן א זומער־נאכ ט 
אי ן זא ל "אכראנא " ביי ם פאוויאט־ביורא . מע ן הא ט בא ־ 
קומע ן א דערלויבעני ש פו ן סטאראסטוו ע פא ר דע ר פאר ־ 
שטעלונג , או ן מע ן הא ט געמאכ ט א ן אויספארקוי ף פו ן 
בילעטן . פרומ ע ייד ן האב ן זי ך אפגעזאג ט צ ו קויפ ן בילעטן . 
"תומכ י עניים " אי ז טאק ע א מצווה , אבע ר א טעאטע ר 
אי ז א ן עבירה , קומ ט דא ך אוי ס א מצוו ה הבא ה מתו ך 
עבירה , האב ן זי י אונד ז געגעב ן צ ו פארשטיין . 

ע ם האב ן זי ך אבע ר געפונע ן פי ל ייד ן אי ן שטאט , 
וועלכ ע האב ן געקויפ ט בילעטן , טרא ץ דעם , ווא ס א טיי ל 
פו ן זי י זענע ן ניש ט געווע ן קיי ן טעאטער־באזוכער , נא ר 
זי י האב ן דא ס געטא ן אל ס שטיצ ע פא ר חבר ת "תומכ י 
עניים" . דע ר זא ל אי ז געווע ן איבערגעפולט . ווע ר ע ם אי ן 
געקומע ן פרי , הא ט באוויז ן צ ו האב ן נוט ע פלעצע ר או ן 
ווע ר ע ס אי ז געקומע ן שפעטער , אי ז געזעס ן אוי ף וויי ־ 
טערדיק ע ערטער . טרא ץ דעם , ווא ס ד י פענצטער , וועל ־ 
כ ע זענע ן ארויסגעגאנגע ן אי ן דרויס ן זענע ן געווע ן גאנ ץ 
הויך , האב ן זי ך געפונע ן אזעלכע , ווא ס האב ן זי ר אריינ ־ 
געכאפ ט פו ן דרויס ן א ן בילעטן.. . 

אי ן אלגעמיי ן זענע ן מי ר געווע ן צופריד ן פו ן דע ר 
פארשטעלונג , וויי ל ז י הא ט אריינגעבראכ ט א געוויס ע 
הכנסה , או ן ד י פארוואלטונ ג הא ט באשלאס ן דע ם נא ־ 
ענטסט ז ווינטע ר צ ו פארגרעסער ן דע ם קוואנטו ם קויל ן 
פא ר ד י ארעמעלייט . 

פא ר וויגטע ר האב ן מי ר זי ך געווענדע ט צ ו ד י ברידע ר 


ראדזימינסק י או ן געבעט ן שטיצ ע מי ט באהייצונ ג פא ר 
ארעמעלייט , זי י האב ן אונד ז צוגעזאג ט א פו ר מי ט טרוק ן 
האלץ . הנ א אפעלבאו ם הא ט געהא ט א פער ד או ן וואגן , 
או ן ע ר אי ז געפאר ן צ ו ד י ראדזימינסקי ס אוי ף דע ר 
"וויאסקא " ברענגע ן דא ס האלץ . ווע ן ע ס האב ן זי ד אנ ־ 
געהויב ן ד י קעלט ן או ן ד י פרעסט , הא ט דע ר סעקרעטא ר 
געשיק ט בריו ו ד י ארעמעלייט , ׳וועמענ ס אדרעס ן זענע ן 
געווע ן בי י אונד ז פארשריבן , צ ו קומע ן נעמע ן קויל ן מי ט 
האלץ . זא ל דערבי י באמערק ט ווערן , א ז אי ן יענע ם ווינ ־ 
טע ר הא ט אויסגעפעל ט קויל ן או ן אפיל ו פא ר געל ט אי ז 
געווע ן שווע ר צ ו באקומע ן קויל ן צ ו באהייצונג . 

א טראנזאקצי ע מיט ן ר ב 

מי ר האב ן געלעב ט פו ן סעזא ן צ ו סעזאן . וו י נא ר 
מי ר זענע ן אריבערגעקומע ן דא ס טייל ן קויל ן או ן האל ץ 
אי ן ווינטער , הא ט מע ן באצייטנ ס געדענקט , א ז באל ד 
קומ ט פס ח או ן מע ן דאר ף זארג ן פא ר מצו ת או ן ארב ע 
כוסו ת פא ר ארעמעלייט , וו י אוי ך אנדער ע פראדוקטן . 
ווע ן ד י פארוואלטונ ג הא ט באהאנדל ט ד י פראג ע וועג ן 
ארגאניזיר ן היל ף פא ר פסח , הא ט זי ך ארויסגעוויזן , א ז 
ע ס זענע ן ד א יידן , וועלכ ע האב ן געהאנדל ט מי ט מע ל 
או ן זענע ן גריי ט געווע ן צושטעל ן ד י חבר ת "תומכ י 
עניים " מע ל אוי ף בארג , כד י אליי ן באק ן מצו ת פא ר 
ארעמעלייט . ע ם זענע ן אוי ך געווע ן בעקער , וועלכ ע זע ־ 
נע ן גריי ט געווע ן צ ו באק ן פא ר אונד ז ד י מצו ת אוי ף 
באר ג — אזו י אי ז אונדזע ר פירמ ע געוואר ן פאפולע ר 
אי ן ראדזימין . 

אי ן שטעט ל אי ז ארוי ס א קלאנג , א ז "תומכ י עניים " 

ווע ט באק ן אליי ן מצות . ווע ן דע ר ר ב אי ז דערפו ן גע ־ 
וווי ר געוואר ן הא ט ע ר געשיק ט דע ם שמ ש וועלוו ל "קאר ־ 
טאפלאק " צ ו דע ר פארוואלטונ ג פו ן חבר ת "תומכ י ענ - 
יים" , צ ו מעלד ן א ז ע ר לאד ט איי ן ד י פארשטייע ר צ ו אי ם 
אוי ף א באראטונ ג שב ת צונאכטס . ע ס זענע ן געגאנגע ן צו ם 
ר ב ד י חברי ם : הענע ך הענדעל , שלמ ה עובדיה ם או ן הענע ך 
פאטאש . 

דע ר ר ב הא ט אויפגעקלערט , א ז ע ם אי ז ניש ט אי ן 
אינטערע ם פו ן דע ר קהילה , א ז ד י חבר ה "תומכ י עניים " 
זא ל אליי ן באק ן מצות , או ן בכל ל ^ע ר איז , א ז ד י חבר ה 



240 


ספ ר זכרו ן 


זא ל ניש ט נעמע ן קיי ן מע ל אוי ף בארג . ע ר הא ט דערבי י 
דערציילט , א ז ע ם זענע ן ד א געוויס ע ארעמעלייט , ווא ס 
באקומע ן שטיצ ע נא ר דורכ ן ר ב או ן ע ר (הר ב ב״ צ ווי ־ 
סאקינסק י ז״ל ) הא ט געפרעג ט וויפ ל געל ט דאר ף מען , 
כד י צ ו פארטייל ן פראדוקט ן אוי ף יום ־ טו ב פא ר ד י ארע ־ 
מעלייט , וועלכ ע זענע ן פארשריב ן בי י אונדז . 

ד י פארשטייע ר האב ן איבערגעגעב ן דע ר פארוואל ־ 

טונ ג פו ן חבר ת "תומכ י עניים" , א ז דע ר ר ב ווי ל זעלבס ט 
געב ן שטיצע , אבע ר מיט ן באדינג , א ז "תומכ י עניים " זא ל 
ניש ט ברענגע ן קיי ן מע ל צ ו באק ן אליי ן מצות . ד י פאר ־ 
שטייע ר האב ן צוגעזאג ט דע ם רב , א ז זי י וועל ן געב ן 
ענטפע ר נא ד א באראטונ ג מי ט דע ר פארוואלטונג . ד י 
פארוואלטונ ג הא ט אויסגערעכנ ט וויפ ל געל ט ז י דאר ף הא - 
ב ן פא ר א פאמילי ע אוי ף יום־טוב . דע ר חשבו ן אי ז גע ־ 
ווע ן 200 זלאטע ס (פא ר וויין , קארטאפל , שמאלץ , מצה ־ 
מעל , אייער , ציבעלעם) , אויסע ר מצות . 

ד י פארשטייע ר זענע ן אווע ק צו ם ר ב או ן אי ם אי ־ 
בערגעגעבן , א ז מע ן דאר ף 200 זלאטע ס פא ר איינקויפ ן 
פראדוקט ן אוי ף יום־טו ב פא ר איי ן פאמיליע , אויסע ר 
מצות . דע ר ר ב אי ז מסכי ם געווע ן אוי ף אונדזער ע באדינ ־ 


גונגען , א ז ד י מענטש ן וועלכ ע מי ר וועל ן שיק ן צ ו אי ם 
וועל ן באקומע ן ד י אויבנדערמאנט ע פראדוקט ן מי ט מצות . 
ע ם זענע ו נא ד געווע ן פראבלעמע ן וו י אזו י דע ר ר ב ווע ט 
באצאל ן פו ן זיינ ע געזעלשאפטלעכ ע קוועל ן פא ר דע ם 
מעל , ווא ס אי ז פארקויפ ט געוואר ן דור ד "תומכ י עניים" , 
אבע ר מע ן אי ז אד-ורכגעקומען , או ן דע ר עיק ר — ארעמ ע 
ראדזימינע ר ייד ן האב ן באקומע ן אוי ף פס ח ד י געהעריק ע 
פראדוקטן . 

אי ן יא ר 1929 הא ב אי ד עמיגריר ט פו ן ראדזימי ן קיי ן 
פאריז . זייענדי ק פארטא ן מי ט מיינ ע אייגענ ע דאגות , 
אל ם גרינע ר או ן עמיגראנ ט אי ן נייע ם לאנד , הא ב אי ד 
שוי ן מע ר ניש ט געהא ט קיי ן קאנטאק ט מי ט דע ר חבר ת 
"תומכ י עניים " אי ן ראדזימין . 

דע ר טראגישע ר סו ף פו ן ד י עסקני ם פו ן דע ר דא ־ 
זיקע ר סאציאלע ר אינסטיטוציע , גענו י וו י ע ס אי ז געווע ן 
דע ר סו ף פו ן ד י געשטיצט ע ארעמעלייט , אי ז באוווסט . 
דע ר מערדערלעכע ר היטלעריסטישע ר רעזשי ם הא ט פאר ־ 
אורטייל ט צ ו פארניכטונ ג יעד ן יי ד פא ר בלוי ז זיי ן א יי ד 
— ארעמ ע או ן רייכע , א ן אונטערשיד . 



חזרב ן יהח־ י רדזימי ן 


מ י — ית ן ראש י מי ם 
ועינ י מקו ר דמעה , 
ואבכ ה יומ ם וליל ה 
א ת חלל י בת־עמ י 


(ירמי ה ח׳ , כ״ג ) 






לקהיל ת רדזימי ן 


245 


מיכא ל קאסא\וע ר 


דע ר חורב ן 


ביי ם שאפ ן דא ס געט א אי ן ראדזימי ן האב ן זי ך ארויס ־ 
געוויז ן טעכניש ע שוועריקייט ן איינצוארדענע ן ד י ייד ן 
אויפ ן שטה , ווא ט אי ז צוגעטייל ט געוואר ן פא ר דע ר 
יידישע ר באפעלקערונג ; שוועריקייטן , וועלכ ע זענע ן בא ־ 
גליי ט געוואר ן מי ט אוממענטשלעכ ע יסורים . 

דע ר קרייז־הויפטמא ן פו ן ווארשעווער־ראדזימינע ר 
קרייז , דע ר טרויערי ק בארימטע ר סאדיסט , אבערס ט 
ד״ ר רויפעררעכט , הא ט באשלאס ן איבערצוזידלע ן זעב ־ 
צי ק יידיש ע פאמליע ם פו ן וואלאמינע ר געטא , קיי ן רא ־ 
דזימין , או ן פערצי ק פויליש ע פאמיליע ס האב ן געמוז ט 
איבערגעזידל ט ווער ן פוגע ם שטח , ווא ס אי ז צוגעטייל ט 
געוואר ן פא ר ד י יידן . 

מיט ן אנטשטיי ן פונע ם געט א הא ט דא ס שטעט ל פול ־ 
שטענדי ק פארלויר ן זיי ן פריערדי ק אויסזען . אי ן צעג ־ 
טער , אוי ף דע ר ווארשעווע ר גא ס ביי ם שאסי י ווארש ע — 
ווילנע , ניש ט וויי ט פו ן דע ר קאלייקע־סטאציע , אי ז 
אויפגעשטעל ט געוואר ן א ן ארומגעצוימטע ר פלוי ט פו ן 
שטעכיק ן דראט , מי ט גרויס ע שילדן , אוי ף וועלכ ע ע ס 
זענע ן געווע ן אויפשריפט ן אי ן דייט ש או ן אי ן פויליש : 
"אריינגאנ ג אי ן געט א שטרענ ג פארבאט ן פא ר דייטש ן 
או ן פאליאקן! " 

ד^ ס לעב ן אי ן געט^ ו 

דע ם 25 םט ן דעצעמבע ר 1940 אי ז דא ם געט א שוי ן 
געווע ן פולשטענדי ק פארמאכ ט או ן ארומגעצוימט . דע ר 
קהילה־פרעזעס , ה ׳ דו ד איזראעלסקי , דע ר לאנגיעריקע ר 
סעקרעטא ר פו ן דע ר יידישע ר קהיל ה אהרן־יוס ף קאסא ־ 
ווער , או ן דע ר אקטיווע ר געזעלשאפטלעכע ר טוע ר אליעז ר 
הענדעל , האב ן מאביליזיר ט פארשטייע ר פו ן ד י פארשידענ ע 


ארגאניזאציע ס צ ו דע ר פארשטייענדיקע ר גרויסע ר או ן 
שווערע ר ארבעט . 

ד י לאג ע אי ז מי ט יעד ן טא ג געוואר ן שמערע ר או ן 
גרויזאמער . אייגיק ע הונדער ט יידן , מערסטנ ס היימלאזע , 
ארויסגעטריבענ ע או ן אנטלאפענ ע פו ן ד י ארומיק ע שטעט ־ 
לע ך — ווישקאוו , סעראצק , פולטוס ק או ן אנדער ע נא ־ 
ענט ע או ן ווייט ע יישובי ם — האב ן זי ך געוואלגער ט אוי ף 
ד י גאס ן א ת אי ן ד י הייף , צוליב ן מאנג ל אי ן דירות . איי ן 
צימע ר אי ז צוגעטייל ט געוואר ן פא ר צוועלף־דרייצ ן פערזאן . 

דע ר שמערע ר ווינטע ר הא ט נאכמע ר פארשארפ ט או ן 
פארערגער ט ד י לאג ע פו ן א ט ד י אומגליקלעכ ע דאכלאז ע 
יידן . אי ן ד י גאס ן האב ן זי ך אנגעהויב ן באווייז ן הילפלאז ע 
ייד ן מי ט אפגעפרוירענ ע פיס , הענט , אויער ן או ן געז . 

אי ן ראדזימין , וו י אי ן אנדער ע קליינ ע שטעטלעך , 

ו מ ד י יידיש ע באפעלקערונ ג הא ט ניש ט דערגרייכ ט ד י 
צא ל פו ן צוואנצי ק טויזנ ט נפשות , אי ז ד י קהיל ה אוי ־ 
טאמאטי ש פארוואנדל ט געמאר ן אי ן א מדענראט . 

דע ר פרעזע ם אי ז געווען , וו י שד ן דערמאנט , דו ד 
איזראעלסקי . ד י מיטגלידער : מאי ר וויגטערמאן , אליעז ר 
הענדעל , יעק ב קאמינסקי , יחזקא ל פרידמאן , יקותיאל ■ 
אהרו ן אלטמארק , שמוא ל אפנהיים , ישראל־יעק ב וואר ־ 
שאווסקי , חיים־הער ש ווישניעווסקי , חיי ם ראדזיגער , יצח ק 
געווארטער , אברה ם יאגי ש או ן אהרון־ליי ב ריבאק . 

סו ף יא ר 1941 אי ז דו ד איזראעלסק י געשטארבן , או ן 
זיי ן אר ט אל ם פרעזע ס הא ט פארנומע ן מאי ר ווינטערמאן . 
קאמענדאנ ט פו ן דע ר מילי ץ אי ן געט א אי ז געווע ן בוני ם 
ראדזימינסקי . 

ד י דירות־נוי ט אי ז מי ט יעד ן טא ג געוואר ן אל ם 
שארפע ר או ן דראענדיקער . ע ס אי ז אנטשטאנע ן ד י נויט ־ 



246 


ספ ר זכרו ן 


ווענדיקיי ט צ ו שאפ ן א קווארטיר־קאמיסיע . צולי ב מיי ן 
לאנגע ר דערפארונ ג אל ם ציוניסטישע ר עסקן , אי ז אוי ף 
מי ר ארויפגעלייג ט געוואר ן ד י אויפגאב ע אנצופיר ן מי ט 
דע ר דאזיקע ר קאמיסיע , אי ן וועלכע ר ע ם האב ן אוי ד 
געארבע ט מי ט גרוי ם איבערגעגעבנקיי ט : ר ׳ ברו ך יא ־ 
ניש , ר ׳ ניס ן זילבערשטיין , ר ׳ חיים־ליי ב ליוועראנ ט או ן 
יחיא ל שטשעפאנסקי . 

ע ם זענע ן אויסגענוצ ט געוואר ן אל ע מעגלעכקייט ן 
איינצוקווארטיר ן ד י דאכלאז ע יידיש ע משפחו ת או ן געב ן 
זי י א דא ד איבער ן קאפ . נא ד א פראוויזאריש ן רעמאנ ט 
זענע ן אל ע גרעסער ע קאמער ן או ן "שאפעס " פארוואנדל ט 
געוואר ן אי ן דירות . דא ס געמויערט ע בית־המדרש , ד י 
שו ל או ן פאליש , אפיל ו דא ם טהרה־שטיב ל — זענע ן 
איבערגעפול ט געוואר ן מי ט פליטים . 

פא ר דע ם דאזיק ן וויכטיק ן צווע ק הא ט ד י קהילה ־ 
פארוואלטונ ג באשטימ ט געוויס ע געלט־סומעם . דע ר 
האלץ־סוח ר ר ׳ חיים־ליי ב ליוועראנט , וו י אוי ר ר ׳ ניס ן 
זילבערשטיי ן האב ן ארויסגעוויז ן ד י מאקסימאלסט ע פאר ־ 
שטענדעני ש או ן איבערגעגעבנקיי ט פא ר דע ר דאזיקע ר 
דריגגענדיקע ר או ן וויכטיקע ר ארבעט , או ן אזו י אי ן אי ן 
פארלוי ף פו ן א קורצע ר ציי ט געלונגע ן צ ו לייז ן דא ס 
פראבלע ם פו ן דירות־נוי ט — אל ע היימלאז ע פליטי ם 
האב ן באקומע ן א דא ר איבער ן קאפ . 

גלייכצייטי ק אי ז געשאפ ן געוואר ן א הילפס־קאמי ־ 

טע ט פא ר ד י פליטי ם פו ן אנדער ע יישובי ם או ן פא ר ד י 
נשרפי ם פו ן שטעטל . ד י אנפירוג ג פו ן דאזיק ן קאמיטע ט 
אי ז באשטאנע ן פו ן 'גיס ן זלבערשטיין , ברו ד יאניש . 
אליעז ר הענדעל , פס ח מילגרוי ם או ן יחיא ל שטשעפאנסקי . 
האב ן זי ר גליי ד געשטעל ט אי ן קאנטאק ט מיט ן "דזשאינט " 
אי ן ווארשע , כד י צ ו באקומע ן פו ן אי ם ד י נויטיק ע הילף . 
ד י דאזיק ע איבערגעגעבענ ע עסקני ם האב ן אוי ף דע ם 
געבי ט ארדסגעזויז ן גרוי ס מסירות ־ נפש , ענערגי ע או ן 
איניציאטיוו . ד י הילפם־ארבע ט פא ר ד י נויטבאדערפטיק ע 
הא ט אנגענומע ן א ן ערנסט ן פארנעם , או ן אי ז געווע ן 
ממ ש א רעטונ ג פא ר פי ל מענטש ן פו ן דע ר יידישע ר בא ־ 
סעלקערוג ג אי ן ראדזימינע ר געטא . 

ד י ייד ן אי ן געטן ! האב ן אי ן יענ ע שווער ע טע ג 
ארויסגעוויז ן א ס ד גרייטקיי ט מקרי ב צ ו זיי ן פא ר ד י 
נויטבאדערפטיקע . ע ם זענע ן געקומע ן צו ם אויסדרו ק דא ם 


אינערלעכ ע מיטגעפי ל מי ט יענעמ ם לייד ן או ן הויכ ע 
יידיש ע מאראל . 

ע ס אי ז געשאפ ן געוואר ן א קיד , וועלכ ע הא ט טעג ־ 

לע ד ארויסגעגעב ן פופצ ן הונדער ט מיטאגן , וו י אוי ד 
פארשידענ ע טרוקענ ע פראדוקטן . א גרויס ע באדייטונ ג 
הא ט אוי ד געהא ט ד י היל ף אי ן מלבושים , שיד , וועש , 
האל ץ צו ם באהייצ ן ד י קאלט ע דירו ת א . א . וו . 

ד י ייד ן אי ן געט א האב ן אי ן ד י שווערסט ע באדינ ־ 
גונגע ן אונטע ר דע ר פינצטערע ר הערשאפ ט פו ן דייטשע ר 
אקופאצי ע באוויז ן אויסצוהאלט ן זיד , העלפ ן זייער ע ארע ־ 
מ ע היימלאז ע ברידע ר מאטעריע ל או ן מאראליעו . 

ע ס דאר ף פארצייכנ ט ווער ן ד י שיינ ע נאבעל ע טא ט 
פו ן ברו ד יאניש , וועלכע ר האט , ווע ן ע ס אי ז געשאפ ן 
געוואר ן דא ם געטא , געשענק ט ד י חובות , ווא ם ייד ן זע ־ 
נע ן אי ם שולדי ק געווען , גלייכצייטי ק הא ט ע ר ארוים ־ 
געגעב ן פו ן זיי ן קאס ע משכנתאות , וו י אוי ד כלה־נדנים , 
ווא ם מענטש ן האב ן בי י אי ם איינגעלייגט . דא ס זעלב ע 
הא ט אוי ד געטא ן ניס ן זילבערשטיין , ד י ייד ן אי ן געט א 
האב ן געוווס ט וו י אזו י אפצושאצ ן ד י דאזיק ע איידעל ע 
טאט ן או ן האב ן ד י הארציק ע נדבני ם ארויסגעוויז ן זייע ר 
גרויס ע דאנקבארקייט . 

פארבינדונגע ן מי ט דע ר אריטע ר זיי ט 

נאכ ן ליקווידיר ן ד י יידיש ע געשעפט ן אוי ף דע ר 
ארישע ר זייט , הא ט ד י גאנצ ע געגנ ט אי ן שטא ט באקו ־ 
מע ן כמע ט דע ם אויסזע ן פו ן א בית־עלמי ן — פוס ט או ן 
וויסט . איבע ר ד י פארמאכט ע או ן געשלאסענ ע יידיש ע 
געשעפט ן זענע ן נא ד געהאנגע ן ד י שלד ן מי ט ד י נעמע ן 
פו ן ד י פירמעס , או ן פו ן ד י אייגנטימע ר ווא ס האב ן פו ן דע ר 
ווייטנ ס געמאכ ט דע ם איינדרו ק פו ן מצבות.. . 

דע ר האנד ל אי ז אפגעשטארבן . ד י פאליאק ן אוי ף 
דע ר ארישע ר זיי ט פו ן שטאט , מא ם האב ן געהאנדל ט 
מי ט ד י יידיש ע סוו#*י ם או ן האנטווערקע ר או ן אויפגע ־ 
האלט ן מי ט זי י אי ן אלגעמיי ן פריינטשאפטלעכ ע באציאונ ־ 
גע ן במש ד פו ן דורו ת האב ן זי ד גיש ט געקענ ט צוגעוווי ־ 
נע ן צו ם ניי־אויפגעקומענע ם פויליש ן מלחמה־סוחר , מא ם 
אי ז געקומע ן אויפ ן אר ט פו ן דע ם יידיעזן , א ת ד י בא ־ 
ציאונגע ן צוויש ן ד י פויליעז ע קוני ם או ן סוחרי ם זענע ן 
ניש ט געווע ן קי ק באציאונגע ן פו ן סימפאטיז ג 



לקהיל ת רדזימי ן 


247 


מאפ ק פו ן געט א 

1 : ) .^ 1 










248 


ספ ר זכרו ן 


רשימ ה פו ן ד י הייזע ר אי ן געט א 

לוי ש ד י אייגנשימער , אדע ר לוי ש גאקאנט ע לאקאשאר ן 
א פאליציי״קאמענדאנשו ר 


בערי ש פרידמ ן 

19 

דידערסק י 

1 

דערלאצק י — פאטא ש 

20 

פראנצ׳ישע ק 

2 

יאשק ע דריפינסק י 

21 

ד י שד ל 

3 

יאשק ע דריפינסעץ י 

22 

בית״המדר ש 

4 

יאשק ע דריפינסק י 

23 

ד י מקוו ה 

5 

איצ ל פרידמא ן 

24 

הקד ש 

6 

איצ ל פרידמא ן 

25 

שמשו ן ליכטענשטיי ן 

7 

טרייסטע ר 

26 

גורט ה 

8 

טרייסטע ר 

27 

גערער־שטיב ל 

9 

ז׳ימיעסק י 

28 

קליינבער ג 

10 

איטש ע דעמבסק י 

29 

אברה ם פינקעלשטיי ן 

11 

אביגדו ר גרינשפא ן 

30 

הענע ך גרינע ס — פייוו ל זילבערשטיי ן 

12 

קהלי ש הוי ז (יאס ל ווארשאבסקי ) 

31 

ישרא ל יצח ק יאני ש 

13 

פולאווסק י(משומד ) 

32 

שלמ ה דו ד גינגאל ד 

14 

פולאווסק י (משומד ) 

33 

שלמ ה דו ד גינגאל ד 

15 

שלמ ה בעקער , זאלצמא ן 

34 

קאלצ׳ ה וואגמא ן 

16 

אל י קאווא ל 

35 

אברה ם יענק ל וואגמא ן 

17 

דרי י דארפיש ע הייזלע ך 

36 

באש ע איט ה (נעב ן בית־המדרש ) 

18 



לקהיל ת רדזימי ן 


249 


אוי ף דע ר ארישע ר זיי ט הא ט מע ן זי ך געקענ ט אנ ־ 
טרעפ ן אוי ף פאלגנד ע סצענעס : 

ד י שמוגלער , וועלכ ע זענען , אייגנטלעך , געווע ן ד י 
ניי־אויפגעקומענ ע פויליש ע סוחרים , קרעמע ר או ן האנט ־ 
ווערקער , האב ן זי ך ארומגעדריי ט בי י דע ר פארצוימונ ג 
פו ן געטא . זי י זענע ן געווע ן ארומגעשטעל ט מי ט מענטשן , 
אי ן ד י צענדליקער , וועלכ ע האב ן געהי ט צ י ע ס קומע ן 
ניש ט א ן ד י זשאנדאר ן אדע ר פויליש ע פאליציאנטן . ווע ן 
ד י שומרי ם האב ן עפע ס באמערקט , האב ן זי י געגעב ן 
פארוי ם באשטימט ע צייכנ ס צ ו דערווייטער ן זיך , אדע ר 
פארקער ט — מעלד ן א ז דע ר ווע ג אי ז פריי : דא ן האב ן 
ד י יידיש ע סוחרי ם או ן האנטווערקע ר פו ן געט א ארי ־ 
בערגעווארפ ן איבע ר ד י פארצוימט ע דראט ן ד י געפא ־ 
דערט ע סחורות . 

אוו י הא ט אויסגעזע ן דע ר האנד ל פו ן ד י פאליאק ן 
מי ט ד י ייד ן אי ן געטא . 

וו י נא ר ע ס אי ז צוגעפאל ן ד י גאכ ט או ן ע ס אי ז 
געוואר ן פינצטער , אי ז דא ם געט א איבערגעפול ט געוואר ן 
דור ך פויליש ע הענדלע ר פו ן שטא ט או ן פויערי ם פו ן 
דארף , וועלכ ע האב ן געקויפ ט או ן באשטעל ט פארשידענ ע 
ארטיקלע ן בי י ד י יידיש ע בעלי־מלאכות , שוסטער , שניי ־ 
דע ר או ן אנד . 

ד י ייד ן האב ן אויספארקויפ ט זייער ע זאכן , וועלכ ע 
זי י האב ן זי ך דערווארב ן במש ך פו ן לאנג ע יאר ן שווע ־ 
רע ר פראצע . אדאנ ק דע ם האב ן זי י געהא ט ד י מעגלעב ־ 
קיי ט איבערצולעב ן ד י הונגעריק ע טעג . 

דע ר פוילישע ר פויע ר אי ז געוואר ן א קאנסומענ ט 
פו ן געט א או ן פא ר ד י געקויפט ע זאכ ן הא ט ע ר אריינ ־ 
געשמוגל ט זיינ ע פראדוקטן , ווי : קארן , קארטאפל , מעל , 
אלערלי י גרינסן . דע ר דאזיקע ר האנד ל הא ט זייע ר פי ל 
געלינדער ט דע ם הונגע ר פו ן ד י ייד ן אי ן געטא . 

ד י גרעסט ע רא ל אי ן קאנטאק ט צוויש ן דע ר ארי ־ 

שע ר זיי ט או ן געטא , האב ן געשפיל ט ד י מינדעריעריק ע 
יידיש ע קינדער , יינגלע ך או ן מיידלעך , ווא ס האב ן גע ־ 
הא ט דא ס גליק , אדאנ ק זייער ע בלאנד ע קע פ או ן בלוי ע 
אויגן , אויסצוזע ן וו י אריש ע קינדער . פארטא ג או ן בי ך 
השמשו ת פלעג ן זי י זי ך דורכשווארצ ן דור ך דע ר געטא ־ 
פארצוימונ ג או ן פלעג ן ברענגע ן פו ן דע ר ארישע ר זיי ט 


א ביס ל פראדוקטן , ספעציע ל ברוי ט פא ר ד י הומעריק ע 
טאטע־מאמ ע או ן גרעסער ע קינדע ר אי ן שטוב . 

ד י יידיש ע הילפס־פאליצי י הא ט געהא ט דא ס רעכ ט 
צ ו פארלאז ן פו ן ציי ט צ ו ציי ט דא ס געט א או ן אריבער ־ 
גיי ן אוי ף דע ר ארישע ר זייט . זי י האב ן דא ס אויסגענוצ ט 
כד י אריינצושממלע ן פראדוקט ן פא ר דע ר הונגערנדיקע ר 
יידישע ר באפעלקערונ ג אי ן פארמאכט ן שטח . 

אנטיסעמיט ן ווער ן יידן־פריינ ד 

זאל ן פארצייכנ ט ווער ן מי ט דאנקבארקיי ט ד י גע ־ 
ציילט ע פאליאק ן מי ט מענטשלעכ ע הערצער , וועל ־ 
כ ע האב ן אי ן ד י פינצטער ע נעכ ט פו ן דע ר היטלעריסטי ־ 
שע ר אקופאצי ע זי ך אויפגעהויב ן העכע ר פו ן ארומיק ן 
המו ן קריסט ן או ן ארויסגעוויז ן הומאנ ע באציאונ ג צ ו 
ד י לייד ן פו ן ד י ייד ן אי ן געטא . איינע ר פו ן זי י אי ז 
געווע ן פראנטשישע ק שטייעתואלד , ווא ס הא ט געהא ט 
רעכ ט אריינצוקומע ן אי ן געט א אל ס לייטע ר פו ן דע ר 
עלעקטריע־געזעלשאפט . ע ר הא ט אויסגענוצ ט א ט דא ס 
רעכ ט אוי ף צ ו באזוכ ן ד י דירו ת פו ן זיינ ע יידיש ע בא ־ 
קאנטע , געבראכ ט זי י היל ף או ן מתנות , געהאלפ ן ייד ן 
פארקויפ ן זייער ע זאכן , ניש ט געניסנדי ק דערבי י פו ן קיי ן 
שו ם מאטעריעל ן ריווח . 

אי ן שייכו ת מי ט א ט דע ם פאליא ק מיט ן מענטש ־ 

לעכ ן האר ץ ווי ל אי ך דערצייל ן דע ם פאלגנדיק ן אינטע ־ 
רעסאנט ן עפיזאד : 

דע ר דאזיקע ר פראנטשישע ק שטייערוואל ד אי ז פא ר 
דע ר מלחמ ה געווע ן א באאמטע ר אי ן מאגיסטרא ט או ן 
הא ט זי ך דא ן ווייט־וויי ט גיש ט אויסגעצייכנ ט מי ט סימ ־ 
פאטי ע צ ו יידן . גאנ ץ אפ ט הא ט ע ר זי ך אויפגעפיר ט או ן 
געהאנדל ט קעג ן ייד ן וו י א ן אנטיסעמיט . ע ר הא ט זי ך 
געמאכ ט א מנה ג צ ו קומע ן אי ן ד י יידיש ע דירו ת איינ ־ 
קאסיר ן ד י מאגיסטראט־שטייער ן דווק א פרייטי ק פאר ־ 
נאכט , ווע ן ייד ן האב ן זי ך געגריי ט מקבל־שב ת זיי ן או ן 
אנצינד ן שבת־ליכט . פונק ט דעמאל ט פלעג ט ע ר אריינ ־ 
פאל ן "צ ו גאסט " או ן רעקוויזיר ן ד י זילבערנ ע שבת ־ 
לייכטע ר פא ר ד י שטייער־חובות . 

אוי ף דע ם געבי ט הא ב אי ך געהא ט מי ט אי ם אמא ל 
א צוזאמענשטויס . אי ך בי ן איינמא ל געקומע ן צ ו אי ם 
אי ן מאגיסטרא ט אינטערוועניר ן וועג ן אז א פא ל פו ן רע ־ 



250 


ספ ר זכרו ן 


מי ט מגו־דוד־לענטע ם אויפ ן רעכט ן ארב ל 



מאט ל וויינגלאם , דע ם שוחט׳ ם זו ן 



פרד י מארגענשטער ן או ן אי ר יינגסטע ר זו ן 



לקהיל ת רדזימי ן 


251 


אי ן פארשפארט ן געט א 



בוני ם ראדזימינסקי , קאמעבדאנ ט פו ן דע ר 
יידי ש ע ר הילפם־פאליצי י אי ן געט א 



רויז ע שאפרא ן(לינקס ) מי ט א חברט ע 




252 


ספ ר זכרו ן 


קוויזיר ן שבת־לייכטע ר או ן אי ם אויפמערקזא ם געמאכ ט 
אוי ף זיי ן נישט־מענטשלעכע ר האנדלונג . זיי ן חוצפהדיקע ר 
ענטפע ר הא ט מי ך ארויסגעבראכ ט פו ן ד י כלים , או ן בי י 
אי ם אי ן ביור א הא ב אי ך אי ם מכב ד געווע ן מי ט א פייער ־ 
דיק ן פאט ש אי ן פנים . 

פארשטיי ט זיך , א ז זינ ט אונדזע ר צוזאמענשטוי ס זע ־ 

נע ן מי ר געווע ן אי ן אנגעשטרענגט ע באציאונגען . אבער , 
ווע ן ע ס אי ו אויסגעבראכ ן ד י מלחמ ה או ן ע ס האב ן זי ד 
אנגעהויב ן ד י היטלעריסטיש ע רדיפו ת אוי ף יידן , האב ן 
דווק א א ט ד י רדיפו ת גור ם געווע ן א ן איבערקערעני ש בי י 
א טיי ל פויליש ע באאמט ע אויפ ן געבי ט פו ן זייע ר באצי ־ 
אלנ ג צ ו יידן . אזו י אי ז אוי ד טאק ע געשע ן מי ט דע ם 
אנטיסעמי ט שטייערוואל ד — ע ר אי ז אפיל ו געוואר ן א ן 
אוהב־ישרא ל או ן אפטמא ל ריזיקיר ט מי ט זיי ן לעבן , כד י 
צ ו העלפ ן ד י געפייניקט ע ייד ן אי ן געטא . אגב , שטייער ־ 
וואל ד אליי ן הא ט געשטאמ ט פו ן א דייטשע ר פאמיליע , 
ווא ם הא ט זי ד מי ט דורו ת צורי ק באזעצ ט אי ן פוילן , או ן 
פו ן דע ם קומ ט זיי ן דייטשיעזע ר פאמיליע-נאמען . 

בע ת א באגעגעני ש מי ט אי ם אי ן געטא , הא ב אי ד 
אי ם דערמאנ ט אונדזע ר אינצידענ ט פא ר דע ר מלחמה . 
ע ר הא ט זי ך שטאר ק פארענטפערט , או ן אפיל ו אפנהאר ־ 
צי ק דערקלערט , א ז ע ר באדויער ט שטאר ק זיינ ע אמא ־ 
ליק ע מעשים , וועלכ ע זענע ן געווע ן לייכטזיניק ע או ן א 
רעזולטא ט פו ן דע ר העצערישע ר אטמאספער , ווא ס ע ס 
האב ן געשאפ ן אנטיסעמיטיש ע פאליטיקע ר אי ן פויל ן — 
ניש ט אפגעבנדי ק זי ך דערבי י קיי ן חשבון , א ז זי י העלפ ן 
דערמי ט דע ם גרעסט ן שונ א פו ן פויליש ן פאל ק — דע ם 
דייטש ן היטלעריזם . 

א צווייטע ר איידעלע ר פאליא ק אי ז געווע ן אינזשי ־ 

נע ר אסקעוויט ש רודניצקי , וועלכע ר האט , צולי ב זיי ן 
אמ ט אי ן דע ר ווארשעווע ר וואיעוואדשאפט , געהא ט רעכ ט 
אריינקומע ן אי ן געטא . ע ר אי ז געווע ן א ן אפיצי ר אי ן 
דע ר פוילישע ר אונטערערדישע ר ארמי י (א . ק. ) או ן בעת ן 
ווארשעווע ר אויפשטאנ ד אי ן יא ר 1944 אי ז ע ר געווע ן 
קאמענדאנ ט פו ן קילינסקי־באטאליאן . 

בי י יעד ן מא ל אריינקומע ן אי ן געטא , פלעג ט רוד ־ 
ניצק י מיטברענגע ן מי ט זי ד פארשידענ ע ווערט־פרא ־ 
דוקט ן או ן זאכן , וועלכ ע זענע ן געווע ן א ן ערנסט ע מא ־ 


טעריעל ע הילף . ע ר הא ט אוי ך אריינגעשווארצ ט אומלע ־ 
גאל ע ליטעראטו ר או ן ידיעו ת פו ן פראנט . 

רודניצק י הא ט אוי ך ארויסגעטראג ן טויט־אורטייל ן 
אוי ף פויליש ע "שמאלצאווניקעם" , וועלכ ע האב ן אוי ף 
דע ר ארישע ר זיי ט שאנטאזשיר ט יידן , אויסגעפרעס ט פו ן 
זי י געל ט או ן דערנא ך ארויסגעגעב ן צ ו ד י דייטשן . 

רודניצקי ס קאנספיראטיווע ר פסעוודאני ם אי ז געווע ן 
"שאלאני " או ן אל ס אזעלכע ר אי ז ע ר געווע ן באקאנ ט 
צוויש ן ד י יידן , וועלכ ע האב ן זי ד אויסבאהאלט ן אוי ף 
דע ר ארישע ר זיי ט או ן גאנ ץ אפ ט געמוז ט אנקומע ן צ ו 
זיי ן הילף . 

מי ט ענלעכ ע איידעל ע מעשי ם האב ן זי ך אוי ד אויס ־ 
געצייכנ ט ד י ברידע ר ציעשלאק , ד י אייגנטימע ר פו ן דע ר 
מיל , וועלכ ע זענע ן פא ר דע ר מלחמ ה געווע ן ענדעקעס . 
אי ן ד י גרויזאמ ע טע ג פו ן געט א אבער , אי ז בי י זי י פאר ־ 
געקומע ן א פולשטענדיק ע איבערקערעני ש צו ם גוטן , 
או ן זי י האב ן זי ד ארויסגעוויז ן אי ן זייע ר טיפע ר מענטש ־ 
לעכקייט . זי י פלעג ן אריינשווארצ ן אי ן געט א מע ל או ן 
געהאלפ ן ייד ן אוי ך מי ט געלט . 

צוואנגט״ארבע ט אי ן געט א 

אי ן אנהוי ב זענע ן ד י ייד ן געווע ן באשעפטיק ט בי י 
ד י מיליטעריש ע גארניזאנען , ווא ס האב ן סטאציאניר ט אי ן 
ראדזימי ן או ן אי ן דע ר ארומיקע ר געגנט . בי י דע ר דאזי ־ 
קע ר ארבע ט זענע ן אי ן גרעסט ן טיי ל געווע ן באשעפטיק ס 
ד י פליטי ם פו ן פארשידענ ע שטעט , או ן האב ן דערבי י 
אי ן אנהוי ב ניש ט שלעכ ט פארדינט . צוזאמע ן מי ט 
דע ר באקומענע ר שטיצ ע פו ן הילפס־קאמיטע ט הא ט דא ס זי י 
געגעב ן ד י מעגלעכקיי ט איבערצוהאלט ן ד י שווער ע טעג . 

ד י באציאונ ג פו ן דע ר דייטשע ר אדמיניסטראטיווע ר 
מאכ ט אי ו אבע ר מי ט יעד ן טא ג געוואר ן אל ץ ברוטאלע ר 
או ן אומדערטרעגלעכער . יעד ן טא ג זענע ן מאביליזיר ט 
געוואר ן אל ע ייד ן אי ן עלטע ר פו ן 14 בי ז 60 יאר , או ן 
זי י זענע ן געשיק ט געוואר ן צ ו ד י שווערסט ע או ן שמו ־ 
ציקסט ע ארבעטן . זי י זענע ן געווע ן בי י דע ר דאזיקע ר 
צוואנגס־ארבע ט באשעפטיק ט פו ן זעק ס פר י בי ז אי ן דע ר 
נאכ ט אריין , או ן ניש ט באקומע ן דערפא ר קיי ן שו ם 
לוין . דערצ ו זענע ן זי י אוממענטשלע ך געפייניק ט געווארן . 
ווע ן אל ע ייד ן זענע ן שוי ן געווע ן פארזאמל ט אויפ ן בא ־ 



לקהיל ת רדזימי ן 


253 


שטימט ן ארבעטס־פונקט , פלעג ט מע ן זי י צווינגע ן צ ו 
מאכ ן פארשידענ ע אקראגאטיש ע קונצן , או ן דערבי י נא ד 
זי י מערדערי ש צעשלאגן . 

ד י דייטש ע מאכ ט הא ט ארויפגעלייג ט פארשידענ ע 
שווער ע געלט־קאנטריבוציע ס אויפ ן געטא . דע ר יודענרא ט 
הא ט געמוז ט צושטעל ן טייער ע מעבל , בעטגעוואנט , ווע ש 
או ן פארשידענ ע אנדער ע זאכ ן פא ר ד י דייטש ע באאמט ע 
או ן זשאנדארן . 

ד י לאג ע פו ן ד י ייד ן אי ן ראדזימינע ר געט א אי ז מי ט 
יעד ן טא ג געוואר ן אל ץ ערגע ר או ן ערגער . 

פלעק־טיפו ס או ן הונגער־טוי ט 

אי ן דע ר צווייטע ר העלפ ט פו ן חוד ש אפרי ל 1941 
אי ז אויסגעבראכ ן אי ן געט א א שווער ע עפידעמי ע פו ן 
פלעק־טיפום . דא ן זענע ן צוריקגעצויג ן געוואר ן ד י עט ־ 
לעכ ע געציילט ע דערלויבענישן , ווא ס דע ר יודענרא ט הא ט 
געהא ט צ ו פארלאז ן דא ס געטא . 

דא ס געט א אי ז פולשטענדי ק אפגעשלאס ן געוואר ן 
פו ן דע ר דרויסנדיקע ר וועלט . 

אוי ב ע ס הא ט זי ך עמיצ ן אויסגעדאכט , א ז ד י ייסורי ם 
זעגעי ן שוי ן דערגאנגע ן צו ם קולמינאציע־פונקט , הא ט 
ע ר זי ך גי ך איבערצייגט , א ז ע ס קע ן מער ן נא ך ער ־ 
גער . ע ס אי ז ניש ט געווע ן קיי ן סו ף צ ו דע ר גרויזאמע ר 
ברוטאליטעט , ווא ס ד י דייטש ן האב ן ארויסגעוויז ן צ ו ד י 
ייד ן אי ן געטא . יעדע ר טא ג הא ט געבראכ ט ניי ע צרות . 
פו ן איי ן זיי ט ד י גרויס ע שטערבלעכקיי ט : טעגלע ך זע ־ 
נע ן געשטארב ן צען־צוועל ף מענטש ן — פו ן דע ר צווייטע ר 
זיי ט אי ז אפגעשטעל ט געוואר ן דע ר גאנצע ר האנד ל צוויש ן 
ד י פאליאק ן מיט ן געטא . ד י פאליאק ן האב ן מור א געהא ט 
פאר ן פלעק־מיפו ס או ן ניש ט געוואג ט זי ך צ ו דערנענטער ן 
צו ם פארצוימט ן פארק ן פו ן געטא . 

דע ר הונגע ר אי ז געוואר ן געוואלטי ק גרויס . ייד ן 
זענע ן ארומגעגאנגע ן געשוואלן , או ן פו ן פי ל הייזע ר האב ן 
זי ד געהער ט בעטנדיק ע קולו ת פו ן ד י האלב־טויט ע 
מענטש ן : 

— "שענק ט א פיצ ל ברויט.. . א ביס ל געקעכץ.. . ווא ־ 

רע ם וואסער".! " 

דא ס זענע ן נא ך ד י "גליקלעכע" , וויי ל זי י קענע ן 
זי ד נא ד האלט ן אוי ף ד י פיס , שאר ן זי ך בי י ד י ווענ ט 


או ן בעט ן מי ט קוי ם פארחלשט ע שטימע ן א פיצ ל ברויט . 

פ ל טרויעריקע ר אי ז געווע ן ד י לאג ע פו ן ד י יעני ' 

קע , וועלכ ע האב ן שוי ן ניש ט געקענ ט ארויסגיי ן פו ן זיי ־ 
ער ע שטוב ן או ן לעכער , געלעג ן געשוואל ן פו ן הונגער , 
זי ך געמאטער ט או ן געוואר ט אויפ ן טויט . 



שמח ה זלאטאגוויאזדא , העברעישע ר לערער , 
פארגעזעצ ט זיי ן טעטיקיי ט ארי ך אי ן געט א 

פו ן ד י פענצטע ר או ן פו ן ד י טונקעל ע ווינקלע ן פו ן 
ד י הייזע ר האב ן זי ך געטראג ן גרויליק ע געוויינען : 

— "מי ד הונגערט , ה־ו־נ־ג״עלע־ר־ט , שענק ט עפע ס 



254 


ספ ר ז כ רו ן 


זגסן! ״ דערנא ך — הארצרייסנדיק ע קרעכצן . דא ם וויי ־ 
נע ן או ן קרעכצ ן ד י מענטשן , ווא ס ווארט ן אי ן זייער ע 
לעצט ע מינוט ן אויפ ן טויט . 

שוידערלע ך גרויזא ם זענע ן ד י דאזיק ע בילדער . 

דע ר הילפס־קאמיטע ט אי ן ניש ט געווע ן אימשטאנ ד 
צ ו געב ן היל ף אל ע נויטבאדערפטיקע . דער , ווא ס אי ז 
ערש ט מי ט אייגיק ע טע ג צורי ק געווע ן א שפענדער , אי ז 
היינ ט א קאנדידא ט צ ו נעמע ן שטיצע . דע ר גרויזאמע ר 
דייטשע ר אקופאג ט פארשנעלער ט דע ם טעמפ א פו ן לי ־ 
קווידיר ן ד י יידן . פו ן טא ג צ ו טא ג וואקס ט ד י צא ל פו ן 
די , ווא ס בעט ן שטיצע ; ד י יסורי ם זענע ן געווע ן אזו י 
גרוים , א ז ד י מעגלעכקייט ן אויפצוהאלט ן ד י מעגטשלעכ ע 
ווירד ע זענע ן געוואר ן אל ץ קלענער . 

ד י טויט־פאל ן פו ן פלעק־טיפו ס או ן הוגגע ר האב ן 
געשאפ ן א ן אומדערטרעגלעכ ע לאגע . ד י אטמאספע ר אי ן 
געט א אי ז מי ט יעד ן טא ג געוואר ן אל ץ שטיקנדיקע ר או ן 
שוידערלעכער . קינדע ר האב ן א ן דע ם וויס ן פו ן זייער ע 
עלטער ן פארלאז ט אומלעגא ל דא ס געטא , או ן זי ך געלאז ט 
זוכ ן א שטיק ל ברוי ט אוי ף דע ר ארישע ר זייט . ארעמ ע 
פרויע ן או ן מענע ר האב ן זי ד אי ן ד י פינצטער ע נעכ ט 
ארויסגעשאר ט פו ן געט א מיט ן זעלב ן צוועק . זי י זענע ן 
אווע ק אי ן ד י ארומיק ע דערפע ר בעט ן בי י ד י פויערי ם 
ברוי ט צ ו דערהאלט ן דא ס לעבן . 

גאנ ץ אפ ט הא ט פאסירט , א ז נאכ ן באקומע ן ד י הילף , 
זענע ן ד י ייד ן אריינגעפאל ן אי ן ד י הענ ט פו ן ד י דייטש ע 
זשאנדארן , וועלכ ע האב ן זי י דערשאס ן אויפ ן ארט . 

אי ן געט א אי ז אזו י ארו ם צוגעקומע ן א דריט ע קא ־ 
טעגארי ע פו ן טויטע : וועלכ ע זענע ן געלאפ ן אוי ף דע ר 
ארישע ר זיי ט זוכ ן א פיצ ל ברוי ט פא ר זי ד או ן פא ר 
זייער ע פאמליע ס או ן זענע ן אויפ ן ווע ג דערשאס ן גע ־ 
וואר ן דור ך ד י דייטש ע באנדיטן . 

רציחו ת גאגליי ש מי ט שקרי ם 

בע ת ע ס זענע ן געפאל ן ד י ערשט ע קרבנו ת אויסער ן 
געטא , הא ט א געוויסע ר טיי ל פו ן ד י ייד ן געגלויבט , א ז 
זי י זענע ן דערמארדע ט געוואר ן דור ד ד י אנטיסעמיטיש ע 
פאליאקן , וועלכ ע פלעג ן איבערפאל ן ייד ן או ן זי י איבער ־ 
געב ן אי ן ד י הענ ט פו ן דע ר דייטשע ר זשאנדארמעריע . 

נא ד ד י ערשט ע יידיש ע קרבנו ת אוי ף דע ר ארישע ר 


זייט , הא ט דע ר באצירק־לויטענאנ ט פו ן דע ר ראדזימינע ר 
זשאנדארמעריע , שמידט , גערופ ן דע ם פרעזע ם פו ן יודעב ־ 
ראט , מאי ר ווינטערמאן , או ן דע ם קאמענדאנ ט פו ן דע ר 
יידישע ר הילפס־פאליציי , בוני ם ראדזימינסקי , או ן זי י 
דערקלערט , א ז מע ן טא ר ניש ט ארויסלאז ן ד י ייד ן פו ן 
געטא , וויי ל ד י פוליש ע באפעלקערונ ג דערמארדע ט זיי . 
ע ר הא ט דערבי י ציני ש צוגעגעבן : 

— "אי ר הא ט ניש ט געקענ ט ד י פאליאקן , מי ט וועל ־ 

כ ע אי ר הא ט אזו י לאנ ג געלעבט".. . 

ד י פארשטייע ר פו ן יודענרא ט האב ן געוווסט , א ז ד י 
ייד ן זענע ן דערשאס ן געוואר ן דור ך אי ם אליין , אדע ר 
דור ך זיינ ע זשאנדארן . דע ר יודענרא ט הא ט געוווס ט וועג ן 
געהיימע ן צירקולאר , וועלכ ן ד י דייטש ן האב ן ארוים ־ 
געגעבן , א ז "יעדע ר ייד , וועלכע ר ווע ט פארלאז ן דא ס 
געטא , דאר ף דערשאס ן ווער ן אויפ ן ארט" . ד י דאזיק ע 
פארארדענונ ג אי ז אונטערגעשריב ן געוואר ן דורכ ן רייכס ־ 
מיניסטע ר הימלער . 

דא ס אי ז געווע ן א צוגא ב צ ו דע ר טיפו ס ■עפידעמיע , 

ווא ס הא ט דא ן געבושעווע ט אי ן געטא . אי ן יענע ר ציי ט 
אי ז דא ס געט א געבליב ן כמע ט א ן מעדיצינישע ר הילף . 
אוי ף א זיצונ ג פו ן הילפס־קאמיטע ט אי ז דא ן אויפגע ־ 
שווומע ן דע ר געדאנ ק צ ו ברענגע ן פו ן ווארש ע דע ם בא ־ 
קאנט ן יידיש ן ספעציאליס ט קעג ן טיפוס־קראנקהייטן , 
ד״ ר הענרי ק יאנאווסקי . ד י פראג ע אי ז אבע ר געווען , 
וו י אזו י צ ו ברענגע ן אהע ר דע ם דאקטאר , וועלכע ר הא ט 
ניש ט געהא ט קיי ן רעכ ט אריינצוקומע ן אי ן געטא . 

אי ד הא ב זי ד דעמאל ט געווענד ט צו ם פרעזע ס פו ן 
קרייז־געריכ ט יעזש י גאשינסקי , או ן צוזאמע ן מי ט אי ם 
האב ן מי ר אויסגעארבע ט דע ם פלא ן וו י אזו י צ ו ברענ ־ 
גע ן דע ם דאקטא ר יאנאווסק י אי ן ראדזימינע ר געטא . דע ר 
פלא ן אי ז באשטאנע ן אי ן אריינטראג ן אי ן דע ר פאליצי י 
א באשולדיקונ ג קעג ן ד״ ר יאנאווסק י פא ר א גניבה , ווא ס 
ע ר זא ל האב ן מכלומרש ט באגאנגע ן אי ן ראדזימין.. . דע ר 
ריכטע ר גאשינסק י הא ט ארויסגעשיק ט א פויליש ן פאלי ־ 
ציאנט , אי ן באגלייטונ ג פו ן דע ם יידיש ן פאליציאנ ט חיים ־ 
לייזע ר וויינשטיין , או ן אוי ף אז א אופ ן אי ז ד״ ר יאנאוו ־ 
סק י געבראכ ט געוואר ן פו ן ווארש ע אי ן ראדזימינע ר געטא . 
ע ס אי ז אי ם געלונגע ן אפצוראטעווע ן עמיצ ן פו ן טויט . 

ד״ ר יאנאווסק י אי ז אי ן מש ד פו ן צווי י וואכ ן גע ־ 



לקהיל ת רדזימי ן 


255 


בליב ן אי ן געט א או ן אומדערמידלעך , טא ג או ן נאכט , 
געארבע ט או ן צוגעטייל ט מעדיציניש ע היל ף ד י טיפוס ־ 
קראנקע . זיי ן איבערגעגעבנקיי ט או ן קרבנות־גרייטקיי ט 
אי ז אומבאשרייבלעך . ע ר הא ט זיי ן ארבע ט געטא ן א ן 



פס ח סילגרא ם 


שו ם אוסזיכ ט צ ו באקומע ן דערפא ר עפע ס באצאלט . זיי ן 
איינציק ע סאטיספאקצי ע אי ז געווע ן יעדע ר פאל , ווע ן 
ע ם אי ז אי ם געלונגע ן אפצוראטעווע ן עמעצ ן פו ן טויט . 

ביי ם ברענגע ן ד״ ר יאנאווסק י אי ן ראדזימינע ר געטא , 

או ן אויפהאלט ן אי ם דאר ט גאנצ ע צווי י מאכן , הא ט 


ארויסגעוויז ן זיי ן היל ף דע ר קאמענדאנ ט פו ן דע ר פוי ־ 
לישע ר פאליציי , וועלכע ר אי ז אי ן געהיי ם געווע ן אי ן 
קאנטאק ט מי ט ד י פארשטייע ר פו ן יודענראט . ע ר הא ט 
זי ך תמי ד באמיט , לוי ט זיינ ע מעגלעכקייטן , צ ו העלפ ן 
ווארענע ן קעג ן געפארן . 

ד י טיפו ס-עפידעמי ע הא ט דערוויי ל געבושעווע ט 
מיט ן גאנצ ן כוח , או ן אנגענומע ן גרויזאמ ע פארמען , ארומ ־ 
געגומע ן בער ך 70 פראצענ ט פו ן דע ר יידישע ר באפעל ־ 
קערונ ג אי ן געטא.. . 

גלייכצייטיק , זענע ן אוי ך געשטיג ן ד י נוי ט או ן דע ר 
הונגער , או ן ד י קרבנו ת זעגע ן געפאל ן אי ן ד י צענדליקער , 
אי ן ד י הונדערטער . 

דע ר דעקא ן פו ן דע ר ראדזימינע ר פאראפי ע או ן 
אומגעגנט , דע ר גל ח קאשטשאלקעוויטש , הא ט בי י זי ר 
אי ן קיך , אויפ ן הוי ף פו ן זיי ן קירך , ארויסגעגעב ן מי ־ 
טאג ן פא ר הונגעריק ע יידיש ע קינדער . ד י היל ף פו ן דא - 
זיק ן גל ח אי ז געווע ן א באדייטנדיקע . ע ר אי ז . ■ 
שטאר ק שיקאניר ט געוואר ן דור ך דע ר אקופאציע־מאכ ט ו 
או ן ווע ן ד י געפא ר אי ז פא ר אי ם געוואר ן ערנסט , הא ט 
ע ר אפגעשטעל ט דא ם ארויסגעב ן ד י מיטאג ן או ן ארויס ־ 
געגעב ן בלוי ז טרוקענ ע פראדוקטן ; אוי ר געל ט הא ט ע ר 
איבערגעשיק ט פו ן ציי ט צ ו ציי ט צו ם יידיש ן הילפס ־ 
קאמיטעט . 

בי י דע ר אקצי ע פו ן יידיש ן הילפס־קאמיטע ט האב ן 
פ ל מיטגעווירק ט : פרו י מאל ע מילגרא ם או ן אי ר מא ן 
פס ח מילגראם , דע ר רימער , אליעז ר הענדעל , ברו ך יא ־ 
ניש , פרו י קאהע ן — א פליט ה פו ן שערפץ , לייבי ש 
נאדע ל — א פלי ט פו ן ווישקאוו , רחל ע יאני ש (היינ ט 
אי ן קאנאדע ) או ן אי ר ברודע ר לייב ל יאניש . 

דערוויי ל הא ט זין ־ ד י שטערבלעכקיי ט אל ץ מע ר 
או ן מע ר פארגרעסערט . ע ס אי ז בא ך צוגעקומע ן ד י צרה . 
מא ס דע ר לאנדס־קאמיסא ר מאנ ס הא ט גיש ט דערלויב ט 
קוב ר זיי ן ד י געשטארבענ ע ייד ן יעד ן טאג . ערש ט 
אויפ ן דריט ן טאג , ווע ן ע ם האב ן זי ך אנגעזאמל ט אי ד 
געט א צענדליקע ר טויטע , הא ט ע ר דערלויב ט איבערצו ־ 
פיר ן ד י מתי ם אויפ ן בית־עלמין , מא ס אי ז געבליב ן אוי ף 
דע ר ארישע ר זייט . דע ם ארו ן האב ן געטראג ן צמי י יידי ־ 
ש ע טרעגע ר אונטע ר א ן עסקאר ט פו ן ד י פויליש ע "גרא ־ 
גאטאווע " פאליציאנט ן 


256 


ספ ר זכרו ן 


צוואנגם־ארבע ט אי ן דאר ף אלעקסאנדראווא . 




לעק ם — דייטש ע או ן פרקיש ע אויפזעע ר 


ל ק מיל ת רדזימי ן 


257 


ד י געוויינע ן או ן ספאזמע ם פו ן ד י קרובי ם פו ן ד י 
געשטארבענ ע אי ן געטא , וועלכ ע זענע ן טע ג או ן נעכ ט 
געזעס ן ארו ם זייער ע טייערע , ד י מתים , אי ז אוממעגלע ך 
צ ו באשרייבן . ע ם אי ז געווע ן עפע ס מוראדיק ס אי ן דע ם 
יאמערדיק ן זיצ ן טא ג או ן נאכ ט בי י ד י טויטע , בי ז מע ן 
אי ז מי ד געוואר ן פו ן וויינען.. . פו ן הונגער , פו ן טויט ־ 
הונגער , או ן פו ן שרעקלעכ ע מאראליש ע או ן פיזיש ע 
יסורים . ניש ט איינע ר פו ן ד י לעבעדיק ע הא ט זי ד גע ־ 
ווונטש ן צ ו ליג ן אויפ ן אר ט פו ן זיי ן פארשטארבענע ם 
קרוב.. . 

ע ם זענע ן געווע ן אפט ע פאלן , ווע ן ד י דייטש ע 
זשאנדאר ן האב ן אויסגענוצ ט ד י געשרייע ן או ן געוויינען , 
וועלכ ע האב ן געהילכ ט ווייט־וויי ט איבע ר דע ר ארישע ר 
זיי ט או ן מיט ן אויסרייד , א ז דא ס רופ ט ארוי ס א פאני ק 
בי י דע ר קאטוילישע ר באפעלקערונג , האב ן זי י אריבער ־ 
געשאס ן אי ן ד י הייזע ר פו ן געטא.. . אזו י אי ז פארגרע ־ 
סער ט געוואר ן ד י טאג־טעגלעכ ע צא ל טויט ע יידן . 

דע ר יודענרא ט או ן הילפם־קאמיטע ט זענע ן געווע ן 
הילפלאז . ד י נישטיק ע שטיצע , ווא ט אי ז צוגעטייל ט גע ־ 
וואר ן פא ר ד י נויטבאדערפטיקע , הא ט נא ך שארפע ר אוג ־ 
טערגעשטראב ן ד י אומעכטיקיי ט צ ו ליגדער ן ד י לאגע . 
ד י צא ל נויטבאדערפטיק ע אי ז כסד ר געוואקס ן פו ן טא ג 
צ ו טא ג או ן פו ן שע ה צ ו שעה . מע ן הא ט שוי ן ניש ט 
געוווס ט ווא ס פריע ר צ ו געבן , ברוי ט פא ר ד י געשווא ־ 
לענ ע פו ן הונגער , אדע ר תכריכי ם פא ר ד י מתים.. . 

ביי ם באקעמפ ן ד י טיפוס־עפידעמי ע הא ט אוי ד דע ר 
יידישע ר דאקטא ר אברה ם דויטשער , פו ן סקערניעוויץ , 
ארויסגעוויז ן געוואלטיק ע מסירות ־ נפש . ע ר הא ט אליי ן 
געמוז ט שאפ ן אל ע נויטיק ע מעדיקאמענט ן פו ן דע ר אפ ־ 
טייק , ווא ס הא ט זי ד געפונע ן אוי ף דע ר ארישע ר זייט , 
וויי ל קיינע ר חו ץ אי ם הא ט ניש ט געהא ט דא ס רעכ ט צ ו 
פארלאז ן דא ס געטא . ע ר הא ט אוי ך געשאפ ן ווע ש או ן 
עס ן פא ר ד י קראנקע . 

צ ו היל ף אי ן דע ר דאזיקע ר מסירת־גפשדיקע ר אר ־ 

בע ט פו ן ד״ ר דויטשע ר אי ז געקומע ן ד י פרו י מאל ע מיל ־ 
גרוים , וועלכ ע הא ט דערבי י ארויסגעוויז ן אומבאשרייב ־ 
לעכ ע איבערגעגעבנקיי ט פא ר ד י קראנק ע או ן ליידנדיק ע 
ייד ן אי ן געטא . 

אוי ך ד י פויליש ע דאקטוירי ם האב ן אי ן געוויס ע פאל ן 


ארויסגעוויז ן א טיף־מענטשלעכ ע באציאונג . דע ר קרייז ־ 
דאקטאר , וולאדיסלאו ו זאסלאווסקי , הא ט געהא ט דא ס 
רעכ ט צ ו באזוכ ן קראנק ע אי ן געטא , או ן ע ר הא ט ע ס 
אויסגענוצ ט צ ו ברענגע ן היל ף או ן הילונג . ד י דאקטוי ־ 
רי ם טוכאזשעווסקי , שימקיעוויטש , טרוכאשעוויט ש או ן 
קארפינסק י פו ן ווארש ע זענע ן אריינגעקומע ן אי ן געט א 
אומלעגאל , שפע ט אי ן דע ר נאכט , או ן זי י האב ן געגעב ן 
מעדיציגיש ע היל ף ד י קראנקע , או ן דערבי י געשאנקע ן 
באזונדער ע אויפמערקזאמקיי ט ד י סאמ ע ארעמסטע . 

ענדלע ך הא ט זי ך אנגעהויב ן מערק ן א ן אפשוואכונ ג 
פו ן דע ר עפידעמיע . ע ס הא ט זי ד פארקלענער ט ד י צא ל 
טויט־פאל ן פו ן פלעק־טיפוס . דאקעג ן אי ז מי ט יעד ן טא ג 
אל ץ גרעסע ר געוואר ן ד י צא ל דערשאסענ ע יידן , ווא ס 
זענע ן געכאפ ט געוואר ן דור ך ד י זשאנדאר ן אוי ף דע ר 
ארישע ר זייט , בע ת זי י זענע ן ארוי ס זוכ ן א שטיק ל ברוי ט 
פא ר זי ך או ן פא ר זייער ע משפחות , ווא ס זענע ן שוי ן 
געווע ן געשוואל ן פו ן הונגער , 

אי ן געט א זענע ן ד י מעגטש ן ארומגעגאנגע ן האלב ־ 
טויט ע — סקעלעטן , ווא ס זענע ן נארווא ס אויפגעשטא ־ 
נע ן פו ן דע ר טיפוס־קראנקהיי ט או ן זענע ן געוואר ן קאג ־ 
דידאט ן צ ו שטארב ן פו ן הונגער . 

טויט־שרע ק — הונגע ר — קאנטריבוציע ס 

דע ר קאמ ף קעג ן דע ר טיפוס־עפידעמי ע אי ז אנגע ־ 
גאנגע ן סיסטעמאטי ש או ן בהדרגהדי ק או ן הא ט זי ך פאר ־ 
ענדיק ט מי ט דערפאל ג — ז י אי ז באזיג ט געווארן . ווידע ר 
הא ט ד י פויליש ע באפעלקערונ ג אנגעהויב ן האנדלע ן מי ט 
ד י ייד ן אי ן געטא , 

אי ן יא ר 1942 אי ז ד י עפידעמי ע שוי ן געווע ן פול ־ 
שטענדי ק אפגעשטעלט , או ן ייד ן האב ן ווידע ר אנגע ־ 
הויב ן באשעפטיק ט צ ו ווער ן בי י דע ר מיליטערישע ר 
מאכט , בי י ד י פארוואלטונגע ן פו ן שטא ט או ן דארף . ד י 
לאג ע הא ט זי ד ביסלעכוויי ז "סטאביליזירט" , או ן ד י דייטש ן 
האב ן ווידע ר אנגעהויב ן מאביליזיר ן ייד ן צ ו צוואמס ־ 
ארבעט . 

ייד ן האב ן אויספארקויפ ט דא ס לעצט ע ביס ל זאכ ן 
ווא ס זי י האב ן נא ד פארמאגט : בעטגעוואנט , ווע ש א . א . 
יידיש ן שטוב ן האב ן אויסגעזע ן וו י נא ך א פאגראם . מעבל ־ 
שטיק , ווא ס מע ן הא ט ניש ט געקענ ט פארקויפן , זענע ן 



258 


ספ ר זכרו ן 


צעהאק ט געוואר ן אוי ף ברען־האלץ . זעלט ן אי ז נא ד גע ־ 
ווע ן א שטוב , וו ו ע ם אי ז געבליב ן א בעט . דא ס רו ב אי ז 
מע ן געשלאפ ן אוי ף דע ר פאדלאגע , אוי ף שטרוי־מאט ־ 
ראצן • 

מידע , צעבראכענ ע או ן רעזיגנירט ע נא ד דע ר שווע ־ 

רע ר עפידעמי ע אי ן געטא , ווא ט הא ט גור ם געווע ן העכע ר 
900 טויט ע — חו ץ ד י צעשאסענ ע דור ד ד י דייטש ע 
זשאנדאר ן אוי ף דע ר ארישע ר זיי ט — האב ן אי ן געט א 


גורל . מע ן הא ט בול ט געפיל ט וו י ד י לאג ע ווער ט ער ־ 
גע ר מי ט יעד ן טאג , פו ן שע ה צ ו שעה . ד י זשאנדאר ן 
האב ן אפטע ר געמאכ ט איבערפאל ן אויפ ן געטא , געשלאג ן 
או ן געקאלעטשעט , געמאטער ט צו ם טויט . 

דע ר סאדיס ט או ן מאסן־מערדער , אבערלויטענאג ט 
פו ן דע ר זשאנדארמערי ע אי ן ווארשעווע ר גרייז , ליפשע , 
הא ט עטלעכ ע מא ל באזוכ ט דא ס געטא , ארויפגעלייג ט 
שווער ע קאנטריבוציע־שטראפ ן — יעדע ס מא ל צ ו צע ן 



דא ס געס א פארשפאר ט מי ט א הילצער ן פארק ן פו ן דע ר זיי ם פו ן סטארי־רינעק . 

א ק דריט ן הוי ז פו ן לינק ם — דע ר טויע ר צו ם בית־המדרש . א קריס ט הא ט פאטאגראפיר ט 
דא ס ביל ד פו ן דע ר ארישע ר זיי ט ענד ע זומפ ר — צווי י וואכ ן פא ר דע ר ליקוויזזאצי ע 


דא ן געלעב ט א ן ער ד 8000 יידן . ד י רעזיגנאצי ע או ן 
פארצודיפלונ ג הא ט אל ץ מע ר באהערש ט ד י איבערגע ־ 
בליבענ ע יידן . מע ן הא ט אויפגעהער ט צ ו האפ ן אוי ף א 
נט , ווא ט זא ל מי ט זי ד ברענגע ן עפע ס א פארלייכטערונ ג 
אי ן לעבן . 

או ן דערוויי ל זענע ן כטד ר אנגעקומע ן ידיעו ת וועג ן 
דע ר סיטטעמאטישע ר ליקווידאצי ע פו ן ווארשעווע ר געטא . 
ד י ראדזימינע ר ייד ן האב ן זי ד געשראק ן פאר ן זעלב ן 


טויזנ ט זלאטעט , פארארדנ ט צ ו מאכ ן צע ן פא ר ניי ע שטיוול , 
או ן אויפנייע ן מונדיר ן פא ר דע ר "גראנאטאווער " פאלי ־ 
צי י אי ן ראדזימין . 

ע ט אי ז ארוי ט א גזירה , א ז דע ר יודענרא ט מו ז אויט ־ 
פארב ן ד י קאמענדאנטו ר פו ן דע ר זשאנדארמערי ע או ן 
ד י פריוואט ע וווינונגע ן פו ן ד י זשאנדאר ן — בער ד דריי ־ 
סי ק לאקאלן • 

ד י לאג ע אי ן געט א אי ז געוואר ן פולשטענדי ק אויט ־ 



לקהיל ת רדזימי ן 


259 


זיכטלאן , א ן וועלכע ר ע ם אי ז האפנונ ג אוי ף לינדער ן 
ד י לייד ן או ן נגישות . א מוראדיקע ר יאו ש הא ט געפרעס ט 
ד י הערצער . 

סתירותדיק ע ידיעו ת 

ע ם האב ן אנגעהויב ן אנקומע ן טרויעריק ע ידיעות , 

א ז מע ן ליקווידיר ט ד י געטא ס אי ן אטוואצק , פאלעניץ , 
רעמבערטאוו , מינס ק ־מאזאוויעצ ק א . א . 

ד י ראדזימינע ר ייד ן האב ן שוי ן דייטלע ך געפילט , 

א ז ד י גרויזאמ ע קאטאסטראפ ע דערנענטער ט זי ד אוי ר 
צ ו זיי . 

גא ך דע ר בלוטיקע ר שחיט ה או ן ליקווידאצי ע פו ן 
יאדאווע ר געטא , הא ט ד י ייד ן אי ן ראדזימי ן ארומגע ־ 
כאפ ט א ן אומגעהויער ע פאניק . א ס ך האב ן פארלאז ט 
דא ס געט א או ן זענע ן אריבע ר אוי ף דע ר ארישע ר זייט . 
געווע ן אבע ר א גרויסע ר טייל , ווא ס הא ט זי ך ניש ט 
געלאז ט באהערש ן פו ן דע ר בהלה־שטימונג . זי י האב ן 
געגלויב ט אי ן ד י פארזיכערונגע ן פו ן דע ר דייטשע ר אד ־ 
מיניסטראטיווע ר מאכט , א ז ד י געטא ם אי ן ראדזימין , ווא ־ 
לאמי ן או ן לעגיאנאוו ע וועל ן צייטוויילי ק בלייב ן אוי ף 
ד י ערטע ר מיט ן צי ל צ ו פארענדיק ן ד י אנגעהויבענ ע 
מיליטעריש ע ארבעטן.. . 

ע ס הא ט זי ך דערנענטער ט דע ר יום־טו ב סוכות . 

ניש ט געקוק ט אוי ף דע ר טראגישע ר לאגע , האב ן 
ייד ן זי ך געגריי ט צו ם יום־טוב . ד י פרומ ע ייד ן האב ן גע ־ 
שאפ ן קליינ ע מניני ם אי ן פריוואט ע שטובן . אי ן דע ר 
שטאטישע ר שו ל הא ט מע ן מור א געהא ט צ ו דאווענען , 
וויי ל יעד ע מינו ט הא ט געקענ ט געשע ן א ן איבערפא ל פו ן 
ס.ם.־לייט . 

דע ר הילפס־קאמיטע ט הא ט פונאנדערגעטייל ט א 
ביס ל געלט , האל ץ או ן פראדוקט ן פא ר דע ר באפעלקע ־ 
רונג , מענטש ן זאל ן האב ן מי ט ווא ס צ ו מאכ ן יום־טוב . 

ע ם הא ט זי ך צ ו ביסלע ך געשאפ ן א יום־טובדיק ע 
שטימונג , או ן ע ם הא ט זי ך אדסגעדאכט , א ז ד י ייד ן האב ן 
לייכטע ר אפגעאטעמט , א ז ד י אטמאספע ר הא ט זי ך אויסגע ־ 
לייטערט . עפע ס הא ט זי ך געשטארק ט דע ר יידישע ר בטחון . 

אזו י הא ט מע ן זי ו גענומע ן גרייט ן צו ם אנקומענדיק ן 
שמחת־תור ת 


דע ר יום־טו ב פארוו^זנדל ט אי ן א תשעוז״בא ב 

פרייטיק , דע ם 2 ט ן אקטאבע ר 1942 . 

11 אזייגע ר בייטא ג הא ט דע ר פרעזע ס פו ן יודענרא ט 
באקומע ן א פארטרולעכ ע ידיע ה פו ן דע ם גראנאט־פא ־ 
ליציאנ ט וויעלינסק י פו ן דע ם ראדזימינע ר פאליציי־פאס ־ 
טערונעק , א ז אוי ף דע ר היינטיקע ר נאכ ט אי ז מאביליזיר ט 
געוואר ן ד י גראנאט־פאליצי י פו ן וואלאמין , טלושטש , 
יאדאוו , פרושקאו ו או ן אנדער ע שטעטלעך , או ן א ז זי י 
דארפ ן אנקומע ן קיי ן ראדזימי ן או ן זי ד צושטעל ן צ ו דע ר 
ראדזימינע ר זשאנדארמעריע . ע ר הא ט פארטרוי ט דע ם 
טערמין , א ז פי ר פארטא ג דאר ף עפע ם געשען.. . 

דע ר פרעזע ם הא ט זי ר גליי ך פארשטענדיק ט מי ט 
אייניק ע מיטגלידע ר פו ן יודענרא ט או ן ע ם אי ז באשלאס ן 
געוואר ן צ ו שטעל ן אוי ף ד י פי ס דע ם גאנצ ן אפאראט , 
כד י צ ו דערוויס ן זי ך גענויער ע פרטי ם או ן באטראכט ן 
ווא ס מע ן קע ן טון . ד י זשאנדארן , ווא ס זענע ן געשטא ־ 
נע ן אי ן קאנטאק ט מי ט ד י ייד ן או ן באקומע ן פו ן זי י 
געלט , האב ן אל ץ אפגעלייקנט . דע ר לויטענאנ ט שולץ , 
דע ר מייסטע ר פאדעשוו א או ן אבערמייסטע ר שטיפער , 
וועלכ ע האב ן ערש ט מי ט אייניק ע טע ג צורי ק באקומע ן 
גאנ ץ פיינ ע מתנו ת פונע ם יודענראט , האב ן אוי ד קא ־ 
טעגארי ש אפגעלייקנ ט וועלכ ן ע ם אי ז פלא ן צ ו ליקווי ־ 
דיר ן דא ס געטא . זי י האב ן געזאגט , א ז ד י פאלאק ן מאכ ן 
ספעציע ל א פאניק , כד י צ ו קענע ן אפקויפ ן בי י ד י ייד ן 
זייער ע זאכ ן פא ר ביליק ע פרייזן.. . 

ד י מיטגלידע ר פו ן יודענרא ט האב ן זי ך ניש ט בא ־ 
פרידיק ט מי ט ד י דאזיק ע ענטפער ס או ן גענומע ן אינטענ ־ 
סיו ו זוכ ן ווייטערדיק ע קאנטאקטן , כד י צ ו דערוויס ן זי ד 
דע ם אמת . פינ ף אזייגע ר נאכמיטא ג הא ט מע ן ענדלע ך 
באקומע ן א פארטרוילעכ ע ידיעה , א ז ע ם ווער ן ליקווי ־ 
דיר ט ד י געטא ם אי ן ראדזימין , וואלאמי ן או ן לעגיאנאווא . 
מע ן הא ט שוי ן געוווסט , אז-־ד י ייד ן פו ן וואלאמי ן או ן 
לעגיאנאוו א ווער ן שד ן געטריב ן אויפ ן ווע ג קיי ן רא ־ 
חימין . 

מאמענטא ל אי ז פארשווונד ן געוואר ן יעדע ר שפו ר 
פו ן דע ר יום־טובדיקע ר שטימונ ג א ץ ראדזימינע ר געטא . 
דע ר יום־טו ב א ץ מיטאמא ל פארוואנדל ט געוואר ן אי ן א 
תשעה־באב . ייד ן זענע ן ארומגעלאפ ן איינע ר צו ם צווייט ן 
א ץ אוי ף אלעמענ ם ליפ ן א ץ געווע ן ד י פראג ע : 



260 


ספ ר זכרו ן 


"ווא ט טו ט מען ? ווא ם ווע ט זיי ן מי ט אוגדז ? ווו ־ 

הי ן ווע ט מע ן אונד ז פירן? " 

אי ן יעגע ם מאמענ ט הא ט מע ן מקנ א געווע ן ד י אלע , 

ווא ט זענע ן געשטארב ן אי ן געט א מי ט א נאטירלעכ ן 
טויט . דא ט הא ט געהייט ן אי ן געט א א ״לוקטוט־טויט ״ ; 
יענ ע האב ן געהא ט ד י זכי ה צ ו קומע ן צ ו קבר ־ ישרא ל 
אויפ ן ארט . 

א פ ך ייד ן האב ן אנגעהויב ן טראכט ן ארויטצוגיי ן פו ן 
געטא , געוואר ט ע ט זא ל ווער ן פינצטער , געפאק ט פעק ־ 
לע ך אוי ף איבערצושיק ן צ ו פריינ ט אוי ף דע ר ארישע ר 
זיי ט — אויפ ן פאל , א ז ע ט ווע ט געלינגע ן זי ך צ ו רא ־ 
טעווען . 

ד י פארשטייע ר פו ן דרי י הילפט־ארגאניזאציעט , ווא ט 
האב ן עקזיפטיר ט אי ן געט א האב ן אפגעהאלט ן א פאר ־ 
טרוילעכ ע באראטונ ג או ן באשלאפ ן צ ו פארלאז ן דא ט 
געטא , העלפ ן ארגאניזיר ן אי ן גרופ ן ד י אלע , וועלכ ע 
זענע ן גריי ט ארויפצוגיי ן או ן אנבינד ן א קאנטאק ט מי ט 
ד י פויליש ע פארטיזאנע ר אי ן ד י גאענט ע וועלדע ר ארו ס 
ראדזימי ן או ן ווישקאוו . 

פרומ ע ייד ן פרווו ן באהערש ן דע ם פחד , מאכ ן הקפו ת 
ביי ם דאוונען , זינגע ן פארשידענ ע ניגונים , אזו י וו י זי י 
וואלט ן מי ט אל ע כוחו ת געוואל ט פארטרייב ן ד י שרע ק 
או ן בהלה־שטימונג . ווע ר ע ם הא ט צוגעזע ן ד י הקפו ת 
אי ן יענע ם שמחת ־ תורה , הא ט געמוז ט באווונדער ן דע ם 
גרויט ן גייטטיק ן כו ח פו ן א ט ד י פרומ ע יידן . זייע ר האל ־ 
טונ ג אי ן אז א חורבן־טיטואצי ע הא ט געווירק ט אוי ף ד י 
געמיטער , הא ט געמאכ ט פארגעט ן א ביט ל דע ם יאוש , 
או ן אויפגעוועק ט געפיל ן פו ן בטחון . 

פא ר האלבע ר נאכט , פא ר 12 אזייגער , הא ט ד י ער ־ 

שט ע גרופ ע יידן , צוויש ן זי י אוי ך איך , פארלאז ט דא ם 
געטא . ד י גרופ ע הא ט געצייל ט 100 יידן . 

ד י געזעמונ ג 

א שע ה פריע ר זענע ן געקומע ן צ ו אונד ז דע ר רב , 

ר ׳ יהודה־ארי ה וויטאקינטקי , דע ר פרעזע ם פו ן יודענ ־ 
ראט , מאי ר ווינטערמאן , דע ר גבא י פו ן דע ר חברה־קדישא , 
שלמ ה קאפעלושניק , מיי ן פריינ ד אליעז ר הענדעל , או ן 
נא ד געזעלשאפטלעכ ע עטקנים . זי י האב ן זי ך געוואנד ן 
צ ו מי ר אל ם צ ו א געזעלשאפטלעכ ן עטקן , ווא ט הא ט ד י 


גאנצ ע ציי ט מיטגעארבע ט מי ט זי י או ן מיטגעמאכ ט ד י 
שווערטט ע טיטואציעם . זי י זענע ן געקומע ן מי ט מי ר זי ד 
געזעגענען . 

דא ם געזעגענע ן זי ך אי ז געווע ן א דערשיטערנדי ־ 

קע ר מאמענט , ווא ט אי ז אוי ף אייבי ק איינגעקריצ ט אי ן 
מיי ן געמי ט או ן נשמה . אי ך פארצייכ ן אוי ף אייבי ק ד י 
ווערטע ר פונע ם רב , ווא ט ע ר הא ט דעמאל ט געזאג ט 
פא ר דע ר גרופ ע אוועקגייענדיק ע יידן . ע ר הא ט גערעד ט 
מי ט א פארשטיקטע ר שטימע , זי ר געשטיק ט מי ט הייט ע 
טרער ן : 

"...אומפארגעטלע ך זענע ן ד י יארן , ד י טע ג או ן 
נעכט , ווא ט מי ר האב ן צוזאמע ן דורכגעמאכ ט אי ן ד י 
שווערטט ע טיטואציעם , ווע ן אוי ף אונדזע ר עד ה הא ט 
זי ך געשי ט איי ן גזיר ה נא ך דע ר אנדערער . מי ר האב ן 
צוזאמע ן געארבעט , פריינ ד קאטאווער . צוזאמע ן האב ן 
מי ר אוי ף אונדזער ע אקטלע ן געפיל ט ד י זאר ג פא ר דע ר 
עד ה פו ן קנאפ ע אכ ט טויזנ ט ייד ן פו ן ראדזימי ן או ן 
ד י היימלאז ע פליטי ם פו ן ווישקאוו , טעראצק , פולטוט ק 
או ן אנדער ע קלענער ע או ן גרעטער ע שטעטלעך , חרו ב 
געווארענ ע יידיש ע קהילות . איצ ט צעשייד ן מי ר זיך . אי ר 
גיי ט אוועק , אי ר מוז ט גיין , קעמפ ן פאר ן לעבן . מי ר 
גיב ן איי ך מי ט אונדזער ע הייטט ע ווונטש ן או ן דערבי י 
נעמ ט אוי ך מי ט אוגדזער ע פארלאנגען . מי ר פארלאנגע ן 
פו ן איי ך אי ן נאמע ן פו ן ד י אומגעקומענ ע קדושים , אוי ף 
דע ר ארישע ר זייט , אי ן נאמע ן פו ן די , ווא ט זענע ן אזו י 
גרויזא ם פארפייגיק ט געוואר ן צו ם טוי ט או ן זייער ע ביי ־ 
נע ר זעגע ן פונאנדערגעווארפ ן איבע ר פעלדע ר או ן וועל ־ 
דער . מי ר בעט ן אייך , אי ר זאל ט זי י מקבר־זיין , ברענ ־ 
גע ן וו י וויי ט מעגלע ך צ ו קבר־ישראל ; מי ר פארלאנגע ן 
אוי ך אי ן נאמע ן פו ן ד י טויזנטע ר יידן , ווא ט וועל ן שוי ן 
אפש ר אי ן עטלעכ ע שע ה אדו ם ניש ט זיי ן צוויש ן ד י 
לעבעדיקע , אי ר זאל ט נקמ ה נעמע ן פו ן אונדזער ע שונ - 
אי ם פאר ן אומשולדי ק פארגאטענע ם בלוט" . 

בי י ד י דאזיק ע ווערטע ר הא ט דע ר יונגע ר ר ב זי ד 
שטאר ק צעוויינט . 

אמדזע ר שבוע ח 

אי ן דע ר דערשיטערנדיקע ר שטימונ ג האב ן זי ד גע ־ 
נומע ן הער ן געוויינען , ד י אנוועזענד ע מענטש ן האב ן טפאז ־ 



לקהיל ת רדזימי ן 


261 


מירט . יעדע ר הא ט זי ך אפגעגעב ן א קלאר ן די ן וחשבון , 
א ז דא ס זענע ן אנטשיידנדיק ע מינוטן . ע ס אי ז געווע ן 
שווע ד זי ך צ ו שייד ן מי ט ד י יעניקע , מי ט וועלכ ע מע ן 
אי ז אזו י פי ל יאר ן געווע ן טעטי ק אל ן יידישע ר געזעל ־ 
שאפטלעכע ר ארבעט , זי ך באמי ט ברענגע ן היל ף גויט ־ 
באדערפטיק ע או ן אפראטעווע ן יידיש ע לעבנס . 

דא ם הא ט געדויער ט עטלעכ ע מינוט . אי ך הא ב גע ־ 
וווסט , א ז אי ך דאר ף עפע ס זאגן , נא ד אי ן האלד ז הא ט 
געשטיק ט א שווערע ר קנויל . קוים , מי ט ד י לעצט ע כוחו ת 
הא ב אי ך ארויסגעברענג ט מייג ע ווערטער , ווא ס האב ן זי ד 
געריס ן פו ן ד י טיפעניש ן פו ן מיי ן הארץ : 

"...מי ר זאג ן איי ך צו , א ז ווע ד פו ן אונד ז ע ם ווע ט 
בלייב ן לעבן , ווע ט מי ט אל ע כוחו ת שטרעב ן צ ו פאר ־ 
ווירקלעכ ן אייער ע ווונטשן . אייבי ק וועל ן אונד ז באגלייט ן 
אייער ע געזעגנונגס־ווערטער , וועלכ ע זענע ן פא ר אונד ז 
ד י אויפפאדערונ ג פו ן ד י ראדזימינע ר יידן , מי ט וועלכ ע 
מי ר פיל ן זי ד פארבונד ן אוי ף אייביק." " 

אזו י הא ט ד י ערשט ע גרופ ע ייד ן פארלאז ט דא ס 
געט א אי ן דע ר געדיכטע ר פינצטערני ש פו ן דע ר נאכט , 
או ן אי ן אונדזער ע אויער ן האב ן ניש ט אויפגעהער ט צ ו 
קלינגע ן ד י ווערטער : "נקמה" , "נקמה". " 

נא ד אונד ז האב ן זי ד געשאפ ן נא ד עטלעכ ע קלע ־ 
נער ע גרופן , וועלכ ע האב ן פארלאז ט דא ס געטא . 

דא ס אי ז אבע ר געווע ן נא ר א קליינע ר טייל . דע ר 
רו ב פו ן ד י ראדזימינע ר ייד ן זענע ן געבליב ן מי ט זייער ע 
פארפאקט ע פעקלע ך גריי ט אויפ ן באפע ל פו ן דע ר זשאג ־ 
דארמערי ע צ ו גיי ן אוי ף דע ר אויסזידלונג . 

פינקטלע ך 12 ביינאכ ט אי ז דא ס געט א געוואר ן 
ארומגערינגל ט דור ך דע ר גראנאט־פאליציי . רעפלעקטאר ן 
האב ן שטאר ק באלויכט ן פו ן אל ע זייט ן דא ם געטא , ווא ם 
אי ז ארומגעשטעל ט געוואר ן מי ט קוילנווארפער . אייני ־ 
ק ע צענדלי ק זשאנדאר ן זענע ן אריי ן אי ן געטא , או ן באל ד 
האב ן זי ך דערהער ט עטלעכ ע שאסן . דא ס האב ן זי י גע ־ 
שאס ן אי ן דע ר לופט , כד י צ ו פארשטארק ן דע ם פח ד 
או ן פאני ק פו ן ד י צו ם טוי ט דערשראקענ ע יידן . 

ד י פארשטייע ר פו ן יודענרא ט או ן ד י יידיש ע פא ־ 
ליציאנט ן האב ן זי ך באמי ט צ ו האלט ן ארדנונ ג או ן ניש ט 
דערלאז ן צ ו קיי ן בהלה , כד י ניש ט צ ו געב ן ד י זשאג ־ 
דאר ן קיי ן אויסריי ד צו ם שיסן . ד י דייטש ן האב ן ארוים ־ 


געגעב ן א פארארדעגונג , א ז אי ן פארלוי ף פו ן דרי י שע ה 
דארפ ן אל ע ייד ן זי ך פארזאמלע ן אויפ ן פלא ץ בי י דע ר 
באן־סטאצי ע קיי ן טלושטש , ניש ט וויי ט פו ן שעכט ־ 
הויז . 

כאראקטעריסטי ש צ ו דע ר דעמאלטיקע ר אטמאספע ר 
אי ן געט א איז , ווא ס אי ן ערשט ן מאמענ ט הא ט זי ד גע ־ 
דאכט , א ז ד י געדריקטקיי ט או ן פארצווייפלונ ג ווער ן עט ־ 
ווא ס לייכטער.. . ד י סיב ה דערפו ן אי ז געווע ן ד י באקו ־ 
מענ ע ידיעה , א ז מי ט דע ר געטא־ליקווידאצי ע פיר ט ניש ט 
א ן דע ר אויבערלויטענאנ ט ליפשע , וועלכע ר אי ז געווע ן 
בארימ ט מי ט זיי ן סאדיסטיש ן באנדיטיזם , נא ר דע ר אדי ־ 
בערלויטענאנ ט פעך , וועמע ן מע ן הא ט געהאלט ן פא ר א 
קלענער ן אויסווורף.. . 



א קב ר מי ט א צל ם אויפ ן בית־העלמי ן אי ן ראדזימין . אי ן אנהיי ב 
1944 האב ן ד י דייטש ן אנטדעק ט א גו י אי ן דאר ף נאדמ א בי י 
סטרוג א ווא ט הא ט אויסבאהאלט ן בי י זי ר דע ם פראפעסא ר 
היסטאריקע ר האנדעלסמא ן ( א משומד ) פו ן ווארשעווע ר געטא . 
ד י דייטש ן האב ן דע ם גו י דערשאט ן או ן אי ם קוב ר געווע ן אויפ ן 
חרובדיק ן יידיש ן בית־העלמי ך אי ן ראדזימי ן 


ליקווידזפצי ע פו ן ד י געטא ס 
ראדזימין , לעגי^נאוו ^ או ן וואלאמי ן 
שבת , דע ם 2 ט ן אקטאבע ר 1942 . 
פינקטלע ך 8 אינדערפר י זענע ן אנגעקומע ן קיי ן רא ־ 
דזימי ן ד י יידן , וועלכ ע מע ן הא ט ארויסגעטריב ן פו ן לע ־ 
גיאגאווע ר געטא . זייע ר אויסזע ן אי ז געווע ן שרעקלעך . 
א שטרעק ע פו ן 18 קילאמעטע ר הא ט מע ן זי י געטריב ן 
צופו ם — מידע , צעבראכענ ע או ן צעשלאגענע . 

12 נאכמיטא ג זענע ן אנגעלזומע ן ד י יידן , וועלכ ע 


262 


ספ ר זכרו ן 


מע ן הא ט געטריב ן פו ן וואלאמינע ר געט א — 12 קלא ־ 
מעטער , אוי ך אי ן זעלב ן שרעקלעכ ן מצב . 

אזייגע ר 2 נאכמיטא ג זענע ן ד י ייד ן פו ן לעגיאנאוו ע 
או ן וואלאמין , צוזאמע ן מי ט ד י ראדזימינע ר יידן , גע ־ 
טריב ן געזואר ן צ ו דע ר באן־סטאציע . צוזאמע ן זענע ן זי י 
געווע ן בער ך א 15 טויזנ ט יידיש ע נפשות . 

ד י פרומ ע יידן , מי ט אליעז ר הענדעל , שלמ ה קא ־ 
פעלושני ק או ן לייבי ש נאדע ל פו ן ווישקאו ו בראש , האב ן 
זי ך איינגעהל ט אי ן זייער ע טליתי ם או ן מיטגענומע ן מי ט 
זי ר עטלעכ ע ספרי־תור ה אוי ף זייע ר לעצט ן וועג.. . אי ן 
ד י ערשט ע מינוט ן זענע ן ד י דייטשיש ע זשאנדאר ן או ן 
פויליש ע "ו.ראנאט״־פאליציאנט ן געוואר ן צעמיש ט או ן 
זי י זענע ן געווע ן אי ן גרוי ס פארלעגנהייט . צו ם ערשט ן 
מא ל האב ן זי י געזע ן פא ר זי ך יידן , וועלכ ע גייע ן אוי ף 
אז א אופ ן צו ם טויט . זי י זענע ן געשטאנע ן צעטומל ט או ן 
ניש ט געוווס ט ווא ס צ ו טאן . אבע ר דע ר לאנדס־קאמיסא ר 
מאנ ס הא ט געגעב ן א פארארדנונ ג ניש ט שטער ן ד י דא ־ 
זיק ע ייד ן מיטצונעמע ן מי ט זי ד ד י ספרי ־ תורה . 

אי ן יענ ע שרעקליכ ע שעה ן זענע ן נא ד געווע ן יידן , 

ווא ס האב ן געגלויבט , א ז זי י פאר ן אוי ף ארבעט.. . אבע ר 
אנדערע , או ן ספעציע ל פרויען , האב ן ספאזמאטי ש גע ־ 
וויינט . זייער ע ביטער ע קלו ת האב ן געהלכ ט פו ן אל ע 
זייטן . ע ס האב ן ביטע ר געוויינ ט אוי ר אלט ע או ן קראנק ע 
מענע ר אד ן קינדער.. . ד י פאלאק ן פו ן שטעט ל זענע ן גע ־ 
שטאנע ן פו ן דע ר ווייטנ ס או ן זי ך צוגעקוק ט צ ו דע ר 
ליקווידאצי ע פו ן געטא , בלוי ז געציילט ע פו ן זיי , בעיק ר 
פרויען , זענע ן געווע ן צעטומל ט או ן דערשיטערט . 

דע ר וואקזא ל אי ז ארומגערינגל ט געוואר ן מי ט ס.ס. ־ 

ליי ט או ן אוקראיניש ע פאליציאנטן . ע ס אי ז געגעב ן גע ־ 
מאר ן א באפעל , א ז אל ע 15 טויזנ ט ייד ן זאל ן זי ך שטעל ן 
אוי ף ד י קנ י או ן ניש ט מאג ן אדסצורעד ן צוויש ן זי ר 
א ווארט . 

פרומ ע יידן , איינגעהילט ע אי ן ד י טליתים , האב ן זי ך 
אפגעזאג ט צ ו קניען . ד י פאליציאנט ן האב ן זי ר גע ־ 
ווארפ ן אוי ף זי י או ן מערדערלע ך צעשלאגן . א טיי ל פו ן 
ד י דאזיק ע ייד ן זענע ן געבליב ן שטיי ן שטאלצע , צעבלו ־ 
טיקט ע או ן ניעו ט געמא^ ט קניען . ענדלע ך אי ז געקומע ן 
א באפע ל פו ן לאנדס־קאמיסאר , א ז ע ר באפריי ט זי י פו ן 
קניען . 


פלוצלינ ג הא ט זי ך באוויז ן א רוי ך או ן פייע ר פו ן 
דע ם אויסגעליידיקט ן געטא : ד י דייטש ן האב ן אונטער ־ 
געצונד ן או ן פארברענ ט ד י שול . דא ס בית־המדר ש אי ז 
פארניכטע ט געוואר ן נא ך פריער . 

דע ר פרעזידענ ט פו ן יודענראט , מאי ר ווינטערמאן , 

הא ט זי ך געווענד ט צו ם לאנדס־קאמיסא ר פו ן ראדזימי ־ 
נע ר קריי ז מי ט א ביט ע ע ר זא ל דערלויב ן צ ו ברענגע ן 
פא ר ד י הונגעריק ע ייד ן ד י טשאלנטער , ווא ס זענע ן גע ־ 
בליב ן אי ן זייער ע הייזע ר אי ן געטא . ע ר הא ט ד י דערלוי ־ 
בעני ש געגעבן . יידיש ע פאליציאנטן , וועלכ ע זענען , פאר ־ 
שטענדלעך , אוי ר געפיר ט געוואר ן צ ו דע ר ליקווידאציע , 
האב ן געבראכ ט ד י טשאלנטע ר או ן זי י פונאנדערגעטייל ט 
צוויש ן ד י יידן . 

דערווי ל האב ן עטלעכ ע מיידלע ך מיטאמא ל זי ך אויפ ־ 
געהויב ן או ן ניש ט געוואל ט מע ר זיצ ן אוי ף ד י קני . ע ס 
האב ן זי ך דערהער ט עטלעכ ע שאסן , או ן ע ם זענע ן גע ־ 
פאל ן קרבנות . ד י ס.ס.־מערדע ר האב ן אויסגענוצ ט דע ם 
טומ ל או ן אנגעהויב ן שרעקלע ך שלאג ן יידן . 

אזייגע ר 4 נאכמיטא ג א ד אנגעקומע ן דע ר עשאלא ן 
(ד י באן־וואגאנען) , או ן ד י ייד ן זענע ן אריינגעשטופ ט 
געוואר ן אי ן ד י מאגאנען . אי ן דע ם מאמענ ט האב ן שוי ן 
אל ע באן־ארבעטע ר געוווסט , א ז דע ר צו ג גיי ט קיי ן טרעב ־ 
לינקע . פא ר ד י ייד ן אי ז דא ס געווע ן א באשטעטיקונג , 
א ז מע ן פיר ט זי י צ ו פארניכטונג . ע ס אי ז אווע ק ד י אי ־ 
לוזי ע א ז מע ן פיר ט אוי ף ארבעט , מי ט וועלכע ר א טי ל 
ייד ן האב ן זי ך געפרווו ט פריע ר טרייסטן . 

ע ס אי ז פא ר אל ע קלא ר געווארן , א ז דא ס זענע ן 
שוי ן זייער ע לעצט ע מינוט ן אויפ ן דאזיק ן ארט ; א ז זי י 
וועל ן שוי ן מע ר קיינמא ל גיש ט זע ן זייער ע היימען , זייער ע 
שטעטלעך , וו ו זי י זענע ן געבויר ן געוואר ן או ן דערצויג ן 
געווארן , וו ו זי י האב ן געלעב ט או ן געטרוימ ט מעג ן א 
בעסער ן מארגן , מעג ן בעסער ע צייטן , מ ו זי י האב ן גע ־ 
לעבט , געחלומ ט *מל ה צ ו זי ץ קיי ן ארץ־ישרא ל או ן 
דארט ן פארווירקלעכ ן זייער ע אידעאל ן — זייע ר פער ־ 
זענלעכ ן אידעאל , או ן דע ם אידעא ל פו ן כל ל ישראל.. . 

דא ט לעצט ע אויסגעשרי י 

ד י זשאנדאר ן או ן ד י "גראנאסאווע " פאליציאנטן , 
צוזאמע ן מי ט ד י אוקראיגער , האב ן זי ך געווארפ ן אוי ף 



לקהיל ת רדזיפי ן 


263 


ד י אומגליקלעכ ע יידן , געשלאג ן אוי ף רעכט ם או ן אוי ף 
לינק ס שיי ן אי ן ד י וואגאגען . ד י געוויינען , געשרייע ן 
האב ן זי ך געריס ן צו ם הימל , באדעקט ן מי ט בליי . 

צוויש ן ד י געוויינע ן הא ט זי ך געהער ט א הארץ ־ 
רייסנדי ק אויסגעשרי י פו ן פרעזע ס פו ן וואלאמינע ר יודענ ־ 
ראט , בלומבערג ; ע ר הא ט געשריג ן צ ו ד י יידן , וועלכ ע 
האב ן געזוכ ט א מעגלעכקיי ט צ ו שפריגגע ן פו ן ד י ווא ־ 
גאנען , נא ך איידע ר דע ר צו ג הא ט גענומע ן גיין , או ן 
פרווו ן אנטלויפן : 

— "מיי ן זו ן געפינ ט זי ך אי ן ארבעטם־לאגע ר אי ן 
איזאבלין . גי ט אי ם איבע ר ע ר זא ל נא ך מי ר זאג ן 
קדיש! " 

די , וועלכ ע זעגע ן געשטאנע ן נעב ן פרעזע ם פו ן ווא ־ 
לאמינע ר יודענרא ט האב ן געהער ט וו י ע ר נעמ ט זאג ן 
ווידוי : "אשמנו , בגדנו... " ד י ארומיק ע ייד ן האב ן גאב ־ 
געזאג ט ד י ווערטע ר פו ן דע ר תפילה . 


ד י רעדע ר פו ן צו ג האב ן גענומע ן זי ר רירן.. . נא ד 
עטלעכ ע מינוט ן הא ט דע ר צו ג פארלאז ט ד י ראדזימין ־ 
סטאציע , אי ן דע ר ריכטונ ג פו ן מזרח , קיי ן טרעבלינקע.. . 
פו ן ד י וואגאנע ן הא ט זי ר געטראג ן א הארצרייסנדיק ע 
תפילה : ״שמ ע קולנו״.. . ד י הערצע ר פו ן 15 טויזנ ט יידן , 
געפיר ט צ ו דע ר שחיטה , האב ן זי ך פאראייניק ט אי ן א 
לעצט ן אויסגעשריי , ווא ס הא ט זי ך געריס ן צ ו ד י הימלען , 
צ ו דע ר גאנצע ר וועלט ; א געשריי , ווא ס טא ר קיינמא ל 
ניש ט אויפהער ן רופ ן צ ו נקמ ה פאר ן פארגאסענע ט בלו ט 
פו ן ד י אומשולדיק ע יידיש ע קרבנות . 

דא ס אי ז געווע ן דע ר לעצטע ר פארלאנ ג פו ן ד י אומ ־ 
געקומענ ע ייד ן צ ו די , ווא ט וועל ן איבערלעב ן דע ז גרוי ־ 
זאמע ן חורבן : 

שענרן ט נייש ט ד י מערדע ר זייע ר גרויזאסע ן פא — 
כרעכן , נעג ט נקמזליי ! 



264 


ספ ר זכרו ן 


מרדכ י זילברשטיי ן 

חיסו ל הגיט ו ברדזימי ו 



בבוא י עכשיו , למעל ה מ־ 28 שני ם אחר י אות ו ליל ה 
מ ר ונמהר , לתא ר א ת מ ה שקר ה "אז " בעייר ה (בגיט ו 
רדזימין ) בליל ה שלפנ י החיסו ל ־הגירוש , ח ש אנ י שלקחת י 
ע ל עצמ י משימ ה כבד ה ביותר . חלפ ו כ ל כ ך הרב ה שני ם 
ומטב ע הדברי ם שמאורעו ת מיטשטשי ם בזכרונ ו ש ל אד ם 
ושוקעי ם בתהו ם ־הנשיה . החש ש הו א שמ א חליל ה אכש ל 
בדיו ק פרט י התיאור.״אב ל — לא , שו ב אנ י ח י א ת שעו ת 
הבהל ה ש ל חדלו ן ואבדון , החרד ה מפנ י סו ף הגור ל 
המר , מבל י לדע ת בדיו ק באיז ו מית ה משונ ה נחוסל.. . 

ליל־האימי ם האחרו ן ש ל קהיל ת רדזימי ן ב ת מאו ת 
בשנים . 

שמועו ת ע ל גירו ש וחיסו ל הגיט ו כב ר הלכ ו אימי ם 
מא ז גבר ו ה״אקציות ״ בגיט ו וורש ה — הביר ה השוכנ ת 
20 ק״ מ מצפו ן לרדזימי ן — ביול י 1942 . מד י פע ם פרצ ו 
שמועו ת ובהל ה פקד ה א ת הגיטו , שהנ ה הליל ה ז ה יקר ה 
ג ם אצלנו . נוס ף ל״אקציות " בגיט ו וורש ה התחיל ו הגרמ - 
ני ם בהדרג ה לחס ל א ת הגיטאו ת בעיירו ת שבכ ל הסביבה . 
הי ה ברו ר שג ם תור ו ש ל גיט ו רדזימי ן יגיע . באיזו ר 
נותר ו ר ק שלו ש עיירו ת ע ם יהודים : רדזימין , וולמי ן 
ולגיונובו . 

על י להקדי ם ולתאר , ול ו בקצרה , א ת המצ ב והתנאי ם 
ששרר ו בגיט ו רדזימי ן מא ז הוק ם שנתיי ם לפנ י כן , 
בדצמב ר 1940 . ע ד אז , למעל ה משנ ה ש ל כיבו ש גרמני , 


התנהל ו חי י היהודי ם איכשהו ; אמנ ם ע ם הגבלות , נגי - 
שו ת וגזירו ת ע ל גב י גזירות , כול ל עניד ת סר ט ע ם מגן ־ 
דוד , והכר ח לצא ת לפחו ת יומיי ם בשבו ע לעבודות־כפיי ה 
לל א שו ם תמורה . א ך א ם משווי ם א ת המצ ב בשנ ה ההי א 
לתנאי ם שלאח ר מכן , כאש ר היהודי ם נכלא ו בי ן גדר י 
הגיטו , הר י שנ ת הכיבו ש הראשונ ה נחשב ת כתקופ ה ש ל 
חיי ם "כמע ט אנושיים" . 

זמ ן קצ ר לאח ר הקמ ת הגיט ו פק ד רע ב חל ק ניכ ר 
מהאוכלוסי ה היהודי ת הכלוא ה בתוכו . יוק ר מיצרכ י המזו ן 
וחוס ר האפשרו ת לצא ת מעב ר לגד ר ולהרווי ח משה ו כד י 
לקנו ת ככ ר לחם , גרמ ו לכ ך שאנשי ם החל ו לגוו ע מרעב . 
הראשוני ם שנפגע ו קשו ת היו , כנ|ובן , בנ י דלת־הע ם 
שבמהר ה אזל ו אצל ם כ ל אמצע י מחי ה ו־ד ם ל א הית ה 
משג ת לקנו ת פרוס ת לח ם כד י להחיו ת א ת גופ ם המתנוו ן 
בש ל תת ־ תזונ ה מחריד ה ומציקה . 

אמנם , הוק ם מטב ח לנצרכי ם שחיל ק מנ ת תבשי ל 
פע ם ביו ם לנזקקי ם ביותר . א ך הי ה ז ה כטיפ ה בי ם 
המצוקה . חל ק ניכ ר מיהוד י רדזימי ן בגיט ו התפרנ ס בעיק ר 
(המוש ג "התפרנס" , מובנ ו בזמ ן ההו א הי ה להשי ג לח ם 
שחו ר ולהצלי ח לבש ל קצ ת מר ק לכ ל בנ י המשפחה ) 
ממכיר ת מטלטליהם , כול ל חלקי־לבו ש ונעלים , לאכר י 
הסביבה . א ך כמ ה זמ ן אפש ר להתקיי ם ממקו ר כז ה ? 
אפיל ו משפחו ת שנחשב ו מלפנ י המלחמ ה כאמידות , ל א 
יכל ו זמ ן ר ב להבטי ח לעצמ ן אמצע י קיו ם מינימל י ע ל 



לקהיל ת דדזימי ן 


265 


יד י מכיר ת הפצי־בי ת וע ד מהר ה התרושש ו והפכ ו לנצר - 
כים , כמ ו חוג י דלת־הע ם מא ז ומתמיד . 

ר ק חל ק קט ן מאוכלוסיי ת הגיט ו התפרנ ס ממלאכ ה 
ומעיסו ק כלשהו . הי ו אל ה בעיק ר חייטים , סנדלרי ם שעבד ו 
ומכר ו א ת תוצרת ם לאכרים . לאל ה נתווספ ו מספ ר אנשי ם 
שעסק ו בהברח ת מזו ן לתו ך הגיט ו בחירו ף נפ ש ותו ך 
סיכו ן החיים . 

יר י ביהודי ם שמחו ץ לגיט ו 

המצ ב הל ך ורע . בשנ ת 1941 פירסמ ו הגרמני ם צ ו שכ ל 
יהוד י שיימצ א מחו ץ לגיטו , ייענ ש ויוצ א להורג . עשרו ת 
יהודים , כול ל ילדי ם רכים , שנתפס ו ע ל יד י ז׳נדרמי ם 
מחו ץ לגדר , נור ו למוו ת לל א משפט . ביניהם : שנ י ילדים , 
נכדי ו ש ל העני ד קוליגובסקי , גיט ל רוטשטיין , ואחרים . 
ברם , מצוק ת הרע ב הית ה חזק ה יות ר מהפח ד מפנ י המוו ת 
ביריה . יהודי ם המשיכ ו להסתכ ן ולחפ ש פרוסת־לח ם מעב ר 
לגיטו . זכורנ י שאירע ו מקרי ם כאש ר בחורי ם עבר ו א ת 
גד ר הגיט ו כד י להברי ח לתוכ ו ש ק תפוחי-אדמה . כתמו - 
ר ה קיבל ו שכ ר ש ל 2 זלוט י — מחיר ו ש ל רב ע קיל ו 
לח ם שחור.. . 

רבי ם שילמ ו בחייה ם בע ד רצונ ם לזכו ת בפ ת לחם . 

כא ן על י לציי ן של א ר ק מפנ י הז׳נדרמי ם הגרמניים , שרוב ם 
הי ו "פולקסדויטשים " וידע ו פולנית , הי ה צור ך להיזה ר 
אל א ג ם מפנ י השוטרי ם הפילניים , הי ו מקרי ם כששוטרי ם 
אל ה תפס ו יהודי ם ומסר ו אות ם ליד י הז׳נדרמ- ם ואל ה רצח ו 
אותם . ייזכ ר לשמצ ה שמ ו ש ל השוט ר הפולנ י רשינסק י 
ששיר ת במשטר ה הפולני ת ברדזימי ן עו ד לפנ י המלחמה . 
ידו ע ל י לפחו ת ע ל מקר ה אח ד שהו א תפ ס אש ה יהודי ה 
מחו ץ לגיטו , מסר ה ליד י ז׳נדר ם והי א נורת ה למוות . 

המצ ב בגיט ו הגי ע ליד י כ ך שיו ם יו ם מת ו מספ ר 
אנשי ם מרע ב ומחלות . א ת ממד י התמות ה אפש ר אול י 
להעריך , א ם נשוו ה אות ה למצ ב לפנ י המלחמ ה כשהית ה 
בעי ר לווי ה אח ת פע ם בכמ ה שבועות , א ו אפיל ו בכמ ה 
חדשים , אחרי ם של א גווע ו מרע ב חי ו בתת ־ תזונ ה ונרא ו 
ממ ש כמ ו שלדי ם מכוס י עור , א ו נפוחי ם מרעב . 

הגרו ע ביותר , נוס ף למחלו ת והרעב , הי ה היאוש . 

ל א נרא ה צ ל ש ל תקו ה לק ץ הפורענו ת א ו לפחו ת להקל ה 
כלשהי . הגרמני ם הגיע ו א ז ע ד סטאלינגרא ד והחזי ת טר ם 
התחיל ה לסג ת מערבה , מצ ד שני , ח ח מ ן הגרמנים , 


היינ ו מוקפי ם אוכלוסי ה עויינ ת שחלק ה שיתפ ה פעול ה 
נגדנו ; במקר ה הטו ב הית ה אדיש ה אלינ ו ור ק מעטי ם 
מאו ד הי ו מוכני ם לעוו ר ליהוד י הגיטו . 

כז ה הי ה המצ ב בשנ ת 1942 . באות ו קי ץ נלקח ו 
מהגיט ו 100 בחורי ם ואנ י בתוכם , למחנ ה עבוד ה לאיזבלין , 
מרח ק כ־ 10 ק״ מ מעירנו . עבדנ ו ש ם בהפק ת כבו ל ("טורף" ) 
להסקה . מזוננ ו הי ה חצ י ק״ ג לח ם שחו ר ומנ ת מר ק 
מימ י ביום . העבוד ה היתד ! מפרכת , כ־ 10 שעו ת ביו ם 
והמשגיחי ם הפולניי ם הרא ו לנ ו א ת נח ת זרוע ם כ ל אימ ת 
שר ק התחש ק להם , (ע ל מחנ ה ;,איזבלין" , רא ה רשימ ה 
נפרד ת — מ . ז.) . מ ן המחנ ה השתחררת י בסו ף הקיץ , זמ ן 
קצ ר לפנ י חיסו ל הגיט ו ברדזימין , 

חזרת י לרדזימי ן והתחלת י לחשו ב מ ה לעשו ת הלאה . 
להשא ר בגיט ו פירוש ו — אבדו ן כמע ט ודאי . בבי ת ל א 
נותר ו לנ ו יות ר אמצע י קיום , כ י התקיימנ ו במש ך השנ - 
תיים , מא ז הקמ ת הגיטו , בעיק ר ממכיר ת דברים , ומצ ד 
שנ י ל א נראת ה תקוו ה רב ה שישאיר ו א ת יהוד י הגיט ו 
ברדזימי ן אחר י מ ה שקר ה בוורש ה ובערי ם אחרו ת בסביבה . 

בינתיי ם התחיל ו להגי ע ידיעו ת ממקורו ת שוני ם ע ל 
גור ל היהודי ם המגורשי ם מהגיטאות . הי ו מקרי ם בודדי ם 
כשאנשי ם הצליח ו להימל ט מהקרונו ת הנעולי ם בזמ ן נסיעת ם 
וסיפר ו שמעבירי ם א ת היהודי ם למחנ ה השמד ה טרכלינק ה 
וש ם ה ם נרצחים . מאו ת אלפ י יהודי ם נשלח ו לאות ו מחנ ה 
איו ם ושו ם ידיעו ת מה ם ל א נתקבלו , כדא י לציי ן שרו ב 
בנ י עמנ ו פשו ט ל א האמינ ו לאות ן ידיעו ת מחרידות , 
ואנ י תוה ה ע ד היו ם מ ה הסיבו ת לכך . נרא ה ל י שהסבר , 
חלק י לפחות , אפש ר למצו א בעובד ה של א הי ו לנ ו למעש ה 
דרכי ם א ו אמצעי ם להימל ט מגורלנו , ואנשי ם נאחז ו בתקוו ת 
שו א שכ ל ז ה ל א נכון . מ ה עוד , שמעשי ם כאל ה ל א הי ו 
לה ם א ח ודוגמ ה בהיסטורי ה האטשית . 

לצא ת מהגיט ו ל א קש ה היה . אפש ר הי ה בקלו ת 
לעבו ר א ת הגדר , אב ל לא ן ללכ ת ז למ י לפנו ת ז רו ב ה - 
פולני ם ל א הי ו מוכני ם לקב ל יהוד י לביתם . הי ו ר ק מקרי ם 
מעטי ם מאו ד כשהיהודי ם מצא ו מקל ט בכפרים , ותמור ת 
עבוד ה במשק ו ש ל אכר , קיבל ו קור ת ג ג ומזון . האכרי ם 
האל ה נאלצ ו להסתי ר א ת היהודי ם לב ל יווד ע לשכניה ם 
העלולי ם להלשי ן עליה ם בפנ י הגרמנים , כפ י שאמנ ם קר ה 
במקרי ם רבים . התחלת י לחשו ב ע ל אפשרו ת להשי ג תעודו ת 
מזוייפו ת בתו ר נוצר י ולנסו ת להסתד ר מח ח לגיסו . 



266 


ספ ר זכרו ן 


עודד ה אות י העובד ה של א הי ה ל י מרא ה יהוד י טיפוס י 
ודיברת י פולני ת במבט א טוב ; ל א פע ם אמר ו ל י פולני ם 
שאיננ י תמ ה ליהודי . א ך השאל ה המרכזי ת הית ה איפ ה 
משיגי ם תעוד ה כזאת . כ ל הפולני ם צויד ו ע״ י השלטונו ת 
הפולני ם בתעודות־זהו ת חדשו ת ("רןנקאדטה" ) ול א הי ה ל י 
מוש ג לא ן לפנו ת כד י לנסו ת להשי ג תעוד ה כז ו ע ל ש ם 
פולני . הדב ר הי ה כרו ך בתשלו ם סכו ם כס ף רציני , איל ו 
היית י מגי ע למקו ר המספ ק תעוד ה כזאת . 

יאו ש ותקוות־שו א 

הגי ע ח ג הסוכו ת ש ל שנ ת 1942 . באות ה תקופ ה 
התהלכ ו מד י פע ם שמועו ת שהנ ה הליל ה יגרש ו א ת 
יהוד י הגיטו . השמועו ת בא ו ממקורו ת שונים . פולני ם שמח ו 
להבי א אלינ ו בשורו ת אל ה — סימני ם שוני ם ממקורו ת 
גרמניים , כגו ן תגבור ת ז׳נדרמי ם שהגיע ה לעי ר וכר . 
בללו ת כאל ה אי ש ל א עצ ם עי ן בתו ך הגיט ו וכול ם חכ ו 
בחרד ה לבאות . בדמדומ י בוקר , כשהתבר ר שהית ה זא ת 
אזעה ת שו א נשמ ו כול ם לרווח ה : הנ ה זכינ ו ביו ם נוסף.. . 

ז ה התח ל ביו ם שיש י ה־ 2 באוקטובר , ער ב שמח ת 
תורה ! אפש ר הי ה להרגי ש במת ח הנור א באוויר , שהל ך 
וגב ר ע ם התקר ב הערב . קש ה ל י עכשי ו להיזכ ר בכ ל 
המקורו ת ש ל הידיעו ת והשמועו ת שהגיע ו אלינ ו באות ו 
יום , אב ל דב ר אח ד אזכו ר ; הד.רגש ה הכללי ת היתד . שהפע ם 
זד . ל א יסתיי ם באזעקת־שו א כמ ו בפעמי ם הקודמות . יות ר 
מד י סימני ם הצביע ו ע ל ד.ד.פד . הגיעד . תגבור ת גדול ה ש ל 
ז׳נדרמי ם של א עזב ו א ת , ׳העיר . ה ם נשאר ו כ ל אות ו ליל ה 
ברדזימין . ראינ ו אות ם כשהגיעו , כ י תחנת־הז׳נדרמריד . 
היתד . בבני ן ש ל ה־״ארגרדדניקים" , ל א הרח ק מהגיטו . 
אח ד הפקידי ם הגרמניי ם האזרחיי ם בש ם צימר , שכנרא ה 
צל ם אנו ש ל א עזב ו לגמרי , נס ע מהעי ר באומר ו שאי ן 
ברצונ ו לחזו ת במ ה שיתרח ש כא ן למחרת . ג ם מ ן המשטר ה 
הפולני ת הגיע ו ידיעו ת שהי א הועמדד . במצ ב הכן . הי ו 
עו ד סימני ם לאי ן ספו ר שבא ו לאש ר שאכ ן הגיע ה שעתנ ו 
וד.גיט ו יחוס ל יח ד ע ם שנ י הגיטאו ת שעו ד נותר ו בסבי ־ 
בה : לולומי ן ולגיונוכו . בכ ל זא ת רו ב האנשי ם עדיי ן 
השתעשע ו בתקוד . ואול י ג ם באמונ ה שא ם מוציאי ם א ת 
היהודי ם מד.גיט ו ה ם יישלח ו למחנו ת עבודה.. . 

אי ש ל א עצ ם עי ן באות ו לילה . כ ל אח ד התחי ל 
לד>כי ן לעצמ ו צרו ר דברי ם וקצ ת מזו ן לקרא ת הגירוש . 


שוב , כנרא ה מתו ך אותד . אמונ ה הבא ה מיאו ש : אול י בכ ל 
זא ת הו א יגי ע למחנ ה עבודד. . האנשי ם שהי ו לה ם עדיי ן 
חפצי ם בבית , התחיל ו לחלק ם לאל ה של א הי ה לה ם דבר , 
כד י של א ייצא ו לגירו ש בחוס ר כל . ג ם א ת המזו ן שהוכ ן לח ג 
התחיל ו לחל ק לאל ה של א הכינ ו דבר . זכורנ י א ת הרגשת ־ 
הפחד , המשתקת , התוקפ ת א ת בנ י המעיי ם וגורמ ת ממ ש 
לכא ב פיזי , המוגב ר שבעתיי ם בגל ל חוס ר האפשרו ת להגי ב 
א ו להימל ט ; ונוס ף לכ ל — אותד . שאל ה נוקב ת שאי ן ל ה 
תשוב ה — למ ה כ ל ז ה מגי ע לנ ו ן 

בשעו ת הער ב החל ו המקרי ם הראשוני ם ש ל בריח ה 
מהגיטו , שהלכ ו ורב ו ע ם התגברו ת הסימני ם שנגורש . לא ן 
ברח ו האנשי ם ז למעש ה לל א מטר ה מוגדרת . אחדי ם מצא ו 
לה ם מקל ט לימי ם אחדי ם אצ ל אכרי ם מכרי ם משכב ר 
הימים . אחרי ם שמ ו פעמיד. ם לגיט ו זמברו ב שעדיי ן הי ה 
קיים . אחרי ם נמלט ו מהגיט ו וד.סתובב ו באזורי ם כפריי ם 
תח ת כיפ ת השמים . 

נרצח ו מחו ץ לגיט ו 

ההערכ ה הי א שבאות ו ליל ה נמלט ו מהגיט ו כמא ה 
איש , א ך לדאבו ן הל ב רוב ם הגדו ל נתפ ס במש ך הזמ ן 
ונרצח , מ י ביד י הגרמני ם ומ י ביד י הפולנים . אזכי ר ר ק 
אחדי ם הזכורי ם לי . רוז ה פינקלשטיי ן ע ם בנ ה מנדל , ב ן 
19 , ובת ה פייגעלע , ילדד . ב ת 10 . פגשת י אות ם מספ ר 
שבועו ת מאוח ר יות ר בגיט ו זמפרדנ ג אחר י חיסו ל גיט ו 
זמברו ב ברח ו ליערות . ש ם נתפס ו ונרצח ו ע ל יד י הפו - 
לנים , תחיל ה הא ם ודדלדד. , ומאוח ר יות ר הבן . שנ י 



אסת ר ליכטפ ן 


האחי ם גרומכרג , בנ י 20 ו־ 22 , שג ם אות ם פגשת י כזמכרו ב 
נעלמ ו ול א נודע ו עקבותיד.ם . חנ ה פיאסצקי , אסת ר ליכטמן , 


לקהיל ת רדזימי ן 


267 


ועו ד רבים . בגיט ו זמברו ב פגשת י גם . אחדי ם מבנ י רדזיטי ן 
שהי ו ברכב ת שהוביל ה א ת בנ י עירנ ו להשמד ה וה ם 
הצליח ו להמל ט ממנה . מפיה ם נוד ע לנ ו שהרכב ת נסע ה 
בכיוו ן לטרפלינק ה וה ם הצליח ו לקפו ץ ממנ ה ממ ש במרח ק 
ל א ר ב מאות ו מחנ ה השמדה . 

לעומ ת אל ה שקפצ ו מהרכב ת הי ו ג ם מקרי ם ש ל 
אנשי ם שהי ו רגילי ם לצא ת מהגיט ו למרו ת סכנ ת המוו ת 
שארב ה לה ם והי ו הולכי ם לכפרי ם בסביב ה כד י להבי א 
לח ם לבנ י ביתם . א ך באות ו ליל ה האחרו ן לקיו ם הגיט ו 
ברדזימי ן ה ם נמנע ו מלצא ת כד י ל א להיפר ד מבנ י ביתם . 

מאוח ר בלילה , לפנ י חיסו ל הגיטו , נוד ע ל י שהתחיל ה 
להתארג ן קבוצ ה שהתכוננ ה לצא ת מהגיט ו ל־איזאכלין , 
אות ו מחנ ה עבודה , ל א הרח ק מרדזימי ן שעבדת י ב ו כ ל 
הקי ץ שנ ת 1942 . החלטת י להצטר ף לאות ה קבוצה . ל א 
הי ה בז ה משו ם פתרו ן כלשהו , אל א פשו ט צע ד ראשו ן 
בבריח ה ממקו ם שב ו כב ר בער ה הקרק ע תח ת הרגלים . 

ע ל הקבוצ ה נוד ע ל י ברג ע האחרו ן מפ י מש ה מור ־ 
ג-נשטר ן והצטרכת י להזדר ז כד י ל א לאחר . השע ה הית ה 
אח ת אחר י חצות . נכנסת י לחד ר ב ו גרנ ו על־י ד החנו ת 
שהית ה פע ם שלנ ו ומסרנ ו אות ה למגורי ם למשפח ה אחרת . 
בחד ר דלק ה מנור ת ליל ה בצב ע אדמדם . נפרדת י בהתרג - 
שו ת רב ה מאבי , אמ י וסבי . אחות י מל ה עמד ה קצ ת מרו - 
חקת , ע ל י ד כיר ת הבשול , ואח י הקט ן יאנקעל ע נרד ם 
בבגדי ו כשהו א נשע ן ע ל המטה . מה ם כב ר ל א הספקת י 
להיפרד.. . התמונ ה תישא ר חרוט ה בזכרונ י ע ד סו ף ימי . 
דמויו ת יקיר י חסרו ת יש ע הנתונו ת לגור ל הצפו י לה ם 
מיד י מרצחי ם שאינ ם יודעי ם רחם , אפיל ו ע ל תינוקו ת 
רכים . 

שמת י פעמ י דר ך החצרו ת לשדו ת מאחור י הגיטו . 
עברת י לי ד בית-המדר ש ובית ו ש ל הרב . בעובר י ש ם נת - 
קלת י בנת ן רדזינר . הו א שאלנ י לא ן אנ י הולך . ענית י 
לו : "לאיזבלין" . א ם ככה , ענ ה לי , חכ ה ל י שני ה ואנ י 
מצטרף . נכנ ס הביתה , (ה ם גר ו אצ ל הרב) , לק ח א ת צרור ו 
והצטר ף אלי . 

הנ ה לכ ם מקר ה גורל ו ש ל ש ל אדם . נת ן רדזינ ר 
כל ל ל א התכונ ן לצא ת מהגיטו . ברם , משרא ה אות י הולד , 
החלי ט להצטר ף אלי . הו א ניצ ל לאח ר שהתגלג ל שנתיי ם 
ביערות . לפנ י כשנתיי ם על ה ארצ ה ע ם משפחת ו מצרפת . 


בשע ה אח ת אחר י חצו ת עבר ה הקביצ ה א ת גבו ל 
הגיט ו ודר ך שדו ת ושבילי ם ואחר י הליכ ה ש ל כשעתיי ם 
הגענ ו לאיזבלין . כארב ע שעו ת לאח ר מכ ן הגיע ו עו ד 
אחדים , ביניה ם יעק כ רוז ן (תזנפלד ) שהי ה א ז נע ר ב ן 14 



אבי , פייוו ל זילברשטיי ן 



אמי , רבק ה זילברשטיי ן 


ונמצ א בארץ . מה ם נוד ע לנ ו שהגיט ו הוק ף בשע ה 5.00 
לפנו ת בוק ר וה ם הצליח ו להמל ט החוצ ה ממס ז ברג ע 
האחרון . 



פס י הרכב ת במבואו ת מחנ ה ההשמד ה טרבליבקה , המוק ף עצ י יער . מאחור י העצי ם גוד ר המחנ ה 
בתי ל דוקרנ י בגוב ה 3 מטרים , שהי ה קלו ע בענפ י עץ־אור ן להסתיר ו מעי ן זרה . בסתי ו 1942 , 
לקרא ת חיסו ל הגיטאו ת במחו ז ורשה , הוגדל ו מספ ר תאי־גאזי ם במחנ ה מ־ 3 ל־ 10 .. . 
בטרבלינק ה הושמד ו לפחו ת 731,000 יהודי ם מוורש ה והמחו ז וממקומו ת אחרי ם בפולי ן 



גולגלו ת ועצמו ת אד ם מזדקרו ת מתו ך החו ל בשט ח ש ל 200 דונ ם עלי ו השתר ע מחנ ה ההשמדה . 

צילו ם משנ ת 1946 . 






לקהיל ת רדזימי ן 


269 


רפבת״המוו ת לטרגליגק ה 

מאוח ר יות ר הגיע ו התאורי ם ע ל מ ה שקר ה באות ו יו ם 
שב ת בררזימי ן ב־ 3 באוקטוב ר 1942 : כ ל היהורי ם הוצא ו 
מהבתי ם ורוכז ו במקו ם אחר . 16 איש , בעיק ר חולי ם 
וזקני ם של א יכל ו ללכת , נור ו למוו ת במקום . לררזימי ן 
הובא ו ברג ל ג ם יהור י וולומי ן ולגיונופ ו וכול ם יח ר הוכ - 
נס ו לקרונו ת מש א שננעל ו ונחתמ ו בחוץ , והרכב ת יצא ה 
לטרכלינקה . 

אי ש מיהור י עירנ ו שהגי ע באות ה רכב ת למחנ ה המוו ת 
טרבלינק ה ל א נשא ר בחיים . היחיר י שהי ה ש ם וניצל , משו ם 
שהוכנ ס למחנ ה העבור ה ול א למחנ ה השמרה , הו א שלמ ה 
סטרדינר , הנמצ א אתנ ו בארץ . בזמ ן הגירו ש הו א הי ה בגיט ו 
וולומין . 

הפולני ם ברדזימי ן הסתער ו ע ל בת י היהורי ם ושרר ו 
מכ ל הב א לי ר עו ר לפנ י שהיהורי ם הובא ו לרכבת . ה ם ירש ו 
אותנ ו עו ר בהיותנ ו בחיים . 

כ ך חוסל ה קהיל ת העי ר רדזימין . עייר ה ל א גרולה , א ך 
ותיק ה שישו ב יהוד י הי ה קיי ם ב ה במש ך מאו ת בשנים . 
אחר י השחרו ר מהנצים , כעבו ר שלו ש שנים , התחיל ו 
להתקב ץ ב ה השרידי ם המעטי ם שנותר ו בחיים . א ך הי ה 


ז ה לזמ ן קצ ר בלבד . ל א הי ה טע ם ורצו ן לבנו ת א ת החיי ם 
מחד ש במקו ם זה . כיו ם אי ן א ף יהוד י ברדזימין . 



מלב ה וגמן , האד ם היהוד י האחרו ן ברדזימין . לבדה , בודד ת 
וגלמוד ה התגורר ה שני ם מספ ר בעיר , לאח ר שחרור ה מעו ל 
הנאצים . היגר ה לאוסטרלי ה בשנו ת הששי ם וש ם מת ה מפצעי ה 
בתוצא ה מתאונת־דרכים.. . 


270 


ספ ר זכרו ן 


מרדכ י זילברשטיי ן 


המחנ ה "איזבלין " 

(עכוד ת כפיי ה והמת ת יהוד י רדזימי ן והסכיבה ) 


המחנ ה לעבוד ת כפי ה "איזכליף ׳ הוק ם בשט ח ע ל י ד 
הכפ ר באות ו שם , הנמצ א ל א הרח ק מתחנ ת הרכב ת הצר ה 
("קולייקה" ) פטרונ ה שבדר ך בי ן רדזימי ן לודשה , מרח ק 
ש ל כ־ 10 ק״ מ מעירנו . העבודו ת שהיינ ו צריכי ם לבצ ע 
הי ו סבלו ת בהפק ת כבו ל <״טורף" ) משטח י הסביבה . 
המחנ ה נוה ל ע״ י פולני ם והי ה שיי ך לעירי ת ורשה . 

נשלחנ ו ש ם לעבוד ה באבי ב 1942 . הקבוצ ה מנת ה 100 
בחורי ם ואנ י בתוכם . מאוח ר יות ר הצטרפ ו אלינ ו שת י 
קבוצו ת יהודי ם נוספות : אח ת מגיט ו וולומי ן והשני ה 
מגיט ו יאדונ 4 

העבוד ה הית ה מפרכת . מבוק ר ע ד ער ב היינ ו צריכי ם 
לדחו ף א ת הכבו ל המופ ק (בהפק ה עצמ ה עבד ו פולני ם 
בשכ ר מלא ) בתו ך קרוניו ת ע ד למטחנה , לרוק ן א ת 
הקרוניות , וקבוצ ה שני ה הית ה מזינ ה א ת המטחנ ה בחומר . 
א ת הכבו ל הטחו ן שיצ א מהמכונ ה בצור ת בו ץ סמיד , 
היינ ו מעמיסי ם ע ל קרשי ם בקרוניו ת אחרות , שאות ן דחפנ ו 
בידי ם ע ל פסי ־ ברז ל למקו ם ב ו נפר ק החומ ר והונ ח בשד ה 
לייבוש . 

זכורנ י ע ד כמ ה העבוד ה הית ה קש ה ומפרכת . כאש ר 
הועסקתי , למשל , בדחיפ ת קרוני ת מלא ה כבו ל טחון , 
עשית י ביו ם עבוד ה 25 סיבובים , שה ם כ־ 25 ק״מ , מז ה 
כמחצי ת הדר ך כשהקרוני ת מלא ה במטע ן ש ל מאו ת ק״ג . 
לעתי ם קרובות , ירד ו הקרוניו ת מהפסי ם של א הי ו ישרי ם 
ביותר , והי ה צור ך במאמ ץ פיז י גדו ל להחזירן . 

בםיוו ם ש ל יו ם עבוד ה כז ה חזרנ ו לאוהלי ם וממ ש 
נפלנ ו מרגלינ ו מרו ב ע׳ייפות , התמור ה שקיבלנ ו בע ד 
עבוד ה כז ו הית ה חצ י ק״ ג לח ם ביום : רב ע בבוק ר ורב ע 
בערב , ע ם תחלי ף קפ ה ל א ממותק , וקצ ת מר ק ־מימ י 


בצהריים . חל ק מאתנ ו קיב ל מהבי ת מע ט תוספ ת מזון , 
בעיק ר לחם , ואיכשהו , בקוש י ר ב החזקנ ו מעמד . כוחו - 
תיה ם ש ל האחרי ם של א קיבל ו שו ם תוספ ת מזו ן (ג ם בבי ת 
ל א הי ה מ ה לאכול) , הלכ ו וכל ו מיו ם ליום , 

לז ה התווספ ה מכ ה נוספ ת — הנגישו ת האכזריו ת 
ש ל המשגיחי ם הפולניי ם שהרא ו לנ ו א ת נח ת זרוע ם כ ל 
אימ ת שמישה ו מאיתנ ו פיג ר ול א הספי ק אחר י הקצב . 
בש ל העל ה הקטנ ה ביות ר הי ו מכי ם אותנ ו במקלו ת 
לל א רחם . 

בהפק ת הכבול , כפ י שציינתי , עבד ו פועלי ם פולני ם 
בשכ ר מל א בקבלנות . ככ ל שהפיק ו יותר , שול ם לה ם 
יות ר וא ת החומ ר שהופ ק הי ה הכר ח לעב ד ב ו ביו ם כד י 
של א יתקלקל . ל א שוחררנ ו מהעבוד ה כ ל עו ד ל א גמרנ ו 
א ת כ ל הכמו ת שהוכנ ה לעיבוד . 

העבוד ה התנהל ה ג ם בימ י גש ם והי א הופסק ה ר ק 
א ם הי ה גש ם חז ק וממושך . לעתי ם קרובו ת נרטבנ ו ע ד 
לש ד עצמותינ ו לפנ י שהעבוד ה הופסק ה ע ם גבו ר הגשם , 

מ י ברע ב ומ י ברע ל 

למגורי ם שימש ו לנ ו אוהלי ם עלובי ם שכ ל ציוד ם 
הי ה קצ ת ק ש למצע , לל א מיתקני ם סניטריי ם א ו מקומו ת 
רחצה , שבו ע אח ד אמר י התחל ת העבודה , הבי א קורסט * 
המנה ל הפולנ י ש ל המחנה , ז׳נדרמי ם וה ם יר ו בשנ י בחו - 
רי ם רדזימינאי ם ורצח ו אות ם לעינינו . הי ו אל ה וואוו א 
'ווארשבסק י (שלהורי ו הית ה חנו ת לטחינ ת גריסים) , וארי ה 
שינמ ן בנ ה ש ל אלמנ ה (אחי ו הו א מאט ל שינמ ן — חייט) , 
כשכיל ו הגרמני ם א ת זממ ם ושנ י הבחורי ם ה מ מוטלי ם ע ל 
האדמ ה הרוגים , גיג ש אות ו קורפ ט א ל הרוצחים , לח ץ א ת 



לקהיל ת רדזיפי ן 


271 


ידיה ם והוד ה להם . כ ל "פשעם " ש ל שנ י היהודי ם הי ה 
בזה , שיו ם אח ד ל א הופיע ו לעבודה . כשגיל ה זא ת המנהל , 
לראשונ ה הכ ה אות ם במק ל מכו ת רצח , תו ך צעקו ת ואיו - 
מי ם שה ם יוצא ו להור ג ביריה . תחיל ה חשבנ ו שהו א ר ק 
מנס ה להפחי ד אותם , א ך הו א אכ ן קיי ם א ת איומי ו ושפ ך 
א ת הדם . 

בעקבותיה ם נפל ו קורבנו ת נוספים : אח ד מ ת מרעב , 

אח ר אס ף ביע ר הסמו ך פטריו ת רעל , בישל ן ואכ ל אותן . 
ניסינ ו להצל ו (רופ א א י אפש ר הי ה להזמין) , א ך מאמצינ ו 
הי ו לשו א והו א מ ת תו ך יסורי ם קשים . הי ה ז ה צעי ר מוולו ־ 
מין , א ו מיאדוב . קש ה ל י להיזכר . כ ך המשכנ ו לעבו ד ב